הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 27299-02-19

ריאד ג'ובראן
המבקש

-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש: עו"ד דן גנון

החלטה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (השופט נוהאד חסן; ב"ל 71345-11-17) שבמסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטת ועדת עררים (אי כושר) מיום 26.10.17, אשר קבעה למבקש דרגת אי כושר בשיעור 60% (להלן: הוועדה).

רקע
מהחומר המצוי בתיק עולה שהמבקש יליד שנת 1962, בוגר 7 שנות לימוד, עבד במשך 36 שנה בעבודות מסגרות עד שנאלץ לסיים עבודתו בשל מצבו הרפואי . המבקש סובל ממחלות וליקויים כגון סכרת עם סיבוכים , מחלת לב, נכויות אורתופדיות, וטנטון. המבקש הגיש תביעה לנכות כללית בשנת 2013 ונקבע כי נכותו הרפואית עומדת על 87% ודרגת אי הכושר על 60%.

ביום 12.8.16 נקבעה למבקש פעם נוספת , לאחר הגשת תביעה חוזרת, נכות רפואית יציבה בשיעור 87% ודרגת אי כושר בשיעור 60%. המבקש השיג על שתי הקביעות הללו. ביום 13.3.17 התכנסה ועדה רפואית לעררים (להלן: הועדה הרפואית). ממצאי הבדיקה סוכמו באריכות תוך שהוועדה הרפואית מציינת כי "מבחינה אורתופדית הוועדה מסתפקת בדחיית הערר וזאת בגישת בית הלל אך ממליצה להעמידו בפני ועדת ניידות חוזרת עקב מצבו כיום".

אשר לנושא הקרדיולוגי פירטה הוועדה הרפואית את הבדיקות והטיפולים שעבר המבקש בתקופה הסמוכה למועד האבחון הרפואי, וערכה לו בדיקה קלינית שתוארה בפרוטוקול כך: "בבדיקה היום - שוכב פרקדן, אין סימנים של אי ספיקת לב משמאל או ימין, קולות לב עמומים אך תקינים. בסיכום ביקור מיום 1.10.16 אצל ד"ר עדאווי סלים, מציין אקו לב עם תפקוד סיסטולי תקן [כך במקור] של חדר שמאל, גודל תקין של חדר שמאל בעליה שמאלית ומסתמים תקינים. הרחבה גבולית של דפנות החדר. לא בוצע מבחן מאמץ ולא בדיקה אחרת. מאחר והוועדה הקודמת הייתה לפני תאריך שינוי התקנות, בנובמבר 2016 ומאחר והתובע מקבל קצבה נמנעת הוועדה מהורדת אחוזי נכות לבביים, למרות שעל פניו, בגלל תוצאות אקו לב עם תפקוד חדר תקין בעבר, יש להניח כי התוצאות תהיינה דומות ". אי לכך נדחה הערר גם לעניין הנכות הקרדיאלית. הוועדה הרפואית הוסיפה כי היא עוצרת את הדיון לבקשת ב"כ המבקש בנושא הנפשי , ומבקשת חוות דעת פסיכיאטר.

ביום 4.4.17 נבדק המבקש על ידי פסיכיאטר, ד"ר קבאשה, שקבע לו נכות נפשית זמנית בשיעור 10% בגין תגובה הסתגלותית ממושכת החל מיום 1.4.17 עד ליום 31.12.18 (להלן: אבחון הפסיכיאטר). הוועדה הרפואית אימצה את אבחון הפסיכיאטר, ולפיכך הועמד שיעור הנכות הרפואית הכוללת של המבקש על 88% החל מתאריך 1.4.17 ועד ליום 31.12.18 כאשר בכלל זה נקבעו 65 אחוזי נכות בגין סכרת עם סיבוכים, 40% בגין מחלת לב, 10% בגין הגבלה ע"ש מותני, 10% בגין שינויים ניווניים בברכיים, 10% בגין הגבלה במרפק וכן 10% בגין טנטון (הוועדה קבעה גם 0% נכות בגין ליקוי שמיעה).

בהמשך התכנסה הוועדה מושא הבקשה, היא הוועדה לעניין אי כושר, האזינה לדברי המבקש ובא כוחו ולאחר מכן סיכמה את מסקנותיה כך:

הגיע בליווי עו"ד אשר סייע לעורר מוסר שהפסיק לעבוד כמסגר במפעל לציוד מכאני כבד וזאת עקב הליקוי הלבבי, ניסה לעבוד בעבודות קלות אך לא הצליח והפסיק וזאת עקב הליקויים והסימפטומים והם מפורטים בפרוטוקול.
הוועדה שקלה השלכות כל ליקוי וליקוי בנפרד על כושר עבודתו.
לגבי ליקוי הסכרתי וסיבוך נוירופתיה קובע הרופא המומחה ב 8.7.16 שמסוגל לעבוד יום עבודה מלא ללא מגבלה כלשהי.
לגבי הליקוי הלבבי קובע הרופא המומחה מוועדת ערר מ-13.3.17 ד"ר רוזנפלד "הוועדה נמנעת מהורדת אחוזי נכות לבבים למרות שעל פניו בגלל תוצאות אקו לב עם תפקוד חדר תקין בעבר יש להניח כי התוצאות תהיה דומה".
לגבי הליקוי האורתופדי קובע הרופא המומחה ד"ר משה שניאל מיום 13.3.17 שוועדה מסתפקת בדחיית הערר.
בשקלול סה"כ ליקויים אלו ועוד קובע רופא מוסמך מיום 18.5.17 שמסוגל למרות הליקויים לעבוד יום עבודה חלקי במגבלות.
לדעת הוועדה סה"כ אחוזי נכות הרפואיים אינם משקפים על כן את רמת כושר עבודתו מהנימוקים דלעיל.
הוועדה שקלה גם את ההשפעה המצטברת של סה"כ הליקויים הרפואיים על כושר עבודתו, וגם העובדה שלעורר רמת השכלה נמוכה ועברו התעסוקתי הוא עבר של עבודה פיזית, וקובעת שלמרות הליקויים העורר בהחלט מסוגל לעבוד יום עבודה חלקי, דרגת אי כושר שנקבעה לעורר היא דרגת אי כושר שמתאימה ליכולתו ועל כן דוחה את הערר.
למרות הליקויים העורר מסוגל לעבוד בעבודות מסוג חרושת קלה המתבצעות ליד שולחן עבודה ללא מאמץ פיזי עם אפשרות לארוחות סדירות, עבודות מסוג מיון ואריזה והרכבות (הרופא המומחה קבע שלנוירופתיה אין השפעה על עבודה מסוג זה).

המבקש ערער על החלטת הוועדה בבית הדין האזורי וטען כי הפער בין נכותו הרפואית (88%) לבין דרגת אי הכושר (60%) לא נומק כדבעי; הוועדה התעלמה מנסיבותיו האישיות לרבות גילו והיותו חסר השכלה; הוועדה לא הביאה בחשבון את מכלול הליקויים אלא בחנה כל ליקוי בנפרד באופן טכני; הוועדה לא התייחסה לנכות הנפשית שנקבעה למבקש, לא התייחסה לליקויים האורתופדיים ולא התמודדה עם השפעתם על כושר העבודה; "הצעות העבודה" של הוועדה אינן סבירות, שכן "תמיד ניתן למצוא עבודה שנכה מסוגל לבצע". נוכח האמור עתר המבקש להחזיר את עניינו לוועדה.

המוסד השיב כי החלטת הוועדה מנומקת ומוסברת היטב, ונסמכת על חוות דעתו של רופא מוסמך מיום 18.5.17 ועל דו"ח כושר השתכרות של פקיד שיקום מיום 19.6.17. בדיון מיום 13.1.19 לפני השופט נוהאד חסן הוסיף ב"כ המוסד כי סיכויי העסקה בשוק אינם חלק משיקולי אי כושר. לעניין הנכות הנפשית טען כי הנכות שנקבעה למבקש היא זמנית והשיעור נמוך, בגין הפרעת הסתגלות ולא פסיכוזה או טראומה. עוד נטען, כי סבירות החלטת הוועדה נלמדת גם מקביעות קודמות בעניין אי כושרו בשיעור של 60% כאשר שיעור הנכות הרפואית היה כמעט זהה.

יצוין כי המבקש צירף לתיק את חוו"ד הפסיכיאטר. המוסד צירף לתיק בית הדין האזורי "חוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות" מיום 18.5.17 שבה נקבע שהמבקש "מסוגל לעבודה חלקית בתנאים מיוחדים" כאשר לצד האמור נכתב: "ללא מאמץ פיזי" (להלן: חוו"ד הרופא המוסמך מיום 18.5.17). עוד צירף המוסד דו"ח כושר השתכרות עבור המבקש מיום 19.6.17, מטעם עו"ס מחלקת השיקום במוסד שם נכתב: "להערכתי, נוכח גילו, השכלתו, עברו התעסוקתי ובכפוף למגבלותיו אין מניעה שהנ"ל ישתלב מחדש בעולם העבודה. עם זאת, נוכח הפגיעה התפקודית ופגיעה בטווח התעסוקה נראה כי מסוגל לעבודה חלקית בלבד. לפיכך ממליצה להמשיך לראותו כבעל כושר השתכרות חלקי ויציב" (להלן: דו"ח עובדת השיקום).

בית הדין האזורי דחה את הערעור לאחר שלא מצא חוסר סבירות בהחלטת הוועדה שלפיה המבקש מסוגל לעבוד בעבודות מסוג חרושת קלה המתבצעות ליד שולחן עבודה ללא מאמץ פיזי, עם אפשרות לארוחות סדירות, עבודות מסוג מיון, אריזה והרכבות, שכן הרופא המומחה אף קבע שלנוירופתיה אין השפעה על עבודה מסוג זה. הוועדה הגיעה למסקנה, כי אחוזי נכותו הרפואית של המבקש אינם משקפים את רמת כושרו לעבודה, תוך מתן משקל להשפעה המצטברת של סך הליקויים הרפואיים על כושרו לעבוד וגם בשים לב לעובדה שלמבקש רמת השכלה נמוכה ועבר תעסוקתי בעבודות פיזיות. הוועדה סברה שלמרות הליקויים, הוא מסוגל לעבוד יום עבודה חלקי וכי דרגת אי הכושר שנקבעה לו מתאימה ליכולתו.

בית הדין הוסיף כי הוועדה אף הסתמכה על חוות דעתו של הרופא המוסמך לעניין כושר ההשתכרות, מיום 18.5.17, לפיה המבקש מסוגל, למרות ליקוייו, לעבודה חלקית ללא מאמץ פיזי. עוד הסתמכה הוועדה על חוות דעת מחלקת השיקום שבה נקבע כי נוכח גילו של המבקש, השכלתו, עברו התעסוקתי ובכפוף למגבלותיו - אין מניעה שהוא ישתלב מחדש בעולם העבודה אך נוכח פגיעתו התפקודית, נראה כי הוא בהחלט מסוגל לעבודה חלקית בלבד. על כן נדחה הערעור.

הבקשה שלפני
בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענותיו תוך שהוא מדגיש, בהתאם להלכת מוהרה (עב"ל (ארצי) 327/03 עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי (15.4.04)) את חובת ההנמקה של הוועדה לנוכח הפער בין הנכות הרפואית לדרגת אי הכושר וחידד שנסיבותיו האישיות תומכות בבירור בהענקת דרגת אי כושר גבוהה יותר. הוועדה התעלמה לחלוטין מנסיבותיו האישיות ומגבלותיו הרפואיות, ובפועל אין כל סיכוי למצוא עבודה מסוג העבודות המוזכרות בהחלטה.

המבקש שב וטען כי היה על הוועדה לבחון את מכלול הנכויות ואת אופיין המצטבר, מבלי "לנתק" או להפריד כל ליקוי ומשכך מדובר בטעות משפטית. הוועדה אף התעלמה מהנכות הנפשית ולא התייחסה כראוי לליקויים האורתופדיים והליקוי הלבבי. הקביעה כי המבקש מסוגל לעבוד יום עבודה חלקי היא לפיכך לא ברורה ובלתי סבירה.

עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה מעלה לכאורה ספק בשאלה אם הוועדה בחנה את נכותו הרפואית של המבקש כנדרש. למבקש נקבעה כאמור נכות רפואית בשיעור 88% . על הוועדה להתייחס לנכות הרפואית כפי שנקבעה ביחס לכל אחד מהליקויים (וכן להשפעתם המצטברת ולשיעור הנכות הכולל) ולא להנמקות הוועדה הרפואית שפורטו לעיל (וצוטטו על ידי הוועדה) , שמהן עשוי לעלות שנכותו הרפואית של המבקש פחותה יותר בתחום הקרדיאלי ובתחום האורתופדי. לכאורה עולה מפרוטוקול הוועדה שהוועדה שמה דגש דווקא על הנמקותיה של הוועדה הרפואית (שלא הובילו להפחתת הנכות) , כך שראתה במבקש כמי שנכותו הרפואית נמוכה מזו שנקבעה לו בפועל. זאת ועוד - צודק המבקש כי על הוועדה לנמק את הפער בין אחוזי הנכות הרפואית (88%) לבין שיעור אי הכושר (60%) בהתאם להלכת מוהרה, תוך התייחסות למכלול הנכות הרפואית והשפעתן המצטברת של הנכויות השונות (לרבות הנכות הנפשית). מובן כי על הוועדה לבצע את בדיקתה בשים לב לשאר הנתונים הרלוונטיים, לרבות גילו של המבקש, נתוניו האישיים, השכלתו, ניסיונו המקצועי וכיו"ב.

בשים לב לאמור מוצע לצדדים להסכים שהדיון יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שזו תתייחס פעם נוספת לנכות הרפואית המלאה של המבקש כפי שנקבעה למבקש ביחס לכל ליקוי וכן בהתייחס למ כלול הליקויים שמהם הוא סובל, והשפעתם על כושר השתכרותו. הוועדה תנמק החלטתה, באופן שגם מי שאינו איש מקצוע יוכל להבין את הלך מחשבתה. המבקש ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה.

הצדדים יודיעו עמדתם להצעה המפורטת בסעיף 12 לעיל תוך 30 יום מהיום. במסגרת הודעתם יתייחסו הצדדים לאפשרות שבית הדין ידון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה וזאת בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. ככל שהמוסד מתנגד להצעה יגיב לבקשה לגופה עד למועד הנקוב לעיל .

לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, כ"ב אלול כ"ב אלול תשע"ט (22 ספטמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .