הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 30578-12-20

ניתן ביום 11 מאי 2021

.1 ערן קורל
.2 משה מייזליש
.3 אשר עקיבא
.4 מוטי אדי
.5 שמעון זרמתי
.6 מישל דהן
.7 גיל בנימין
.8 יניב ארזואן
.9 אבי פרץ
.10 נביל אבועסלה
.11 דרור ירמובסקי
.12 מונדי לנדסמן

המבקשים
-

.1 טדי כהן
.2 רוברט מור יוסף
.3 ירון מלבסקי
.4 הסתדרות העובדים הכללית החדשה

המשיבים
לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר
נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל בנזימן, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה סמו

ב''כ המבקשים עו''ד דן סלע
ב''כ המשיבים עו''ד אלעד מורג, עו''ד אלין זילברשטיין, עו''ד מירי מלכי

פסק דין

לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי באר שבע ( השופט יוחנן כהן נציגי הציבור מר אמור יצחק וגב' מזל אברמסון; פ"ה 21268-07-20) שבה התקבלה טענת המשיבים כי יש לעכב את בירור ההליך שכן יש לברר את הסכסוך במסגרת הליכים פנימיים בפני רשות השיפוט של המשיבה 4 ( להלן: ההסתדרות), וזאת אף אם המבקשים אינם חברי הסתדרות.
בתמצית נציין כי ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג של עובדי חברת נמל אשדוד בע"מ ( להלן: הנמל). עובדי הנמל מחולקים למספר סקטורים, כשלכל סקטור ועד עצמאי ונפרד מיתר הוועדים. בין יתר הסקטורים נמנית גם מחלקת ים, שהיא עצמה מחולקת למספר קבוצות: קציני ים, תצפית, וקבוצה נוספת שערב ההחלטה מושא הליך זה נקראה עובדי העגינה והגוררות ( דירוגים), כשלהלן נכנה את קבוצת עובדי העגינה והגוררות כ"קבוצה המקורית". הקבוצה המקורית מנתה כשישים עובדים. בראשית 2020, החליט מר אבי אדרי בתפקידו כיו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות על פיצול הקבוצה המקורית לשתי קבוצות והקמת ועד נפרד נוסף, כשהמשיבים 1-3 מונו כחברי הוועד החדש. הפיצול התבטא בחלוקה של הקבוצה המקורית לשתי קבוצות: האחת של עובדי העגינה והשניה של עובדי הגוררת, כשקבוצת עובדי הגוררות מונה על פי הנטען כ 18 עובדים. החלטת יו"ר האיגוד הופעלה מבחינת הסמכות הפורמלית מכוח סעיף 2 סימן א' לפרק הראשון של תקנון ועדי עובדים של ההסתדרות ( להלן : התקנון או תקנון ועדי עובדים), אשר קובע כך:
"העובדים במקום עבודה בוחרים בוועד עובדים כללי, שהינו הנציגות המוסמכת של העובדים במקום העבודה, בכפוף להסכמי או להסדרי האוטונומיה ו/או למקרים בהם האגף לאיגוד מקצועי אישר הקמת וועדים נפרדים במקום העבודה בהתחשב במכלול הנסיבות ובצרכים המיוחדים במקום העבודה".

המבקשים הם ברובם עובדי העגינה, והם אינם חברים בהסתדרות אלא בארגון עובדים אחר – הסתדרות העובדים הלאומית. לטענתם, הפיצול נעשה משיקולים שאינם עניינים. זאת, על רקע התנגדותם של עובדי הקבוצה שבמחלוקת להסכם הנוגע למחלקת ים אגב הרפורמה בנמלים.

תביעת המבקשים כנגד החלטת הפיצול הוגשה מלכתחילה לבית המשפט המחוזי תל אביב יפו, אשר קבע בהחלטה מיום 21.7.20 כי הסמכות העניינית מסורה לבית הדין לעבודה ( השופטת יהודית שבח). אחר זאת המבקשים שבו והגישו את תביעתם לבית הדין האזורי תל אביב, וזו הועברה לבית הדין האזורי באר שבע, מחמת הסמכות המקומית. המשיבים הגישו לבית הדין האזורי בבאר שבע בקשה לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) וזאת בהתבסס על פרק 11 לתקנון בו נאמר כך:

"כל טענה ו/או תביעה ו/או חילוקי דעות באשר לפירוש או יישום האמור בתקנון זה תיעשה בדרך של פנייה לרשות השיפוט כקבוע בחוקת ההסתדרות, תקנון רשות השיפוט ותקנות סדרי דין ברשות השיפוט של ההסתדרות, כפי שיהיו בתוקף מעת לעת".

בנוסף, טענו המשיבים שיש לסלק את התובענה על הסף מטעמים נוספים, ביניהם שיהוי והעדר יריבות.

המבקשים השיבו כי החלטת בית המשפט המחוזי יצרה השתק פלוגתא לפיה התובענה צריכה להתברר בבית הדין האזורי; יש להחיל על הענין את הכלל הקבוע בסעיף 79( ב) לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב), תשמ"ד-1984 בדבר " לא יעבירנו עוד"; וכן כי בית הדין בעל סמכות לדון בתובענה, ואין מקום לכפות על המבקשים להתדיין במוסדות השיפוט של ההסתדרות, משאין הם חברים בה.

בית הדין האזורי נענה לבקשת המשיבים תוך שהוא נסמך על ההלכה הפסוקה בדבר חובת מיצוי ההליכים. בית הדין קבע כי:
"27. אשר לעניין היות התובעים חברים בארגון עובדים אחר, בפסיקת בתי הדין לעבודה הובהר כי חברותו הפרסונאלית של עובד בארגון עובדים זה או אחר, אינה משנה מכפיפותו לתקנון ולחוקת ארגון העובדים היציג, לרבות בכל הנוגע למנגנוני ערעור והשגה על החלטותיהם של בעלי תפקידים באותו ארגון ( ע"ע 7882-11-12, וזאנה נ' עיני, מיום 6.8.2013)".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, ומיקודו של הדיון היה בשאלה האם ניתן לחייב את המבקשים לפנות לרשות השיפוט של ההסתדרות כאשר אינם חברים בהסתדרות הכללית. כמו כן, התבקשו הצדדים ליתן עמדתם לכך שבית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו הוגש ערעור מכוח תקנה 82( א) לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן – התקנות). בהמשך נתקיים דיון במעמד הצדדים.

תחילה נציין כי החלטנו ליתן רשות ערעור, ולדון בערעור כאילו ניתנה הרשות. בהקשר זה נציין כי ההסתדרות לא התנגדה להיזקקות לתקנה 82 לתקנות.

אין חולק כי לבית הדין האזורי בתל אביב סמכות לדיון בתובענה, וזאת מכוח סעיף 24( א)(4) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. השאלה בה עלינו להכריע נוגעת לחלות הוראת הבוררות, בסעיף 11 לתקנון ועדי עובדים, ואם חלה - האם מוצדק בגינה לעכב את התביעה שהוגשה תוך הפניית המבקשים לרשות השיפוט.

המחלוקת נוגעת אם כך למשמעות שיש לייחס לכך שהמבקשים אינם חברי הסתדרות, בכל הנוגע לפרק 11 לתקנון ועדי העובדים, שעניינו בירור חילוקי הדעות בפני רשות השיפוט. טענת המשיבים בתמצית היא שפרק 11 לתקנון ועדי העובדים משמש כהסכם בוררות, ולכן ניתן לכפות את העברת הסכסוך למוסדות השיפוט הפנימיים. כידוע, על מנת לכפות הוראת בוררות נדרש על פי סעיף 1 לחוק הבוררות כי הצד לסכסוך יסכים בכתב למסירה זו. תקנון ועדי העובדים על הוראת השיפוט הפנימית שבו הוא הוראה הסכמית, וככזו יכול לענות על דרישת ההסכמה בכתב. אולם, משהמבקשים אינם חברי ההסתדרות, ולא הסכימו להחלת סעיף הבוררות, במפורש ואף לא במשתמע, הרי שסעיף הבוררות הקבוע בתקנון ועדי העובדים ככלל לא חל עליהם. בית הדין האזורי הסתמך על ע"ע ( ארצי) 7882-11-12 וזאנה - עיני, מיום 6.8.2013. אלא, ששם שני התובעים הסכימו להוראת השיפוט הפנימית, האחד בהיותו חבר ההסתדרות והשני בהסכמתו הנפרדת "בחתימתו על כתב הסמכה לקיום החוקה ולכפיפותו אליה – לרבות רשות השיפוט".

צדק בית הדין האזורי כי הפסיקה ראתה חשיבות למיצוי הליכי בירור פנימיים, אלא שהאפשרות לכפות או לאפשר את הבירור במוסדות הפנימיים קיימת כל עוד היא אינה מנוגדת להוראות הדין ( השוו ע"ע ( ארצי) 9847-04-14‏ ‏ גוטליב אחריות בבניה בע"מ - נצר חמאד דאוד (20.1.15)).

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נידונה כאילו ניתנה הרשות לערער, והערעור מתקבל. לא שוכנענו כי ניתן לחייב את המבקשים להתדיין ברשות השיפוט, ומשכך לא הייתה הצדקה לעכב את תביעתם מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות. משמעות הדברים היא כי התובענה תמשיך להתברר בפני בית הדין האזורי, כשתחילה יהא עליו להידרש לטענות הסף שהועלו בפניו ( שאין באמור לעיל משום הבעת עמדה לגביהן, ומשכך גם לא הרחבנו בפירוטן על אף שהצדדים התייחסו לכך). כמו כן, ההוצאות בהן חויבו המבקשים בבית הדין האזורי מבוטלות.

בנסיבות הענין לא ראינו לעשות צו להוצאות בערעור. הליך זה יובא בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתום ההליך.

ניתן היום, כ"ט אייר תשפ"א (11 מאי 2021) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

אילן איטח,
סגן נשיאה, אב"ד

סיגל דוידוב-מוטולה,
שופטת

חני אופק-גנדלר,
שופטת

גברת רחל בנזימן,
נציגת ציבור (עובדים)

גברת ברכה סמו,
נציגת ציבור (מעסיקים)