הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 25906-08-20

ניתנה ביום 29 ספטמבר 2020

אסול גנדלמן
המבקשת

-
יורלין אלומנים אנד דורס בע"מ
המשיבה

בשם המבקשת – עו"ד אביבה לוי
בשם המשיבה – עו"ד משה פולק

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

  1. לפני בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב מיום 19.7.2020, בה נדחתה בקשתה לתיקון טעות בפסק הדין מיום 3.6.2020, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, ולחלופין לביטול פסק הדין (כבוד השופטת שגית דרוקר; ד" מ 52211-05-19; להלן – פסק הדין).
  2. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

רקע הבקשה בתמצית: בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב התבררה תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבה לתשלומים שונים בגין תקופת עבודתה וסיומה. התביעה התבררה במסלול של דיון מהיר.
בישיבת הוכחות שנועדה בהליך ליום 3.6.2020, הגיעו הצדדים להסכמות לסיום ההליך בפשרה, אשר קיבלו תוקף של פסק דין במעמד הדיון. על פי הסכמת הצדדים, תשלם המשיבה למבקשת הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח כנגד חשבונית מס כדין.
המבקשת פנתה לבית הדין האזורי ביום 2.7.2020, בבקשה לתיקון פסק הדין , באופן בו יורה בית הדין למשיבה לשלם את הסכום המוסכם כנגד קבלה ולא כנגד חשבונית מס. המבקשת טענה, כי היא מוגדרת ברשויות המס "עוסק פטור" ולא "עוסק מורשה" ומשכך, אין בידה להנפיק חשבונית. עוד טענה, כי הסכמתה במהלך הדיון היתה לתשלום הסכום כנגד קבלה ולא כנגד חשבונית . בהחלטה מיום 13.7.2020 קבע בית הדין האזורי , כי "משניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים סיים בית הדין מלאכתו בתיק". עם זאת, המליץ בית הדין לצדדים לסיים את המחלוקות ביניהם "בדרכי נועם".
המבקשת פנתה לבית הדין האזורי פעם נוספת ביום 19.7.2020, בבקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין או ביטולו. הבקשה נדחתה פעם נוספת בהחלטה מיום 19.7.2020, תוך שבית הדין הפנה להחלטתו הקודמת מיום 13.7.2020 וקבע כי לא נפלה טעות סופר בפסק הדין.
כאמור, המבקשת פנתה לבית דין זה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 19.7.2020, היא הבקשה שלפני.
3. עיון במערכת נט המשפט מעלה, כי ההחלטה מיום 19.7.2020 הומצאה לב"כ המבקשת ביום בו ניתנה באמצעות 'הודעה באתר' על פי תקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה בבית הדין ל עבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. המבקשת לא חלקה על המצאה זו. בהתאם, חל המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור ביום 3.8.2020. בקשת רשות הערעור, בצירוף בקשה להארכת מועד, הוגשה לבית הדין ביום 12.8.2020, באיחור של תשעה ימים. זאת ועוד, עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה, כי הבקשה השניה שהגישה המבקשת לבית הדין האזורי ביום 19.7.2020 לתיקון טעות סופר בפסק הדין, אינה אלא חזרה על הבקשה הראשונה מיום 2.7.2020, שנדחתה בהחלטה מיום 13.7.2020.
בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל ובהעדר הצדקה מיוחדת, הגשת בקשה ל'עיון חוזר' אינה עוצרת או מאריכה את מניין הימים להגשת הליך ערעורי על החלטה שיפוטית (ראו: רע"א (עליון) 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים נ' תורג'מן, 6.2.2006; בר"ע (ארצי) 25084-12-18 חזקי – אלסטר, 20.1.2019, וההפניות שם). מה גם שבענייננו, לא הובאו בבקשה השניה עובדות או נסיבות חדשות והיא נסמכת על אותן טענות שעמדו ביסוד הבקשה הראשונה. נוכח מועד המצאת ההחלטה מיום 13.7.2020 למבקשת, בקשת רשות הערעור הוגשה למעשה באיחור של 10 ימים.
4. תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מסמיכה את בית הדין או את הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן:
"... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה".
ע"א ( עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904.

עוד קבעה ההלכה הפסוקה את הכלל לפיו, איחור של ימים בודדים או אף של יום אחד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה (ע"א ( עליון) 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, מיום 30.07. 2001), וכי "אכן יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר" (עא"ח ( ארצי) 30/06 רוני שמעון בע"מ – חארבי עליאן, מיום 20.12.06 ).
הצורך להצביע על "טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון, לגביו נפסק כדלקמן:
"סופיות הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם, מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר... לאור עקרון "סופיות הדיון" עומד לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך".

סיכויי הערעור מהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד, וכך נפסק לעניין זה:
"הלכה פסוקה היא כי סיכויי הערעור הם 'שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור' כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד (עאח 14/07 בריסק לירן – המוסד לביוח לאומי; עאח 44/06 משה קרסנטי – תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, ניתן ביום 30.10.16). עוד נפסק כי 'הנימוק העיקרי שצריך להנחות את בית הדין כאשר הוא שוקל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, הוא סיכויי הערעור' (דב"ע נז/98 – 8 שלום כהן – מדינת ישראל – משרד התקשורת, מיום 12.2.97)".
עא"ח ( ארצי) 38/08 עזרא מכאמל – המוסד לביטוח לאומי, 22.1.2009; בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 21.8.2005; ע"ר 25156-09-1 6 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ – רחל סילמו, 15.5.2017. עא"ח 19/07 חיים גלעד – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 28.6.2007.

5. במקרה שלפני, המבקשת לא העלתה בטיעוניה טעם מיוחד להארכת המועד. טענתה, כי היא נמצאת "במצב רפואי לא יציב" לא פורטה כנדרש ולא נתמכה ב מסמך רפואי כלשהו. משכך, ובהתאם להלכה הפסוקה, אין היא מהווה טעם מיוחד להארכת המועד. טענותיה של המבקשת כי פנתה למשיבה בעניין הטעות שנפלה לטעמה בפסק הדין ולא נענתה, גם הן אינן מהוות טעם מיוחד להארכת המועד והיה על המבקשת לפעול להגשת בקשת רשות הערעור במועד , לצד פניותיה למשיבה .
לאמור יש להוסיף, כי על פני הדברים סיכוייה של בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. זאת מן הטעם, שמדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים, אשר בית הדין האזורי קבע שלא נפלה בו טעות סופר. בנסיבות אלה נראה , שהגשת בקשה לתיקון טעות סופר או לביטול פסק הדין אינה המסגרת הדיונית המתאימה לדון בטענותיה של המבקשת.
6. לאור האמור, נדחית הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור.
בית הדין שב ומציע לצדדים להסדיר את המחלוקת שנותרה ביניהם בהסכמה.
7. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

מזכירות בית הדין תסגור את התיק.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א (29 ספטמבר 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .