הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 23098-04-21

ניתנה ביום 06 יוני 2021

אליהו אפריאט
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקשת – עו"ד ניצן הראל

החלטה

סגן הנשיאה אילן איטח
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי באר שבע (סגן הנשיא צבי פרנקל; ב"ל 10216-01-21) שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הוועדה) אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המבקש.
המבקש נפצע בתאונת עבודה ביום 26.3.06 ונקבעה לו נכות בשיעור 10% בגין הגבלה בתנועות גב תחתון. בגין הפגיעה בחזה וביד ימין נקבעה נכות בשיעור 0%.
המבקש הגיש תביעה להחמרת מצב אליה צירף חוות דעת של פרופ' קרמר בה נכתב "לדעתי מחלת הריאות הקשה נובעת משילוב של האסטמה והעישון ושיתוק סרעפת שמאל. אני מעריך את נכות ב-60% עפ"י סעיף 6 ד' לתקנות הביטוח הלאומי, כאשר את מחציתה ניתן ליחס למחלת האסטמה שלו ואילו מחציתה נובעת מהפגיעה הסרעפתית בתאונת העבודה".
ועדה רפואית מהדרג ראשון שהתכנסה ביום 25.8.20 קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המבקש. על החלטה זו הגיש המבקש ערר.

הוועדה התכנסה בעניינו ביום 9.12.20. בפרק תלונות המבקש בפני הוועדה נכתב:
"עו"ד - יש לו אסתמה ושיתוק של הסרעפת. מקבל טיפול לאסתמה ולא לטיפול של הסרעפת. עוד בשנת 2006 היה את הממצא אך לא התייחסו אליו עוד בבדיקת CT מ-2006 נצפתה סרעפת שמאלית גבוהה ועם השנים היא בעמדה גבוהה יותר. יש לו כרגע שיתוק של הסרעפת שמאל עם הגבהה. פרופ' קרמר העריך את נכותו בשיעור 60% כמחצית ממנה קשורה לתאונה. אנו סבורים כי יש לקבוע נכות ולאמץ את חוו"ד פרופ' קרמר.
בעברי הרחוק הייתי מעשן. לפני כ-20 שנה. עישנתי לא מעט אבל הפסקתי. אני לא ישן בלילה בכלל. בכל סיבוב מרגיש דקירות של סכין. מקבלת טיפול שלא קשור לתאונה."
הוועדה קבעה כדלקמן:
"הוועדה שמעה את דברי התובע ובא כוחו ועיינה בתיק הרפואי הכללי ובמסמכים בתיק התביעה, התובע שבר צלעות בנפילה והומלצה נכות בשיעור 10% לפי 38(1)(א) לא הייתה הפרעה בנשימה או בפעולות הלב, ולא ערער על קביעה זו. כעת פנה שחלק ממחלת הריאות הקשה ממנה סובל נובעת מהאירוע התאונתי. בתיקו הרפואי מצויין '25/2/19 סובל מילדות מאסטמה קשה, החמרה משמעותית בשנתיים האחרונות' בתפקודי הריאות – 'הפרעה חסימתית בינונית קשה'. כלומר ההפרעה נובעת מדרכי הנשימה ולא מירידה בנפח הריאות. ולכן לא נובעת מפגיעה בשריר הסרעפת. גם העובדה שלא סבל משמעותית מאז 2006 ועד 2017 (שנתיים טרם פנייתו לעיל) שוללת קשר סיבתי בין הפגיעה התאונתית לבין מחלת הריאות הקשה הנובעת מאסטמה קשה ומחושבת מעישון 20 שנים קופסא. לאור זאת הוועדה לא מקבלת את חוו"ד של פרופ' מוטי קרמר שהפגיעה בסרעפת נקבעה מהתאונה ב-26.3.06. הוועדה שוללת החמרה במצב הקשור לתאונה הנדונה."
המבקש ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי וטען כי הוועדה שגתה עת לא התייחסה לבדיקת ה-CT אליהן התייחס פרופ' קרמר בחוות דעתו.
בית הדין האזורי דחה את הערעור וקבע כי הוועדה התייחסה באופן מספק לחוות הדעת של פרופ' קרמר באופן שניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה ואין בהעדר התייחסות לבדיקות ה-CT פגם. הוועדה מסבירה כי ההפרעה ממנה סובל המבקש נובעת מדרכי הנשימה ולא מירידה בנפח הריאות, ולכן לא נובעת מפגיעה בשריר הסרעפת. דהיינו כי שינוי מיקום הסרעפת הנצפה בבדיקות ה- CT עליהן מסתמך פרופ' קרמר אינו יכול להוות גורם הקושר סיבתית בין ההפרעה לבין התאונה הנדונה. הוועדה אף מוסיפה כי המבקש לא סבל משמעותית מאז שנת 2006 ועד 2017 וגם בכך יש לשלול את הקשר הסיבתי בין מחלת הריאות לתאונה. הוועדה מסבירה כי המחלה נובעת מאסטמה קשה ומעישון .
בבקשה שלפני טוען המבקש כי הוועדה טעתה בכך שלא התייחסה לבדיקת ה-CT מיום 25.6.06 בה הודגם פגיעה בסרעפת משמאל כאשר בדיקה זו מצביעה על קשר סיבתי ישיר בין אירוע התאונה לבין הפגיעה בריאות. כמו כן טעתה הוועדה בכך שלא התייחסה לבדיקת ה-CT מיום 31.7.19 בה הודגמה החמרה בסרעפת משמאל; קביעת הוועדה כי אין ירידה בנפח הריאות נקבעה ללא בסיס ובניגוד לעולה מבדיקות ההדמיה; הוועדה לא התייחסה למנגנון הפגיעה בארוע התאונה ולפגיעה שנוצרה בעקבותיה בסרעפת וביכולת הנשימתית של המבקש; הוועדה לא התייחסה באופן מספק לחוות הדעת של פרופ' קרמר.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שבתיק מצאתי כי דינה להדחות. הוועדה הסבירה מדוע אינה מקבלת את האמור בחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקש, וזאת מכיוון שמהחומר הרפואי שעמד בפניה עולה כי ההפרעה של המבקש נובעת מדרכי הנשימה ולא מירידה בנפח הריאות. הוועדה הוסיפה כי גם נוכח פער הזמנים בין התאונה לבין תלונות בדבר החמרה אינה מקבלת את הטענה לקשר סיבתי בין הפגיעה בריאות לבין תאונת העבודה. מדובר בקביעות רפואיות המבוססות על שיקול דעתה המקצועי של הוועדה. בנסיבות אלה מצאתי כי ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה וכי אין באי התייחסות מפורשת לבדיקות ה-CT כדי טעות משפטית המצדיקה את החזרת עניינו של המבקש לוועדה, ודאי משהסיבה לכך ברורה גם להדיוט.
סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"א (06 יוני 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .