הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 4102-09-18

ניתן ביום 14 פברואר 2019

Finchimica S.P.A
המערערת בעע 3995-09-18
המבקשת בברע 4102-09-18
-

.1 אדמה מכתשים בע"מ
.2 ענת ברלינר (פורמלית)

המשיבה בשני התיקים

לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר
נציגת ציבור (עובדים) הגב' רחל בנזימן, נציג ציבור (מעסיקים) מר צביקה טבצ'ניק

ב"כ Finchimica S.P.A עו"ד ליעד וטשטיין, עו"ד ניב מורן
ב"כ אדמה עו"ד מיכל לבנון פורת, עו"ד זוהר גילרן, עו"ד ערן ברקת

פסק דין
השופט רועי פוליאק
הודעת ערעור ובקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב ( השופטת עידית איצקוביץ; פ"ה 53043-06-14) מיום 24.7.2018, לפיה נדחתה בקשת המבקשת להרחיב את ההיתר שניתן למבקשת לעיין בתביעה שהגישה המשיבה הפורמלית, ד"ר ענת ברלינר, נגד המשיבה.

רקע והליכים קודמים

בין המבקשת לבין המשיבה, הנתבעת בתיק, התנהלו ומתנהלים בערכאות שונות, בישראל ובארה"ב, הליכים משפטיים שעניינם הזכות לרישום פטנט על תהליך חדשני בתחום הדברת מזיקים וחרקים המבוסס על החומר FIPRONIL.

למבקשת נודע כי המשיבה הפורמלית, עובדת לשעבר במשיבה, פנתה לוועדה לענייני תגמולים ופיצויים ( להלן – הוועדה) הפועלת מכח חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק הפטנטים), בבקשה לקביעת תמורה בגין אמצאת השירות העומדת, כנטען, בבסיס התהליך שהזכויות בגינו שנויות במחלוקת בין המבקשת והמשיבה, וכי בעקבות החלטת הוועדה הגישה המשיבה הפורמלית תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתיק פ"ה 53043-06-14 ( להלן – התיק). בנסיבות אלה הגישה המבקשת בקשת עיון בתיק הנסמכת על תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה ( עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון). עם הגשת הבקשה לעיון, הגישה המשיבה בקשה למתן חיסיון על מסמכים ספציפיים בתיק בהסתמך על סעיף 11 לחוק הפטנטים ועל סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.

בית הדין האזורי איחד את הדיון בבקשות. בהחלטה מיום 13.6.2018 קיבל בית הדין את עמדת המשיבה לפיה חל חיסיון בהתאם לסעיף 114 לחוק הפטנטים על הבקשה לקביעת תמורה והתשובה לבקשה זו, על נספחיהן, אשר הוגשו לוועדה, כך שהעיון במסמכים אלה " אסור על פי דין" כלשון תקנה 4 לתקנות העיון.

בית הדין האזורי הוסיף וקבע, כי לא קיים איסור שבדין על העיון במסמכים הנוספים בגינם נתבקש חיסיון – מחברת מעבדה שהועברה למשיבה הפורמלית, תצהיר המשיבה הפורמלית וחלק מנספחיו ותגובת המשיבה הפורמלית לבקשת כימות ( להלן – המסמכים הנוספים) – אך האיזון הראוי בין זכות העיון של המבקשת בתיק לבין השמירה על הסודות המסחריים של המשיבה, יהיה באמצעות מתן זכות עיון מלא בתיק פרט למסמכים שהוצגו בפני הוועדה בגינם חל איסור על פי דין והמסמכים הנוספים הכוללים מידע עסקי של המשיבה ( להלן – ההחלטה הראשונה).

המבקשת לא ערערה אחר ההחלטה הראשונה. עם זאת, ביום 28.6.2018 הגישה המבקשת בתיק בית הדין האזורי " בקשה להרחיב את ההיתר לעיין בתיק למסמכים ספציפיים" (להלן – הבקשה הנוספת). במוקד הבקשה הנוספת עמדה טענת המבקשת לפיה המשיבה הסתירה מבית הדין האזורי עובדות מסוימות ובהן העובדה כי תצהירים של המשיבה הפורמלית וד"ר גרברניק הוצגו בפני רשם הפטנטים בארה"ב, יחד עם מחברות מעבדה, ללא צו לחיסיון וניתנים להורדה מאתר האינטרנט. אלמלא הסתרת עובדות אלה, לא היה ניתן צו לחיסיון תצהירו של ד"ר גרברניק בפני הוועדה , לתצהיר המשיבה הפורמלית בבית הדין ולמחברות המעבדה.

ביום 17.7.2018 ניתנה תשובת המשיבה לבקשה הנוספת וביום 24.7.2018 ניתנה ההחלטה, מושא ההליך שבפנינו, הדוחה את בקשת המבקשת ( להלן – ההחלטה או ההחלטה השניה).

ההליכים הערעוריים ותמצית טענות הצדדים

המבקשת הגישה הודעת ערעור, ומטעמי זהירות דיונית אף בקשת רשות ערעור, על ההחלטה השניה. המשיבה הגישה תשובה לבקשה והמבקשת הגיבה לתשובה. ביום 20.1.2019 התקיים בפני דיון בגדרו חודדו טענות הצדדים, תוך התייחסות, בין היתר, למסגרת הדיונית הנכונה לתקיפת ההחלטה השניה. ביום 27.1.2019 הגישה המשיבה בקשה להגיש תצהיר לבית הדין הארצי לתמיכה בטענתה לפיה המסמכים המבוקשים כוללים סודות מסחריים שחשיפתם בפני המבקשת תגרום למשיבה לנזק בלתי הפיך. בעקבות אלה, הוצעה לצדדים הצעה להסדר דיוני, אשר נתקבלה על ידי המשיבה ונדחתה על ידי המבקשת.

בטרם תפורטנה, בתמצית, טענות הצדדים, יצוין כי המשיבה הפורמלית, שהיא צד להליך בתיק, הודיעה לבית הדין כי אין לה עמדה במחלוקת בין המבקשת לבין המשיבה ואף אין לה עניין בתוצאת הדיון.

בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת, בין היתר, הן בבקשה בכתב ובתגובה והן בדיון שהתקיים בפני, כי לא מדובר בערעור על ההחלטה הראשונה, אלא בבקשה חדשה לאפשר עיון ספציפי במסמכים ספציפיים לאור המידע שהשיגה המבקשת על התיק במסגרת העיון הכללי. לחלופין נטען, כי גם אם יש לראות בבקשה הנוספת בקשה לעיון מחדש בהחלטה הראשונה, מתקיימים בנסיבות העניין כל התנאים לבקשת העיון מחדש, בין השאר לנוכח הגשת הבקשה לחיסיון מבלי שניתנה למבקשת ההזדמנות להתייחס לבקשה ובהיעדר כל הגבלה האוסרת על בעל דין לחזור ולפנות לערכאה השיפוטית על מנת לממש את זכותו החוקתית במסגרת העיקרון של פומביות הדיון.

לגוף העניין טענה המבקשת, כי נקודת המוצא היא כי יש לאפשר עיון גורף בתיק ועל הצד שכנגד מוטל נטל כבד לשכנע כי אין להתיר את העיון. טענת המשיבה לפיה המסמכים המבוקשים הם סודות מסחריים, שלא גובתה בתצהיר, היא טענה מלאכותית באשר ההליך בתיק נדון עד להגשת בקשת העיון בדלתיים פתוחות. המבקשת הוסיפה וטענה כי ניתן להתגבר על החשש מחשיפת סודות מסחריים באמצעות מנגנון מקובל שנעשה בו שימוש בתיקי קנין רוחני של העברת המסמכים לידי באי כח המבקשת תוך מתן צו חיסיון.

המשיבה טענה, בין היתר, כי קיימת החלטה חלוטה לפיה מסמכים שהוגשו לוועדה הם מסמכים חסויים מכח דין וכי יתר המסמכים כוללים סודות מסחריים של המשיבה. לגישת המשיבה מנועה המבקשת מלתקוף את ההחלטה הראשונה בגינה לא הוגש הליך ערעורי ולא התקיימו כלל נסיבות הנדרשות לעיון מחדש בהחלטה הראשונה. המשיבה הוסיפה וציינה כי המבקשת הגישה את בקשתה בהליך שבינה לבין המשיבה הפורמלית חלף הגשתה לוועדה או הגשתה בגדרו של ההליכים המתנהלים במישרין בין בעלות הדין. לגוף העניין נטען, כי בית הדין האזורי ערך בהחלטה הראשונה איזון ראוי בין עקרון פומביות הדיון, שאינו ערך מוחלט, לבין זכותה להגן על סודותיה המסחריים בפני מתחרה עסקי.

דיון והכרעה

המסגרת הדיונית

המבקשת הגישה, מטעמי זהירות, ערעור ובקשת רשות ערעור, תוך שהיא מציינת כי לא קיימת הלכה מגובשת בסוגית הדרך הדיונית לתקיפת החלטה מכח תקנות העיון. המשיבה גרסה כי הדרך הדיונית הנאותה היא הגשת בקשת רשות ערעור וכי הלכה ולמעשה ההליך מהווה בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, שבמוקדה ההחלטה הראשונה שכבר נבחנה בהחלטה השניה ועתה מוגשת בעטיה בקשה ( שלישית) נוספת.

איננו נדרשים לסוגית הדרך הדיונית הנכונה לתקוף החלטה מכח תקנות העיון, הגם שעל פני הדברים הדרך המתאימה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור ( ראו לאחרונה: בש"א 10092/17 צרניק נ' מדינת ישראל (1.2.2018) וכן ראו בין היתר : רע"א 943/15 קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.6.2015); בר"ע ( ארצי) 9668-08-14 דאדו – אדגו תקשורת בע"מ (12.1.2015), אך ראו דעה שונה – רע"א 7142/12 נעום נ' בית החולים המשפחה הקדושה (28.10.2012)), לנוכח החלטתנו ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור ( השוו: רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ. פסקה 7 (29.8.2013); לעניין אמת המידה המקלה למתן רשות ערעור לנוכח חשיבותה של זכות העיון ראו: בר"ם 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל משרד עורכי דין נ' אורי גרוסמן. פסקה 5 והאסמכתאות המפורטות בה (13.4.2016)).

בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב-1991 נדונה הבקשה על דרך של טיעונים בכתב, חרף התנגדות המשיבה ומשמצאנו כי זכויות הצדדים שטענו בהרחבה רבה בכתבי טענותיהם ובדיון המקדמי בעל פה לא תיפגענה. דין הערעור להתקבל בחלקו.

דיון

טענת הסף של המשיבה היא כי הערעור סב על ההחלטה הראשונה בגינה נמנעה המבקשת ( שתכונה להלן עם מתן רשות ערעור – המערערת) מלנקוט בהליכים ערעוריים, כך שההחלטה הראשונה היא החלטה חלוטה שאין עליה ערעור. בהגשת ההליך הערעורי על ההחלטה השניה אין כדי לרפא, כך לגישת המשיבה, את חלוף המועד.

מצאנו לנכון לקבל בחלקה את טענת הסף של המשיבה. בהחלטה הראשונה נדחתה בקשת העיון בגין שני סוגי מסמכים. הסוג האחד, הוא מסמכים שהוגשו לוועדה ונפסק כי הם מסמכים שהעיון בהם אסור על פי דין ולפיכך לא ניתן, לפי סעיף 4( א) לתקנות העיון, לעיין בהם ( להלן – מסמכי הוועדה). הסוג השני, הוא מסמכים שנפסק כי לא קיים איסור לעיין בהם על פי דין, אך בית הדין לא התיר את העיון מאחר שקיבל את טענת המשיבה כי הם כוללים מידע עסקי המהווה סוד מסחרי ( להלן – המסמכים הנוספים).

הקביעה לפיה מסמכים שהוגשו לוועדה הם מסמכים חסויים, מכח הוראת סעיף 114 לחוק הפטנטים, אשר העיון אסור בהם על פי דין, היא קביעה משפטית הנסמכת על פרשנות בית הדין האזורי של הוראות סעיף 114 לחוק הפטנטים, אשר היה על המערערת להגיש בגינה הליך ערעורי במועד. משלא עשתה כן, אין המערערת זכאית לתקוף את הקביעה המשפטית אגב הליך של בקשה חדשה לעיון, כגרסתה, או של בקשה לעיון מחדש בהחלטה. טענת המערערת על קיומו של מידע חדש, אינה מאפשרת להעמיד לדיון מחודש פלוגתא משפטית בה ניתנה הכרעה מנומקת וחלף המועד לערעור. לכל היותר, ניתן היה להעלות מבעוד מועד טענה, מבלי להתייחס לסיכויי קבלתה, לפיה יש להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי, אשר קודם לכן סברה המערערת כי הוא מיותר ובעקבות מידע חדש היא סוברת כי הוא הכרחי.

לעומת זאת, טענת מבקש עיון כי הוא רשאי להגיש בקשה מחודשת לעיין במסמכים - שאינם מסמכים שקיים איסור בדין על גילויים - שלא גולו בהחלטה קודמת, לנוכח שינוי נסיבות הנלמד בעקבות העיון שביצע במסמכים שגולו לו, או בעקבות מידע חדש שהגיע לידיו, כגון מידע הסותר את הטענה על היותם סוד מסחרי, מחייבת בדיקה לגופו של עניין ( ע"ע ( ארצי) 224/07 לוי – CHU (28.5.2007). להלן – עניין לוי). עם זאת כפי שהובהר בעניין לוי:
"למען הסר ספק, מובהר כי אין באמור לעיל כדי לקבוע שבעל דין יכול להגיש בקשות חוזרות ונשנות בעניינים שנדונו כבר על ידי בית הדין, וכי כל אימת שתוגש בקשה "משופרת ומשודרגת" בעניין בקשה שנדחתה, ידון בה בית הדין מחדש. על מנת שבית הדין ידון מחדש בבקשה שניתנה בה החלטה נדרש בעל הדין להוכיח שינוי נסיבות או קיומן של ראיות חדשות, אשר לא היו בידיו והוא לא היה יכול להשיגן בשקידה סבירה במועד הגשת הבקשה שנדחתה" [ההדגשה במקור – ר.פ].

עיון בהחלטה השניה מלמד, כי בית הדין האזורי התמקד בהחלטה השניה בקביעה, הנכונה, לפיה אין לדון מחדש בסוגית החיסיון, אך באשר למסמכים הנוספים קבע, מבלי לפרט ולנמק, כי לא נתקיימו הנסיבות הנדרשות לשם עיון מחדש בהחלטה. בית הדין האזורי חזר על הקביעה העובדתית בהחלטה הראשונה, עליה משיגה המערערת בהסתמך – לטענתה, שלא נבחנה על ידנו – על מידע החדש, כי " יתר המסמכים שהעיון מבוקש בהם הינם מסמכים שכוללים סודות מסחריים של הנתבעת, כפי שכבר הוחלט על ידי בית הדין".

בנסיבות אלה, מצאנו לנכון להורות על קבלת הערעור באופן חלקי, כך שהסוגיה האם יש לעיין מחדש בהחלטה הראשונה בכל הקשור לגילוי המסמכים הנוספים תוחזר לפתחו של בית הדין האזורי, אשר יבחן את השאלה לפי אמות המידה שנזכרו בעניין לוי תוך מתן משקל לכלל הנסיבות, ומלוא טענות הצדדים, למעט לעניין מסמכי הוועדה, שמורות להם.

לנוכח התוצאה הוקהה עוקצה של האבחנה שניסתה המבקשת לערוך בין בקשה חדשה להרחבת החלטה המתירה עיון במסמכים לבין בקשה לעיון מחדש בהחלטה קיימת עקב מידע חדש ושינוי נסיבות. עם זאת נציין, כי מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי לפיה יש להתייחס לבקשה הנוספת כבקשה לעיון מחדש. הבקשה הראשונה היתה בקשה לעיין בכל חומר התיק. הבקשה נתקבלה בחלקה. הבקשה הנוספת אינה בקשה להרחיב את תחום העיון מעבר למבוקש בהחלטה הראשונה, אלא בקשה לעיין מחדש בהחלטה שלא להתיר את העיון המלא ולאפשר למערערת לעיין במסמכים שהעיון בהם כבר התבקש בבקשה הקודמת. בכך שונה הבקשה ממקרה אפשרי בו נתבקש בית הדין מלכתחילה לאפשר עיון בחלק מחומר התיק ולאחר מכן, בעקבות תוצאות העיון או בעקבות מידע נוסף מתבקש עיון בכל חומר התיק או בחלקים נוספים שלא נתבקשו מלכתחילה.

בשולי הדברים נציין, כי המערערת גרסה כי יש לקבל את ערעורה משום שההחלטה השניה ניתנה בטרם היה סיפק בידה להגיב לתשובת המשיבה ( השוו: בר"ע ( ארצי) 29351-01-15 אבו גריבאן – מנדל (14.4.2015); להלן – הלכת אבו גריבאן). המשיבה טענה כי אין להיתפס לעניין הפרוצדורלי בשים לב לכך שלא נטענו טענות חדשות על ידי המערערת בבקשה הנוספת. ספק אם תקנה 241 ( ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, עליה מבוססת הלכת אבו גריבאן, חלה בנסיבות העניין, לנוכח העובדה שתקנות העיון כוללות הסדר דיוני ממצה לדיון בבקשת עיון. מכל מקום, בנסיבות מסוימות משלא נגרמה פגיעה מהותית, או כאשר הפגם תוקן במסגרת ההליך, לא תבוטל החלטה שניתנה ללא מתן זכות למבקש להגיב על תשובת המשיב ( רע"א 8765/15 פרנקפורט – אינסל. פסקה 6 (13.3.2016); בר"ע ( ארצי) 20416-09-16 מסיקה – בירן. פסקה 14 (27.10.2016)). בין כך ובין כך, לא מצאנו לנכון לנוכח יריעת הטיעונים הרחבה והמקיפה בפנינו לבסס החלטתנו על הלכת אבו גריבאן הגם שהתוצאה הסופית בהחלטה דומה ( ולו לעניין המסמכים הנוספים).

סוף דבר - בקשת רשות הערעור התקבלה והערעור מתקבל בחלקו, כמפורט להלן:

א. הערעור נדחה בכל הקשור למסמכים שהוגשו לוועדה.

ב. הבקשה לעיון נוסף בהחלטה הראשונה, בכל הקשור למסמכים הנוספים שלא הוגשו לוועדה, תוחזר להכרעת בית הדין האזורי. בית הדין האזורי ייתן דעתו לטענות המבקשת לעניין קיומם של התנאים המאפשרים עיון בחדש בהחלטה הראשונה, לנוכח טענת המבקשת בדבר מידע עובדתי שלא עמד בפני המבקשת בעת הגשת הבקשה הראשונה ולנוכח כלל נסיבות העניין, ויעיין מחדש בהחלטה הראשונה אם ימצא כי התקיימו התנאים כאמור. בית הדין האזורי יקבע את סדרי הדיון בפניו, לפי שיקול דעתו הבלעדי, ויהיה רשאי, בין היתר, לדון בבקשת המבקשת להגשת תצהיר בדבר קיומם של סודות מסחריים במסמכים המבוקשים וליתן הוראות דיוניות מתאימות לרבות הוראות מתאימות ככל שהבקשה להגשת תצהיר כאמור תתקבל.

ג. לנוכח התוצאה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' אדר א' תשע"ט (14 פברואר 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .

אילן איטח,
סגן נשיאה, אב"ד

רועי פוליאק,
שופט

חני אופק גנדלר, שופטת

מר צבי טבצ'ניק,
נציג ציבור (מעסיקים)

גברת רחל בנזימן,
נציגת ציבור (עובדים)