הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 20706-06-21

ניתן ביום 17 אוגוסט 2021

חנה בן סעדון
המבקשת
-
ציונה שרביט
המשיבה
לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק,
נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר
בשם המבקשת – עו"ד אורית גור
בשם המשיבה – עו"ד הדס פריזמנט

פסק דין

השופטת לאה גליקסמן
לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי ירושלים (השופט עמי רוטמן; סע"ש 10284-01-21), בגדרה התקבלה בקשת המשיבה למשלוח הודעת צד ג' מטעמה כנגד חברת שופרסל בע"מ (להלן – שופרסל), לאחר שנדחתה בקשה לצרפה כנתבעת בהליך (להלן – הבקשה ו-ההחלטה בהתאמה).

רקע עובדתי
בבית הדין האזורי מתבררת תביעת המבקשת, מנהלת סניף שופרסל "און ליין" בעיר בית שמש, כנגד המשיבה, ששימשה כסגניתה, בעילה מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ח – 1965 (להלן – החוק), בעקבות דברים שהשמיעה המשיבה בפני מנהלן, מר אהוד בן ישראל (להלן – המנהל), אודות התנהלותה של המבקשת, אשר לשיטת המבקשת היו "דברי כחש ובלע" כלשונה.
המשיבה הגישה בקשה לצירוף שופרסל כנתבעת נוספת בתובענה שבמוקד הבקשה שבכותרת. כאמור לעיל, בקשה זו נדחתה משנקבע כי אין "לכפות על התובעת [היא המבקשת כאן, ל.ג] להגיש תביעתה גם כנגד מעסיקתה". יחד עם זאת, בית הדין האזורי הדגיש כי אין בקביעתו כדי למנוע מן הצדדים את האפשרות לזמן לעדות גורמים רלוונטיים בשופרסל.
לאחר דחיית הבקשה לצירוף שופרסל כנתבעת, הגישה המשיבה בקשה לקבלת רשות למשלוח הודעת צד ג', שבה טענה כי יש להתיר את משלוח ההודעה כנגד שופרסל. שכן, ככל שתוכח עילת התביעה הרי שיש לחייב את שופרסל מכוח אחריותה השילוחית בהתאם להוראת סעיף 13 לפקודת הנזיקין. כמו כן נטען, כי ככל שייקבע כי הופרו הוראות החוק, הרי ששופרסל עצמה גרמה לכך. מנגד, המבקשת טענה כי המשיבה פועלת לצירופה של שופרסל להליך, בין אם באמצעות בקשה לצירופה כנתבעת, ובין אם באמצעות הבקשה למשלוח הודעת צד ג', שלא מטעמים ענייניים אלא כדי לתקוע טריז בינה לבין שופרסל ומתוך רצון לנקום בשופרסל לאחר שהאחרונה פיטרה את המשיבה בנסיבות "שהשתיקה יפה להן". לגופו של עניין, המבקשת טענה כי מעשיה של המשיבה והדיבה שהפיצה אודותיה אינם כרוכים בביצוע תפקידה ולא נעשו במסגרתו, כך שאין כל הצדקה למשלוח הודעת צד ג' כנגד שופרסל.
ביום 24.4.2021 נתן בית הדין האזורי את החלטתו בבקשת המשיבה לקבלת רשות למשלוח הודעת צד ג'. בית הדין הבהיר, כי בקשה זו אינה שונה במהותה מבקשת המשיבה לצירופה של שופרסל כנתבעת, אשר כאמור לעיל נדחתה. בית הדין הוסיף כי לא מצא שיה א מקום לחייב את שופרסל בפיצוי כלשהו למשיבה, ככל שתביעה נגדה תתקבל ומשכך דחה את הבקשה. על בקשה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית דין זה (בר"ע 16078-05-21 ; להלן – הבר"ע הראשונה). בהחלטתו מיום 18.5.2021 התייחס חברי, השופט פוליאק, לעובדה שהחלטת בית הדין האזורי ניתנה בדן יחיד, הגם שעל פי הדין החלטות מעין אלה הן החלטות שאמורות להינתן במותב תלתא (ע"ע (ארצי) 8651-04-21 איי.בי.אס.פי. תכנון וניהול בע"מ - נעה שיאן (20.5.2021)) . על כן, הומלץ לצדדים כי "ההחלטה תבוטל והדיון יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מתן החלטה חדשה שתינתן על ידי מותב תלתא. ההחלטה תינתן על בסיס טיעוני הצדדים שכבר הוגשו לבית הדין האזורי בכתב. זכויות הצדדים ביחס להחלטה החדשה שמורות". הצדדים הסכימו לקבל את ההסדר הדיוני, ובהתאם ביום 25.5.2021 ניתן פסק הדין בבר"ע הראשונה אשר נתן תוקף להסדר הדיוני, תוך שהובהר כי "הדיון מוחזר לבית הדין האזורי לצורך מתן החלטה חדשה שתינתן על ידי מותב תלתא".
בית הדין האזורי דן בבקשת המשיבה למשלוח הודעת צד ג' שנית, וקבע כי לבית הדין מוקנית הסמכות לדון בעניין. זאת, היות ו"עילת התביעה נולדה במסגרת עבודתן של התובעת והנתבעת בחברת שופרסל"; לעניין התנאים הנוספים שהוכרו בפסיקה לצורך אישור בקשה למשלוח הודעת צד ג', בית הדין קבע כי "על מנת לדון במלוא נסיבות המקרה, תוך מעורבותם של כל הגורמים הרלוונטיים ולשם עשיית צדק", הרי שיש לאשר את הבקשה למשלוח הודעת צד ג' חרף האמור בהחלטה מיום 24.4.2021. גם הפעם ניתנה החלטת בית הדין האזורי בדן יחיד ולא במותב תלתא, בניגוד לקביעה בפסק הדין בבר"ע הראשונה. החלטה זו היא מושא הבקשה שלפנינו.

ההליך בבית דין זה
בהחלטה מיום 15.6.2021 הומלץ לצדדים כי נוכח העובדה שההחלטה מושא הבקשה ניתנה על ידי השופט לבדו ולא על ידי מותב תלתא , להגיע להסדר מוסכם שלפיו ידון בית הדין האזורי בבקשה על פי ההסדר המוסכם בבר"ע הראשונה, כמפורט בסעיף 4 לעיל. המשיבה הסכימה למתווה שהוצע, אולם המבקשת התנגדה למתווה שהוצע על ידי בית הדין. זאת, משסברה כי ככל שהבקשה תוחזר לבית הדין האזורי, הרי שהסיכוי שבית הדין האזורי יהפוך שוב את החלטתו, לטובתה, "נמוך עד לא קיים" כלשונה.
בהחלטה מיום 15.6.2021 התבקשה גם עמדת הצדדים בנוגע לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות וכאילו הוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות). המבקשת הסכימה לכך, והמשיבה השאירה זאת לשיקול דעת בית הדין. משהגענו למסקנה כי זכויות הצדדים לא תפגענה, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות.
משהגענו למסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור בשל העובדה שההחלטה ניתנה על ידי השופט לבדו ולא במותב תלתא, ויש להחזיר את הבקשה לדיון מחדש בבית הדין האזורי לפני מותב תלתא, נפרט את טענות הצדדים הרלוונטיות לעניין זה בלבד.

טענות הצדדים בבקשה
המבקשת טענה, כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות ובניגוד לאמור בהסדר הדיוני דלעיל, לו הסכימה אך ורק על יסוד התנאי שהבקשה תידון במותב תלתא אשר יביא בחשבון את כתבי הטענות שכבר הוגשו לתיק.
המשיבה טענה, כי אין מקום להידרש לטענות המבקשת לגופו של עניין שעה שקבלת הטענה לעניין הרכבו החסר של המותב, משמעה החזרת הבקשה להידון ב פני בית הדין האזורי במותב תלתא.

דיון והכרעה
לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון בכתבי טענותיהם, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כך שההחלטה מושא הבקשה תבוטל, והדיון בבקשת המשיבה למשלוח הודעת צד ג' נגד שופרסל יוחזר, שנית, לבית הדין האזורי למתן החלטה חדשה במותב תלתא, דהיינו שופט ושני נציגי ציבור. להלן נפרט את טעמינו להחלטה זו.
כאמור, פסק הדין בבר"ע הראשונה קבע כדלקמן: "הדיון מוחזר לבית הדין האזורי לצורך מתן החלטה חדשה שתינתן על ידי מותב תלתא", אלא שההחלטה החדשה ניתנה שוב בדן יחיד. האם פגם זה הוא פגם היורד לשורשה של ההחלטה ומצדיק את ביטולה? לטעמנו התשובה לשאלה זו היא חיובית.
בהתאם לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה) מותב תלתא , של שופט ושני נציגי ציבור, הוא מותב ברירת המחדל בבית הדין האזורי כמפורט בסעיף 18 (א) לחוק בית הדין לעבודה אשר קובע כדלקמן:
"בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים"
ואכן, זה מכבר נקבע, כי "הוראת היסוד היא, שמותב של בית-דין מורכב משלושה: שופט ושני נציגי ציבור (סעיף 18(א) לחוק בית-הדין לעבודה). לעניין שלמות ההרכב או המותב, אין הבדל בין השופט לבין נציגי ציבור. כשם שאין מותב ללא שופט, כן אין מותב ללא נציגי ציבור" (דב"ע (ארצי) מב 3-23- רפאל יוחננוב - אבו נסים, פד"ע יג 259, 262 (1982)) [ההדגשה הוספה - ל.ג].
לא נכביר מילים על חשיבותם, חיוניותם ותרומתם הרבה של נציגי הציבור למשפט העבודה ופיתוחו, ותחת זאת נצטט את הדברים שנאמרו על ידי נשיא בית דין זה, השופט (בדימ') ס. אדלר, במאמרו "נציגי הציבור בבית הדין לעבודה: מטרתם, תפקידם והשפעתם" ( שנתון משפט העבודה - ב, 1991 עמ' 11-28) בעניין זה: " נציגי הציבור מביאים למותב בית-הדין לעבודה מידע בעניינים שהם מחוץ לידיעתו המקצועית של השופט, וגם מחוץ לידע שהוא יכול לצבור מקריאה ומלימוד. המידע שבו מדובר מתייחס לעניינים פנימיים של ארגוני עובדים או של שיקולי מעסיקים... השתתפותם של נציגי הציבור במותב תורמת להכרעת הדין ולפסק-הדין, וכי מותב שבו יושב נציג ציבור, יטעה פחות ממותב בו יושב שופט כדן יחיד." הדברים אפוא, מדברים בעד עצמם.
המקרים החריגים, בהם לא ידון בית הדין האזורי במותב תלתא פורטו אף הם במסגרת חוק בית הדין לעבודה. כך, סעיף 18(ב) לח וק קובע כי בהליכים המנויים בתוספת השלישית לחוק זה, שעיקרם הליכי השגה על החלטות שונות של ועדות המוקמות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, יתקיים הדיון בפני שופט בלבד, ללא נציגי ציבור; כמו כן, ניתן לקיים דיון בפני שופט בלבד, אם הגיש בעל הדין בקשה כזו ושופט בית הדין הורה לקבלה בהחלטה מנומקת, לאחר שנתן ליתר הצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם בעניין. חריג נוסף ניתן למצוא בסעיף 24(ב) לחוק לפיו בהליכים פליליים הנדונים בפני בית הדין האזורי (בעבירות המפורטות בתוספת השנייה לחוק) "ידון שופט יחיד". קרי, בהיעדר נציגי הציבור. חריג אחרון מצוי בסעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, הקובע כי דיון בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט יתקיים, אף הוא, בפני השופט לבדו ובבית הדין הארצי בפני מותב של שלושה שופטים בלבד.
בנוסף, המחוקק הכיר באפשרות שנציג ציבור יוזמן לדיון ולא יבוא לדיון. סעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה קובע, כי בנסיבות אלו "רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו" של נציג הציבור שנעדר. זאת מתוך רצון לייעל את ההליכים ולא לעכבם בשל אי הגעת נציג ציבור לדיון . ברם, אין ללמוד מכך על סמכות אפריורית של בית הדין לדון בהיעדרם של נציגי הציבור, גם מבלי שיוזמנו: "הפרקליט המלומד ביקש ללמוד שאין מום בבית-דין אזורי המורכב משופט ונציג ציבור אחד, מהאמור בסעיף 22(א) לחוק. מאותו סעיף ביקש הפרקליט המלומד ללמוד על מעמד נחות של נציג ציבור לעניין עצם ההרכב. מסעיף 22 אין ללמוד אשר מבקשים ללמוד ממנו, כשם שמסעיף 18(ב) אין ללמוד הכשר להרכב חסר. כל אשר נאמר בסעיף 22(א) לחוק הוא, שאם נציג ציבור שהוזמן לא בא - אפשר לקיים את הדיון, בתנאים מסוימים, ללא השתתפותו. אותו סעיף יוצא מהנחה ברורה שישנו הרכב הכולל שני נציגי ציבור, שניהם הוזמנו, ואחד לא בא מטעמים כאמור בסעיף. אמור מעתה שגם לפי סעיף 22(א) לחוק אין לקיים דיון אלא אם 'קיימים' שני נציגי ציבור " (עניין רפאל יוחננוב דלעיל, בעמ' 262). הנה כי כן, מקום בו ביקש המחוקק לחרוג ממותב ברירת המחדל האמור, הרי שעשה כן מפורשות. ממילא, כל אימת שלא עשה כן יש לדון במותב תלתא.
סעיף 18(ד) לחוק בית הדין לעבודה קובע, כי "בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית". לעניינו רלוונטי פריט 14 – " לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, בעניינים שאינם מנויים בתוספת זו, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי ובבקשות לדחייה על הסף". כפי שיוסבר להלן, אנו סבורים כי פריט זה אינו חל על בקשה למשלוח הודעת צד ג' .
כידוע, החלטה הדוחה בקשה למשלוח הודעת צד ג' כמוה כפסק דין, הדוחה על הסף את הודעת צד ג'. כפי שנקבע בפסק הדין שבבר"ע הראשונה, " החלטה לדחות בקשה להודעת צד שלישי מסווגת כפסק דין, מאחר שהיא מסיימת את ההליכים בין מבקש ההודעה לבין הצד השלישי, ולפיכך מוקנית בגינה זכות ערעור (בר"ע (ארצי) 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ – שי (7.6.2007))". משכך, עליה להינתן במותב תלתא כאמור בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה). נוכח האמור, גם החלטה המקבלת בקשה למשלוח הודעת צד ג' חייבת להינתן במותב תלתא, היות והשופט היושב בדין אינו יודע תוצאותיה של הבקשה בתחילת הדיון שהיה אמור להיערך בה – " בתחילת הדיון בבקשה תוצאותיה לא ידועות מראש, ולכן אין מקום להתניית שאלת המותב ... בתוצאותיה של ההכרעה (השוו: בר"ע (ארצי) 14104-12-18 מיטב דש ברוקראז' בע"מ – נניקשוילי. פסקה 7 (26.12.2018); להלן עניין מיטב דש)" (ע"ע (ארצי) 8651-04-21 איי.בי.אס.פי. תכנון וניהול בע"מ - נעה שיאן (20.5.2021), בפסקה 8). מכאן, כי כל החלטה בבקשה למשלוח הודעת צד ג' צריכה להידון ולהינתן על ידי מותב תלתא.
קיום דיון שלא במותב הקבוע בחוק, ו/או מתן החלטה שיפוטית שלא במותב זה הינם פגמים היורדים לשורשו של עניין. כך, כבר נקבע כי "פסק דין אשר ניתן במותב חסר, בלא שניתנה החלטה על כך כאמור בחוק – דינו להתבטל" ( ע"ע (ארצי)
10095-06-10 אריאלה לוי - חברת דואר ישראל בע"מ (12.8.2010), בפסקה 4 והאסמכתאות שם ); וכן - "פסק דין שניתן על ידי דן יחיד, בלא שקדמה לו החלטה כדין על דן יחיד, איננו תקף" (מאמרו של אדלר, בעמ' 19); ובנוסף, "הפגם שנפל בהרכב בית הדין בנסיבות המקרה שלפנינו הינו פגם מהותי, היורד לשורשה של ההחלטה השיפוטית, ומשכך, היא בטלה מעיקרא" (עס"ק (ארצי) 28/10 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל (8.8.2010), בפסקה 4). משכך, אכן נפל פגם מהותי בהחלטת בית הדין האזורי, המצדיק את ביטולה.
אשר על כן, החלטת בית הדין האזורי מבוטלת בזה. הדיון בבקשת המשיבה למשלוח הודעת צד ג' נגד שופרסל יוחזר לבית הדין האזורי למתן החלטה חדשה, במותב תלתא, על פי האמור בפסק הדין שבבר"ע הראשונה.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א (17 אוגוסט 2021) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

אילן איטח,
סגן נשיאה, אב"ד

לאה גליקסמן,
שופטת

רועי פוליאק,
שופט

מר דורון קמפלר,
נציג ציבור (מעסיקים)

גברת חיה שחר,
נציגת ציבור (עובדים)