הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 40004-08-17

ניתנה ביום 28 אוגוסט 2017

אירן טורקוב
המבקשת

-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקשת – עו"ד יואב גפני

החלטה

השופט אילן סופר
1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת מירב קליימן, ב"ל (ת"א) 10179-02-17), אשר דחה את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לניידות מיום 6.12.2016, לפיה, נקבע כי הליקוי של המבקשת אינו ניתן ליישום לפי רשימת הליקויים לצורך גמלת ניידות, כפי שהם מפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות.

רקע עובדתי
2. המבקשת ילידת 1972, נפגעה בתאונת עבודה ביום 8.8.2011. למבקשת נקבעה נכות צמיתה בשיעור 57%, בין היתר, נכות אורתופדית ונוירולוגית בשל הפגיעה ברגל ימין.
המבקשת הגישה תביעה לתשלום גמלת ניידות והוועדה המחוזית קבעה ב-29.12.2015 כי נכותה מוערכת בשיעור 60% לפי פריט א' 1, וזאת בשל הפגיעה בעצם הטיריאלי מימין, שיוצר מעין תסמונת CRPS שלא מאפשרת שימוש מלא ברגל ימין.

המשיב ערער על החלטת הוועדה המחוזית והוועדה לעררים החליטה ביום 15.3.2016 כי הליקוי של המבקשת אינו נכלל ברשימת הליקויים.
המבקשת ערערה על החלטת הוועדה לעררים וביום 1.11.2016 הוסכם כי עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה על מנת שתשקול עמדתה מחדש, בשים לב לכך שלא ביצעה בדיקה נוירולוגית של כוח גס ולא תיעדה ממצאיה, וכן בשים לב לכך שלפי סעיף א' 5 לרשימת הליקויים, ניתן לקבוע מגבלות בניידות גם ביחס לשיתוק מלא של שוק אחת בלבד (ב"ל (ת"א) 31869-05-16) .
הוועדה התכנסה כאמור ב-6.12.2016 ומצאה שהשרירים הפרו קסימליים מופעלים בהליכה באופן תקין. מדובר בפגיעה בעצב אחד בשוק ימין ולא ניתן ליישם את סעיף א' 5 הדורש שיתוק ברור באחד השרירים הפרוקסימליים.

ההליך בבית הדין האזורי ופסק הדין
3. המבקשת טענה בערעור בבית הדין האזורי, כי יו"ר הוועדה נהג בה באטימות ובזלזול; הבדיקה הקלינית הכאיבה למבקשת והיתה מגמתית; לא נערכה בדיקה אורתופדית; פרוטוקול הוועדה אינו משקף את מלוא טיעוני ב"כ המבקשת; הוועדה טעתה ביישום סעיפי הליקוי ועל כן יש להשיב הדיון לוועדה בהרכב אחר.
המשיב טען כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. המבקשת לא הצביעה על פריט ליקוי אחר המתאים למצבה.

4. בית הדין האזורי דחה את הערעור וקבע כי אופן ביצוע הבדיקה הוא נושא רפואי שאין להתערב בו, וכך גם הטענה בדבר משוא פנים. הפרוטוקול אינו חייב לכלול את מלוא הנאמר ודי בציון הטענות בתמצית. הוועדה לא נדרשה לפרט קביעתה ביחס לכל פריט ופריט, אלא אך ורק ביחס לפריט א' 5, ובהיעדר פגיעה בשרירים הפרוקסימליים, לא ניתן ליישם את הסעיף.

טענות המבקשת
5. המבקשת טוענת כי פרוטוקול הוועדה חסר, באשר אינו מבטא את כל שנאמר בדיון. על הוועדה היה לבחון את כל סעיפי הליקוי ולא רק את א' 5. כך למשל, ניתן היה בהתאמה ליישם את סעיף א' 3 או א' 1 כפי שקבעה הוועדה המחוזית, או סעיפים אחרים.

די בכך שמתקיים חלק מהמתואר בסעיף ליקוי כדי לקבוע נכות על דרך ההתאמה ולו באופן חלקי.
פגם נוסף שנמצא בעבודת הוועדה, הוא העדר בדיקה ע"י חבר הוועדה בתחום האורתופדי, התנהגות יו"ר הוועדה כלפיה והתבצרותה בעמדתה. על כן, טוענת המבקשת כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה את החזרת הדיון לוועדה בהרכב אחר.

הכרעה
6. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות אף ללא קבלת תגובת המשיב, וזאת מאחר ואינה מעוררת שאלה, המצדיקה מתן רשות ערעור.

7. טענות המבקשת ביחס לאופן בדיקתה בוועדה קיבלו מענה בפסק דינו של בית הדין האזורי, ודי בכך שאחזור על כך, שאופן הבדיקה הוא עניין המסור לשיקול דעתה הרפואי-מקצועי של הוועדה. באותו אופן, רישום הפרוטוקול צריך לשקף את עיקרי הדברים, וזאת בהתאם להחלטת הוועדה שלעיתים כוללת בתוכה התייחסות לכל טענה גם אם לא אוזכרה מפורשות בפרוטוקול.

אשר לסעיף הליקוי המתאים למצבה של המבקשת – אכן הוועדה לא היתה מוגבלת לסעיף ליקוי מסוים כמו א' 5, ברשימת הליקויים. אך סעיף א' לרשימה שכותרתו "שיתוקים של שתי השוקיים או אחת מהן", מחייב שיתוק של לפחות אחד מבין שלושת השרירים הפרוקסימליים. זהו התנאי לקיומם של מרבית הסעיפים ובכלל זה א' 1, א' 3, ו-א' 5.
ממצאים אלו של שיתוק בשרירים לא נמצאו בבדיקת הוועדה, שכן נרשם שהם "מופעלים בהליכה, באופן תקין" . גם בוועדה הקודמת נרשם כי "הכוח בשרירים הפרוקסימליים תקין".

בית הדין אינו מוסמך להורות לוועדה להתאים סעיף ליקוי, שכן מדובר גם כאן בשיקול דעת רפואי וכפי שבית הדין האזורי קבע בצדק, אין פריט ברשימה המתאים למצבה של המבקשת.

סיכום
8. בנסיבות אלו, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"ז (28 אוגוסט 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .