בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 64197-03-19

06 ספטמבר 2020
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

התובע:
טל מנור
ע"י ב"כ עו"ד אריאל מייטליס ואח'

-
הנתבעים:

1. מאור יצחק בולמנפלד
2. ב.י. מאור סוכנות לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ מרדכי לוין ואח'

החלטה

1. לפנינו בקשה למחיקת הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מכתב התביעה.

2. לטענת הנתבע כל עילות התביעה נובעות מתקופת העסקתו של התובע בנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") בלבד, כאשר התובע לא תבע כל סעד של הרמת מסך ההתאגדות כלפי הנתבע.
כתב התביעה לא מצביע על כל עילת תביעה כנגד הנתבע.
הגם שעובר להעסקתו בנתבעת הועסק התובע בסוכנות לביטוח שהיתה עוסק מורשה תחת הנתבע, אין לתקופה זו כל נפקות עובדתית או משפטית על התביעה והסעדים הנתבעים.
התובע נקלט ביום 12.12.11 בנתבעת (עם הקמתה) והועסק על ידה כאשר היא לקחה על עצמה את כל זכויותיו הנובעות מתקופת העסקתו בסוכנות הביטוח.
מכל מקום עילות התביעה הנוגעות לתקופת העסקתו בסוכנות הביטוח התיישנו.
מאחר שבין התובע ובין הנתבע לא התקיימו יחסי עובד מעסיק ומנגד לא נתבע סעד של הרמת מסך , יש להורות על מחיקת התביעה כנגד הנתבע.

3. התובע טען בתגובתו כי כפי שמפורט בכתב התביעה הנתבע נושא באחריות אישית להתנהלות הנתבעת בניגוד לדין, שהובילה לפיטוריו.
מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה שמדובר בחברת מעטים שהנתבע משמש כבעל שליטה יחיד ולנוכח העובדה שהנתבע העסיק את התובע באופן ישיר עד להקמת הנתבעת, ולאחר שהקים את הנתבעת החליט על דעת עצמו להעביר את התובע להעסקה באמצעותה, מבלי ששולמו לתובע תשלומים כלשהם בקשר עם סיום העסקתו.
הנתבע מפנה לנפסק בס"ע (חי') 10229-03-09 ג'ולס טראמפ - אבי ד. פילוסוף, עו"ד (20.1.10) (להלן: " פסק דין טרמאפ").
התובע פרש בכתב התביעה מסכת אירועים עובדתית מפורטת ומנומקת ממנה ניתן ללמוד על חלקו של הנתבע בקיפוח זכויותיו ופיטוריו של התובע.
גם בהיעדר יחסי עובד מעסיק בין התובע לנתבע קמה סמכות עניינית לבית הדין, שעה שמקור עילת התביעה האישית נגד אורגן של החברה נעוץ בדיני העבודה וביחסי העבודה.
כלל נקוט הוא כי לא במהרה יורה בית הדין על סילוק תביעה על הסף מבלי שתינתן לתובע האפשרות להוכיח את טענותיו.

4. בתשובה לתגובה חוזר הנתבע על כך כי התובע לא הצביע על כל עילת תביעה או על סעדים המתבקשים באופן אישי כנגד הנתבע.
חיוב אישי של בעל מניות בחברה בע"מ יכול להיעשות רק על דך של הרמת מסך והתובע אינו טוען לקיומה של עילה להרמת מסך.
אין להסתמך על פסק דין טראמפ שכן באותו עניין נטענה בכתב התביעה עילה אישית של גרם הפרת חוזה לרבות פיצויים כספיים באופן אישי.
בענייננו התובע לא טען לגרם הפרת חוזה כנגד הנתבע ולא העלה כל טענה או דרישה לסעד לחיוב אישי של הנתבע בנזיקין או בכלל.

ההכרעה –

5. לאחר שבחנו את הבקשה, התגובה והתשובה, דין הבקשה להידחות.

6. שאיפתם של בתי המשפט ושל בתי הדין לעבודה היא להכריע בהליכים הבאים לפניהם לגופו של עניין. הסעד של סילוק על הסף הוא סעד מרחיק לכת שיש לנהוג לגביו זהירות יתירה ולהפעיל את הסמכות רק במקרים קיצוניים, בפרט כאשר מדובר בדחייה על הסף היוצרת מעשה בית דין [ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 386 (מהדורה אחת עשרה, 2003)].

7. בית הדין ייעתר לבקשת דחייה על הסף במקרים קיצוניים ונדירים, בהם שוכנע כי אף אם יוכיח התובע את האמור בכתב תביעתו, לא יזכה לסעד. על פי ההלכה הפסוקה, בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לאשורן ולפסוק על פיהן [בר"ע (ארצי) 16226-04-14 ה.א.ר.י השבחת נכסים בע"מ – משה מנו (13.4.14)].

8. לא אחת נקבע כי סעד הסילוק על הסף מופעל במשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר [דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר יצחק ואח' – מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2), 242 (1987)]; דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ – כלפון, פד"ע כב 518 בעמ' 521 (1991); דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום – עמיחי סגל, פד"ע כ"ג 274 (1991) ].

9. על מנת להכריע בבקשה יש לבחון אם כתב התביעה מגלה עילה כלפי הנתבע, כאשר ההנחה היא כי התובע יצליח להוכיח את כל העובדות המהותיות להן הוא טוען.

10. למונח עילת תביעה פנים רבות, על פי הקשר הדברים. לעניין ניסוח כתב התביעה הכוונה היא בדרך כלל, למונח האמור במשמעות הצרה והיא מערכת העובדות שאם תוכח תזכה את התובע בסעד המבוקש.
אין חובה לכלול בכתב התביעה הנמקה משפטית מפורטת לביסוסה של עילת התביעה [תקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשכ"א-1991].
אמנם מותר לכלול בכתב התביעה הוראות דין שבכוונת הטוען לסמוך עליהן, עם זאת, אין חובה לעשות כן.
בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") נקבע במפורש כי בעל דין אינו מנוע מלהסתמך על הוראת דין מחמת שלא הביא אותה בכתב התביעה (תקנה 74(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, וראו גם י. זוסמן, סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995, בעמ' 139).

11. עיון בכתב התביעה מלמד כי התובע טוען שהנתבע פיטר אותו שלא כדין, תוך שהוא שוהה במחלה, ובשל מניעים זרים שאינם לטובת החברה.
התובע אינו כופר בכך שהחל מהקמת החברה הוא מועסק על ידי החברה, וכן לא הצביע על כל הוראת דין המייחסת לנתבע אחריות אישית.
כמו כן לא טען להרמת מסך ואף לא טען כל טענה עובדתית שתוצאתה האפשרית היא הרמת מסך.

12. יחד עם זאת, לא ניתן לומר בשלב זה כי ככל שיוכחו כל טענותיו העובדתיות של התובע אין במעשי הנתבע להקים עילה אישית נגדו.
וכך נאמר בפסק דין טראמפ:
"לאור הנסיבות העובדתיות המפורטות בכתב התביעה ובהסתמך על ההלכה המנחה של בית המשפט העליון המאפשרת לייחס אחריות אישית בנזיקין לנושא משרה בתאגיד -סעד לו עותר המשיב בכתב תביעתו - אנו סבורים שכתב התביעה אכן מגלה עילה לכאורה כלפי המבקש, ככל שיצליח המשיב להוכיח לאחר שמיעת הראיות בתיק זה, שהמבקש היה זה שהחליט על פיטוריו מהחברה, שלא בסמכות, ללא כל עילה כדין, בהליך בלתי תקין ותוך ניצול לרעה של מעמדו כבעל שליטה בחברה וכמחזיק מניות השליטה של חברת האם של החברה, חברת TRI; וכי במסגרת פעולותיו אלה ניסה לשלול באופן רטרואקטיבי מהמשיב את הזכויות הכספיות המגיעות לו בהתאם לחוזה העסקתו, תוך פגיעה בשמו הטוב של המשיב – יתכן וניתן היה לקבוע כי במקרה כזה הוא ביצע עוולת גרם הפרת חוזה כלפי המשיב."

13. מקובלות עלינו טענות הנתבע כי במקרה של טראמפ הוגשה תביעה בעילה אישית של "גרם הפרת חוזה" תוך בקשת סעדים אישיים כנגד נושא המשרה, מה שאין כן בענייננו.
אלא שכאמור כתב התביעה אינו חייב לכלול את הוראות הדין ולא ניתן לומר בשלב זה כי אין בעובדות המפורטות כדי להוליד אחריות אישית לנתבע, הגם שהסעדים הם מתחום משפט העבודה.
יש להדגיש כי אין באמור כדי להביע עמדה לגבי סיכויי התביעה בעניין זה.

14. זאת ועוד, אין מחלוקת כי התובע הועסק על ידי הנתבע בתקופה משנת 2008 ועד הקמת הנתבעת.
תביעתו לפיצויי פיטורים מתייחסת לכל התקופה.
טענת הנתבע כי הנתבעת לקחה אחריות על התקופה הראשונה טעונה הוכחה, ומכל מקום לטענת התובע פיצויי הפיטורים המתייחסים לכל התקופה לא שולמו במלואם.

15. התוצאה איפוא כי הבקשה למחיקה על הסף נדחית.

16. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסוף ההליך.

17. התיק מוחזר לכב' הרשמת מעודד.

ניתנה היום, י"ז אלול תש"פ, (06 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים.

נ.צ.ע. משה כהנא

חנה טרכטינגוט, שופטת

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