הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 117-02-19

ניתנה ביום 19 מאי 2019

מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר
המבקש

-
חנה ויטמן
המשיבה

בשם המבקש – עו"ד חיה שפיגל וחגית חרס
בשם המשיבה – עו"ד ענת שני-רבה ותמר ניב ישראל

החלטה

השופטת חני אופק גנדלר
נוכח היעדרותו של כבוד השופט פוליאק הועברה בקשת רשות הערעור לטיפולי ולהלן החלטתי.
הרקע הרלוונטי לענייננו
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע ( השופט יוחנן כהן; סע"ש 21107-05-18), במסגרתה נעתר בית הדין לבקשת גילוי שהגישה המשיבה.
המשיבה, מורה המועסקת מאז שנת 2008 על ידי מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר ( להלן: המרכז או המבקש), הגישה תביעה בגדרה בקשה לשבצה להיקף משרתה הרגיל באיזור מגוריה, וכן לפסוק לטובתה תשלומים שונים, בין היתר בגין הפסדי שכר עבודה, זכויות סוציאליות ועוגמת נפש. על פי הנטען מאז שנת 2014 הועסקה כמורה לחינוך מיוחד בבית ספר " חזון יחזקאל" במושב אלומה. לטענתה, בחודש מאי 2017 היא זומנה לשימוע לפני פיטורים בנימוק של צמצום אפשרי בתקנים למורים בחינוך המיוחד בבית הספר, אשר לאחריו צמצם המבקש באופן משמעותי את היקף משרתה. צמצום זה נעשה לטענתה בחוסר תום לב וללא הצדקה, משעה שבבית הספר התפנו תקני הוראה אשר המבקש בחר לאייש במורות חדשות, על אף היותה מורה מוערכת, ותיקה ובעלת קביעות, ונוכח קיומן של משרות הוראה בבתי ספר אחרים של המבקש הסמוכים לאזור מגוריה. חרף זאת, הציע לה המרכז לשמש כמורה בבאר שבע המרוחקת מאד מביתה.
המבקש בכתב ההגנה דחה את טענות המשיבה וטען, בין היתר, כי צמצום היקף משרת המשיבה נעשה בשל צמצומים בתקני החינוך המיוחד בבית הספר, וכי עשה ככל הניתן על מנת למזער את הפגיעה בה. כך, טען שעלה בידו לשבץ את המשיבה לעשר שעות שבועיות בבית הספר, ולעשר שעות שבועיות נוספות בבית ספר בבאר שבע – בעקבות הנכונות שהביעה במהלך השימוע שנעשה לה לעבוד במקום המרוחק מביתה. כמו כן הכחיש המבקש כי התפנו שני תקנים בבית הספר בהם ניתן וצריך היה לשבץ את המשיבה, בהיותה מורה לחינוך מיוחד, וכן כי היו משרות פנויות בסמיכות רבה יותר לקרית גת אשר למשיבה הייתה עדיפות בשיבוץ אליהן.
ביום 18.12.2018 פנתה המשיבה לבית הדין האזורי בבקשה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים ( להלן – הבקשה לגילוי מסמכים) כדלקמן:
4.1. מצבת כוח האדם של המורות בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל בבית הספר " חזון יחזקאל" בו עובדת המשיבה, בשנת תשע"ז-תשע"ט, לרבות גיל וותק בחינוך העצמאי וותק בקביעות.
4.2. משרות חדשות ומורות חדשות או הגדלת היקפי משרה למורות לשנים תשע"ז-תשע"ט בחינוך מיוחד ובחינוך הרגיל בבתי הספר של המבקש באזור אשדוד, אשקלון וקרית גת – ללא שמות או פרטים אישיים, אך לרבות גיל וותק בחינוך העצמאי לרבות ותק בקביעות.
4.3. הגדלת היקפי משרות למורות בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל לשנים תשע"ז-תשע"ט אל מול שנת תשע"ו לבתי הספר של המשיב באזור אשדוד, אשקלון וקרית גת - ללא שמות או פרטי אישיים, אך לרבות גיל וותק בחינוך העצמאי, לרבות וותק בקביעות.
המשיבה ציינה כי נתונים אלה נחוצים לה לשם סתירת טענות המרכז, לפיהן צמצום משרתה נבע מחמת צמצום תקנים בחינוך המיוחד בבית ספרה, וכן כי לא התקיימו תקנים פנויים בבתי ספר אחרים באזור מגוריה, ובהתאם, על מנת להוכיח את טענתה כי פוטרה שלא כדין ומטעמים זרים.
המבקש התנגד לבקשה מטעמים שונים שעיקרם חוסר רלוונטיות, היעדר מסמכים קיימים בהם מרוכזים הנתונים המבוקשים והצורך לייצרם יש מאין, היות המידע המבוקש נוגע לצדדים שלישיים, והיות הבקשה לגילוי מסמכים " מסע דיג" מכביד ונטול כל הצדקה.
ביום 17.1.2019 התקבלה במלואה הבקשה לגילוי מסמכים בהחלטת בית הדין האזורי מיום 17.1.2019 ( להלן – ההחלטה). בית הדין האזורי נימק החלטתו כך:
".. במסמכים המבוקשים יש כדי לסייע בבירור האמת ובכלל זה בבחינת השאלה העומדת לפנינו האם היקף משרתה של התובעת צומצם עקב מניעים זרים כטענת התובעת או שמא בשל צמצום בתקנים כטענת הנתבע.
כמו כן, לא מצאנו כי יש בפרטים הנדרשים בגילוי המסמכים כדי לפגוע בצנעת הפרט של צדדים שלישיים. שכן, אלו נתבקשו ללא ציון שמות ופרטים אישיים. ובכך, יש איזון בין הזכות לגילוי ועיון במסמכים לזכות הפרטיות של צדדים שלישיים. על כן, נדחית טענת הנתבע לפגיעה בצנעת הפרט.
כך לא השתכנענו כי בהמצאת הפרטים הנדרשים יש כדי להטיל נטל כבד על הנתבע. שכן, הפרטים הנדרשים מצויים משכבר במאגרי המידע שלו".
כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפני.
לטענת המבקש, המידע המבוקש על ידי המשיבה אינו דרוש לבירור האמת, ועצם בקשתו מבוססת על הנחות יסוד שגויות באשר לחובותיו של המרכז כמעסיק כלפי המשיבה אשר פוטרה כדין, ובכלל זאת החובה לקלוט אותה מחדש ולהעדיף אותה על מורות אחרות נוכח הותק שצברה, חלף מכלול של שיקולים מורכבים העומדים בפועל בבסיס שיבוצי מורים למשרות הוראה. בתוך כך טען המבקש כי המשיבה היא מורה בעלת הכשרה בחינוך המיוחד. לטענתו, אם מתפנה משרה בתחום החינוך הרגיל, סביר כי תינתן עדיפות למועמד בעל ניסיון רב בתחום זה, גם אם הוותק הכולל שלו בהוראה הוא נמוך יותר. בהקשר זה נטען כי המשיבה לא הביאה ראשית ראייה לביסוס טענתה בדבר פעולה שלא כדין או בחוסר תום לב מצד המרכז, ולפיכך כי אין מקום להורות על גילוי מסמכים שתכליתו לתמוך בטענה נטולת כל בסיס עובדתי. כן נטען כי שאלת קיומם של מניעים זרים הועלתה על ידי המשיבה לראשונה בבקשה לגילוי מסמכים, ומהווה לפיכך הרחבת חזית אסורה.
המבקש הוסיף וטען כי הבקשה לגילוי מסמכים מהווה הלכה למעשה שאלון - מבלי שסעד זה התבקש מבית הדין ובהעדר נסיבות חריגות המצדיקות את קבלתו - שכן הפרטים המבוקשים על ידי המשיבה אינם מצויים במסמכים קיימים, והפקתם מחייבת עריכת בירורים, ריכוז נתונים, והכנת רשימות מפורטות הנוגעות למספר בתי ספר ולתקופה של שלוש שנים. המדובר בהטלת נטל כבד על המרכז. בנוסף נטען כי יש בגילוי המידע המבוקש בכדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים אשר אינם מהווים צד להליך.
בתגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור נטען כי דין הבקשה להידחות וכי החלטת בית הדין האזורי עומדת בתנאי מבחן הרלוונטיות שהותוו בפסיקה. לטענת המשיבה המידע המבוקש על ידה חיוני לבירור המחלוקת בין הצדדים ולחשיפת האמת, שכן בכוחו להצביע על המניעים האמתיים שהביאו את המשיב לקצץ במחצית כמעט את משרתה, ולא לשבצה בתקנים אחרים שהתפנו. טענתו של המבקש לפיה היא מתאימה יותר לשמש כמורה לחינוך מיוחד ולא בהכרח מתאימה לאייש תקן בתחום החינוך הרגיל היא מופרכת, משעה שבשנה הנוכחית שיבץ אותה המשיב למשרה בתחום החינוך הרגיל ( לשנה זו בלבד). עוד טענה המשיבה כי בכתב ההגנה טען המבקש כנגד היותה של התביעה כללית וחסרת פרטים החיוניים להוכחת טענותיה ( כגון פרטי התקנים שהתפנו וזהות המורות שאיישו אותם) והדבר מצביע על כך שאף המבקש סבור כי מדובר במידע הרלוונטי לבירור המחלוקת. כן טענה המשיבה כי המידע המדובר נמצא בשליטתו של המבקש, שהיקפו מצומצם, שאין בו בכדי להביא לפגיעה בצדדים שלישיים, וכי ניתן להמציאו בקלות מתוך מערכותיו בלחיצת כפתור.

דיון והכרעה
לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, התשובה והתגובה לתשובה, וכן מכלול החומר, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור מיידית . אנמק בתמצית את החלטתי.
מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים, וכן היקפו של צו גילוי מסמכים שניתן, הן החלטות בעניין שבסדרי דין, אשר לגביהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בהחלטות כגון אלה, למשל כאשר החלטה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין [רע"א 7802/10 עמירם גרופ והשקעות נ' קרל אופנת גברים איכותית (15.7.2012) ; בר"ע ( ארצי) 24447-12-17‏ דהן נ' ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.2018). במקרה שלפני לא מצאתי בהחלטת בית הדין האזורי טעות חמורה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור, גם אם ניתן היה להחליט על דרך דיונית אחרת.
בית הדין האזורי קבע כאמור לעיל כי המסמכים נחוצים לגילוי האמת, ובהליך שבפני איני מוצאת מקום להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית, המופקדת על ניהול התיק, אשר מצאה כי המידע נחוץ ורלבנטי. בהתאם לגישה הליברלית הנקוטה " די בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך, על מנת לצלוח תנאי סף זה. הדבר נובע, בין היתר, מכך שגילוי המסמכים מתבצע בשלבים המקדמיים של המשפט, כאשר שאלות מרכזיות שבעובדה עדיין מצויות במחלוקת או נתונות באי-בהירות" ( רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (31.1.2016)) ( להלן: עניין בנק המזרחי). בשים לב לגישה ליברלית זו איני מוצאת עילה משפטית להתערבות בהחלטת בית הדין האזורי בהיבט זה, וזאת בין היתר בשים לב שלפחות על פי הנטען בכתב התביעה – ומבלי להביע עמדה בהקשר זה - שני תקנים שהתפנו במוסד בו לימדה אוישו בידי מורות אחרות.
יחד עם זאת, כפי שכבר נפסק " שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים אינה עומדת לבדה; בית המשפט נדרש לבחון גם את מידת ההכבדה שגילוי המסמכים יטיל על הצד שכנגד, ולאזנה עם השאיפה לגילוי מרבי. במסגרת זו נבחנת הן ההכבדה הממונית והטרחה הנדרשת לאיסוף המסמכים, הן הפגיעה בפרטיות של הצד שכנגד ושל צדדים שלישיים או באינטרסים לגיטימיים אחרים שלהם" (מתוך עניין בנק המזרחי פיסקה 21).
אשר להכבדה על המרכז הרי שההחלטה בעניין זה בעלת פנים לכאן ולכאן. לאחר התלבטות החלטתי כי אין מקום למתן רשות הערעור. בהתאם להלכה הפסוקה יש להבחין בין גילוי מסמכים קיימים לבין ייצור מסמכים חדשים. ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג  (1.11.05) עמד השופט גרוניס על הבחנה זו בקובעו ( כל ההדגשות נוספו, ח.א.ג):
" חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו ( כך במקור – ח.א.ג) אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט... במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדת בבסיס הליך גילוי המסמכים - קידום ההגינות והיעילות הדיונית - ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע ( למעט במקרים חריגים) לשאת בו....במקום אחר עמדתי על כך שהשלב המקדמי של גילוי מסמכים אינו יכול להיות תחליף לשלב ההוכחות".
יחד עם זאת, באותו עניין הותיר השופט גרוניס פתח מסוים לייצור מסמך במסגרת צו גילוי וזאת אם ייצורו אינו כרוך במאמץ מיוחד, וכלשונו ( הדגשות שלי, ח.א.ג):
"כמובן, שאין להוציא מכלל אפשרות מקרים שבהם הנתונים הנדרשים בצו הגילוי נמצאים ברשותו של בעל הדין ובאפשרותו לייצר את המסמך המבוקש בלא להידרש לפעולות הכרוכות במאמץ מיוחד (ראו, פרשת Sturgeon [13]). דוגמה אופיינית לכך היא כאשר הנתונים הדרושים שמורים במחשב של אחד מן הצדדים, באופן שניתן להפיק את המסמך המבוקש בלחיצת מקש. במצב דברים שכזה, ובהתחשב בכך שאחסון נתונים במחשב הוא דרך מקובלת בימינו לשמירת מידע, איני רואה כל סיבה שלא לחייב את בעלי הדין לחשוף מסמכים כאלו ולהפיקם, בתנאי כמובן שהם רלוונטיים לבירור התובענה ובתנאי שניתן להפיקם תוך השקעה של משאבים מעטים. לעתים עלולה להתעורר מחלוקת בין בעלי הדין באשר לקשיים הטכניים הכרוכים בייצור אותו מסמך, המכיל את המידע שנמצא בידי אחד מהם ואשר אינו ניתן להשגה בדרכים אחרות. במקרים אלו רשאי בית המשפט לערוך בירור עובדתי באשר לקשיים ולמאמצים הכרוכים בהכנת המסמך ובהתאם לכך להחליט אם להורות על הפקתו של המסמך האמור וגילויו" ( פיסקה 9).
עוד אציין כי בהתאם להלכה הפסוקה הנטל להוכיח את טענת ההכבדה מוטל על הטוען לה (ראו: רע"א 5452/16 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' עמותת קריית נווה שלום לשעבר פנימיית פורת ‏יוסף (8.8.16) ( להלן: עניין עמותת קרית נווה שלום). שאלת הפירוט הנדרש היא שאלה התלויה בנסיבות העניין ואיני מוצאת מקום לקבוע בה מסמרות, משבמקרה דנן הטענה נטענה בכוללניות וללא כל פירוט בצידה. עוד אעיר כי בעניין עמותת קרית נווה שלום מלכתחילה נטענה טענת ההכבדה ללא פירוט, ועל כן נדחתה טענת ההכבדה, ורק במסגרת בקשת רשות הערעור פורטה ההכבדה. בית המשפט העליון – נוכח הפירוט שנטען בפניו – קבל את בקשת רשות הערעור בחלקה, קרי הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן את מידת ההכבדה - על בסיס הבדיקות שערכה המבקשת שם - לעומת מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים. זאת, כיוון שבין שיקולי הרלבנטיות וההכבדה קיימת מקבילית כוחות, כך ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, כך על בית המשפט להקפיד בבחינת רלבנטיות הגילוי ולהפך.

בעניינו, טענת ההכבדה, כאמור, נטענה בפני בית הדין האזורי, כמו גם בפני בית דין זה, בכוללניות וללא הפירוט הבסיסי הנדרש לשם הערכתה. משכך, ונוכח כל האמור לעיל, במקרה זה – ומבלי לקבוע מסמרות למקרים אחרים - לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי כי לא שוכנע בקיומה של הכבדה המצדיקה דחיית הבקשה לגילוי מסמכים.
אשר לצדדים שלישיים לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי כי אין בגילוי הפרטים שהתבקשו פגיעה בצנעת הפרט של צדדים שלישיים. שמם או פרטי שכרם של מורים אחרים אינו נדרש בבקשה, ואף המבקש לא מצא לנכון לפרט את סוג הפגיעה האמורה. אציין כי החלופות שהציע המבקש בתגובתו לבקשה לגילוי מסמכים, בדבר פניית המשיבה אל המורות האמורות בבקשה לקבלת פרטים, או שימוש בכלים משפטיים שיחייבו אותן למסור את המידע בו היא חפצה, נדמית בעיני כפוגענית יותר ביחס לפרטיותן של המורות ואיני מוצאת בה חלופה ראויה ( בר"ע ( ארצי) 24576-05-18‏ כהן - מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (23.10.2018).
טענת המבקש לפיה השימוש במונח " מניעים זרים" על ידי המשיבה מהווה הרחבת חזית שאין בה להצדיק חשיפת פרטים בהליך של גילוי מסמכים, מעוררת קושי, שכן המשיבה טענה כי המבקש פגע בזכויותיה " בחוסר תום לב ובשרירות", וזאת למרות מסירותה וההערכה בה זכתה בעבודתה, קביעותה ושנות הוותק שצברה, וכי " לא היתה כל הצדקה לפיטוריה".
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך 2,500 ₪, שישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ט (19 מאי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .