הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 48668-02-17

ניתן ביום 10 יוני 2017

שמואל יוחנן
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש
-
עו"ד יואב גפני

בשם המשיב
-
עו"ד חנן פוטרמן

פסק דין

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת דפנה חסון זכריה; בל' 20492-05-16).

2. בהחלטת בית הדין מיום 28.4.17 הוצע לצדדים, כי הדיון בעניינו של המבקש יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתשוב ותשקול את דרגת נכותו בגין ליקוי השמיעה בו לקה. בקשר לכך, תדון הוועדה בכלל בדיקות השמיעה שנערכו למבקש, ותבהיר איזו בדיקה משקפת נאמנה את מצבו הרפואי באוזניו. כמו כן תתייחס הוועדה לטענות המבקש שהועלו לפניה, לפיהן ועדה רפואית בענף נכות כללית קבעה לו ביום 24.10.13 דרגת נכות בשיעור 15% בגין ליקוי השמיעה בו לקה, וזאת, על יסוד הבדיקה מיום 21.12.11.
לאחר מכן, ובשים לב לכך שליקוי השמיעה בו לקה המבקש הוכר כפגיעה בעבודה, תתבקש הוועדה לקבוע את דרגת נכותו של המבקש. בקשר לכך יוער לוועדה, כי עליה לקבוע באיזו מידה נובעת נכותו של המבקש מן העבודה. משמע, על הוועדה לבחון עד כמה נובע ליקוי השמיעה מתנאי עבודתו של המבקש, וככל שהיא סבורה שהשפעת העבודה על נכותו הכוללת היא אך השפעה חלקית, חובה עליה לקבוע איזה חלק מן הנכות אין לייחס לעבודה, ולנמק החלטתה בנוגע לכך. הוועדה תתבקש עוד להבהיר מה כוונתה ב" מחלה כללית". בקשר לכך תבהיר הוועדה האם יתר לחץ דם ושומנים בדם הקיימים במבקש הינם גורמי סיכון לליקוי שמיעה, והאם הם התממשו כדי נכות בעניינו.
עוד יצוין כי מפרוטוקול הוועדה עולה כי המבקש אינו עובד "בגלל פציעה". אין זה ברור לאיזו פציעה מתכוונת הוועדה, והאם זו קשורה לליקוי השמיעה שהוכר כפגיעה בעבודה, או לפציעה אחרת. על כן מתבקשת הבהרת הוועדה גם לעניין זה. לאחר מכן, תתבקש הוועדה לדון בשאלת הפעלת תקנה 15.
הוועדה תנמק עמדתה, באופן שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.

3. תשובת המוסד לביטוח לאומי כאמור התבקשה מאחר שעל פניו, מסעיף המסמכים שעמדו בפני הוועדה עולה כי הונחו לפניה בדיקות שמיעה מיום 2.11.14, 30.11.15 ו-11.12.15. בהנמקתה מציינת הוועדה בדיקה נוספת, משנת 2012, וכן בדיקה עדכנית מיום 3.3.16. הוועדה אינה מפרטת את תוצאות הבדיקות, ועל כן, לא ניתן להבין מהו מצב שמיעתו של המבקש. כמו כן, וכפי שעולה מן הנספחים שצירף המבקש לבקשתו, בתיקו הרפואי ישנן בדיקות שמיעה נוספות. על פניו, אין זה ברור מדוע הוועדה לא מתייחסת אליהן בהחלטתה והאם אלה עמדו לפניה. לכך יש להוסיף, כי בפרוטוקול הוועדה הרפואית (נכות כללית) נקבעה למבקש דרגת נכות בשיעור 15% בגין ליקוי השמיעה על יסוד בדיקת השמיעה משנת 2011, שלכאורה נערכה עוד בזמן שהמבקש היה חשוף לרעש בעבודתו, ואליה לא מתייחסת הוועדה בהחלטתה.
לכך יש להוסיף, כי על פניו, ההחמרה עליה עומדת הוועדה בהחלטתה בין הבדיקה משנת 2015 ובין הבדיקה משנת 2016, אינה קשורה לפגיעתו של המבקש בעבודתו, אלא ל"מחלה כללית". מלבד הקושי האמור שאין זה ברור מה מצב שמיעתו של המבקש לפי כל אחת מבדיקות השמיעה ומהי הבדיקה שמשקפת נאמנה את מצבו, אין זה ברור מקביעה זו האם לכל הפחות חלק מליקוי השמיעה בו לקה המבקש קשור לעבודתו, ובאיזה שיעור. זאת, בשים לב לכך שעל פי טענתו, הפסיק המבקש לעבוד בעבודתו בשלהי שנת 2015. מכאן, דרושה הבהרת הוועדה בנוגע לקשר בין תנאי עבודתו של המבקש ובין ליקוי השמיעה בו לקה, וכן בשאלה האם ישנו קשר בין ליקוי השמיעה שהוכר כפגיעה בעבודה, ובין הסיבה בגינה המבקש אינו עובד.

4. המוסד לביטוח לאומי הודיע ביום 22.5.17 כי הוא מסכים להחזרת עניינו של המבקש לוועדה לעררים כאמור בהצעת בית הדין. בתשובתו לתגובת המוסד מיום 28.5.17 הסכים המבקש להצעת בית הדין וביקש לחייב את המוסד בהוצאות. המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשה לחיוב בהוצאות, וציין כי משניתנה הסכמתו להחזרת הדיון לוועדה כאמור, אין מקום לפסוק הוצאות לחובתו.

5. נוכח הסכמת הצדדים בדבר החזרת הדיון לוועדה הרפואית לעררים נדונה הבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

6. אשר על כן, ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה לעררים (נפגעי עבודה). הוועדה תשוב ותיתן דעתה לעניינים המפורטים בסעיפים 2 ו-3 לעיל.

7. אשר להוצאות - המוסד יישא בהוצאות המבקש בשתי הערכאות בסך 1,500 ש"ח.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ז (10 יוני 2017) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.