הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 30652-08-20

ניתנה ביום 16 אוגוסט 2020

רועי כהן
המבקש

-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש – עו"ד איתמר כהן

החלטה

השופט מיכאל שפיצר

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי ירושלים (סגנית הנשיא השופטת שרה ברוינר ישרזדה; ב"ל 59697-05-19), אשר קבל בחלקו את ערעור המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים. בהחלטה משלימה, אליה אתייחס להלן, קבע בית הדין כי כל צד ישא בהוצאותיו, וזה נושא הבקשה שבפני.

ביום 16.7.2020, ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי אשר הורה להחזיר את עניינו של המבקש לועדה רפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתבחן ותתייחס למסמך רפואי מיום 3.9.2003. נדחתה טענתו של המבקש ביחס למסמך רפואי נוסף, מיום 9.10.2010 וכך גם תביעתו שעניינו יועבר לועדה בהרכב חדש.

לאחר פסק הדין, ומשלא נאמר בו דבר באשר להוצאות המשפט, הגיש המבקש "בקשה לתיקון טעות סופר", ולפסוק את הוצאות המבקש.
המשיב בתגובתו התנגד לבקשה מהטעם שערעורו של המבקש התקבל רק בחלקו, כך שהיתה הצדקה להתנגדותו לטענות המבקש בפני בית הדין קמא, ולו בחלקה.

בהחלטה מיום 26.7.2020, קבע בית הדין כי "נוכח התוצאה אליה הגיע בית הדין, במסגרתה, נתקבלו חלק מטענות כל אחד מהצדדים, לא נעשה צו להוצאות".

בבקשתו להורות על חיוב המשיב בהוצאות מעלה המבקש מספר נימוקים ובהם:

שערעורו על החלטת הועדה הרפואית התקבל כמעט במלואו.

בית הדין בפסק דינו לא התייחס לשאלת ההוצאות, וכי " הרושם שנוצר אצל המבקש הינו שבית הדין קמא שכח להתייחס לסוגיית ההוצאות, ובעת שנתבקש לתקן את החלטתו, החליט לנסות ולהצדיק את הטעות האמורה, במקום לתקן אותה".

בשל התנגדות המשיב לערעורו, נאלץ המבקש לנהל את ההליך עד תום.

לאחר שבחנתי את הבקשה, אני סבור שדינה להידחות אף ללא תגובת המשיב וזאת מהטעמים הבאים:

פסיקת הוצאות היא עניין המצוי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, שלא בנקל ערכאת הערעור תתערב בה. המקרה שבפני אינו מצדיק התערבות לאור הנמקתו של בית הדין האזורי המשתקפת בבירור בפסק הדין, ולפיה הערעור התקבל בחלקו, ולמעשה, נדחתה דרישתו העיקרית שעניינו יוחזר לועדה בהרכב חדש . (ראו ע"ע (ארצי) 15070-09-12 ירונה מרנין - אס. ג'י. די הנדסה בע"מ (28.10.13)).

לבד מהעובדה שלא היה מקום לטענת המבקש כי בית הדין התייחס לשאלת ההוצאות רק בעקבות בקשתו, ומכאן שניסה לתקן את טעותו ולהצדיקה, לטעמי, אין מדובר בהכרח בהשמטה או אי התייחסות, שכן גם מעצם העדר אמירה בשאלת ההוצאות ניתן להניח, שבית הדין סבר שאין מקום לפסיקת הוצא ות, ומשנתבקש להבהיר זאת, כך עשה.

כאמור, משהתקבל הערעור רק בחלקו, התנגדות המוסד, ולו בשאלת ההעברה לועדה בהרכב חדש היתה במקומה וגם בכך יש להצדיק אי פסיקת הוצאות .

סוף דבר – הבקשה נדחית. חרף העובדה שמדובר בבקשה חסרת פשר, הרי שלפנים משורת הדין, ולאור העובדה שהמבקש נפגע בפיגוע, ומשלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו אב תש"פ (16 אוגוסט 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .