הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 32412-02-18

קובי בולקה
המבקש

-

  1. המוסד לביטוח לאומי
  2. ירון שפרן
  3. שרה בן עמי קלדרון
  4. שרה זערור
  5. ענת הרפז
  6. נילי איילון
  7. נתנאל לסקר
  8. ד"ר רסמי מג'אדלה
  9. ד"ר אמיר פרידנברג
  10. ד"ר ישראל קליר

המשיבים

המבקש - בעצמו
החלטה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ( השופטת שרה מאירי; ב"ל 4628-08-17) מיום 28.1.18, שלפיה על המבקש לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל על מנת לקבל אישור להגשת תביעה כנגד המשיבים בבית הדין לעבודה (להלן: ההחלטה).

המבקש הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי ( המשיב 1, להלן: המוסד) וכנגד מספר עובדי המוסד ורופאים החברים בוועדות רפואיות ( המשיבים 2-10) שהוגדרה על ידו כתביעה " הצהרתית, נזיקית, פגיעה בצנעת הפרט, כספית, לשון הרע, עגמת נפש". ההליך החל בבית משפט השלום בפתח תקווה, וביום 18.10.17 הורתה הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי ברקוביץ על העברת הדיון לבית הדין לעבודה, לאחר ששוכנעה שעיקרה של התביעה נוגע להחלטות המוסד בנוגע לזכויות שונות של המבקש מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

יצוין כי ביום 24.9.17, עת התנהל הדיון בבית משפט השלום, הוגשה אליו הודעת הנאמן על נכסי החייב לפיה המבקש לא ביקש את אישורו טרם הגשת התביעה, וזאת בניגוד להוראות פקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). על כן התבקש עיכוב הליכים עד למתן החלטה בקשר לכך על ידי בית המשפט הדן בתיק הפש"ר (בית המשפט המחוזי מרכז) .

במסגרת ההחלטה מיום 18.10.17 ציין בית משפט השלום ביחס להודעה זו , תוך שהפנה לפסיקה ( ת"א (שלום י-ם) 57079-03-11 דגן נ' בלפסט בר בע"מ (1.6.11); בש"א (מחוזי חי') 7448/07 בנק הפועלים בע"מ נ' שרוף (8.11. 07)) כי מרגע שניתן צו כינוס, אין החייב בן חורין לפעול בנכסיו על דעת עצמו לרבות זכויות התביעה שעומדות לו, וכונס הנכסים או המנהל המיוחד הוא שאמור לאסוף ולכנס את הנכסים לרבות זכויות התביעה. בית המשפט הבהיר כי הטעם לכך הוא שהיה ותידחה התביעה, יחו יב החייב בהוצאות והדבר ישפיע על קופת הכינוס; היה ויזכה, עליו לדווח על כך ממילא לנאמן והכספים אמורים לעבור לידיו (בכפוף לטענת המבקש בנוגע לסעיף 311 לחוק הביטוח הלאומי). בית משפט השלום אמנם לא סיים את החלטתו עם הוראה אופרטיבית למבקש לפנות לקבלת אישור בית המשפט המחוזי מרכז כתנאי להמשך הדיון בתביעתו (ככל הנראה נוכח העברת התיק לבית הדין האזורי), אך נובע מהחלטתו כי כך אמור היה המבקש לפעול .

ביום 28.1.18 התנהל דיון מוקדם בבית הדין האזורי, במהלכו הודיע המבקש כי הוא עומד על תביעתו האישית כנגד המשיבים 2-10 גם כאשר בית הדין מבהיר לו כי הוא עלול לחוב בהוצאות באופן אישי לזכותם. בסיום הדיון ניתנה במעמד הצדדים ההחלטה מושא הבקשה שלפני. על פי האמור בהחלטה, משהמבקש מוגדר פושט רגל נאסרת עליו הגשת תביעה לבית הדין או לבית משפט אחר אלא ברשות בית משפט של פשיטת רגל. בית הדין הוסיף כי אין עסקינן בשאלת " זכאות לגמלה" גרידא, הן משעולה טענת התיישנות והן בהתחשב באופייה הנזיקי של התביעה כנגד המשיבים 2-10. בית הדין הבהיר לפיכך כי ככל שלא יוגש אישור מתאים מבית המשפט המחוזי מרכז - תימחק התביעה.

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי תביעתו עוסקת במעמדו האישי הרפואי ואובדן פרנסתו שנגרם כתוצאה משלילת זכויות המגיעות לו. משעה שלא מדובר בתביעה רכושית או ממונית אלא בזכויות לקצבה, שהוצאו מחוץ לסמכויות הנאמן בהתאם לסעיף 311 לחוק הביטוח הלאומי - הוא אינו מחויב לקבל את אישור בית המשפט המחוזי הדן בתיק פשיטת הרגל שלו. נוכח האמור הרי שהחלטת בית הדין האזורי מונעת מהמבקש את זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסוד, ולכן עתר הוא להורות על המשך בירור התביעה והעברתה לדיון הוכחות.
המוסד הודיע ביום 29.4.18 (במענה להחלטת הרשמת בהתייחס לבקשה להארכת מועד שהגיש המבקש) כי הוא מתנגד לכל הליך יזום שהוא מטעם המבקש היות שלא הומצא כל אישור נדרש לקיום ההליך בעניינו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
ראשית וכאמור לעיל, הצורך בקבלת אישורו של בית המשפט של פשיטת הרגל כבר נדון בהחלטת בית משפט השלום מיום 18.10.17, עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור. שנית, הצורך בקבלת אישור - גם כאשר עסקינן בתביעה כנגד המוסד לקבלת גמלה מכוח חוק הביטוח הלאומי - עולה מההלכה הפסוקה (ב"ל ( אזורי ת"א) 1813/09 פליקס יער - המוסד לביטוח לאומי (5.1.10, מפי השופטת גליקסמן , על הנמקותיה המפורטות ). קל וחומר במקרה שלפנינו, בו מעבר להגשת תביעה לגמלה מכוח חוק הביטוח הלאומי כלפי המוסד, הכליל המבקש בתביעתו נתבעים נוספים (המשיבים 2-10) וכן עילות נזיקיות. לא מצאתי כי הפניית המבקש לפסיקה לפיה חייב יכול להגיש תביעה לגירושין ללא צורך באישור בית המשפט של פשיטת הרגל - רלוונטית. המבקש אמנם הגדיר את תביעתו כעוסקת ב"מעמד אישי רפואי", אך יש פער ממשי בין תביעתו לבין תביעת גירושין.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. על המבקש לפעול בהתאם להחלטת בית הדין האזורי מיום 28.1.18 ללא ד יחוי ככל שברצונו בהמשך ניהול ההליך.
הואיל ולא נדרשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ח (08 יוני 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .