הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ת"צ 14184-04-16

22 ספטמבר 2021

לפני:

כב' השופט אורן שגב

התובע
אברהם עמבר ת.ז. XXXXXX567
ע"י ב"כ: עו"ד לביא נועם
-
הנתבעות

  1. טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ ח.פ. 511635625
  2. קבוצת עזריאלי בע"מ ח.פ. 510960719

ע"י ב"כ: עו"ד נועם ודעי ואח'

פסק דין

הקדמה
הורתה של תובענה זו בתביעת התובע לקבלת זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו אצל הנתבעות ומאופן סיומה, ובבקשה להכרה בתובענתו כתובענה ייצוגית. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 08.05.17, חזר בו התובע מהבקשה להכיר בתובענה כייצוגית ולפיכך, עניינו של פסק דין זה בתביעתו האישית של התובע לקבלת זכויות שונות, כפי שיפורט בהמשך.

הרקע העובדתי ותמצית טענות הצדדים
התובע, מר אברהם עמבר (להלן – התובע) הועסק ע"י הנתבעת 1 החל מיום 04.02.2013 כמנהל משמרת בתחום האבטחה בקניון עזריאלי בעיר מודיעין (להלן – הקניון).
הנתבעת 1, חברת טי. אנד. אם סער ביטחון בע"מ (להלן – סער ביטחון) היא חברה שמספקת שירותי אבטחה לעסקים ולמוסדות שונים.
הנתבעת 2, קבוצת עזריאלי בע"מ (להלן – קבוצת עזריאלי) מחזיקה ומנהלת, בין היתר, את קניון עזריאלי בעיר מודיעין, בו הועסק התובע בתחום האבטחה.
לטענת התובע, ביום 17.09.15 הודיע לו קב"ט הקניון בשם ניסים, כי הוא מושעה מעבודתו עד להודעה חדשה. המניע לכך היה תביעה נזיקית שהתובע הגיש זמן קצר קודם לכן כנגד הקניון בשל תאונה שארעה לו בזמן העבודה, במהלכה החליק ושבר את ידו. לדבריו, להשעיה קדמה גם התנכלות תעסוקתית.
ימים אחדים לאחר מכן, ביום 21.09.15, התובע זומן לשיחה אצל מנהל סניף תל אביב של סער ביטחון – שיחה שכונתה "שימוע", במהלכה הוסבר לתובע כי הוא לא יכול לשוב לעבודתו בקניון, וכי מוצע לו מקום חלופי כשומר בביתן, תוך הורדה משמעותית בדרגתו ובשכרו.
התובע סירב להצעה וביקש שסער ביטחון תיתן לו מכתב פיטורים או שתאפשר לו להמשיך ולעבוד בעבודה ביצע עד לאותו רגע, או ברמה מקבילה לה, ואולם, מנהל סער ביטחון השיב לו, כי הוא לא יקבל מכתב פיטורים וכי אם ברצונו להתפטר, הוא מוזמן לעשות כן.
ביום 15.10.15 זומן התובע לשיחה בנוכחות נציגת הסתדרות העובדים הכללית, הגב' ברכה, עמה היה בקשר כל התקופה, ובנוכחות עורך דין מטעם סער ביטחון. בשיחה זו הוצע לו לסיים את יחסי העבודה בתנאי שיסכים לקבל פיצויי פיטורים חלקיים בשיעור 50% בלבד, וזאת בהתאם למדיניות החברה לא לשלם פיצויי פיטורים בשיעור גבוה מזה. לדברי התובע, נציגת ההסתדרות הודיעה לו, כי מא חר שהגיש תביעה נזיקית כנגד סער ביטחון, ההסתדרות לא תסייע לו בעמידה על זכויותיו והורתה לו לפנות לייעוץ משפטי חיצוני.
כל אותה עת היה התובע בסטאטוס של מושעה, לא קיבל שכר ולא קיבל הודעה על סיום העסקתו. בנוסף לאמור לעיל, במהלך תקופת עבודתו סער ביטחון קיפחה אותו בקבלת זכויותיו השונות כדלקמן:
התובע עבד 300 שעות ויותר בחודש במשמרות שנמשכו לעתים 21 שעות ברצף;
סער ביטחון ניכתה באופן שיטתי משכרו תשלום עבור כ- 5 שעות עבודה חודשיות בממוצע;
סער ביטחון חישבה את התפלגות השעות באופן לקוי, באופן שחישבה לו ביתר את השעות שתמורתן קיבל שכר יסוד, ובחסר את השעות הנוספות בהן עבד ואשר בגינן היה זכאי לתשלום בשיעור 125% או 150%, לפי העניין;
תלושי השכר שהונפקו לו היו פגומים ולא נהירים ולא שיקפו את שכרו.
לאור כל האמור לעיל, העמיד התובע את תביעתו על סך 362,543 ₪ ותבע את הסעדים הבאים: אי מתן הודעה לעובד, הפרשי שכר, פיצויים בגין הלנת שכר, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה על סיום העסקה, פיצוי בגין אובדן דמי אבטלה, פיצוי בגין מתן תלושים פגומים ופיצוי בגין עגמת נפש. בכתב הסיכומים מטעמו, שב התובע וטען, כי סער ביטחון לא הציגה טופס הודעה לעובד, שב על טענתו, כי בסיס שכר היסוד שלו עמד על 29 ₪ לשעה כולל התשלום שקיבל בגין שעות נוספות גלובאליות. עוד הוסיף, כי לא הוצגו דוחות נוכחות שיש בהם כדי לסתור את דוחות הנוכחות שהוא הציג וכי יש לבכר את החישובים שהוא ערך ביחס להיקף משרתו.
בנוגע לנסיבות סיום העסקתו, טען בסיכומיו, כי הוא זומן לשימוע למרות שהישיבה לא הוגדרה כשיחת שימוע וכי הנתבעת ביקשה לשנות באופן חד צדדי את תנאי העסקתו. עוד הוסיף, כי טענת סער ביטחון לפיה הוא התפטר, אינה מבוססת ולא הוצגה כל ראיה להתפטרותו. על כן, הוסיף, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. בנוסף, יש לשלם לו פדיון ימי חופשה בלתי מנוצלים ופיצוי בגין אובדן דמי אבטלה.
ביחס לתלושי השכר, שב וטען, כי בשל היותם פגומים הוא זכאי לפיצוי וכי הוא זכאי בנוסף לכך גם לפיצוי בגין עגמת נפש.
ביחס לקבוצת עזריאלי, שב וטען, כי היא נושאת באחריות כמזמינת שירות לכך שזכויותיו קופחו וכי היא לא הוכיחה כי ביצעה ביקורת כלשהי.
סער ביטחון הקדימה וטענה, כי במהלך עבודתו, קיבל התובע את כל המגיע לו על פי דין והוסיפה, כי במהלך תקופת עבודתו, ה וא החל לעבור עבירות משמעת רבות בנוגע למשמרות אליהן שובץ, וזאת למרות שהיה אחראי משמרת. כך, לשם דוגמה, החליט על דעת עצמו לא להגיע למשמרות אליהן שובץ והעלה שומ רים לא חמושים מבלי שעדכן על כך את הגורם המנחה, כנדרש. לפיכך, היא ביקשה לשבצו במקום אחר חלף פיטוריו, אך הוא סירב לכך ובחר שלא להגיע יותר למקום העבודה.
התובע החל את עבודתו בחודש 02/2013 ועבד עד לחודש 09/2015, היינו, שנתיים ו- 7 חודשים בהיקף משרה ממוצע ומשתנה של 92%. ביום 17.09.15 החליט שהוא לא מתייצב למשמרת אליה שובץ, חרף העובדה שמנהלו הישיר ניסה לשחרר אותו ממנה אך לא הצליח, ובעקבות כך זומן לשיחת שימוע למחרת היום.
בשיחת השימוע, שנערכה ביום 21.09.15, התובע לא הכחיש את עבירות המשמעת המיוחסות לו וסרב להצעה לשבצו באתר אחר באותם תנאים. למעשה, התובע הפסיק להתייצב לעבודה וכך הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים.
באשר לטענותיו בנוגע להפרשי שכר, התובע מסתמך על דוחות נוכחות שגויים שאינם משקפים את עבודתו בפועל, שכן אין בהם שעות הפסקה שקוזזו, אין התייחסות לחלוקה לשעות נוספות, אין הבחנה בין גובה שכר הבסיס בכל אחד מהתפקידים שביצע ולתשלום בעבור שעות נוספות גלובאליות. לעומת זאת, קיימת הלימה בין דוחות הנוכחות מטעם סער ביטחון לבין תלושי השכר.
קבוצת עזריאלי טענה כי אין יריבות משפטית בינה לבין התובע, שכן היא לא העסיקה אותו ולצורך קבלת שירותי האבטחה, השתמשה במיקור חוץ משעה שהיא עצמה אינה מעסיקה עובדי אבטחה.
התובע לא פירט כנדרש מהן הטענות המופנות כלפיה ומדוע היא נושאת באחריות מתוקף החוק להגברת אכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן – החוק להגברת האכיפה) והוסיפה, כי סער ביטחון מחזיקה בכל הרישיונות וההיתרים הנדרשים לצורך מתן השירות שאותו סיפקה לה.
התובע לא פנה, ולא טוען שפנה, אי פעם אל גורם כלשהו אצלה בתלונה כלשהי והיא התעלמה מפניותיו, זאת חרף העובדה שהיה מיוצג ע"י ההסתדרות בזמנים הרלוונטיים. גם כשהתקיים משא ומתן בינו לבין סער ביטחון בתיווכה של נציגת ההסתדרות, אף אחד לא עירב את קבוצת עזריאלי בעניין. מכאן, שהתובע לא עמד בחובה המוטלת עליו בסעיף 25 לחוק הגברת האכיפה על מנת שתקום אחריות אזרחית של מזמין השירות.

דיון והכרעה
ביום 15.07.19 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נחקרו התובע, מר אהרון רצאבי מנכ"ל חניוני עזריאלי מטעם קבוצת עזריאלי ומר שגיא יום טוב, מנהל סער ביטחון. להלן אדון בכל אחד מרכיבי התביעה .

פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה
בכתב הסיכומים מטעמה, טענה סער ביטחון, כי אין בכתב התביעה טענה בקשר עם אי מתן הודעה על תנאי העסקה, ולא בכדי, שכן כפי שעולה מתצהירו של נציג סער ביטחון, כל עובד שמתחיל את עבודתו, חתום על הודעה לעובד (סעיף 25 לסיכומי סער ביטחון וההפניות שם).
דין טענת סער ביטחון להידחות. כתב התביעה כולל רכיב תביעה בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה ואף דרישה לפיצוי בסך 15,000 ₪. דרישה זו חוזרת על עצמה גם בסיכומי התובע. אכן, בכתב התביעה אין פירוט עובדתי או משפטי בנוגע לרכיב זה, ואולם, אין בידי לקבל את הטענה, כי הוא לא נתבע ועל כן יש לקבל את האמור בתצהיר שהוגש מטעמה.
הנטל להוכיח כי התובע קיבל הודעה לעובד על תנאי העסקתו, כמצוות החוק, מוטל לפתחה של סער ביטחון והיא לא עמדה בו. לא מצאתי כי היתה מניעה כלשהי לצרף עותק מההודעה לעובד, ככל שזו אכן ניתנה לו, לכתב ההגנה או לתצהירו של מגיש התצהיר. משהדבר לא נעשה, חזקה על הנתבעת שאין בידה ראיה לכך שניתנה לתובע הודעה כמתחייב .
לאור האמור לעיל, ומשטענת התובע לא נסתרה, אני פוסק לו פיצוי בגין רכיב זה בסך 3,000 ₪.

הפרשי שכר
בכתב הסיכומים מטעמו, העלה התובע טענה חדשה לפיה, רכיב השנ"ג לא נלקח בחשבון לצורך הפרשות ותשלום זכויות סוציאליות שונות המתחייבות מהשכר הקובע. סער ביטחון טענה, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן אין כל זכר לטענה זו בכתב התביעה. מעבר לכך, הוסיפה, כי הדוחות עליהם התובע משליך את יהבו הוכנו לצורך התביעה ולא נערכו בזמן אמת, וזאת כפי שעלה בחקירתו הנגדית, זאת לעומת דוחות הנוכחות שהיא הציגה, אשר נערכו בזמן אמת ועל כן משקלם הראייתי גבוה יותר. עוד הוסיפה, כי התובע הודה בחקירתו, כי כל אימת שהיו לו טענות בקשר עם שכרו, הוא פנה למנהל שלו. ולבסוף, טענה, כי חישוביו נערכו ע ל בסיס של 29 ₪ לשעה שכלל לא השתכר בפועל וכי הוא הודה כי לא הפחית את הסכומים שקיבל בפועל.

אשר להכרעתי
דין התביעה ברכיב זה להידחות, וזאת מן הטעם, שקיים קושי ראייתי לבסס את טענת התובע, ואבהיר. בחקירתו בביה"ד, הודה התובע, כי האפליקציה אליה הזין את הנתונים לא אפשרה פעולה ללא הזנה של סכום שכר שעתי ולכן השכר השעתי שהוזן היה שכר המינימום במשק ולא השכר השעתי אותו השתכר בפועל (עמודים 21-22 לפרוטוקול). מכאן, שאני מקבל את טענת סער ביטחון, לפיה רישומי התובע נערכו בדיעבד ולא בזמן אמת, דבר המשליך ישירות על מהימנותם. בנוסף, הצדק עם סער ביטחון כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.
מעבר לכך, ביחס לרכיב השנ"ג, כפי שהתובע העיד בעצמו (עמ' 28 לפרוטוקול), הרי שמדובר בהסדר מיוחד מכוח צו ההרחבה בענף השמירה ששולם עבור שעות נוספות שהתובע ביצע בפועל. חישובי התובע אף לוקים בחסר בשל העובדה שלא הפחית תשלומים אלה, אותם קיבל.
למעשה, טענתו של התובע, כי דוחות הנוכחות של סער ביטחון אינם מהימנים, לא נתמכה בכל ראיה של ממש שניתן להסתמך עליה ולבכר אותה מבחינה משקלה הראייתי על פני הראיות מזמן אמת שהציגה סער ביטחון עצמה בנושא זה. בשולי הדברים ייאמר, כי התובע גם לא התייחס לתשלומים שהוכח שקיבל ביתר וראו לעניין זה את הפירוט בסעיף 43 לסיכומי סער ביטחון.
סיכומו של דבר, בהיעדר יכולת להסתמך על הדוחות ועל החישובים שערך התובע (על דרך האומדנא), אני מקבל את חישובי סער ביטחון שנערכו בזמן אמת ותאמו את תלושי השכר.

נסיבות סיום העסקת התובע
לטענת התובע, הוא פוטר שלא כדין במובן זה שלהחלטה לפטרו לא קדם הליך של שימוע (סעיף 34 לכתב התביעה). סער ביטחון הכחישה את הטענה וצירפה לתצהיר הנציג מטעמה 2 מסמכים בעניין: האחד - מכתב מיום 18.09.15 הממוען לתובע, שכותרתו: עבירת משמעת חמורה (להלן – המכתב). בסעיף 5 לאותו מכתב צוין, כי הוחלט לערוך לתובע שימוע ולהשעותו מהעבודה עד לקיומה ביום 21.09.15; השני – טופס סיכום שיחה מיום 21.09.15 (המילה "שימוע" שהופיעה בכותרת המסמך נמחקה). בחלק הראשון של הטופס תחת הכותרת "רקע כללי", צוין בסעיף ג', כי "מטרת השיחה היא החלטה לגבי המשך עבודתו" (להלן – טופס סיכום שיחה).
בחלק השני של טופס סיכום השיחה , הועלו 3 טענות: התנהלות בלתי מקובלת בגין אי הגעה למשמרות, החלטה חד צדדית מצד התובע לעבור למשמרות לילה בלבד, ללא תיאום, עדכון או אישור מטעם הגורם המנחה, והעלאת מאבטחים לעמדות ללא חימוש ומבלי לעדכן או לקבל על כך אישור מראש של הגורם המנחה.
בחלק השלישי של הטופס הועלתה תגובת התובע לטענות אלה ובחלק הרביעי, שכותרתו "החלטות והמלצות עיקריות", צוין, כי הוסבר לתובע כי "אינו מתאים להיות אחראי משמרת בעזריאלי מודיעין יחד עם זאת אין בכוונתי לסיים לו את ההעסקה אלא להעביר אותו לפרויקט אחר במודיעין באותם תנאי שכר ". עוד צוין, כי התובע אמר שיפנה להסתדרות, סירב לכתוב מכתב התפטרות וסירב להצעה לעבור לאתר אחר.
לטענת התובע, הוא פוטר הלכה למעשה באופן חד צדדי מבלי שהתקיים הליך פיטורים מסודר בעניינו . עוד הוסיף, כי החליטו "לייבש" אותו בשל סירובו להתפטר (סעיף 17 לסיכומי התובע) וכל זאת כנקמה קטנונית על כך שהגיש כנגדה תביעה נזיקית מספר חודשים קודם לכן בשל נזקי גוף.
סער ביטחון טענה כי התובע לא הציג בפני ביה"ד ולו ראשית טענה לתמיכה בטענתו בנוגע לסיום יחסי העבודה עמו, זיגזג בגרסאותיו ולא הוכיח כי סבל מהתנכלות תעסוקתית בשל העובדה שהגיש תביעה נזיקית.
ביחס לזימון לשימוע, התובע הודה בחקירתו כי קיבל זימון לשימוע בוואטסאפ והודה כי ראה את טופס שיחת השימוע, בו הוא מודה במיוחס לו (סעיף 60 לסיכומי סער ביטחון). עוד טענה, כי התובע הודה שהיא ביקשה לשבץ אותו במקום אחר אך הוא סירב וכי לאחר אותה שיחת שימוע, הוצעה לו הצעת פשרה בנוכחות נציגת ההסתדרות, אך הוא סירב לה. לאור האמור לעיל, סיכמה, כי התובע הודה למעשה בגרסתה שלה לפיה הוא התפטר מעבודתו ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים.
לחילופין, טענה, כי ככל שטענתה לא תתקבל, התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בהתאם לשכרו הקובע בסך 11,500 ₪ בלבד, וזאת בהתאם לתחשיבים שהיא ערכה ביחס להיקף משרתו – 92% (היקף גדול יותר מזה שהתובע עצמו טען לו – 89%).
בהמשך לאמור לעיל טענה, כי התובע התפטר מבלי לתת לה הודעה מוקדמת ולכן הוא חייב לה דמי הודעה מוקדמת בסך של 4,551 ₪.

אשר להכרעתי
אין בידי לקבל את טענות סער ביטחון בנוגע לנסיבות סיום העסקתו של התובע, כפי שאבהיר להלן.
בהתאם לגרסת סער ביטחון, התובע זומן ביום 18.09.15 לשיחת שימוע (סעיף 13 לכתב התביעה) וזאת באמצעות המכתב מיום 18.09.15. במהלך שיחת השימוע, התובע לא הכחיש את הטענות שהופנו אליו ואז נאמר לו כי לאור התנהלותו לא ניתן להמשיך ולשבצו באתר בו עבד וכי הוחלט לשבצו, באותם תנאים, באתר אחר. התובע סרב לכך, "וגם לא הסביר מדוע הוא לא מעוניין להמשיך ולהשתבץ בנתבעת וכך פשוט בחר התובע שלא להמשיך בעבודתו בנתבעת מבלי ליתן לה כל הודעה מוקדמת" (סעיף 14 לכתב ההגנה).
סבורני, כי נפל פגם באופן הזמנתו של התובע לשימוע ופגם זה אף יורד לשורשו של עניין באופן שזכויותיו של התובע נפגעו מאופן התנהלותה של סער ביטחון, ובמה דברים אמורים?
המכתב מיום 18.09.15, שכותרתו "עבירת משמעת חמורה" מתאר אומנם את טענותיה של סער ביטחון כלפי התובע, ואולם לא נאמר בו כי החברה שוקלת לסיים את העסקתו בגין כך. כך גם התובע לא מיודע על אודות זכותו להיות מיוצג בשיחת השימוע. למעשה, מנוסח המכתב עולה כי מדובר בזימון לשיחת נזיפה או אזהרה מבלי שהאופציה של סיום יחסי העבודה או של שינוי תפקיד נשקלת בהקשר זה. יתר על כן, מסיבות שלא הובהרו, המילה "שימוע" נמחקה מכותרת טופס סיכום השיחה.
לנוכח הטענות הרציניות שהופנו כלפי התנהלותו המקצועית של התובע וההחלטה שהתקבלה בו במקום (ואולי אף קודם לכן) , מן הראוי היה שהוא יוזמן לשימוע לפני קבלת החלטה על המשך העסקתו בסער ביטחון, וכי מטרת השיחה תקבל ביטוי במכתב זימון מפורט לשימוע, כמקובל. כך גם באשר לשיחה עצמה. מן הראוי היה לפתוח ולציין כי החברה שוקלת את המשך העסקתו, ולחילופין, שוקלת את שיבוצו בתפקיד אחר ובמקום אחר לאור התנהלות מקצועית בלתי תקינה. למרות האמור לעיל, יש לצין, כי מטופס סיכום השיחה עולה, כי טענות סער ביטחון נפרשו בפני התובע וכי תגובתו אליהן נרשמה. לכן, במובן זה, לא ניתן לקבוע כי זכותו להליך הוגן נפגעה לחלוטין.
ביחס לנפקות ההצעה שהוצעה לו, משלא הוצגו ע"י סער ביטחון הסכם עבודה ולמצער, הודעה לעובד בדבר תנאי העסקה, אין הוכחה כי היא היתה רשאית לנייד את התובע בין מקומות שונים, ללא הסכמתו, כאוות נפשה. מכאן, שהתובע לא היה מחויב לקבל את השינוי החד צדדי שסער ביטחון ביקשה לכפות עליו, הגם שדובר על אותם תנאי שכר.
מהאמור לעיל נובע, שבהיעדר הסכמה מטעם התובע לשינוי חד צדדי בתנאי העסקתו, יש לראותו כמתפטר בדין מפוטר על כל הכרוך בכך וצודק התובע כי השארתו ללא שיבוץ, כמוה כפיטוריו בפועל בנסיבות שתוארו.
באשר לפיצוי הראוי בגין הפגם שנפל בהליך השימוע, סבורני, כי בנסיבות העניין, יש לפסוק לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪, וזאת בשים לב לכך שחרף הפגם שבזימונו, ניתנה לו האפשרות להשמיע את טענותיו. בנוסף, מעדותו עולה שהבין שמדובר הלכה למעשה בשימוע לפני קבלת החלטה על המשך העסקתו.
בנוסף, זכאי התובע לפיצויי פיטורים מלאים ולדמי הודעה מוקדמת. מש העדפתי את חישוביי סער ביטחון ביחס לאופן חישוב שכרו של התובע, אני פוסק לו פיצויי פיטורים בסך 11,500 ₪ ולדמי הודעה מוקדמת בסך של 4,975 ₪.

פדיון ימי חופשה
בהתאם לתלוש השכר של חודש 09/2015, נותרו לתובע 15.38 ימי חופשה שנתית בלתי מנוצלים. אין בידי לקבל את טענת סער ביטחון בסיכומיה בנושא זה, שכן תלושי השכר מהווים ראיה לכאורה לנכונות האמור בהם, במיוחד שעה שתלושים אלה הופקו על ידה ומטעמה. לכן, משלא נטען כי התובע קיבל פדיון של אותם ימים ובהתאם לחישוב שכרו השעתי של התובע בסך 26.60 ₪, זכאי הוא לפדיון ימים אלה בסך כולל של 3,273 ₪.

פיצוי בגין תלושי שכר פגומים
משלא מצאתי כי נפל פגם בתלושי השכר, רכיב תביעה זה נדחה.

פיצוי בגין אובדן דמי אבטלה
רכיב תביעה זה נזנח בסיכומי התובע ועל כן, יש לדחותו. מעבר לדרוש ייאמר, כי ממילא לא הוצגה על ידו ראיה כלשהי שתתמוך בטענה לפיה הוא הגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה וזו נדחתה בנימוק שניתן ליחסו להתנהלותה של סער ביטחון כלפיו .

פיצוי בגין עגמת נפש
הלכה היא, כי פסיקת פיצוי לעובד בשל עגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך שמעסיקו לא נהג עמו כשורה, אמורה להיעשות במקרים נדירים בלבד, שהם קיצוניים ויוצאי דופן בחומרתם (דב"ע נג/3-114 מדינת ישראל – מצגר (ע"ע 456/06 אוניברסיטת תל אביב נ' אלישע (פורסם בנבו, 27.2.08) , ע"ע 402/07 ניצנים בע"מ ואח' נ' חודאדי ואח', (פורסם בנבו, 19.1.10)).
לא מצאתי כי תיק זה בא בגדרם של אותם מקרים חריגים, במיוחד לאור העובדה שמצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין הפגמים שנפלו בהליך השימוע.
לאור האמור לעיל, רכיב תביעה זה נדחה.

פיצויי הלנה
התרשמתי כי המחלוקת בין הצדדים לגבי נסיבות סיום העסקתו של התובע היתה מחלוקת כנה. מסקנתי מתבססת על כך, שהוצע לתובע לעבור לעבוד במקום אחר ובאותם תנאי שכר. הגם שפסקתי כי יש לראות בכך כשינוי חד צדדי בתנאי העסקתו, ולכן התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, התרשמתי כי סער ביטחון האמינה כי התובע הוא זה שלמעשה התפטר משסירב לקבל את ההצעה החדשה שהוצעה לו באותם תנאי שכר .
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הדרישה להשית על סער ביטחון פיצויי הלנה ומחייב אותה לשלם את כל הסכומים שנפסקו לתובע כשהם נושאי הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
התביעה כנגד קבוצת עזריאלי
משראיתי לדחות את רכיבי התביעה הנוגעים לתלושי השכר ולהפרשי שכר, מתייתר הצורך לדון באחריותה של קבוצת עזריאלי, שכן ממילא לא הוכח כי נפל דופי בהתנהלותה של סער ביטחון בהקשר שיש בו כדי להטיל אחריות, ולו עקיפה, על מזמינת השירות.
לאור האמור לעיל, התביעה כנגד קבוצת עזריאלי – נדחית.

אחרית דבר
התביעה מתקבלת בחלקה וסער ביטחון תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה – 3,000 ₪;
פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (פגם בהליך השימוע) – 5,000 ₪;
פיצויי פיטורים – 11,500 ₪;
דמי הודעה מוקדמת – 4,975 ₪;
פדיון חופשה שנתית – 3,273 ₪.
הסכומים דלעיל יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
התביעה כנגד קבוצת עזריאלי – נדחית.
חרף קבלת התביעה, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו, וזאת בין היתר לאור ההפרש המשמעותי בין סכום התביעה (362,543 ₪) לבין הסכום שנפסק וכן בשים לב לעובדה שהוגשה בקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית והנתבעות נאלצו להתגונן בפניה.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ב, (22 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .