הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 64909-11-17

23 יולי 2020
בפני:
כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
שלמה-צבי זלצר

-
הנתבעות:
פזגז סולנפט אזור מרכז, שותפות לא רשומה
סולנפט בע"מ
3. אזור מרכז-סוכנויות בע"מ

החלטה

בעניין: בקשת התובע מיום 21.6.2020

התובע הגיש תביעתו ביום 28.11.2017. כתב הגנה הוגש ביום 29.1.2018. ביום 3.6.2018 התקיים דיון בתיק .
הצדדים הגישו מספר בקשות מוסכמות להארכת המועדים לסיום ההליכים המקדמיים וביום 25.7.2019 הוגשה בקשת התובע לצו לגילוי ועיון במסמכים ספציפים, בקשה אשר נדונה והוכרעה במסגרת הדיון שהתקיים ביום 26.12.2019.
ביום 29.3.2020 ניתן צו לתצהירים. תצהיר התובע הוגש ביום 16.4.2020 ותצהירי הנתבעות הוגשו ב-19.5.2020.
דיון הוכחות נקבע ליום 29.7.2020.
ביום 21.6.2020 הגיש התובע בקשתו נשוא תיק זה שבו ביקש להוסיף מסמכים שהתגלו ואשר לא צורפו לתצהירו.
התובע הסביר בבקשתו כי המחשב שלו התקלקל ונשלח לתיקון ובמסגרת שחזור נתוני המחשב אותרה תיק יית דואר אלקרטוני מתקופת עבודתו אצל הנתבעות אשר הוא לא זכר על קיומה. בתיקיה נמצאו התכתבויות רלוונטיות לבירור המחלוקת – מסמכים שיצאו תחת ידיהן של הנתבעות או מי מטעמן ולא גולו.
התובע צירף תצהיר לבקשה.
ביום 9.7.2020 התקבלה תגובת הנתבעות. הנתבעות מתנגדות להוספת מסמכים לאור מועד הגשתן – חודש לפני מועד דיון ההוכחות הקבוע בתיק ובתום מועד הגשת הראיות.
הנתבעות מוסיפות כי התביעה הוגשה בשלהי 2017 והיה על התובע מספיק זמן להכין את ראיותיו.
באשר לטענה כי אותה תיקיה לא היתה בחזקתו ובשליטתו הרי שברור שהתיקיה היתה ברשותו במחשבו עם הכונן הקשיח ולכן הטענה שהמסמכים לא היו בידיעתו או בשליטתו אינה נכונה ואינה הגיונית.
נראה כי הנימוק האמיתי והיחיד הוא שהוא שכח מקיומם של המסמכים ואין בטענה זו כדי לאפשר גילוי מאוחר.
התובע לא עונה על האמור לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה ובוודאי שאין בגילוי המאוחר לאפשר דיון יעיל ונראה כי התובע מנסה לשפר את עמדותיו לאחר שהתצהירים הוגשו, העדים זומנו והראיות נחשפו, מדובר בניסיון להשיג יתרון דיוני בניגוד לכללי הצדק, כאשר ב"כ הנתבעות מפנה לפסיקה.
עוד נטען, כי אין ליתן יד לניגוד עניינים זה ההופך את היוצרות מבלי שניתנה לנתבעות הזדמנות שווה להתגונן מפני הראיות החדשות שמציג התובע.
לאחר שהתקבלה תגובת הנתבעות, ניתנה החלטת בית הדין ביום 14.7.2020 שבה הציע בית הדין כי הדיון הקבוע ליום 29.7.2020 ידחה, התובע יגיש את המסמכים ולאחר מכן הנתבע ות תגשנה תצהירים משלימים, תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבעות עקב מועד הגשת הבקשה.
הנתבעות הודיע ו ביום 19.7.2020 כי ה ן מסכימות להצעת בית הדין כאשר התובע הודיע ביום 20.7.2020 כי אינו מסכים להצעה זו.
ביום 23.7.2020 הגיש התובע תגובתו לתשובת הנתבעות. בתגובה טוען ב"כ התובע, כי קיימים פתרונות רבים ומגוונים לאפשר לנתבעות להתייחס בתחילת עדות ן למסמכים שנמצאו כעת, שכן מדובר במסמכים שיצאו תחת ידיהן של הנתבעות או מי מטעמן אשר בחוסר תום לב מוחלט לא גולו על ידיהן חרף היותם מסמכים השופכים אור על המחלוקות נשוא התיק. לפי התגובה, בהעדר גילויים של מסמכים אלו יצא החוטא נשכר, שכן המסמכים תומכים בגרסת התובע.
עוד נטען, כי ענין נפוץ הוא שבשלב הגשת תצהיר גילוי המסמכים לא נמצאים ברשותו של המצהיר והחובה היחידה החלה עליו הינה להצהיר על גילויים.

דיון והכרעה:
כפי שפורט לעיל, בתיק זה התנהל הליך גילוי ועיון במסמכים ארוך, במסגרתו אף הגיש התובע בקשה לגילוי מסמכים ספציפי. על אף הליך זה ועל אף פרק הזמן הארוך שהיה לו, התובע לא המציא את המסמכים מבעוד מועד וזאת על אף שידע, או היה עליו לדעת, כי המסמכים נמצאים במחשב שבביתו.
יתרה מכך, על אף שמחשבו של התובע תוקן עוד בחודש מאי 2020 (ראה נספח 1 לבקשה), התובע המתין עד ליום 21.6.2020 להגיש בקשתו וזאת כאשר היה ידוע לו שהדיון בתיק קבוע ליום 29.7.2020.
אם לא די באמור – הרי שהתובע אף לא צירף לבקשתו את המסמכים שהוא מבקש להסתמך עליהם כעת, אלא ציין רק רשימה של מסמכים, כך שבפועל לא ידוע אפילו עד כמה מסמכים אלה הם רלוונטיים והאם ל נתבעות יש עותק ממסמכים אלו.
בפסיקה נקבע כי מטרת ההליכים המקדמיים היא לאפשר לצדדים לשחק "בקלפים גלויים" למען לא יפתיע אחד מהצדדים את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה ובכך יכשיל את יריבו שלא הייתה בידו האפשרות לבודקה. לפיכך הכלל הוא שבעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים" כאשר משחק "בקלפים גלויים" עשוי, בין היתר, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב.
לעניין זה ראה גם ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי , המרכז את ההלכה שנקבעה בבתי המשפט לעניין גילוי ועיון במסמכים:
"ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט, הכוונה היא הן ל"מסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל"מסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש.
נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערערת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצידה עומדת טענות חיסיון, שהדין והפסיקה מכירים בהן".
נציין בהקשר זה כי בהתאם לתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בעל דין שלא גילה מסמך שיש לגלותו, "לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו". בעניין רוית מרלה נקבע: "הימנעות מעסיק מלפרט בתצהיר גילוי המסמכים מסמכים המצויים בידיו שיש בהם כדי לתמוך בטענה עובדתית, עלולה לעמוד למעסיק לרועץ, מאחר ויהיה מנוע מלהציג את המסמכים בהמשך (ע"ע (ארצי) 422/09 אבו רומי – סובחי. פסקה 12 (25.2.2010); וכן על דרך ההיקש – תקנה 114א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) באופן שיקשה עליו לבסס את טענותיו העובדתיות, ובית הדין אף יהיה רשאי, בנסיבות מסוימות, לזקוף לחובתו של המעסיק את התנגדותו להמצאתם של מסמכים (השוו גם: רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ – גלזר. פסקה 9ב.(29.7.2015))".
בענייננו, אין מחלוקת על כך שהמסמכים הנ"ל אשר לא צור פו לכתב ה תביעה, לתצהירים או לגילוי המסמכים הוזכרו לראשונה ביום 21.6.2020 לאחר הגשת תצהירי ה נתבעות וסמוך למועד ההוכחות הקבוע בתיק.
כן אין להתעלם מכך שמדובר בראיות שהי ו ברשות ה תובע ושהוא התעכב בהגשתם, גם לאחר שידע כבר על קיומם.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי הגשת המסמכים כעת תיצור יתרון בלתי הוגן של התובע כלפי הנתבעות.
אציין, כי הצעתי דרך ביניים אשר תאפשר לתובע להגיש את המסמכים מחד ותאפשר ל נתבעות להתגונן מאידך, ואולם התובע התנגד להצעה זו ובתגובתו אף הוסיף כי "הוא מתנגד לדחיית מועד הדיון, יהא המחיר אשר יהא".
מכל המפורט לעיל, ומשהתובע מתעקש על קיום הדיון ביום 29.7.2020 – אינני נעתרת לבקשתו להוספת המסמ כים וזאת על מנת שלא ליצור יתרון בלתי הוגן כלפי הנתבעות.
הדיון הקבוע ליום 29.7.2020 יתקיים כמתוכנן.
רשות ערעור בהתאם לתקנות.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, (23 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.