הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 57833-07-19

ניתנה ביום 31 יולי 2019

עיסא ג'בארין
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש – עו"ד רן שקד

החלטה

השופטת חני אופק גנדלר
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי חיפה ( השופט טל גולן; ב"ל 6299-06-19) מיום 10.7.19, בבקשתו של המבקש למתן סעד זמני להורות למשיב בצו עשה לשלם למבקש קצבת נכות מעבודה, בגדרה נקבע כי "איני מוצא לעת הנוכחית ליתן סעד זמני, והדברים ילובנו בדיון הקבוע ליום 22.10.19".
ראשית דברים, אקדים ואציין כי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות), קובעת כי: "עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, רשאי רופא מוסמך לבקש קביעה מחדש של דרגת הנכות והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים אשר הענין מחייבם". תקנה 38 לתקנות מוסיפה כי: "לא התייצב הנפגע לבדיקה מחדש בהתאם לתקנה 37 ולא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי-התייצבותו, רשאי המוסד להפסיק תשלום הגימלה עד למועד בו יתייצב לבדיקה מחדש".
ברקע הדברים עומד מכתבו של המשיב מיום 23.5.18, בו זימן את המבקש לוועדה רפואית על פי תקנה 37 לתקנות. כן נאמר במכתב כי במקרה של אי התייצבות לוועדה הרפואית, רשאי המשיב על פי תקנה 38 לתקנות להפסיק את תשלום הגמלה המשולמת. מתוך עיון בתכתובות עולה לכאורה, שהמבקש זומן תחילה להתייצב בפני הוועדה ביום 26.6.18, אולם משהמכתב לא הומצא למבקש במועד, נדחה זימונו ליום 21.8.18. המבקש סירב להיבדק בידי הוועדה, שכן לטענתו הזימון מיום 23.5.18 ניתן שלא כדין, היות שלא נסמך על הוראת רופא מוסמך וכי מכתב מרופא מוסמך ניתן רק ביום 18.7.18, היינו לאחר הוצאת הזימון. המבקש זומן שנית להתייצב בפני הוועדה ליום 13.11.18 וזומן פעם נוספת ליום 4.12.18, אולם לא התייצב לוועדות אלו.
ביום 3.6.19 הגיש המבקש תובענה לבית הדין האזורי כנגד המשיב, בה עתר כנגד חוקיות הזימון מיום 23.5.18 כמפורט לעיל, וביום 5.6.19 הגיש בקשתו לסעד הזמני. על פי הנטען בבקשתו של המבקש למתן הסעד הזמני, החל מחודש 03/2019 הפסיק המשיב לשלם למבקש את קצבת הנכות החודשית. בבקשתו טוען, כי כל עוד לא חל שינוי בשיעור הנכות, זכאי הוא להמשך תשלום הקצבה. וכי הוראת תקנה 38 לתקנות, אינה חלה במקרה זה, שכן הזמנתו לוועדה היתה שלא כדין.
בכתב ההגנה ותשובה לבקשה לסעד זמני מטעם המשיב נטען כנגד, כי הזימון מיום 23.5.18 נסמך על הוראת רופא מוסמך מיום 21.5.18, אשר לא הומצא למבקש היות שנכתב על מסמך פנימי, ורק לאחר שביקש המבקש העתק מהוראת הרופא המוסמך הוצא לבקשתו המכתב מיום 18.7.18.
לאחר קבלת תשובת המשיב, ניתנה החלטת בית הדין האזורי כמצוטט בסעיף 1 לעיל. על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני.
בבקשה שלפני חוזר המבקש על טענותיו בדבר היות הזימון מיום 23.5.18 שלא כדין ובדבר היות החלטת המשיב להפסיק לשלם לו את קצבת הנכות אף היא שלא כדין, כמפורט לעיל. כן טוען כי החלטת בית הדין האזורי שגויה, היות ששללה מהמבקש קצבאות לתקופה של כשבעה חודשים בהחלטה בלתי מנומקת, שעה שנכותו לא בוטלה וכי לתביעתו סיכוי רב להתקבל. לטענתו, החלטת בית הדין האזורי אינה מידתית ופוגעת בו קשות, באופן שאינו מאפשר לו קיום מינימלי בכבוד, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.
מבלי להידרש לשאלת הסעד הזמני, אשר תתברר בערכאה הדיונית, לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור מיידית. היות שהחלטת בית הדין האזורי למעשה אינה קובעת לגופה של בקשת המבקש למתן סעד זמני, אלא אך קובעת " לעת הנוכחית"- אין מקום להיעתר לה וזו תידון במעמד הצדדים. אין ראוי כי ערכאת הערעור תדון לגופה של הבקשה ראשונה.
זאת ועוד, המבקש משווה לבקשתו דחיפות, המצדיקה מתן רשות ערעור מיידית, אולם כפי העולה לכאורה מהשתלשלות העניינים המפורטת מעלה, המבקש ידע כבר בחודש 7/2018 על מכתב הזימון מיום 23.5.18 וכבר אז העלה באמצעות בא כוחו טענות כנגד העדר הוראת רופא מוסמך. אולם למרות זאת, לא העמיד את חוקיותו לבחינה שיפוטית אותה עת, אלא נמנע מלהתייצב לשני זימונים נוספים לוועדות הרפואיות. זאת ועוד. למקרא בקשתו לסעד זמני, עולה כי זו הוגשה בחלוף כשלושה חודשים ממועד הפסקת קבלת הגמלה. שיהוי זה מצטרף לשיקול שלא ליתן בקשת רשות ערעור מיידית.
למען הסר ספק אבהיר, שאין באמור בהחלטה זו משום הבעת עמדה לגבי סיכוי התובענה או הבקשה למתן סעד זמני, אשר צפויה לידון במעמד הצדדים ובהתאם לשיקול דעת הערכאה הדיונית. טענות הצדדים שמורות להן.
בשולי הדברים אציין כי אין באמור בהחלטה זו למנוע מהמבקש, בשים לב לכך שהדיון נקבע ליום 22.10.19, ככל שאי קבלת הגמלה יוצרת קשיים משמעותיים, לפנות בבקשה מתאימה לבית הדין האזורי, תוך פירוט סכום הגמלה, מקורות המחיה וכיו"ב, ובית הדין האזורי יחליט כפי תבונתו.
סוף דבר- דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט (31 יולי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .