הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 16707-07-20

ניתנה ביום 23 יולי 2020

יוסף סעיד
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש – עו"ד בנימין פילובסקי

החלטה

סגן הנשיאה אילן איטח
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (השופטת איריס רש; ב"ל 7466-02-20) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הוועדה), אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המבקש.
הרקע
בשנת 1984 נפגע המבקש בתאונת עבודה. ביום 8.8.18 הגיש המבקש תביעה להחמרת מצב שנדחתה על ידי הדרג הראשון. המבקש הגיש לוועדה ערר על ההחלטה.
הוועדה התכנסה בעניינו ביום 3.6.19. בממצאי בדיקת הוועדה נכתב כדלקמן:
"בבדיקה: חדות ראיה 6/1 בכל עין בסיוע חריר, בשתי העיניים אקטרופיון קל של עפעף תחתון עם גירוי לחמתי קל מימין, קרניות שקופות, עדשות מלכותיות מושתלות בלשכות אחוריות בשתי העיניים, קרקעיות תקינות."

באבחנות הוועדה נכתב: "יובש בעיניים הגורם לדמעת" ונקבעה למבקש נכות בשיעור 0% לפי סעיף 55(ד)(I) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956 (להלן – התקנות).
המבקש ערער על החלטת הוועדה (ב"ל 58735-07-19), בית הדין האזורי נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים הבאה (להלן – פסק הדין המחזיר ):
"להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 3.6.19 על מנת שתתייחס לתלונות המערער בנושא דמעת תוך התייחסות לאישור הרפואי של ד"ר סגל נוח מיום 24.2.19 וד"ר רות בן כנען מיום 29.10.17.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה לטעון את טענותיהם.
החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת"

הוועדה התכנסה ביום 13.1.2020 וכתבה במסקנותיה כדלקמן:
"הועדה עיינה בתשומת לב בפס"ד מיום 13.11.19 ובחוו"ד של ד"ר סגל מיום 24.2.19 וד"ר כנען מיום 29.10.17. התובע נבדק שוב במעמד כינוס הועדה. ממצאי הבדיקה דומים באלו (כך במקור - א.א.) שנימצאו בישיבת הועדה מיום 3.6.19 בדגש על כך שלא ניצפתה דמעת פעילה, לא ניצפתה הצטברות חריגה של דמעות, קיים גירוי לחמיתי בינוני. אפיטל הקרנית שלם וסדיר. וקיימות צלקות סטרומליות הקפיות שאינן קשורה (כך במקור - א.א.) לתלונה הנוכחית. אין ויכוח בין נותני חוו"ד לבין פסיקת הוועדה ביחס לעובדה שקיימת אצל התובע עין יבשה. מכיוון שלדעת הוועדה מידת החומרה של הממצא היא בינונית קביעת הנכות כפי שניקבע בישיבת הוועדה המקורית תואמת את מצבה. אי לכך לא חלה החמרה במצבו."

פסק הדין האזורי
המבקש ערער לבית הדין האזורי. בית הדין דחה את הערעור וקבע כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, שמעה את טענות המבקש והתייחסה למסמכים הרפואיים. עוד נקבע כי אין סתירה בין קביעת הוועדה מיום 3.6.19 לפיה המבקש סובל מיובש שגורם לדמעת לבין הממצא בדבר העדר דמעת פעילה, וזאת לאור חומרת דרגת היובש שנמצאה ברמה קלה עד בינונית בלבד; קביעת הוועדה לפיה למבקש יובש קל עד בינוני בעיניים שאינו מקנה נכות לפי פריט ליקוי 55(ד)(I) היא קביעה רפואית מובהקת שבית הדין לא יתערב בה; הוועדה ציינה כי ממצאיה שונים מאלו שמצאו ד"ר סגל וד"ר כנען אשר מצאו כי המבקש סובל מתסמונת העין היבשה בצורה חמורה וכי בהתאם לפסיקה די בשוני בממצאים כדי לצאת ידי חובת הנמקה; באשר לצלקות נקבע כי המבקש לא התלונן על הצלקות וכי התייחסותו לצלקות הייתה בהקשר של הדמעות ומכיוון שהוועדה לא מצאה דמעת פעילה היא לא נדרשה להתייחס לצלקות. ביחס לליקוי הראייה נקבע כי הוועדה לא נדרשה להתייחס אליו במסגרת פסק הדין המחזיר.
בקשת רשות הערעור
בבקשה שלפני טוען המבקש כי הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין המחזיר. עיקר תלונות המבקש התמקדו בפגיעה התפקודית בראייה, בחסימה בצינורות הדמעות וביובש בעיניים. לטענת המבקש הוועדה לא התייחסה לחומר הרפואי הנוגע להיצרות וחסימת דרכי הדמעות, וכן לא התייחסה לסעיף הליקוי הרלוונטי – סעיף 56 לתקנות. כמו כן הוועדה לא הסבירה את קביעתה כי תופעת העין היבשה היא בדרגה של עד בינונית והתייחסותה למסמכים של ד"ר סגל וד"ר כנען בענין זה אינה ברורה. כמו כן הוועדה לא התייחסה לתלונות המבקש לענין הפגיעה בראייה והתפקוד. עוד נטען כי ישנה סתירה בהחלטת הוועדה אשר מחד קבעה כי לא נצפתה דמעת פעילה ומאידך בהתכנסות הראשונה קבעה כי המבקש סובל מיובש בעיניים הגורם לדמעת.
הכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דינה להדחות.
בפסק הדין המחזיר נדרשה הוועדה להתייחס לתלונות המבקש בענין הדמעת ולאמור במסמכים מאת ד"ר סגל וד"ר כנען בנושא זה. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי כך בדיוק עשתה. הוועדה בדקה בשנית את המבקש, הסבירה את קביעתה בענין סעיף הליקוי. כן הסבירה הוועדה כי נוכח ממצאיה השונים לענין דרגת חומרת תסמונת העין היבשה, היאה אינה מקבלת את האמור במסמכים של ד"ר סגל וד"ר כנען ביחס לחומרת הליקוי.
הערכת הנכות וחומרתה הינה תפקיד הוועדה ומדובר בקביעה רפואית אשר בית הדין לא יתערב בה.
לא מצאתי בסיס לטענת המבקש בדבר סתירה בממצאי הוועדה. הוועדה אינה חולקת על כך שהמבקש סובל מדמעת כתוצאה מתסמונת העין היבשה והדבר בא לידי ביטוי בשתי התכנסויותיה.
בפסק הדין המחזיר הוועדה לא התבקשה להתייחס לטענות המבקש בנוגע לפגיעה בראיה, ולכן לא נפלה טעות משפטית בכך שלא התייחסה לכך.
סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ (23 יולי 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .