הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 46378-01-19

ניתן ביום 28 יולי 2019

צבי יעקובוביץ
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיבה

לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט אילן סופר

בשם המשיבה – עו"ד ד"ר כרמית טל
בשם המוסד – עו"ד הילה שור

פסק דין
סגן הנשיאה אילן איטח
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה ( השופט בועז גולדברג; ב"ל 52938-02-18), שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ( נפגעי עבודה) להלן – הוועדה) מיום 2.1.18.
הרקע לבקשה
המבקש נפגע ביום 31.10.14 ופגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה. הפגימה שהוכרה היא חבלה בכתף שמאל.
הוועדה התכנסה ביום 12.4.16 וקבעה למבקש את הנכויות הזמניות הבאות: נכות זמנית בשיעור 20% מיום 31.1.15 ועד 15.3.15, נכות זמנית בשיעור 40% מיום 16.3.15 ועד 31.5.15 ונכות זמנית בשיעור 20% מיום 1.6.15 ועד 30.11.15. בסיכום מסקנות הוועדה נכתב:
"מדובר בגבר בן כ-69 אשר נפל על כתפו. הממצאים ב-MRI אינם יכולים לעלות בקנה אחד ולקשור את כל הפתולוגיה לאותה נפילה כאשר יש קרעים מרובים בגידים, חסר סחוס בראש ההומרוס והגלנאויד
לכן הוועדה אינה מקבלת את ההחלטה ואת הקשר הסיבתי בין ניתוח החלפת המפרק בכתף שמאל בקשר מלא לתאונה הנדונה לכל היותר היתה פה החמרה..."
המבקש הגיש ערעור לבית הדין האזורי כנגד ההחלטה ( ב"ל 3981-05-16). בפסק הדין מיום 13.10.16 אישר בית הדין את הסכמת הצדדים שלפיה ענינו של המבקש יוחזר לוועדה בהרכב הקודם על מנת " שתשוב ותעיין בחוות הדעת של ד"ר סלטי, ותשקול מחדש את הקביעה בנוגע לקשר בין התאונה לבין ניתוח החלפת המפרק בכתף שמאל. ככל שהוועדה תמצא לשנות מקביעותיה, הן לעניין הניכוי והן לעניין דרגת הנכות הזמנית הכוללת, תפרט את החלטתה באופן מנומק. המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באת כוחו." ( להלן – פסק הדין המחזיר).
הוועדה התכנסה מכוח של פסק הדין ביום 2.1.18, בממצאי בדיקת הוועדה נכתב:
"התיק הועבר לדיון חוזר בעקבות פס"ד. עיינו מחדש בתיק ובחומר הרפואי, יש לציין כי בביקור מ 16/9/10 נרשם: "כאבי מפרקים דו צדדים מזה מספר שנים" עם סיפור חבלה ב-2005 בכתף ימין בהדמיה צילום כתפיים שינויים ניווניים, הסתיידות קטנות בגידים סופרספינטוס דו צדדי, הומלץ על בדיקת U.S ב-2005 פריקת כתף ימין התאונה ארעה 21/10/14 הנפילה על הכתף. הניתוח שהוחלט עליו נעשה 16.3.15 כארבעה וחצי חודשים לאחר הנפילה!
MRI מיום 1616/2/15 עם פריקה של ראש ההומרוס למעלה, קרע שלם של הסופרספינטוס עם רטרציה של הגיד לפחות 3 ס"מ עם הטרופיה קשה של השריר. קיים קרע שלם של האינפסונטוס עם רטרציה של 3 ס"מ של הגיד והטרופיה קשה של השריר. קרע חלקי של הסופרקולאריס, קרע שלם של היצפס, קרע גדול סלאפ.. ממשיך ללברוק קדמי ולברום אחורי, אזור של חוסר סחוס בגלונויד וחוסר סחוס מפרק בראש ההומרוס."

הוועדה סיכמה מסקנותיה כדלקמן:
"מדובר באדם כבן (יליד 1947) העוסק בחקלאות. ספרות הרפואית בנושא הכתפיים מתארת אחוזים גבוהים של נזקים ברוטרט וקאף בדרגות שונות גם ללא קשר לסוג העבודה. הנפילה עצמה של חבלת כתף מבחינה רפואית אינה יכולה לגרום לכל הפתולוגיות המתוארות ב-MRI.
ולכן ההחלטה על הניתוח היא על דעתו של הרופא המנתח אבל אינה יכולה לקשור בין קיומו של הניתוח לבין האירוע הטראומתי הבודד. הטענה ש'אין עבר עשיר' ו'אין תלונות מרובות' על הכתף אינה מדויקת. כבר ב-2010 קיים תיאור של כאבי כתפיים 'במשך שנים רבות'. לא צריכה להיות הלימה בין מס' הפניות שפנה במשך הזמן לקופ"ח ובין האינטראקציה לניתוח. הוועדה גם עיינה בחוו"ד של ד"ר סלטי אשר מתארת את מהלך האירועים וההדמיות שעבר, אך אינה מקבלת את הדעה כי החבלה היא זו שגרמה לכל הממצאים הנ"ל ופועל יוצא מכך שניתוח קשור לחבלה. הוועדה אמנם קיבלה את העובדה כי החבלה יכלה לגרום להחמרה מסוימת במצבו, אך לא לגרום לפתולוגיות המתוארות. לכן באחוזי נכות שנקבע ניתנה אחוזי נכות זמניים יחסיים לעמדתה. ובזאת חוזרת הוועדה על החלטתה.."

פסק דינו של בית הדין האזורי
המבקש ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי וטען כי הוועדה לא מילאה אחר הנחיות פסק הדין המחזיר ולא דנה בשאלה האם אלמלא התאונה היה המבקש נדרש לעבור ניתוח החלפת מפרק כתף.
בית הדין האזורי דחה את הערעור וקבע כי הוועדה התייחסה באופן מפורט להנחיות פסק הדין המחזיר. הוועדה הסבירה כי למבקש עבר רפואי עשיר בכתפיים והפנתה לרישומים הרפואיים הרלבנטיים. הוועדה הפנתה לממצאי בדיקות הדימות השונות וכן התייחסה לגילו המתקדם ולעובדה שהמבקש עובד בחקלאות. הוועדה התייחסה לכך שהתאונה אירעה ביום 31.10.14 ואילו הניתוח בוצע ביום 16.3.15, כעבור ארבעה וחצי חודשים. הוועדה הגיעה למסקנה כי אין קשר בין קיומו של הניתוח לבין האירוע הטראומתי הבודד. לאחר שעיינה בחוות הדעת של ד"ר סלטי חזרה הוועדה על קביעתה הרפואית בדבר העדר קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין הניתוח וקבעה כי " אינה מקבלת את הדעה כי החבלה היא זו שגרמה לכלל הממצאים הנ"ל ופועל יוצא מכך שניתוח קשור לחבלה." בית הדין האזורי קבע כי מדובר במסקנה רפואית המבוססת על הידע הרפואי הכלים והניסיון המקצועי של חברי הוועדה וכי המבקש לא הצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה.
בקשת רשות הערעור
בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי טעה בית הדין האזורי בקביעתו כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. לטענת המבקש הוועדה ענתה על השאלה האם כל הממצאים בכתף הם תוצאה של החבלה, אולם השאלה שנוסחה על ידי בית הדין היא שאלה אחרת והיא " האם אלמלא התאונה היה נדרש המבקש לניתוח", ועל כך לא השיבה. בענין זה מוסיף המבקש וטוען כי הוועדה לא התייחסה לטענות ב"כ המבקש לפניה בענין זה. המבקש ביקש כי עניינו יועבר לוועדה בהרכב חדש.
בהחלטה מיום 18.3.19 הציע בית הדין לצדדים להסכים כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה שלפניה תוצב השאלה הבאה:
"לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין התאונה מיום 31.10.14 לבין ניתוח החלפת המפרק בכתף שמאל של המבקש, על הוועדה להשיב לשאלה הבאה: האם אלמלא הפגיעה בכתף בתאונה מיום 31.10.14 היה נדרש הניתוח להחלפת מפרק כתף שמאל. הוועדה תנמק את תשובתה. אם תשובת הוועדה תהיה שאלמלא התאונה לא היה נדרש הניתוח, תקבע הוועדה את הנכויות הזמניות."

המבקש הודיע על הסמכתו להצעה ואילו המוסד הודיע כי אינו מקבל את הצעת בית הדין.
בתשובתו לבקשת רשות הערעור טוען המוסד כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ואף התייחסה לשאלה כפי שהוצגה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 18.3.19. המוסד ממשיך וטוען כי בפסק הדין המחזיר התבקשה הוועדה לשקול עמדתה בשאלת הקשר שבין התאונה לבין ניתוח החלפת מפרק בכתף שמאל. לטענת המוסד, אף אם שאלה זו לא הייתה ברורה דיה במעמד הדיון בפני הוועדה, חידדה ב"כ המבקש את השאלה בפני הוועדה וטענה כי "ניתן לומר כי אם לא הייתה התאונה לא היה מגיע למצב של החלפת המפרק". במענה לכך השיבה הוועדה באופן ברור ומנומק כי בכתפו של המבקש אובחנו פתולוגיות רבות ללא קשר לתאונה וכי הנפילה עצמה של חבלת הכתף לא יכולה לגרום לכל הפתולוגיות המתוארות ב-MRI. נוכח הממצאים שעמדו בפני הוועדה ברור מדוע היא קבעה באופן חד משמעי כי אינה מקבלת את חוות דעתו של ד"ר סלטי. בעניין זה מציין המוסד כי ד"ר סלטי בחוות דעתו כותב כי לא היה מצב קודם בכתפו השמאלית וכי יש לייחס את כל מצבו של המבקש אך ורק לחבלה שהוכרה, וכן כי עקב התאונה נבע הצורך בניתוח. הוועדה הסבירה כי אינה מקבלת את דעתו לקשר מלא בין החבלה לניתוח באופן שיצדיק קביעת נכויות זמניות גבוהות יותר. מכאן שהוועדה שקלה את עמדת המבקש לפיה אלמלא החבלה הוא לא היה נדרש לניתוח ועל יסוד שיקול דעתה הרפואי החליטה שלא לקבלה. המוסד מוסיף וטוען כי הוועדה הבהירה שהיא מקבלת את העובדה שהחבלה גרמה ל"החמרה מסוימת" במצב הכתף. מכאן שברור שעמדתה בעניין שיעור דרגת נכות הזמנית שנקבעה למבקש משקפת את מצבו הרפואי הזמני הנובע מן הפגיעה שהוכרה.
המבקש בתגובתו לתשובת המוסד חוזר על טענתו כי הוועדה בחנה את השאלה הלא נכונה וכן חוזר על בקשתו להחזרת עניינו לוועדה בהרכב חדש.
הכרעה
בהחלטה מיום 18.3.19 התבקשו הצדדים להביע עמדתם לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 . הצדדים לא התייחסו לאפשרות זו בתגובותיהם. לאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות להתייחס לאפשרות שהבקשה תידון לפי תקנה 82, ומשנחה דעתנו כי לא יהיה בכך משום פגיעה בזכויות הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל חומר התיק מצאנו כי דין הערעור להתקבל בחלקו, בהתאם להצעת בית הדין מיום 18.3.19 המפורטת בסעיף 9 לעיל. ולהלן נפרט את טעמינו.
הוועדה דנה מפורטות בשאלה האם הממצאים שנמצאו בכתף המבקש נובעים מהתאונה אם לאו. יחד עם זאת, אין בהחלטתה התייחסות מפורשת לשאלה הרלבנטית בנסיבותיו של מקרה זה והיא האם אלמלא הפגיעה בכתף היה נדרש המבקש לניתוח החלפת המפרק אם לאו. לשאלה זו, הגם שהחלטת הוועדה מפורטת, אין תשובה. אין בידינו לקבל את טענת המוסד לפיה ניתן להבין מהחלטת הוועדה תשובה לשאלה זו. אכן, הוועדה לא מקבלת את ממצאיו של ד"ר סלטי ביחס למצב קודם, אולם אין בכך כדי להבהיר מהי עמדתה של הוועדה עצמה בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לניתוח, ומכיוון שזוהי השאלה הרלבנטית מבחינה משפטית מצאנו כי יש מקום להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה על מנת שתדון מפורשות בעניין זה.
אשר לבקשת המבקש להחלפת הרכב. המבקש לא נימק בקשתו זו. מעבר לכך, לא עולה כי הוועדה נעולה בעמדתה וייתכן כי העדר תשובת הוועדה לשאלת הקשר הסיבתי בין הניתוח לתאונה נבעה בהעדר ניסוח ברור של השאלה כפי שנקבעה בפסק הדין המחזיר. לפיכך אין מקום בנסיבות אלה להחלפת הרכב הוועדה.
סוף דבר – הערעור מתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל. עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתבחן את הקשר הסיבתי שבין התאונה מיום 31.10.14 לבין ניתוח החלפת המפרק בכתף שמאל של המבקש, במסגרת זאת על הוועדה לבחון האם אלמלא הפגיעה בכתף בתאונה מיום 31.10.14 היה נדרש הניתוח להחלפת מפרק כתף שמאל. הוועדה תנמק את תשובתה. אם תשובת הוועדה תהיה שאלמלא התאונה לא היה נדרש הניתוח, תקבע הוועדה את הנכויות הזמניות הרלוונטיות.
המוסד ישלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 2,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ט (28 יולי 2019) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

ורדה וירט-ליבנה,
נשיאה, אב"ד

אילן איטח,
סגן נשיאה

אילן סופר,
שופט