הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 32868-05-17

בילאל גנאים
המבקש

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש

-

עו"ד סלאם עלי

החלטה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (הנשיא אלכסנדר קוגן; בל' 26624-10-16). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 31.7.16 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי דרגת נכותו היציבה של המבקש היא בשיעור 10% בתחום הנפשי. בבקשתו טוען המבקש כי הוועדה לא התייחסה לתיעוד הרפואי שבתיקו, על פיו יש לקבוע לו דרגות נכות גם בתחום הנוירולוגי ובתחום האורטופדי.

2. לפי העולה מן המסמכים שבתיק, המבקש, יליד 1975, הוא פיזיותרפיסט במקצועו. המבקש נפל במדרגות בעבודתו ביום 22.5.11, ופגיעתו ב"חבלת גב, צוואר, סחרחורת" הוכרה כפגיעה בעבודה (להלן: התאונה). החל מיום 23.5.11 ועד ליום 30.4.15 היינו משך קרוב לארבע שנים נקבעו למבקש דרגות נכות זמניות בשל מצבו בעקבות התאונה (רוב התקופה בשיעור של 30%) . בתום תקופת הזמניות התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון ביום 26.6.15, וקבעה כי לא נותרה לו דרגת נכות נוירולוגית או אורטופדית בעקבות התאונה, וכי דרגת נכותו בתחום הנפשי היא בשיעור 10%, בתחולה מיום 1.5.15. על קביעת הוועדה בכל הנוגע לתחום הנוירולוגי והאורטופדי הגיש המבקש ערר לוועדה.

3. ביום 31.7.16 התכנסה הוועדה בנוכחות המבקש, ושמעה את תלונותיו לפיהן הוא סובל מכאבי גב עם הקרנה לרגל שמאל, מכאבי צוואר עם הגבלה בתנועות ומסחרחורות. בסעיף ממצאי הבדיקה קבעה הוועדה כך:
"בבדיקה אורטופדית: מתהלך ללא צליעה ללא עזרה של אביזרים אורטופדיים הלורדוזוס הצווארית והמותנית שמורה, צוואר מגיע עם סנטר לחזה יישור מלא, תנועות סיבוביות מ0-80 מעלות דו-צדדי, עומד על קצות אצבעות ועקבים, עולה על מיטת הבדיקה ללא עזרה, יושב על מיטת הבדיקה עם רגליים ישרות שכפות ידיו מונחות על שליש המרוחק של השוקיים, היקף שרירי ירכיים 56 ס"מ דו צדדי ושוקיים 40 ס"מ.

בבדיקה הנוירולוגית: בתיקו הרפואי מצוינ[ו]ת שתי תאונות אחת ב 26.3.11 [נ]בדק בחדר מיון בבי"ח פוריה, נרשם כי היה מעורב בתאונת דרכים בחזרה מעבודה, נחבל בראש ובגלק [צ"ל: פלג, סד"מ] גוף ימין, התלונן על סחרחורת, צוואר וברך ימין, בבדיקה נוירולוגית לא דווח על ממצא חריג. CT מוח ללא ממצא טראומתי ושוחרר לביתו.
2. תאונה שנייה – 22.5.11 אושפז במחלקת נוירולוגית בבי"ח צפת, באבחנות נרשם התעלפות, נרשם כי התקבל למחלקה עקב אירוע של איבוד הכרה, לדבריו בעבודה. נבדק על ידי אורטופד ולא [משפט לא מושלם, סד"מ]. CT מוח בגדר הנורמה, EEG ללא פעילות ורסובלית.
בתחום הנוירולוגי לא עלתה התאונה מוקדית משמעותית [כך במקור, סד"מ], בבדיקה המצב הכללי טוב, מתהלך ללא צליעה, לפני עלייתו אל מיטת הבדיקה משתמש בשתי ידיו בצורה תקינה, במיטת הבדיקה עצבים קרדיאליים תקינים, אין ניד. גפיים עליונות כשהתבקש להרים את ידיו בניסיון יד שמאל נזרקה לגובה של המיטה מיד לאחר שהוא הרים אותה (לא נראתה סיבה אורגנית לצניחתה של היד, אין דלדול שרירים בידיים. תחושה תקינה בידיים, החזרים תקינים בידיים). גפיים תחתונות מסר על [כך] כי לא מסוגל להרים את רגל שמאל, ללא סיבה אורגנית שנראית לעין.
תחושה ברגליים והחזרים תקינים. נמסר שסמוך לתאונה עבר MRI מוח שדווחה בגדר הנורמה.
הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר ירון ריבר מיום 24.12.15."

הוועדה אבחנה כי למבקש "תלונות על כאבי צוואר ועמ"ש מותני", וסיכמה את הדיון כך:
"לנוכח ממצאי הבדיקה הקלינית הוועדה דוחה את הערר, הוועדה עיינה במכתבים של ד"ר שלוסברג וחוו"ד של ד"ר ליברזון ואינה מקבלת את מסקנותיהם לנוכח ממצאי הבדיקה של היום.

מבחינה נוירולוגית: לא הודגם ליקוי שקשור לתאונה הנ"ל שניתן לתרגמו לאחוזי נכות."

לאור האמור קבעה הוועדה כי דרגת נכותו היציבה של המבקש בגין הפגיעה היא 10% בתחום הנפשי, בתחולה מיום 1.5.15. על קביעה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4. בפסק הדין קבע בית הדין האזורי כי הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית מפורטת, שממצאיה נמצאו תקינים. לאחר מכן עיינה הוועדה בחוות הדעת מטעם המבקש, ועל יסוד ממצאי הבדיקה הקלינית קבעה כי אינה מקבלת את המסקנות הכלולות בהן. בית הדין ציין עוד כי מעיון בחוות הדעת עולה כי מדובר בממצאים שונים באופן מהותי מאלה שמצאה הוועדה בבדיקתה, וכי די בממצאים שונים כדי להוות התייחסות מספקת לחוות הדעת. בית הדין עמד עוד על טענות המבקש לפיהן הרישום בפרוטוקול אינו משקף את הבדיקה שערכה לו הוועדה, וציין כי הוא לא הסביר ולא פירט את טענתו זו, ואין לה על מה לסמוך. לאור האמור קבע בית הדין האזורי כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.

5. בבקשתו טוען המבקש, בעיקרם של דברים, כי הוועדה לא נימקה מדוע סטתה מקביעותיהן של ועדות רפואיות קודמות, שקבעו לו דרגות נכות זמניות לתקופות ממושכות, ולא הסבירה מדוע לא קבעה לו דרגת נכות יציבה בתחום הנוירולוגי והאורטופדי. הוועדה לא התייחסה לתיעוד רחב ההיקף שבתיקו, הכולל ממצאי בדיקת CT מיום 22.12.15, המדגימה ממצאים בעמוד השדרה המותני, ולחוות הדעת שהציג, לפיהן יש לקבוע לו דרגות נכות בשיעורים משמעותיים בגין הליקויים בהם לקה.
המבקש מציין עוד כי פרוטוקול הוועדה אינו משקף כראוי את תהליך בדיקתו לפני הוועדה. כמו כן, הוועדה קבעה כי הבדיקה הקלינית של עמוד השדרה הצווארי והמותני היא תקינה, על אף שמסקנותיה אינן מעידות על כך שהוא אינו מוגבל בעמוד השדרה. המבקש טוען עוד כנגד ניהול ההליך לפני בית הדין האזורי ואופן מתן פסק הדין.
לפיכך מבקש המבקש להורות כי הדיון בעניינו יוחזר לוועדה תוך חיוב המוסד בהוצאותיו.

6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תשובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה, מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש לוועדה באותו הרכב. זאת, על מנת שהוועדה תבהיר תחילה לאיזו פגיעה היא מתייחסת, ומהו מצבו של המבקש בעקבות פגיעה זו. בנוגע לכך, תידרש הוועדה לממצאי בדיקת ה-CT מיום 22.12.15, ולחוות הדעת שהציג לפניה המבקש מאת ד"ר שלוסברג, מומחה לרפואה תעסוקתית, מיום 2.6.15, המפרטת את הפגיעה בכושרו התעסוקתי , לחוות דעתו של הנוירולוג ד"ר ריבר מיום 24.12.15 ולחוות דעתו של האורטופד ד"ר ליברזון מיום 12.7.16, לפיהן יש לקבוע לו דרגות נכות יציבות בגין הליקויים בהם לקה. הוועדה תנמק את החלטתה גם לאור החלטות ועדות קודמות, אשר קבעו למבקש דרגות נכות זמניות בגין ליקויים נוירולוגיים ואורטופדיים בהם לקה , לכאורה, בגין התאונה.

7. תשובת המוסד לביטוח לאומי מתבקשת נוכח אי בהירות העולה מהחלטת הוועדה. ראשית יצוין כי בהחלטתה מתייחסת הוועדה לשתי תאונות: הראשונה היא תאונת דרכים מיום 26.3.11, והשנייה היא נפילתו של המבקש במדרגות בעבודתו ביום 22.5.11, כאשר כתוצאה ממנה הוכרה פגיעתו "חבלת גב, צוואר, סחרחורת" כפגיעה בעבודה. מהחלטת הוועדה ומן המסמכים שבתיק עולה אי בהירות בשאלה האם גם תאונת הדרכים הוכרה כתאונה בעבודה, ומה תוצאותיה של כל תאונה. כמו כן, אין זה ברור מדוע מתייחסת הוועדה בהחלטתה לשתי התאונות, כאשר על פניו, עליה לבחון את תוצאות הפגיעה שהוכרה מיום 22.5.11.
שנית יש לציין כי על פניו, ועל אף שנקבעו למבקש דרגות נכות זמניות בשיעור משמעותי במשך כארבע שנים, אין הוועדה מבהירה - באופן ברור גם למי שאין מקצועו בתחום הרפואה - את הפער בין קביעות אלה ובין קביעתה כי לא נותרה למבקש דרגת נכות יציבה בתחום האורטופדי או הנוירולוגי. כך גם לא ברורה קביעתה של הוועדה כי בתחום הנוירולוגי " לא הודגם ליקוי שקשור לתאונה הנ"ל שניתן לתרגמו לאחוזי נכות".
נוסף על כך יש לציין, כי למרות שהציג המבקש שלוש חוות דעת לפני הוועדה, וכן ממצאי בדיקת CT, אין הוועדה מנמקת את החלטתה לאורן. לאור זאת, מתבקשת התייחסות מנומקת וברורה של הוועדה לתיעוד זה.

8. המוסד לביטוח לאומי יגיש את תשובתו לשאלה המפורטת לעיל תוך 30 יום.

ניתנה היום, י"ג תשריי"ג תשרי תשע"ח (03 אוקטובר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .