הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 25585-07-20

ניתנה ביום 02 ספטמבר 2020

אריאל שמיר
המבקש
-
1.מדינת ישראל
2.טלדור יועצים בע"מ
המשיבות

בשם המבקש – עו"ד אלכסנדר ספינרד

החלטה

השופטת לאה גליקסמן :

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי ירושלים (השופטת יפה שטיין; סע"ש 37093-12-16), שבה נדחתה בקשתו של המבקש, התובע בהליך העיקרי, לתיקון כתב התביעה.
  2. בעניין אפלברג [בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס – IDI מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.7.2012)] עמד חברי השופט איטח (כתוארו אז) על השיקולים המנחים בהכרעה אם להיענות לבקשה לתיקון כתב תביעה כמפורט להלן:

"לפי תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה על ידי בית הדין בכל שלב משלבי הדיון, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות. יחד עם זאת ושלא כפי שמשתמע מהבקשה, אין בגישתו הליבראלית של בית הדין כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים ושל בית הדין ואין משמעות הדבר שכל אימת שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה יעתר לה בית הדין. בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם, ובין האינטרסים של הציבור. לא הרי בקשה המוגשת בתחילתו של ההליך, אפילו חלף זמן לא מבוטל מתחילתו, כבקשה המוגשת על סיפה של ישיבת ההוכחות ולאחר שכל ההליכים המקדמיים מוצו. במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהיענות לבקשות לתיקון כתב התביעה".
(הערות השוליים במקור – ל.ג.).
3. לאחר בחינת הבקשה וחומר התיק, ועל יסוד השיקולים המנחים כמפורט לעיל, מצאתי לנכון להציע לצדדים הסדר מוסכם כמפורט להלן.
4. מחד, בקשתו של המבקש הוגשה זמן רב לאחר תחילתו של ההליך, ובבקשה לתיקון כתב התביעה מבוקש להוסיף עובדות וטענות אשר ניתן היה להעלות בתחילת ההליך או בשלבים מוקדמים יותר.
מאידך, למרות חלוף הזמן מאז הגשת התביעה, טרם החל שלב ההוכחות בהליך.
4. עוד יש לציין נתונים אלה:
א. המדינה הצהירה בתגובתה מיום 7.7. 2019 כי בחינת טענותיו של המבקש תיעשה על יסוד תפקידיו כפי שהיו ביום 31.7.2017. דהיינו, לעניין העברתו של המבקש לתפקיד אחר ביום 30.6.2019 לא יינתן משקל בהכרעה בתביעתו של המערער.
ב. על פי האמור בתגובת המדינה בבית הדין האזורי מיום 2.1.2020 (סעיפים 11 ו- 12):
"נושא הדיונים בוועדת 'כתף אל כתף' והסכם העקרונות הובאו ממילא בכתב הגנתה של המדינה, והיא פירטה את התשתית העובדתית המלאה בעניין זה בפני בית הדין הנכבד. דהיינו הדברים נמצאים על הפרק ועתידים לידון על ידי בית הדין הנכבד, לרבות התנהלות הוועדה, ואופן קבלת ההחלטה (בהתאם לפסיקת המשפט המנהלי בעניין.
טענותיו של התובע בבקשה ובתצהיר באשר למסמכים שנידונו בפני הוועדה והמידע שהוצג בפניה, נידון בכל מקרה בין הצדדים ובפני בית המשפט הנכבד במסגרת הליך זה, והן יידונו בפני בית הדין הנכבד בעת המתאימה לכך".
נוכח האמור, כעולה גם מתגובת המדינה, שאלת יישומו של הסכם העקרונות הדיונים בפני ועדת "כתף אל כתף" הם חלק מחזית המחלוקת בין הצדדים , ובירור טענות הצדדים בעניין זה דרוש להכרעה בתביעתו של המבקש להכרה ביחסי עבודה בינו לבין המדינה.
5. בהתחשב בכל האמור לעיל מוצע לצדדים הסדר מוסכם כמפורט להלן:
א. בחינת טענותיו של המבקש והכרעה בתביעתו ייעשו על יסוד תפקידיו כפי שהיו ביום 31.7.2017. דהיינו, לעניין העברתו של המבקש לתפקיד אחר ביום 30.6.2019 לא יינתן משקל בהכרעה בתביעה.
ב. יותרו התיקונים לכתב התביעה שעד סעיף 91, בהיותם תיקונים טכניים בלבד.
ג. יותרו הוספת סעיפים 92 ו- 93 לכתב התביעה, שעניינם הסכם העקרונות ודיוני ועדת "כתף אל כתף" שממילא הם בחזית המחלוקת, ומן הראוי כי המבקש יכול להעלות את כל טענותיו בנוגע אליהן.
ד. עניין העברתו של העובד לתפקיד אחר לא יתברר במסגרת הליך זה, שכן הוא אינו דרוש להכרעה בשאלת קיום יחסי עבודה בין המבקש לבין המדינה, תוך שכל טענותיו של המבקש שמורות לו. המבקש יוכל להעלותן בהליך נוסף שיגיש, ככל שיבחר לעשות כן, ולא תועלה על ידי המשיבות טענה כי המבקש לא יכול להעלות טענותיו בעניין זה נוכח ההליך מושא בקשת רשות הערעור או ההחלטה בבקשתו לסעד זמני בעניין זה. כידוע, החלטה בסעד זמני אינה בגדר החלטה סופית, ועל כן אין לקבל את הטענה כי עניין זה נדון והוכרע. בכפוף לאמור לעיל, לא יותר למבקש להוסיף את סעיף 94 לכתב התביעה.
ה. לא תותר העלאת הטענה החלופית כי המבקש הועסק באמצעות חברת כוח אדם, שכן אין כל נימוק המצדיק העלאת טענה זו בשלב כה מאוחר בהליך. לפיכך, לא תותר הוספת סעיף 95 לכתב התביעה.
ו. פרק הסעדים בכתב התביעה יותאם לאמור לעיל.
ו. שאלת ההוצאות בגין תיקון כתב התביעה תושאר לשיקול דעתו של בית דין זה.
6. הצדדים יודיעו עד יום 10.9.2020 אם הצעת בית הדין מקובלת עליהם.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"פ (02 ספטמבר 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .