הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 29805-05-18

יהודה קנטור
המבקש

-
דינאמיק ג'ט אינג'נירינג בע"מ
המשיבה

המבקש: בעצמו

החלטה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ( השופטת עידית איצקוביץ; סע"ש 4646-10-15) מיום 8.5.18, במסגרתה התקבלה בקשה לעיון מחדש בהחלטה קודמת מיום 6.5.18 , כך שההחלטה מיום 6.5.18 בוטלה ונדחתה בקשת המבקש לגילוי מסמכים .
רקע
ביום 15.4.18 הגיש המבקש (התובע בתיק העיקרי), בקשה להורות על גילוי המסמכים הבאים: דו"חות כספיים של הנתבעת, דינאמיק ג'ט אינג'נירינג בע"מ ( להלן: המשיבה) לרבות דו"חות שהגישה למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי לשנים 2011 ועד היום , וכן דרישות תשלום ותשלומים ששולמו לספק בשם "ניר מכניקה" ולספק בשם "זיוודרונן" משנת 2013 ועד היום . המבקש הסביר שהמסמכים יתמכו בתביעתו להרמת מסך בשל "מימון דק" ו"קיפוח נושה".

באותו היום ניתנה החלטת בית הדין האזורי שהורתה למשיבה להגיש תגובתה לבקשה זו עד ליום 1.5.18.

ביום 6.5.18 הגיש המבקש את הבקשה מיום 15.4.18 פעם נוספת אך בנוסח שאינו זהה , כך שבנוגע לדו"חות הכספיים ודרישות התשלום לא נתחמה התקופה בשנים, ולאלה התווספה בקשה חלופית לגילוי קובץ תנועות ויתרות בחשבונות הבנק החל משנת 2011 ועד היום, כולל שמות מקבלי התשלומים ושמות מעבירי התקבולים אך זאת למקרה שהמסמכים הקודמים לא יועברו במלואם.
באותו היום ניתנה החלטת בית הדין האזורי לפיה: "בהעדר תגובה מטעם הנתבעת לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהתבקשו ביום 15.4.18, עליה לגלות אותם כמבוקש ולהעביר עותק לתובע, לא יאוחר מיום 1.7.18 ".

ביום 7.5.18 הגישה המשיבה " בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטה מהיום, ובמסגרתה תגובת הנתבעת לבקשת התובע לגילוי מסמכים ( בקשר עם בקשה מס' 112 בתיק בית המשפט הנכבד)". המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים על הסף תוך חיוב המבקש בהוצאות, משום שהמשיבה כבר נדרשה לבקשה מעין זו במסגרת תגובתה מיום 5.6.17 ( ביחס לבקשה מס' 80 לגילוי מסמכים של המבקש).
עוד נטען כי בנוסף על העובדה שהמשיבה כבר נדרשה לבקשה ביום 5.6.17, הבקשה הוגשה בחלוף שלוש שנים ממועד פתיחת ההליך על ידי המבקש, ולאחר ששלב ההליכים המקדמיים חלף; מדובר בניסיון לערוך מקצה שיפורים ודיג מסמכים פסול; המבקש, שחרף המלצת בית הדין אינו מיוצג באמצעות עורך דין, ממשיך להגיש בקשות חסרות בסיס הנוגדות את סדרי הדין, שיש בהן להקשות ולסרבל את ההליך באופן שפוגע ביכולתה להתגונן כראוי וגורר אותה להגשת תגובות לשווא. המשיבה הוסיפה שמדובר בבקשה מס' 112 שהוגשה על ידי המבקש כראיה להתנהלותו, שעולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

אשר לטענת המשיבה כי הבקשה מיום 15.4.18 היא בקשה שאליה כבר נדרשה ביום 5.6.17 - יצוין כי אכן הייתה בקשה קודמת לגילוי מסמכים, מיום 8.5.17 , שנושאה: "אבקש רשות לעדכן את בקשתי לגילוי מסמכים" ובעניינה ניתנה החלטה ביום 8.5.17 שלפיה: "בתאריך 24.1.17 התקיים קדם משפט לפני כב' הרשמת ריכטמן וניתנה החלטה על גילוי מסמכים. כך שאם המבקש " מעדכן את בקשתו" אשקול פסיקת הוצאות כולל הוצאות לאוצר המדינה. בשלב זה מועדים כפי שנקבעו".

בעקבות ההחלטה משך המבקש את בקשתו ביום 10.5.17 אך ביקש מבית הדין כי ישקול אותה שנית, ובית הדין הורה למשיבה להגיש תגובתה עד ליום 5.6.17.

ביום 5.6.17 הגישה המשיבה תגובתה שבמסגרתה נטען בין היתר כי המסמכים אינם רלוונטיים להליך או שהרלוונטיות שלהם אינה ברורה דיה; מדובר בדיג מסמכים פסול; הבקשה להרמת מסך אינה מפורטת כדבעי. כן נטען שמצבה של החברה יציב.

לנוכח האמור, כמו גם לנוכח בקשות אחרות שהגיש המבקש, ניתנה החלטה ביום 7.6.17 המורה על קביעת דיון נוסף לסיום ההליכים המקדמיים ליום 19.9.17. דיון זה אכן התקיים, אך המבקש לא העלה במסגרתו כל טענה לגילוי מסמכים אלה או אחרים.

ביום 15.4.18 הגיש כאמור המבקש את בקשתו לגילוי אותם מסמכים, וביום 8.5.18 ניתנה החלטת בית הדין, היא ההחלטה מושא ההליך שלפני.

בית הדין האזורי מצא שאכן מדובר בבקשה נוספת שהגיש המבקש, שלגביה ניתנה החלטת בית הדין לפיה ישקול פסיקת הוצאות כנגד המבקש ובעקבותיה משך המבקש את בקשתו; הבקשה הוגשה זמן רב לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים ( קדם המשפט התקיים בחודש ינואר 2017) ולאחר שנקבע דיון לשמיעת הוכחות; המבקש עותר לגילוי דו"חות כספיים של המשיבה, כולל דו"חות למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. מדובר בגילוי רחב של מסמכים, אשר עלול לפגוע בזכות לפרטיות ובסודות מסחריים של החברה כאשר בכל הנוגע למס הכנסה חל חסיון, לפי הוראות פקודת מס הכנסה.
לסיכום נקבע כי אין להורות על גילוי גורף של מסמכים, שמבוקש בשלב כה מאוחר של הדיון וכי טענות המבקש בדבר הרמת המסך יכולות להתברר במסגרת החקירות הנגדיות. נוכח האמור הורה בית הדין האזורי על ביטול החלטתו מיום 6.5.18.

הבקשה שלפני
ביום 14.5.18 הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, שבמסגרתה טען המבקש כי אין מדובר בגילוי מסמכים גורף או מופרז מבחינת זמן; המשיבה לא טענה שהגילוי יפגע בפרטיות או בסודות מסחריים; החלטת בית הדין התעלמה מבקשתו החלופית לגילוי תנועות בחשבון הבנק; המשיבה היא האשמה בהגשת הבקשה באיחור כיוון שלא הגישה תצהיר גילוי מסמכים.
המבקש הדגיש כי רק לאחר קיום קדם המשפט הודה המעסיק בקשייו החמורים כשנושה אחר עיקל את נכסיו, ורק מאז יכול היה לבקש מסמכים הקשורים להרמת מסך; הבקשה הוגשה כבר ביום 10.5.17 אך " הטיפול בה התמסמס" (כלשון המבקש); לחלופין הציע המבקש להורות למשיבה למסור את המסמכים למשמורת למקרה שתקרוס והמסמכים יושמדו. עוד עתר המבקש להורות למשיבה לפנות לרשויות כדי לשחזר את הדו"חות אם מסמכים אלה אינם בנמצא .

