הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 13512-03-19

ניתן ביום 22 ספטמבר 2019

שרגא גודינגר
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש –עו"ד רונית דרשלר
בשם המשיב – עו"ד ורד ברקובי

לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט אילן סופר

פסק דין

סגן הנשיאה אילן איטח
לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב ( השופטת מירב קליימן; ב"ל 18411-07-18) שקיבל חלקית את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ( נפגעי עבודה) (להלן – הוועדה) מיום 14.6.18. בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו של המשיב בגין פגיעתו בעבודה היא בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)( ד) לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות), ודחתה את בקשת המבקש להפעלת תקנה 15 לתקנות.
הרקע לבקשה
המבקש, מדריך טיולים במקצועו, נפגע בעבודה ביום 27.1.13. המערער נתקל באבן ונפל על ידיו והוכרה לו פגיעה של " חבלה בכתף ימין".
הוועדה בעניינו התכנסה בעקבות פסק דין ( בר"ע 39427-06-17) שהורה על החלפת ההרכב בעניינו של המבקש.
הוועדה רשמה את תלונות המבקש כדלקמן:
"הדרכתי טיולים ארוכים וקשים שצריך לסחוב תרמיל כל היום צריך לישון רק על הגב. מתהפך מתעורר עם כאב בכתף. יש פעילויות שאני לא יכול לעשות מוגבל בפעילות יום יום. כאבים בערב אחרי יום מאומץ. קושי בנהיגה אחורה, בריא בלי מחלות רקע.
מפי בא כוחו דאז נכתב:
"ד"ר טיטון הסביר שבהתחלה לא היה רקע אבל בגלל השימוש ביתר. מפנה 31.1.13 אולטראסאונד, מפנה למסמכים נוספים.
פסק דין מחזיר לדיון בערר. הטענה היא לפגיעה בשתי הכתפיים. מאז מצבו החמיר, היתה פגיעה חמורה ביד ימין ולא התלונן על כתף שמאל. 6 חודשים לאחר מכן החל להתלונן על כתף שמאל.
הועדה כתבה בממצאי בדיקתה:
"בבדיקתו ללא אטרופיית שרירי הכתפיים וללא הגבלה בטווחי התנועה מגיע בכיפוף לפנים ואבדוקציה ל135 רוטציות תקינות, מבחני פרובוקציה לגידים חיובי מימין שלילי משמאל. לפי תיקו הרפואי ולדברי המערער אין כל תלונות על כאבים בכתף שמאל בסמוך ולאחר החבלה וזאת למרות שלאחר החבלה נבדק המערער ע"י אורטופד ונתנה לו במה לפרט את מיחושיו, בנתונים הללו אין כל אזכור לפגיעה בכתף שמאל לחילופין הטענה על נכות מוסבת אינה סבירה וזאת מכיוון בעקבות הפציעה בכתף ימין ביצע המערער פעולות בכתף שמאל אשר אינן נחשבות ככאלו הגורמות פגיעה מואצת בגידי הכתף למשל, הרמת שקיות מכולת, לדברי המערער."
הוועדה סיכמה החלטתה כדלקמן:
"לאור הממצאים אין הוועדה מוצאת נכות תפקודית בכתף ימין מעבר לזו שנקבע בדרג ראשון. הוועדה קובעת שאין להכיר במיחושים בכתף שמאל והחבלה. הוועדה קראה את חוו"ד ד"ר טיטיון ואינה מוצאת את הנכות עליה הוא מדווח בשתי הכתפיים והקשר הסיבתי בין כתף שמאל והחבלה ועל כן אינה מקבלת מסקנותיו.
ביחס להפעלת תקנה 15 הוועדה קבעה המבקש "מסוגל לעבודתו ואין מקום להפעלת תקנה 15 ממשיך בעבודתו."
טענות הצדדים בבית הדין האזורי
המבקש ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי. בערעורו טען בקשר לאחוזי הנכות שנקבעו לו בעניין כתף ימין לטענת המבקש הוועדה קבעה לו נכות לפי סעיף 42 לתקנות, אך נימקה את החלטה לפי הקריטריונים של סעיף 41 העוסקים במגבלת תנועה. עוד טען המבקש כי הוועדה טעתה שעה שלא התייחסה לא לחוות דעתו של ד"ר ממן ולא לבדיקות האולטרסאונד השונות בתיק. באשר לכתף שמאל נטען כי הוועדה שגתה שעה שלא נתנה התייחסות רלבנטית לחוות דעתו של ד"ר טיטיון וד"ר הלר. לטענת המבקש הוא נפגע בתאונה בכתף שמאל, ולחלופין שימוש יתר בכתף שמאל בשל הפגיעה בכתף ימין גרם לקרע בכתף שמאל. כן טען המבקש להיכרות מוקדמת של הוועדה עם עניינו וביקש כי עניינו יובא לוועדה בהרכב אחר.
במסגרת ההליך בבית הדין האזורי הודיע המוסד כי הוא מסכים להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה על מנת שתשקול עמדתה מחדש תוך התייחסות לבדיקות האולטרסאונד. ביחס ליתר טענות המבקש טען המוסד כי אין בסיס לטענתו בדבר היכרות מקדימה של הוועדה עם תיקו וכי אין להסיק מפרוטוקול הוועדה כי הוועדה נעולה בעמדתה. עוד נטען כי הוועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר טיטיון וכי יתר המסמכים אליהם הפנה המבקש אינם רלבנטיים מכיוון שאינם חוות דעת ואין בהם המלצה אחוזי נכות.
המבקש לא הסכים להצעתו של המוסד וביקש כי בית הדין ידון בכלל טענותיו.
פסק דינו של בית הדין האזורי
בפסק הדין של בית הדין האזורי נקבע כי אכן נפל פגם באי התייחסות לממצאי בדיקות האולטרסאונד וכי על הוועדה להתייחס ולהסביר את ממצאי הבדיקה.
יתר טענות המבקש נדחו. בית הדין קבע כי המבקש לא גיבה את טענותיו להתנהלות בעייתית כלפיו בתצהיר, וכי ישנה חזקה של תקינות הפרוטוקול וכי לא ניתן לומר כי החלטת הוועדה בלתי סבירה; מפרוטוקול הוועדה עולה כי החלטתה התבססה בעיקרה על בדיקתו הקלינית של המבקש ועל כך שלא נמצאו ממצאים קליניים המעידים על הגבלה בטווחי תנועה. כן נקבע כי עיון המסמכים מטעם ד"ר הלר וד"ר ממן אינם מהווים חוות דעת הדורשות התייחסות הוועדה. באשר לחוות הדעת של ד"ר טיטיון נקבע כי הוועדה התייחסה לאמור בחוות הדעת באופן מספק.
לאור האמור נקבע כי "עניינו של המבקש יוחזר לוועדה בהרכבה הנוכחי על מנת שתתייחס לבדיקות האולטרסאונד במצויות בתיק הרפואי של המבקש. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת, והמערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויורשו לטעון טענותיהם בפניה".
בקשת רשות הערעור
בבקשת רשות הערעור טוען המבקש את הטענות הבאות:
כתף שמאל - נטען כי הוועדה לא התייחסה לממצאים בכתף שמאל; הוועדה טעתה בכך שביססה החלטתה על כך שהמבקש לא התלונן על כאבים בכתף שמאל; כחצי שנה לאחר התאונה הודגם קרע בכתף שמאל ולטענת המבקש ישנן שתי אפשרויות להבין פגיעה זו האחת כי הכתף נפצעה בזמן הנפילה והשנייה כי בזמן הנפילה הכתף נפגעה ( דבר אשר בא לידי ביטוי בנוזל בגיד) וכי פגיעה זו הושלמה על ידי מאמץ היתר של כתף שמאל. לטענת המבקש הוועדה שללה אפשרות זו ללא נימוק וביסוס; הוועדה טעתה בהתעלמותה מממצאי הבדיקה הקלינית של ד"ר טיטיון. בנוסף להתייחסות הוועדה לממצאי בדיקת האולטרסאונד מתבקשת תשובת הוועדה לשאלה כיצד נצפה נוזל בכתף שמאל מיד לאחר התאונה ואילו בבדיקה מאוחרת שנערכה כשנה לאחר התאונה לא נצפה נוזל בכתף שמאל.
כתף ימין – הוועדה התייחסה באופן לקוני לאמור בחוות הדעת של ד"ר טיטיון וקביעת בית הדין לפיה מהקשר הדברים ניתן להבין כי דחיית חוות הדעת נעשתה על רקע הבדיקה הקלינית של הוועדה אינה עולה מהפרוטוקול; לאור קביעת הוועדה כי למבקש כאבים בכתף ימין היה מקום לאמץ את חוות הדעת שקבעה רגישות בקצוות הטווחים; הוועדה שגתה בבחירת סעיף הליקוי. בעוד הוועדה מפעילה את סעיף 42 לתקנות הרי שהיא מיישמת ומנמקת אותו לפי סעיף 41 העוסק בהגבלת תנועה.
הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת של ד"ר הלר וד"ר ממן, כמו כן הוועדה אף לא התייחסה לחוות הדעת של ד"ר רם ירון אשר הייתה בפניה וקבעה כי לאור הפציעה על המבקש לעבור ניתוח.
הוועדה התעלמה מטענות המבקש לפיהן הוא סובל מכאבים, בעיות שינה וכי הוא נוטל תרופות לשם התמודדות עם הכאבים.
בית הדין התעלם מטענות המבקש ביחס לאי הפעלת תקנה 15. הוועדה לא התייחסה לטענתו כי בשל פגיעתו הוא לא יכול לשמש כמאבטח וכחובש.
המבקש עותר כי עניינו יועבר לוועדה בהרכב אחר בסניף אחר. לטענתו, בית הדין לא התייחס לטענתו בדבר היכרות מוקדמת של הוועדה עם תיקו ולהשתתפות רופאה מהוועדות הקודמות בישיבת הוועדה. כן נטען כי הפרוטוקול לא שיקף את הדיון, וכי בהתאם לנוהג הפרוטוקול נחתם עוד לפני הבדיקה.
המבקש טוען כי יש להסתכל על כל גלגולי התיק וטוען כי למרות הצהרות המשיב, פסקי הדין השונים שניתנו בעניינו של המשיב בכלל הוועדות בהם היה המבקש לא התייחסה הוועדה לממצאי כתף שמאל, מנגנון הפגיעה בכתף ימין ולתקנה 15.
בהחלטה מיום 11.6.19 הוצע לצדדים להסכים כי במסגרת החזרת עניינו של המבקש לוועדה ( כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי) הוועדה תתייחס לשני נושאים נוספים:
הוועדה תשקול ותנמק את קביעתה בדבר הנכות בכתף ימין. ככל שתסבור שיש לבחון את הנכות לפי סעיף 42 לתקנות, תסביר האם הפציעה בכתף ימין היא " ניכרת" (כפי שנקבע בחוות הדעת של ד"ר טיטיון) או " בינונית" כפי שמשתמע מהסעיף שבחרה.
הוועדה תתייחס במפורט לטענות המבקש הנוגעות לתקנה 15.
המבקש הודיע כי אינו מקבל את ההצעה מהטעם שהדבר לא ייתן מענה למכלול טענותיו בבקשה. המוסד הודיע כי הוא מסכים להצעת בית הדין, אולם נוכח סירוב המבקש, הגיב לטענות המבקש בבקשה כדלקמן:
כתף שמאל - לטענת המוסד טענות המבקש למנגנון פגיעה כזה או אחר הן טענות במישור הרפואי. הוועדה בדקה ופירטה את ממצאיה ביחס לכתף, ועניינו של המבקש מוחזר על מנת שתתייחס לבדיקות האולטרסאונד ומשמעותן. הוועדה מודעת למועד הפגיעה ולמועד הבדיקות השונות ובכללן בדיקת האולטרסאונד וחזקה עליה כי תתייחס בהתאם לממצאי הבדיקה. אשר לחוות הדעת של ד"ר טיטיון, הוועדה הסבירה מדוע מסקנתה שונה משלו ויש בכך התייחסות מספקת.
כתף ימין - הצעת בית הדין שפורטה לעיל נותנת מענה לטענת המבקש לפיה על הוועדה לנמק את קביעתה לגבי חומרת הפציעה. יחד עם זאת, כך נטען, צדק בית הדין האזורי בפסק דינו בקביעתו לפיה המסמכים מטעם ד"ר הלר וד"ר ממן אינם מהווים חוות דעת הדורשת את התייחסות הוועדה.
המוסד מתנגד להשיב את עניינו של המבקש " בפני הרכב ועדה אחר בסניף שונה" בהתאם להלכה לפיה רק במקרים חריגים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה נעולה בעמדתה הקודמת או כי נפל פגם בהרכבה או סיבה חריגה אחרת מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר. לא הוכח כי מתקיים במקרה דנן סיבה מוצדקת להעברת עניינו של המבקש לוועדה בהרכב אחר בסניף אחר. המבקש טוען טענות המטילות דופי בהתנהגות הוועדה ומוטב ולא היה טוען אותן ללא הוכחות מוצקות לכך.
דיון והכרעה
בהחלטה מיום 11.6.19 התבקשו הצדדים להביע עמדתם לגבי האפשרות כי בית הדין ידון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וזה בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב-1991. הצדדים הודיעו כי הם מסכימים לאפשרות זו. לאור הסכמת הצדדים נדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין הערעור להתקבל בחלקו, בהתאם להצעת בית הדין מיום 11.6.19 המפורטת בסעיף 13 לעיל. ולהלן נפרט טעמינו:
אשר לכתף ימין - הוועדה רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה על פני ממצאיו של ד"ר טיטיון. יחד עם זאת, לאור חוסר הבהירות העולה מהחלטת הוועדה ביחס לבחירת סעיף הליקוי, וזאת מכיוון שהוועדה בחרה בסעיף ליקוי העוסק בפציעת שריר הכתף אולם התייחסותה לליקוי הייתה במונחים של הגבלת תנועה המתאים ללשון סעיף 41 לתקנות. לאור האמור הוועדה תשקול ותנמק את קביעתה בדבר הנכות בכתף ימין. ככל שתסבור שיש לבחון את הנכות לפי סעיף 42 לתקנות, תסביר האם הפציעה בכתף ימין היא " ניכרת" (כפי שנקבע בחוות הדעת של ד"ר טיטיון) או " בינונית" כפי שמשתמע מסעיף הליקוי שבחרה.
ביחס לטענות המבקש ביחס להפעלת תקנה 15 - מפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה לא התייחסה לטענות המבקש בדבר חוסר יכולתו לחזור לעבודתו כמאבטח וחובש, ועל כן נדרשת התייחסות מפורטת של הוועדה לטענות אלה.
אשר לטענת המבקש בנוגע למסמכים אליהם לא התייחסה הוועדה - טענת המבקש להעדר התייחסות לאישור הרפואי של ד"ר רם ירון לא עלתה בפני בית הדין האזורי ודי בטעם זה כדי לדחותה. אשר למסמכים מאת ד"ר הלר וד"ר ממן - לא מצאנו כי נפלה טעות משפטית בהעדר התייחסות ספציפית למסמכים אלה. לא מדובר בחוות דעת אלא באישורי ביקור בלבד. כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה, הוועדה עיינה בתיק הרפואי של המבקש וביססה החלטתה על המצוי בו. לא הייתה על הוועדה חובה להתייחס מפורשות לכל אישור רופא שמצוי בתיק ולא נפל פגם בהעדר התייחסות למסמכים אלה.
טענות המבקש הנוגעות למנגנון הפגיעה בכתף שמאל הינן טענות היוצאות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הוועדה. הוועדה הסבירה ונימקה את קביעתה שלא להכיר בפגיעה בכתף שמאל כנובעת מהתאונה. הוועדה ביססה החלטתה בכך שהמבקש לא התלונן אודות הפגיעה בסמוך לאחר הפגיעה בפני האורתופד, וכי סוג הפעולות שביצע בכתף שמאל בעקבות הפגיעה בכתף ימין אינו גורם לפגיעה מוסבת. מדובר בקביעות רפואיות אשר בית הדין לא יתערב בהם. אכן נפל פגם באי התייחסות הוועדה לממצאי בדיקות האולטרסאונד אך פגם זה בא לידי ריפוי בפסק דינו של בית הדין האזורי, אשר הורה לוועדה להתייחס לממצאי בדיקות האולטרסאונד ולבחון האם יש בהם כדי לשנות ממסקנותיה.
לא מצאנו כי המבקש הצביע על טעם המצדיק את החלפת הרכב הוועדה. טענות המבקש החמורות כנגד הוועדה לא גובו בתצהיר ולא הוכחו בפני בית הדין האזורי ומשכך דינן להידחות.
אשר לטענותיו הכלליות של המבקש כנגד התנהלות הוועדות. אכן עניינו של המבקש הובא בפני הוועדות מספר רב של פעמים, יחד עם זאת במסגרת הליך זה אין בידינו אלא להתייחס להליך זה ולטענות המבקש כנגד וועדה זו. על כך נוסיף כי הגם שנפלו טעויות בהחלטת הוועדה לא מצאנו כי הוועדה הייתה נעולה בעניינו של המבקש או כי נפל פגם בהתנהלותה.
אשר לטענת המבקש בסעיף 12 ( ד) לעיל – אכן הטענה לא נדונה בבית הדין האזורי ולא מצאנו התייחסות של המוסד לטענה זו - לא בבית הדין האזורי ולא במסגרת הבקשה. יחד עם זאת לא מצאנו מקום לקבלה. שכן, כאבים לכשעצמם אינן מקנים אחוזי נכות.
סוף דבר – הערעור מתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל. לפיכך, עניינו של המבקש יוחזר לוועדה אשר תפעל כדלקמן:
הוועדה תשקול ותנמק את קביעתה בדבר הנכות בכתף ימין. ככל שתסבור שיש לבחון את הנכות לפי סעיף 42 לתקנות, תסביר האם הפציעה בכתף ימין היא " ניכרת" (כפי שנקבע בחוות הדעת של ד"ר טיטיון) או " בינונית" כפי שמשתמע מהסעיף שבחרה.
הוועדה תתייחס במפורט לטענות המבקש הנוגעות לתקנה 15.
בנוסף, תפעל הוועדה בהתאם לקבוע בפסק דינו של בית הדין האזורי, אשר הורה כך:
"עניינו של המבקש יוחזר לוועדה בהרכבה הנוכחי על מנת שתתייחס לבדיקות האולטרסאונד במצויות בתיק הרפואי של המבקש. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת, והמערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויורשו לטעון טענותיהם בפניה".

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ט (22 ספטמבר 2019) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

ורדה וירט-ליבנה,
נשיאה, אב"ד

אילן איטח,
סגן נשיאה

אילן סופר,
שופט