הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 5063-03-21

ניתנה ביום 06 יוני 2021

ענת אטיאס
המבקשת

-
טיב וטעים 2013 הסעדה בע"מ
המשיבה

בשם המבקשת – עו"ד ענבל תמם
בשם המשיבה – עו"ד דנה כהן ועו"ד אושרית מרציאנו

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

לפני בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב מיום 23.1.2021 (כבוד השופטת אירית הרמל; סע"ש 66375-09-19 , להלן - ההחלטה).
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
תקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין לעבודה) קובעת, כי בקשת רשות ערעור על 'החלטה אחרת' של בית הדין האזורי יש להגיש בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה למבקש. על פי נתונים המתועדים במערכת 'נט-המשפט', החלטתו של בית הדין האזורי הומצאה לב"כ המבקשת ביום 24.1.2021 באמצעות 'הודעה באתר', שמשמעותה שליחת הודעה לתיבת הדואר האלקטרוני של ב"כ המבקשת עם קישור להחלטה. מדובר בהמצאה כדין בהתאם לתקנה 161(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ה חלה בבית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה. המבקשת לא כפרה בהמצאה זו בטיעוניה . בהתאם, חל המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור ביום 8.2.2021. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 2.3.2021, באיחור ניכר של 22 יום, ולא באיחור של "ימים בודדים" כטענת המבקשת.
אמנם, המבקשת הגישה לבית הדין האזורי בקשה ל'עיון מחדש' בהחלטה מיום 23.1.2021, אשר נדחתה בהחלט ת בית הדין האזורי מיום 26.2.2021. אלא, שבהתאם להלכה הפסוקה, ככלל ובהעדר הצדקה מיוחדת, הגשת בקשה ל'עיון מחדש' אינה עוצרת או מאריכה את מניין הימים להגשת הליך ערעורי (ראו: רע"א (עליון) 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים נ' תורג'מן, 6.2.2006; בר"ע (ארצי) 25084-12-18 חזקי – אלסטר, 20.1.2019, וההפניות שם). בענייננו, כפי שגם צוין בהחלטת בית הדי ן האזורי מיום 26.2.2021, לא התקיים שינוי נסיבות אשר הצדיק את הגשת הבקשה ל'עיון מחדש'. בנסיבות אלה, יש למנות את הימים להגשת בקשת רשות הערעור ממועד המצאת ההחלטה למבקשת ב יום 23.1.2021.
תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן:
"...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה (2) 904).

בהתאם להלכה הפסוקה, גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של 'טעם מיוחד' "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" (דב"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557).

עוד נפסק, כי ככלל, איחור של ימים בודדים או אף של יום אחד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה (ראו: ע"א (עליון) 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, 30.7.2001), וכי "אכן, יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר" ( עא"ח 30/06 רוני שמעון בע"מ – חארבי עליאן, ניתן ביום 20.12.06).

הצורך להצביע על 'טעם מיוחד' נובע מכלל סופיות הדיון, לגביו נפסק כדלקמן:
"סופיות הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם, מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר... לאור עקרון "סופיות הדיון" עומדת לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך". (עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב - מדינת ישראל-משרד החינוך, 21.12.2006).

שיקול מרכזי בהכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, עניינו עוצמת הפגיעה בצפייתו של הצד שכנגד לסופיות ההליכים. בבואו להכריע האם להאריך את המועד להגשת ערעור, על בית הדין לשקול זה מול זה את משקלו של 'הטעם המיוחד' ואת אינטרס הסופיות של בעל הדין האחר, כאשר "ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרוש שלטעם המיוחד ישווה אופי של העדר שליטה או תקלה שאינה רגילה או צפויה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה (2) 904).

על האמור יש להוסיף, כי סיכויי הערעור מהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד (בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 21.8.2005; ע"ר 25156-09-16 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ – רחל סילמו , 15.5.2017. עא"ח 19/17 חיים גלעד – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 28.6.2007). וכך נפסק לעניין זה:
"הלכה פסוקה היא כי סיכויי הערעור הם 'שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור' כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד (עאח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי; עאח 44/06 משה קרסנטי - תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, ניתן ביום 30.10.06). עוד נפסק כי 'הנימוק העיקרי שצריך להנחות את בית הדין כאשר הוא שוקל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, הוא סיכויי הערעור' (דב"ע נז/98 - 9 שלום כהן - מדינת ישראל - משרד התקשורת, מיום 12.2.97)". [ההדגשות הוספו – א.ק]. (עא"ח (ארצי) 38/08 עזרא מכאמל – המוסד לביטוח לאומי, 22.1.2009).

בענייננו, מדובר כאמור באיחור ניכר של 22 יום בהגשת בקשת רשות הערעור. משכך, נדרשת המבקשת להצביע על 'טעם מיוחד' בעל אופי מובהק להצדקתו. המבקשת לא עמדה בנטל זה. טענתה של המבקשת אודות טעות שבדין בכל הנוגע להגשת הבקשה ל 'עיון חוזר' ו להשלכה שיש לכך על מניין הימים להגשת בקשת רשות הערעור, אינה מהווה 'טעם מיוחד' להארכת המועד . שכן, לא נטען וממילא לא הוכח שטעות ה של המבקשת נגרמה בעטי ין של נסיב ות חיצונית, ו משום שמדובר בטעות שניתן היה למנעהּ מלכתחילה או לגלותה ּ בבדיקה שגרתית בהוראות הדין וההלכה הפסוקה (ראו: בש"א (עליון) 1818/03 חניה שלום נ' הכונס הנכסים הרשמי ואח', פ"ד סד 182, בש"א 6708/00 יוסף אהרן נ' אהרון אמנון ואח', פ"ד נד (4), 702).
פרט לטענה זו, לא העלתה המבקשת טעם כלשהו לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור, אולם ביקשה, כי בית הדין יאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור, נוכח סיכוייה הטובים לטעמה. לאחר עיון בתיק ובחינת טיעוני הצדדים שוכנעתי, שלא ניתן לקבוע שסיכוייה של בקשת רשות הערעור טובים. זאת, משום שעל פני הדברים, החלטתו של בית הדין האזורי עורכת איזון ראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים, באופן שנראה שלא יגרום למבקשת עיוות דין.
יתרה מזו. בהעדר 'טעם מיוחד' להארכת המועד, דחיית הבקשה מוצדקת אף על מנת שלא לעכב את המשך ההליכים לפני בית הדין האזורי . זאת, בשים לב לכך שמדובר בהשגה על החלטת ביניים דיונית של בית הדין קמא בעניין גילוי מסמכים, אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה, אלא במקרים חריגים (ראו: בש"א (ארצי) 1493/04 יצחק אודנץ – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 3.12.2004 ).

סוף דבר – הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור נדחית .
המבקשת תשלם למשיבה בתוך 30 ימים הוצאות הבקשה בסך 1,000 ש"ח.

מזכירות בית הדין תסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"א (06 יוני 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .