הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב 30

לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ

תובע
דור בריגה
ע"י ב"כ עו"ד פבל מורוז, עו"ד רועי שפריר ועו"ד אדי בליטשטיין

נגד

נתבעת
ריקושט 3000 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רוי בר-קהן או עו"ד הראל דדון סירקיס

החלטה

הרקע לסכסוך בין הצדדים, כפי שאף פורט בהחלטה מיום 18.4.21, הוא כדלקמן:
ביום 28.5.19 ניתנה החלטה, במותב בראשותי, שאישרה את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, שעילתה הפרה של הוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן – חוק חופשה שנתית או החוק) על ידי הנתבעת.
בהחלטה נקבע בין היתר כי: "...לא יכולה להיות מחלוקת כי בעת חישוב צבירת ימי החופשה של המבקש ושל כלל עובדיה, פעלה המשיבה בניגוד להוראות סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, עת לקחה בחשבון את אחוז המשרה".
עוד נקבע בהחלטה: "...במקרה שלפנינו, שבו הוכח כי המשיבה חישבה את הזכות לחופשה של המבקש ויתר עובדיה במשרה חלקית שלא בהתאם לסעיף 3 לחוק חופשה שנתית, אלא בהכפלה באחוז המשרה. הפגם היה נרפא (כי לא היה נגרם נזק) אילו המשיבה היתה משלמת לפי ערך של יום חופשה מלא (קרי, לא בהתאם לסעיף 10). אולם, לא כך הדבר...
לכן, הוכח כי צבירת החופשה של עובדי המשיבה נעשתה בחסר, כאשר הנזק לא נרפא (או לא נרפא באופן מלא) בעת תשלום של פדיון חופשה.
לכן, אנו סבורים כי קיים יסוד סביר כי התובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה.
הסעד שאנו מאשרים במסגרת התובענה הייצוגית הוא של פיצוי כספי (הפרשי דמי חופשה, פדיון חופשה וימי חופשה צבורים)...".
כמו כן, בהחלטה נקבע כך: "המשיבה אף טענה כי לכל עובד הנסיבות משלו: ותק, היקף משרה, שכר וכו'. אנו סבורים כי מדובר בנתונים הקיימים אצל המשיבה, שקל לאתר אותם".

ביום 23.10.19 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בו נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם הנתבעת על ההחלטה מיום 28.5.19 (בר"ע 12373-06-19). להלן פסק הדין שניתן:
"בתום הדיון בערעור הציע בית הדין לצדדים את ההצעה הבאה:
"על פני הדברים מבלי להכנס לכל מחלוקת שמתעוררת, יש אפשרות סבירה כי השיטה שלפיה המבקשת חישבה למשיב פדיון חופשה הניבה סכום נמוך מהסכום לו היה זכאי המשיב על פי חוק.
אשר לאפשרות כי לגבי חלק מהעובדים השיטה שלפיה נהגה המבקשת הטיבה עם העובדים ולכן קבלת התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחלק מהעובדים, בין אם טרם שולמה להם חופשה שנתית ובין אם כבר שולמה להם, ובנוסף במצב שבו עובדים שקיבלו ביתר אם לא ניתן יהיה לחייבם להשיב כסף שקיבלו, עלול הדבר לעורר שאלות של הוגנות כלפי המבקשת – עניין זה צריך להתלבן במסגרת התובענה גופה ובית הדין יתייחס לסוגיה זו שלמעשה לא התלבנה במסגרת טענות ההגנה בבקשה לאישור.
כמו כן מובהר כי הזכאות לפדיון חופשה צריכה להיות מחושבת לפי שכר יום לוח. דהיינו, השכר הרבעוני כקבוע בסעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית, שעל פי המוסכם על הצדדים במקרה של המשיב, ערכו 94 ₪.
אשר על כן, בנסיבות אלה בכפוף להבהרה לגבי שכר יום לוח, מוצע לצדדים כי הבקשה תמחק ללא צו להוצאות".

הצדדים קיבלו את ההצעה וביום 23.10.19 ניתן לה תוקף של פסק דין.

בסופו של הדיון שנערך לפניי ביום 8.7.20 ניתנה החלטה בה נקבע:
"...
צודק ב"כ הנתבעת שלא עליו לערוך את החישובים כי זה תפקידו של ב"כ התובע, אולם לא יכול כעת ב"כ הנתבעת להצהיר שהנתונים שהועברו כוללים מספר ימים של יתרת חופשה וערכים של פדיון חופשה לגבי כל עובד שסיים את עבודתו אצל הנתבעת בתקופה הרלבנטית ועל כן עליו להגיש תצהיר על כך או הודעה עד ל- 5.8.2020
לאחר מכן יגישו ב"כ התובע חישובים לגבי הזכאות הנטענת תוך 45 ימים מקבלת ההצהרה. עותק יישלח ישירות לב"כ הנתבעת שיכול להביע הסתייגויות או להגיש חישובים מטעמו, תוך 45 ימים מקבלת החישובים.
במידה ותהיה מחלוקת בין הצדדים, אני מציעה שימונה רואה חשבון מטעם בית הדין, באמצעות פניה ללשכת רואי החשבון בישראל, אשר יגיש חוות דעת ניטרלית.
על באי כח הצדדים להודיע עמדתם להצעת בית הדין תוך 30 ימים ממועד החישובים האחרון".

ב"כ הצדדים הגישו חישובים מטעמם ומבוקש כעת לתת החלטה.

יצוין כי צודק ב"כ הנתבעת בכך שיש לתת החלטה (או פסק דין) בנוגע לטענות המשפטיות, מאחר שהקביעות בהחלטה בבקשה לאישור הן לכאוריות בלבד. אולם, אני סבורה כי כדי לקיים את הוראות פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, כולל טענת ההוגנות, יש צורך להכריע קודם בחישובים. בעקבות כך, בשאלה האם אכן שילמה הנתבעת לעובדיה או לחלק מהם סכומים גבוהים מאלה הקבועים בחוק בגין פדיון חופשה.

כפי שנקבע בהחלטה מיום 18.4.21 על מנת להכריע בעניין החישובים יש למנות מומחה רואה חשבון ודרך המינוי תהיה כפי שהוצע לצדדים, שלא התנגדו.

נוכח האמור, אני קובעת כי ימונה רואה חשבון מטעם בית הדין, באמצעות פנייה ללשכת רואי החשבון בישראל, שיגיש את חוות דעתו הניטרלית לעניין חישובי הצדדים. אל רואה החשבון יועברו התחשיבים מטעם הצדדים, החלטת המותב בראשותי מיום 28.5.19, פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מיום 23.10.19 (בר"ע 12373-06-19), החלטה מיום 18.4.21 והחלטה זו.

בשלב הראשון, מזכירות בית הדין תשלח החלטה זו ללשכת רואי החשבון בישראל לצורך המינוי.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.