הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 73803-12-20

03 ספטמבר 2021
לפני:
כב' הרשמת רעות שמר בגס

התובע:
חן ברם
ע"י ב"כ: עו"ד גל פורר

-
הנתבעים:
1. אוניברסיטת תל אביב
ע"י ב"כ: עו"ד ורד ארד דוד

2. מכון למחקר חברתי על יד אוניברסיטת תל-אביב החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה
ע"י ב"כ: עו"ד הילית כהן רזינצקי

החלטה

לפניי בקשת התובע למסירת פרטים נוספים ולגילוי ועיון במסמכים במסגרת התביעה שהגיש נגד הנתבעים 1,2 (להלן : " האוניברסיטה" ו-"המכון" בהתאמה).
הרקע וטענות הצדדים פורטו בהרחבה במסגרת החלטתי מיום 12.8.21 בה הוריתי על שינוי סיווג ההליך, ומשכך לא מצאתי להידרש אליהם בשנית במסגרת החלטה זו.

הבקשה למסירת פרטים נוספים

במסגרת הבקשה למסירת פרטים נוספים התבקשו הנתבעים למסור פרטים נוספים כדלקמן:

פרטים נוספים על הגוף שקיבל את תשלומי הסטודנטים שלמדו בתוכנית ללימודי הגירה בשנת 2015. לאיזה חשבון בנק שולמו תשלומי הסטודנטים ומי הוא בעל חשבון הבנק?

פרטים נוספים בקשר לישות המשפטית שהעניקה לסטודנטים בתוכנית ללימודי הגירה את תעודת סיום התואר. האם זו האוניברסיטה? או המכון?

האם המכון או האוניברסיטה הודיעו לסטודנטים בתוכנית ההגירה בשנת 2015 כי התוכנית הינה של המכון (סעיף 10 לכתב ההגנה של המכון) וכי שירותי ההוראה הינם של המכון (כטענת המכון)?

פרטים נוספים של שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטה לרבות:

באיזה מבנה אוניברסיטאי ממוקם המכון? מה שטח משרדי המכון (מטר רבוע ומספר חדרים)?
פרטים על הסכם השכירות או הסכם שימוש/בר רשות עם לגבי משרדי המכון למחקר בשנת 2015. עם מי נעשה ההסכם? מה גובה דמי שכירות/דמי שימוש ששולמו בשנת 2015? במידה ולא היה הסכם נא לפרט מכוח מה וממי קיבל המכון אישור לפעול ממשרדים שאינם בבעלותו.
האם דמי השכירות השנתיים בסך 6,405 ₪ (533 ₪ לחודש) שעליהן הצהיר המכון בדו"ח הפיננסי לשנת 2015 הינם בגדר משרדי המכון שבאוניברסיטה, או בגין נכס מקרקעין אחר?
האם המכון קיבל תשלום בכסף או בשווה כסף, עבר שירותי ההוראה שסיפק לאוניברסיטה במסגרת התוכנית ללימודי הגירה בשנת 2015 ומה היה הסכום בשנת 2015?
בהתייחס לסעיף 16 לכתב ההגנה של המכון למחקר, יתבקש המכון לפרט רשימה שמית של המרצים שהיו עובדי המכון ולימדו בתוכנית ללימודי הגירה בשנת תשע"ה.
האם גם היום מספק המכון למחקר שירותי הוראה בקורסים של האוניברסיטה ואם לא מתי הופסק מתן שירותי ההוראה לקורסים של האוניברסיטה?
מתי החל המכון במתן שירותי הוראה לאוניברסיטה והאם שירותי הוראה כלולים במטרות העמותה ו/או התקנון של המכון?
מי היה נציג האוניברסיטה בוועד המנהל של המכון בשנים 2014 ו-2015?
האם מינוי נציג האוניברסיטה לוועד המנהל של המכון מעוגן בתקנון המכון ובאיזה סעיף?

האוניברסיטה התנגדה לבקשה למסירת פרטים נוספים , ואולם מטעמי יעילות הסכימה לאשר ארבעה פרטים שצוינו במכתב ב"כ התובע מיום 8.4.2021 אשר יתרו (בהסכמת הצדדים) את הצורך להכריע בסעיפים 4.1-4.3 לעיל ואלו הפרטים הנוספים שמסרה:

הסטודנטים ללימודי הגירה בשנת הלימודים תשע"ה 2014-2015 נרשמו ושילמו את שכר הלימוד לאוניברסיטת תל אביב.
הסטודנטים בתוכנית ללימודי הגירה בשנת תשע"ה קיבלו תואר אקדמי מאוניברסיטת תל-אביב.
לסטודנטים בתוכנית ללימודי הגירה בשנת תשע"ה לא הייתה כל אינטראקציה עם המכון והם לא יודעו כי המרצים בתוכנית ללימוד הגירה (או חלקם) קיבלו משכורת מהמכון.
הגב' יונית שחר המוזכרת כרכזת התוכנית ללימודי הגירה במכתב ההעסקה שנשלח לתובע על ידי המכון ביום 9.2.2015 הייתה ועודנה עובדת אוניברסיטת תל אביב ולא עובדת של המכון.

המכון התנגד אף הוא לבקשה למסירת פרטים נוספים וטען כי מדובר בשאלות שמקומן להישאל בחקירה נגדית וכי היענות לבקשה תפגע בזכויות של צדדים שלישיים ובצורך לשמור על פרטיותם וכבודם. לגופו של עניין השיב המכון לבקשה לפרטים נוספים כדלקמן:

המכון הוא גוף אקדמי חיצוני בעל מעמד עצמאי כעמותה שבה חברים אנשי סגל בכיר מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה.
התובע לימד בתכנית בינלאומית חוץ תקציבית שנועדה לסטודנטים מחו"ל במסגרת פעילות המכון וכך הועסקו כלל המרצים בתכנית זו.
הפרטים הנוגעים לסטודנטים שהתבקשו בסעיפים 11.1 – 11.3 לבקשה עשויים להביא לפגיעה בפרטיותם ואינם רלוונטיים.
הפרטים שהתבקשו בסעיף 11.4 לבקשה אינם רלוונטיים וחלקם אף פוגעים בפרטיות של מרצים אחרים שהועסקו על ידי המכון.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למסירת פרטים נוספים להידחות וזאת משום שהפרטים שהתבקשו במסגרת הבקשה הם במהותם מקבץ של שאלות בכתב אותם הפנה התובע לנציגי הנתבעים ומשכך מדובר בשאלון במסווה של בקשה לפרטים נוספים .

מסירת שאלון לבעל דין הוא כלי פרוצדורלי שהשימוש בו נדיר ביותר בבית הדין לעבודה וזאת נוכח הסייג הקבוע בסעיף 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 המחייב קיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו" כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין."

הדרישה לקיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו" למתן צו למסירת שאלון בבית הדין לעבודה פורשה על ידי בית הדין הארצי כדרישה המצמצמת את שיקול הדעת השיפוטי בדבר מתן צו למסירת שאלון שניתן להיעתר לה רק כאשר לא קיימים אמצעים דיוניים אחרים המאפשרים את בירור השאלות, קרי - מקום שבו לא ניתן להשיב על שאלות אלה בתצהירים או במסגרת החקירות הנגדיות (בר"ע (ארצי) 28728-01-11 מבקש נ' ארט נט אקספרסט בע"מ (19.1.2011):

"התנאים המאפשרים הגשת שאלון חמורים יותר מאלה המתייחסים להליכי הביניים האחרים. כלל פסוק הוא כי אין להפעיל הסמכות למתן צו למסירת שאלון בעניין שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, בנסיבות בהם יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך. הדרישה בדין כי החלטה בדבר שאלון תינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" משמעותה צמצום שיקול הדעת בדבר מתן החלטה (דב"ע נד/ 41-9 נורית נחום - דליה סופר, לא פורסם; דב"ע 97/398-3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ - צבי קרוליאק, פד"ע לא 269)."

(כמו כן ראו: בר"ע (ארצי) 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ נ' אורית מיארה-קטן (6.10.2015) ).

משכך, ובהיעדר טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מדרך המלך, לא יינתן צו למסירת שאלון השמור בבית דין זה למקרים חריגים ונדירים והבקשה למסירת פרטים נוספים שפורטו בסעיף 1 (4) לעיל נדחית.

הבקשה לגילוי ועיון במסמכים

במסגרת הבקשה לגילוי ועיון במסמכים התבקשו הנתבעים לגלות את המסמכים הבאים:

מסמך של הבנק המאשר את הבעלות בחשבון הבנק שאליו הועברו תשלומי הסטודנטים בתוכנית ללימודי הגירה בשנת 2015.
העתק של אחת מתעודות הסיום שקיבלו הסטודנטים שסיימו את התוכנית ללימודי הגירה בקיץ 2015 (ניתן למחוק את פרטי הסטודנט כדי שלא לפגוע בפרטיות הסטודנט).
העתק הסכם השכירות/שימוש של המכון בשנת 2015 לגבי המשרדים שממנו הוא פועל.
העתק הסכם בין המכון לאוניברסיטה, למתן שירותי הוראה לאוניברסיטה בשנת 2015.
העתק שנתון האוניברסיטה לשנת 2015, או לחלופין רשימת הקורסים המלאה בתוכנית ללימודי ההגירה בשנת 2015 לרבות שמות המרצים בכל קורס.
העתק של תקנון המכון (נכון לשנת 2015) כפי שדווח לרשם העמותות.

המסגרת המשפטית

תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

התכלית המרכזית של גילוי המסמכים היא לסייע בחשיפת האמת בהליך המשפטי, לייעל את הדיון, ולאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים". משכך, נקודת המוצא ביחס לגילוי מסמכים בבית הדין לעבודה היא של גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של כל מידע המאפשר לצד לקדם את ההליך, לרבות מידע אשר עשוי להיות רלוונטי (ע "ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011).

על פי פסיקת בית המשפט העליון יש לנקוט בגישה מרחיבה ביחס לשאלת הרלוונטיות ולאפשר כל מסמך שיש בו כדי לקדם את עניינו של צד כאשר ההכרעה אמורה להיחתך "ברוחב לב ולא ביד קפוצה" וזאת גם במקרים שבהם עשוי גילוי המסמך להיות בעל השלכות רוחב החורגות מגדרי ההליך (רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (3.11.2019) :

"כידוע, הכלל הוא שבהליך אזרחי יש לאפשר גילוי רחב ככל האפשר של מידע הרלוונטי למחלוקות שבין הצדדים (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002)). כמו כן, הפסיקה נקטה בגישה מרחיבה ביחס לשאלת הרלוונטיות של מסמכים, וכבר נקבע כי "כל מסמך שיש בו לסייע לתביעה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי ... הלכה זו משליכה בהכרח על ההכרעה בשאלת הרלוונטיות, האמורה להיחתך 'ברוחב לב' ולא 'ביד קפוצה'" (ראו: רע"א 2062/15 פלוני ו- 108 אח' נ' הרשות לניירות ערך [פורסם בנבו] (3.6.2015); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 251 (תשס"ח), וההפניות שם)... אמנם, הכרעה במחלוקת זו מעוררת סוגיות עקרוניות והיא בעלת השלכות רוחב על ניזוקים רבים. ייתכן, כי לכך התכוון בית המשפט המחוזי בביטוי "מחוזות רחוקים". ואולם, השפעת הסוגיה שבמחלוקת על הליכים משפטיים רבים, אין בה כדי לשלול את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים בתביעה הנדונה".

נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, נפסק כי יש לערוך איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק ובכלל זה קיומם של אינטרסים מוגנים אחרים של הנתבע ושל הצדדים השלישיים.

דיון והכרעה

המחלוקות המרכזיות בתיק זה הן בשאלת זהות המעסיק ובשאלת זכאות התובע לתנאי העסקה בהתאם להסכם הקיבוצי החל על עמיתי הוראה באוניברסיטה. בנסיבות אלה קיימת רלוונטיות למסמכים שיש בהם כדי לאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים" לסייע בחשיפת האמת בהליך המשפטי, לייעל את הדיון, ולהציג בפני בית הדין את התמונה העובדתית והמשפטית המלאה.

אקדים ואציין כי כעולה מסעיף 22 לתשובת התובע שהוגשה ביום 2.6.2021 הגיעו הצדדים להסכמות המייתרות את הצורך להכריע במסמכים שצוינו בסעיפים 16.1, 16.2, 16,5 ו-16.6 לעיל.

עם זאת הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בנוגע לבקשה לגילוי הסכם השכירות/שימוש של המכון בשנת 2015 של המשרדים מהם הוא פועל ו לגילוי ההסכם בין המכון לאוניברסיטה למתן שירותי הוראה לאוניברסיטה בשנת 2015 והכרעתי ביחס למסמכים אלה היא כדלקמן:

הסכם שכירות/שימוש משנת 2015

כמפורט לעיל, דרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי ואין מקום להתיר גילויו של מסמך, בבחינת 'אם לא יועיל, לא יזיק' בהיותה מכבידה על ההליך המשפטי, מרחיבה את זכות הגילוי מעבר למידה הנדרשת ופוגעת ביעילות הדיונית.

לטעמי, הסכמי שכירות או שימוש עליהם חותמת האוניברסיטה עם גופים שונים הפועלים בסביבותיה הם הסכמים בעלי צביון מסחרי שאינם רלוונטיים לביסוס טענות התובע או להליך שלפניי . אזכיר כי אין מחלוקת שהמכון הוקם על ידי הסגל המקצועי של האוניברסיטה וכי מדובר בתאגיד קשור לאוניברסיטה הפועל באוניברסיטה, והדבר מצוין אף בדוחות שצורפו כנספח א' ו-ב' לכתב התביעה. הסדרי השכירות או השימוש של המכון במשרדים שבאוניברסיטה אינם רלוונטיים להליך זה נוכח מהותו והסעדים שנתבעו במסגרתו ומשכך הבקשה לגילוי הסכם השכירות נדחית. למעלה מהדרוש אציין, כי התובע ציין בבקשה למסירת פרטים נוספים כי בידיו הדוח הכספי של המכון לשנת 2015 שבו מצהיר המכון על תשלום דמי שכירות שנתיים בסך 6,405 ₪. משכך, אין בהסכם השכירות/שימוש עצמו כדי לתרום להליך ואי גילויו לא יפגע ביעילות הדיונית ועל כן הבקשה לגלותו נדחית.

הסכם למתן שירותי הוראה משנת 2015

המחלוקת בתיק זה נסובה סביב טענות התובע לקיפוח זכויותיו כעובד האוניברסיטה עקב העסקתו באמצעות המכון - במקום על ידי האוניברסיטה במישרין - בשנת 2015. בנסיבות אלה, קיימת רלוונטיות להסכם למתן שירותי הוראה שנחתם בין הנתבעים והסדיר את מתכונת העסקת התובע בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה. אוסיף כי מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי הן בשנת 2012 והן בשנת 2015 לימד התובע באוניברסיטה, וכי בשני המקרים נשלחו לתובע מכתבי ה עסקה מפרופסורים באוניברסיטה (כפורט במכתבים שצורפו כנספחים ב', ג' ו-ד' לכתב התביעה).

בנסיבות אלה קיימת זיקה ברורה בין המסמך המבוקש לבין טענת התובע כי ה הסכם שנחתם בין הצדדים נועד לקפח את זכויותיו כעובד באוניברסיטה ולשלול ממנו את התנאים שנקבעו בהסכם הקיבוצי משנת 2008 (ובכלל זה גובה השכר השעתי, זכויות סוציאליות והפרשי תשלום בגין שעות עבודה בפועל). על כן מקובלת עלי טענת התובע כי גילוי ההסכם למתן שירותי הוראה בין הנתבעות רלוונטי להליך ויהיה בו כדי לסייע בבירור טענת התובע כי העסקתו באמצעות המכון נעשתה אך ורק לצורך הקטנת עלויות העסקה של האוניברסיטה.

אוסיף כי מדובר בהסכם משנת 2015 ומשכך היקף הגילוי הוא מצומם ותחום לשנה זו בלבד, שהיא השנה בה לימד התובע. לא מצאתי כי גילוי ההסכם יפגע בפרטיות מי מבעלי הדין או צדדים שלישיים ומשכך הריני מורה על גילויו.

סוף דבר

הבקשה לגילוי מסמכים מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיף 24 לעיל ועל ה נתבעים לגלות לתובע את ההסכם שנחתם ביניהם למתן שירותי הוראה בשנת 2015 וזאת בתוך 30 יום מהיום.

הצדדים יודיעו לבית הדין עד ליום 10.10.21 את מספר העדים שבכוונתם להעיד ובהיעדר הודעה יקצוב בית הדין את משך החקירות לפי שיקול דעתו .

הואיל והבקשה התקבלה בחלקה בלבד, יישא כל צד בהוצאותיו.

לעיון – 12.10.21

ניתנה היום, כ"ו אלול תשפ"א, (03 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.