הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 48393-03-18

ניתנה ביום 26 ינואר 2019

אברהם ברנשטיין
המבקש

-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש – עו"ד אביטל מאור
בשם המשיב – עו"ד רויטל חן

החלטה

השופטת לאה גליקסמן :

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי חיפה (השופט אסף הראל; ב"ל 8902-10-17), שבה נתקבלה חלקית טענתו של המבקש כי התשתית העובדתית שנקבעה בהליך אחר שבין המבקש לבין המוסד לביטוח לאומי מהווה השתק פלוגתא.
  2. המבקש הגיש תביעה להכרה בליקוי בכתפיו בעילת המיקרוטראומה

(ב"ל 9351-01-17; להלן – ההליך הראשון). לאחר שהתנהל הליך הוכחות קבע בית הדין האזורי כי מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, שפורטה בהחלטתו מיום 25.6.2017, ועל יסוד תשתית עובדתית זו מונה מומחה רפואי. להשלמת התמונה נציין כי על יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי הוכרה הפגיעה בכתפיו של המבקש כפגיעה בעבודה, וזאת בפסק דין מיום 7.12.2017.
3. עניינו של הליך זה הוא טענת המערער לפגיעות אלה בעילת המיקרוטראומה – תסמונת התעלה הקרפלית (דו צדדי) בכפות הידיים ותסמונת התעלה הקוביטלית (דו צדדי) במרפקים (להלן גם – התסמונות).
4. המבקש הגיש "בקשה להשתק פלוגתא", שבה עתר כי בית הדין האזורי ימנה מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין התסמונות לבין תנאי עבודתו על יסוד התשתית העובדתית שנקבעה בהליך הראשון. המוסד התנגד לבקשה וטען כי אין מדובר בזהות עובדתית ומשפטית של אותה פלוגתא; מדובר בפגיעה נפרדת ושונה לה טוען המבקש, שכן מדובר בפגיעה באיבר שונה באזור גוף שונה ובתנועות גוף שונות אותן מבצע המבקש אשר יכולות (או שלא) להוות תשתית למיקרוטראומה ו/או למחלת מקצוע; בתשתית העובדתית שנקבעה בהליך הראשון אין פירוט לגבי תדירות ומשך ביצוע של כל פעולה ו/או באשר לאופן בו כל פעולה פועלת על כפות הידיים ו/או על המרפקים, שכן היא התמקדה בפעולות המבקש בכתפיו.
5. בית הדין האזורי קבע שיש לקבל חלקית את הבקשה. בית דין האזורי קבע כי לא ניתן להתעלם מהתשתית העובדתית שנקבעה בהליך הראשון; בשתי התביעות מבסס המבקש את טענותיו העובדתיות על עבודתו מזה 43 שנה בחברת חשמל, בשתיהן עומדת לבחינה עבודתו של המבקש והפעולות שהוא מבצע במסגרתה, ומדובר באותה עבודה בשתי התביעות. גם כדי לבר ר את עילת המיקרוטראומה בהליך הראשון נדרש בית הדין לברר את מכלול הפעולו ת בעבודתו של המבקש, ולכן יש מן המשותף ומן החופף בשתי התביעות; נכון הדבר, כי בהליך הראשון הליקוי הנטען היה בכתפיים ואילו בהליך זה הליקוי הנטען הוא בכפות הידיים ובמרפקים, ושוני זה עשוי לגרום לכך שכדי שתתברר תשתית עובדתית בהליך זה יהיה צורך לשים דגש אולי על תנועות שונות. נוכח שוני זה בין ההליכים , לא ניתן לוותר על שלב ההוכחות, ולמנות מומחה רפואי, ויש לקיים דיון הוכחות שבו יתאפשר לברר ככל שיידרש ת נועות מדויקות שביצע המבקש במרפקים ובידיים, לרבות תדירויות. אולם, כל זה ייעשה בכפוף לתשתית העובדתית שנקבעה בהליך הראשון ואשר תהיה חלק מהתשתית העובדתית בהליך זה. כלומר, התשתית העובדתית בהליך הקודם שרירה וקיימת ואין להביא ראיות על מה שכבר נקבע עובדתית בהליך הקודם.
נוכח האמור, התצהיר שיגיש המבקש נדרש להסתמך על התשתית העובדתית בהליך הקודם ולהוסיף אך ורק אותן תנועות ושימוש במכשירים לרבות תדירויות הרלוונטיות לתסמונות.
החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שלפניי.
7. המבקש טוען כי אין לקבל את קביעתו של בית הדין האזורי כי התשתית העובדתית בהליך הראשון אינה מפורטת דיה לעניין התסמונות, שכן בהליך הראשון נקבעה תשתית מפורטת ביותר, מעל ומעבר למקובל; כל פעולה ידנית מתבצעת באמצעות הידיים ולא באמצעות הכתפיים, ועל כן קל וחומר שתנועות שפעלו על הכתפיים מהוות תשתית עובדתית לפגיעה בכפות הידיים ובמרפקים ; ההחלטה בהליך הראשון מהווה השתק פלוגתא גם לעניין הפירוט והתדירויות; בהחלטה בהליך הקודם ניתן פירוט מספיק גם בנוגע לעבודה עם מכשירים רוטטים ומשיכת הגלגלת; אין זה סביר לנהל דיון הוכחות על מנת להגיע לתנועות מדויקות כפי שפירט בית הדין האזורי בהחלטתו, ודי בתיאור כי המבקש עושה שימוש במקדחה או בפטיש; בהליך הנדון קמה חזקה של מחלת מקצוע, ועל כן היה על בית הדין האזורי למנות מומחה רפואי כבר בשלב זה של ההליך; בהליכים אחרים של עובדים שביצעו עבודה זהה לעבודתו של המבקש לא נדרש פירוט מעבר לזה שנקבע בהליך הראשון; יש לאבחן בין מקרה זה לבין המקרה שנדון בבר"ע (ארצי) 21332-01-18 סעדו גוטאני – המוסד לביטוח לאומי (15.4.2018), כיון שבעניין גוטאני התשתית העובדתית התייחסה לכפות הידיים, שניתן להזיזן מבלי להניע את הכתפיים, בעוד שבמקרה הנדון התשתית העובדתית בהליך הראשון התייחסה לכתפיים, ואין אפשרות להניע את הכתפיים ללא שימוש בידיים.
7. המוסד טען כי אין השתק פלוגתא, משום שמדובר בפגיעה באיברים שונים ובתנועות שונות שעשויות (או שלא) להוות תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה או למחלת מקצוע; התשתית העובדתית שנקבעה בהליך הראשון מתמקדת ומפרטת את התנועות בכתפיים בלבד, ואין פירוט למשל לגבי תדירות ומשך ביצועה של כל פעולה ו/או באשר לאופן הפעולה בו כל תנועה פועלת על שורשי כפות הידיים ו/או המרפקים; לא ניתן להקיש מעניינם של עובדים אחרים שעבדו בחברת חשמל; החלטתו של בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית דין זה בעניין גוטאני; מדובר בהחלטה דיונית ואין מקום להתערב בה.
8. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. אני סבורה כי לא נפלה כל טעות בהחלטתו של בית הדין האזורי ובאופן יישום הכלל של "השתק פלוגתא" במקרה הנדון, וכפי שקבע יש לאפשר הליך הוכחות שיתמקד באופן העבודה ובתנועות בכפות הידיים, והכל בכפוף לעובדות שנקבעו בהליך הראשון.
9. החלטתו של בית הדין האזורי אף עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית דין זה בעניין גוטאני, ואין בידי לקבל את האבחנה שעורך המבקש בין שני המקרים. גם אם לצורך הנעת הכתפיים נדרשת תנועה בידיים, אין בכך כדי לתת מענה איזו תנועה בוצעה בכפות ידיים או במרפק, והשלכותיה לעניין התסמונות. נוכח החלטתו של בית הדין האזורי, חזקה כי יגביל את דיון ההוכחות רק לנדרש להוכחת עילת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בכפות הידיים ובמרפקים, ולא יאפשר לסטות מהתשתית העובדתית שנקבעה בהליך הראשון.
10. אין בטענה למחלת מקצוע כדי לחייב מינוי מומחה רפואי בשלב זה, שכן על מנת שתקום החזקה של מחלת מקצוע על המבוטח להוכיח את תנאי עבודתו, וכי תנאי עבודתו יוצרים את החזקה שמחלתו היא בגדר מחלת מקצוע. מעבר לכך, על מנת שהמומחה הרפואי יכול לחוות דעה בנוגע לקיומו או שלילתו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הרפואי נדרש שתוצג לו תשתית עובדתית מפורטת דיה על אופן ביצוע העבודה בכפות הידיים ובמרפקים.
11. סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ט (26 ינואר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .