הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 29113-08-20

ניתנה ביום 06 ספטמבר 2020

ריאד ג'ובראן
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש – עו"ד דן גנון

החלטה

סגן הנשיאה אילן איטח
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (השופט בועז גודלברג; ב"ל 54685-03-20) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) (להלן – הוועדה) אשר קבעה כי המבקש איבד 60% מכושרו להשתכר.
רקע
למבקש, יליד 1962, נקבעה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 88%. עניינו של המבקש הוחזר לוועדה בעקבות פסק דין בו ניתן תוקף להסכמת הצדדים (בר"ע 27299-02-19) (להלן – פסק הדין המחזיר ). וכך נקבע:
"הדיון יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שזו תתייחס פעם נוספת לנכות הרפואית המלאה של המבקש כפי שנקבעה למבקש ביחס לכל ליקוי וכן בהתייחס למכלול הליקויים שמהם הוא סובל, והשפעת על כושר השתכרותו. הוועדה תנמק החלטתה, באופן שגם מי שאינו איש מקצוע יוכל להבין את הלך מחשבתה. המבקש ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה".
בעקבות פסק הדין המחזיר התכנסה הוועדה ביום 11.2.20202 ורשמה מפי המבקש את הדברים הבאים:
"בן 57, מתגורר בשפרעם, כיום אינו עובד. עבד בתור מסגר בציוד כבד – שכיר במפעל שמקים מנופים. עבד שם עד 2012, הפסיק לעבוד בעקבות מצבו הרפואי, בשל אירוע לבבי. עבר צנתור בעקבות זה. הושתלו סטנטים. צנתור אחרון היה בשנת 2014 חשבתי שאני יכול לחזור לעבוד, אבל אני לא יכול: יש לי סכרת, נימולים בגפים, נופלים לי חפצים מהידיים. נכנס לשירותים לעתים קרובות, מתעורר בלילה ללכת לשירותים. אני לא יכול לעבוד."
מפי ב"כ המבקש נרשמו הדברים הבאים:
"מכלול הנכויות שלו רב ביותר עם דרגת נכות רפואית גבוהה מאוד. יש לבדוק מס' דברים: האם מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, אליה לא יכול לחזור, מדובר בעבודה פיזית קשה. אם התשובה שלילית, בודקים אם יכול לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש. במקרה שלנו מדובר באדם עם 6 שנ"ל, מגיל צעיר עבד, כל מה שהוא ידע זה לעבוד. הנכויות שיש לו הן נכויות גבוהות, בגלל הסכרת צריך ללכת לשירותים לעיתים קרובות. בנוסף, הסוכר שלו לא מאוזן, יש עליות ונפילות של רמות הסוכר בצורה קיצונית. היום בבוקר היה 190 בצום אחרי זריקה. AIC-10 בבדיקה האחרונה. סובל מנוירופתיה גם בידיים, כפי שציין, חפצים נופלים לו מהידיים ואינו יכול לעבוד בעבודה הכרוכה במוטוריקה עדינה. יש לו גם נימולים תמידיים בכפות הידיים. אם לוקחים את המכלול של כל הנכויות הרפואיות, אין ספק שאינו כשיר לשום עבודה. לא יכול להיות שומר, בגלל ההפרעה של מערכת השתן. מאותה סיבה לא יכול לשבת הרבה. שום מקום לא מקבל עובד שאינו יכול להשתמש בידיים ושהולך לשירותים לעיתים קרובות – לא נותרו תחומי עיסוק.
אנו מסתייגים מדברי הוועדה אשר אומרת כי ביטוח לאומי אומר שמגיע לתובע 60%.
יש צורך להתייחס לתובע בכללתו: השכלתו, גילו, מקצועו כשחלה, יכולתו ללמוד וסך כל הנכויות הרפואיות שלו ולא כל נכות בנפרד. הן הסכרת, מחלת הלב, הבעיה הנפשית והן הבעיה האורתופדית מונעות ממנו לעבוד, בכל עבודה שהיא וגם אין מעסיק שיסכים להעסיק עובד עם מכלול בעיות כזה."
הוועדה סיכמה החלטתה כדלקמן:
"הגיע לוועדה בליווי ב"כ, אשר סייעה לתובע. התובע מוסר כי בעברו עבד בתור מסגר ציוד כבד עד שנת 2012, הפסיק עקב הליקויים. הוועדה דנה בעקבות בעניינו של התובע מתאריך 22.09.19 ובהתאם לכך, פועלת הוועדה כדלקמן: הוועדה שקלה השפעות כל ליקוי וליקוי על כושר עבודתו. בגין הליקוי בגין תגובה הסתגלותית ממושכת (10%) אין לליקוי זה השפעה על כושר העבודה. מבחינת הליקויים האורתופדיים, הגבלה קלה עמ"ש מותני (10%), שינויים ניווניים בברכיים (10%) והגבלה במרפק שמאל (10%) – לדעת הוועדה מסוגל לעבוד, אך לא בעבודה בה יש צורך במאמץ גופני ניכר והליכה ממושכת. לגבי הליקוי בגין הטנטון (10%) אין השפעה על כושר העבודה. בגין מחלת לב, יש לציין כי התובע עבר מספר צנתורים ולדבריו, האחרון בשנת 2014. הוועדה קובעת כי התובע מסוגל לעבוד בעבודה שאין בה צורך במאמץ גופני ניכר. לאור המסמכים, יש לציין כי באקו לב שבוצע בחודש 10/2016 נמצא עדות לאיסכמיה והתכווצות חדר שמאל הייתה תקינה. לגבי סכרת (65%) עם סיבוך נוירופתיה בשיעור 10%, יש לציין כי בפני הוועדה עמדה חוו"ד נוירולוג מתאריך 08.06.16 בה צויין כי מבחינת ליקוי נוירולוגי מסוגל לעבודה, לא נרשמה מגבלה כלשהי. לדעת הוועדה מסוגל לעבודה ללא הליכה ממושכת רציפה. ללא מאמץ גופני מיוחד ועם אפשרות לארוחות סדירות. יש לציין, כי בפני הוועדה פרוטוקול וועדה רפואית מתאריך 18.05.17 ולא צויינה אבחנה של הפרעה במתן שתן. כמו כן לא נמצאים בתיקו מסמכים בנושא האורולוגי.
לדעת הוועדה סך כל אחוזי הנכות הרפואיים, בשיעור 88% אינם משקפים את רמת כושר העבודה שלו, מהנימוקים שפורטו לעיל (הלכת מוהרה) יש לציין, כי במספר ליקויים המגבלות התפקודיות חופפות.
הוועדה ראתה את מסקנות הרופא הפוסק, מתאריך 1.5.18, הממליץ כי יעבוד יום עבודה חלקי וגם ראתה את מסקנות מחלקת השיקום מתאריך 17.6.17 הממליץ לראותו כבעל השתכרות חלקי גם כן. הוועדה שקלה את ההשפעה המצטברת של סך כל הליקויים על הכושר לעבוד וכן גם את נתוניו האישיים, קרי: גילו המתקדם, השכלתו הדלה ועברו התעסוקתי (עבודה פיזית) וקובעת כי למרות הליקויים ולמרות התסמינים, התובע מסוגל לעבוד יום עבודה חלקי, במגבלות שצויינו לעיל ומהנימוקים שפורטו לעיל, בעבודות מסוג: חרושת קלה, עבודות המתבצעות לרוב בישיבה, ליד שולחן עבודה – הרכבה של פריטים לא זעירים, מיון חפצים ואריזה. בעבודות אלו אין צורך בהכשרה מקצועית מיוחדת והן נלמדות תוך כדי עבודה. לכן עבודות מסוג זה מתאימות לנתוניו האישיים של התובע וכאמור, למגבלותיו. הוועדה דוחה את הערר. "
פסק דינו של בית הדין האזורי
המבקש ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי וטען כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולא בחנה את ההשפעה המצטברת של הליקויים על כושרו לעבוד.
בית הדין דחה את הערעור וקבע כי בחינת החלטת הוועדה מעלה כי ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה וכי מדובר בהחלטה מפורטת ומנומקת. הוועדה בחנה את השפעת כל ליקוי בנפרד, ולאחר מכן התייחסה מפורשות לפער שבין הנכות הרפואית לתפקודית ולהשפעתם המצטברת של הליקויים. בית הדין האזורי ציין כי אמנם הוועדה הייתה יכולה לפרט יותר בנקודה זו, אולם בסופו של יום ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה. הוועדה הסבירה את קביעתה כי ההשפעה התפקודית של ליקוייו אינה עולה על 60%. בית הדין קבע כי אכן הוועדה צריכה לדון על בסיס המסמכים בתיק והם כי למבקש נקבעו 65% נכות בגין סכרת לפי סעיפי הליקוי שהיו בעבר, אולם קבע כי ישנה חשיבות לסעיפי הליקוי היום במובן זה שהם מתיישבים עם קביעת הוועדה לגבי ההשפעה התפקודית האמיתית של הליקוי. בית הדין הדגיש כי הוועדה מוסמכת לקבוע כי ההשפעה המצטברת לש הליקויים פחותה מסך הנכות הרפואית שנקבע למבקש.
בקשת רשות הערעור
בבקשה שלפני טוען המבקש כי הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר ובחנה בחינה טכנית של כל ליקוי בנפרד ולא קיימה דיון בהשפעה המצטברת של הלקויים בשים לב לנתוניו האישיים של המבקש. הוועדה מציינת כי פירטה את נימוקיה להשפעה המצטברת אך בפועל לא עשתה זאת. לא די בכך שהוועדה מציינת כי שקלה את ההשפעה המצטברת של הליקויים, אלא עליה לקיים דיון מנומק. עוד נטען כי נפלו טעויות בקביעות הוועדה ביחס להשלכות של כל ליקוי בנפרד: הוועדה התעלמה מכך שיועץ רופא א.א.ג. מיום 21.3.13 קבע כי המבקש לא יכול לעבוד בתנאי רעש; הוועדה התעלמה מהשלכות תפקודיות של מחלת הסכרת ולא התחשבה בטענות המבקש בעניין תחושת נימול בידיים, נפילת חפצים וכן טענותיו לתכיפות במתן שתן. כן נטען כי הוועדה הסתמכה על חוו"ד הנוירולוג ולא הפעילה כל שיקול דעת עצמאי. עוד נטען כי הוועדה התעלמה מטענות המבקש בקשר לתכיפות במתן שתן וכי קביעת הוועדה כי יכול לעבוד בעבודות חרושתיות קלות הינה בלתי סבירה ולא מתיישבת עם נתוניו האישיים.
בנוסף, נטען כי אין למבקש כל סיכוי אמיתי למצוא עבודה וכי לנוכח הפער הגבוה בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית שנקבעה היה על הוועדה לנמק היטב את החלטתה והיא לא עשתה כן.
הכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דינה להדחות.
עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר. הוועדה התייחסה לליקוים השונים של המבקש, פירטה את ההשפעות של כל ליקוי על יכולת המבקש לעבוד ובסיום שקלה את ההשפעה המצטברת של הליקויים. קביעת הוועדה כי הנכות הרפואית שנקבעה למבקש גבוהה מהנכות התפקודית מובנת לנוכח הפירוט של ההשפעות השונות של הליקויים על כושרו של המבקש לעבוד. זאת, במיוחד נוכח אמירת הוועדה כי ישנה השפעה חופפת של חלק מהליקויים השונים על כושר העבודה. אוסיף כי אין נוסחה למהי התייחסות מספקת להשפעה מצטברת של הליקויים וכי משניתן לעקוב אחר החלטת הוועדה בדבר ההשפעה המצטברת ולהבינה, הרי שמדובר בהתייחסות מספקת. למרות הפער שבין הנכות הרפואית לתפקודית שנקבעה, קריאת ההחלטה במלואה מבהירה את עמדת הוועדה ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בענין זה.
אשר לטענת המבקש בדבר תכיפות במתן שתן – הוועדה התייחסה והסבירה מדוע אינה מתייחסת לטענה זו. לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתה משהוועדה מחויבת לנכויות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית. כך אם לגבי התייחסות הוועדה לטענות המבקש בנוגע לבעיות בידיו. יוזכר שככל שחלה החמרה במצבו הרפואי של המבקש הוא רשאי לפנות בבקשה להחמרת מצב.
אשר לטנטון הוועדה לא מצאה כי יש לליקוי זה השפעה על כושר העבודה, מדובר בקביעה מקצועית אשר לא מצאתי בסיס להתערב בה.
סעיף 209(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, קובע כדלקמן:
"בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור." (ההדגשות הוספו - א.א).
לאור הוראת הסעיף, הוועדה אינה צריכה לבחון את האפשרות הריאלית של המבקש למצוא עבודה ודי בכך שהצביעה על אפשרויות תעסוקה המתאימות למצבו הרפואי.
סוף דבר – הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אלול תש"פ (06 ספטמבר 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .