הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 10613-06-16

ניתנה ביום 11 דצמבר 2016

זאב בן גל
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש
-
עו"ד טל כהן

החלטה

השופטת רונית רוזנפלד
1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דפנה חסון זכריה; ב"ל 39759-10-14). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 30.9.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 10%, בתחולה מיום 2.1.07. בבקשתו טוען המבקש כנגד מועד התחולה שקבעה הוועדה, באשר לפי טענתו, כאשר מדובר במחלה שמתפתחת בהדרגה במשך השנים, שיעור נכותו צריך להיקבע בהתאם למועד בו מצבו תאם את אחד מסעיפי הליקוי ולא ממועד תחילת התחלואה. כמו כן טוען המבקש כי נפלה טעות משפטית לגבי סעיף הליקוי שיושם בעניינו.

2. המבקש, יליד 1954, מהנדס במקצועו, עובד כמנהל קו ברכבת. המבקש לקה בדלקת עור עם נזקי שמש, ופגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה. ביום 20.7.14 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למבקש דרגת נכות בשיעור 0% מיום 2.1.07. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה.
ביום 30.9.14 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש. הוועדה שמעה את נימוקי הערר מפי בא כוחו של המבקש ואת תלונותיו על צלקות מכערות, בדקה אותו בדיקה קלינית שממצאיה פורטו לפרוטוקול ובסעיף סיכום ומסקנות קבעה כך:
"הוועדה עיינה בתיק הרפואי ומצאה ביקורים חוזרים החל משנת 2007 בשל קרטונות סולריות. עבר טיפולים בהקפאה ע"י חנקן נוזלי מספר פעמים ובשנים 2011 עד 2014 עבר 2 ניתוחים להוצאת BCC. לפי הממצאים היום ומעיון בתיק הרפואי הוועדה קובעת 10% לפי 83 מפנה ל-81(2).
לפי חוו"ד של ד"ר אופיר ...
מבחינת הצלקות אין אחוזי נכות.
ממשיך בעבודתו אין מקום ליישם תקנה 15."

כאמור, הוועדה קבעה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 81(2) מותאם (LUPUS ERYTHEMATOSUS DISCOID (זאבת אדמנתית)) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, בתחולה מיום 2.1.07. על קביעת מועד התחולה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

3. בפסק הדין, קבע בית הדין האזורי כי הוועדה עיינה בתיקו הרפואי של המבקש וקבעה כי בשל מחלתו הוא ביקר באופן חוזר אצל הרופא המטפל משנת 2007, וכי מחלתו אובחנה בשנה זו. אשר לטענת המבקש לפיה היה על הוועדה לקבוע מועד תחילת נכות מאוחר יותר, מאחר שלא כל הנגעים בהם לקה התפתחו באותו מועד אלא על פני השנים ובאופן הדרגתי, קבע בית הדין האזורי כך:
"על פני הדברים, אכן יש מקום למתן הבהרה נוספת מטעם הוועדה, באשר לשיעור הנכות בשנת 2007, לעומת שיעורה בשנים מאוחרות יותר. ואולם, משהמערער ציין במסגרת ערעורו כי אין הוא מבקש לערער על שיעור הנכות, ואף שב והדגיש זאת במסגרת הדיון שהתקיים לפניי ביום 21.3.16 – לא מצאתי מקום להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתבהיר קביעתה בהקשר זה.
מכל מקום, טענת המערער לפיה הנגעים התפתחו במהלך השנים, יש בה כדי להעיד על שוני בשיעור הנכות בשנת 2007, מועד בו אובחנה המחלה, לבין שיעור הנכות בשנים מאוחרות יותר. ואולם, אין בטענה זו כדי להצביע על טעות משפטית בכל הנוגע למועד תחולת הנכות, קרי, המועד בו אובחנה המחלה לראשונה" [ההדגשות במקור, ר.ר.].

נוכח כלל האמור לא מצא בית הדין כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ודחה את הערעור.

4. בבקשתו טוען המבקש כי תסמיניה הראשונים של מחלתו הופיעו בשנת 2007. תסמינים אלה, אשר באו לידי ביטוי כנגעים על העור, לא הופיעו כולם באותו מועד, אלא התפתחו במהלך השנים באופן הדרגתי, עד כדי הנזק ממשי העולה כדי נכות. אי לכך, מועד התגבשות הנכות אינו חופף למועד הופעת תסמיני המחלה. בית הדין האזורי הסכים לטענה זו של המבקש, ובהתאם, ציין כי "אכן יש מקום למתן הבהרה נוספת", אולם לא מצא שיש להחזיר את הדיון לוועדה מן הטעם שהוא לא ביקש לערער על שיעור נכותו. בקשר לכך מבהיר ומדגיש המבקש, כי לא ניתן להפריד בין שיעור הנכות ומועד תחילתה, שכן שינוי במועד תחילת הנכות משמעו שינוי בשיעורה לשנים קודמות. המבקש לא חלק על שיעור הנכות שנקבע לו בשיעור 10% על פי הממצאים במועד בדיקת הוועדה, אך לא סביר כי דרגת נכותו הייתה בשיעור כזה ובדרגת חומרה אחידה, כבר עם הופעת תסמיני המחלה. כמו כן, הוועדה אינה מנמקת את השוני בשיעור הנכות לאורך כל התקופה האמורה, דהיינו, משנת 2007 ועד למועד בדיקתו.
המבקש טוען עוד כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, שקבעה לו דרגת נכות לפי סעיף ליקוי 83 שבתוספת לתקנות שמפנה, לפי קביעתה, לסעיף ליקוי 81. ואולם, סעיף ליקוי 83 מפנה לסעיף ליקוי 80, שעניינו אקזמה כרונית. אף לעניין זה החלטת הוועדה אינה מנומקת.

5. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תשובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה, מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש לוועדה על מנת שתדון בסוגיית תחולת הנכות של המבקש על יסוד כלל התיעוד הרפואי על פני התקופה הרלוונטית, דהיינו, ממועד אבחון המחלה ואילך. הוועדה תשקול את מועד תחולת הנכות של המבקש גם בשים לב לטענותיו בדבר התפתחות המחלה על פני זמן ובאופן הדרגתי. לאחר זאת ובשים לב לקביעות אלה, תקבע הוועדה מהו סעיף הליקוי ההולם את מצבו של המבקש לאורך התקופה. הוועדה תזמן את המבקש ובא כוח לדיון לפניה, ותנמק היטב את החלטתה כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.

6. תשובת המוסד לביטוח לאומי מתבקשת מן הטעם, שמעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי אכן, כפי שציין בית הדין האזורי, לא ברורה החלטת הוועדה לעניין קביעת מועד נכותו של המבקש משנת 2007 שיעורה על פני התקופה, ועל איזה תיעוד היא מסתמכת. לכך יש להוסיף, כי על פי קביעת הוועדה, המבקש נותח להסרת נגעים מסוג BCC בשנים 2011 ו-2014. מכאן, שיש ממש בטענה כי מחלתו התפתחה במשך השנים. לפיכך, מתבקשת הנמקה והתייחסות הוועדה לשאלת מועד תחולת הנכות של המבקש, על יסוד המסמכים הרפואיים בתיקו ובשים לב למצבו על פני התקופה הרלוונטית. עוד יצוין כי סעיף ליקוי 83, שעניינו " DERMATITIS" מציין כי "אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף 80". מכאן, שלאחר התייחסות הוועדה לטענות המבקש בנוגע למועד תחילת נכותו ושיעורה על פני תקופת מחלתו, מתבקשת התייחסות הוועדה לסעיף הליקוי ההולם את מצבו הרפואי של המבקש.

7. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה לעיל עד ולא יאוחר מיום 11.1.17.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ז (11 דצמבר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .