הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 29796-02-21

ניתנה ביום 21 פברואר 2021

  1. פרי אור בע"מ
  2. ד.ח.פ.ש (ובשמה הנוכחי- אגרוול בע"מ)
  3. תנועת המושבים בישראל

המבקשות
-
יקובה קבורה ואח'
המשיב

בשם המבקשות – עו"ד דודו זהבי

החלטה

השופטת חני אופק גנדלר
לפני בקשת רשות ערעור כנגד החלטת בית הדין האזורי תל-אביב (השופטת חופית גרשון-יזרעאלי; סע"ש 31612-09-19), בגדרה נקבע כי בקשת המבקשות [הנתבעות בהליך שם – ח.א.ג.] למחיקת התביעה של המשיב 1 [התובע 1 בהליך שם- ח.א.ג. להלן – מר קבורה] "נדחית בשלב זה".
השתלשלות העניינים בקצירת האומר:
ביום 12.9.19 הגישו מר קבורה ועוד 16 נוספים, שכולם הינם תושבי חוץ, כתב תביעה כנגד המבקשות (מר קבורה צוין בכתב התביעה כתובע 1) לתשלום זכויות הנובעות מיחסי ההעסקה וסיומם. קרי, פדיון ימי חופשה, תשלום הפרשי שכר, פיצוי לפי חוק הודעה לעובד ולפי חוק עובדים זרים ופיצוי בגין עושק. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבות הונו את התובעים באשר גייסו אותם מארצם לתוכנית השתלמות של לימודים ועבודה בחקלאות בישראל, אולם בפועל הוציאו להם אשרת מתנדבים בלבד והעסיקו אותם בהעסקה פוגענית. המבקשות הכחישו בכתב ההגנה מטעמן את הטענות, וטענו כי התובעים אכן היו מתנדבים.
בד בבד, באותו יום (12.9.19) הגיש ב"כ התובעים בקשה לגביית עדות מוקדמת של חלקם (תובעים 3- 12 ו13- 17. מר קבורה אינו אחד מהם), בשל טענה שהם צפויים לעזוב את ישראל. לגבי מר קבורה נטען כי "הוא בישראל אך בשלב זה הח"מ [ב"כ התובעים – ח.א.ג.] טרם השיגו, וככל שישיג - יבקש להעידו גם כן בעדות מוקדמת". הבקשה התקבלה ומספר תובעים (ללא מר קבורה) העידו בעדות מוקדמת.
בבקשה מיום 25.11.19 טענו הנתבעות ששלושה תובעים שהעידו בעדות מוקדמת (התובעים 3, 4 ו-14) טענו טענה כוזבת בקשר לעזיבתם את הארץ ולמעשה נשארו בה גם לאחר מתן העדות המוקדמת. לאור זאת, ביקשו למחוק את התביעה כנגדם. על גבי בקשה זו ניתנה החלטה ביום 25.11.2019 לפיה "בית הדין אינו ממהר למחוק תביעות ללא בירורן... ככל שהתובעים שוהים בישראל, יוגש תצהיר מטעמם המסביר מדוע פנו בבקשה לעדות מוקדמת. תובע שלא תוגש הודעה לפיה חודש עמו הקשר, תמחק תביעתו".
ביום 25.12.19 הודיע ב"כ התובעים על חידוש הקשר עם התובעים 3, 4 ו-14, תוך שההודעה שותקת ביחס למר קוברה (וביחס לתובעים אלה ראו גם בקשה מיום 12.1.20 והחלטה מיום 14.1.20).
ביום 21.12.20 התקיים דיון קדם משפט, אליו התייצבו שניים מן התובעים (מר קבורה אינו אחד מהם). ב"כ התובעים הודיע כי "נשארו 3 תובעים בארץ ועוד תובע אחד שאבד איתו הקשר, התובע מס' 1 [הוא מר קבורה – ח.א.ג]. אנו ננסה לאתר אותו, ונודיע לבית הדין תוך 30 יום אם עלה בידינו ליצור עימו קשר". ב"כ הנתבעות הודיע מיד לאחר מכן כי "התובע מס' 1 הוא התובע העיקרי, ואנו עומדים על כך שאם לא יהיה איתו קשר, התביעה איתו תמחק".
ביום 28.12.20 הודיע ב"כ התובעים שחודש הקשר עם מר קבורה וכי הוא שב למדינת המוצא שלו.
לאור הודעה זו, הגישו הנתבעות ביום 29.12.20 בקשה למחיקת מר קבורה מכתב התביעה ולחילופין לקבוע כי אין להזדקק לעובדות שבתצהירו. שכן לטענתן, כיוון שלא העיד בעדות מוקדמת ושלא ניתן יהיה לחקור אותו בשלב ההוכחות, ייפגע יכולתן להתגונן. כן שבו וטענו כי מר קבורה הוא התובע העיקרי וכי הוא שידל את שאר התובעים להגיש את התביעה.
ב"כ התובעים התנגד בתגובתו מיום 26.1.21 לבקשה. לטענתו, הנתבעות חקרו חלק מהתובעים בעדות מוקדמת "תוך שוויתרו על העדת כל האחרים" ומשכך "אין להן להלין אלא על עצמן". כמו כן, נטען כי ניתן לגבות עדות בחו"ל על ידי תצהיר או היוועדות חזותית, ועל כן ככל שרצו המבקשות לעשות כן – היה עליהן להגיש בקשה בהתאם.
לאחר קבלת תגובת המבקשות, דחה בית הדין האזורי בהחלטה 3.2.21 את הבקשה "בשלב זה". וזו לשון ההחלטה במלואה:

"העובדה כי תובע אינו נוכח בישראל אינה עילה, כשלעצמה, למחיקת התביעה. לא ברור אם ניתן יהיה לשמוע את עדותו של התובע בשלב ההוכחות ובאיזה דרך. ממילא, אם לא יעיד בהליך, תישקל התביעה בהתאם לראיות שיובאו ולנטלים המוטלים על הצדדים.
יובהר, כי הנתבעות לא ויתרו על עדותו של התובע 1, אשר לא הוגשה לגביו בקשה לגביית עדות מוקדמת.
הבקשה למחיקת התביעה נדחית בשלב זה.
ההוצאות יישקלו בסיום ההליך".

על החלטה זו מבקשות המבקשות רשות לערער, והן שבות בבקשתן לפני על טענותיהן שלעיל, כי לאור השתלשלות העניינים האמורה, ראוי היה למחוק את מר קוברה מכתב התביעה. לטענתן, "לא ביקש התובע 1 [מר קוברה- ח.א.ג.] לקחת חלק בעדות המוקדמת, תוך שיצר מצג שווא שניתן יהיה להעידו בשלב ההוכחות בתביעה, ובינתיים התובע 1 יצא מישראל מבלי שנחקר על ידי המבקשים . ברי שמדובר בתרגיל שנועד למנוע מהמשיבים לעמוד על האמת באמצעות חקירת התובע 1, ולאפשר לו להסתיר פרטים אודות התיק דנן בהיותו התובע הראשי והעיקרי בתביעה" (סעיף 18 לבקשת רשות הערעור, הדגשות במקור). בנסיבות אלו, מבקשות לבטל את החלטת בית הדין האזורי ולהורות על מחיקת מר קוברה מכתב התביעה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת בית הדין האזורי ובכלל החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.
הלכה פסוקה היא כי סעד של מחיקה על הסף יעשה במשורה וביד קמוצה וכי בית הדין יעדיף תמיד בירור התובענה על פני מחיקתה. במקרה דנן, בית הדין האזורי קבע בית הדין כי "העובדה כי תובע אינו נוכח בישראל אינה עילה, כשלעצמה, למחיקת התביעה", אך יחד עם זאת הבהיר כי "הנתבעות לא ויתרו על עדותו של התובע 1". כמו כן, הבהיר בית הדין האזורי כי החלטה זו היא "בשלב זה" וכי "ממילא, אם לא יעיד [מר קבורה] בהליך, תישקל התביעה בהתאם לראיות שיובאו ולנטלים המוטלים על הצדדים".
אכן, העובדה שמר קוברה יצא מהארץ עשויה להשליך על יכולתו להיחקר על תצהירו. אולם, משדיון ההוכחות טרם נערך, לא ניתן לקבוע אם אפשרות זו התממשה. ככל שמר קוברה לא יתייצב לדיון, הרי שעל אי התייצבות מצהיר לחקירה על הצהרתו חולשות הוראות תקנה 119 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 והפסיקה הרלבנטית (ראו בין היתר פסק דין שניתן לאחרונה בע"ע (ארצי) 24256-06-17‏ ‏ מנרב הנדסה ובניין בע"מ - ‏ GOITOM TWELDE, פיסקה 53, וההפניות שם). בין כך ובין כך, המועד למתן החלטה בעניין זה (לרבות אפשרויות דיוניות נוספות) היא אם וככל שיתחוור כי מר קוברה אינו עתיד להיחקר על תצהירו, קרי בשלב מאוחר יותר של ההליך. אין בדברים אלה משום התייחסות לאפשרויות הדיוניות, משלא בשלה העת ליתן החלטה דיונית בנושא, וממילא גם אין למחוק את התובענה על הסף מטעם זה.
אשר לטענה כי יש למחוק את תביעתו של מר קבורה על פי ההחלטה מיום 25.11.19 לפיה "תובע שלא תוגש הודעה לפיה חודש עמו הקשר, תמחק תביעתו" הרי שזו נותנת פרשנות רחבה מדי להחלטה האמורה. החלטה זו מתייחסת לתובעים 3, 4 ו-14, אשר נתנו עדות מוקדמת אך נטען כי לא יצאו מהארץ, כמובא לעיל. מכל מקום, ב"כ התובעים הודיע ביום 28.12.20 כי חודש הקשר עם מר קבורה, ולכן בנקודת זמן זו הוראה זו ממילא אינה רלבנטית לגביו. משכך, דין טענה זו להידחות.
משכך, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית הדין האזורי הנוקטת בדרך הכלל של ההלכה לפיה סעד של מחיקה על הסף יעשה במשורה.
סוף דבר - דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' אדר תשפ"א (21 פברואר 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .