בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 40599-07-20

מרכז לשיתוף פעולה בינלאומי ושלום (ע"ר)
המבקשת
-
עיסא יונאן
המשיב

בשם המבקשת: עו"ד רמי וכילה
בשם המשיב: עו"ד פאדי עבידאת

החלטה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי ירושלים (סגנית הנשיא שרה ברוינר ישרזדה; סע"ש 47714-01-18) מיום 5.7.20, במסגרתה התקבלה בקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן נגדה במעמד צד אחד אך זאת בכפוף לשני תנאים: תשלום הוצאות למשיב בסך של 3,500 ₪, והפקדה בקופת בית הדין של 30,000 ₪ (סך המשקף חלק מרכיבי התביעה בהתאם לקביעת בית הדין).

2. ביום 21.1.18 הגיש המשיב לבית הדין האזורי כתב תביעה כנגד המבקשת, במסגרתו טען כי הועסק אצלה תקופה העולה על חמש שנים ופוטר. המשיב תבע זכויות סוציאליות שלא ניתנו לו לטענתו, הפרשי שכר וכן פיצויי פיטורים ופיצוי בגין העדר שימוע, בסך כולל של 204,389 ₪.

3. ביום 27.11.18, לאחר שלא הוגש כתב הגנה עד לאותו מועד על אף מסירה אישית שביצע המשיב הן לכתובת הרשומה של המבקשת והן לכתובת בה היא פעילה, ניתן פסק דין בגין רוב רכיבי התביעה, בסך כולל של 166,515 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.

4. ביום 7.10.19 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שלא בוצעה לה מסירה כדין של כתב התביעה כמו גם של פסק הדין (עליו נודע לה לגרסתה לראשונה עם הגשת בקשה לעיון בתיק על ידי בא כוחה ביום 4.8.19) . כן פירטה את טענות ההגנה, וביניהן טענה לתקופת עבודה קצרה מזו לה טען המשיב וכן טענה כי התפטר.

5. בית הדין האזורי, לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, החליט כאמור לקבל את הבקשה. בית הדין ציין פנים לכאן ולכאן בשאלת המסירה של כתב התביעה , כאשר מחד בוצעה מסירה כדין לכתובת הרשומה של המבקשת וכן מסירה כדין של החלטה המורה למבקשת להגיב תוך 10 ימים לבקשה ליתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה. מאידך, השליח שביצע מסירה אישית של כתב התביעה לכתובת המבקשת כפי המופיעה על גבי נייר הפירמה שלה - לא התייצב לדיון , והמשיב לא עמד על חקירת מנהל המבקשת על תצהירו, כך שעומד בפניו "קושי להתמודד עם טענת הנתבע כי לא הייתה מסירה כדין של כתב התביעה". למרות זאת התרשם בית הדין כי "מדובר בהתנהלות שיטתית של הנתבע אשר נמנע מלקבל ו/או מלאשר קבלת דברי דואר" (שכן במספר הזדמנויות שפורטו בהחלטה סירב ו נציג י המבקשת לחתום על אישורי המסירה) וכי "היה מודע היטב להגשת התביעה ובחר שלא להתגונן נגדה". עוד נקבע כי גם פסק הדין נמסר למבקשת, הן באמצעות הדואר והן במסירה אישית, ולא בכדי ביקש ב"כ המבקשת ביום 4.8.19 לעיין בתיק בית הדין .
בית הדין הוסיף כי למרות קביעות אלה - מצא לנכון לבטל את פסק הדין נוכח סיכויי ההגנה, על אף קשיים לא מעטים בגרסת המבקשת (דוגמת טענה כי המשיב התפטר על אף שיש בידיו מכתב פיטורים), וזאת בעיקר ביחס לרכיב הפרשי השכר (שנתבע על אף שבדיון התברר כי המשיב קיבל, לדבריו, כספים נוספים בגין שכרו בעקיפין דרך משרד ברמאללה). טענות נוספות הראויות להתברר הן הטענות ביחס לתקופת העבודה ובנוגע לחופשה, חגים והעדר שימוע.
בית הדין סיכם כי בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות מחדלי המבקשת שהביאו לעיכוב משמעותי בבירור ההליך כמו גם הקשיים העולים מטענותיה ביחס לחלק מהרכיבים, פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 3,500 ₪, ובכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪ בקופת בית הדין (סכום המשקף את רכיבי התביעה של פיצויי פיטורים, הפקדות לפנסיה ושכר שלושת חודשי העבודה האחרונים, על בסיס השכר הנטען בכתב התביעה ותקופת העבודה בה הודתה המבקשת).

6. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, וטוענת במסגרתה הן כנגד חיובה בתשלום הוצאות למשיב, והן כנגד חיובה בהפקדת עירבון כספי כתנאי לביטול פסק הדין. המבקשת חוזרת בבקשתה על הטענות שהעלתה בפני בית הדין האזורי לפיהן כתב התביעה מעולם לא נמסר לה וכך גם פסק הדין, כאשר די באי התייצבותו של השליח שביצע את המסירה לחקירה נגדית כדי לקבל את בקשתה וכאשר לא הובאה כל ראיה המלמדת על סירוב שיטתי כביכול מצדה לקבל כתבי בי-דין. עוד טענה כי סיכויי ההגנה המעולים מצדיקים אף הם את ביטול פסק הדין ללא כל תנאי, כאשר מכתב הפיטורים - שלא צורף לכתב התביעה - אינו אותנטי, וכאשר המשיב הודה למעשה בפני בית הדין כי קיבל את כל שכרו. בהעדר מחדלים כלשהם מצד המבקשת, לא הייתה הצדקה לחייבה בהוצאות משפט או בהפקדת ע ירבון כספי כתנאי לביטול פסק הדין. לחלופין, טעה בית הדין בקביעת גובה העירבון. המבקשת הוסיפה כי היא עמותה ללא כוונת רווח הממומנת על ידי תורמים מחו"ל, ומשכך אין ביכולתה בימים קשים אלה לשלם את סכום ההוצאות או להפקיד את סכום העירבון שנקבע. משמעות הדברים היא כי יינעלו שערי בית הדין בפניה, תוך פגיעה בזכות הגישה שלה לערכאות.

7. בהחלטות מיום 2.8.20 ו-9.9.20 הוצעו לצדדים הצעות להסדר דיוני, אך לא הושגה הסכמה ומשכך תינתן החלטה בבקשה על סמך כלל החומר המצוי בתיק.

8. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בטענות הצדדים ובתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיב (אם כי הוגשה תגובה קצרה מטעמו במענה להצעות בית הדין), מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.
ראשית אציין כי לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בגין החלטה המקבלת בקשה לביטול פסק דין וכן בגין החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושיעורן (צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017). עם זאת, ומבלי לקבוע בכך מסמרות, אצא מנקודת הנחה כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על חלק ההחלטה המחייב את המבקשת - כתנאי לקבלת בקשתה לביטול פסק הדין - להפקיד עירבון בסך 30,000 ₪ (והשוו: רע"א 4837/14 אסולין נ' פלאפל אסולין 2003 בע"מ (21.10.14)) .
חלק ההחלטה המחייב את המבקשת בהפקדת עירבון כספי ניתן לבחינה בשלושה מישורים: ראשית, עצם הסמכות להורות על הפקדת עירבון כתנאי לביטול פסק הדין; שנית, ההצדקה לחייב בהפקדת עירבון בהתחשב בכלל נסיבות העניין; שלישית, גובה העירבון. ראוי לציין כי בבקשת רשות הערעור הועלו טענות ביחס למישור השני והשלישי בלבד, ולא נטען כי לא הייתה לבית הדין סמכות לחייב בהפקדת עירבון (טענ ה שהועלתה לראשונה רק בתגובה להצעת ההסדר). ואכן, בהתאם לפסיקה, הסמכות הנתונה לבית הדין לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מאפשרת את ביטולו "בתנאים שיראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים" (תקנה 50(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991), וסמכות זו פורשה כרחבה ביותר (רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט נכסים ובניין בע"מ (27.2.05) - ביחס לתקנה מקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי; ע"ע (ארצי) 1193/01 מוסך דיזל - סעיד דאהר (1.11.01)). אשר להצדקה לחייב בהפקדת עירבון בנסיבות העניין ושיעורו - מדובר בהחלט ה המסור ה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר נתנה את פסק הדין ובפניה התקיים הדיון בבקשת הביטול, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה (רע"א 4638/11 זכרי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (9.8.11)) . בית הדין האזורי ביצע שקלול של כלל נסיבות העניין לרבות התנהלות המבקשת, חלוף הזמן וסיכויי ההגנה, ו לא מצאתי כי נפל בהחלטתו פגם משפטי המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

9. סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. בהתחשב בעמדה שנדרש המשיב להגיש, המבקשת תישא בהוצאותיו בגין הבקשה בסך של 1,500 ₪. אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקשת לפנות לבית הדין האזורי בבקשה להפחתת סכום העירבון ככל שתסבור שהדבר דרוש , תוך פירוט מצבה הכספי והשלכותיו על יכולתה לעמוד בסכום שעליה להפקיד ועלול לפגוע (לטענתה) בזכות הגישה לערכאות. ככל שתוגש בקשה כאמור, יכריע בה בית הדין האזורי כחוכמתו לאחר מתן זכות תגובה למשיב.

ניתנה היום, י' תשרי תשפ"א (28 ספטמבר 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .