הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 30722-04-19

ניתנה ביום 21 יולי 2019

ירון בוחניק
המבקש

-
אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ
המשיבה

בשם המבקש – עו"ד קובי בני
בשם המשיבה – עו"ד מיכל לבנון – פורת, עו"ד רוית קוטק

החלטה

השופט רועי פוליאק

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב ( השופט אלעד שביון; סע"ש 57348-05-17), במסגרתה נדחתה בעיקרה בקשת המבקש לגילוי ולעיון במסמכים והתקבלה באופן חלקי בקשת גילוי ועיון מטעם המשיבה.
רקע
בעלי הדין והתביעה
המבקש הועסק אצל המשיבה (להלן גם – חברת אדמה), חברה ישראלית העומדת בראש קבוצת חברות הכוללת כ - 60 חברות ברחבי העולם (להלן – הקבוצה), משנת 1999 ועד שנת 2017. במרבית התקופה הועסק ישירות על ידי חברת אדמה, ובחלקה הועסק על ידי חברות הקבוצה. ביום 1.7.2010 עבר המבקש לעבוד בחברה נכדה של המשיבה בשווייץ (להלן – החברה השווייצרית) כסמנכ"ל כספים של אירופה. ביום 27.4.2017 פוטר המבקש מעבודתו בחברה השוויצרית וממועד זה אינו מועסק על ידי חברת אדמה או על ידי חברה אחרת מחברות הקבוצה.
המבקש הגיש תביעה נגד חברת אדמה בטענה שפיטוריו נעשו שלא כדין, בניגוד להסכם ההעסקה בין הצדדים ובהיעדר שימוע, לאחר שחשף, לטענתו, כי מנהלו הישיר (להלן – איגנסיו), הנושא תפקיד בכיר מאד בחברת אדמה, ביצע עבירות מס. כן טוען המבקש כי המשיבה הפרה את התחייבותה לשוב להעסיקו בסיום עבודתו בחברה השוייצרית ("הסכם העסקה רדום"), או לחלופין לערוך לו שימוע כדין ולשלם לו שישה חודשי הודעה מוקדמת מראש. בין היתר תובע המבקש פיצויים בגין הפרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 (להלן – חוק הגנה על עובדים), פיצויים בגין היעדר שימוע, פיצויים בגין אובדן השתכרות ופיצויים בגין עוגמת נפש.
חברת אדמה דחתה את כל טענות המבקש בטענה שמדובר בניסיון סחיטה של החברה השוויצרית על ידי המבקש, במטרה להמשיך להיות מועסק על ידה בתנאי שכר מפליגים וחריגים. לטענתה עניין חבות המס הומצא על ידי המבקש על מנת למנוע את הפחתת שכרו, ולא נפל כל פגם בהליך פיטוריו. בקשה מקדמית לסילוק על הסף שהוגשה על ידי חברת אדמה, בין היתר בטענת קיומה של תניית שיפוט זר והיעדר יחסי עבודה בין הצדדים, נדחתה בעיקרה על ידי בית הדין האזורי.
ההליך לגילוי ולעיון במסמכים
במוקד ההליך שבפני עומדת החלטת בית הדין האזורי בקשר לבקשות הצדדים לצווים לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים, שהוגשו על ידם לאחר תכתובות שניהלו ביניהם.
בבקשת המבקש התבקשו גילוי ועיון במסמכים הבאים:
"העתקים מתיקי עובד של התובע בשוויץ ובישראל לרבות הערכות עובד הסכמים, תשלומים וכל הפרוטוקלים שהוכנו", וכן "העתקים של תשלום הפיצויים ויתר הסכומים כפי שנטענו על ידי החברה השוויצרית".
"מסמכים הנוגעים למר איגנסיו: דוחות מס בין השנים 2017-2010 בישראל, שוייץ וספרד; שומות מס סופיות בכל אחת מהמדינות באותן שנים; תלושי שכר בשנים 2017-2010 בכל אחת מהמדינות; התאריך בו שולם המס לרשויות בספרד כפי שציינו בגישור ובגין אלו שנים; האישור שהתקבל מרשויות המס בספרד ובישראל על כך שהמס ששולם לכל שנת מס נבדק והינו נכון כפי שציינו; דוח של הבודק שקבע כי הטעות בוצעה על ידי 'המזכירה'; ישיבות בענייני המס של איגנסיו שהתובע לא היה צד להן".
"מסמכים הנוגעים לתיקי המוצרים".
"פרטים בנוגע לעובדים אחרים אשר הועסקו באופן דומה אשר פיטוריהם בוטלו או שחזרו לעבוד בישראל לאחר סיום שליחותם מטעם החברה בחול". המבקש ציין שמות של חמישה עובדים בגינם מתבקש המידע.
"פרטים ומידע בנוגע לעובדים נוספים אשר עבדו תחת איגנסיו והקבוצה עודדה אי תשלום מס בישראל עבורם". המבקש ציין שמות של ארבעה עובדים בגינם ביקש דוחות מס לשבע השנים האחרונות בישראל וכן פלט ממשרד הפנים אודות ימי השהייה שלהם בישראל בכל שנה.
"רשימת העובדים שלגביהם בחרה הקבוצה להפעיל את הגנת כפל המס מההודעה לבורסה בחודש – 12/2017. כולל החומר שהועבר לדירקטוריון וועדת הביקורת בנושא והגילוי בגין התביעה שקדמה בה הוזכר נושא זה".
"סכומים ששולמו לכל חברות ההשמה בישראל לפי חברה/תשלום ממרץ 2017 ועד היום לרבות תשלומים למר ... בנוגע למגעים עם התובע", וכן: "תרשומות שיחות שהתקיימו עם משרדי כוח אדם לרבות שיחות עקיפות עם המשרדים, החברות והאנשים הבאים.." המבקש מנה שמות של חברות ואנשים בגינם מבוקש המידע.
"העתק מכל מסמך שהועבר לכל רשות בנוגע לתביעה האמורה ולטיפול בעניני המס של איגנסיו" ושל עובדים נוספים ששמם פורט " לרבות פנייה לרשות לניירות ערך , רשויות המס, לדירקטוריון ולוועדת הביקורת".
"תרשומת שיחות ופגישות שהתקיימו מטעם הנתבעת או מטעמה עם העיתונות: כלכליסט ודה מרקר ועם מי התקיימו לרבות פניות לקבלת עמדה מטעם החברה".
"תרשומת שיחת ההנהלה / החלטה בה נקבע כי אבירם מונה כמנהל הישיר של התובע לאחר ההודאה של איגנסיו וטרם פיטוריו".
יא. "תרשומת שיחת עם אבירם/ דואר אלקטרוני או כל דיווח בנוגע להודעת אבירם לתובע כי בעקבות שליחת המכתב מטעם התובע למנכ"ל הוחלט לפטר את התובע."
המשיבה התנגדה לבקשת המבקש בכללותה. בין היתר טענה כי מדובר בבקשה גורפת לגילויים של מאות מסמכים אשר אינם רלוונטיים, ושיש בהם כדי לפגוע באופן לא מידתי בפרטיותם של צדדים שלישיים בהיעדר כל צידוק לכך. המשיבה טענה כי הוראות החוק להגנה על עובדים אינן דורשות כי יוכח קיומם של המעשים מושא תלונת העובד, אלא קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בעובד לתלונה שהגיש, ולכן אין בסיס לטענת המבקש בדבר חיוניותו של המידע המבוקש להוכחת עילות התביעה. כן נטען כי רבים מהמסמכים אינם נמצאים ברשותה או בשליטתה של חברת אדמה אלא ברשות החברה השוויצרית, וכי חלק מהמסמכים המבוקשים ( כגון אלה הקשורים לפיצויי הפיטורים ששולמו למשיב ולהתקשרותה עם חברות השמה) אינם קשורים כלל לעילות התביעה או לטענות שנטענו בכתב התביעה, ומהווים ניסיון פסול להרחבת חזית.
אף המשיבה הגישה לבית הדין בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי (להלן – בקשת המשיבה) כדלקמן:
"מסמך המאשר את העסקת התובע בנתבעת בשנים 2001-1999, כפי טענתו בכתב התביעה;"
"דוח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי מאז סיום עבודתו בשוויץ ועד היום;"
"פירוט דמי אבטלה שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי מאז סיום עבודתו בשוויץ ועד היום. ככל שלא קיבל התובע דמי אבטלה יש לתמוך טענה זו בתצהיר;"
"כל מסמכי הנהלת החשבונות של התובע ו/או כל חברה שבבעלותו ו/או בשליטתו ו/או שהוא נותן באמצעותה שירותים, ובכלל זה: חשבוניות מס; כרטסת הנהלת חשבונות; דו"חות מס הכנסה; דו"חות למוסד לביטוח לאומי; דו"חות מע"מ; קבלות וחשבוניות שהוגשו על ידי התובע, מאז סיום עבודתו בשוויץ ועד היום;"
"דוחות מס של התובע לשנת 2010".
"פניות ותכתובות של התובע וכן תרשומות שיחות/פגישות, עם כתבים/עיתונאים בקשר לפגישה;"
"תכתובות דוא"ל של התובע עם גורמים בנתבעת, בהן ביקש להעביר תשלומים שמגיעים לו, לחשבונו בשוויץ."
בתגובה לבקשת המבקשת טען המבקש, בין היתר, כי גילוי דוחות הכנסותיו נועד לאפשר לחברת אדמה לאתר את לקוחותיו על מנת להמשיך להפעיל עליו לחץ פסול ולפגוע בפרנסתו, כי אין כל רלוונטיות לעיון בדוחות המס שלו וכי לא ניהל כל מגעים עם העיתונות.
החלטת בית הדין האזורי
בית הדין האזורי קבע כי מרבית המסמכים המבוקשים על ידי המבקש אינם נדרשים לשם הוכחת זכאותו לסעדים הנתבעים על ידו, לרבות לפי חוק הגנה על עובדים, ולכן דחה את רוב בקשותיו (להלן – ההחלטה).
בית הדין האזורי ציין בהחלטה כי המסמכים הנוגעים לענייני המס של איגנסיו ושל עובדים אחרים בחברה השוויצרית ובחברת אדמה (סעיפים 4ב, 4ה, 4ו, 4ח לעיל), נועדו, לטענת המבקש, להוכיח דפוס שיטתי של המשיבה בתמיכה בעבירות מס של עובדיה הבכירים. אולם, הוכחה זו אינה נדרשת למבקש על מנת להוכיח את עילות תביעתו, משום שעל פי הפסיקה אין רלוונטיות לשאלה האם תלונתו של עובד היא אמיתית או מוצדקת על מנת לזכות לסעד מכוחו של החוק להגנה על עובדים. לפיכך מדובר במסמכים בעלי רלוונטיות נמוכה, בעוד שהצורך לאתרם יביא להכבדה משמעותית על המשיבה ולפגיעה בזכותם לפרטיות של צדדים שלישיים.
לעניין בקשת המבקש לפרטים אודות חמישה עובדים שפיטוריהם בוטלו או שחזרו לעבוד בישראל לאחר שליחותם מטעם החברה בחו"ל (סעיף 4ד לעיל), מציין בית הדין כי מדובר בבקשה כוללנית וגורפת, אשר לא ברורה הרלוונטיות שלה לעניינו של המשיב, ואשר יש בה בכדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים.
לגבי תשלומים ותרשומות בין חברת אדמה לחברות השמה וגורמים שונים (סעיף 4ז לעיל), אשר התבקשו, לדברי המבקש, על מנת להוכיח את טענתו כי המשיבה ניסתה למנוע את העסקתו על ידי חברות אחרות, קובע בית הדין כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים באופן ישיר לסעדים הנתבעים על ידו. יחד עם זאת, כיוון שחברת אדמה ציינה כי לא קיימות בידיה תרשומות כאמור, די בכך שתגיש תצהיר בנדון.
בעניין בקשתו של המבקש למסמכים המתעדים תכתובות או מגעים עם התקשורת בעניינו, ציין בית הדין כי המשיבה ציינה בתגובתה כי ברשותה מסמך אחד בנושא וכי היא תעביר אותו למבקש. לכן הדיון בסעיף זה מתייתר.
כן דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקש למסמכים בנוגע לתיקי המוצרים לאור טענת המשיבה כי מדובר במסמכים הנוגעים לתיקי הרישוי של החברה, ומשום שהמבקש לא הוכיח את רלבנטיות המסמכים המבוקשים. בית הדין האזורי קבע כי מדובר במסמכים חסויים המהווים סוד מסחרי וקניין רוחני מוגן.
בית הדין קיבל את בקשת המבקש לחומרים מתיקו האישי בחברת אדמה ובחברה השוויצרית, לרבות הערכות עובד והסכמים, וכן למסמכים הנוגעים להעסקתו בשווייץ לרבות מסמכים המתייחסים לסיום העסקתו. בית הדין האזורי קבע כי מדובר בחריג שנקבע בפסיקה לכלל שלא מורים לצד שלישי, החיצוני להליך, לחשוף מסמכים, משעה שמדובר במקרה בו הצד השלישי (החברה השוויצרית) נמצא בבעלותה או בשליטתה של חברת אדמה. לעניין פרטים אודות התשלומים שקיבל המבקש מהחברה השוויצרית נקבע כי אינם רלוונטיים להליך ולמישור היחסים שבין המבקש לחברת אדמה.
בנוסף התקבלה בקשת המבקש לתרשומות של שיחות, החלטות או כל דיווח המתייחס למנהל הישיר החדש שמונה למבקש במקום איגנסיו אשר היה עובד חברת אדמה ולא החברה השוויצרית. בית הדין האזורי קבע, בניגוד לטענת המשיבה, כי מסמכים אלו רלבנטיים להוכחת קיומם של יחסי עבודה בין המבקש לחברת אדמה וכן נוגעים לטיבו של "הסכם העבודה הרדום", כטענת המבקש, החל בין הצדדים לאחר העסקתו בחברה השוויצרית.
בית הדין ציין כי ככל שהמסמכים שעל חברת אדמה למסור לידי המבקש, או חלקם, אינם ברשותה, היא תגיש תצהיר בדבר אותם מסמכים ואת הנסיבות שבגללן אינם ברשותה.
בעניין בקשת המשיבה לגילוי מסמכים קבע בין הדין האזורי כי המידע המבוקש אודות הכנסותיו של המבקש ועיסוקיו רלבנטי להליך, נוכח טענת המבקש בדבר הפסד השתכרות וחובת הקטנת הנזק. לכן עליו לספק למשיבה את המסמכים אך רק לתקופה שמחודש מאי 2017 ועד לחודש אפריל 2018 (כולל) (סעיפים 6ב, 6ד לעיל). בהתייחס לטענת המבקש כי המסמכים יחשפו את רשימת לקוחותיו המהווה סוד מסחרי וישמשו את המשיבה על מנת להפעיל עליו לחץ כלכלי פסול, ציין בית הדין כי המבקש רשאי למחוק פרטים העשויים לחשוף את זהות לקוחותיו.
כן נקבע כי ככל שברשות המבקש מסמכים המאשרים את העסקתו בשנים 1999-2001 הוא ימסור העתק מהם למשיבה (סעיף 4א לעיל).
לעניין דוחות המס של המבקש לשנת 2010 ותכתובות של המבקש עם גורמים בחברת אדמה המבקשות העברת תשלומים לשוויץ (סעיפים 6ה, 6ז), נקבע, בין היתר, כי גם התנהלותו של המבקש בענייני מסים אינה רלוונטית לתיק וכי לא מתפקידו של בית הדין האזורי להעריך אם נעברו על ידו עבירות מס. כן נדחתה בקשת המשיבה לקבלת מסמכים הנוגעים למגעים בין המבקש לבין גורמי תקשורת ונקבע כי אינם רלוונטיים להליך.

בקשת רשות הערעור
לטענת המבקש החלטת בית הדין האזורי לדחות את מרבית בקשותיו לגילוי מסמכים שגויה, משום שהמדובר במסמכים חיוניים הקשורים בלב ליבה של המחלוקת בין הצדדים. אי קבלת המסמכים תביא לפגיעה אנושה בהוכחת עילות התביעה, ותקשה על חשיפת הסיבה האמיתית לפיטוריו. המבקש הוסיף וטען, בין היתר, את הטענות הבאות:
א. גילוי המסמכים המורים על התנהלותו של איגנסיו מול רשויות המס יאפשר להוכיח כי איגנסיו ביצע עבירות מס, כטענת המבקש, ולכן מסמכים אלה קשורים בטבורם להליך המשפטי. המסמכים יצביעו על כך שלא מדובר במקרה חד פעמי או בטעות, אלא במהלך מחושב המגובה על ידי בכירים בקבוצה.
ב. המסמכים המבוקשים אודות התנהלותם של עובדים אחרים בקבוצה חיוניים על מנת להוכיח שמדובר בשיטה. הקבוצה גיבתה ביצוע עבירות מס על ידי בכירים במטרה להביא לעלייה בהכנסתם, ובכך הקטינה את עלויות השכר של הקבוצה על חשבון רשויות המס במדינות השונות.
ג. מידע אודות עובדים שהועסקו במתכונת דומה לשל המבקש רלוונטי לביסוס טענת הנוהג, לפיה קיים "הסכם רדום" בין המשיבה לעובדיה המוצבים בחו"ל. על פי הסכם רדום זה מחוייבת חברת אדמה לקלוט את עובדיה שהוצבו בחו"ל בחזרתם לארץ, והתחייבות זו הופרה בעניינו.
ד. ההחלטה מנוגדת לנקודת המוצא של גילוי מירבי וחתירה אחר האמת העובדתית, ובעניינו – פיטוריו הבלתי חוקיים כיוון שלא הסכים לפעילות בלתי חוקית מטעם הממונה עליו. המידע המבוקש על ידו נחוץ על מנת לחסוך זמן שיפוטי והוצאות ולהימנע מלהעיד מספר רב של עדים. בית הדין האזורי לא איזן כראוי בין הרלוונטיות הרבה הטמונה במסמכים המבוקשים, לבין הצורך בהגנה על צדדים שלישיים ומידת ההכבדה על המשיבה בהשגתם. בהקשר זה מלין המבקש על כך שבית הדין קבע דין זהה בין מסמכים הנוגעים לאיגנסיו למסמכים הקשורים בעובדים אחרים. עבירות המס של איגנסיו מצויות בלב ליבה של התביעה ואין חולק שאיגנסיו מהווה צד נחוץ להליך.
ה. החלטת בית הדין מתעלמת מחוסר תום הלב של חברת אדמה, אשר פיטרה אותו בסמיכות לניסיונותיו לחשוף את האמת, ומסייעת לה לקבור את העובדות, ובכך פוגעת בזכותו של המבקש להליך הגון. בנוסף נפגע האינטרס הציבורי בעידוד עובדים לחשוף מעשי תרמית מצד הממונים עליהם.
ו. החלטת בית הדין המחייבת אותו במסירת מידע אודות הכנסותיו היא שגויה, שכן מדובר ברשימת לקוחות מצומצמת המהווה סוד מסחרי.
חברת אדמה הגישה תגובתה לבקשת רשות הערעור, בה נטען כי החלטת בית הדין האזורי היא מאוזנת ומנומקת, מעוגנת בכתבי הטענות בתיק וכי אין כל הצדקה להתערב בה. לטענת המשיבה בצדק דחה בית הדין גילוים של מסמכים שונים אשר הרלוונטיות שלהם להליך אינה ברורה ומנגד פגיעתם בפרטיות הצדדים השלישיים היא רבה. בנוסף נטען כי גם בקשת רשות הערעור כוללת טענות חדשות שלא נמצאו בכתב התביעה, וכי בקשתו הגורפת של המבקש לגילוי מסמכים נועדה "לדוג" עבורו מסמכים שישמשו אותו בתביעתו המקבילה את החברה השוויצרית, מבלי שיש למסמכים אלה רלוונטיות לעילות הנתבעות על ידו בהליך הנוכחי.

דיון והכרעה
לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור ( להלן – הבקשה), החלטת בית הדין האזורי ומכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשת רשות הערעור.
כלל הוא כי בהחלטות שבסדרי דין, כגון מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים, וכן היקפו של צו גילוי מסמכים שניתן, מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בהחלטות כגון אלה, למשל כאשר החלטה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (רע"א 7802/10 עמירם גרופ והשקעות נ' קרל אופנת גברים איכותית (15.7.2012) ; בר"ע ( ארצי) 24447-12-17‏ דהן נ' ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.2018)). המקרה שלפנינו אינו נכלל במסגרת מקרים חריגים אלה. החלטת בית הדין האזורי אשר ניתנה לאחר הליך גילוי מסמכים ארוך אשר נוהל בפניה וכלל בקשות ותגובות רבות מאת הצדדים היא מנומקת ומבוססת, תוך עריכת איזון נכון בין זכויות בעלי הדין, ולא מצאתי כל הצדקה להתערב בה.
אכן, נקודת המוצא היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" ( בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה – פרופ' עוז פסקה 9 (14.5.2008 ; להלן – עניין עוז) ויש לפרש את תנאי הרלוונטיות באופן ליברלי ( רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ פסקה 20 (31.1.2016)). אולם " מנגד, מקובלנו מקדמת דנא כי זכות זו אינה זכות מוחלטת. הזכות לגילוי ועיון עשויה לסגת מפני זכויות מוגנות אחרות" (רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך (24.1.2016). ראו גם: ע"ע ( ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י (21.9.2010). להלן – עניין מכתשים).
צדק בית הדין האזורי בקובעו כי על מנת כדי להכריע בשאלה בנוגע לפיצוי בגין החוק להגנה על עובדים, לא צריך המבקש להוכיח כי טענותיו בדבר השחיתות ( עבירות המס בענייננו) הן מוצדקות או מבוססות:
"חוק הגנה על עובדים אינו דורש כי על מנת שהעובד יבוא בגדר החוק ויהיה זכאי לסעדים מכוחו, יש צורך כי התלונה תימצא מוצדקת. אם היינו עושים כן היינו מסכלים את מטרת החוק שנועדה לעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות ולא לחשוש מהגשת תלונות, גם אם בדיעבד יתבררו כלא מוצדקות. חשש כזה, עלול להניא את העובד מלהגיש את התלונה שכן ככל שיימצא שהתלונה אינה מוצדקת יהיה חשוף לפגיעה בתנאי עבודתו".
(ע"ע ( ארצי) 17365-11-11 סויסה נ' עיריית יהוד. פסקה 72 (5.3.2014)).
הלכה זו שומטת את הקרקע מתחת לטיעוניו של המבקש בדבר הצורך המהותי במסמכים המבוקשים להוכחת עילות התביעה ולקבלת הסעד הנתבע על ידו. אף אם, כפי שטוען המבקש, "המסמכים הם האקדח המעשן של עבירות המס", הרי שאין בקיומן של עבירות המס כשלעצמן בכדי להצביע על קיומו של קשר סיבתי בין פיטוריו לבין חשיפת העבירות הנטענות, או כי תביעתו הוגשה בתום לב ( סעיף 4(1) לחוק הגנה על עובדים). יתר על כן, מוסכמת עלי קביעת בין הדין האזורי כי אין בסמכותו להעריך אם נעברו עבירות מס בישראל, קל וחומר בשווייץ.
מנגד, אף אם נניח כי קיימת רלוונטיות מסוימת למידע המבוקש, הרי שיש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו ( להלן – עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר קיסר (24.3.2005)). העובדים בגינם התבקשו המסמכים אינם צד להליך אלא צדדים שלישיים, חיצוניים לתביעה, אשר רובם ככולם נעדרי כל קשר להליך העיקרי. עלינו לתת אפוא את המשקל הנדרש לפגיעה העלולה להיגרם לפרטיותם אם יימסרו למבקש הפרטים הנדרשים על ידו, הכוללים חשיפת מידע פרטי ואישי, בין היתר בדבר הכנסותיהם, הוצאותיהם, מועדי שהותם בארץ ובחו"ל ומסמכים מהתיק האישי ( ראו בעניין זה: ע"ע ( ארצי) 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.2007), עניין מכתשים; ע"ע ( ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ – עיזבון המנוחה בלזר ז"ל (27.1.2011)).
לכך יש להוסיף כי בקשה בדבר מסמכים המצויים בידי צדדים שלישיים, ובפרט כאלה המתייחסים לצדדים שלישיים אחרים, מעלה קשיים לא מבוטלים, וכי צו לגילוי מסמכים אצל צד שלישי יינתן במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה ( בר"ע ( ארצי) 37161-09-18‏ י- חישנים בע"מ - גירז'ל (15.1.2019)). נוכח היקף החומרים המבוקשים והאיזון הראוי והמידתי שערך בית הדין האזורי, מקובלת עלי קביעתו בדבר ההכבדה הכרוכה בהשגתם, ומוסכמת עלי קביעתו כי מדובר ביריעה רחבה של מסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים, אשר הדרישה לקבלתם היא כוללנית וגורפת ואינה מנומקת דיה.
טענתו של המבקש כי שגה בית הדין בהחלטתו כי עליו להעביר לידי המשיבה " מסמכים הנוגעים להכנסותיו וללקוחותיו" וכי מדובר בסוד מסחרי, נדחתה בצדק על ידי בית הדין האזורי. אכן, משעה שהמבקש תובע סעדים בגין הפסד השתכרות, מידע אודות הכנסותיו הוא נחוץ ורלוונטי להליך. יוער כי נוכח החלטת בית הדין האזורי כי המבקש רשאי למחוק פרטים העשויים לחשוף את זהות לקוחותיו, בחירתו של המבקש בבקשת רשות הערעור לשוב ולטעון כנגד חשיפת רשימת הלקוחות אינה מובנת דיה.
בנוסף קובל המבקש כנגד קביעת בית הדין האזורי כי אין רלוונטיות למסמכים הנוגעים לפניותיה של המשיבה לחברות השמה וגורמים שונים, על מנת למנוע ממנו להתקבל לעבודה בתחום התמחותו. המבקש טוען כי פניות אלה נועדו לשמש כאמצעי לחץ על מנת שיחזור בו מתביעתו, ואי חשיפתן מאפשרת את המשך הפגיעה הכלכלית בו. בית הדין האזורי פסק כי מסמכים אלה אינם רלבנטיים באופן ישיר לסעדים שנדרשו בכתב התביעה, אולם קבע כי במסגרת האיזון הראוי, ולאור הודעת המשיבה שלא קיימות בידיה תרשומות כאמור, תגיש המשיבה תצהיר בדבר אי קיומם של מסמכים כאמור שמטרתם לפגוע בהעסקת המבקש.
כידוע, לא ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים שאינם בחזקתו ובידיעתו, לפי תצהיר שנתן, בנסיבות שבהן אין מידע פוזיטיבי על הימצאותם של המסמכים המבוקשים אצל בעל הדין ( בר"ע ( ארצי) 39603-09-16 דפוס ידיעות תקשורת בע"מ - באום (13.10.2016) להלן – עניין באום). לנוכח הצהרת המשיבה, ככל שתוגש, לפיה מסמכים אלה אינם ברשותה, אין כל משמעות לסוגיית הרלוונטיות של המסמך המבוקש ( עניין באום).
נוכח האמור לעיל, איני מוצא לנכון להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, האמונה על בחינת הראיות וקביעת הממצאים העובדתיים, ובהחלטתה המנומקת היטב.

הערה בשולי הדברים
הבקשה שהוגשה לבית דין זה בתוספת תצהיר התפרשה על פני 40 עמודים ( כפליים מכתב התביעה). במסגרת הבקשה הועלו טענות רבות וכלליות, רבות מהן מתעמתות עם טענות ההגנה של המשיבה, שמקומן אולי בסיכומי המשיב בהליך העיקרי ומכל מקום אינו בבקשת ערעור על החלטת ביניים. כמו כן מוקדש מקום רב בבקשה לביקורת תגובת המשיבה לבקשת המבקש לגילוי המסמכים, אף כי אין בביקורת זו כל רלוונטיות להליך שבפני, שבמרכזו החלטת בית הדין האזורי. המבקש אף חוזר על טיעוניו בדבר נחיצות המסמכים המבוקשים במקומות בהם קיבל בית הדין האזורי את בקשתו וחייב את המשיבה לגלותם. במקרה דומה של בקשת רשות ערעור שהיקפה חריג ציין בית המשפט העליון כי:
"יש בהתנהלות נפסדת זו כדי להקשות שלא לצורך על בית המשפט ולחייבו להקדיש לבקשה זמן מעבר למתחייב ולסביר ( מה שבא על חשבון מטלות אחרות שבית המשפט מחויב להשלים), במיוחד שמדובר בסוגי ענינים שיש להחליט בהם בתוך זמן קצר, הדבר אינו משרת כלל ועיקר את בעלי הדין ואף עלול לפגוע באינטרסים שלהם, שכן המלל הרב מקשה להתמקד בעיקר ובחשוב באמת ועלול להכשיל את בית המשפט"
( ע"א 4536/16 פלונית נ' פלוני. פסקה 10 (27.7.2016). ההדגשה הוספה; ראו גם: בר"ע ( ארצי) 6455-03-17 עוזרי – אילנות כ.ג שירותי יעוץ בע"מ. פסקה 11 (6.3.2017)).
לנוכח תוצאת ההליך ולפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה במקרה זה ( אך ראו בין היתר שני פסקי הדין המוזכרים לעיל, וכן רע"א 10225/16 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב. פסקה 5 (9.2.2017 ) והאסמכתאות שם).

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 4,000 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ט (21 יולי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .