הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב פ"ה 12000-11-16

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור ( מעסיקים), גב' עליזה מעין

התובעת
הלן גלבר
ע"י ב"כ עו"ד אורלי צבר
-
הנתבעים

  1. עיריית אשדוד
  2. ד"ר יחיאל לסרי-ראש עירית אשדוד
  3. דורון חזן

ע"י ב"כ עו"ד חן סומך ואביב סטרשנוב

פסק דין

1. תובענה זו היא חוליה אחרונה בשרשרת הליכים שהתובעת, חברת מועצת העיר אשדוד, ניהלה כנגד הנתבעים בקשר למכרז לאיוש משרת מהנדס העיר אשדוד.

בהליך זה מבקשת התובעת כי בית הדין יבטל מכרז לאיוש משרת מהנדס עיר (מספרו 85/16) ויכריז כי הנתבע מס' 3, מר דורון חזן (להלן – חזן), נעדר כשירות לתפקיד מהנדס עיר.

2. הליכים קודמים
א. ביום 10.9.15 הגישה התובעת (יחד עם מר גל אביב) בקשה לצו מניעה זמני, בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שמטרתה מניעת כניסתו של חזן לתפקיד מהנדס העיר אשדוד (צ"ו 23686-09-15). בלב ההליך עמד מכרז לאיוש משרת מהנדס עיר, שמספרו 7/15.

במכרז נקבע תנאי סף של ניסיון מצטבר בן 9 שנים ומעלה בתחומים המקצועיים הרלוונטיים למשרה.

מעיון בתיק עולה כי בסופו של דיון בבקשה לסעדים זמניים, ניתן בהסכמה צו זמני לפיו מינויו של חזן כמהנדס העיר יוקפא, אך הוא ימשיך לכהן כממלא מקום ותקופת עבודתו כממלא מקום לא תובע בחשבון כתקופת ניסיון או אכשרה, אם יתעורר צורך בקיומו של מכרז חדש לאיוש המשרה.

ביום 22.6.16 ניתן פסק דין באותו הליך, לפיו ניתן תוקף של פסק דין "להודעת העירייה שלפיה המכרז למינוי מהנדס עיר שמספרו 7/15 - יבוטל וכתוצאה מכך יבוטל מינויו של מר חזן לתפקיד מהנדס העיר. ככל שתצא העירייה במכרז חדש וככל שמר חזן יגיש מועמדותו במכרז זה, לא תבוא התקופה שבה כיהן כממלא מקום בפועל של מהנדס העיר, בחשבון תקופת הניסיון העומדת לבחינה במסגרת אותו מכרז. "

ערעור על פסק דין זה נמחק (ע"ע (ארצי) 15574-09-16, פסק דין מיום 26.12.17).

ב. ביום 29.6.16 העירייה פרסמה מכרז חדש לתפקיד מהנדס עיר, מספרו – 85/16.

במכרז זה נקבע תנאי סף של ניסיון מצטבר בן 5 שנים ומעלה בתחומים המקצועיים הרלוונטיים למשרה (וזאת בשונה מתשע שנות ניסיון שנדרשו במכרז הראשון).

ג. ביום 15.8.16 התובעת הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הליך שמספרו 36274-08-16, בה התבקש ביטולו של המכרז החדש שהעירייה פרסמה (מספר 85/16).

העתירה המנהלית הועברה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בהחלטה מיום 11.9.16.

ד. בדיון שהתקיים בבית הדין בבאר שבע, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יוגשו סיכומים בכתב ללא שמיעת ראיות. כן הוסכם שהשאלה שבמחלוקת היא האם התחייבה העירייה במסגרת הליך 23686-09-15 לפרסם כתנאי סף למכרז ניסיון של 9 שנים וכן תנאי סף אחרים; ואם כן, האם ניתן פסק דין המחייב אותה לעשות כן; ואם כן, האם רשאית הייתה העירייה לסטות מתנאי סף אלה ובאילו תנאים.

ה. בין לבין התובעת הגישה תביעה נוספת – מספרה 12000-11-16, זוהי התובענה שבפנינו. תחילה ההליך החדש נדון במאוחד עם ההליך הקודם שהתובעת הגישה (36274-08-16). בהחלטה מיום 12.5.17, הורה בית הדין על הפרדת הדיון בהליכים.

ו. ביום 28.5.17 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתיק 36274-08-16, ונקבע כי דין הבקשה לביטול המכרז להידחות, כיוון שגם אם הצהרת העירייה בדיון בבית הדין היא התחייבות מנהלית, קיים טעם חוקי וצידוק סביר לעמדת המדינה שעל פי הוראתה פעלה העירייה, המצדיק סטייה מההצהרה.

ז. התובעת הגישה ערעור על פסק הדין והערעור נדון בבית הדין הארצי בהליך שמספרו ע"ע 57032-06-17.

ביום 17.1018 דחה בית הדין הארצי את הערעור על פסק הדין בצ"ו 36274-08-16 וקבע כי רשות מקומית אינה יכולה להחמיר את תנאי הסף שנקבעו בחוק כתנאי כשירות אחידים.

3. השתלשלות דיונית בתיק זה
א. כאמור, תובענה זו הוגשה מלכתחילה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, והיא מופנית כנגד החלטת ועדת המכרזים מיום 12.9.16.

ב. במסגרת התובענה שבפנינו נתבעה מלכתחילה גם המדינה – משרד הפנים, כנתבעת פורמלית.

ג. ביום 11.2.19 קבעה נשיאת בית הדין הארצי, כב' השופטת וירט – ליבנה, כי בשל מינויו של כב' השופט אזולאי, שייצג את המדינה בית זה, כשופט בבית הדין האזורי בבאר שבע, הרי שכיוון שטרם החלה שמיעת הראיות ומטעמים של מראית פני הצדק, הדיון יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

ד. ביום 13.6.19 התקבלה בקשת המדינה לסילוק ההליך כנגדה על הסף וניתן פסק דין, לפיו התביעה כנגד המדינה – משרד הפנים תדחה על הסף. נקבע שמלכתחילה, המדינה צוינה כנתבעת פורמלית בכתב התביעה ולא צוין סעד שנתבע ממנה. בנוסף, אין בתצהירי הצדדים התייחסות למדינה (טענה עובדתית או אחרת), המצדיקה הותרתה כצד להליך. עוד צוין, כי כאשר אין חולק שהמדינה אינה ולא היתה מעסיקתו של חזן, בכל הנוגע לאיוש משרת מהנדס עיר בעירייה, אין סמכות לבית דין זה, לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; הן בבחינת מהות הסכסוך והן בבחינת זהות הצדדים. בנוסף, גם בבחינת הסעדים הנתבעים, מקום בו אין סעד שנתבע מהמדינה, אין הצדקה להמשך ההליך כנגדה.

ה. משהתיק הועבר בפני מותב זה, בשלב בו הוגשו תצהירי הצדדים, נקבעה ישיבת הוכחות לחקירותיהם הנגדיות של העדים.

ו. מטעם התובעת נשמעה רק עדותה.

מטעם הנתבעים העידו חזן וכן מנכ"ל העירייה, בן אילן בן עדי (להלן – בן עדי) ומבקר העירייה, מר שלמה בן עזרא (להלן – בן עזרא).

4. להלן תמצית טענות התובעת:
א. חזן אינו עומד בתנאי הסף, מאחר שיש למנות את ניסיונו המקצועי רק ממועד שהוא מהנדס או אדריכל רשוי, כהגדרת המונח בחוק המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז – 1967.

ב. יש לבטל את זכייתו של חזן מאחר שהיא פרי תרמית, הטעיה או הסתרה של מידע מהותי מצדו. בהקשר זה גם נטען שחזן השיג גם את עבודתו בעיריית בת ים ובוועדה מרחבית זמורה על סמך קו"ח שקריים (נספח יט' לתצהיר התובעת). בנוסף, עבודתו בעיריית ירושלים היתה בזמן שלא הוכר כאדריכל רשוי.

ג. התובעת הוסיפה וטענה שחזן זייף קורות חיים והגיש גרסאות שונות וסותרות. כך לגבי שנות עבודתו במשרד גוגנהיים, עבודתו בשירות עיריית ירושלים ועבודתו במשרד פרטי. כך גם לגבי ניסיונו המקצועי בעיריית בת ים ובוועדה המרחבית זמורה ואף לגבי לימודיו ומועד שבו נרשם כאדריכל רשוי.

ד. חזן לא צבר חמש שנות ניסיון בתכנון עיר.

ה. החלטות ועדת המכרזים אינן עומדות בכללי המשפט המנהלי. ראש העיר הורה לחברי הוועדה לראות במועמדים כמי שעברו את תנאי הסף ובם העלי אותה מקצועיות. בכך כבלה הוועדה את שיקול דעתה. גם מנכ"ל העירייה שהיה חבר בוועדה העיד שאינו פועל בניגוד לדעת ראש העיר.

ו. החלטת הוועדה התקבלה ברוב של שלושה כנגד שניים.

ז. הוועדה חיפשה "מריונטה/ חותמת גומי" וחזן התחייב עוד במכרז 7/15 שיבטל את דעתו מול ראש העיר.

ח. הוועדה שקלה שיקול פסול של יציבות בתפקיד וקידום הסכם הגג.

ט. למנכ"ל העירייה היכרות מוקדמת ודעה קדומה, כיוון שהפנה לפרוייקטים ספציפיים עליהם עבר עם חזן.

י. הוועדה התעלמה משינוי הגרסאות, סתירות, טענות בנושא אמינות והיעדר מקצועיות והעדר עמידה בתנאי הכשירות הנדרשת. הוועדה גם לא עימתה את חזן עם הטענות כנגדו, לרבות טענות לגבי מועמד לפיטורים משני מקומות עבודה קודמים.

יא. חברי הוועדה לא בדקו את כשירותו של חזן.

5. להלן תמצית טענות הנתבעים:
א. לתובעת אין כל ידיעה אישית לגבי מרבית טענותיה. מדובר בחברת אופוזיציה המונעת ממניעים פוליטיים ולקידום שאיפותיה בתחום זה. התובעת לא זימנה עדים מטעמה, היא אישרה הן בהליך זה ובהן בהליך הקודם שאין לה ידיעה אישית לגבי הדברים שנאמרו בדיון והתובעת כלל לא נכחה בוועדת הבחינה למינוי מהנדס עיר.

ב. בעת הגשת המועמדות למכרז 85/16 חזן עמד בתנאי הסף ואף למעלה מכך. טרם זימונו להתייצב בפני הוועדה, העירייה - באמצעות עובדיה הבכירים (מבקר העיריה, יועמ"ש ומנהל אגף משאבי אנוש), ערכה בחינה מקיפה ויסודית של הצהרותיו לגבי ניסיון קודם.

ג. בפני ועדת המכרזים עמדה גרסה ברורה ומאומתת של קורות חייו וניסיונו המקצועי של חזן.

ד. אין להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, אשר עשתה עבודתה נאמנה, תוך הקפדה על עקרונות השוויון והכללים המתחייבים בהליכי מכרז, כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה.

ה. הפנייה לאמירות והתייחסויות מתוך פרוטוקול הדיון בהליך הקודם, משל היו עובדות שהוכחו בפני בית הדין במסגרת ההליך הנוכחי מהווה ניסיון חסר תום לב שמטרתו הטעיית בית הדין.

ו. חזן עמד בתנאי ההשכלה האקדמית במועד הגשת המועמדות למכרז נשוא ההליך. את תואר אדריכל רשוי קיבל בשנת 2008 ובתצהירו פירט את שלל התפקידים שביצע במהלך השנים, משנת 2001 ועד שנת 2012 (בתחומים המשיקים למגזר הפרטי) ומאפריל 2009 ועד ספטמבר 2015 (בתחומים המשיקים למגזר הציבורי).

ז. אין יסוד לטענות של זיוף קורות חיים, מקום בו בפני הוועדה נשוא ההליך עמד נוסח אחד ויחיד של קורות חיים והוא גם צורף לתצהירו של חזן. מעבר לכך, חזן אישר שערך התאמות ותיקונים של קורות החיים בהתאם לתפקיד אליו ביקש להתמנות והדבר נעשה בתמימות.

ח. לא נפל כל פגם בהתנהלות ועדה המכרזים. אין מניעה בדין שראש העיריה וסגנו יכהנו יחד כחברים בוועדה. בן עדי, שהיה חבר הוועדה, הבחין בין תנאי סף (נושא שהוועדה אינה בוחנת, אלא נבחן עוד קודם לכן) ובין כשירות וציין כי כל המועמדים שעמדו בפני הוועדה עמדו בתנאי הסף

ט. העיריה בחנה לעומק את מסמכי קורות החיים שהמועמדים השונים הגישו, וזאת על ידי מבקר העיריה, היועמ"ש ומנהל אגף כח אדם. מעבר לבחינת המסמכים, נערכה בדיקה יזומה מול המעסיקים הקודמים על מנת לאשש את האמור במסגרת קורות החיים.

י. פרוטוקול הוועדה, שאורכו 34 עמודים מעיד על דיון ענייני ומעמיק, תוך מתן התייחסות נאותה לכל אחד מהמועמדים שהתייצבו בפניה.

יא. טענות התובעת לגבי שאלות שהוצגו על ידי חברי הוועדה מהוות התערבות בשיקול דעת חבריה.

יב. העובדה שהתובעת לא זימנה את חברי הוועדה, לרבות נציג משרד הפנים או חבר האופוזיציה, על מנת להעיד לגבי התנהלות הוועדה, שוקלת לחובתה.

יג. ביום 21.9.16 התכנסה מליאת מועצת העיר לדיון במסגרתו נדרשה לאשר את בחירתו של חזן לתפקיד ובמסגרת הדיון התובעת ניצלה את ההזדמנות להציג את כל טענותיה לגבי בחירתו של חזן לתפקיד, וחרף זאת מינויו אושר ברוב של 11 למול 3.

6. במסגרת סיכומי התשובה, התובעת הוסיפה וטענה כי הרכב ועדת המכרזים היה פסול. מדובר בטענה חדשה והנתבעים התנגדו להרחבת החזית.

אף לדעתנו אין מקום לדון בטענות חדשות שהועלו לראשונה רק בסיכומי התשובה.

בתמצית יובהר כי הטענה החדשה שנטענה היא שהרכב הוועדה פסול, מאחר שסגן ראש העיר לא יכול היה להיות חבר בה, מקום בו ראש העיר עמד בראשנה. בנוסף נטען כי הוועדה לא נבחרה כחוק על ידי מועצת העיר.

נזכיר שהרכב הוועדה נקבע בסעיף 169ב' לפקודת העיריות, ולהלן נוסחו:
"(א) בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לבחירת עובדים למשרות המנויות בתוספת החמישית; החלטתה של הועדה תובא לאישור המועצה או ראש העיריה, לפי הענין.
מיום 4.1.2005
תיקון מס' 95
ס"ח תשס"ה מס' 1969 מיום 4.1.2005 עמ' 58 ( ה"ח 51)
הוספת סעיף 169ב
(ב) ואלה חברי ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים –
(1) ראש העיריה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים;
(2) שני חברי המועצה שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בועדת ההנהלה;
(3) המנהל הכללי של העיריה;
(4) נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל בעיריה אחרת לתפקיד הנדון במכרז.
...
(ד) היועץ המשפטי של העיריה יהיה משקיף בישיבות ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, למעט בישיבות שענינן מינוי היועץ המשפטי של העיריה.
(ה) נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור."

כלומר, טענה לגבי הסמכת חברי הוועדה על ידי מועצת העיר היא טענה עובדתית ולו רק מסיבה זו, אין מקום לדון – קל וחומר לקבל – טענה שלא נטענה קודם לכן ולא התאפשר לנתבעים להתגונן בפניה.

אשר לטענות המבוססות על סעיף 150א' לפקודת העיריות, יש לציין כי סעיף זה אינו רלוונטי, שכן הוא עוסק בהרכב הסיעתי של ועדות החובה, בעוד שהרכב ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים קבוע בפקודה עצמה. אפילו אם ניתן היה לפרש את שאלת הרכב הוועדה אחרת – גם טיעון זה מחייב קביעות עובדתיות לגביהן אין ראיות בתיק (משלא נטענו במהלך בירור התובענה).

דיון והכרעה
7. בפתח הדברים יש לציין כי למרות שכתב התביעה מלכתחילה כלל גם טענות לגבי שינוי תנאי הסף מתשע שנים לחמש שנים, משניתן פסק דינו של בית הדין הארצי, סוגיה זו באה על פתרונה ואינה עומדת לדיון בהליך זה.

כל שנותר לדיון בשלב זה הוא טענות לגבי התנהלותה של ועדת המכרזים וכן טענות לגבי כשירותו של חזן.

בנוסף, למרות שהתובעת הקדישה חלק מסיכומיה להתנהלות ועדת המכרזים והעיריה בקשר למכרז שמספרו 7/15 (סעיפים 60 – 64 לסיכומי התובעת), לא מצאנו כי יש מקום להתייחס לטענות אלה, שעניינן במכרז שבוטל.

8. עוד ראוי לציין כי התובעת הפנתה בסיכומיה לראיות רבות שהוצגו במסגרת ההליכים האחרים שניהלה בערכאות השונות. אלה אינן חלק מחומר הראיות בתיק זה.

9. על פי הדין, מטרת מכרזים לאיוש משרה היא בחירת המועמד הטוב ביותר והמתאים ביותר לתפקיד, תוך התמודדות בין מועמדים בתנאים שווים, במסגרת הוגנת ומתוך שוויון הזדמנויות ביניהם (ע"ע (ארצי) 266/99 מועצה מקומית ירכא – תקתוק, 5.12.01; ע"ע (ארצי) 1070/01 שנער – נציב שירות המדינה, 25.4.01, להלן – פרשת שנער). בהתאם לדין, בבחינת פעולת הרשות, עומדת לה חזקת התקינות. בית הדין אינו מתערב בהחלטה של רשות הפועלת על פי סמכותה, אלא אם לא נשקלו שיקולים רלוונטיים או שההחלטה נגועה בשיקולים פסולים. כמו כן, כל עוד הרשות שוקלת את החלטתה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכויות שהוקנו לה בדין, בית הדין לא יחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו. הביקורת השיפוטית בוחנת את התנהלות הרשות ולא באה להחליפה.

בעת בחינת תקינות מכרז לאיוש משרה, על פי בית הדין לשקול את מהות הפגם ואת השלכתו על כלל הציבור והן על הזוכה במכרז, כאשר על מנת להביא לביטולו של מכרז, יש להוכיח פגם מהותי היורד לשורשו של עניין (פרשת שנער שהוזכרה לעיל ור' גם ע"ע (ארצי) 621/07 גונן – זוארץ, ניתן 21.9.08).

10. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שהוצגו, לא שוכנענו כי נפל בהליכי ועדת המכרזים פגם המצדיק את פסילת המכרז. גם לגבי חזן, לא שוכנענו כי לא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד.

11. כאמור, בבחינת החלטת ועדת המכרזים, יש לזכור כי על פי הדין, אין זה מתפקידו של בית הדין ולהחליף את שיקול דעת וועדת הבחינה בשיקול דעתו. בעניין זה נפסק:

"... הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי ההחלטה בדבר בחירת אדם לתפקיד מסורה לוועדת הבוחנים ולא לבית המשפט או לבית הדין ותפקיד הערכאה השיפוטית מתמקד בתקינות ההליך, בבחינת שיקולי הוועדה ובעמידה על קיומם של כללי הצדק הטבעי (בג"צ 91/67 שקדני נ' נציב שירות המדינה [8] בעמ' 658; ע"ע 1070/01 שנער – נציב שירות המדינה (להלן – פרשת שנער [7]))."

(ע"ע (ארצי) 1279/02 מדינת ישראל – כרמי, פד"ע לח 415 (2003)).

12. מעיון בפרוטוקול הוועדה (נספח 6 לתצהירו של בן עדי, העד היחיד שהיה חבר הוועדה), עולה כי בפני חברי הוועדה התייצבו חמישה מועמדים מבין שבעה שנמצאו כעומדים בתנאי הסף.

אורכו של הפרוטוקול 34 עמודים מודפסים, נרשמו בו כלל דברי חברי הוועדה והוא מפורט ביותר.

בפתח התכנסות הוועדה, ראש העיר הציג את ההליכים המשפטיים שקדמו למכרז הנוכחי, הזכיר שמדובר במכרז חדש, הציג את שמות המועמדים שעברו את תנאי הסף וציין מהן הנקודות שבעיניו, כראש עיר, הן חשובות ורלוונטיות לתפקיד. במסגרת דבריו גם ציין מפורשות שאין לתת כל משקל לעובדה שחזן משמש כממלא מקום – "צריך להתייחס באופן שוויוני ולבחור את הטוב ביותר במועמד שעונה על כל הדברים שאמרתי קודם. חייבים לשים בצד את תקופת המילוי מקום ולהיות כמה שיותר אובייקטיביים ושפוט את המועמדים על סמך השאלות שנשאל והתשובות שנקבל עליהם להיות משוכנעים שהאדם הטוב ביותר שנבחן היום הוא זה שיהיה מהנדס העיר".

טרם ראיון המועמדים, ציין מר אבנר אקרמן, מהנדס עירית נתניה ונציג משרד הפנים, כי "אי אפשר להימנע מהמצב הזה שיש היכרות מוקדמת". לכך השיב מנכ"ל העיריה, בן עדי – "יש להבחין בין היכרות מוקדמת לדיעה קדומה. אתה יכול לבוא לפורום עם היכרות מוקדמת בתנאי שאתה לא מושפע מדיעה קדומה. גם אני רוצה להגיד לפרוטוקול שיש לי היכרות מוקדמת. לכל עובי העיריה יש היכרות קודמת עם מ"מ מהנדס העיר מר דורון חזן ואנחנו מקבלים עלינו את ההחניה של ראש העיר שלא לתת לזה משקל בבואנו לדון מיהו המועמד הראוי".

לכך השיב מר אקרמן: "אני בתפקידי יו"ר איגוד מהנדסי העיר אז אני מכיר חלק מהמועמדים". ומר צילקר, חבר המועצה, ציין – "אני עבדתי עם לאוניד שנה בלוד אז אני מכיר אותו.

13. לאחר הקדמה זו, הוועדה פנתה לראיין כל מועמד ומועמד. כל מועמד בתורו התבקש להציג את עצמו, את התאמתו לתפקיד, נשאלו שאלות לגבי ניסיון בתפקידים קודמים ונושאים מקצועיים (דיור בר השגה, ציפוף, תמ"א 38, חניות וכו'). כן התבקשו המועמדים להתייחס למצבים של חילוקי דעות עם גורמים שונים במסגרת העבודה כמהנדס עיר (כגון מועצת עיר, ועדה מקומית) ולאופן שבו יממשו את מדיניות ראש העיר.

לאחר שמיעת כל המועמדים שהתייצבו, כל אחד מחברי הוועדה הציג את המועמדים שסבר שהם הראויים ביותר ונימק מדוע שאר המועמדים פחות מתאימים בעיניו.

בסופו של דבר, שלושה מבין חמשת חברי הוועדה מצאו שחזן הוא המועמד המתאים ביותר.

14. לאור העולה מפרוטוקול הוועדה, שתוכן ישיבתה לא נסתר בראיות שנשמעו בבית הדין, לא מצאנו כל יסוד לטענה כאילו החלטתה אינה עומדת בכללי המשפט המנהלי.

מדובר בהחלטה מנומקת, המבוססת על התרשמות חברי הוועדה מהמועמדים שראיינה ומפרוטוקול הוועדה נקל לעמוד על הלך הרוח של חברי הוועדה ואת נימוקיהם לבחירתו של חזן כמועמד לתפקיד.

מעבר לכך ובתשובה לטענות התובעת - העובדה שהוועדה שאלה את המועמדים שאלות לגבי מדיניות כללית (כגון יציבות העיר או קידום הסכם הגג), אינה מהווה שיקול פסול. נהפוך הוא. בראות עינינו, מדובר בנושאים מקצועיים שראוי שיתאפשר למועמדים למשרת מהנדס עיר להתייחס אליהם עוד בשלב וועדת המכרזים.

בדומה, ודאי שאין כל פסול בכך שהחלטת הוועדה התקבלה ברוב דעות ולא פה אחד.
לכך יש להוסיף כי מקריאת פרוטוקול הוועדה לא עולה רושם כאילו הוועדה פעלה תחת הנחיות של ראש העיר לגבי בחירת המועמד המועדף עליו. חברי הוועדה הציגו את דעתם לגבי כלל המועמדים שרואיינו והתייחסו לחוזקות ולחולשות של כל אחד מהם. עדותו של בן עדי בסוגיה זו היתה ברורה וחד משמעית (עמוד 42 החל משורה 29):
"את עושה בלבול בין משרת אמון שאני חב חובת אמון לראש העיר לבין שיקול הדעת החופשי שלי בבואי לקבל החלטות במקום בו אני נדרש להפעיל את שיקול הדעת שלי... ולא פעם ולא פעמיים אני מקבל החלטת בניגוד לעמדתו של ראש העיר,.. אין שאלה בכלל..."

בהמשך העדות, בן עדי הסביר את הדברים שנרשמו מפיו בפרוטוקול (עמוד 47 החל משורה 16):
"... זה אירוע מאוד מאוד מתודולוגי שבו יש לי טבלה אני רושם לעצמי את הכישורים ואת הניסיון ואת הדברים שאני מחפש במועמד, אני רושם לעצמי חוות דעת על כל אחד מהמועמדים ובדברי הסיכום אני מקריא.. בעצם מהדף ולכן בדרך כלל אני לא נוהג להקריא את ההערות ביקורת שלי, במקרה הזה אני חרגתי ממנהגי כי היה ברור לי שהאירוע הזה יגיע לבית המשפט וזכרתי בעבר שבית המשפט הביע עמדה שניתן היה להבין ממנה שצריך... במקומות מסוימים להגיד גם מה לא בסדר במועמדים אחרים חרף העובדה שיש לי התפקוד... ולכן אני עובר מועמד מועמד, וכשאני מגיע למועמד שהוא ... מחמיא לו ומחמיא לו ובסוף אני אומר בסוף המהנדס זה היום יום עם השחיקה של היום יום והחיכוך המתמיד עם הלקוחות, העיר צריכה יציבות לאור העובדה שהיא הולכת לאורך טווח עם הסכם הגג שיתחיל היום... זאת אומרת שהוא לא מתאים..."

15. משכך, נדחות מכל וכל הטענות כאילו וועדה חיפשה "מריונטה/ חותמת גומי". התובעת הפנתה בהקשר זה לפרוטוקול הוועדה במכרז 7/15, אך מאחר שהמכרז הקודם כלל לא נדון על ידי חברי הוועדה, אין לטיעוני התובעת בעניין זה כל יסוד.

16. אשר לסוגיית ההיכרות המוקדמת – כפי שבן עדי ציין בדיוני הוועדה, מטבע הדברים, למנכ"ל העיריה היכרות מוקדמת עם כל מועמד שהוא גם עובד עירייה. עניין זה כשלעצמו אינו מהווה עילה לפסילת החלטת הוועדה. במיוחד מקום בו חברותו של מנכ"ל העיריה נקבעה בחוק (סעיף 169ב'(ב)(3) לפקודת העיריות).

מעבר לכך, בן עדי התייחס לסוגיה זו, במענה להערתו של חבר אחר בוועדה, שהוא נציג משרד הפנים, ואף הוא הכיר חלק מהמועמדים.

מקובל עלינו הסברו של בן עדי בוועדה, לפיו יש להבחין בין היכרות קודמת ובין דעה מוקדמת. לדברים שנרשמו בפרוטוקול הוועדה, מצטרף גם הסברו בבית הדין (עמוד 50 החל משורה 16):
"את טוענת שמשרד הפנים אוסר על זה, אני טוען שוב שאת ממציאה... זו המצאה. משרד הפנים בוודאי אוסר ניגוד עניינים, אוסר דעה קדומה ואוסר ניגוד עניינים, אין ספק ואפילו הייתי אומר מקומות שבהם יש רמה חברית זה לא המקרה... יש להבחין בין דעה קדומה בין היכרות מוקדמת.... אני חושב שגם בפסיקה וגם בפרקטיקה יש הבחנה ברורה בין היכרות, כן לבין דעה קדומה לבין דעה מוקדמת, זאת אומרת... אם אני מכיר מישהו סביר שיש איזה שהיא דעה לגבי... אבל דעה קדומה זה משהו אחר, דעה קדומה זה אומר שאני נעול על מישהו... אני קבעתי משהו ואני לא זז משם, זה שני דברים שונים. ולכן גם אמרתי שהמועמדים נכנסו אל פתח ... אל דלת הוועדה בעיני כולם היו שווים."

17. התובעת הוסיפה וטענה שהוועדה התעלמה מגרסאות שונות לגבי קורות החיים של חזן, טענות בנושא אמינות והיעדר מקצועיות וגם לא עימתה את חזן עם הטענות כנגדו.

דעתנו בעניין זה שונה.

18. ראשית, חלק מהנושאים, כמו עניין קורות החיים, קשורים לתנאי הסף ומדובר בנושא שהוועדה לא עסקה בו. תנאי הסף נבחנו על ידי ועדה מקדימה מטעם העיריה. לעניין זה העיד מבקר העיריה, בן עזרא, בסעיפים 5 – 9 לתצהירו וכן בחקירתו הנגדית, עמוד 78 החל משורה 32:
"בחינת המועמדים.. נעשית בחלק גדול מהתיקים, יש את כוח אדם, את מנהל כוח אדם יש פקידה אחראית נושא שקוראים לה שרה שהיא... עושה את המיון הראשוני שיש דברים מורכבים זה מגיע אלי... לא כל המועמדים... ובמקרים מסוימים אנחנו גם מביאים ליועץ המשפטי."

ר' באותו הקשר גם תרשומת שהציג (נספח 1 לתצהירו), בה נבחנה שאלת הניסיון הרלוונטי ביחס לכלל המועמדים שעמדו בפני הוועדה וכן נייר עבודה המשקף את הבדיקה שנעשתה בעניינו של התובע.

לאור מסמכים אלה ועדותו הבהירה של בן עזרא, לפיה הונחה לבדוק את שאלת פרטי קורות החיים של המועמדים ובעיקר את נושא הניסיון המקצועי שלהם "ואת זה עשינו", לרבות "גם התקשרנו יש פה את מספרי הטלפון התקשרנו גם לכל המעסיקים שלהם..." (עמוד 81 לפרוטוקול ואילך), שוכנעו כי העיריה פעלה לבחינת הנתונים שבקורות החיים ולא הסתפקה רק ברשום בהם.

ור' גם בעדותו של בן עדי (עמוד 21 החל משורה 23):
"... הפרוצדורה בעירית אשדוד היא כזו, תנאי הסף זה הדבר הראשון שנבדק ברגע שמועמדויות מוגשות תנאי הסף נבדקות בידי פקידה מקצועית באגף משאבי אנוש.
...
לאחר מכן יש הליך נוסף שבמסגרתו מבקר העיריה היה עובר על המיון של הגברת שרה בן חמו אם יש להם שאלות או התלבטויות הם פונים ליועץ המשפטי, הוועדה מקבלת אליה רק את המועמדים שעברו את תנאי הסף הוועדה, לא חבריה, אינה עוסקת כלל ועיקר בשאלה מי עומד או לא עומד בתנאי הסף."

(ור' גם בעמוד 29 שורות 12 – 15 וכן בעמוד 32, שורות 5 - 8:
"זו אותה הגברת בשינוי אדרת. אינני עוסק בתנאי סף. אינני יודע מה קרה בעריית ירושלים, כל מה שעומד בפנינו זו אמירה ברורה של משאבי אנוש ומבקר העיריה שמועמד עומד בתנאי הסף ומשם אנחנו בודקים את המועמד הכשיר ביותר למלא את התפקיד ולכן את יכולה להגיד מה שאת רוצה...".

19. זאת ועוד - לפי עדותו של בן עדי, והדברים מתיישבים עם השכל הישר – קורות חיים של המועמדים, בכללם של חזן, היו בקלסר שעמד לרשות חברי הוועדה ולא עמדו בפניה קורות חיים שחזן או מועמדים אחרים הגישו במסגרת מכרזים אחרים – "אינני עוסק בתנאי הסף של מכרזים שמוגשים לעירית אשדוד, בוודאי ובוודאי אינני עוסק קורות חיים או במועמדויות שהוגשו ברשויות אחרות" (עמוד 27 שורות 34 ור' גם בעמוד 24 שורות 1 -7, וכן עמוד 25 שורות 29 – וגם בעמוד 26 שורות 31 - 35 ור' גם הערת בית הדין בעמוד 26 שורות 5 - 10).

20. מקובל עלינו המנגנון לפיו תחילת קורות החיים נבחנים בהיבט של תנאי הסף ורק לאחר סינון לפי תנאי זה, שבלעדיו לא ניתן להתקדם, המועמדים עומדים לראיון/ בחינה על ידי וועדה המכרזים. מכאן, שהוועדה אינה נדרשת לבחון את השאלה אם המועמד עומד בתנאי הסף והדיון בפניה מתקיים מתוך נקודת מוצא לפיה כל המועמדים עומדים בתנאי הסף. כך גם הוצגו הדברים נכונה על יד ראש העיר, בפתח ישיבת הוועדה.

מכאן, שעל הוועדה לבחון את כשירותם של המועמדים ומידת התאמתם לתפקיד ולא את תנאי הסף.

ר' בעדותו של בן עדי (עמוד 31 החל משורה 12):
"כשירות זה לא סף.
...
מבחינתנו תנאי סף זה אותם תנאים שבלעדיהם אין זאת אומרת אם המועמד איננו עומד אחד לאחד בתנאים המצויינים... אזי זה אפס או אחד, זה בינארי לחלוטין... כשירות זה משהו אחר, כשירות זה רצף שבמסגרתו אתה מביע דעה ואת העמדה שלך... איפה המועמד נמצא... ברצף הזה בין לא כשיר למלא את התפקיד עד לכשיר מאוד למלא את התפקיד."

21. זאת ובנוסף – טענת התובעת כאילו הוועדה היתה אמורה להתעמת עם חזן לגבי סתירות בקורות החיים שלו, מבוססת על הנחה כאילו בפני חברי הוועדה עמדו קורות חיים של חזן גם ממקומות עבודה אחרים. אלא שלא זה היה המצב. חזן הגיש עותק קורות חיים. אלה נבדקו על ידי העירייה ולאחר שהעירייה שוכנעה שחזן עומד בתנאי הסף, קבעה כי מועמדותו תוצג בפני חברי הוועדה.

במצב דברים זה, לא היה כל יסוד לחברי הוועדה להניח כי קיימת בעיה כלשהי בקורות החיים שחזן הציג.

22. מאותה סיבה, גם אין יסוד לטענה כאילו חברי הוועדה היו אמורים לעמת את חזן עם הטענות כנגדו. יובהר כי מדובר בטענות של התובעת לגבי התאמתו של חזן לתפקיד, אך בסופו של יום, הוועדה סוברנית לברר את הסוגיות שהיא מוצאת רלוונטיות לתפקיד. כך פעלה הוועדה, כפי שעולה מהפרוטוקול שהוצג, ואין כל פסול בעבודתה בהיבט זה.

23. בשולי הדברים נעיר כי אין יסוד בראיות לטענה כאילו התובע פוטר משני מקומות עבודה. לתצהירו של חזן צורפו שני מכתבי התפטרות (נספחים 6 – 7 לתצהירו).

24. לסיכום האמור לעיל, לא מצאנו כי נפל פגם בהתנהלות הוועדה ובהחלטתה כי חזן הוא המועמד שנבחר למשרת מהנדס העיר.

בחלק השני של פסק הדין נתייחס לשאר הטענות העוסקות בכשירותו של חזן לתפקיד.

25. שאלת הניסיון המקצועי ומועד הרישום כאדריכל רשוי - השאלה ממתי חזן מוכר כאדריכל רשוי אינה רלוונטית, מקום בו אין חולק גם לשיטת התובעת, התובע הוא אדריכל רשוי משנת 2008 (סעיף 7 לסיכומיה). כלומר, במועד המכרז, חזן היה בעל תעודה כדין.

בהקשר זה יש להזכיר את הוראת סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), תשנ"ב – 1991 בה נקבעו תנאי הסף לתפקיד -
"מי שנתמלאו בו כל אלה כשיר להיות מהנדס:
(1) הוא מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958;
(2) במהנדס רשות מקומית כאמור בסעיף 3(1) - הוא בעל נסיון של חמש שנים לפחות בתחום של תכנון עיר ובאחד התחומים המנויים בסעיף 5(ב)(2), (3) ו-(4) ובמהנדס רשות לפי סעיף 3(2) - הוא בעל נסיון של שלוש שנים לפחות בתחומים כאמור;
(3) הוא בעל נסיון בניהול צוות עובדים טכני ומנהלי;
(4) הוא לא הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון."

לפי לשון החוק, נדרש שמהנדס הרשות המקומית יוכר כמהנדס או אדריכל רשוי ואין כל התייחסות לפרק הזמן בו הוא מחזיק באישור זה.

דרישת הניסיון של חמש שנים לפחות, נוגעת ל"תחום של תכנון עיר" ובאחד התחומים המנויים בסעיף 5(ב)(2) – (4).

טענות התובעת בסעיף 6 לסיכומיה מערבבות בין שתי הוראות החוק (סעיפים 4(1) ו – (2)). לפי לשון החוק ("מי שנתמלאו בו כל אלה"), מדובר בתנאים שונים ומצטברים.

26. אשר לעמידה בתנאי הסף – דרישת החוק היא ניסיון של חמש שנים לפחות. מניירות העבודה שהוצגו על ידי בן עזרא (נספח 1 לתצהירו), עולה כי חזן עבד בתכנון עיר בעירית ירושלים במשך 46 חודשים כנותן שירותים, שמונה חודשים בוועדה מקומית זמורה, 21 חודשים בעירית בת ים, במשרד גוגנהיים שלוש שנים ועוד כשמונה חודשים במשרד קולקר.

עוד עולה מהראיות שהעיריה הציגה, כי תקופת העבודה בירושלים חושבה כעבודה בחצי משרה וכי לפי חוות דעת של היועמ"ש, "יש לקחת בחשבון את כל התקופה".
גם אם תלקח רק מחצית מתקופת העבודה בירושלים, הרי שלתובע ניסיון רלוונטי של יותר מ – 60 חודשים (חמש שנים). יוזכר כי התובע קיבל את הדיפלומה מהמוסד האקדמי בו למד באיטליה, בשנת 2002 והוכר על ידי הוועדה להערכת תארים אקדמיים בחו"ל שבמשרד החינוך, כשקול לתואר שני כארכיטקטורה, מיום 11.12.2002. כך שאין תימה כי במועד בו הגיש את מועמדותו למכרז שפורסם בשנת 2016, גם בהתעלם משנות עבודתו כממלא מקום בעירית אשדוד, היו לו מעל חמש שנות ניסיון רלוונטי לתפקיד.

27. בהקשר של העבודה בשירות עירית ירושלים, לא מצאנו כי יש נפקות, בהקשר של בחינת הניסיון המקצועי, לשאלת אופי ההתקשרות המשפטית שבין חזן ובין העירייה. היינו האם נתן את שירותיו כעצמאי, כשכיר במשרד או כעובד עיריה. בעניין זה מקובל עלינו טיעון הנתבעים לפיו לא קיימת הוראה במסגרת המכרז לפיה ניסיון מקצועי קודם חייב שיירכש רק במסגרת של יחסי עבודה (סעיף 38 לסיכומים).

28. אשר לטענות לגבי תרמית בהצגת קורות חיים שונים למשרות שונות שהתובע הגיש אליהן את מועמדותו, לא שוכנענו כלל כי יש להן בסיס וכי ניתן לייחס לחזן תרמית, הטעיה או הסתרת מידע, כפי שהתובעת טענה.

חזן התבקש להתייחס להבדלים שהתובעת הצביעה עליהם בין קורות החיים שעמדו בפני הוועדה ובין קורות חיים אחרים שהגיש, במכרזים אחרים, אצל מעסיקים אחרים, והסביר שהתאים את קורות החיים לדרישות התפקיד אליו הגיש מועמדות. התאמה זו של קורות החיים היא עניין מקובל ושגרתי אצל מחפשי עבודה. זאת כחלק מניסיון להדגיש מיומנויות וכישורים מסויימים הרלוונטיים לתפקיד מסויים, שאינם בהכרח רלוונטיים לתפקיד אחר.

בעניין זה, מצאנו את עדותו של חזן כנה ומשכנעת (החל מעמוד 107 שורה 19):
"... אני חושב שבכל מקום שאת הולכת למקום עבודה את מנסה ליצור מצב של חוזקות וחולשות, בכל מקום שאת מתמודדת לתפקיד של ניהול את תייצרי יותר דגשים במקומות שעבדת על דברים שקשורים לניהול, כשאת מייצרת מקום שאת יודעת עובדת בתכנון אז את יותר תתני דגש על התכנון פחות על הפיקוח וכן הלאה וכן הלאה. אני מאמין שאת הלקח ואני חייב להגיד את זה, זה לקח, לי זה היה לקח לחיים, לקח לחיים..."

במקום אחר (עמוד 104), חזן השיב מדוע לא ציין תקופת עבודה בת כשמונה חודשים במשרד "בייקר סטריט". גם בנושא זה, תשובתו היתה כנה ומשכנעת ולא מצאנו כל פסול בכך שהשמיט פרק עבודה לא ארוך זה מקורות החיים. ממילא לא מדובר בעיסוק שיכול להיחשב כניסיון מקצועי רלוונטי לתפקיד ("שיפוץ משרד גדול, הביא לי משכורת מהממת שפשוט הביכה אותי ואחרי שמונה חודשים החלטת שזה נשמע לי קצת לא לעניין וחתכתי").

לא למותר להדגיש כי קיים הבדל משמעותי ומהותי בין התאמת קורות חיים לתפקיד מסוים או השמטת תקופת עבודה לא ארוכה וחסרת נפקות לתפקיד אליו המועמד מתמודד ובין טענות להטעייה או תרמית.

29. התובעת הפנתה בטיעוניה למכתבים מהם עולה כאילו לכאורה היו טענות כלפי חזן במקומות עבודה קודמים. מאחר שחזן הציג מכתבי המלצה מאותם מקומות עבודה ובשים לב לכך שבית הדין אינו מחליף את שיקול דעת הוועדה, לא מצאנו כי סוגיה זו יכולה לשמש נימוק לפסילת המכרז או בחירתו של חזן לתפקיד.

30. לאור המסקנות לפיהן לא נפל פגם בהתנהלות ועדת המכרזים, כי חזן עמד בתנאי הסף ואין בסיס לטענות כאילו חזן הטעה את הוועדה לגבי ניסיונו המקצועי או סוגיות אחרות לגביהן נשאל על ידי חבריה, כל שנותר הוא טענות הנוגעות לאופן שבו חברי הוועדה פרשו את שאלת כשירותו של חזן לתפקיד.

בכל הנוגע לכשירות – בשונה מעמידה בתנאי הסף – מדובר בשיקול דעת רחב של הוועדה, שכאמור, בית הדין לא ימהר להתערב בו.

בהקשר זה ראוי להזכיר את הפסיקה, שהבחינה בין תנאי מוקדם של כשירות, שהוא נתונים עובדתיים אובייקטיביים (כגון – ניסיון מקצועי) ובין נתונים המחייבים תהליך של הערכה ואמדן (בג"צ 441/83 סעדיאן נ' ראש עירית אשדוד, פ"ד לז (3) 368 (1983); ע"א 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס, 21.2.13).

31. משהגענו לכלל מסקנה כי חזן עמד בתנאי הסף ואף לא נפל פגם באופן שבו הציג עצמו בפני הוועדה (כלומר, נדחו הטענות לתרמית או הטעייה), שאלת הערכת ניסיונו הרלוונטי של חזן בתחומים המקצועיים הרלוונטיים לתפקיד מהנדס עיר היא עניין להערכת חברי ועדת המכרזים. שוב נזכיר כי –

"דין הוא כי בית הדין אינו בא במקום הגוף המוסמך להכריע בכישוריו של מועמד זה או אחר, והוא לא ישקול שיקוליו הוא במקום אלה שיועדו לכך. ...
חזקה על ועדת מכרזים או ועדה מייעצת, כי היא היודעת מה הם הקריטריונים הנאותים לבחירת מועמד לתפקיד, וכל עוד היו שיקוליה ענייניים, לא נפל בהם רבב, ולא נפגעו עיקרי הצדק הטבעי - לא תתערב בהם ערכאה שיפוטית, למעט במקרה של אי סבירות חריגה וקיצונית"
(דב"ע מח/ 3-168 המוסד לביטוח לאומי –רוטנברג, פד"ע יט 515 (1988)).

מיום 5.8.1971
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"א מס' 634 מיום 5.8.1971 עמ' 168 (ה"ח 945)
167. (א) מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה חייבת – למנות לעיריה, באישורו של הממונה, אנשים ראויים למשרות הנקובות להלן, לכולן או למקצתן, והן: מזכיר, גזבר, מהנדס, מפקח תברואה, רופא ורופא וטרינרי; אך אפשר למנות אדם אחד ליותר ממשרה אחת מן המשרות הנקובות בזה.

מיום 10.11.1978
תיקון מס' 24
ס"ח תשל"ט מס' 914 מיום 10.11.1978 עמ' 8 ( ה"ח 1369)
(א) מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה חייבת – למנות לעיריה, באישורו של הממונה, אנשים ראויים למשרות הנקובות להלן, לכולן או למקצתן, והן: מזכיר, גזבר, מהנדס, מפקח תברואה, רופא ורופא וטרינרי ; אך אפשר למנות אדם אחד ליותר ממשרה אחת מן המשרות הנקובות בזה.

מיום 7.8.2001
תיקון מס' 77
ס"ח תשס"א מס' 1805 מיום 7.8.2001 עמ' 515 ( ה"ח 3013)
(א) מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה חייבת – למנות לעיריה אנשים ראויים למשרות הנקובות להלן, לכולן או למקצתן, והן: מזכיר מזכיר או מנהל כללי וכן גזבר, מהנדס, מפקח תברואה, רופא ורופא וטרינרי ; אך אפשר למנות אדם אחד ליותר ממשרה אחת מן המשרות הנקובות בזה ; מינוי נושאי משרה כאמור בסעיף קטן זה ייעשה בדרך של מכרז פומבי.

מיום 1.1.2004
תיקון מס' 88
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 117 ( ה"ח 64)
(א) מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה חייבת – למנות לעיריה אנשים ראויים למשרות הנקובות להלן, לכולן או למקצתן, והן: מזכיר או מנהל כללי וכן גזבר, מהנדס, מפקח תברואה, רופא ורופא וטרינרי; אך אפשר למנות אדם אחד ליותר ממשרה אחת מן המשרות הנקובות בזה; מינוי נושאי משרה כאמור בסעיף קטן זה ייעשה בדרך של מכרז פומבי.

מיום 4.1.2005
תיקון מס' 95
ס"ח תשס"ה מס' 1969 מיום 4.1.2005 עמ' 58 ( ה"ח 51)
החלפת סעיף קטן 167(א)
הנוסח הקודם:
32. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובעת תשא בהוצאות הנתבעת מס' 1 והנתבע מס' 3 בסך 5,000 ₪ וכן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן היום, י' אלול תש"פ, (30 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

עליזה מעין,
נציגת ציבור (מעסיקים)

דגית ויסמן, שופטת