הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 17404-07-20

ניתנה ביום 04 אוגוסט 2020

סמרה שגב שלום
המבקשת

-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקשת – עו"ד אמיר קמינצקי

החלטה

השופט מיכאל שפיצר

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באר שבע (השופט משה טוינה; ב"ל 74156-01-20) אשר דחה את ערעור המבקש ת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.1.2020 (להלן – הוועדה) ש קבעה לה דרגת נכות יציבה בשיעור של 38% בתוקף מיום 22.12.2017. בגין פגיעה מיום 15.6.2014, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

בעקבות ערעור המבקשת על החלטת ועדה מיום 29.10.2018 אשר קבעה כי אינה סובלת מנכות בגין ליקוי השמיעה כתוצאה מתאונת עבודה מיום 15.6.2014, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (ב"ל 34513-11-18) , ולפיה עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתתייחס בצורה עניינית ומנומקת ל חוות הדעת של ד"ר שטל נדיר מיום 5.9.2017 , ותבחן האם יש בבדיקות השמיעה שביצעה המבקשת מיום 25.3.2015, 1.2.2016 ו-19.8.2018 כדי לשנות את החלטתה (להלן – פסק הדין המחזיר).

ועדה מיום 29.7.2019, אשר התכנסה מכוח הוראות פסק הדין המחזיר, התייחסה לממצאי בדיקות השמיעה ולמען הסר ספק כלשונה, מצאה לנכון להפנות את המבקשת לביצוע בדיקת BERA, אשר לדעתה בדיקה אובייקטיבית שתוכל להכריע לעניין ליקוי השמיעה ממנו סובלת המבקשת.

הוועדה, נשוא הבקשה שלפניי, עיינה בבדיקת ה-BERA וממצאיה להלן :

"הוועדה עיינה בבד' BERA מיום 5/12/19, מתאים לליקוי שמיעה קל בשתי האוזניים. הוועדה עברה שוב על כל התיק, מדובר בתביעה על ליקוי שמיעה עם בדיקות שמיעה שונות בתכלית אחת מרעותה. בעבר ציינתי בדיקה מקולות בעלת התאמה טובה שהדגימה שמיעה תקינה. עקב פניית התובעת לבית הדין בוצעה בדיקת BERA שביכולתה לתת הערכה אובייקטיבית לרמת השמיעה . בבדיקה זו ספי השמיעה ב-1,000, 2,000 ו-3,000 מדגימות ליקוי קל. כאשר לוקחים בחשבון רק את ה-1,000 ו-2,000 המקבילות לתדירויות הדיבור, מדובר בשמיעה על גבול התקין בתדירויות הדיבור. בדיקת ה- BERA תומכת בקביעתי הקודמת שאין נכות עקב ליקוי השמיעה".

הוועדה סיכמה את מסקנותיה כך:

"הוועדה קראה בעיון את חוות דעתו של ד"ר שטל שקבע נכות שמיעתית בשיעור 35%. הוועדה איננה מקבלת את מסקנותיו היות והוא הסתמך על בדיקות שמיעה בלתי אמינות. בדיקות השמיעה הן של קולות והן ה- BERA סותרות לחלוטין את הבדיקות עליהן היא הסתמכה ומוכיחות שמיעה תקינה בתדירויות הדיבור. לפיכך אין נכות בגין ליקוי שמיעה".

לאחר עיון בבקשה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי יש לדחות את הבקשה ללא קבלת תגובת המשיב.

אין בידי לקבל את טענת המבקשת ולפיה נפל פגם בהחלטת הוועדה. זאת, משום שהפניית הוועדה את המבקשת לבדיקת ה-BERA נעדרת סמכות ואינה רלבנטית לאבחו ן הנוגע לליקוי השמיעה ממנו סובלת, ולחלופין התעלמה מתוצאתה המצביעה על ליקוי שמיעה קל בשתי האוזניים, וכי היה על הוועדה להכריע על יסוד בדיקות השמיעה הניטרליות ונטולות אינטרס שביצעה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר . יצויין כי בבדיקת השמיעה שנערכה למבקשת בבית חולים סורוקה ביום 1.2.2016, ואשר המבקשת תולה בו את יהבה, נאמר לצד הכותרת "תוצאות" – " תוצאות הבדיקה בספק אין התאמה בין חלקי הבדיקה". גם הטענות שבפי המבקשת כלפי אמינות הבדיקות של מכון קולות, נכון היה להימנע מהעלאתן.

משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה הרפואית בפסק דין עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק להוראות שניתנו לה בפסק הדין ולקיימן ( נא/29-01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פ"ע כד 160).
הוועדה התייחסה לבדיקות השמיעה ו עמדה על הסתירות הקיימות ביניהן, וסברה כי במצב דברים אלה, בדיקת מכון "קולות" היא הבדיקה הטובה והאמינה ביותר להסתמך עליה. החלטת הוועדה להפנות את המבקשת לביצוע בדיקת BERA היא בגדר סמכותה וזאת על פי שיקול דעתה, ונובעת היא אף מחובתה המקצועית ומתוך רצון להגיע ל מסקנה נכונה.

בעניין זה, צדק בית הדין האזורי כי טענות המבקשת לעניין נחיצות בדיקת ה-BERA הן טענות שברפואה המסור ות לשיקול דעתה של הוועדה, ושאין בית הדין מוסמך להתערב בהן (ראו עב"ל 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי פ"ע לד 213, 1999). כן לא נעלם מעיני הוועדה ליקוי השמיעה הקל ממנו סובלת המבקשת כעולה אף מבדיקת ה-BERA, אך הדגישה כי ליקוי מסוג זה מצוי על הגבול התקין בתדירויות הדיבור.

הוא הדין ביחס לטענת המבקשת לעניין אי התייחסות מספקת של הוועדה לחוות הדעת של ד"ר שטל נדיר, בהתאם להוראותיו של פסק הדין המחזיר.
מעיון בפרוטוקול הוועדה וכפי שצוטט לעיל, הוועדה הסבירה כי אין היא מקבלת את מסקנותיו של ד"ר שטל, שעה שחוות הדעת ניתנה על יסוד בדיקות שמיעה אשר סותרות לחלוטין את תוצאות בדיקת השמיעה של מכון "קולות" ובדיקת ה-BERA, עליהן העדיפה הוועדה ובצדק להסתמך.

סוף דבר – המסקנה היא שצדק בית הדין האזורי בקבעו שאין ממש בערעור. הבקשה נדחית. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד אב תש"פ (04 אוגוסט 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .