הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 44562-06-16

ניתן ביום ...........

המוסד לביטוח לאומי
המבקש

-

זיוה דהן
המשיבה

לפני: הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד

בשם המבקש
-
עו"ד רולן ספז

בשם המשיבה
-
עו"ד שלמה קוחלי

פסק דין
השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה ברוינר ישרזדה; ב"ל 55417-04-15). בהחלטה קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המשיבה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.2.15 (להלן גם: הוועדה). בית הדין הורה על החזרת הדיון בעניינה של המשיבה לוועדה, על מנת שתדון מחדש בהפעלת תקנה 15 בעניינה של המשיבה, לאחר שתקבל חוות דעת מחודשת של ועדת הרשות. בבקשתו טוען המוסד כי לא נפלה טעות בהחלטת ועדת הרשות, ועל כן, היה על בית הדין להותיר להותיר על כנה את החלטת הוועדה.

2. בהחלטה מיום 20.9.16 התבקשה המשיבה להגיש תגובתה לבקשת המוסד. כמו כן התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשה על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. המוסד לביטוח לאומי לא הודיע על עמדתו. בהודעתה מיום 3.11.16 הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לדיון בבקשה על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות.
לאחר שעיינו בכלל החומר שנפרש לפנינו במסגרת בקשת המוסד ותגובת המשיבה לבקשה, ומשניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם בשאלה, ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בבקשה למתן רשות הערעור שהגיש המוסד כבערעור.

הרקע לבקשה
3. המשיבה, ילידת 1961, עבדה בחברת בזק כמנהלת צוות חשבונות וגביה. עבודתה של המשיבה בבזק הופסקה עקב התייעלות וצמצומים. מועד סיום עבודתה נקבע ליום 31.8.11.
ביום 30.8.11 נפגעה המשיבה בעבודתה, ופגיעתה הוכרה כפגיעה בעבודה (להלן: התאונה). ביום 1.1.14 קבעה הוועדה למשיבה דרגת נכות בשיעור 25%, בתחולה מיום 1.12.11. הוועדה קבעה כי המשיבה יכולה להמשיך בעיסוקה ולכן אין להפעיל את תקנה 15. על קביעה זו הגישה המשיבה ערעור לבית הדין האזורי.

4. ביום 21.10.14 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה הדיון בעניינה של המשיבה יוחזר לוועדה על מנת שתשקול עמדתה מחדש בשאלת הפעלת תקנה 15. זאת, לאחר שתונח לפניה המלצה מנומקת של ועדת הרשות. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת (ב"ל 15880-03-14, להלן: פסק הדין המחזיר).

5. בעקבות הוראות פסק הדין המחזיר התכנסה ועדת הרשות ביום 28.12.14 וקבעה כך:
"אישה בת 50 בעת קרות התאונה, אשר עבדה במשרה פקידותית בחב' בזק. נפגעה בתאונה בה החליקה ע"ג מדרגות, ונותרה עם נכות של 10% בגין סחרחורת קלה, 10% בגין טנטון, 10% בגין הגבלה קלה בתנועות הצוואר ועוד 5% עבור כאבי ראש.
לדעת ועדת הרשות, אין ברכיבי הנכות שנקבעה אף לא במצטבר, כדי למנוע ממנה מלעבוד בכל עבודה פקידותית בהיקף משרה מלא.
ראוי לציין כי מועד הפסקת העבודה נקבע קודם לתאונה וכמובן, ללא קשר לתאונה ולתוצאותיה."

ביום 10.2.15 התכנסה הוועדה, שמעה את דברי בא כוח המשיבה לפיהם "זיוה עבדה בבזק ואחראית על גביה של לקוחות קשים והייתה צריכה לנסוע בכל הארץ. עם הנכויות שלה לא יכולה לעבוד מול לקוחות יש לה פגיעה קשה במקצוע שלה וירידה בהכנסות שלה וזה המקרה הקלאסי להפעלת תקנה 15 במלואה". הוועדה עיינה בחוות דעתה של ועדת הרשות וקבעה כך:
"הוועדה שמעה את תלונות התובעת ואת מכלול מסגרת עבודתה כפי שהסביר בא כוחה. לדעת הוועדה התובעת מסוגלת לבצע עבודות משרדיות כולל עבודות הכרוכות בנסיעות. הוועדה עיינה בהמלצת ועדת הרשות מיום 28.12.14 ומקבלת את המלצתה."

על קביעה זו הגישה המשיבה ערעור לבית הדין האזורי.

החלטת בית הדין האזורי
6. בהחלטתו דחה בית הדין האזורי את הערעור בכל הנוגע להתייחסות הוועדה להוראות פסק הדין המחזיר. בית הדין קבע כי הוועדה התייחסה לשאלה האם המשיבה יכולה לחזור לעבודתה, כפי שתוארה על ידי בא כוחה של המשיבה, ועל יסוד זה קבעה כי המשיבה מסוגלת לעבודות משרדיות כולל אלה הכרוכות בנסיעות. משסברה הוועדה כי המשיבה יכולה לחזור לעבודתה, אין צורך להיזקק לשאלת הירידה בהכנסות. אשר לעניין גילה של המשיבה קבע בית הדין כי במועד הרלוונטי לתביעתה למוסד היא הייתה כבת 50, שאינו בבחינת "גיל מבוגר" על פי הוראות חוזר המוסד. על כן, לא היה מקום לשקול לכאן או לכאן את גילה של המשיבה בנוגע להפעלת התקנה. מכל מקום, בדיון לפני הוועדה לא העלתה המשיבה כל טענה לגבי גילה.

7. אשר לחוות דעתה של ועדת הרשות קבע בית הדין כי נוכח הוראות פסק הדין המחזיר, היה על ועדת הרשות לנמק המלצתה. החלטתה של ועדת הרשות אינה מתייחסת לדרישותיה המסוימות של עבודתה הקודמת של המשיבה, ששונות לכאורה מעבודה פקידותית רגילה, ונימוקי ועדת הרשות מתייחסים להגדרה כללית של 'עבודה פקידותית'. בית הדין ציין, כי הוועדה אמנם התייחסה לאופי המיוחד של עבודת המשיבה, אולם מאחר שוועדת הרשות לא התייחסה לכך במישרין, נפלה טעות משפטית בהחלטתה. על כן, קבע בית הדין כי אף שלא מצא פגם בפעולת הוועדה, החזרת עניינה של המשיבה אל הוועדה היא "לשם דקדוק בישום פסק הדין על ידי ועדת הרשות" והיא נעשית למען הסר כל ספק. בית הדין קבע כי עניינה של המשיבה יוחזר לוועדה על מנת שתדון בו מחדש לאחר שתתקבל חוות דעת מחודשת מפי ועדת הרשות, ותנמק את החלטתה. ועדת הרשות תדון בעניינה של המשיבה ותתייחס בהמלצתה באופן ספציפי לתיאור עבודתה של המשיבה כפי שצוין במכתבה שהופנה לפקיד המוסד, וצורף למכתבו של בא כוחה מיום 11.12.14.

הבקשה למתן רשות ערעור
8. בבקשתו טוען המוסד לביטוח לאומי כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולא נפלה טעות בהחלטתה. חוות דעתה של ועדת הרשות התייחסה לדרגות הנכות שנקבעו למשיבה וקבעה כי אין בהן ואף לא במצטבר כדי למנוע ממנה לעבוד בכל עבודה פקידותית בהיקף של משרה מלאה. ועדת הרשות שקללה את גילה של המשיבה, את מקום עבודתה ואת מכלול ליקוייה, והמליצה כי אין להפעיל את תקנה 15. המלצת ועדת הרשות מנומקת דיה, ואין להחזיר את הדיון לוועדה לצורך קבלת המלצה מחודשת.

9. בתגובתה טוענת המשיבה, כי צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי החלטת ועדת הרשות אינה מנומקת. ועדת הרשות לא התייחסה לדרישות הספציפיות בעבודת המשיבה, ולא הבהירה מה עמד לנגד עיניה כאשר תיארה את העבודה כ"עבודה פקידותית". המשיבה מציינת כי ההגדרה של עבודה כעבודה פקידותית היא כוללנית, ולא ניתן ללמוד ממנה דבר על אופי עבודתה המסוימת. מכאן, שתיאור העבודה אינו ממלא אחר חובת הוועדה להקפיד ולנמק בנוגע לתיאור מקצועה.

דיון והכרעה
10. לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה שהוגשה על נספחיה, בהחלטתו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מושא הבקשה ובפרוטוקול ועדת הרשות, ובכלל המסמכים שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. זאת מן הטעמים כמפורט להלן.

11. הלכה היא, שכאשר מוחזר עניינו של מבוטח לוועדה על פי פסק דין בצירוף הוראות, על הוועדה למלא במדויק אחר האמור בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, 162 (1992)). כאמור, פסק הדין המחזיר הורה לוועדה הרפואית לעררים לשוב ולשקול מחדש את עמדתה בשאלת הפעלתה של תקנה 15, לאחר שתונח לפניה המלצה מנומקת של ועדת הרשות.

12. אכן, טרם התכנסות ועדת הרשות הועבר לעיונה מכתב המשיבה, בו היא תיארה את אופי עבודתה עד הפגיעה. על פי המתואר במכתב, מדובר בעבודה אינטנסיבית במשרה מלאה ושעות נוספות, הכרוכה בנסיעות מרובות לכל רחבי הארץ, פגישות ועבודה ממושכת מול מחשב. המשיבה ציינה עוד במכתבה, כי נוכח צמצום במקום עבודתה היא הסכימה בעל כורחה לפרישה מוקדמת, אך ליקוייה הרפואיים מקשים עליה בהשתלבות בסוג עבודה בה עבדה עד הפגיעה. על כן היא מועסקת במשרה חלקית המתאימה למצבה, ואלמלא התאונה, הייתה יכולה לעבוד בעבודה מסוג זה שעבדה בבזק.
מעיון בחוות דעתה של ועדת הרשות עולה כי הוועדה שקלה האם המשיבה מסוגלת לחזור לעיסוקה הקודם, אותו הגדירה הוועדה כ"משרה פקידותית". בשים לב לנתוניה של המשיבה, לרבות גילה במועד קרות התאונה, הבהירה ועדת הרשות כי המשיבה יכולה לעבוד בכל עבודה פקידותית ובהיקף משרה מלא. כך, תוך שהוועדה נתנה דעתה לכל אחד מליקוייה של המשיבה, הצטברותם ודרגת הנכות היציבה שנקבעה לה.
המשיבה חולקת על הגדרת עבודתה כ"עבודה פקידותית". עם זאת, בין שהמשיבה צודקת בעמדתה לעניין הגדרת עבודתה, ובין אם לאו, מבחינתה של ועדת הרשות, שראתה את עבודתה של המשיבה כעבודה פקידותית, המשיבה מסוגלת לכל עבודה פקידותית. מכלל האמור עולה בבירור, כי מבחינתה של ועדת הרשות, המשיבה מסוגלת גם לעבודה מן הסוג שבו עבדה בחברת בזק.
משאלה הם פני הדברים, המסקנה המתבקשת היא כי ועדת הרשות שקלה את כלל הנתונים הנדרשים להחלטתה, לרבות אופי עבודתה של המשיבה וליקוייה הרפואיים, ונימקה אותה כנדרש.

13. על האמור יש להוסיף, כי ההחלטה אם להפעיל את תקנה 15, ובכך לקבוע למבוטח דרגת נכות יציבה גדולה על מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים, אם לאו, מסורה לוועדה הרפואית, ולא לוועדת הרשות (דיון מג/790-01 (ארצי) יחיה חליל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 58, 60 (1985). בהתאם לכך, הורה פסק הדין המחזיר לוועדה הרפואית לעררים לשוב ולשקול מחדש את עמדתה בשאלת הפעלתה של תקנה 15, בין היתר, לאור המלצה מנומקת של ועדת הרשות. לאחר שהונחה לפני הוועדה עמדתה של ועדת הרשות כאמור, ולאחר ששמעה הוועדה את תלונות המשיבה ודברי בא כוח בנוגע להפעלת התקנה ועל מסגרת עבודתה של המשיבה שכללה נסיעות ברחבי הארץ, קבעה הוועדה כי המשיבה מסוגלת לבצע עבודות משרדיות, כולל עבודות הכרוכות בנסיעות. בהתאם לכך, קיבלה הוועדה את עמדתה של ועדת הרשות.

14. הנה כי כן, לאחר שקיבלה את המלצת ועדת הרשות, הוועדה שקלה מחדש את עמדתה בשאלת הפעלתה של תקנה 15, בשים לב לעיסוקה של המשיבה. הוועדה קבעה כי אין להפעיל את תקנה 15. הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולא מצאנו כי נפלה בהחלטתה טעות משפטית. משהונחה לפני הוועדה עמדה מנומקת של ועדת הרשות, ומשמילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, אין להחזיר את הדיון לוועדה על מנת שתדון מחדש בעניינה של המשיבה.

15. סוף דבר
ערעור המוסד לביטוח לאומי מתקבל כאמור לעיל.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' בניסן, תשע"ז ( 26 באפריל, 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

יגאל פליטמן,
נשיא, אב"ד

ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא

רונית רוזנפלד,
שופטת