ביום 15.5.18 ניתנה החלטתי שלפיה:

"לאחר עיון בבקשת רשות הערעור נראה כי בקשה זו מבוססת על הצורך להוכיח הרמת מסך, בעוד שלכאורה קיימת נתבעת אחת בלבד בהליך והיא החברה ( היינו, לא נתבעים בעלי מניות כלשהם לגביהם נדרש להוכיח הצדקה להרמת מסך). משכך, כבר מטעם זה, נראה כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים להליך המתנהל, וזאת במצטבר לטעמים שצוינו על ידי בית הדין האזורי בהחלטתו.
לאור דברים אלו, מוצע למבקש לחזור בו מבקשת רשות הערעור ללא צו להוצאות. המבקש יודיע עמדתו תוך 15 יום".

ביום 22.5.18 הודיע המבקש כי בכתב התביעה האחרון (המבקש הגיש מספר כתבי תביעה) מיום 8.1.17 רשומים שלושה נתבעים והם החברה ושני בעליה: מר אורפז ומר להט, והמשיבה אף הגיבה לכך בכתב ההגנה מיום 8.5.17 שם עתרה לסילוק התביעה כנגדם. המבקש מוסיף כי בתצהיר עדותו הראשית מיום 13.3.18 ביקש למחוק את מר אורפז כך שנשארו שני נתבעים: המשיבה ומר להט. בהיות המבקש לא מיוצג, כך הסביר, תפריט " נט המשפט" מוגבל ואין בו אפשרות להציג את שמות הנתבעים ( חסרה בו השורה " גורמים"). על כן עתר המבקש להתחשב בכך ולהמשיך את הדיון בבקשת רשות הערעור, למרות הפגם הפורמלי ברשימת הנתבעים.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתיק בית הדין האזורי ובחנתי את טענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה. להלן יפורטו טעמיי לכך.

ענייננו בהחלטת בית הדין האזורי מיום 8.5.18 המורה על ביטול החלטתו מיום 6.5.18. בהתאם לסעיף 1(6) לצו בית הדין לעבודה ( סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017 לא תינתן רשות ערעור על " החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה". לכן יש לדחות על הסף את בקשת רשות הערעור ככל שהיא מתייחסת לעצם ביטול ההחלטה מיום 6.5.18. עם זאת, נראה כי יש להידרש לאותו חלק בהחלטה מיום 8.5.18 המהווה בחינה מחדש של הבקשה לגילוי מסמכים לגופה, תוך דחייתה במלואה. בחלק זה, גם לאחר בחינתו לגופו, לא מצאתי הצדקה להתערב.

ראשית, החלטה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים היא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה בפניה מתנהל ההליך. ככלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים ( דב"ע ( ארצי) נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית פד"ע כז 225 (1994); דב"ע ( ארצי) נז/3-102 ד"ר דבורה נבות-פיקל - ד"ר מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460 (1997)). ההחלטה מושא הבקשה שלפני אינה נופלת לגדר אחד החריגים.

עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי לא זו בלבד שבקשת המבקש לגילוי מסמכים מיום 6.5.18 מהווה חזרה על בקשתו מיום 15.4.18 (מבלי שצוין בה כי ישנם הבדלים קלים בין הבקשות) ושתיהן מהוות חזרה על בקשתו מיום 8.5.17 ( שאותה משך ביום 10.5.17 לאחר שבית הדין התריע כי ישקול פסיקת הוצאות) אלא שמדובר בבקשה החוזרת על בקשה מיום 8.1.17 שבמסגרתה עתר המבקש " לעדכן את בקשתי לגילוי מסמכים ( בקשה 56, סעיף 5)" ולגלות מסמכים וביניהם אלה המוזכרים בבקשתו מיום 15.4.18.

בעניין הבקשה מיום 8.1.17 ניתנה החלטה שלפיה הנושא יבורר בדיון שהיה קבוע ליום 24.1.17 . ואכן - ביום 24.1.17 נערך דיון קדם משפט לפני הרשמת ריכטמן שם ניתנה למבקש הזדמנות לעתור לגילוי כל המסמכים שבהם היה מעוניין והוא אכן טען בנושא . עם זאת, המבקש לא הזכיר בדיון את המסמכים מושא הבקשה שלפני, הגם שאת גילויים ביקש רק ימים ספורים קודם לקדם המשפט. אי לכך ההחלטה שניתנה בתום קדם המשפט לא כללה התייחסות למסמכים אלה.

מכאן שבניגוד לטענת המבקש שלפיה רק לאחר קדם המשפט הודה המעסיק בקשייו ורק מאז יכול היה להגיש בקשה לגילוי מסמכים הקשורים בהרמת מסך - הרי עוד בטרם קיום קדם המשפט הוא עשה כן (ויוער שמצבה הכלכלי של המשיבה נדון כבר בדיון מיום 22.11.16 ) אך במהלך הדיון נמנע מלהזכיר את המסמכים מסיבותיו שלו.

מדובר אפוא באותה בקשה שמוגשת מספר פעמים, בניגוד להחלטות חוזרות של בית הדין האזורי ותוך שבית הדין מתרה במבקש כי הליכי גילוי המסמכים הסתיימו זה מכבר ( למשל בהחלטותיו מימים 30.1.18 וכן 25.2.18), ולאחר שבית הדין הקצה שני דיונים למיצוי ההליכים המקדמיים ובשניהם שתק המבקש ביחס למסמכים.

לפיכך, צדק בית הדין האזורי בקבעו כי הבקשה לגילוי מסמכים מיום 15.4.18 הוגשה בשלב מאוחר של הדיון ולאחר שכבר מוצתה במסגרת ההליכים המקדמיים .

עוד יצוין כי חרף הודעת המבקש מיום 22.5.18 שלפיה בכתב התביעה המתוקן מיום 8.1.17 הוספה תביעה אישית כנגד מר להט, עיון בתיק בית הדין מעלה כי בכתבי הטענות הרבים שהגישו הצדדים מאז ועד היום - מר להט אינו מופיע כנתבע, ואין בנמצא החלטה פורמאלית המורה על צירופו כנתבע או על אישור הגשתו של כתב התביעה המתוקן מיום 8.1.17 (אלא אם ההחלטה שניתנה במהלך הדיון מיום 24.4.17, במסגרתה נקבע בהסכמה כי יוגש כתב הגנה, היוותה במשתמע אישור לתיקונו של כתב התביעה - כך לכאורה התייחסה לכך המשיבה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה ביום 7.5.17 ). עוד יצוין כי כתב ההגנה האחרון (מיום 7.5.17) אמנם מתייחס לטענת הרמת המסך, אך כלל לא הוגש פורמאלית על ידי "הנתבעים 2 ו - 3" אלא על ידי המשיבה בלבד , ואין בנמצא כתב הגנה מטעם מר להט (אלא אם תויק בטעות בתיק הנוסף שאוחד עם תיק זה: ק"ג 28698-01-17) . שמו של מר להט אף לא מעודכן בתיקיית " גורמים" ואין כל ראיה בדבר המצאת כתבי הטענות לידיו.

על פני הדברים קיים לפיכך ספק אם קיימת תביעה להרמת מסך (כמפורט בהחלטתי מי ום 15.5.18 ), וככל שאינה קיימת ודאי שיש לכך כדי להשליך על חוסר הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים. אציין במאמר מוסגר כי ראוי שבית הדין האזורי יבדוק נושא זה טרם דיון ההוכחות, ללא קשר לגילוי המסמכים, על מנת שיהא ברור לצדדים ולבית הדין מי הם הנתבעים ומהן הטענות.

מטעמים אלה , כמו גם מטעמיו של בית הדין האזורי, אין מקום להתערב בהחלטתו מיום 8.5.18.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.
יוער כי כפי שעולה מתיק בית הדין האזורי, התנהלות המבקש מעמיסה ומסרבלת את ההליך באופן שמקשה מאוד על ניהולו לרבות ניהול ההגנה של הצד שכנגד. לא בכדי המליץ בית הדין למבקש לפנות לייצוג משפטי. נוכח התנהלותו זו, שהשתקפה היטב דרך הבקשה שלפני, שקלתי אם יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המשיבה או לטובת אוצר המדינה. לבסוף החלטתי שלא ליתן צו להוצאות אך טוב יעשה המבקש אם ייקח את הדברים לתשומת לבו.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח (08 יולי 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .