הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 10257-09-21

ניתנה ביום 19 ספטמבר 2021

עיריית ראשון לציון
המבקשת
-
1.דוד עמר

2.החברה העירונית ראשון-לציון - לתרבות, ספורט ונופש בע"מ
המשיבים

בשם המבקשת – עו"ד אוראל נדב

החלטה

השופטת חני אופק גנדלר
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל-אביב (השופטת אופירה דגן-טוכמכר; סע"ש 17493-10-209), בגדרה התקבלה בקשת המשיב 1 (להלן – העובד) לזימון עדים (להלן – ההחלטה).

הרקע הרלבנטי לבקשה
העובד הועסק במשיבה 2 (להלן – המעסיקה) משנת 2004 ועד לפיטוריו ביום 9.9.20. להחלטה בדבר פיטורי העובד קדמה חקירה שהתנהלה בעניינו על ידי משרד חקירות פרטי ששכרה המבקשת, עיריית ראשון לציון (להלן – העירייה).
לאחר הליך סעד זמני (שהסתיים במחיקתו), הגיש העובד כתב תביעה מתוקן כנגד המעסיקה והעירייה, בגדרו עתר לחייבן בתשלום פיצויים ביחד ולחוד בסך 500,000 ₪ (העובד ציין כי תביעתו היא "חוזית, כספית", אך לא ציין מהן עילות התביעה). שכן, לטענתו מעסיקתו פיטרה אותו ממניעים פסולים "תחת תכתיביה" של העירייה. על פי גרסתו בכתב התביעה המתוקן ובתצהיר מטעמו, הוטחו כלפיו האשמות שווא "בשל מאבקי כח ושליטה" המתחוללים בעירייה, וכי "הכל החל" כאשר סמנ"כלית הכספים גב' שרונה וייזל הועברה מהעירייה למעסיקה והחלה להאשים רבים מעובדי המעסיקה בזיופים וליקויים שונים. לטענתו, לגב' וייזל "כח רב" בעירייה וכי יש לה קשר "עם בכיר ביותר" בעירייה (סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן). כן טען , כי "בין שאר תלונות העובדת הנ"ל [הגב' וייזל – ח.א.ג.] היתה תלונה כנגד התובע עצמו וכחלק מההסדר לקראת פרישתה מעבודה אצל הנתבעת הוחלט בנתבעת 2 על עריכת חקירה סמויה כנגד התובע" (סעיף 10 לכתב התביעה המתוקן).
המעסיקה והעירייה הגישו כתבי הגנה מטעמן, בגדרן כפרו בטענות העובד.
ביום 4.5.21 הגיש העובד בקשה לזמן לעדות את ראש העירייה, מר רז קינסטליך, ואת סגנו, מר עידן מזרחי. לטענתו, עדותם חשובה לחקר האמת, שכן ראש העירייה עומד מאחורי פיטוריו. זאת, לטענתו, בשל היותו פעיל בבחירות למען ראש העירייה הקודם, מר דב צור, ובשל טענתו (המוכחשת) של ראש העירייה הנוכחי שהעובד חייב לו 70,000 ש"ח בגין השחתת שלטי בחירות שלו. לטענת העובד גם עדות סגן ראש העירייה חשובה, באשר היא תאשר גרסה זו.
העירייה התנגדה לבקשה, שכן טענת העובד כנגד ראש העירייה לא הוזכרה בכתב התביעה או בתצהיר מטעמו, ולמעשה מדובר בגרסה חדשה המהווה הרחבת חזית. משכך, זימון ראש העיריה וסגנו מהווה הכבדה, שלא תתרום מאומה לבירור טענות העובד לגבי נסיבות סיום העסקתו. לטענת המבקשת מטרת העובד להמשיך "להציק" לעירייה ולנבחריה לבצע את תפקידם הציבורי.

החלטת בית הדין האזורי
בית הדין האזורי קיבל את בקשת העובד לזימון ראש העירייה וסגנו לעדות, על אף הקושי "בשינוי הגרסה" של העובד, וכך נאמר:

"בית הדין ער לכך שחלק מהטענות שנכללו בתביעת התובע [נראה שצ"ל 'בבקשת התובע' – ח.א.ג.] הן טענות חדשות שאין להן זכר בכתב התביעה המקורי או המתוקן.
יחד עם זאת, מראשית ההליך העלה התובע טענה, אף אם באופן כללי/ אמורפי/ שונה, בדבר קיומם של שיקולים זרים ומעורבות פסולה של עיריית ראשל"צ בהליך פיטוריו.
לנוכח האמור, והגם שיש קושי בשינוי הגרסה של התובע, לא מצאתי לחסום את התובע מלברר את טענותיו, תוך שיובהר לתובע כי ככל שיתברר כי לא היה טעם בזימון, הוא יחוב בתשלום הוצאות הולמות של העדים".

בקשת רשות ערעור
העירייה חוזרת בבקשה שלפני על טענתה, שלפי גרסת העובד בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו, מי שפעלה לפיטוריו היא הגב' וייזל ואין בגרסתו כל טענה כנגד ראש העירייה. המבקשת מפנה בהקשר זה גם לחקירת העובד במסגרת הסעד הזמני, במסגרתה (עמ' 7- 8 לפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי) השיב כך:

"ש. מפנה לתצהירך. יש הרבה טענות לגבי מעורבות צדדים שלישיים לגבי הזימון שלך לשימוע. אתה יודע באופן אישי על סיכומים של צדדים שלישים עם מישהי שלא נמצאת כבר בחברה על כך שאתה תפוטר?
ת. גב' שרונה וייזל הגיעה להסכמה עם יו"ר הדירקטוריון סורין גנות שאני אפוטר, היא חפשה אותי חמש שנים כי היא טענה שאני פועל על מנת שיפטרו אותה, והביאה 7 מנהלים הכי בכירים של החברה העירונית למשטרה.
[...]
ש. איזה ידיעה אישית ?
ת. אין לי כזו. כאשר הסתיימו הבחירות האחרונות המנכ"ל שלי קרא לי ואמר לי : סורין כל הזמן לוחץ עלי לפטר אותך".

על פי הילך טענת העיריה, על פי גרסת העובד עצמו, מי שפעלו לפיטוריו הם הגב' וייזל ומר סורין גנות, יו"ר הדירקטוריון בעירייה. משכך, כך נטען, אין כל רלבנטיות לעדותם של ראש העירייה ו/או סגנו, המתייחסות לגרסה עובדתית חדשה. לאור האמור, עותרת העיריה לביטול החלטת בית הדין קמא.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטה ובכלל החומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להימחק, אף מבלי להידרש לתשובת הצד שכנגד.
זאת מאחר שבקשה זו באה בגדרי סעיף 1(4) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017, לפיו "לא תינתן רשות ערעור על... החלטה בעניין הזמנת עדים... למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד" (הדגשה שלי – ח.א.ג.). ההחלטה דנן באה בגדר הצו, ודי בטעם זה כדי להצדיק מחיקת הבקשה לרשות ערעור. זאת , כעולה מסעיף 2 לצו, מבלי לגרוע מזכות מי מבעלי הדין לערער על ההחלטה במסגרת ערעור שיוגש, אם יוגש, לאחר מתן פסק דין.
מעבר לצורך יודגש, כי החלטה בדבר זימון עדים הינה החלטה דיונית מובהקת אשר ערכת ערעור ממעטת להתערב בה. בית הדין האזורי ציין בהחלטתו "שיש קושי בשינוי הגרסה של התובע" וכי "ככל שיתברר כי לא היה טעם בזימון, הוא [העובד – ח.א.ג.] יחוב בתשלום הוצאות הולמות של העדים". גם בראי הנמקה זו לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי.
למען הסר ספק יובהר כי אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה – לכאן או לכאן – בטענת המבקשת בדבר "הרחבת חזית".
סוף דבר – הבקשה נמחקת. משלא התבקשה תשובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ב (19 ספטמבר 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .