הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 62691-06-18

18 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת שרון אלקיים
נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב בירנבוים

התובעת
איילת שוחט פת אל
ע"י ב"כ: עו"ד דרור גל וצליל דהן-קינן
-
הנתבעת
אורט ישראל (חל"צ)
ע"י ב"כ: עו"ד מיטל אמסטר

פסק דין

1. לפנינו תביעת הגב' איילת שוחט פת-אל (להלן- התובעת) נגד רשת בתי הספר "אורט ישראל" (להלן – הנתבעת או אורט).
תחילתה של תובענה זו בבקשה לסעדים זמניים במסגרתה עתרה התובעת למתן צו זמני המורה כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה שלא כדין; צו זמני המורה לנתבעת להמשיך ולהעסיק את התובעת בתפקיד סגנית מנהלת.
בהתאם לבקשת התובעת, בהחלטה מיום 15.7.18 נמחקה הבקשה לסעד זמני והותר לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, שהוגש ביום 4.11.18 (להלן – כתב התביעה).
2. בכתב התביעה טענה התובעת להתעמרות והתנכלות תעסוקתית; פיטורים שלא כדין תוך קיום שימוע למראית עין; פיטורים מטעמים שאינם ענייניים בחוסר תום לב.
התובעת עתרה לביטול פיטוריה והשבתה לעבודה. לחלופין, עתרה התובעת לפיצוי בגין הפסד פנסיוני, אובדן השתכרות, פיצויי השבה או הסתמכות, פיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין. התובעת העמידה תביעתה על סך של 2,000,000 ₪.
3. העדים והראיות
3.1. התובעת הגישה תצהיר ותצהיר משלים מטעמה. בנוסף הוגשו תצהירים של מר אלי פתאל, בעלה של התובעת (להלן – מר פתאל); ד"ר יגאל פתאל, גיסה של התובעת ועורך תחשיבי התובעת הנוגעים לאובדן שכרה (להלן- ד"ר פתאל); מר רן ארז, יו"ר ארגון המורים (להלן – מר ארז).
3.2. עוד הגישה התובעת, חוות דעת מטעם מר אהוד נחתומי, יועץ פנסיוני ופיננסי (להלן – מר נחתומי) וחוות דעת פסיכולוגית מטעם מר איתן המאירי (להלן – מר המאירי).
3.3. מטעם הנתבעת, הוגשו תצהירי עדות ראשית של גב' מריאנה בן יוסף, מנהלת בית הספר (להלן –גב' בן יוסף או מנהלת בית הספר ); גב' מירב עטרי, סמנכ"לית וראש מנהל משאבי אנוש ברשת אורט (להלן –גב' עטרי); גב' עדי סגל, מורה ורכזת בבית הספר (להלן – הגב' סגל) [תצהירה של הגב' סגל הוצא מתיק בית הדין].
3.4. עוד הגישה הנתבעת חוות דעת אקטוארית מטעם מר אייל בוכבינדר (להלן – מר בוכבינדר); חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ד"ר ירון גילת (להלן – ד"ר גילת).
4. ואלה העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות, התצהירים והעדויות שהובאו לפנינו:
4.1. בראשית הדברים ובטרם נפנה לסקור את העובדות נציין כי הוגשו לתיק בית הדין מסמכים רבים [מאות עמודים] במסגרת הבקשה לסעד זמני כמו גם במסגרת כתבי הטענות והבקשות הרבות מטעם הצדדים. במסגרת פרק זה נתמקד ונפרט את עובדות הרלבנטיות לצורך הכרעה במחלוקות שבפנינו.
4.2. התובעת עובדת הוראה, בעלת ותק של כ- 28 שנים. במשך 23 שנים עבדה אצל הנתבעת, בבית הספר העל יסודי "אורט אבין" (להלן – בית הספר).
4.3. הנתבעת, רשת המנהלת בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ עמם נמנה בית הספר בו עבדה התובעת.
4.4. ביום 22.7.03 מונתה התובעת למנהלת פדגוגית והחלה לכהן כסגנית מנהלת בבית הספר.
4.5. ביום 9.5.04 קיבלה התובעת מעמד של קביעות בנתבעת.
4.6. במהלך שנות עבודתה קיבלה התובעת מכתבי הערכה שונים. כך למשל, ביום 20.5.06 קיבלה המלצה ממנהלת בית הספר, כתוארה דאז, הגב' גליה שפירא. מכתב המלצה נוסף הוצא תחת ידה של מנהלת בית הספר, כתוארה דאז, הגב' אילנה מאיו. מכתבים דומים, נכתבו על ידי חברי ההנהלה בבית הספר ו-ועד המורים.
4.7. בחודש מאי 2012 קיבלה גב' בן יוסף מינוי זמני לתפקיד מנהלת בית הספר.
4.8. כחצי שנה טרם מינויה נכנסה לתוקף הרפורמה החינוכית "עוז לתמורה" שהביאה עמה שינויים רבים הנוגעים, בין היתר, לתפקיד הניהול הפדגוגי כך, שהתווסף תחום שלם שעניינו "שעות פרטניות". התובעת הוגדרה כאחראית על תחום זה. נוכח קשיים של התובעת בתחום ניהול השעות הפרטניות גויסה בעלת תפקיד אחר לסייע לה בתחילת דרכה. בחודש נובמבר 2012 ערכה עובדת זו עבור התובעת מסמכים שיש בהם כדי לסייע לה במעקב אחר חלוקת השעות.
4.9. ביום 24.12.12 התקיימה פגישה של הוועד המנהל בבית הספר. במסגרת פגישה זו נערכה סקירת נתונים באשר להישגים של בית הספר ונתקבלו החלטות לשם שיפור ההישגים ודרכי ההוראה בבית הספר. בסיכום הפגישה נכתב כי "יתקיים דיון מחודש לרה-ארגון המבנה האירגוני-פדגוגי והתאמתו לשינויים הנידרשים ולרפורמת עוז לתמורה לקראת תשע"ד (באחריות מריאנה בן יוסף)". בסופו של יום נקבע המתווה הסופי של הרה ארגון והוחלט על פיצול תפקידה של התובעת והעסקת סגנית מנהלת נוספת, גב' איריס אוהבי (להלן – גב' אוהבי); שונתה הגדרת תפקידו של מר אדי קנבסקי מרכז שכבה למנהל עניינים אדמיניסטרטיביים בתחום הפדגוגי, באופן שהוספו לו תפקידים נוספים, ובין היתר, ניתן לו תפקיד ממלא מקום מנהלת בית הספר. זאת, בעוד שתפקידים אחרים הוצאו מתחום אחריותו והועברו לרכז שכבה אחר (להלן – מר קנבסקי).
4.10. ביום 4.6.13 התקיימה ישיבת הוועד המנהל של בית הספר. בפרוטוקול הישיבה צוין כי על גב' עטרי להגדיר לתובעת את התפקידים שעליה למלא במסגרת תפקידה.
4.11. ביום 16.6.13 זכתה גב' בן יוסף במכרז לניהול בית הספר.
4.12. ביום 24.6.13 פנתה התובעת באמצעות בא כוחה דאז למר צבי פלג, מנכ"ל הנתבעת, בטענה כי על אף שהגישה מועמדותה למכרז היא לא זומנה לראיון או קיבלה תגובה כלשהי לגבי מועמדותה. כך, שהמכרז התקיים תוך התעלמות ממועמדות התובעת ומדובר בהליך פגום הבטל מעיקרו.
4.13. ביום 4.7.13 שלחה גב' עטרי מכתב לב"כ התובעת בו הסבירה כי הודעת הדוא"ל ששלחה התובעת לא הגיעה ליעדה ולאחר בדיקה מקיפה הוחלט על ביטול המכרז וזימון ועדת המכרזים בשנית. גם לאחר קיום המכרז בשנית נבחרה גב' בן יוסף לנהל את בית הספר.
4.14. ביום 14.8.13 זימנה גב' בן יוסף את התובעת לפגישה בה בישרה לה אודות החלטה לערוך שינוים במערך הפדגוגי באמצעות מינוי סגנית נוספת. בעקבות פגישה זו שיגרה גב' בן יוסף ביום 17.8.13 הודעת דוא"ל אל גב' לאה קליימן, מנהלת האזור באורט בתקופה זו (להלן – הגב' קליימן), בה נכתבו הדברים הבאים:
"ביום רביעי, 14/8 שוחחתי עם איילת והצגתי בפניה את השינוי במבנה המחלקה הפדגוגית ואת עובדת הגעתה של סגנית נוספת שתעסוק בהיבטים המערכתיים של הפדגוגיה בביה"ס. איילת קיבלה את הדברים ונפרדנו בחיוך תוך הבטחה מצידה – ואני מצטטת: "פתיחת דף חדש והפעם-אמיתי". ביום חמישי, בישיבת ההנהלה, הוצגו הדברים לכלל חברי ההנהלה ובכלל זה תפקידי הסגניות ותפקידו של אדי כמנהל לעניינים אדמיניסטרטיביים ומ"מ מנהלת, כפי שסוכם בפגישתנו אצל מירב עטרי. בעקבות דברי איילת עזבה את החדר, סירבה להצטרף להמשך הישיבה ונסעה לביתה. לטענתה, עצם העובדה שאדי קיבל את תואר מ"מ משפיל אותה. היא שלחה לאדי הודעות SMS וביקשה שיבקש לוותר על התואר וליתר חברי ההנהלה – דרישה שיתמכו בה. שוחחנו שוב לפני מס' דקות. איילת לא תגיע מחר לביה"ס. היא מתכוונת לגשת מחר לאורט לברר את זכויותיה ולהתייעץ עם עורך דין. אני רואה את התנהלותה בחומרה רבה ומבקשת להעביר את המסר גם למירב ולשמריהו לפני הגעתה של איילת ." [ההדגשה של המותב]
גב' קליימן העבירה הודעה זו אל גב' עטרי וביקשה "לשים סוף" להתנהגות התובעת.
4.15. ביום 26.8.13 שיגרה התובעת הודעת דוא"ל אל גב' עטרי בה מחתה על מינוי גב' אוהבי לסגנית מנהלת שנייה בבית הספר.
4.16. ביום 28.08.13 שיגרה התובעת הודעת דוא"ל אל גב' עטרי בה הודיעה לה כי גב' בן יוסף הבהירה לה כי לא תעסוק יותר בדיווח שעות המורים, גמול פיצול, גמול רכזי מקצוע ושעות גמול לבגרות, תחומים שהיו תחת אחריותה של התובעת במשך 13 שנים.
4.17. התובעת התבקשה להכין דף הנחיות למורים בנוגע להוראה בשעות פרטניות לפגישת עבודה שהתקיימה ביום 1.9.13 בינה לבין גב' בן יוסף. התובעת לא הכינה את המסמך המבוקש. בהודעת דוא"ל מאותו היום התבקשה התובעת להגיש את המסמך ביום למחרת וניתנו לה הוראות מדויקות לגבי המידע שעל מסמך זה לכלול, ובין היתר, הכנת טבלאות המפרטות את סך השעות הפרטניות לגבי כל מורה ומקצוע לפי פירוט קבוצות הלימוד של כל מורה. עוד באותו היום השיבה התובעת כי התחלת השעות הפרטניות תיעשה לאחר החגים בהתאם לישיבת הנהלה שהתקיימה בסיום שנת הלימודים הקודמת, אשר לדף ההנחיות ציינה התובעת כי זה ישלח לגב' בן יוסף כמבוקש על ידה.
4.18. ביום 29.9.13 שלחה גב' בן יוסף הודעת דוא"ל אל גב' עטרי בה דיווחה על אי תפקודה של התובעת וטענה כי התובעת הגיעה לכלל פגישות העבודה בחודש ספטמבר 2013 כאשר היא אינה ערוכה להן. עוד ציינה כי התובעת אמונה על תחום העולים החדשים, תחום עליו הייתה אחראית שנים רבות (פרט לשנה אחת), התובעת קיבלה הנחיות ברורות לצורך מילוי תפקידה בתחום זה. חרף זאת, התובעת טענה כי לא קיבלה הנחיות ברורות. בסיומה של הודעת דוא"ל זו ביקשה גב' בן יוסף לזמן את התובעת לשיחה.
התובעת זומנה לשיחה במשרדו של מר פלג, בהשתתפות הגב' עטרי. שיחה זו התקיימה ביום 16.10.13 במהלכה הוצגו בפני התובעת הגדרות תפקידה לאחר השינוי עקב הרפורמה.
4.19 במהלך השנים 2014-2016 לא התרחשו אירועים חריגים שתועדו במסמכים. לטענת הנתבעת, מאחר שהתובעת הבינה הן לאחר שיחה עם מנכ"ל הרשת והן לאחר הבחירות לעיריית רמת גן, כי חלומה להתמנות לתפקיד מנהלת בית הספר לא התממש, התובעת "הנמיכה את הלהבות" ונוצר שקט יחסי (תקופת תרדמת) במשך תקופה ארוכה של כשנתיים וחצי.
מנגד טענה התובעת במסגרת תצהירה המשלים, כי במהלך תקופה זו המשיכה גב' בן יוסף לפגוע בה ובסמכויותיה כך, כאשר היתה פונה אליה עם מטלה מסוימת בנושא שבטיפולה היא היתה מעבירה את הטיפול לגב' אוהבי. דוגמה נוספת שהציגה התובעת היא שכאשר הייתה מביאה חומר למזכירתה של גב' בן-יוסף כדי שיודפס הייתה זוכה להתייחסות כי החומר יכול להמתין כי יש לה דברים חשובים יותר לבצע.
התובעת טוענת בתצהירה כי במהלך התקופה המדוברת, בשל נסיבות אישיות ובריאותיות ומאחר שהיה ברור לה לאור שיחות עם מנכ"ל אורט, כי "ראשה מונח על המגש" היא הבליגה והעדיפה להמשיך ולבצע את העבודה במחשבה שאולי הדברים ישתפרו.
בהמשך דיוננו נברר את המחלוקת בין הצדדים בעניין זה.
4.20. ביום 22.1.17 התקיימה שיחה בהשתתפות התובעת, גב' בן יוסף וגב' מנור. בשיחה נדונו הנושאים הבאים: הגדרת תפקידה של התובעת; סדר הדוברים באירועי בית הספר; היעדרות לא מאושרת מהשתלמות; היעדרויות מישיבות פדגוגיות ועוד.
במסגרת ההחלטות של שיחה זו הוסכם כי התובעת תהיה נוכחת בכל הישיבות הפדגוגיות, ישיבות ציונים ואחרות; יש מקום לדייק את הגדרת התפקיד; התובעת תגיש תכנית עבודה לקראת המפגש הבא שיתקיים ביום 6.2.17; תתקיים ישיבה בנושא נוהלי עבודת ביה"ס בנושא "מדברים נתונים" באחריות סגנית המנהלת; התובעת תחשוב אם היא מוכנה לעסוק בשיווק בית הספר; בכל הטפסים תירשם התובעת כסגנית מנהלת והגב' אוהבי כמנהלת פדגוגית ובמקרה של חילוקי דעות הם יתבררו רק בארבע עיניים.
4.21. ביום 6.2.17 התקיימה שיחת עבודה בהשתתפות התובעת, גב' בן יוסף וגב' מנור (להלן – שיחת העבודה). מתמלול השיחה שעסקה בתפקידי התובעת עולים עיקרי הדברים הבאים:
הוסבר לתובעת כיצד להכין תכנית עבודה. התובעת, ביקשה להיעזר באדם אחר אשר יערוך עבורה את תכנית העבודה. ;
התובעת טענה כי לא ניתנת לה אפשרות להביע את דעתה כבעלת תפקיד בבית הספר, טענה אשר נשללה על ידי גב' מנור וגב' בן יוסף והובאו דוגמאות להיעדר ידע מצד התובעת בכל הנוגע לנהלים חדשים בבית הספר.;
התובעת העלתה טענות נגד גב' בן יוסף לפיהן היא מתחמקת מלהיפגש עמה, הגב' מנור השיבה כי הפגישה לא מתקיימת משום שלגב' בן יוסף אין זמן להיפגש עם התובעת וזאת, לאור חוסר שיתוף הפעולה מצידה כך, גם הגב' בן יוסף הטיחה בתובעת האשמות לפיהן היא לא מסייעת לה לנהל את בית הספר ולא מבצעת את המוטל עליה כמו גם, לא נוטלת ממנה חלק מהתפקידים הרבים המוטלים עליה אלא בוחרת למנות את שעות עבודתה ולסיים את יום העבודה מיד עם סיום שעותיה. ;
זאת ועוד, עלתה טרוניה נגד התובעת לפיה לאחר שסוכם בינה לבין גב' בן יוסף כי התובעת תוגדר כסגנית מנהלת וכי גב' אוהבי תוגדר כמנהלת פדגוגית, צילמה התובעת את השלט שעל דלת חדרה של גב' אוהבי ושלחה את התמונה לגב' מנור. התובעת טענה מנגד כי גב' בן יוסף לא מקפידה לציין שהתובעת היא סגניתה.
במעמד שיחה זו הודיעה התובעת שפנתה לייעוץ משפטי. במענה לכך אמרה גב' מנור כי מעתה הסתיים תפקידה וככל שהתובעת בחרה לפנות לפן המשפטי הרי, שהיא בוחרת שלא להיות חלק מהליכים אלה. גב' מנור המליצה גם לגב' בן יוסף שלא ליטול חלק בכך. הגב' בן יוסף ציינה בפני התובעת כי האמון ביניהן נפגם וכי היא תשקול את המשך עבודתן יחד וביקשה כי לא תצטרף עוד לישיבות הנהלה.
גב' מנור והגב' בן יוסף המשיכו את השיחה עם התובעת והסבירו לה את השקפתם על התנהלותה. הוסבר לתובעת כי ישנו שבר באמון בינה לבין גב' בן יוסף וכי עתה קם הצורך לבנות את האמון מחדש. חרף ההסברים הרבים שניתנו לתובעת אודות איכות עבודתה ואופן התנהלותה בחרה התובעת להמשיך ולטעון ביחס למעמדה בבית הספר ולהגדרת תפקידה.
4.22. סמוך לאחר שיחת העבודה פונתה התובעת למרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי לאחר שחשה דפיקות לב מואצות ותחושת אי נוחות בחזה שנמשכו מספר שניות. התובעת אושפזה ושוחררה ביום 8.2.17. התובעת נדרשה לשהות בחופשת מחלה מיום 9.2.17 עד ליום 22.2.17.
4.23. ביום 20.2.17 שלחה התובעת, באמצעות בא כוחה, מכתב אל גב' עטרי שכותרתו "דרישה להפסקת ההתנכלות התעסוקתית כלפי סגנית מנהלת ביה"ס אורט ע"ש אבין ברמת – גן איילת שוחט פתאל". במכתב זה טענה התובעת כי מעת זכיית גב' בן יוסף במכרז החלה להתנכל לתובעת באופן אגרסיבי; התובעת התריעה בפני גב' עטרי כבר בשנת 2013 אודות התנכלויות אלה ופניותיה לא טופלו; התובעת חזרה על טענותיה כפי שהועלו בפגישת העבודה ופירטה התנהלות נוספת שלטענתה מהווה התנכלות תעסוקתית.
4.24. ביום 27.2.17 שיגרה התובעת הודעת דוא"ל אל גב' עטרי בה התריעה על התנכלות תעסוקתית מצד גב' בן יוסף וצירפה הודעות שהוחלפו בינה לבין גב' בן יוסף. מתכתובות אלה עולה כי טרוניית התובעת הינה בדבר השמטת שמה מחוברת מגמות שמונפקת מידי שנה לתלמידים. גב' בן יוסף השיבה כי חוברת זו נכתבה על ידי הגב' אוהבי. כמו כן, בחודשים שלאחר מכן, העלתה התובעת טענותיה בדבר העברת סמכויות ממנה לגב' אוהבי הן בדוא"ל והן באמצעות הוואטסאפ.
4.25. ביום 9.3.17 התקיימה פגישה נוספת בה השתתפו התובעת, גב' עטרי וגב' בן יוסף. מתמלול השיחה עולה כי טרם כניסת הגב' בן יוסף לפגישה שטחה התובעת בפני גב' עטרי את טענותיה. גב' עטרי הסבירה לתובעת כי ככל שלא טוב לה במקום עבודתה מוטב שתעבור למקום אחר. התובעת השיבה בשלילה להצעה ואמרה שהיא מצפה לקבל את ניהול בית הספר לאחר שגב' בן יוסף תתקדם הלאה, ובלשונה:
"איילת: תראי תראי, אני אגיד לך א.... מירב, את יודעת כמה שנים אני באורט? אמרתנו כבר 21 שנה, חמש מנהלות התחלפו כשאני... בכל הזמן שהייתי ובתקופת ה... סגנות שלי שלוש מנהלות, אני בטוחה שמריאנה תרצה להתקדם הלאה, אני גם הבנתי שהיא מאוד מאוד מוצלחת, אני בטוחה שיחטפו אותה ויציעו לה כל מיני מקומות אחרים, אז אני אומרת אני אחכה שנה שנתיים, בעזרת השם אני בחורה מאמינה, אני שומרת שבת, עשיתי שירות לאומי, אני באמת מאמינה.... לגמרי ש.. מה שצריך להיות"
כמו כן, במסגרת פגישה זו נעשה ניסיון נוסף לגשר בין התובעת לגב' בן יוסף על מנת לנסות ולהמשיך לעבוד יחדיו. גב' בן יוסף הסבירה כי חרף הדוגמאות וההדרכה שניתנה לתובעת בנוגע להכנת תכנית עבודה התובעת לא טרחה להכינה; פניות התובעת לגורמים שונים מחוץ לבית הספר לשם בירור השאלה האם בבתי ספר אחרים הסגן/ית מנהל מבצעים תכנית עבודה הינה פסולה; עלה עניין שיווק בית הספר ונאמר לתובעת כי היא לא מבצעת את המוטל עליה אלא בוחרת מה ברצונה לעשות; נדון עניין השיעורים הפרטניים לגביהם התובעת לא מבצעת מעקב אודות התקדמות התלמיד ולא מנהלת עניין זה כפי שהיא נדרשה לעשות; נאמר לתובעת כי עליה להיות נוכחת בישיבות הפדגוגיות, וזו השיבה שהיא לא מגיעה לישיבות אלה מאחר שהיא כבר לא מנהלת אותן;
עוד נטען כי התובעת העבירה לראש העיר מסמכים. התובעת הסבירה כי מדובר בהעברת קורות חיים על מנת שראש העיר יסייע בידה למצוא משרה לניהול בית ספר אחר ככל שהדבר אינו אפשרי באורט. משכך, התנצלה גב' בן יוסף על דבריה;
עוד עולה מתמלול השיחה כי חרף הדוגמאות והטענות של גב' בן יוסף כי התובעת לא מבצעת את תפקידה כראוי, התובעת לאורך כל השיחה מתחמקת ממתן מענה ענייני, לא מציגה או מפנה למסמכים שיש בהם כדי להעיד שהיא אכן מבצעת את התפקידים המוטלים עליה. למעשה עיקר דבריה של התובעת התמקדו סביב טענתה כי לא ניתנה לה זכות דיבור באירועים שנערכו באודיטוריום של בית הספר וכי לא ניתן לה הכבוד המגיע לה;
בסיכום שיחה זו סוכם כי יתכן והבעיה המרכזית היא בתיאום הציפיות בנוגע לתפקיד התובעת. התובעת התבקשה לציין את תחומי אחריותה וגב' בן יוסף התבקשה לציין את ציפיותיה מכל תפקיד.
4.26. ביום 15.3.17 שלחה התובעת מכתב אל גב' עטרי בו פירטה את תפקידיה. התובעת ציינה במכתבה אילו תפקידים ניטלו ממנה והוסיפה טענות נוספות ביחס לכל תפקיד.
4.27. ביום 24.3.17 שלחה גב' בן יוסף מכתב אל גב' עטרי בו פירטה את תפקידי התובעת, כפי שהם מופיעים בידיעון למורים לשנת תשע"ז. ביחס לכל תפקיד פירטה הגב' בן יוסף את תכליתו, דרישותיו והמטלות שעל התובעת היה לבצע בכל אחד מתפקידיה וציינה ליד כל מטלה האם היא בוצעה אם לאו או אם בוצע באופן חלקי.
4.28. ביום 18.5.17 התקיימה פגישה בנוכחות גב' עטרי, גב' מנור, התובעת, מר פתאל וגב' בן יוסף. במסגרת שיחה זו נערך דיון באשר להתנהלות התובעת בבית הספר. גב' מנור סיפרה כי התובעת ביקשה ממנה שתגשים את חלומה להיות מנהלת בית הספר; גב' בן יוסף טענה כי אין אמון בינה לבין התובעת וכי התובעת לא מבצעת את המוטל עליה; התובעת טענה כי גב' בן יוסף לא מנסה לגשר בינה לבין רכז השכבה. בהקשר זה השיבה גב' בן יוסף כי היא לא רואה עצמה כגננת וכי היא אינה נכנסת לעניינים האישיים בין השניים; עוד טענה התובעת שהיא לא מוכנה לשווק את בית הספר מן הטעם שהיא לא חשה בטוב בבית הספר; גב' עטרי ביקשה מגב' בן יוסף ליתן לתובעת משוב על תכנית העבודה שתוגש לה ולתעד כל פגישה לצורך התקדמות; גב' בן יוסף התבקשה לתת לתובעת יחס אוהד יותר ולנסות לדבר עם רכז השכבה שימצא דרך לא לפגוע בתובעת בפומבי.
4.29. ביום 12.6.17 פנתה גב' אוהבי למר ארז במכתב בו סיפרה כי מזה מספר שנים, ובמיוחד בשנת הלימודים הנוכחית לעת כתיבת המכתב היא נתקלה ביחס עוין, מאיים ומשפיל מצד התובעת. כך למשל, ביום 18.9.16 נכנסה התובעת למשרדה ואיימה עליה כי היא תפגע בה תוך שהיא מציינת כי היא מקליטה אותה; ביום 7.6.17 אמרה התובעת לרכזת התקשורת בבית הספר כי "יזרקו את איריס מהתפקיד וביה"ס"; ביום 7.6.17 בטקס הסיום לכיתות יב' יו"ר ועד ההורים מר אפי בינו בירך את התובעת ואת אב הבית, הזכיר גורמים אחרים בבית הספר וניכר כי הוא נמנע באופן מכוון מלהזכיר את שמה; התובעת מזינה את מר אפי בינו בעובדות שאינן בגדר המציאות והתקבלה התחושה שהוא עובד למענה מן הטעם שהתובעת דואגת לתת שעות פרטניות לבתו ולשאר ילדי חברי ועד ההורים; התובעת נוקטת באלימות מילולית כלפיה והופכת את סביבת עבודתה לעוינת. גב' אוהבי ביקשה את סיועו של ארגון המורים בהגנה עליה.
4.30. ביום 29.6.17 התקיימה ישיבת הנהלה שעניינה כתיבת תכנית העבודה הבית ספרית. לקראת סופה של הישיבה נכנסה גב' מנור לצורך פגישה אישית עם הגב' בן יוסף שאז, ביקשו חברי ההנהלה להעלות את עניין המכתב שנשלח על ידם בעקבות פגישת ההנהלה מיום 27.6.17.
גב' אוהבי הביעה את מורת רוחה על כך שהתחום הפדגוגי בכללותו מוטל על כתפיה לאור היעדרויותיה הרבות של התובעת. בנוסף טענה כי התובעת נהגה לצעוק ולאיים עליה ולשתף מורים בכך שעתידים להדיחה מתפקיד סגנית המנהלת, והוסיפה כי התובעת לא ביצעה את תפקידיה;
מר קנבסקי סיפר כי עבד במשך שנים רבות בשיתוף פעולה עם התובעת וכבר לפני 15 שנים הועברו רוב סמכויותיה לאנשים אחרים; ביתה של התובעת סיימה את לימודיה בבית הספר ומשכך, מערכת היחסים השתנתה לחלוטין באופן שהיא איימה עליו כי יסולק מההנהלה בעת שהיא תמונה למנהלת בית הספר;
שני מורים נוספים, החברים בהנהלה, סיפרו כי התובעת לא נוכחת בישיבות פדגוגיות ומעולם לא התעניינה בסיכומי הישיבות; התובעת איימה על מורה חדשה בצוות שאם לא תעדכן אותה היא לא תצביע בעד הישארותה לאחר שנת הניסיון.
4.31 ביום 16.07.17 התקיים דיון בו השתתפו מנהלת אגף החינוך בעיריית רמת גן, גב' דליה לין (להלן –גב' לין); סמנכ"לית וראש מנהל חינוך ותפעול ברשת אורט, גב' תימורה שירי; גב' בן יוסף ועוד בכירים אחרים ברשת אורט ואגף החינוך בעיריית רמת גן ובית הספר. במסגרת דיון זה, עלה עניינה של התובעת. בסיכום הדיון נכתבו הדברים הבאים:
"8. מועלה נושא גב' איילת שוחט-פתאל: גב' דליה לין מוטרדת בגדול מהתנהלותה רבת השנים המפריעה לביה"ס. הנ"ל מטרידה את כולם ב-SMS, מקליטה את כולנו, מקיימת מערך של תיעוד משפטי. חוששת לקיומו של משבר, שבעטיו אנשים יעזבו וגם ביה"ס יפגע. מדובר באדם פוגעני ההורס אחרים.
הפתרון הטוב יחסי – נטרולה מכל תפקיד תוך מימון כל תפקידיה מבחינה חוקית.
גב' תימורה שירי – הנושא על הפרק אצל מנכ"ל הרשת. מציאת פתרון הינה קשה ביותר. כל האופציות נבדקות ומעל הכל, חוקיות המהלכים. יועבר עדכון."
4.32. ביום 17.7.17 המליצה ד"ר ורבין נעמה, מומחית ברפואה תעסוקתית, על קיצור שבוע העבודה של התובעת ל- 33 שעות שבועיות נוכח מצבה הרפואי.
4.33. ביום 27.7.17 התקיים דיון בעניין התובעת בו נכחו מר צבי פלג, מנכ"ל אורט (להלן – מר פלג), מר ארז, גב' עטרי, התובעת וד"ר פתאל. בדיון זה, נוכח היעדר תקשורת טובה בין התובעת לגב' בן יוסף, הוצעו לתובעת שתי אפשרויות להמשך העסקתה. האחת, להמשיך ולקבל את שכרה כסגנית, להמשיך ללמד ככל יכולתה והפסקת עבודתה בפועל כסגנית. השנייה, שיבוצה כמנהלת פדגוגית בבית ספר אחר של הרשת. בסיום הדיון סירבה התובעת להצעות אלה. חרף סירובה הודיע מר ארז כי הצעות אלה יישקלו.
4.34. ביום 6.8.17 הודיע מר ארז למר פלג כי התובעת דוחה את הצעותיו ועומדת על בקשתה להמשיך לעבוד כסגנית בית הספר.
4.35. בחודש ספטמבר 2017 תחום האחריות על מורים עולים הועבר מידי התובעת לידי בעל תפקיד אחר בנתבעת.
4.36. ביום 13.9.17 התקיימה פגישת עבודה בין התובעת לגב' בן יוסף אליה התבקשה התובעת להגיע עם תוכנית עבודה לשנת הלימודים. התובעת טענה כי היא לא יכולה למלא את תפקידה מן הטעם שאין בידיה את מלוא הסמכויות כבעבר; היא לא יכולה לטפל במורים החדשים מן הטעם שהיא לא עוסקת בגיוסם ובפיטוריהם; מעמדה בישיבות פדגוגיות לא ברור; התובעת סברה כי יש להמשיך לפעול כדרכה לעניין השעות הפרטניות ולהעביר לכל מורה טופס שיבוץ שעות; התובעת הבטיחה למורים שילמדו בקיץ תשלום בשיעור 150% עבור כל שעת הוראה בניגוד להנחייה מפורשת שקיבלה. בסיכום הפגישה הוחלט על חשיבה מחדש על תפקידה של התובעת.
4.37. ביום 19.10.17 התקיימה פגישת עבודה בין התובעת לגב' בן יוסף. מסיכום הפגישה עולה כי התובעת התבקשה להגיע לפגישה זו עם תכנון כלל המשימות, תכנית עבודה, לשנת הלימודים מאחר שלפגישה קודמת היא הגיעה עם תכנון חלקי. פגישת עבודה זו נפתחה בהצהרת כוונות מצד הגב' בן יוסף להתנהלות מקצועית וללא משקעים מן העבר. במהלך הפגישה העלתה התובעת ספק בדברי גב' בן יוסף מן הטעמים הבאים: לא מתקיימות ביניהן פגישות מסודרות; התובעת לא מוזמנת לישיבות צוות מוביל; התובעת לא מקבלת הודעות שוטפות; שעות עבודתה הוגבלו על ידי רופא תעסוקתי ולכן היא לא תוכל להגיע בשעות אחר הצהריים לבית הספר אלא לעיתים רחוקות; התובעת אינה יודעת את תפקידה.
הגב' בן יוסף השיבה לתובעת על כלל הסוגיות שהועלו על ידה והשתיים קבעו כי הפגישות ביניהן יתקיימו בימי חמישי בשעה השישית אלא אם כן, קיימות התחייבויות מחוץ לבית הספר או פגישות של גורמי חוץ; התובעת מוזמנת לפגישות הנהלה; לכל ישיבה מוזמנים האנשים הרלוונטיים לפי שיקול הדעת של גב' בן יוסף; ההודעות השוטפות מתקבלות בקבוצת הוואטסאפ ממנה בחרה התובעת לצאת; חוזרים והנחיות פדגוגיות נשלחים באמצעות הדוא"ל; היעדרויות התובעת משעות אחר הצהריים יפגעו בביצוע התפקיד; מכלול תפקידי התובעת לא השתנה. השינוי היחיד שנעשה הוא העברת תחום העולים החדשים ליועצת.
בפגישה זו עברו השתיים על מסמך תכנון המשימות שערכה התובעת ממנו עלה כי מסמך זה זהה למסמך שהכינו השתיים יחד והתובעת לא ערכה בו כל שינוי. בסיכום הפגישה הוחלט שהתובעת תכין תכנית ללהקת בית הספר שתכלול לוחות זמנים ונקודות חשובות לתפקוד מיטבי של הלהקה; תתחיל בביצוע משימותיה באופן מידי ותעדכן על ההתקדמות בפגישת העבודה הבאה; התובעת לא תחלק את מסמך השעות הפרטניות למורים עד לביצוע מיפוי פדגוגי מבוסס נתונים.
4.38. לאחר התכתבות בעניין חלוקת השעות הפרטניות בה דרשה גב' בן יוסף שהתובעת תערוך תכנית עבודה הכוללת מיפוי פדגוגי של התלמידים הזקוקים לשעות לימוד אלה, שיגרה גב' בן יוסף ביום 24.10.17 הודעת דוא"ל אל התובעת. גב' בן יוסף טענה כי התובעת מתעלמת מהנחיותיה לגבי השעות הפרטניות פעם אחר פעם; התובעת נדרשה לערוך מיפוי פדגוגי לאורו תתקיים חלוקת משאבי השעות הפרטניות; השימוש בחוזרים המחולקים למורים הינו מיותר נוכח האפשרות של כל מורה לדווח על השעות הפרטניות במערכת הסמארטסקול; לאור ההתעסקות הבלתי פוסקת בטפסים וברובד הבסיסי של משמעות הטיפול הפדגוגי הפרטני לא נותרה בידי הגב' בן יוסף הברירה אלא להעביר את התפקיד לאדם אחר. עוד באותו היום פנתה גב' בן יוסף לגב' עטרי בבקשה לתיאום פגישת בירור לגבי אופן המשך עבודת התובעת. פגישה זו נקבעה ליום 15.11.17.
4.39. ביום 29.10.17 ביקשה גב' בן יוסף את אישור הנהלת הנתבעת להדיר את התובעת מישיבות הנהלת בית הספר וזאת, לנוכח הכפשות התובעת כלפיה וסירובה למלא תפקידיה.
4.40. ביום 2.11.17 התקיימה פגישת עבודה בין התובעת לגב' בן יוסף במסגרתה בוטלה אחריות התובעת על התמיכה הפדגוגית לתלמידים ותחומי אחריותה האחרים נערכו מחדש; נוכח התנגדות התובעת לבצע את תפקיד שיווק בית הספר, תחום זה לא נכלל בין תחומי אחריותה; התווסף לתחומי אחריותה תחום הפיתוח המקצועי של צוות המורים בבית הספר. עת הוצע לתובעת לנהל תחום זה היא ביקשה פירוט הציפיות מתפקיד זה במטרה לחשוב אם היא מוכנה לבצעו אם לאו והתנתה את ביצוע התפקיד בהשבת תפקידים אחרים שניטלו ממנה; הוצע לתובעת לחשוב על תחומי חוזק בהם תרצה לעסוק על מנת לעבות את תפקידה. אולם התובעת לא ציינה כל תחום אחר אותו תרצה להוביל; הוצע לתובעת לשוב ולהיות אחראית על תחום העולים החדשים אך זו סירבה לכך בטענה שהיא לא מוכנה שייטלו ממנה תפקידים וכשאלה ינוהלו באופן לא ראוי הם יוחזרו אליה לאחר השמצתה; הוסבר לתובעת כי תחום העולים החדשים הועבר למורה אחרת בשל היותה מורה לעולים חדשים. בתשובתה הטילה התובעת דופי בהבנתה של גב' בן יוסף את התפקיד; התובעת העלתה את טענותיה כי תפקידיה ניטלו ממנה ללא כל צידוק וללא כל התראה; גב' בן יוסף הסבירה לתובעת כי אין לה דבר אישי נגדה וכלל הפעולות נעשות משיקולים מקצועיים בלבד נוכח אי ביצוע המטלות על ידה; התובעת שבה והתייחסה לאירוע משנת 2013 שבו גב' בין יוסף לא המליצה עליה כעובדת מצטיינת.
בתום פגישה זו הוגדר תפקידה של התובעת ונקבע כי היא תהא חברת הנהלה; שותפה לניהול המדיניות בתחום עידוד מצוינות ופיתוח מקצועי; אחראית על ליווי מורים חדשים והדרכתם; אחראית על עידוד המצוינות הלימודית של תלמידי ביה"ס ועל מרכז מצוינות; אחראית על משלחות נוער לחו"ל; תורנית ונוכחת בביה"ס בחופשות בתאום עם מנהלת בית הספר; אחראית על עבודת הספרנית; אחראית על לוח החזרות של להקת ביה"ס, ליווי להופעות ותמיכה ככל שתידרש; ניהול הפיתוח המקצועי של צוות המורים; אחראית על משוב ובקרה של תהליכים ואירועים בביה"ס; אחראית על פרסום הישגי ביה"ס בקרב קהילת ביה"ס ומחוצה לה.
4.41. בטרם חלפו שבועיים מהפגישה שבה הוגדרו ונכתבו תפקידי התובעת, שלחה התובעת ביום 13.11.17 אל מר פלג, באמצעות באת כוחה, מכתב התראה טרם נקיטת הליכים (להלן – מכתב ההתראה). במכתב זה גוללה התובעת את טענותיה אודות התעמרות תעסוקתית שחוותה לטענתה מגב' בן יוסף. כמו כן, טענה התובעת כי התעמרות זו החלה משום שהעזה להתלונן על אי סדרים במכרז ופירטה את ההתעמרות הנטענת. בסיומו, דרשה התובעת להמשיך ולכהן בתפקיד סגנית מנהלת בית הספר תוך שמירה על סמכויותיה ותפקידיה טרם שלילתם על ידי גב' בן יוסף; דרשה שאורט תפעל למיגור ההתעמרות באופן שיאפשר לה להמשיך ולבצע עבודתה כראוי, שאם לא כן, תפנה התובעת להליכים משפטיים. פגישה בעניינה של התובעת נקבעה ליום 15.11.17 וזו נדחתה לבקשת באות כוחה. לאחר מכן, נעשו מספר ניסיונות לקביעת פגישה בעניינה של התובעת שכשלו.
4.42. ביום 27.11.17 שלחה התובעת, באמצעות באת כוחה, מכתב שכותרתו "הגב' איילת שוחט פת-אל – מכתב התראה אחרון". במכתב זה טענה התובעת כי בפגישה שנערכה בין התובעת לגב' בן יוסף ביום 19.11.17 ניסתה האחרונה ליתן לתובעת תפקידים חדשים שכלל אינם רלוונטיים לה שנועדו לכסות על התנהלותה ואין מדובר בניסיון אמיתי להשיב את הדברים למסלולם ולאפשר סביבת עבודה נקייה מהתעמרות, התעללות והתנכלות.
4.43. ביום 6.12.17 נשלחה דרישה נוספת על ידי התובעת, באמצעות באת כוחה, לעיין בתיקה האישי. מתכתובות מייל שהתנהלו בין הצדדים עולה כי גב' עטרי אפשרה לתובעת ובאות כוחה להגיע ולעיין בתיקה האישי של התובעת ואף לצלם את המסמכים הרלוונטיים לה. פגישה לצורך כך נקבעה ליום 21.12.17.
4.44. ביום 14.1.18 שלחה התובעת, באמצעות באת כוחה, מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים. במכתב זה טענה התובעת שוב להתנכלות תעסוקתית והתעלמות מכך מצד הנתבעת; בכניסה למבואה המובילה למשרדה הוצבה דלת זכוכית כחלק ממסכת ההתעמרות בה.
עוד באותו היום השיבה הגב' בן יוסף למכתב זה וכתבה לגב' עטרי כי היתה סבלנית כלפי התנהגות התובעת, אשר נטלה לעצמה את החירות להשתמש במילים בוטות כלפיה ולטפול עליה האשמות חמורות; נעשו צעדים בוני אמון כלפי התובעת בהיענות גב' בן יוסף לבקשתה שלא לשווק את בית הספר; אשר לדלת הזכוכית נטען כי בעת התקנתה התובעת שהתה בחופשת מחלה ועם חזרתה קיבלה מפתח לידיה. הצבת הדלת נעשתה מחמת הקמת מתחם רובוטיקה חדש שכולל את שני החדרים שבמבואה ודורש הגנה על הרובוטים שיבנו בו. התובעת ביקשה להישאר בחדרה ובקשתה נענתה; התובעת מסרבת למלא את תפקידיה ותכנית העבודה החלקית שהוגשה בחודש מאי לא יצאה אל הפועל עד לחודש נובמבר. גב' בן יוסף הביאה דוגמאות נוספות למעשיה של התובעת.
4.45. ביום 18.1.18 שלחה גב' עטרי מכתב אל התובעת שכותרתו "התנהלות בלתי מקובלת וסירוב להגיע לפגישה במשרדי". במכתב זה טענה גב' עטרי כי מזה שנים קיימות השגות ותלונות רבות אודות התנהלות התובעת במסגרת תפקידה בבית הספר, שעיקרם אי ביצוע תפקידים המוטלים עליה. זאת, חרף הגדרת תפקידה במסגרת שיחות לא מעטות שבוצעו עמה. עוד נטען כי התובעת מסרבת להכיר במרותה של גב' בן יוסף. גב' עטרי דחתה את טענות התובעת בדבר התנכלות תעסוקתית וזימנה אותה לשיחה במשרדה ביום 25.1.18.
4.46. ביום 22.1.18 שיגרה באת כוחה של התובעת מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים לידי גב' עטרי. במסגרת מכתב זה חזרה התובעת על טענותיה והוסיפה כי לתיקה האישי הוכנסו מסמכים שלא הובאו לידיעתה המהווים למעשה "תפירת תיק", הכפשתה והוצאת דיבתה; התובעת הייתה נכונה להגיע לפגישה משותפת עם גב' בן יוסף וגב' מנור על אף שאלה השפילו אותה, צעקו עליה, והכפישו אותה בשיחת העבודה; התובעת ביקשה להיפגש עם גב' עטרי מספר פעמים אך היא סירבה לכך.
ב"כ הנתבעת השיבה למכתב זה ביום 5.2.18 וטענה כי האשמה במערכת היחסים העכורה בין התובעת לגב' בן יוסף נעוצה בתובעת, אשר בחרה שלא לבצע את מרבית תפקידיה; חרף התנהלותה התובעת זכתה לסביבת עבודה חיובית, תומכת ונקייה; עם התובעת נוהלו שיחות רבות בפורומים שונים בהן הוצגו חלק מהטענות המופנות כלפי התנהלותה. כלל טענות התובעת להתנכלות תעסוקתית נדחו. כמו כן, צוין כי בעניינה של התובעת עתידה להתקיים שיחה שנקבעה ליום 8.2.18.
4.47. מכתב דומה שלחה באת כוח התובעת אל גב' בן יוסף ביום 26.1.18. במסגרת מכתב זה התבקשה גב' בן יוסף להפסיק את ההתנכלות בתובעת שלטענתה החלה מעת כניסת גב' בן יוסף לתפקיד מנהלת בית הספר. התובעת חזרה על כלל הטענות שהועלו במכתביה הקודמים שהופנו לגב' עטרי.
גב' בן יוסף השיבה למכתב זה במכתבה מיום 7.2.18 בו הביעה את תדהמתה מקבלת מכתב התובעת והכחישה את כל הטענות המיוחסות לה. גב' בן יוסף ציינה כי אין לה כל עניין אישי נגד התובעת וכי היא ניסתה פעמים רבות לשלבה בעשייה הניהולית הבית ספרית ללא הצלחה. גב' בן יוסף העלתה על הכתב את כלל טענותיה נגד התובעת, כפי שפורטו בפניה בעל פה בשיחת העבודה והעלתה טענות רבות נוספות.
4.48. ביום 8.2.18 התקיימה שיחת בירור בעניין התובעת בנוכחותה ובנוכחות גב' עטרי, גב' בן יוסף ובאי כוח הצדדים. מתמלול השיחה עולים הדברים הבאים: זמן רב הוקדש לטענות בא כוח התובעת כי היא אינה מתכוונת להגיב באופן ענייני לטענות נגד התובעת, וזאת למרות שהנתבעת זימנה את התובעת לשיחת בירור; בהמשך הגיעו הצדדים להבנה שהבירור יוקדש לשמוע את טענות שני הצדדים; גב' בן יוסף הציגה את כלל טענותיה כלפי התובעת וגוללה במשך דקות ארוכות את שאירע עד לחודש נובמבר 2017. התובעת ניסתה להגיב על חלק מהטענות נגדה (הכנת תכנית עבודה, ניהול שעות פרטניות, התייצבות לישיבות פדגוגיות) אולם דבריה לא היו קוהרנטיים, ולמעשה התובעת התחמקה ממענה ענייני לטענות בדבר אי ביצוע המטלות שהוטלו עליה בהתאם להנחיות של המנהלת ובאופן עצמאי; התובעת אף בחרה לחזור לשנת 2013, עת מונתה גב' בן יוסף למנהלת בית הספר, ולהתמקד באי הגשתה כמועמדת לסגנית מנהלת מצטיינת; שכרה של גב' בן יוסף; הטחת האשמות פליליות נגד גב' בן יוסף.
בתום פגישה זו נקבעה פגישת המשך.
4.49. בהמשך לפגישה זו ביום 20.2.18 התבקשה גב' בן יוסף לתמצת את טענותיה כלפי התובעת ואלה הועלו על הכתב, תוך מתן דוגמאות לאי ביצוע מטלות שהוטלו על התובעת מתוקף תפקידה ואחריותה.
4.50. ביום 8.3.18 התקיימה פגישה נוספת בנוכחות מר פתאל, גב' בן יוסף, גב' עטרי, באות כוח התובעת, באת כוח הנתבעת והתובעת. מטרת שיחה זו הייתה לשמוע את תגובת התובעת נגד הטענות שהועלו על הכתב על ידי הגב' בן יוסף ואולם התובעת שוב לא השיבה להן אלא ביקשה לטעון טענותיה בכתב;
גב' בן יוסף העלתה טענה לפיה נוצר חוסר אמון בינה לבין התובעת מן הטעם שהתובעת חותרת תחתיה, מספרת למורים בבית הספר שהיא עתידה להתמנות כמנהלת בית הספר ופונה לעוזר ראש עיריית רמת גן בטענות שונות בתחום שאינו באחריותו.
בהמשך, התקיים דיון בעניין תפקוד התובעת; התובעת העלתה טענותיה החל ממועד מינויה של הגב' בן יוסף; הנתבעת העלתה טענותיה בנוגע לאי תפקוד התובעת ואי מילוי תפקידיה. במהלך כל השיחה התמקדה התובעת בנעשה בשנת 2013 ולא השיבה באופן ענייני לטענות המופנות כלפיה; לא התייחסה לאופן תפקודה בשנת הלימודים האחרונה כפי שנדרשה לעשות; התחמקה ממתן תשובה עניינית לטענות הנתבעת כלפיה; הטילה דופי בעבודתם של אחרים.
4.51. בסיומה של שיחת בירור זו נכנס לחדר מר פלג, מנכ"ל הנתבעת ובינו לבין התובעת הוחלפו הדברים הבאים:
"מנכ"ל אורט : תאמינו לי, בדקה הייתי מסיים את כל הפרשה
איילת: איך היית עושה את זה?
מנכ"ל אורט: איילת, מוטב שלא תשמעי
..
איילת: אבל אני רוצה לשמוע
מנכ"ל אורט: את דעתי דיברתי איתך כבר 30 פעם ואת יודעת מה דעתי,
איילת: אני זוכרת את הפעם שהבטחת לי לנהל באורט.
מנכ"ל אורט: א' אני לא הבטחתי לך.
איילת: הבטחת לי.
מנכ"ל אורט: לא הבטחתי לך. ב' מה שאמרתי לך קורם כל תלכי תהי מנהלך פדגוגית מקום אחר משם תצמחי לא שמית בקולי אז,
איילת: אני צמחתי מספיק. אני צמחתי הרבה למרות שאני נמוכה.
מנכ"ל אורט: גם אני לא גבוה, אם היית שומעת לפני 5, 10 שנים היית במקום אחר היום.
...
מנכ"ל אורט: בחיים זה לא עובד, בחיים אין להילחם במנהל, זה לא עובד כך בחיים זה לא עובד.
איילת: אתה צוחק אני מדברת על הסגנות שלי אתה מדבר על ניהול.
מנכ"ל אורט: תקשיבי איילת תקשיבי לי תקשיבי,
אמרתי לך אלף פעמים כשאישתי תגיד לי מחר בבוקר שהיא לא רוצה אותי אני לא אקח עורכי דין שייפייסו בנינו, אני אגיד לה תודה רבה אני הולך, ככה זה בחיים".

4.52. בעקבות פגישה זו שלחה הנתבעת לתובעת ביום 13.3.18 מכתב ואלה עיקרי הדברים שנכתבו: הפגישה לא התקדמה באופן יעיל, חרף העברת טענות הנתבעת בכתב; באת כוח התובעת הבהירה כי אין בכוונתה להתייחס לטענות שהוצגו במכתב אלא תועבר התייחסות לטענות אלה בכתב; התובעת בחרה לנהל את הפגישה תוך הטחת האשמות קשות נגד הנתבעת וטענה כי גב' בן יוסף חילקה את השעות הפרטניות כתגמול אישי למורי בית הספר. טענה זו נבדקה על ידי הנתבעת והתברר כי אין אמת בטענה זו;
הנתבעת סברה כי אין טעם בקיום מפגשים נוספים וכי לא יהיה בהם כדי לפתור את העניינים שבמחלוקת לפיכך, קיבלה הנתבעת את הצעת התובעת להעלות טענותיה והתייחסותה לטענות הגב' בן יוסף בכתב; התובעת והגב' בן יוסף התבקשו להעלות טענותיהן האחת כלפי השנייה על הכתב בתוך 7 ימים ממועד מכתב זה ולצרף את כלל האסמכתאות התומכות בטענותיהן. מהודעת דוא"ל מיום 19.3.18 עולה כי הצדדים הסכימו שטענות התובעת יועברו לידי הנתבעת עד ליום 27.3.18, ומועד זה נדחה ליום 9.4.18. התובעת וגב' בן יוסף הגישו טענותיהן לידי ב"כ הנתבעת, וביום 12.4.18 נדרשו התובעת וגב' בן יוסף להגיב לטענות שהועלו כלפיהן בתוך 7 ימים שאז, ביקשה התובעת כי המועד להגשת ההתייחסות לא יחול לפני יום 24.4.18. נוכח בקשה חוזרת לדחייה נענתה הנתבעת ואפשרה לה להגיש טענותיה עד ליום 1.5.18. גם אז התובעת לא הגישה טענותיה וניתנה לה דחייה נוספת עד ליום המחרת בשעה 19:00.
4.53. ביום 27.3.18 הוצא מכתב תחת ידיהן של הגב' לין וסגניתה הגב' אביב מורן מאגף החינוך בעיריית רמת גן לידי הגב' עטרי בו נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים:
"לצד ההשקעה הרבה בבית הספר, מוצאת עצמה מריאנה מתמודדת עם בעלת תפקיד שלא מרפה מזה 4 שנים, ופונה לבכירים בעירייה בטענה כאילו היא בעלת התפקיד המתאים לנהל את בית הספר. יש לציין, כי בי"ס אורט אבין בבעלות רשת אורט, ולא הרשות המקומית. חברי צוות ההנהלה העלו בפנינו את הקשיים איתם מתמודדים בעבודה על בעלת תפקיד המכפישה את מנהלת בית הספר ולאווירה העכורה שנוצרה."
4.54. ביום 11.4.18 שיגרה התובעת, באמצעות באת כוחה דאז, מכתב לב"כ הנתבעת בו השיבה למכתבה מיום 13.3.18 וטענה כי כלל פניותיה למניעת ההתעמרות התעסוקתית נפלו על אוזניים ערלות; אורט סירבה לערוך בירור של טענות שהועלו על ידה; היחס שקיבלה במעמד השיחות שקוימו עמה היה יחס עוין ממנו עולה כי גורלה של התובעת הוכרע והטענה כאילו אין ממש בטענות התובעת מהווה חלק בלתי נפרד מאותה התנהלות פסולה מתמשכת כלפיה; ב"כ התובעת דאז המשיכה והעלתה את כלל טענותיה כפי שהעלתה במכתבים קודמים וחזרה על בקשתה להשבת הדברים למסלולם והשבתה לתפקידיה תוך קיום סביבה נקיה מהתעמרות.
4.55. ביום 11.4.18 שיגר בא כוח גב' בן יוסף אל בא כוח הנתבעת את סיכום טענותיה בעניין הכשלים בעבודת התובעת. במסגרת מכתב זה נטענו טענות רבות נגד התובעת המפורטות על פני 12 עמודים ולפיכך נביא את עיקרן. מינוי גב' בן יוסף למנהלת בית הספר הוא ניפוץ חלומה של התובעת אשר אינה מסוגלת לקבל את מרותה של הגב' בן יוסף; התובעת אינה מקבלת את מרותה של גב' בן יוסף וחותרת תחתיה בניסיונות חוזרים להדיח אותה מתפקידה; התובעת לא הופיעה לאירועים פדגוגיים; התובעת לא ביצעה את המוטל עליה וסירבה לכל משימה שהוטלה עליה בטענה כי עד כה לא נדרשה לבצע משימות אלה והיא אינה יודעת כיצד לבצען; התובעת הפסיקה לשווק את בית הספר; לאחר שיחות שנערכו בהן טענה התובעת לעומס עבודה גדול נוכח רפורמת עוז לתמורה והגידול במספר התלמידים בבית הספר הוחלט לבצע רה-ארגון של המבנה האירגוני-פדגוגי והוחלט על מינוי סגנית נוספת; גב' בן יוסף לא הייתה מרוצה מהאופן שבו ביצעה התובעת את תפקידה ובין השתיים התנהלו שיחות רבות בניסיון לגרום לתובעת לבצע תפקידה באופן ניהולי ולא באופן פקידותי; התובעת לא ארגנה כינוס בנושא כלשהו הקשור בתחומי אחריותה ונמנעה מקידומם; ירידה בתפוקת עבודת התובעת ואי הגעה לישיבות שהן חלק מהותי מתפקידה; כמות ההיעדרויות בלתי סבירה; התובעת הגיעה לפגישות עבודה כשבידה חלקי משימות ודרשה להשלימן בזמן הפגישה ביחד עם גב' בן יוסף; שיתוף התלמידים במערכת היחסים המתוחה בינה לבין מר קנבסקי; התובעת הבטיחה למורים שכר בשיעור של 150% לאלה שילמדו בקיץ, למרות שיצאה הנחיה מפורשת האוסרת זאת; התובעת לא מילאה תפקידה גם בתחום השעות הפרטניות עליו הייתה אמונה; התובעת בולשת אחר גב' אוהבי ומצלמת אותה; העסקת המזכירה במשך שעות רבות בהקלדת מסמכי וורד פשוטים נוכח חוסר ידיעתה כיצד עובדים עם תוכנות אופיס, התובעת אינה מסוגלת להכין מצגות או טבלאות וכיו"ב.
4.56. ביום 2.5.18 שלחה התובעת תגובתה למכתבי הנתבעת מיום 13.3.18 ומיום 11.4.18. התובעת הכחישה את הטענות נגדה וטענה כי אלה מוצגות באופן מגמתי המלמד על כך שהגב' בן יוסף שמה לה למטרה לסלק את התובעת מתפקידה תוך נקיטה בכל האמצעים לרבות, הכפשת שמה של התובעת, הפעלת לחצים עליה והתעמרות בה. כמו כן, גב' בן יוסף משכתבת את המציאות באופן פסול בצורת העלאת טענות אודות חוסר שביעות רצון מתפקוד התובעת תוך הטלת האחריות ליחסים הבלתי תקינים ביניהן על התובעת.
4.57. עוד באותו היום שלח בא כוחה של גב' בן יוסף מכתב ודחה את הטענה כי התובעת סבלה מהתנכלות תעסוקתית; עוד הוסבר כי בחודש פברואר 2017 פנתה התובעת לייעוץ משפטי ורק אז החלה להעלות טענות אלה; גב' בן יוסף עשתה ככל יכולתה על מנת להכיל את התובעת בתוך המערכת חרף העובדה שלא הייתה מרוצה מתפקודה; בשנת תשע"ז חידשה התובעת את תוקפנותה כלפי גב' בן יוסף וכלפי גורמים נוספים בבית הספר וכתוצאה מכך נוצרו יחסי עבודה עכורים בבית הספר; טענות התובעת בדבר ניסיון לסלקה מבית הספר לנוכח תלונתה על פגמים במכרז אינן אמת. להיפך, דווקא משום שהגב' בן יוסף זכתה במכרז מנסה התובעת לחתור תחתיה ולגרום לסילוקה.
4.58. ביום 17.5.18 אורט שלחה לתובעת את החלטתה בעניינה. הנתבעת שטחה את כלל העובדות הידועות על בסיס ההתכתבויות בין הצדדים ושללה את כל טענות התובעת מלבד הטענה בדבר החלטת הגב' בן יוסף לצמצם את תפקידה ביחס לטיפול בשעות הפרטניות בחודש אוקטובר 2017 אותו ביקשה לתקן באמצעות שימוע מאוחר בו תיבחן השאלה האם נכון היה לשלול ממנה תפקיד זה אם לאו (להלן – החלטת הנתבעת).
4.59. ביום 17.5.18, בהתאם להחלטת הנתבעת, נשלח לתובעת זימון לשימוע אשר נקבע ליום 22.5.18 (להלן – הזימון לשימוע). נוכח חשיבותם נציין כי הטעמים לזימון התובעת לשימוע הם: העדר אמון מוחלט והתנהגות שלא בתום לב; המצאת טענות קשות וחמורות שהנן על גבול הפלילי נגד גב' בן יוסף; העדר שיתוף פעולה בסיסי וחמור מכך העדר קבלת מרות; חריגה מסמכות; התנהגות אשר אינה הולמת את תפקיד סגנית בית הספר; עיסוק מתמיד בקידום האינטרס האישי ולא בקידום טובת ביה"ס; דרישה בלתי פוסקת לבמה ולתאריי כבוד באירועים שאינם קשורים לתפקיד; היעדרויות שונות ורבות; סרבול העשייה ע"י פינג-פונג של מיילים והודעות ללא עבודה עצמאית; תפקוד מקצועי ולקוי, אי הבנת התפקיד כמנהלת תחום, היעדר רצון, יוזמה מוטיבציה ומנהיגות; מערכת יחסים פגומה וקשה עם גורמים נוספים בבית הספר; חתירה תחת מנהלת קיימת והכפשתה בפני הנהלת רשת אורט, עיריית רמת גן וארגון המורים; שיתוף גורמים שונים בבית הספר (בכלל זה מורים, עובדי מנהל, הורים ותלמידים) במערכת היחסים המתוחה בינך לבין הגב' יוסף.
4.60. השימוע נקבע ליום 22.5.18. התובעת ביקשה לדחות את מועד השימוע ליום 29.5.18 וזה נדחה ליום 24.5.18. מועד זה לא התאים לבאות כוח התובעת אשר ביקשו עוד באותו היום לדחותו למועד אחר. לאחר ניסיון לקבוע מועד שיתאים לצדדים, אשר לא צלח, הושאר מועד השימוע על כנו. ביום 23.5.18 שיגרה באת כוח התובעת מכתב ובו בקשה נוספת לדחיית מועד השימוע, בקשה שנדחתה על ידי באת כוח הנתבעת. המשיכה באת כוח התובעת וביקשה לדחות את מועד השימוע, על אף שבקשותיה נדחו מספר פעמים בטענה כי המועדים המוצעים על ידה אינם תואמים את יומן הנתבעת. בתגובה הוצע על ידי הנתבעת לקיים את השימוע ביום שישי והצעה זו נדחתה על ידי באות כוח התובעת. נוכח היעדר הסכמה על מועד השימוע הסכימו באות כוח התובעת להגיש את טיעוניה בכתב. הנתבעת הסכימה לנהל את השימוע בכתב וביקשה כי כלל טיעוני התובעת יוגשו לה עד ליום 27.5.18. גם ביחס למועד שבו יוגשו הטיעונים בכתב התעוררה מחלוקת בין הצדדים בסופו של יום שיגרה הגב' עטרי מכתב לתובעת בו קבעה כי טיעוניה יוגשו עד ליום 27.5.18 שאם לא כן, תיחשב התובעת כמי שוויתרה על הזכות לשימוע ותינתן החלטה בהתאם.
4.61. ביום 27.5.18 שלחה התובעת, באמצעות באת כוחה דאז, את טענותיה והתייחסותה לנטען בזימון לשימוע וטענה את הדברים הבאים: התובעת אולצה לוותר על זכותה לשימוע בעל פה; גב' בן יוסף שמה לה למטרה לסלק את התובעת מתפקידה מאחר שהתובעת העלתה טענות בדבר אי סדרים במכרז לתפקיד מנהלת בית הספר ומשנודע לתובעת כי הגב' בן יוסף מקבלת תוספת שכר בסך של 18,000 ₪ באופן לא חוקי; גב' בן יוסף התעמרה בתובעת והתנכלה לה במשך שנים; זימונה לשימוע נעשה מבלי שנשקלה האפשרות לניידה לבית ספר אחר; הנתבעת הודתה כי שלילת תפקידי התובעת נעשתה שלא כדין ולא ניתן לקיים שימוע מאוחר באיחור של שנים כה רבות לאחר הפגיעה; התובעת שמעה אודות קיומו של הליך "רה-ארגון" בבית הספר רק בעת קבלת החלטת הנתבעת; הנתבעת מתעלמת מהמסכת אשר הובילה את התובעת לבצע את ההקלטות. התובעת הייתה רשאית לבצע הקלטות שיש בהן כדי להוכיח אפליה, התעמרות, התנכלות, התעללות תעסוקתית והתובעת לא הקליטה כל גורם או כל שיחה; גב' בן יוסף היא זו אשר מעלילה עלילות שווא כלפי התובעת; התובעת הכחישה את טענת הנתבעת בדבר העדר שיתוף פעולה והיעדר קבלת מרות, וטענה כי הנתבעת בחרה לקבל את טענותיה של הגב' בן יוסף מבלי שנתנה התייחסותה לטענות התובעת; התובעת לא חרגה מסמכותה ולא הבטיחה תשלום כלשהו למי ממורי בית הספר. הנוהג המושרש מזה שנים ארוכות בנתבעת היה כי מורים המשתתפים בקורסי הקיץ זכאים לתשלום בשיעור של 150% והתובעת לא הייתה מודעת לשינוי במדיניות זו; טענת התובעת בדבר התנהגות שאינה הולמת את תפקידה של התובעת מלמדת על יחסה המזלזל של אורט בטענות התובעת כאילו סדר הקראת שמות בעלי התפקיד הוא העניין החשוב ביותר עבור התובעת; התובעת נאלצה לשרוד בתנאים בלתי נסבלים ולעבוד בסביבת עבודה פוגענית ולהיות קורבן להתעמרות, התעללות תעסוקתית והתנכלות; בית הספר הוא בעדיפות עליונה והתובעת לא פעלה לטובתה האישית; כל היעדרויותיה של התובעת נעשו מחמת מצבה הרפואי. גם בעת שנעדרה התובעת הרי שהיא המשיכה להיות זמינה ולטפל בכל התחייבויותיה; הטענה כי התובעת מסרבלת את העשייה באמצעות "פינג-פונג" של מיילים והודעות הוכחשה. לטענת התובעת היא עובדת מצטיינת העובדת באופן עצמאי ומדובר בטענה שלא הועלתה מעולם טרם הליך זה; אשר לטענה כי תפקודה לקוי טענה התובעת כי במשך כל שנות עבודתה תפקודה היה ללא רבב ומעולם לא התקבלו תלונות על תפקודה; התובעת מקדמת את תחומי אחריותה באופן מקצועי ויעיל; גב' בן יוסף רוקנה את תפקידה של התובעת מתוכן ומנעה ממנה לבצע את תחומי האחריות שנותרו בידה; מקור יחסיה העכורים עם הגב' אוהבי הוא בהפצת שמועות כי תפקידי התובעת ניטלו ממנה משום שהיא מתבטלת; התובעת לא איימה על אף אדם בסיום העסקתו; גב' בן יוסף היא זו שמכפישה את שמה הטוב של התובעת; מתיקה האישי של התובעת עולה בבירור כי גב' בן יוסף הכפישה את התובעת ללא ידיעתה ומאחורי גבה ושלחה את הכפשותיה לגורמים שונים במשרד החינוך, בהנהלת הנתבעת ובעיריית רמת גן; גב' בן יוסף היא זו אשר שיתפה גורמים שונים אלה ביחסים העכורים על התובעת. כל שהתובעת עשתה הוא להציף את תלונותיה בפני גב' עטרי וגורמים רלוונטיים בלבד בניסיונה הלגיטימי להביא להפסקת ההתעמרות בה; הקלטת השיחה ממנה צוטטו דבריו של מר פלג נעשתה בתום הפגישה שהתקיימה בין הצדדים וממילא מר פתאל ערך רישום מדויק של דברים חמורים אלה המוכיחים כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה מבעוד מועד.
4.62. ביום 31.5.18 הוצאה תחת ידה של גב' עטרי החלטת הנתבעת בדבר פיטורי התובעת המונה 8 עמודים. גב' עטרי מצאה כי התובעת בחרה שלא להתייחס לשימוע המאוחר בו תיבחן החלטת הגב' בן יוסף לצמצם את סמכויות התובעת ומשכך, התובעת מושתקת מלטעון בעניין זה; תחת ידה של התובעת היו 24 תפקידים אותם ביצעה באופן פקידותי וללא כל יוזמה משכך, בחרה גב' בן יוסף לצמצם את סמכויותיה בחודש נובמבר 2017; שלילת הסמכויות נעשתה בסמוך לשיחת בירור שנקבעה לחודש נובמבר 2017 ונדחתה פעמים רבות על ידי התובעת ובאות כוחה כך שלבסוף זו נעשתה בכתב. גם במכתביה ובכלל המסמכים שהוחלפו בין הצדדים לא נמצאה התייחסות התובעת לכלל הטענות שהועלו נגדה ביחס לתפקידים השונים ולאופן ביצועם על ידה אלא התובעת בחרה לנסות ולהפוך טענות אלה נגד אורט שהואשמה בסיוע לגב' בן יוסף בביצוע ההתנכלות; התמונה שעולה מבירור עניינה של התובעת היא כי תפקידיה לא בוצעו כראוי; התובעת מרבה להטיל את האחריות בדבר כישלונה בתפקידים על גורמים אחרים ולא משכילה להודות בהעדר יכולתה או רצונה למלא אותם באופן הראוי והמצופה; התובעת לא עובדת באופן עצמאי והיא מסרבלת את העבודה באמצעות התכתבויות מרובות בדוא"ל; גם קודמתה בתפקיד של הגב' בן יוסף לא הייתה שבעת רצון מעבודת התובעת מאותם טעמים ולקראת סיום עבודתה היא לא תקשרה עם התובעת; התובעת לא סרה למרות הגב' בן יוסף ולא מסוגלת לשתף עמה פעולה; תכנית העבודה שערכה התובעת מלמדת בבירור על כך שעד היום היא אינה מבינה את הנדרש והמצופה ממנה במסגרת תפקידה; אשר להיעדרויות התובעת מאירועים הרי, שמדובר באירועים מהותיים כדוגמת ישיבות פדגוגיות והתובעת לא הציגה כל ראיה לטענתה כי נעדרה מאירועים אלה מחמת מחלה; אורט איבדה כל אמון בתובעת; טענת התובעת כי גב' בן יוסף מנסה לפגוע בה נוכח ידיעתה כי היא מקבלת שכר ביתר נדחתה.
4.63. ביום 31.5.18 נשלח לתובעת מכתב סיום העסקה לפיו העסקתה עתידה להסתיים, לאחר תקופת ההודעה המוקדמת, ביום 31.8.18.
4.64. ביום 27.6.18 הגישה התובעת "בקשה בהולה למתן סעדים זמניים" במסגרתה עתרה התובעת למתן צו זמני המורה כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה שלא כדין; צו זמני המורה כי ההחלטה על פיטוריה בטלה; צו זמני המורה לנתבעת להמשיך ולהעסיק את התובעת בתפקיד סגנית מנהלת עד להחלטה אחרת;
בהתאם לבקשת התובעת, הבקשה לסעד זמני נמחקה בהחלטה מיום 15.7.18.
4.65. ביום 27.8.18 הוציא תחת ידו מר רן ארז, יו"ר ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים הודעה למורי בית הספר במסגרתה הודיע כי ארגון המורים הכריז סכסוך עבודה נגד אורט בגין "פיטוריה הלא חוקיים של סגנית המנהלת". מר ארז הורה למורי בית הספר לא לקיים ישיבות היערכות כלשהן וכי שנת הלימודים לא תיפתח במועד הקבוע ליום 2.9.18.
4.66. התובעת התבקשה על ידי בית הספר לפנות את חפציה מחדרה. נוכח הכרזת סכסוך העבודה סירבה התובעת לפנות את חפציה והפנתה את בית הספר לעורכי דינה. סכסוך העבודה שהוכרז נמחק במעמד הדיון בו.
דיון והכרעה
יריעת המחלוקת
5. השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים, בה נדרשת הכרעתנו, הינה האם נפלו פגמים בהליך פיטוריה של התובעת באופן המצדיק הענקת סעדים כספיים וצו המורה על ביטול הליך הפיטורים.
נוכח ריבוי הטענות העובדתיות והמשפטיות נבחן תחילה את טענת התובעת כי חוותה התנכלות והתעמרות בעבודה מעת מינויה של הגב' בן יוסף לתפקיד מנהלת בית הספר. בהמשך נבחן האם נערך לתובעת שימוע כדין והאם השיקולים לפיטורי התובעת היו עניינים.
התעמרות והתנכלות תעסוקתית
6. לטענת התובעת, במהלך השנים שקדמו לשנת 2012 היא התמודדה במכרזים למשרת ניהול בית הספר והמנהלות שזכו במכרזים אלה לא ראו בה איום. בשנת 2012 הגישה התובעת מועמדותה פעם נוספת והנתבעת בחרה למנות לתפקיד זה את הגב' בן יוסף אשר לא הגישה מועמדותה. התובעת הלינה על כשרות מינויה של הגב' בן יוסף למנהלת בית הספר ונערך מכרז חוזר שתוצאתו הייתה ידועה מראש. מאז החלה ההתעמרות בתובעת אשר כללה הצרת צעדיה, נטילת סמכויות, גערות, הטלת דופי במעשיה, מינוי סגנית מנהלת נוספת ללא מכרז או צורך מקצועי וללא ידיעת התובעת, הצקות, גיוס מורים וגורמים בהנהלת הנתבעת נגד התובעת, הערות משפילות, ריקון סמכויות באופן שהתובעת הפכה לסגנית מנהלת אחרונה והוצאתה מקבוצת הוואטסאפ. הגב' בן יוסף וגורמים נוספים בבית הספר ביקשו לגמד את תרומת התובעת לבית הספר ולהציגה כמי שאינה מבצעת עבודתה נאמנה ופוגעת בבית הספר תוך כתיבת מכתבים מכפישים לגורמים בעיריית רמת גן ובנתבעת. התובעת הודרה מאירועים שונים נדחקה לשולי השולחן תוך הימנעות מלהודות לה או לייחס לה תרומה כלשהיא לבית הספר.
הגב' בן יוסף לא שיתפה את התובעת בתהליכים ומהלכים שונים שקודם לכן הייתה שותפה להם וניסתה להכשילה ומשכך גם המשימות שנותרו בידיה לא בוצעו. כך למשל, הוטלה על התובעת אחריות על תחום טיפוח הפרט אך הגב' בן יוסף לא נתנה בידיה את הכלים למילוי תפקיד זה.
התובעת לא הוזמנה לכנסים שונים אליהם הייתה מוזמנת קודם לכן מתוקף תפקידה. התובעת לא הוזמנה עוד לישיבות פורום ההנהלה שכן, הגב' בן יוסף הפכה ישיבות אלה לישיבות "צוות מוביל". עת העלתה התובעת רעיונות שונים בישיבות בהן השתתפה הם נשללו מיד תוך שימת התובעת ללעג אך, לאחר שרעיונותיה יושמו הם שויכו לגב' אוהבי ולגב' בן יוסף. לגב' אוהבי ניתנה רשות הדיבור קודם לתובעת בכנסים בהם השתתפו השתיים.
בתצהירה טענה התובעת כי הגורמים להתנכלות הגב' בן יוסף בנתבעת הם התמודדותה במכרז לתפקיד מנהלת בית הספר, העלאת הטענה נגד גב' בן יוסף אודות תגמול שקיבלה במשכורתה בנוסף על תגמול הניהול שהגיע לה והתנגדות התובעת למינויה של הגב' אוהבי.
חרף פניותיה של התובעת, הנתבעת לא פעלה למיגור ההתנכלות התעסוקתית שחוותה התובעת והתעלמה מכלל טענותיה.
7. לטענת הנתבעת, טענות התובעת להתעמרות והתנכלות תעסוקתית הועלו לראשונה בשנת 2017. כלל טענותיה נבחנו באופן יסודי ומעמיק באופן שהתנהלו עם התובעת פגישות רבות במשך שעות ארוכות כמו גם, שיחות טלפון והודעות וואטסאפ רבות לאחריהן נמצא כי אין ממש בטענות התובעת בדבר התעמרות בעבודה.
הגדרת תפקידה של התובעת שונתה בשנת 2013 במסגרת רה-ארגון שנערך בנתבעת בעקבות כניסתה לתוקף של רפורמת "עוז לתמורה". שינוי נוסף שאירע בתפקידה של התובעת חל בחודש נובמבר 2017.
נוכח תמורות שחלו בתפקיד הפדגוגי והכפלת מספר התלמידים בבית הספר, התעורר הצורך למנות נושא משרה נוסף ולפצל את תפקידה של התובעת. עת נשאלה התובעת לעניין העומס המוטל עליה היא סברה כי יש למנות תחתיה מזכירה שתסייע לה, ולשיטת הנתבעת היה צורך במינוי סגנית מנהלת נוספת, כך שחלק מהתפקיד הפדגוגי נשאר תחת אחריות התובעת וחלקו האחר הועבר לאחריות גב' אוהבי. התובעת לא הביעה כל טרוניה במשך השנים על כך שניטלו ממנה סמכויות באותה העת.
לכל אורך הדרך, מעת מינוי גב' בן יוסף, התמקדה התובעת בביסוס מעמדה וכבודה האישי. כך למשל, הלינה התובעת על שנקראה לדבר אחרי גב' אוהבי במסגרת כנסים שנערכו בבית הספר; התובעת טענה כי חוברת המגמות לא מציינת את תפקידה כסגנית מנהלת על אף שבאתר בית הספר ובשלט מחוץ למשרדה מופיע שמה ותפקידה ועוד.
התובעת לא מילאה תפקידה כראוי ובהתאם להוראותיה של הגב' בן יוסף כך למשל, התובעת לא הכינה תכנית עבודה, סירבה למלא את תפקידה בתחום שיווק בית הספר ועוד.
התובעת הוזמנה לכל הכנסים שהיו רלוונטיים לתחומי אחריותה וזו בחרה שלא להגיע אליהם. כך למשל, טקס פתיחת השנה, מנהיגות ברשת וכיו"ב. התובעת ציינה בפני כל כי אין בכוונתה להגיע לכנסים אלה שכן, לא מונתה על ידי מנכ"ל הרשת למשרת הניהול כפי שלכאורה הובטח לה. הובהר לתובעת היטב הן על ידי גב' עטרי והן על ידי גב' בן יוסף כי היא מוזמנת לכנסים העוסקים בתחומים הרלוונטיים לתפקידה וכי לגב' בן יוסף פררוגטיבה ניהולית להחליט על הרכבי הישיבות והכנסים בהתאם לשיקולים המקצועיים הרלוונטיים. דברים אלה אינם עולים כדי התנכלות תעסוקתית.
עוד טענה הנתבעת כי הפורום המוביל הוא פרויקט שהוקם בשנת 2017 לפיו מתקיימות פגישות בהרכב משתנה לפי תוכן הפגישה. התובעת הוזמנה לישיבות פורום מוביל בהתאם לרלוונטיות שלהם לתחומי אחריותה. ישיבות אלה לא החליפו את ישיבות ההנהלה שהתקיימו במקביל. התובעת נעדרה באופן גורף מישיבות אליהן הוזמנה כמו גם מישיבות הנוגעות לתחום הפדגוגי שבאחריותה. החלטות הפורום מפורסמות ואינן נעשות במחשכים. התובעת הבהירה כי נעדרה מישיבות אלה משום שלא ניתן לה לנהל אותן.
אשר לישיבות העבודה בין התובעת לגב' בן יוסף הובהר לתובעת כי בשל העומס הרב המוטל על כתפי גב' בן יוסף, בין היתר משום שהתובעת לא ממלאת את תפקידה, היא נאלצת לעיתים לבטל פגישות ואין באפשרותה להיפגש עם התובעת פעמים רבות. יחד עם זאת, גב' בן יוסף מצויה בקשר שוטף עם התובעת בכל אמצעי התקשורת. מה גם, שהתובעת סגנית מנהלת ותיקה ועליה לדעת לבצע את תפקידה גם ללא מפגשים צמודים מדי שבוע עם מנהלת בית הספר. התובעת העדיפה לעבוד לצד גב' בן יוסף מבלי לקחת אחריות ניהולית כפי שהיה מצופה ממנה. אי קיום הפגישות שימש את התובעת כתירוץ לדחיית ביצוע המטלות שהוטלו עליה.
התובעת היא המקור ליחסים העכורים בינה לבין הב' בן יוסף אשר מינויה הרחיק את חלומה של התובעת להתמנות לתפקיד מנהלת בית הספר. התובעת לא שיתפה פעולה עם גב' בן יוסף וניסתה כל העת לחתור תחתיה ולהביא לפיטוריה. התובעת פנתה בעל פה ובכתב מאחורי גבה של הגב' בן יוסף לאינספור גורמים, גם כאלה שאינם רלוונטיים, והעלילה עליה עלילות במטרה לפגוע בשמה ובמוניטין שלה. מה גם, שלתובעת יחסים עכורים עם גורמים אחרים בבית הספר כדוגמת מר קנבסקי עליו איימה פיטורים.
המסגרת הנורמטיבית
8. בעת האחרונה גברה המודעות לכך שהתעמרות בעבודה מהווה תופעה חברתית חמורה ורחבה וכי תופעה זו פוגעת בכבוד האדם וראויה להגנה משפטית. משכך, ביולי 2015 עברה בכנסת, בקריאה טרומית, הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 (להלן – הצעת החוק). על אף שהצעת חוק זו טרם הפכה לחקיקה ראשית רוח הצעת החוק משמשת בסיס לפסיקת בתי הדין האזוריים בסוגיה זו.
9. סעיף 1 להצעת החוק מציין כי "חוק זה מטרתו לאסור התעמרות בעבודה בשירות או במוסד להשכלה לבוגרים, כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק."
במסגרת הצעת החוק הוגדרה התנכלות תעסוקתית כך:
"התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה:
(1) התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;
(2) שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
(3) הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;
(4) הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;
(5) ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאסם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;
(6) נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;
(7) נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם."
10. "התנכלות תעסוקתית" היא התנהגות שעיקרה השפלה והיא מלווה בבריונות, פגיעה בכבוד האדם, עלבונות, יצירת סביבת עבודה עוינת, הטרדה ועוד הגורמת לנחשפים אליה סבל בדרגות שונות, ומגיעה בד"כ מגורם ממונה, על אף שהיא יכולה להגיע גם מעמית לעבודה או קבוצת עובדים. עילת תביעה זו מקנה סעד משפטי לעובד אשר מוצא עצמו נפגע במקום עבודתו מתנאי העבודה, מהממונים עליו או מחבריו לעבודה.
11. בהצעת החוק נקבע כי התעמרות במסגרת העבודה היא התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע "חריג" וחד-פעמי אלא במספר אירועים נפרדים, ויוצרת עבור האדם סביבה עוינת במסגרת העבודה. ביטוייה של התעמרות הם רבים כך, שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, מתן משימות משפילות, פגיעה בדימוי העובד וכו'. הצעת החוק קובעת כי מדובר בעוולה אזרחית אשר בהוכחת קיומה זכאי עובד לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 120,000 ₪.
12. חרף העובדה כי הצעת החוק טרם הבשילה לחוק, היא משמשת את בתי הדין לעבודה כמקור נורמטיבי, גם אם כזה שמעמדו נמוך בהרבה מזה של דבר חקיקה. כך, שבתי הדין לעבודה אימצו את הלך הרוח שבהצעת החוק, ותביעות שהוגשו על התעמרות בעבודה התקבלו, ובמקרים מסוימים אף נפסקו פיצויים.
13. על אף היות תופעת ההתעמרות במקום העבודה תופעה קשה חשוב לזכור שלעיתים מערכות היחסים במקום העבודה הן מורכבות, הנמשכות לאורך זמן וחשופות לחיכוכים כך, שלא כל התנהגות של מעסיק, ממנה נפגע העובד, מהווה התנכלות תעסוקתית המקימה זכאות לסעד שכן, יש התנהגויות שהן חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים בעולם העבודה ומהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק כדוגמת הערות על תפקוד העובד וטיב עבודתו.
14. בבוא בית הדין לבחון תביעה ל"התנכלות תעסוקתית" עליו להביא בחשבון את הקושי הראייתי בהוכחתה נוכח היותה חסרת ביסוס עובדתי הנובעת מתחושותיו הסובייקטיביות של העובד, וכדבריה של כב' השופטת לאה גליקסמן:
"בסופו של יום, השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי העובד במקום העבודה היא שאלה עובדתית, שעל הערכאה הדיונית להכריע בה, על יסוד התרשמותה ממכלול הראיות והעדויות לפניה".
מן הכלל אל הפרט
15. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי בחומר הראיות שהוצג לפנינו לא נמצא, בסיס ממשי לטענת התובעת בדבר התעמרות והתנכלות תעסוקתית ודינה של התביעה להידחות. נביא טעמינו להלן.
16. ראשית, נדחית טענת התובעת כי גב' בן יוסף התנכלה לה בעקבות תלונותיה על כשירות המכרז למנהלת בית הספר.
טענת התובעת להתנכלות תעסוקתית הועלתה לראשונה בשנת 2017 במכתב ששלחה ביום 20.2.17, באמצעות בא כוחה לנתבעת. היינו, בחלוף 4 שנים מעת מינויה של גב' בן יוסף וטענות התובעת נגד כשירות המכרז בו זכתה. זאת ועוד, התובעת העידה כי גב' בן יוסף הייתה שבעת רצון מעבודתה ועדות זו עולה בקנה אחד עם העובדה כי תלונותיה של התובעת החלו רק בשנת 2017.
נוכח מרחק הזמן, אנו סבורים כי התובעת לא הוכיחה קשר בין טענותיה נגד המכרז להתנכלות לכאורה מצד הגב' בן יוסף ודינה של טענה זו להידחות.
נציין כי בסיכומים הוסיפה התובעת טענות חדשות הנוגעות לכשירות המכרז. ואולם, עניין כשירות המכרז אינו עומד לפנינו להכרעה וככל שהתובעת סברה כי יש בפיה טענות נוספות ביחס למכרז היה עליה להעלותן כבר בשנת 2013 או לכל הפחות במהלך פגישות העבודה הרבות שהתקיימו איתה והמכתבים הרבים ששלחה. לפיכך, אנו רואים בטענות אלה כהרחבת חזית אסורה ואין בכוונתנו להתייחס אליהן.
17. שנית, בחקירתה הודתה התובעת כי היא לא חשה בהתנכלות תעסוקתית בזמן אמת אלא רק בחלוף הזמן ובדיעבד. נכון יהיה להביא את דבריה כלשונם:
"ש. גברתי, את אומרת, 'איך שהיא הגיעה, מינתה סגנית אחרת, לקחה לי תפקידים, העירה לי הערות, דיברה עליי מאחורי הגב, שלא ממש ידעתי, אבל ידעתי'. יש מיילים שהיא שולחת לך, לא ממש מרוצה ממך, מבקשת ממך דברים שאת לא עושה. אני לא מצליחה להבין, איך את חושבת שהיא הייתה מרוצה ממך?
ת. עד 2017 היא לא שלחה לי שום דבר שהיא לא מרוצה.
...
ש. אני שואלת אותך. או שידעת שהיא לא מרוצה ממך, ואת לא מסתדרת אתה ואת לא מבצעת את התפקיד כמו שהיא רוצה, או שהיא הייתה מרוצה ממך. את אומרת, 'הפתקים מעידים'. היא הייתה מרוצה ממך או לא מרוצה ממך? תסבירי לי.
ת. בלבלה אותי לגמרי, אני לא יודעת.
ש. אז היא הייתה מרוצה ממך או לא הייתה מרוצה ממך?
ת. בדיעבד הסתבר שלא.
ש. רק בדיעבד? אוקי. ועכשיו נשאלת השאלה, אם בעצם לא הרגשת שהיא לא מרוצה ממך, ובעצם זה לא בלט ולא עלה על פני השטח. למה את טוענת להתנכלות? איל יכולה לשבת התנכלות יחד עם זה שאת מרגישה שאת עושה את התפקיד שלך מצוין?
ת. כי אחר כך אני חיברתי את הדברים וראיתי.
ש. הבנתי. אז ברגע הזה שחשת את ההתנכלות, לא חשת התנכלות? אחר כך חיברת את זה שזו התנכלות?
ת. נכון, זו כמו אישה מוכה שלא יודעת שאם מרביצים לה זה לא בסדר." (ההדגשות של המותב).
הנה כי כן, מעדות התובעת עולה כי בזמן אמת היא לא סברה שהיא חווה התנכלות כלשהיא מצד גב' בן יוסף. יתרה מכך, לא מצאנו בעדות התובעת היגיון וסדר צרופים ולטעמינו דבריה אינה דרים בכפיפה אחת. ונסביר.
מהות הגדרתה של התנכלות תעסוקתית היא לא חלוקת מחמאות לעובד או שביעות רצון מעבודתו כי אם להיפך ייחוס כלל הבעיות להתנהלותו גם שזו כביכול תקינה ואין הדבר כך בענייננו. לפיכך, טענת התובעת כי גב' בן יוסף היתה מרוצה מתפקודה לאורך כל השנים ואף החמיאה לה סותרת את הטענה כי גב' בן יוסף התנכלה לה מרגע שהתמנתה לתפקיד.
18. כפי שפורט בהרחבה בפרק העובדות, כבר בשנת 2013 גב' בן יוסף פנתה לגב' עטרי ודיווחה על אי תפקודה של התובעת. עובדה זו סותרת את גרסת התובעת לפיה הגב' בן יוסף לא התלוננה כלל על תפקודה של התובעת קודם לשנת 2017. יחד עם זאת, אין אנו סבורים כי תלונות אלה עולות כדי התנכלות תעסוקתית שכן, יכול להיות מצב בו מנהל יהא שבע רצון מתפקודו של העובד בחלק מהתפקידים המוטלים עליו ואינו שבע רצון מחלקם האחר, כפי שקרה במקרה דנן.
19. במעמד דיון ההוכחות הגישה התובעת מכתבים שקיבלה מאת הגב' בן יוסף בהם מסרה את תודתה לתובעת על פועלה בתחום שיווק בית הספר וההכנות לקראת היום הפתוח שנכתבו, בין היתר, בשנת 2014 ובשנת 2016.
הגב' בן יוסף נשאלה אודות שבחים שהרעיפה על התובעת, והיא אישרה כי שיבחה את תובעת פעמים רבות במהלך השנים ומנגד היו לה גם טענות אודות תפקודה של התובעת.
כך, שאיננו רואים בהתנהלות גב' בן יוסף התנכלות תעסוקתית כטענת התובעת. מסקנתנו מתיישבת עם עדותה של התובעת אשר לא חשה התנכלות בזמן אמת
20. שלישית, נדחית טענת התובעת כי גב' אוהבי מונתה במטרה להזיז את התובעת מתפקידה ומבלי שנערך מכרז כדין. כפי שנפרט להלן, התובעת ידעה על השינוי הארגוני בבית הספר ועל מינויה של גב' אוהבי וכן קיבלה מענה מהנתבעת מספר פעמים אודות תקינות מינויה. ואולם, התובעת חזרה על טענה בלתי מבוססת זו, חזור וטעון, גם במהלך העסקתה וגם במסגרת ההליך המשפטי. חזרה על טענות לא הופכות אותן לבנות תוקף ואנו מוצאים כי התנהלות זו של התובעת זרעה חוסר אמון בבית הספר והעכירה את היחסים בין התובעת לעמיתיה לעבודה.
21. גב' עטרי נשאלה בחקירתה הנגדית כיצד מגויסים בעלי תפקידים בבית הספר והאם גיוס סגן מנהל דורש קיום מכרז וזו השיבה כך:
"העדה, גב' עטרי: מכרז זה רק אם ניהול בית ספר. כל שאר התפקידים – מגייסים אנשים בכל דרך.
...
ש: וסגן מנהל נוסף לא מחייב הליך שהוא לא הליך הצבעה ואיתור, אלא הליך אחר של פרסום?
ת: לא. מכרזי? לא.
ש: מעין מכרזי?
ת: לא"
התובעת לא הביאה ראשית ראיה לסתור את עדותה של גב' עטרי ומכאן שנדחית טענת התובעת כי גב' אוהבי מונתה ללא מכרז. זאת ועוד, שוכנענו כי מינויה של הגב' אוהבי נעשה בהתאם לפררוגטיבה הניהולית המוקנית לגב' בן יוסף כמנהלת בית הספר האחראית על ניהולו היעיל והתקין ולנוכח רה ארגון שנערך בבית הספר לאור כניסתה לתוקף של תכנית "עוז לתמורה" וכן בשל הגידול במספר התלמידים בבית הספר. דברים אלה עולים בצורה ברורה מסיכום ישיבת הוועד המנהל מיום 4.6.13.
חיזוק נוסף לגרסת הנתבעת מצאנו במינויו של מר קנבסקי לסגן מנהל לאחר פיטוריה של התובעת במקביל להמשך תפקידה של הגב' אוהבי כסגנית מנהלת בבית הספר.
22. לא זו אף זו, מקובלת עלינו גרסת הנתבעת כי היה צורך לפצל את תפקיד סגנית המנהלת לשני בעלי תפקיד וצורך זה אף הוצג בפני התובעת אשר לא הביעה התנגדותה.
כך למשל, מהודעת דוא"ל ששלחה גב' בן יוסף למנהלת האזור בחודש אוגוסט 2013 עולה כי היא הציגה את השינוי במבנה המחלקה הפדגוגית בבית הספר בפני התובעת אשר קיבלה את הדברים בהבנה. בהודעת דוא"ל מחודש ספטמבר 2013 ציינה התובעת כי היא קיבלה את ההגדרות החדשות של תפקידה אך, לא הביעה הסתייגותה.
23. זאת ועוד, הוכח בפנינו כי גב' בן יוסף החליטה על מינוי סגנית נוספת גם בשל בקשת התובעת כי תמונה תחתיה מזכירה בשל העומס המוטל על כתפיה. דברים אלה עולים משיחת עבודה שהתקיימה ביום 2.11.17 שם אמרה גב' בן יוסף בעניין זה כך:
"מריאנה: איילת, מה המנכ"ל אמר זה הוא יגיד, אבל אם אנחנו חוזרים כל פעם לקצה אחר אז אני אגיד לך את הדברים כהווייתם. איריס לא הייתה מגיעה לפה אם את היית מתפקדת כמו שצריך וכשאת דיברת על הצורך במזכירה אני דיברתי על הצורך בהובלה ואת לא הבנת את ההבדל בין השניים."
דברים אלה, אשר נאמרו בזמן אמת, סותרים את עדות התובעת כי כלל לא דרשה שתמונה תחתיה מזכירה וכי לא התלוננה על העומס המוטל עליה.
24. הרושם שהתקבל מעדותה של התובעת הוא כי מינוי הגב' אוהבי לסגנית שנייה בבית הספר פגע בכבודה והיא רצתה להיות סגנית יחידה. וכך העידה התובעת:
"כב' הש' אלקיים:.... למה את חושבת שזה היה מיותר למנות סגנית נוספת? שאלה פשוטה.
העדה, גב' שוחט פתאל: כי אני עשיתי את כל העבודה והייתי מרוצה ממנה.
...
עו"ד אמסטל: תסכימי איתי שאת ראית בעצם הברת הסגנית איזושהי פגיעה כך, במעמד שלך?
העדה, גב' שוחט פתאל: גם מהתנ"ך לא רצו 2 נשים. כן, רציתי להיות סגנית יחידה, כן."
לטעמנו, פגיעה לכאורה ב"כבודה של התובעת" לא גוברת על ניהול בית הספר בהתאם לצורכי המערכת ולפררוגטיבה של המנהלת.
25. רביעית, נדחית מכל וכל טענתה העיקרית של התובעת כי גב' בן יוסף נטלה ממנה סמכויות/תפקידים באופן העולה כדי התעמרות בעבודה.
כעולה מהידיעונים שצירפו הצדדים, הגדרות תפקידה של התובעת שונו פעמיים בלבד, פעם אחת בשנת 2013 ופעם נוספת בשנת 2017. התובעת בעצמה צירפה שני מסמכים בלבד המעידים על שינוי הגדרת תפקידה בשני מועדים אלה: רשימת תפקידיה לשנת תשע"ג (2013) המונה 26 תפקידים ורשימת תפקידיה כפי שסוכמה בישיבה מיום 14.3.18 (תשע"ח) המונה 11 תפקידים. התובעת לא הציגה ראשית ראיה לכך שתפקידה שונה בין מועדים אלה וכל טענותיה נותרו בעלמא.
כאמור, ביום 16.10.13 התקיימה שיחה במשרדו של מר פלג, בהשתתפות הגב' עטרי שבמהלכה הוצגו בפני התובעת הגדרות תפקידה לאחר השינוי עקב הרפורמה. ממועד זה ועד לשנת 2017 אין תיעוד של פניות או תלונות מצד התובעת בעניין תפקידה.
במהלך חקירתה הנגדית התבקשה התובעת להסביר מדוע היא לא פנתה לאף גורם בנתבעת בשנים 2014-2016 והתלוננה שנלקחים ממנה תפקידים וסמכויות. עדותה היתה לא קוהרנטית ומעוררת תמיהות במיוחד בשים לב לטענתה כי שלחה עשרות הודעות/מכתבים/דוא"ל (להלן-תכתובות) והתלוננה כי נלקחים ממנה תפקידים. וכך השיבה התובעת:
"ש: אוקי. את אומרת שבמהלך 2013, מהרגע שבוצע, שהביאו בעצם את איריס, עד 2017, נלקחו ממך תפקידים שונים. מדוע פנית למירב רק פעם אחת, בעניין התפקידים שנלקחו ממך, ב-2013? באותם מיילים שהצגנו. במשך השנים אין פניות, שאני ראיתי שלך בעניין הזה.
ת: הפלאפון שלי, בניגוד לפלאפון של מירב עטרי ומריאנה, לא נגנב ולא נעלם. יש לי שם את כל ההודעות ששלחתי לה, גם במיילים וגם בווטסאפ. עם הכחולים שלה, שהיא קראה את הכול. זה שהיא התעלמה ולא ענתה, זה עניין אחר. אבל שלחתי את הכול.
...
העדה, גב' שוחט פתאל: עשרות ווטסאפים ועשרות מיילים של להתלונן.
...
העדה, גב' שוחט פתאל: בנספחים מצאתי רק 2, אבל.
...
כב' הש' אלקיים: בואי נסכם את זה ככה. פה, בכל הנספחים שיש בתיק הזה, שאת הגשת, יש עוד פניות שלך?
העדה, גב' שוחט פתאל: מצאתי רק 2.
עו"ד אמסטל: 2 מ-2013.
...
ש: בסדר גמור... ב-2017 התחלת לטעון את הטענות האלה, לגביי זה שהורידו לך את התפקידים. ואני שואלת, למה דווקא אז?
ת: תראי, בשנת 2013, או סוף 2013, 2014, נקראתי אחר כבוד לחדר המנכ"ל. והמנכל שם הבהיר לי באופן חד משמעי, שאני צריכה לשמור על שקט תעשייתי, ומבחינתו המנהלת תמיד צודקת. מה שיקרה, מה שיהיה, אפילו אם הצדק איתי, מבחינתו המנהלת תמיד צודקת.
....
ת: מדוע בכל הזמן הזה לא עשיתי דבר?
ש: למה רק בשנת 2017. אני אשאל אותך את השאלה שוב. אוקי? השאלה היא, מדוע יש פניות שלך בעניין תפקידים שנלקחו ממך. אחרי 2013 אין יותר פניות, והפנייה הבאה היא רק בשנת 2017 בעניין הזה. זו השאלה.
ת: אז אני מסבירה שוב. שבמהלך כל התכתבויות בין עורכות הדין, אני שלחתי את כל הווטסאפים ואת כל המכתבים." [הדגשות של המותב]
חרף העובדה שהתובעת הגישה מאות מסמכים לתיק בית הדין, התובעת לא הציגה בפני בית הדין התכתבות אחת המעידה כי התלוננה על לקיחת תפקידים במהלך השנים 2014-2016. כלל נקוט, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. לפיכך, נדחית טענה התובעת.
נוסיף אשר לטענה כי מנכ"ל הנתבעת הורה לה, שלא לומר איים עליה, לשמור על "שקט תעשייתי", טענה זו נותרה בעלמא ולא מצאנו ראשית ראיה לביסוסה.
המסקנה המתבקשת מכל האמור היא שהתובעת לא התלוננה במהלך השנים 2014-2016 על לקיחת תפקידיה מן הטעם הפשוט שלא חל שום שינוי בתפקידה בתקופה זו.
26. זאת ועוד, מקובלת עלינו גרסת הנתבעת כי בשנת 2013 נערך שינוי בתפקידה של התובעת מטעמים אובייקטיביים, נוכח רה-ארגון שהתבצע בבית הספר, ושינוי נוסף בתפקידה אירע בשנת 2017. לטעמנו עדות התובעת מחזקת את גרסת הנתבעת. וכך העידה התובעת:
"עו"ד אמסטל: את פונה לגברת עטרי ואת אומרת לה, את מתלוננת, סוג של תלונה. את אומרת לה, "מריאנה העבירה לי היום. לא אעסוק יותר בכמה דברים, דיווח, שעות מורים, גמול פיצול. להזכיר לך, טיפלתי בתחומים אלה". מה הבעיה בזה שמעבירים לה תפקידים?
העדה, גב' שוחט פתאל: הבעיה היא כזאת. שאני יומיים שלפני שמתחילים ימי החוג בבית הספר, שזה אמצע אוגוסט, קוראת לי מנהלת בית הספר ואומרת לי, 'יש סגנית חדשה. כל התפקידים האלה עוברים אליה'. שכל התפקידים שעשיתי במהלך שנים, אין הסבר. רק הסבר של 'את נפלאה עם התלמידים, אז אנחנו נעביר את הזה'. ואני אומרת לה, 'אבל אלה תפקידים שעשיתי שנים. מעולם לא אמרת שעשיתי אותם לא טוב. להפך, שיבחת ואמרת שכולם מרוצים. למה מעבירים את התפקידים האלה אליה?'. שיתפתי את מירב עטרי, כסמנכ"לית משאבי אנוש, בדבר הזה. כי זה נראה לי לא מתאים, זה הכול.
ש: מה זה בעצם כשאת אומרת, "כל התפקידים העבירו". אילו תפקידים העבירו?
ת: תפקידים של דיווח שעות, תפקידים של עבודה עם מורים, עם רכזי המקצועות. כל התפקידים שפירטתי בתצהיר.
...
העדה, גב' שוחט פתאל: אני כרגע לא זוכרת את כל התפקידים שהועברו ממני, ואני מחפשת את זה.
כב' הש' אלקיים: טוב, בואי נעשה. תנסי ככה, את התפקידים החשובים שלך, שהועברו בנקודת הזמן הזאת.
העדה, גב' שוחט פתאל: כל התפקוד שלי יחד עם רכזי המקצועות, כל הקשר שלי עם המורים, כל ה(לא ברור) ודו"ח שעות שאני מעבירה, כל חלוקת השעות של בית הספר, נלקחו ממני, נשארו בידיי השעות הפרטניות, וכל הדברים שאני עובדת מול התלמידים. כלומר, כל הדברים המשמעותיים של סגנית מנהלת בבית הספר, שעובדה שמילאתי כל השנים, נלקחו ממני.
...
ש: בעצם אלה התפקידים שעברו? מה שאת מפרטת פה?
ת: כן.
ש: תודה.
כב' הש' אלקיים: כל התפקידים האלה? כן?
העדה, גב' שוחט פתאל: כן."
הנה כי כן, מעדות התובעת עולה באופן מפורש כי השינוי בתפקידה של התובעת אירע בשלב אחד ולא באופן מתמשך על פני התקופה שמשנת 2013 ועד לשנת 2017 כטענתה.
27. מכאן נעבור לבחון את השינוי השני בהגדרת תפקידיה של התובעת. כאמור ביום 2.11.17 התקיימה פגישת עבודה בין התובעת לגב' בן יוסף במסגרתה דנו השתיים בשינוי הגדרת תפקידה של התובעת ובוטלו חלק מסמכויותיה והוספו לה תחומי אחריות אחרים. כך למשל, הוסף לתחומי אחריותה תחום הפיתוח המקצועי של צוות המורים בבית הספר והתובעת התלבטה האם היא מעוניינת לבצע תפקיד זה תוך שהתנתה את ביצועו בהשבת תפקידים אחרים שניטלו ממנה. כמו כן, הוצע לתובעת לחשוב על תחומי חוזק בהם תרצה לעסוק על מנת לעבות את תפקידה אך, התובעת לא ציינה כל תחום אחר אותו תרצה להוביל. הוצע לתובעת לשוב ולהיות אחראית על תחום העולים החדשים אך זו סירבה לכך. הוצעו לתובעת תפקידים נוספים אותם סירבה לקבל. בתום פגישה זו הוגדר תפקידה של התובעת ונותרו בידיה 12 תפקידים בלבד. אנו סבורים כי לא ניתנו לתובעת תפקידים נוספים מאחר שהתובעת סירבה להצעות הגב' בן יוסף ולא רצתה להיות אחראית על תחומים נוספים. יתרה מכך, הוצע לתובעת לחשוב על תחומים עליהם תרצה להיות אחראית אך זו בחרה שלא השיבה להצעה זו.
28. כללו של דבר, לא הוכח כי גב' בן יוסף נטלה מהתובעת סמכויות ותפקידים באופן מתמשך ושיטתי ובמטרה "לייבש" את התובעת בתפקידה ודינה של טענת התובעת לעניין זה להידחות.
29. חמישית, נדחית טענת התובעת כי מודרה מישיבות ההנהלה.
התובעת צירפה מספר הודעות דוא"ל מתאריכים שונים באמצעותם ניסתה להוכיח את טענתה. ואולם, אנו לא מצאנו בהודעות אלה את מה שמבקשת מאתנו התובעת ללמד מהם. עיון בהודעות אלה מביאנו למסקנה הפוכה כי התובעת לא מודרה מישיבות ההנהלה. אנו סבורים כי טענת התובעת שמידורה התבצע באופן ששמן של ישיבות ההנהלה שונה ל"ישיבות צוות מוביל" הינה טענה מופרכת על פניה ולא יכולה להתקבל.
30. בהודעת דוא"ל מיום 7.9.17 כתבה התובעת לגב' בן יוסף כי היא מבינה ששמן של ישיבות ההנהלה הוחלף לישיבות צוות מוביל על מנת שתוכל להימנע להזמינה אליהן. הגב' בן יוסף השיבה לה, בין היתר, כך:
"ב. קיבלת זימון לישיבות ההנהלה שיתקיימו השנה כחלק משינו תפיסה אותה תכננתי כבר לפני שנתיים ויידעתי בכך גם אותך וגם את יתר חברי ההנהלה כבר ברגע בו הרעיון עלה.
ג. ישיבות צוותים מובילים הם חלק משגרת הניהול ואליהן מוזמנים בעלי תפקיד בהתאם לנושא הדיון.
ד. פגישות עבודה לשנה זו יחלו רק בשבוע הבא עם כל בעלי התפקידים. אנא הגיעי לפגישה ביום רביעי, 13.9.17 בשעה 13.00. זימון נשלח אלייך במייל.
אנא הגיעי לפגישה עם תכנית עבודה עדכנית ומפורטת לשנה זו ועם יעדים אותם את מתכננת לקדם."
בתשובתה לא התייחסה התובעת לטענות גב' בן יוסף אודות שינוי התפיסה שתוכנן זמן רב קודם וכי יידעה את התובעת על כך. בנוסף, גב' בן יוסף לא נחקרה לעניין זה מכאן שגרסתה לא נסתרה.
31. זאת ועוד, גם מהודעות וואטסאפ שצירפה התובעת עולה כי הוסבר לה על ידי הגב' בן יוסף כי ישיבות צוות מוביל מתקיימות בצוות מצומצם הרלוונטי לנושא הישיבה. לדידנו, סביר כי התובעת לא תוזמן לכל ישיבה של צוות מוביל אשר כאמור ממוקד בהתאם לתחומי העיסוק של בעלי התפקידים המוזמנים אליה ואיננו רואים בכך כמידורה מישיבות הנהלה. בחירתה של התובעת שלא לקבל את הסבריה של הגב' בן יוסף אודות ישיבות ההנהלה שצומצמו בהתאם לשינוי שערכה שנתיים קודם ויצירת צוותים מובילים בהתאם לתחומים השונים, מביאים אותנו למסקנה כי התובעת היתה נעולה בדעתה ובחרה לראות את עצמה כמי שמודרה מישיבות הנהלה על אף שהדבר לא אירע בפועל ובנסיבות אלה אין לה להלין אלא על עצמה.
נוכח האמור נקבע כי אי הזמנת התובעת לישיבות בהן נוכחותה לא הייתה נחוצה אינן עולות כדי התנכלות תעסוקתית, ודינה של טענה זו להידחות.
32. בהודעת דוא"ל מיום 24.10.17 פנתה גב' בן יוסף לגב' עטרי בבקשה לעזרה וביקשה להדיר את התובעת מישיבות ההנהלה. וכך כתבה:
"כלו כל הקיצים, גם לסובלנותי, אם כי רבה היא, יש גבול.
מעבר למלל הגדוש הכפשות שקריות, יש כאן פגיעה מכוונת בסמכותי כמנהלת.
איילת מסרבת למלא תפקיד לגיטימי לחלוטין לסגנית.
השימוש בשפה פוגענית אינו ראוי לבעלת תפקיד ניהולי.
לאור זאת אבקש להדירה לאלתר מישיבות הנהלה.
אנא הביאי את הדברים בפני מנכ"ל הרשת".

גב' בן יוסף נחקרה אודות הודעת דוא"ל זו ותארה את הרקע והנסיבות שבגללן כתבה את הדוא"ל. וכך העידה:
"ת: מה שקורה זה שאיילת קיבלה הנחיה מאוד ברורה לא להתחיל, לא לזמן ילדים, לא לחלק שעות עד שאין מיפוי פדגוגי למי נותנים ולמה נותנים בראייה כללית של כל צורכי בית ספר ולא משהו שצריך עכשיו לרוץ ולחלק את זה ואת זה בלי לתכנן. ביקשתי שקודם יהיו תכנון ורק אחר כך ביצוע ואיילת רצה לבצע ואחר כך אין שום תיאום ואין מה שקורה בשטח, מה קורה עם הצרכים של בית ספר. ברגע שהיא התחילה לשלוח פתקים והמחנך שקיבל את הפתקים, או המחנכת, אני לא זוכרת, עזבו את זה שהיא כתבה 'איילת הסגנית', הבנתי שהיא כתבה את זה כי היא הייתה איילת אחרת, אבל זה בכלל לא יכול להיות שמישהו התבלבל בעניין הזה, אנשים התחילו שאין שום קשר לבין מה שאיילת עושה לבין מה שסוכם, למה שצריך בשטח. ואז התחילו לרוץ – המחנך, או המורה המקצועי שהיה בכיתה, התחיל לשאול את רכז השכבה, שהוא כן יושב ומתכלל את הדברים. ודברים התחילו ליצור איזשהו בלבול. ושוב מתחים, ושוב עניינים. במקום לעשות את זה בצורה מסודרת, מספיק שהיא זורקת אבל אחד ואחר כך כל הגלים מסביב הופכים את בית הספר. אז לא, סליחה, אי אפשר לעבוד בצורה כזאת. אי אפשר שכל פעולה שאיילת עושה מביאה אחר כך לשעות של עבודה כדי לכבות את הבלגאן.
ש: אז לא היה פשוט יותר לכתוב את זה בצורה כזאת באותו מייל ולא לכתוב, "במקום לקבוע לשבת עם הצוות או להגיע לישיבות, היא שולחת פתקים למחנכים, החתומים ב'איילת הסגנית' (שמא שכחו)".
ת: יכול להיות שהאמירה הזאת, הצינית, הייתה כבר באמת, אני בדרך כלל מאוד מאוד משתדלת לא להשתמש בזה, אבל אחרי עשות מיילים, עשרות הודעות, עשרות פעמים שדיברתי עם איילת, מבחינתי גם כן הייתי fed up. ..."
ובהמשך,
"העדה, גב' בן יוסף: בינואר, בפברואר יותר נכון, ב-06 לפברואר, שמעתי את האמירה של איילת, אמרתי לה "אני לא מצליחה לחשוב איך אנחנו נעבוד ביחד, אני לא חושבת שאת יכולה להיות חלק מפורום ההנהלה', אבל זה משהו שהוא יצא לי מהבטן. וכשאני מדברת על האמירה הזאת ש, כמה חודשים אחרי זה, יש פה בפירוש חוסר קבלת מרות. יתרה מזאת, אני חושבת שזה, אני לא רואה את הנספח הקודם, אבל יש פה תגובה של איילת, שאני אומרת לה במפורש לעשות פעולה מסוימת או לעשות משהו, והיא, באופן הכי חצוף אומרת 'לא'. לא מקבלת את המרות שלי. לא מקבלת את המרות שלי, ממרידה אחרים, יוצרת פה איזושהי בעיה. לא, כזה דבר אני לא יכולה לקחת. מישהו שחותר תחתיי ויוצר כאוס בהנהלה, לא יכול לשבת, מבחינתי, בישיבות הנהלה. ואף על פי כן, לא קיבלתי תגובה. ואף על פי כן, כל עוד לא קיבלתי אישור, לא עשיתי שום פעולה, גם אם כתבתי, עדיין איילת הייתה מוזמנת לכל ישיבות ההנהלה." [הדגשות של המותב]

עדותה של גב' בן יוסף היתה עקבית, מהימנה ועולה בקנה אחד עם המסמכים שהוצגו בפנינו. כך למשל, הודעת דוא"ל ששלחה הגב' בן יוסף לתובעת ביום 31.12.17, כחודשיים לאחר בקשתה להוציאה מישיבות ההנהלה, בה כתבה, בין היתר, כך:
"ב. אין כל מניעה שתשבי בישיבות. להזכירך, בישיבות ההיכרות של כיתות ט' ישבת. בישיבות של כיתות י' הודעת שאינך חשה בטוב. בישיבות הפנימיות ישב צוות מצומצם בלבד ולא ביקשת להצטרף. בוודאי שלא נאמר שאינך מורשית לשבת בהן."
מהתכתובות הרבות בין התובעת לגב' בן יוסף בסמוך לשליחת הדוא"ל האמור עולה בבירור כי התובעת סירבה לקבל את מרותה של גב' בן יוסף, פעלה בניגוד להנחיות מפורשות שניתנו לה וחרף שיחות רבות עם התובעת לא חל כל שינוי בהתנהלותה. בנסיבות בהן התובעת לא משתפת פעולה עם המנהלת ונוצר ביניהן משבר אמון חריף, לא מצאנו כל פסול בבקשה של גב' בן יוסף להדירה מישיבות ההנהלה וזאת גם לאור העובדה כי בפועל לא התקבל אישור לבקשתה והתובעת היתה רשאית להשתתף בישיבות.
33. לא זו אף זו, מתמלול השיחה שהתקיימה 9.3.17 התגלתה לדעתנו הסיבה האמתית לאי התייצבות התובעת לישיבות. נכון יהיה להביא את דבריה כלשונם:
"איילת: כל השנים אני ניהלתי את הישיבות, הגיעה מריאנה, אני ניהלתי עדיין את הישיבה בשעה שעדיין _ לא הגיעה, הגיעה איריס מריאנה הבהירה לי חד משמעית, שאיריס.... ומריאנה, היא ואיריס מנהלות את הישיבה ואני בדרגת א..... לשבת ולהקשיב, זה הובהר לי חד משמעית "

יוצא אם כן, כי התובעת לא מודרה מישיבות ההנהלה אלא סירבה להגיע אליהן מאחר שלא ניתן לה לנהל את הישיבות הללו, כפי שנהגה לעשות בעבר טרם מינויה של הגב' בן יוסף. יובהר כי ההחלטה האם ליתן בידי התובעת הרשות לנהל את הישיבות אם לאו מסורה לגב' בן יוסף בבחינת הפררוגטיבה הניהולית שלה. וכפי שאמרה לתובעת אשר הסכימה עמה במעמד הפגישה:
"אני אני בתפקידי מחליטה איזשהן החלטות שלא מסתדר, מכל מיני סיבות, אני משנה את ההחלטה ואני אומרת עד היום נתתי לאיילת לנהל את זה, עכשיו אני רוצה לנהל את זה וזה לגיטימי ואף אחד לא יגיד לי כמנהלת מה לעשות, אני רואה ראיה רוחבית על הכל ועם כל הכבוד, מנהל יש לו א.... החלטות."
34. שישית, במעמד שיחת העבודה מיום 6.2.17 התלוננה התובעת בפני הגב' בן יוסף והגב' מנור כי היא לא יכולה לבצע את תפקידה נוכח סירוב הגב' בן יוסף להיפגש עמה במשך כחודש וחצי. לשיטתה הדבר גם מצביע על התנכלות מצד גב' בן יוסף.
הגב' מנור השיבה לה כך:
"שולה: הובהר לך שהיא לא פוגשת אותך לא בגלל שהיא לא רוצה, אלא שהיא עסוקה. גם אני לא באה אלא רק אם SOS. היא עסוקה ואין לה זמן לנשום.
איילת: חודש וחצי?
שולה: כן. היא רצה, היא רצה... את לא רצית לתת יד לזה ואני מדגישה את זה, את בחרת לא לתת יד. היא רצה כמו מטורפת. אני מצדיעה לה, עבר לרגליה. רצה כמו איזה מטורפת...."
בהמשך השיבה הגב' בן יוסף כך:
"איזו חוצפה יש להגיד דבר כזה, אני קורסת פה, לוח הזמנים שלי מתחיל בשבע בבוקר, נגמר בשבע בערב ולפעמים אני גם לוקחת עוד דברים הביתה ואת אומרת שאני לא פוגשת אותך? את לא מתביישת במקום לעזור ללכת להוריד ממני חלק מהדברים שהם לטובת בית הספר ואת פוגעת בבית ספר, בעובדה שאני צריכה לעבוד בצורה כזאת..."
35. אשר לדעתנו ייאמר כי מקובלת עלינו טענת גב' בן יוסף כי לעתים נאלצה לבטל פגישות עם התובעת כמו גם עם חברי הנהלה אחרים זאת לנוכח עומס עבודה אשר נוצר בין היתר מאחר שנאלצה לבצע בין היתר, תפקידים שהוגדרו תחת אחריותה של התובעת אך התובעת לא ביצעה אותם הלכה למעשה.
מעבר לכך, עולה בבירור כי בין התובעת לגב' בן יוסף התקיימו פגישות רבות והוחלפו תכתובות רבות כך שבהחלט יתכן כי חלק מהפגישות לא התקיימו בשל אילוצים אחרים שלא קשורים בתובעת. מה גם, שהתובעת, סגנית מנהלת במשך למעלה מ-17 שנים, יכולה הייתה לגלות עצמאות בתפקידה ולמלא את המשימות שהוטלו עליה מבלי להיתלות בפגישות עם הגב' בן יוסף.
36. שביעית, לא הוכח כי הגב' בן יוסף ויתר עובדי בית הספר נהגו כלפי התובעת באופן לא מכבד. מתמלול השיחות שצירפה התובעת עולה כי גב' בן יוסף וגב' עטרי דיברו אל התובעת בכבוד ובסבלנות תוך מתן הזדמנויות רבות לתיקון דרכיה. התובעת לא הציגה כל ראיה לכך שגב' בן יוסף נהגה לצעוק עליה, להשפיל אותה ולהמעיט בתרומתה לבית הספר. התובעת בעצמה צירפה מכתבי תודה והערכה שכתבה לה הגב' בן יוסף ואלה אינם מתיישבים עם טענותיה ולפיכך, דינה של טענה זו להידחות.
37. כאן המקום לציין כי הוכח בפנינו שהתובעת הסתכסכה גם עם עובדים אחרים בבית הספר נוכח התנהלותה ומטעמים הנעוצים בה. אין ספק כי יחסיה העכורים של התובעת עם עובדים נוספים בבית הספר היקשו על עבודתם המשותפת.
כך לדוגמא התובעת סירבה לקבל את החלטת הנתבעת למנות את מר קנבסקי כממלא מקום גב' בן יוסף בשנת 2013 ומששמעה את הבשורה יצאה מחדר הישיבות והודיעה כי לא תגיע לבית הספר. בהקשר זה שלחה מנהלת האזור לגב' עטרי ההודעה הבאה:
"מירב שלום, הכוונה במילוי מקום לאדי, זה שאם מריאנה יצאה לפגישה מחוץ לביה"ס או לכנס, לדוגמא- אדי ימלא מקומה. הרי שאלתי את מריאנה בפגישה שלנו אצלך, מי הוא המסוגל למלא מקומה בשעות העדרה מביהס. בפועל, זה גם מה שקורה. שנית, נראה לי חמור מאוד שאיילת מחליטה שאם יש משהו שאינו מוצא חן בעיניה מפעילה איומים להוצאת דיבה ומודיעה על העדרות. היא הודיעה למריאנה שלא תבוא ביום א לביה"ס כיון שתלך לאורט לברר על זכויותיה. אח"כ החליטה שהיא חולה. באמת, כמה זמן אפשר להתעסק עם זה? מבקשת ממך לשים לזה סוף."
הודעה זו לא נסתרה והיא מצטרפת לכלל הראיות והעדויות שהוצגו לפנינו בדבר התנהלות התובעת.
38. זאת ועוד, הוכח שהתובעת איימה על מר קנבסקי שאם לא יעמוד לצידה סופו יהא פיטורים לאחר הגשמת חלומה לקבל את תפקיד מנהלת בית הספר. בשיחה מיום 9.3.17 טענה התובעת בפני הגב' עטרי את הדברים הבאים:
"... לגבי אדי, היה סיפור עם אדי, הוא היה באודיטוריום בפעם המיליון, קרא לאיריס ואחר כך קרא לי, שלחתי לו וואטסאפ, כתבתי לו "אדי שלום...." וואטסאפ מאוד מכובד, מאוד יפה.... כתבתי לו "אדי שלום, אני חושבת שמן הראוי להזמין סגנית שהיא פה 17 שנה מסגנית חדשה ששלוש שנים בבית הספר" הוא ענה לי בצורה פרועה ביותר
מירב: מה
...
איילת: הוא אמר לי הוא כתב לי מכ... כאילו בצורה בוטה (בחיקוי) "אני לא יודע באיזה סרט את חיה" זה סגנון הדיבור שלו כן? (בחיקוי) "אני לא יודע באיזה סרט את חיה, אני לא משתתף בסרט הזה" משהו כזה, כתבתי לו בחזרה "גם אתה לא תשתתף בסרטים שלי" כאילו אתה לא חבר שלי, אני לא חברה שלך...
...
הוא כתב לי שורה ארוכה שהוא לא מקבל את ההתנצלות שלי לא מתאים לו, לא זה ... עכשיו, את שואלת אותי איך היחסים שלך עם אדי" היינו חברים מאוד טובים, דרך אגב גם כשאיריס הגיעה לתפקיד, למרות שהייתי בהלם והכל, אמרתי... החלטה של אורט, כנראה יש הרבה עבודה _הראתי לה את כל העבודה שאני עושה..."
בהקשר זה נכון יהיה להביא את דבריה כפי שכתבה בהודעת הוואטסאפ:
"אדי היי. גם אם קיבלת הוראות מלמעלה ורוב הסיכויים שלא היה מן הראוי להזמין את הסגנית הותיקה יותר כמו שהייתי נוהגת במקרה שלך ושל אבישי חבל. בכל מקרה גם אם אדבר ראשונה וגם אם אחרונה אגנוב תמיד את ההצגה וזה דבר לא תוכל לקחת ממני. שיהיה לך ערב נעים."
מר קנבסקי השיב כך:
"את חיה בסרט שאני לא מבין אותו וגם לא משתתף גם לך ערב נעים"
ותגובתה של התובעת הייתה כך:
"פעם סיפרת לי שאתה יודע איפה לשבת. לצערך הרב אתה לא יושב במקום הנכון. ואל תדאג הסרט שלי יתגשם ואז אתה באמת לא תשתתף בו. כל טוב."
הנה כי כן, מהתכתובות מסתבר כי הדברים אינם כפי שתיארה התובעת בפני גב' עטרי לפיהם שלחה הודעה "מכובדת". לטעמנו משתמע במפורש מההודעה ששלחה התובעת איום על מר קנבסקי שבבוא היום בו תמונה למנהלת בית הספר העסקתו תבוא אל קיצה. התנהלות זו הביאה לסכסוך בינה לבין מר קנבסקי וליחסים עכורים עמו. יש לומר כי התנהלות זו אינה ראויה ביחסים בין אישיים בכלל וביחסי עבודה בפרט.
39. כללו של דבר, לא הוכח שהגב' בן יוסף התנכלה לתובעת במהלך תקופת עבודתה. הוכח כי התנהלות התובעת היא זו שפגעה בקיומם של יחסי עובדה תקינים וכל הצעדים שננקטו נבעו מצורכי הניהול של בית הספר ומהתנהגותה ותפקודה הקלוקל של התובעת.
כאן המקום לציין כי מבחינת אסופת המסמכים הרבה שהוגשה לתיק בית הדין עולה כי במהלך השנים, מעת מינויה של הגב' בן יוסף למנהלת בית הספר, עסקה התובעת בביסוס מעמדה תוך מלחמת אגו מיותרת בגב' בן יוסף. התובעת עסקה בסוגיות שוליות כדוגמת סדר הדוברים בכנסים ואירועים ומיקום ישיבתה ליד השולחן בחדר הישיבות וכיוצא באלה. התובעת בחרה להשקיע אנרגיה כה רבה בסוגיות אלה במקום להשקיע בעשייה בבית הספר ובביצוע הוראותיה של מנהלת בית הספר לה היא כפופה ולמעשה בכך יצרה אווירה עכורה והביאה על עצמה את פיטוריה כפי שיפורט להלן.
40. משדחינו את כל טענות התובעת אשר להתנכלות והתעמרות בעבודה אין אנו נדרשים לצורך הכרעתנו לחוות הדעת שהגישה התובעת. עם זאת, בשל חשיבות הדברים מצאנו לציין מספר דברים.
מר המאירי המגדיר את עצמו בחוות הדעת כפסיכולוג ארגוני תעסוקתי, אבחן את התובעת כמי שלוקה בפוסט טראומה מורכבת בשל מסכת ההתעמרות וההתנכלות שטענה התובעת.
לטעמנו, חוות הדעת מטעם הפסיכיאטר ירון גילת וחקירתו הנגדית של מר מאירי, קעקעו לחלוטין את האמור בחוות הדעת. בין היתר הוכח כי מר המאירי אינו פסיכיאטר ומכאן שאין הוא מוסמך לקבוע אבחנות פסיכיאטריות; מר המאירי נתן אבחונים קליניים בהתבסס על שאלון שערך הגם שאינו מוסמך לכך מתוקף הכשרתו; מר המאירי לא פירט את ממצאי הבדיקה וכיצד הגיע לאבחנות אותן הוא מפרט בחוות הדעת.
הליך הבירור
41. נקדים ונאמר כי נדחית מכל וכל טענת התובעת כי הנתבעת לא ערכה "בירור מעמיק לא כל שכן הבירור המינימלי הנדרש" בדבר מסכת ההתעמרות, ההתנכלות וההתעללות התעסוקתית שחוותה. ונפרט את הטעמים להלן.
42. כפי שפורט בהרחבה בפרק העובדתי, התקיימו שיחות רבות עם התובעת בנוכחות גורמים שונים. שיחות אלה לא הועילו ולא גרמו לתובעת למלא את תפקידה לשביעות רצונה של גב' בן יוסף. התובעת מצידה בחרה לטעון להתנכלות בעבודה, טענה שכאמור נדחתה על ידינו.
43. לאור טענותיה הרבות של התובעת להתנכלות תעסוקתית, כמו גם שליחת מכתבי התראה על ידי באי כוחה דאז, נפתח הליך בירור על ידי גב' עטרי ופגישה בעניינה של התובעת נקבעה ליום 15.11.17. פגישה זו נדחתה לבקשת באות כוחה של התובעת. ביום 19.11.17 התקיימה פגישה בין התובעת לגב' בן יוסף במסגרתה ניסתה הגב' בן יוסף ליישר את ההדורים בין השתיים ללא הצלחה. בין לבין, נשלחו מכתבי התראה נוספים על ידי באות כוח התובעת במסגרתם חזרו חזור ונשנה על טענותיהם בדבר התנכלות תעסוקתית להם השיבו גב' בן יוסף וגב' עטרי. לבסוף שיחת הבירור התקיימה ביום 8.2.18 בנוכחות התובעת, גב' עטרי, גב' בן יוסף ובאי כוח הצדדים. ואולם, על אף שגב' בן יוסף סיפרה בפגישה זו את כל שאירע מעת מינויה למנהלת בית הספר ועד למועד הפגישה, תוך התייחסות להתנהלותה הקלוקלת של התובעת, בחרה התובעת להתמקד באירוע המשמעותי עבורה שאירע בשנת 2013 עם מינויה של גב' בן יוסף הנוגע לאי הגשתה כמועמדת לעובדת מצטיינת. התובעת לא השיבה באופן ענייני לטענות שהועלו נגדה.
44. בהמשך לפגישה זו התבקשה גב' בן יוסף לתמצת את כלל טענותיה נגד התובעת וביום 8.3.18 התקיימה פגישה נוספת בין הצדדים. גם במהלך שיחה זו לא השיבה התובעת לכלל הטענות שהועלו נגדה וביקשה להגיב לטענות בכתב. הוסכם בין הצדדים כי הן התובעת והן הנתבעת יעלו טענותיהן בכתב. לאור בקשות התובעת, נדחה המועד להגשת טענותיה ליום 2.5.18. בין לבין בחרה באת כוח התובעת להשיב למכתבים קודמים של הנתבעת ולחזור שוב על כלל טענותיה כפי שהועלו במכתבים קודמים. מאידך, גב' בן יוסף העלתה את כלל טענותיה כלפי התובעת ופירטה אותם על פני 12 עמודים הנוגעים בכל הנושאים בהם התובעת פעלה באופן קלוקל. ביום 2.5.18 השיבה התובעת למכתבי הנתבעת ושוב בחרה לא להגיב לטענות גב' בן יוסף באופן ענייני אלא להטיל דופי בהתנהלות גב' בן יוסף.
45. יוצא אפוא כי ניתנו לתובעת הזדמנויות רבות לטעון טענותיה הן בעצמה והן באמצעות באות כוחה אשר בחרו לא להשיב עניינית לטענות שהופנו כלפיה ולא להתמודד עימן אלא לטעון, ללא כל ביסוס, כי התובעת הייתה עובדת מצטיינת וכי היא ביצעה את עבודתה לעילא ולעילא. אין חולק כי התובעת קיבלה המלצות רבות על עבודתה הטובה שבוצעה טרם כניסת גב' בן יוסף לתפקידה. ואולם אין הן רלוונטיות לחמש השנים האחרונות להעסקתה. שכן, מנהלת בית הספר התחלפה וגם הדרישות לביצוע התפקיד ולפיכך היה על התובעת להישמע להוראות אלה ולהתאים עצמה לדרישות וההנחיות של גב' בן יוסף.
46. נוכח האמור, ומשהתובעת בחרה לטעון טענותיה כפי שטענה, ביום 17.5.18 התקבלה החלטת הנתבעת. בהחלטה זו פורטו כלל הטענות שהועלו על ידי הצדדים, פורטו כלל העובדות אשר התבססו על ההתכתבויות בין הצדדים ובסופו של דבר שללה הנתבעת את כל טענות התובעת הנוגעות להתנכלות והתעמרות. לאחר שבחנו את החלטת הנתבעת ואת העובדות עליהן התבססה ולאור קביעותינו לעיל הרי, שלא מצאנו כל פגם בהחלטה זו.
האם נערך לתובעת שימוע כדין
47. לטענת התובעת, הליך הפיטורים פסול מיסודו ודינו להתבטל. ההחלטה בדבר פיטורי התובעת התקבלה זמן רב טרם זימונה לשימוע. השימוע שנערך לתובעת נעשה למראית עין ובאופן פיקטיבי. התובעת נאלצה לוותר על זכותה לשימוע בעל פה ולהעלות טענותיה בכתב בשל דחיית מועד השימוע וקושי לקביעת מועד חדש אשר לא תאם את יומני באי כוחה. התובעת העלתה טענותיה על הכתב בסד זמנים קצר ביותר תוך פגיעה משמעותית בזכויותיה. כמו כן, תוכנה של ההזמנה לשימוע מלמד על כך שההחלטה אודות פיטוריה התקבלה מראש.
48. לטענת הנתבעת, הליך פיטורי התובעת נערך כדין. עוד בטרם הגשת התביעה התאמצה התובעת להכשיר את הקרקע לטענה כי פיטוריה נערכו שלא כדין. כך למשל, שיבשה התובעת את הליכי הבירור שנערכו לה באופן שזו הוזמנה להליך הבירור כבר בחודש נובמבר 2017 אלא שהתובעת בחרה להביא לדחיית הליכי הבירור למשך של כחצי שנה באמצעות דחיות ואורכות שניתנו לה ברוחב לב על ידי הנתבעת. נוכח דחיות אלה הליכי הבירור התקרבו ליום 31.5.18, הוא המועד האחרון בו ניתן לפטר עובדי הוראה. לפיכך נוצרו הנסיבות של קיום השימוע בסד זמנים מקוצר אשר לא הטיל כל פגם בהליכים וכל זכויות התובעת נשמרו.
49. אשר לדעתו ייאמר, כי לאחר שבחנו את טענות הצדדים ומכלול הראיות והעדויות שהוצגו לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי נערך לתובעת שימוע כדין ודינה של התביעה אף לעניין זה להידחות. נביא טעמינו להלן.
50. ראשית, להחלטת הנתבעת בהליך הבירור צורף זימון לשימוע המפרט את כלל הטעמים בגינם שוקלת הנתבעת לסיים את העסקתה של התובעת. ישיבת השימוע נקבעה ליום 22.5.18. שאז, בחרו באות כח התובעת לנסות ולהביא לדחיית מועד זה. בין הצדדים הוחלפו הודעות רבות הנוגעות למועד השימוע ומשלא נמצא מועד המתאים לשני הצדדים הוחלט כי השימוע יערך בכתב וטענותיה הועלו על הכתב ביום 27.5.18. בין יתר טענותיה הועלתה הטענה כי היא אולצה לוותר על זכותה לשימוע בעל פה.
אנו סבורים כי לא היה שום אילוץ מצד הנתבעת לקיום השימוע בכתב וזה נגרם נוכח סמיכות הזמנים למועד האחרון בו יכולה הייתה הנתבעת להורות על פיטורי התובעת. סמיכות זו נגרמה לטעמנו בשל גרירת רגלים מצד התובעת ובאות כוחה ואין לה להלין אלא על עצמה.
מה גם, שאין כל פסול בקיום השימוע בכתב שכן, לתובעת ניתנה הזדמנות אמיתית להעלות את טענותיה וזו שטחה אותן על פני 23 עמודים.
51. שנית, במסגרת הזימון לשימוע הובהר לתובעת כי תיבחן, בין היתר, גם החלטתה של גב' יוסף מחודש 10/17 לצמצם את תפקידה של התובעת. ואולם במכתב המענה לשימוע מיום 27.5.20 התובעת בחרה לוותר על זכותה לשימוע מאוחר. בנסיבות אלה מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי התובעת מושתקת מלהעלות כל טענה נגד החלטתה של גב' בן יוסף לצמצם את תפקידה. זאת גם בשים לב למסקנתנו לעיל, כי עבודתה של התובעת לא היתה משביעת רצון ולכן לא היה מנוס מעריכת שינויים בהגדרת תפקידיה.
52. שלישית, גב' עטרי הוציאה תחת ידה את ההחלטה על פיטורי התובעת ביום 31.5.18 ונימקה מדוע יש להורות על פיטורי התובעת והתייחסה לכלל הטענות שהועלו על ידי התובעת ולא מצאה כי יש בהן כדי להביא לשינוי ההחלטה על פיטוריה. בהמשך נבחן האם השיקולים לפיטורי התובעת היו עניינים.
53. רביעית, לא הוכח כי ההחלטה על פיטורי התובעת הייתה ידועה מראש. התובעת ביססה טענתה זו על טיוטת מכתב שמצאה בתיקה האישי בהקשרו העידה הגב' עטרי כך:
"עו"ד גל: ... אני מפנה אותך לסעיף 25 פיסקה שנייה לתצהיר המשלים שלך. האם המסמך הזה שאת מגדירה אותו בסעיף 25 לתצהיר המשלים כטיוטה חסרת משמעות, המתייחסת להצעה שניתנה לאיילת על ידי מנכ"ל הנתבעת בדבר סיום תפקידה כמנהלת פדגוגית והמשך העסקתה בבית הספר כמורה, מתייחס לפגישה הזאת, יש בסעיף 25 בתצהיר המשלים,
...
עו"ד גל: כן. ואז אני שואל אותך, אני מצרף את זה לסעיף 28. האם אותה פגישה שאת מדברת בסעיף 25,
...
עו"ד גל: לא, האם ההצעה שניתנה לאיילת על ידי מנכ"ל הנתבעת, זו אותה פגישה שמופיעה בסעיף 28 שלך.
העדה, גב' עטרי: כן.
ש: זו אותה פגישה. נכון? ואז, בואי תגידי לי, הטיוטה חסרת המשמעות הזאת הוכנה מתי? לפני? אחרי? תוך כדי?
ת: לא, אחרי.
ש: אבל הרי איילת סירבה באופן מפורש, כתוב מורה לא, מבחינה מצפונית אני לא לוקחת את זה, הרי ידעתם, זה כבר לא נשאר סימן שאלה.
ת: ובכל זאת,
ש: כל סימן השאלה היה רק לניוד,
ת: ובכל זאת, מר אלי ארז אמר תנו לנו לשקול, אני אחזור אליכם.
...
ש: ואז, אז למה לא הכנת שתי טיוטות?
ת: הכנתי שתי טיוטות.
ש: אחת אומרת אולי אחת אומרת מורה בבית הספר, ואחת אומרת העברה לניוד?
ת: הכנתי את שתי הטיוטות. הן היו מצורפות ולזה וזה הייתה טיוטה לגמרי, לא היה חתום, גם בלי לוגו.
...
ת: עשיתי סצנריו אחד, במידה ואני אצטרך לנייד אותה, והסצנריו השני – במידה והיא תבקש לסיים את עבודתה בתפקיד, ותמשיך לעבוד בבית הספר."
מדברים אלה עולה כי לא מדובר במכתב פיטורים שהוכן מראש כי אם במכתב שהוכן לאחר הפגישה בה נכח מר ארז ובסופה הוצע לתובעת ניוד לבית ספר אחר. לאחר פגישה זו התקיימו הליכים נוספים אשר כללו התכתבויות רבות כמו גם, הליך הבירור והשימוע שנערך לתובעת כך, שאין ממש בטענת התובעת כי מכתב הפיטורים הוכן מראש.
54. כללו של דבר, הליך הבירור כמו גם הליך השימוע של התובעת התנהל בהתאם לדין, תוך מתן הזדמנות אמיתית לתובעת לטעון טענותיה ושמיעתן בלב פתוח ונפש חפצה על ידי הנתבעת. כך, שאנו קובעים כי הליך הפיטורים נעשה כדין ודינה של התביעה לעניין זה להידחות.
האם התובעת פוטרה משיקולים עניינים?
55. כעת נותר לנו לבחון האם פיטורי התובעת נעשו משיקולים עניינים ובמסגרת הפררוגטיבה של הנתבעת.
56. במכתב הזימון לשימוע פורטו 12 טעמים שבגינם שוקלת הנתבעת את סיום העסקת התובעת. לאחר שנשקלו טענות התובעת, החליטה גב' עטרי לזנוח במסגרת החלטתה על פיטורי התובעת מספר טענות שכן לא הצליחה "לגבש ביחס אליהם דיעה חד משמעית בהתבסס על הידע שהיה לי, בכלל זה המסמכים שהיו בידיי".
בסופו של דבר הוחלט על פיטורים של התובעת מהטעמים הבאים: היעדר שיתוף פעולה בסיסי והיעדר קבלת מרות; תפקוד מקצועי לקוי- התנהלות בחוסר רצון, יוזמה ומנהיגות; סרבול העשייה ע"י פינג פונג של מיילים ללא עבודה עצמאית; היעדרויות שונות ורבות מפעילויות רבות המתקיימות בבית הספר, מישיבות פדגוגיות/ציונים ועוד; היעדר אמון מוחלט והתנהגות שלא בתום לב.
57. עוד בטרם נבחן את הטעמים לפיטורי התובעת נציין כי המסקנה העולה ממכלול הראיות בתיק היא שהתובעת התחמקה מלתת מענה והתייחסות פרטנית וברורה לטענות הנתבעת בדבר הליקויים בתפקודה. למעשה, התובעת לא התמודדה באופן ענייני עם הטענות שהועלו נגד תפקודה כסגנית מנהלת, לא במהלך כל השיחות שהתנהלו עמה, לא בשיחת הבירור ולא במסגרת השימוע. כל שטענה התובעת הוא כי היא עובדת מצטיינת אשר הגב' בן יוסף בחרה להעמיד כשעיר לעזאזל ולהתנכל לה, טענה שכאמור נדחתה.
שוכנענו כי טענות התובעת אשר להתנכלות והתעמרות בעבודה נועדו למנוע בירור ענייני בדבר הליקויים בתפקוד התובעת. לטעמנו אין בהעלאת טענות בדבר התנכלות כדי לשמש חליפת מגן מפני בירור טענות הנתבעת על תפקודה של התובעת וקבלת החלטות בהתאם.
58. זאת ועוד, גם במהלך חקירתה הנגדית התובעת לא נתנה מענה ברור ומספק לטענות נגדה. עדותה של התובעת בכל הקשור לתפקודה המקצועי, היתה מבולבלת, לעיתים לא עניינית, רצופה תמיהות ולא עלתה בקנה אחד עם מכלול הראיות והעדויות שבפנינו. מעבר לכך, בכל הררי המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, התובעת לא הציגה ראיות לביצוע תפקידה כראוי ובהתאם להנחיות שקיבלה. יתרה מכך התובעת לא הצליחה לסתור את עדותה של גב' בן יוסף ואת האמור במסמכים שהציגה הנתבעת, המעידים על ליקויים בתפקודה המקצועי והאישי.
מכאן נעבור לבחון את הטעמים לפיטורי התובעת.
היעדר שיתוף פעולה בסיסי והיעדר קבלת מרות
59. שוכנענו כי הרקע למערכת היחסים בין התובעת לגב' בן יוסף, בזכיית גב' בן יוסף במכרז לניהול בית הספר שגרמה לתובעת לאכזבה גדולה. נוכח ניפוץ חלומה, סירבה התובעת לקבל את מרותה של גב' בן יוסף ופעלה על דעת עצמה ובניגוד להנחיותיה. למרות שהוצע לתובעת במהלך השנים לנסות לעבור לבית ספר אחר או להתמודד לתפקיד מנהלת בית בספר ברשת אחרת, הבהירה התובעת כי חלומה לנהל את בית ספר אורט אבין, והיא תמתין כמה זמן שצריך עד שתקבל את מבוקשה.
מניע נוסף להתנהלות התובעת מצאנו בסירובה של גב' יוסף בחודש 9/13, בסמוך לאחר מינויה, להמליץ על התובעת כסגנית מנהלת מצטיינת. גב' בן יוסף הבהירה לתובעת מספר פעמים שהיא לא יכולה להמליץ על התובעת בשל אי היכרות מוקדמת איתה, אולם כל הסבריה לא ריצו את התובעת.
60. בין התובעת לגב' בן יוסף נוצר חוסר אמון שהקשה על עבודתן המשותפת של השתיים. חוסר אמון זה כשלעצמו הינו בבחינת עילה מוצדקת לפיטורי התובעת.
כבר מתחילת עבודתן יחד הפנתה התובעת גב לגב' בן יוסף ולא סייעה לה לנהל את בית הספר כמתבקש מתוקף היותה סגניתה. חרף זאת, אפשרה גב' בן יוסף לתובעת להמשיך בעבודתה בבית הספר ולשמש כסגנית מנהלת תחתיה, תוך מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות במשך כ-5 שנים לתקן את דרכיה. התובעת בחרה להתמקד בדברים שוליים כדוגמת סדר הדוברים והשלטים שמוצבים על דלתות בעלי התפקידים בבית הספר.
61. התובעת לא נשמעה להוראות הגב' בן יוסף ולא סרה למרותה וכפי שיפורט להלן, גם בחרה לא לבצע משימות שהוטלו עליה, חרף מתן הוראות מפורשות כיצד לבצע מטלות אלה.
ליקויים מקצועיים- אי ביצוע משימות, חריגה מסמכות והיעדר יכולת לעבודה עצמאית.
62. במכתב הפיטורים פורטו שני נושאים עיקריים המעידים על ליקויים מקצועיים. האחד, ניהול תחום השעות הפרטניות והשני, סירובה של התובעת להכין תכנית עבודה.
ניהול תחום השעות הפרטניות
63. התובעת הייתה אחראית על תחום השעות הפרטניות. עם מינויה של גב' בן יוסף נדרשה התובעת להכין לפגישה שהתקיימה ביום 1.9.13 דף הנחיות למורים הנוגע להוראה בשעות פרטניות. התובעת הגיעה לפגישה זו מבלי שהכינה את המבוקש. שאז ביקשה גב' בן יוסף שהתובעת תגיש לה את המסמך למחרת בהתאם להוראותיה והתובעת לא עשתה כן. ביום 29.9.13 דיווחה הגב' בן יוסף לגב' עטרי על אי תפקודה של התובעת בחודש ספטמבר 2013 נוכח הגעתה לכלל פגישות העבודה כשאינה ערוכה להן.
64. במסגרת חקירתה הנגדית התבקשה התובעת להבהיר כיצד ביצעה את תפקידה. החקירה הנגדית של התובעת בעניין ביצוע תפקיד זה נמשכה זמן רב, ומצאנו להביא לדוגמה רק חלק קטן מעדותה.
"ש: אוקי. לא שואלת, זו שאלה מאוד כללית. מראים לך, טוענים נגדך, הטענה נגדך המקצועית, בין היתר, טענה מהותית, שאת עושה את העבודה שלך בצורה פקידותית, לא מאורגנת. ישבה אתך מריאנה פעמים רבות, שלחה לך מיילים שצירפנו, בין השנים 2013 ל-2017, ואומרת לך 'די עם הטפסים, צריך ראייה מערכתית. צריך לשבת ישיבה פדגוגית. צריך לעשות מיפוי לפני, חשיבה לפני, יעדים'. זו הטענה נגדך. למה את לא מציגה את מה שעשית? כי את אומרת עכשיו, 'עשיתי. כל מה שהיא רצתה עשיתי'. אז איפה? אמרה שזה על המחשב. למה לא הוצאת מהמחשב והצגת לבית הדין?
ת: כתבתי, עשיתי, אני הסברתי. ישבתי עם יועצות וכתבתי הכול בכתב יד.
ש: לא שאלתי איך עשית.
ת: העדפתי לא לכתוב את זה במחשב, גם אמרו לנו שעדיף. כי לפעמים אפשר לפרוץ למחשב ולראות על תלמידים. ודברים מסוימים אלה דברים שהיו אצלי בחדר, נעולים בחדר, ואתה היו הדברים שלי. כך עבדתי.
...
ש: זו הדרך שהיא רוצה.
ת: נכון, ולאט לאט הפנמתי. הלכתי גם לקורסי מחשבים שהיו בבית הספר.
ש: האם את יכולה להראות לי איזשהו תוצר, דומה לדרישות שהיא מבקשת? כי מה שאני רואה מהתוצרים שלך לא דומה בכלל לתוצרים שהיא מקבלת לאחר מכן.
ת: אז אפשר לראות אצלה אפילו את כל סדיני העבודה שעשיתי, גם אצל, בתקופה של אילנה מאיו, וגם בשנה הראשונה לעבודתה. אני עבדתי באקסל, עבדתי, כל סדין השעות, וכל הדברים היו במחשב. זה לא שלא ידעתי לעבוד במחשב.
ש: אני לא.
ת: אלא העדפתי שדברים כאלה לא יהיו כתובים.
ש: גברתי, אנחנו לא באילנה מאיו, נגמרה אילנה מאיו. מגיעה מנהלת חדשה, מתחיל הדיון, 'מה את עושה, איך עושה', ואז היא אומרת לך, 'אלה ההנחיות שלי, כך אני רוצה שהדברים יירשמו'. האם את יכולה לומר לי שמה שהיא ביקשה ממך עשית בסופו של דבר או לא עשית? זה.
ת: כן עשיתי את הנושא של 'מדברים נתונים', ש'מדברים נתונים' זה מיפוי של כל הציונים וכל הדברים. דברים שהם רגשיים העדפתי שיהיו כתובים לי, ולא בתוך מחשב.
ש: אבל היא אומרת לך, 'אני רוצה כך'.
ת: היא לא אמרה לי, לא הייתה לה שום בעיה שיהיו לי את הדברים האלה בכתב יד. והיא ראתה שזה בכתב יד, וזה לא הפריע לי. ממש לא. אף פעם לא העירה לי על הדבר הזה. מעולם." (ההדגשה של המותב).
65. הרושם שהתקבל מכלל עדותה שיש ממש בטענת הנתבעת כי התובעת ביצעה את התפקיד באופן פקידותי, באמצעות חלוקת טפסים למורים, וזאת למרות שהתבקשה שוב ושוב לחדול עם העיסוק בטפסים ולעבוד באופן מאורגן בטבלאות המתאימות.
בחקירתה הודתה התובעת כי היא חסרת ידע בתחום הטכנולוגיה והמחשבים ולכן התקשתה לבצע את המשימות וההנחיות שהוטלו עליה. כאשר נשאלה האם ביצעה את המיפויים כפי שהתבקשה, השיבה בתחילה בחיוב. ואולם, כאשר התבקשה להציג מיפויים אלה טענה תחילה שהכל במחשב ומיד אחר כך סתרה את דבריה וטענה שכתבה הכל בכתב יד. נוסיף כי בהמשך חקירתה הודתה התובעת שלא ביצעה את המיפויים שהוצגו בתצהיר גב' בן יוסף.
בשים לב שהליכי הבירור נמשכו במשך מספר חודשים, ניתן היה לצפות מהתובעת, שכאמור חזרה וטענה כי ביצעה את תפקידה בצורה הטובה ביותר, להציג בפני הנתבעת בזמן אמת ואף בפנינו מסמכים המעידים שביצעה את התפקיד כפי שהתבקשה. בהיעדר ראשית ראיה לביסוס טענות התובעת, המסקנה המתבקשת היא שלא הוצגו מסמכים מן הטעם הפשוט שהתובעת לא ביצעה את התפקיד כראוי.
66. מנגד עדותה של גב' בן יוסף ביחס לניהול השעות הפרטניות היתה קוהרנטית ולא נסתרה בחקירתה הנגדית. במסגרת תצהירה הסבירה מה נדרש לבצע והציגה את הדוחות אותן התבקשה התובעת לבצע באמצעות טבלאות מפורטות שבהן יש שיטה למעקב אחר חלוקת השעות. עוד העידה כי במסגרת הדוחות נערכו מיפויים רבעוניים שעל בסיסם בוצע מערך שלם אשר כלל את סוגי התמיכה שקיבלו התלמידים, תכנון עתידי והצגת תמונה מרחבית ודינמית שמאפשרת ניהול מיטבי של השעות הפרטניות.
לעומת זאת התובעת הכינה טבלה בודדת שמולאה בכתב יד, אשר לא סיפקה את המידע הנדרש למערך הפרטני ואף היתה גדושה בטעויות והסבה נזקים. מכאן שמקובלת עלינו טענת הנתבעת כי מהשוואת דוח השעות הפרטניות שהתובעת הכינה לזה שהכינה גב' אוהבי עולה כי הדוח של התובעת היה שטחי.
67. במסגרת חקירתה הנגדית, חזרה גב' בן יוסף והבהירה מדוע נגרמו נזקים בשל התנהלות התובעת. וכך העידה:
"ת: מה שקורה זה שאיילת קיבלה הנחיה מאוד ברורה לא להתחיל, לא לזמן ילדים, לא לחלק שעות עד שאין מיפוי פדגוגי למי נותנים ולמה נותנים בראייה כללית של כל צורכי בית ספר ולא משהו שצריך עכשיו לרוץ ולחלק את זה ואת זה ואת זה בלי לתכנן. ביקשתי שקודם יהיו תכנון ורק אחר כך ביצוע ואיילת רצה לבצע ואחר כך אין שום תיאום בין מה שקורה בשטח, מה קורה עם הצרכים של בית ספר. ... אנשים התחילו שאין שום קשר לבין מה שאיילת עושה לבין מה שסוכם, למה שצריך בשטח. ואז התחילו לרוץ – המחנך, או המורה המקצועי שהיה בכיתה, התחיל לשאול את רכז השכבה, שהוא כן יושב ומתכלל את הדברים. ודברים התחילו ליצור איזשהו בלבול. ושוב מתחים, ושוב עניינים. במקום לעשות את זה בצורה מסודרת, מספיק שהיא זורקת אבל אחד ואחר כך כל הגלים מסביב הופכים את בית הספר. אז לא, סליחה, אי אפשר לעבוד בצורה כזאת. אי אפשר שכל פעולה שאיילת עושה מביאה אחר כך לשעות של עבודה כדי לכבות את הבלגאן."
68. בשים לב שניהול תחום השעות הפרטניות היווה את ליבת העיסוק שנמסר לתובעת, הרי שאי ביצועו בצורה מקצועית מהווה טעם ענייני ולגיטימי לפיטורי התובעת.
סירוב התובעת להכין תכנית עבודה
69. אשר לדעתו ייאמר כבר בתחילה כי התנהלות התובעת בכל הנוגע להכנת תכנית עבודה, מצביעה כי התובעת לא ביצעה את תפקידה כראוי, פעלה בצורה בלתי מקצועית ולא יעילה ואף בחרה להטיל אחריות ואשמה בדבר אי ביצוע המטלות על גורמים אחרים.
70. בחודש 5/2013 התבקשו התובעת ובעלי תפקידים נוספים להכין תכנית עבודה.
התובעת הכינה תכנית עבודה המפורטת על גבי שני עמודים המחלק את השנה לרבעונים, לגבי כל אחד מהם כתבה מה אמור להיעשות באותו רבעון, מבלי להציב כל יעד או אמצעי למעקב אחר ביצוע כלל המשימות והמטרות.
71. בתחילת שנת 2017 התבקשה התובעת שוב לערוך תכנית עבודה. בשיחת העבודה שהתקיימה ביום 6.2.17 בנוכחות גב' מנור, הוסבר לתובעת בפירוט מה עליה לעשות עת היא כותבת תכנית עבודה וכיצד תכנית זו צריכה להיראות על מנת להתאים לדרישות. חרף זאת, התובעת לא הכינה תכנית עבודה.
72. בשיחה שהתקיימה ביום 9.3.17 הסבירה גב' עטרי לתובעת את חשיבות עריכת תכנית העבודה. גב' בן יוסף הוסיפה כי התובעת לא הכינה תכנית עבודה למרות בקשות חוזרות ונשנות ודחתה את טענת התובעת כי לא קיבלה דוגמה לתוכנית עבודה. וכך אמרה:
"...כשביקשתי דבר מאוד ברור, תוכנית עבודה, את לא הגעת איתה ואמרת שלא הגעת איתה, כי אני לא נתתי לך דוגמא, אני שלחתי לך דוגמא, את סגנית מנהלת 17 שנה, איך יכול להיות שאת לא יודעת לכתוב תוכנית עבודה?"
מתמלול השיחה עולה כי התובעת לא טענה בשיחה זו, כמו גם בשיחות אחרות שהתקיימו עמה, אף בנוכחות באי כוחה, כי ערכה תכנית עבודה ראויה בהתאם להנחיות גב' בן יוסף אלא, בחרה לטעון כי אף עובד אחר בבית הספר לא נדרש לערוך תכנית עבודה וכי בבתי ספר אחרים לא נדרשים עובדי ההנהלה לערוך תכנית כזו. לדידנו, אין זה רלוונטי מה דרשה גב' בן יוסף מעובדים אחרים או מה נדרשו עובדים בבתי ספר אחרים לעשות. שכן, הדרישה לעריכת תכנית עבודה הופנתה לתובעת וזו הייתה צריכה למלא אחר הוראות גב' בן יוסף. התובעת בחרה שלא לעשות כן חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה במשך השנים וחרף העובדה כי שימשה כסגנית מנהל במשך שנים רבות.
73. בחודש מאי 2017 הגישה התובעת תכנית עבודה במסגרת הפגישה שהתקיימה עם גב' עטרי. לטענת התובעת, כחלק ממסכת ההתעמרות בה, גב' בן יוסף השיבה לה את התוכנית בתואנה שאינה שבעת רצון וטענה כי תכנית העבודה המבוצעת על ידי גב' אוהבי מקצועית יותר.
מנגד העידה גב' עטרי כי התובעת נדרשה שוב ושוב להכין תכנית עבודה ראויה ומדובר בדרישה לגיטימית לחלוטין. ואולם התובעת בסופו של יום הציגה בפניה תכנית שכלל אינה ראויה להיקרא תכנית עבודה.
הנתבעת צירפה תכנית עבודה אשר נערכה על ידי גב' אוהבי במסגרתה פורטו מטרות העבודה והוצבו יעדים להשגתם תוך פירוט הפעולות לביצוע במהלך שנת הלימודים. השוואה בין תכניות העבודה מחזקת לדעתנו את טענות הנתבעת כי התוכנית שהכינה התובעת לא עונה להנחיות והדרישות.
74. נוסיף שגם לאחר הפגישה עם גב' עטרי המשיכה גב' בן יוסף לסייע לתובעת לתקן את תכנית העבודה, כפי שעולה מהודעת דוא"ל ששיגרה הגב' בן יוסף ביום 26.6.17.
"שלום תימורה, אני מנסה בכל כוחי לעבוד עם איילת בדרך של עידוד אבל תוצאות יש מעט מאוד. זה דורש ממני לעבוד גם עבורה. אתמול ממש כתבתי איתה את פירוט אחר היעדים בתוכנית העבודה שלה כאשר כבר לפני כמה פגישות כתבתי דוגמא לייעד אחר ועדיין הכל ברמה של טיוטה לא גמורה למרות שאנחנו מדברים על תכנית העבודה לפחות מאז פברואר. הפעם לא נתתי לה להתיש אותי ולעשות הכל בעצמי או להטיל על חברי הנהלה אחרים את המשימות שלה כמו בדרך כלל. ..." (ההדגשה אינה במקור – הערת המותב)
75. לאור האמור נדחית מכל וכל טענת התובעת כי לא ניתנו בידיה הכלים לעריכת תכנית העבודה. מהודעות הדוא"ל ומתמלילי השיחות עולה כי ניתנו לתובעת הוראות מפורטות ומדויקות, התקיימו עמה פגישות עבודה בהן הוסבר לה מה עליה לעשות וכיצד עליה לערוך את תכנית העבודה שכאמור, לא בוצעה עד למועד פיטוריה.
76. נוכח כל האמור הגענו למסקנה כי לא נפל כל פגם בהחלטת גב' עטרי כי אי הכנת תכנית העבודה מעידה על תפקוד מקצועי לקוי של התובעת.
שיווק בית הספר
77. במסגרת ההחלטה על פיטורי התובעת, גב' עטרי לא ציינה את תפקיד התובעת בשיווק בית הספר כעילה לסיום ההעסקה. עם זאת, מאחר שהצדדים טענו רבות גם בעניין זה, מצאנו להתייחס לסירובה של התובעת לשווק את בית הספר כדוגמא לחוסר המוטיבציה של התובעת ואי קבלת מרות.

78. אין מחלוקת כי התובעת עסקה בתחום השיווק על כל תיאוריו השונים טרם כניסת הגב' בן יוסף לתפקידה וניכר מעדותה כי היא מבינה ששיווק בית הספר הינו קריטי לקיומו של בית הספר . בנוסף אין מחלוקת כי התובעת סירבה לבצע את עבודתה בתחום השיווק, חרף בקשותיה של הגב' בן יוסף.

79. במסגרת הראיות סיפקה התובעת מספר הסברים לסירובה לבצע את תפקיד שיווק בית הספר.
הסבר ראשון מצאנו בשיחה מיום 9.3.17. התובעת טענה בשיחה כי אינה מעוניינת לבצע תפקיד זה נוכח היחס שהיא מקבלת מגב' בן יוסף. וכך אמרה:
"מריאנה: ביקשתי ממך לשווק?
...
איילת: איך אני אשווק במצב כזה? שאת מקטינה אותי ומקטינה אותי...
...
מריאנה: במשך כל השנים?
איילת: משנה ראשונה את הקטנת אותי ל.... לגובה דשא,
...
מריאנה: איילת, את אמרת שבשנתיים אחרונות הסתדרנו נפלא וגם השנתיים האלה לא עשית מה שביקשתי, אבל עזבי מה שאני רוצה..
איילת: כי את מבקשת ממני...
...
איילת: לעמוד מול קהל ולהגיד שבית הספר שלנו נפלא, כשאני.... עושים אותי כזאת קטנה ומתעמרים אלי
...
איילת: אומרים לי שהתפקיד שלי לקוי שכל מה שאני עושה, תראי, אני לא אשת שיווק..
מריאנה: ...
איילת: אני אשת חינוך!
...
איילת: אני אשת חינוך, אני לא אשת שיווק
...
איילת: זה לא שהייתי מרוצה מבית הספר ופרחתי בבית הספר...ו.... וידעו להודות לי
...
איילת: ולהתייחס אלי ולתת לי את הכבוד הראוי ולא להתווכח איתי, שלפי עניין.. אני מדברת כש.. כנראה אין בי שום עניין ושום רלוונטיות, כי שום מפגש באודיטוריום אני לא מדברת...
...
איילת: נכון, אני לא רוצה לעשות שיווק על כל הדברים" (ההדגשה אינה במקור – הערת המותב)
ההסבר השני, בתצהירה העידה כי סירבה להמשיך לבצע את התפקיד מאחר שגב' בן יוסף סירבה להמליץ עליה לעובדת מצטיינת.
"יט. שיתוף בתהליך שיווק ופרסום בית הספר, ארגון ביקורי תלמידים בבית הספר וארגון יום פתוח – תפקיד זה לכאורה לא נלקח ממני, אלא שלאחר שנכחתי לדעת כי גב' בן יוסף מסרבת להמליץ עלי, הודעתי לה כי אם כך פני הדברים אמשיך רק בארגון היום הפתוח . חששתי ככל שפעולות השיווק לא ישאו פרי תאשים אותי גב' בן יוסף ותייחס לי דברים שאין לי שליטה עליהם." (ההדגשה אינה במקור – הערת המותב)
ההסבר השלישי ניתן עת נחקרה התובעת:
"עו"ד אמסטל: אוקי. תסכימי איתי שאת סירבת לשווק את בית הספר?
העדה, גב' שוחט פתאל: כן, סירבתי לשווק את בית הספר. אני יכולה להסביר למה?
...
עו"ד אמסטל: למה את סירבת לשווק?
העדה, גב' שוחט פתאל: ... ברגע שהרגשתי מאוימת בבית הספר, ברגע שהרגשתי מושפלת בבית הספר. הבנתי שאני אשת חינוך, אני יכולה לעמוד ולהגיד את האמת. בית הספר נפלא, בית הספר מצוין. ברגע שמתעללים ומתעמרים בי, אני אעמוד, אני אתחיל לבכות אם אני אתחיל להגיד כמה בית הספר מעולה. לא יכולתי לעשות את זה, לא לעצמי ולא לבית הספר. הייתי פוגעת בבית הספר כי בן אדם שלא בא מכל הלב, לא יכול לשווק." (הטעויות המקור – הערת המותב)
80. אין בידנו לקבל את טענת התובעת כי סירבה לשווק את בית הספר בשל התעמרות והתנכלות שחוותה. כאמור, טענת התובעת להתעמרות בעבודה עלתה לראשונה רק בשנת 2017 והתובעת העידה שכל השנים היא לא חשה כעובדת המצויה במצב בו היא חווה התעמרות בעבודתה אלא חשה את הדברים רק בדיעבד. כך, שהסבר התובעת מעורר תמיהות ולא נותן מענה לשאלה מדוע כבר משנת 2013 בחרה התובעת לסרב לביצוע תפקיד זה.
אנו סבורים כי המניע לאי מילוי תפקידה בתחום זה נבע מניפוץ חלומה של התובעת לנהל את בית הספר כמו גם מהעובדה שגב' בן יוסף לא המליצה על התובעת לסגנית מנהלת מצטיינת. בנקודת זמן זו, החליטה התובעת שלא לשתף פעולה עם גב' בן יוסף בכל הקשור לשיווק בית הספר ובכך להקשות עליה במילוי תפקידה כמנהלת בית הספר.
סרבול העשייה ע"י פינג פונג של מיילים ללא עבודה עצמאית
81. עשרות התכתובות שצרפו הצדדים לכתבי הטענות והתצהירים מעידים טוב יותר מאלף עדים כי ההתנהלות של התובעת מול גב' בן יוסף היתה מסורבלת ולא עצמאית. לטעמנו די בכך כדי להוות טעם ענייני לפיטורי התובעת.
היעדרות התובעת מישיבות פדגוגיות
82. כאמור לעיל, התובעת לא טרחה להגיע לישיבות פדגוגיות הדרושות לביצוע תפקידה. תחילה, ניסתה התובעת לטעון כי היא מודרה מכלל הישיבות אך הסתבר כי התובעת לא הגיעה לישיבות משום שלא ניתן לה להמשיך ולנהל אותן, ולמעשה בחרה שלא להגיע לישיבות אלה מתוך מניע של אגו וכבוד. ממכלול הראיות עולה כי הפתרון בו נקטה התובעת למעשה פגע ביכולתה לבצע את תפקידה בתחום הפדגוגי.
83. זאת ועוד, נדחית טענת התובעת כי היא נעדרה מישיבות אלה מחמת מצבה הרפואי. התובעת הציגה אישורי מחלה חלקיים שאינם תואמים את מועדי הישיבות הפדגוגיות מהן נעדרה. אישורי המחלה היחידים שצורפו מעידים על כך שהתובעת נדרשה לשהות בחופשת מחלה נוכח דפיקות לב מואצות שחשה לאחר שיחת העבודה גם זאת, החל מיום 9.2.17 ועד ליום 22.2.17.
מנגד הנתבעת צירפה רשימת מועדים בהם נעדרה התובעת. כך למשל, התובעת נעדרה מישיבות פדגוגיות שנערכו ביום 10.1.17 וביום 11.1.17 בגינן לא הוצג אישור מחלה. במהלך תקופת המחלה בה שהתה התובעת לא התקיימה ישיבה פדגוגית כך, שהפגישה הבאה התקיימה ביום 26.3.17 ולגבי תאריך זה לא הציגה התובעת אישור מחלה וכך, גם בנוגע ליתר הישיבות הפדגוגיות שהתקיימו. יוצא אפוא, שטענת התובעת כי לא יכולה הייתה להציג אישורים אלה שכן, מועדי הישיבות לא ידועים לה נדחית בזאת.
אשר על כן נקבע כי התובעת לא התייצבה לישיבות הפדגוגיות מבחירתה ומן הטעם שלא ניתנה לה האפשרות לנהל ישיבות אלה ולא מחמת מצבה הרפואי.
84. יתרה מכך, עדות התובעת מחזקת לטעמנו את גרסת הנתבעת לפיה התובעת נמנעה מלהשלים את החסרים ופערי המידע שנוצרו עקב ההיעדרויות. במסגרת חקירתה הנגדית הציגה התובעת גרסאות סותרות ומעוררות תמיהות אשר לאופן שבו השלימה את המידע. התובעת אף לא נתנה כל הסביר סביר לטעמנו לשאלה מדוע בכל השיחות שהתקיימו בין הצדדים וכן במענה לשימוע לא טענה שהיא דאגה לקרוא את הפרוטוקולים ולהתעדכן. בשל חשיבות הדברים נביא חלק קטן מעדותה בעניין זה:
ש: ... האם דאגת לפנות אחרי הישיבות למישהו כדי להתעדכן מה היה בישיבות? קראת את הפרוטוקולים?
ת: בוודאי.
ש: בוודאי. למי נהגת לפנות?
ת: פניתי לכותב הפרוטוקול. לפעמים זה היה הרכז, לפעמים זה היה מורה אחר בצוות.
ש: מי זה?
ת: כל פעם זה מישהו אחר. אם זה המורה המקצועי, אם זה המורה המחנך. אין מזכירות בישיבות.
ש: הבנתי. דאגת להתעדכן כל פעם מה היה בישיבה?
ת: אני חייבת להתעדכן, כי אני צריכה לעבוד עם התלמידים, שאני אדע איך להתנהג איתם.
...

ת: הרכזים לא רוצים לשבת איתי, אבל את הפרוטוקול קראתי, וידעתי מה בדיוק קרה בישיבה.
...
ת: הייתי מבקשת מרכז פרוטוקול, הוא לא ייתן לי פרוטוקול? ברור שהוא ייתן לי.
....
ש: עכשיו שואלת אותך הגברת, כשפנו אלייך וטענו כל מיני טענות נגדך, בין היתר טענות שאת, לא רק שאת נעדרת מהישיבות מסיבות לפעמים שהן לא בריאותיות, את גם לא מתעדכנת מה כתוב. וכתוצאה מזה את עושה את העבודה שלך, את המשימות שהוטלו עלייך, לא בסדר. את לא מעודכנת. שם, לא אמרת שאת לא, שאת יוצרת קשר וקוראת את הפרוטוקול, ומבררת. אלא אמרת שהרכזים לא רוצים לדבר אתך. אז מה נכון? דיברת עם הרכזים או שהרכזים לא רצו לדבר אתך? אני לא מצליחה להבין.
ת: אני בשורה התחתונה. קודם כל, מדובר ברכז אחד. הרכז הזה, אגב, לא כותב פרוטוקולים, וקצת מתקשה בשפה.
....
ת: שאר הרכזים, המחנכים שכתבו בזה שלו, אני לקחתי וקראתי את הפרוטוקול, וגם קראתי את הפרוטוקולים תמיד בכל ישיבה וישיבה.
...
כב' הש': למה לא אמרת את זה להם לפני שהם מחליטים לפטר אותך או לא לפטר אותך? ...
ת: לא אמרתי הרבה דברים, כי לא נתנו לי להגיד הרבה דברים. זה לא הדבר היחיד שלא אמרתי.
ש: ולעורכי הדין שלך לא נתנו לדבר?
כב' הש': גברתי, עורכת הדין שלך כתבה תשובה לשימוע. ...אני לא מצליחה להבין. שואלים אותך שאלות, נותנים לך רשימה מסודרת. למה את לא באת עם התשובות? ...
ת: כי זה ברור לי, מובן מאליו, שאני לא יכולה לעשות את העבודה שלי אם אין לי את הפרוטוקול ואת מה שקרה בישיבות.
ש: גברתי, זו הטענה נגדך. זו הטענה הבסיסית.
ת: אבל אני אומרת שאני כן קראתי את הפרוטוקול.
ש: אז למה לא אמרת את זה .
ת: כי זה היה, it goes without saying, זה היה ברור לי שזה ידוע שאני אקרא את הפרוטוקולים. אני סגנית, לא אקרא את הפרוטוקולים, איך אני יכולה לעבוד עם תלמידים?
ש: אבל אומרים לך, 'לא קראת'.
ת: אבל אני עשיתי את זה.
ש: למה לא אמרת?
ת: אז לא אמרתי את זה באותה הזדמנות, אבל אני אומרת את זה" .

היעדר אמון מוחלט והתנהגות שלא בתום לב
85. בפתח דברינו נציין כי האמור במכתב הפיטורים בעניין משבר האמון בין התובעת לבין הנתבעת, משקף בצורה הטובה ביותר את הדברים שהוכחו בפנינו. וכך נכתב:
"35. ...קיימת בעייה חריפה של משבר אמון בין הגב' שוחט לרשת כולה על בסיסו לבד לא ברור לי הכיצד תוכל הגב' שוחט להמשיך ולעבוד ברשת. נכון להיום, הרשת אבדה כל אמון בגב' שוחט זאת לאור התנהלותה ואך בשל כך לבד, איני סבורה כי יש להמשיך העסקתה ברשת.
36. ניכר כי אף הגב' שוחט עצמה אינה מכחישה את הטענה בדבר העדר האמון... ואף במסגרת הדוח שצירפה למכתב מיום 27.5.18 (דוח אשר כל האמור בו על מסקנותיו מוכחש לחלוטין) צויין כי לדברי הגב' שוחט ישנו העדר אמון מוחלט בינה לבין הגב' בן יוסף. אלא שניכר כי העדר האמון קיים אף ביחס לגורמים רבים ונוספים ברשת אותם ראתה לנכון להקליט. כך למשל הגב שולה מנור, וכך למשל מנכ"ל הרשת צביקה פלג אותו לא בחלה להקליט, חרף העובדה שהדבר נעשה בניגוד מוחלט לסכמת הצדדים במהלך הישיבה...
37 אין ספק, שהמשך העסקת עובד אשר אין לו כל אמון, בכל גורם במערכת, יהא אשר יהא, וכמובן שהדבר הדדי, אינה בריאה, אינה רצויה ואף אינה אפשרית.
38. קשה להתנהל בתחושה הקיימת במסגרתה הגב' שוחט כל הזמן מתעדת תיק משפטי בעודה מנצלת את האמון שניתן לב לצרכי תפירתו. הגב' שוחט בהתנהלותה מוכיחה כי לא תהא כל דרך לשקם את האמון שהפרה שהרי כל ניסיון הדברות שנערך עמה בוחרת היא לנצל למטרותיה שלה..."
86. אשר לדעתנו ייאמר כי התנהלות התובעת כפי שהוכחה בפנינו פגעה בקיומם של יחסי עבודה תקינים ויצרה אווירה חשדנית ועכורה במקום העבודה. התובעת הקליטה שיחות שערכה עם עמיתיה לעבודה ומנהליה. התנהלות זו זרעה חוסר אמון והעכירה את היחסים בין התובעת למנהליה ועמיתיה לעבודה.
עוד הוכח כי התובעת ניסתה לחתור תחת גב' בן יוסף, לא סרה למרותה והחמור מכל הטילה בה דופי אישי ומקצועי, מבלי שהיה בסיס ממשי לטענות. נוסיף כי התובעת אף נקטה בלשון מאיימת כלפי עובדים נוספים של הנתבעת.
משאלו הם פני הדברים, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי נוצר משבר אמון שלא מאפשר את המשך העסקת התובעת. מדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה משיקולים עניינים.
87. כאן המקום לחרוג מעט ולציין כי לא נעלמה מעינינו טענת התובעת כי בפגישה שהתקיימה ביום 6.2.17, לאחר שנודע לנתבעת ולגב' בן יוסף כי פנתה לארגון המורים לקבלת ייעוץ משפטי, היא נאלצה לספוג הטחת צעקות, הכפשות ואיומים רק משום שהעזה לעמוד על זכויותיה. התובעת ניסתה לקשר בין פנייתה לקבלת ייעוץ משפטי לבין טענות גב' בן יוסף בדבר תפקודה המקצועי.
88. כפי שפרטנו לעיל, מתמלול השיחה שעסקה בתפקידי התובעת עולים עיקרי הדברים הבאים: הוסבר לתובע כיצד להכין תכנית עבודה. התובעת, ביקשה להיעזר באדם אחר אשר יערוך עבורה את תכנית העבודה. ; התובעת טענה כי לא ניתנת לה אפשרות להביע את דעתה כבעלת תפקיד בבית הספר, טענה אשר נשללה על ידי גב' מנור וגב' בן יוסף והובאו דוגמאות להיעדר ידע מצד התובעת בכל הנוגע לנהלים חדשים בבית הספר. ; התובעת העלתה טענות נגד גב' בן יוסף לפיהן היא מתחמקת מלהיפגש עמה, הגב' מנור השיבה כי הפגישה לא מתקיימת משום שלגב' בן יוסף אין זמן להיפגש עם התובעת וזאת, לאור חוסר שיתוף הפעולה מצידה כך, גם הגב' בן יוסף הטיחה בתובעת האשמות לפיהן היא לא מסייעת לה לנהל את בית הספר ולא מבצעת את המוטל עליה כמו גם, לא נוטלת ממנה חלק מהתפקידים הרבים המוטלים עליה אלא בוחרת למנות את שעות עבודתה ולסיים את יום העבודה מיד עם סיום שעותיה. ; זאת ועוד, עלתה טרוניה נגד התובעת לפיה לאחר שסוכם בינה לבין גב' בן יוסף כי התובעת תוגדר כסגנית מנהלת וכי גב' אוהבי תוגדר כמנהלת פדגוגית, צילמה התובעת את השלט שעל דלת חדרה של גב' אוהבי ושלחה את התמונה לגב' מנור. התובעת טענה מנגד כי גב' בן יוסף לא מקפידה לציין שהתובעת היא סגניתה.
במעמד שיחה זו הודיעה התובעת שפנתה לייעוץ משפטי. במענה לכך אמרה גב' מנור כי מעתה הסתיים תפקידה וככל שהתובעת בחרה לפנות לפן המשפטי הרי, שהיא בוחרת שלא להיות חלק מהליכים אלה. גב' מנור המליצה גם לגב' בן יוסף שלא ליטול חלק בכך. הגב' בן יוסף ציינה בפני התובעת כי האמון ביניהן נפגם וכי היא תשקול את המשך עבודתן יחד וביקשה כי לא תצטרף עוד לישיבות הנהלה.
גב' מנור והגב' בן יוסף המשיכו את השיחה עם התובעת והסבירו לה את השקפתם על התנהלותה. הוסבר לתובעת כי ישנו שבר באמון בינה לבין גב' בן יוסף וכי עתה קם הצורך לבנות את האמון מחדש. חרף ההסברים הרבים שניתנו לתובעת אודות איכות עבודתה ואופן התנהלותה בחרה התובעת להמשיך ולטעון ביחס למעמדה בבית הספר ולהגדרת תפקידה.
89. כאמור טענת התובעת להתנכלות תעסוקתית הועלתה לראשונה רק לאחר הפגישה במכתב ששלחה ביום 20.2.17, באמצעות בא כוחה לנתבעת. לפיכך, נדחית טענת התובעת כי בעקבות פנייתה לקבלת ייעוץ משפטי הועלו הטענות בדבר תפקודה המקצועי.
90. לא זו אף זו, במסגרת החקירה הנגדית התבקשה גב' בן יוסף לאשר כי איבדה אמון בתובעת לאחר הפגישה שבה הבינה כי התובעת פנתה לייעוץ משפטי. גב' בן יוסף לא התחמקה והשיבה כי מבחינתה בנקודה זו היא הבינה שהיא לא תוכל להמשיך ולעבוד עם התובעת. וכך העידה:
"....אני באותה ישיבה הרגשתי שאני לא יכולה לעבוד יותר אתה. בן אדם שבא לגישור ואומר לי שהוא לוקח עורך דין, בא שלא בתום לב. בן אדם שיש לו כוונות אחרות מאחורי גבי. זה היה משהו מאוד אינסטינקטיבי שאמרתי. אני לא יודעת אם אני אוכל לשבת אתה יותר בישיבות הנהלה. שאלה הדברים, זה הפורום הכי אינטימי שיש. זה לא קשור בכלל. ופה, פה זה בהחלט מכוון. אחרי שבן אדם, ביודעין, זה לא קרה סתם, זה קרה אחרי תקופה. ממשיכה, כל דבר שאני מבקשת, לסרב לעשות. כל דבר להפוך ולשנות לו את המשמעות. ואני לא יודעת, דרך אגב, משפטית לא ידעתי. מותר לי? אסור לי? זה שזה היה הרצון שלי, יופי. אבל אני לא אלך ואעשה משהו שהוא בניגוד לחוק".

ובהמשך כאשר נשאלה מדוע לא רצתה להמשיך ולעבוד עם התובעת השיבה כך:
"העדה, גב' בן יוסף: קודם כל מהטעמים המקצועיים. אין פה שום מקצועיות. הדבר השני, הוא שאין פה שום עקומת למידה. יש פה איזשהו ניסיון, שבמקום להתמודד וללמוד, וזה בסדר לא לדעת, אבל להתמודד, ולעשות, ולעבוד ולבוא לקראת. זה דבר שני. דבר שלישי, היא הפכה את חדר המורים לשדה קרב, ובמקום להתעסק בעשייה, המורים הפכו לסוג של מחנות – מי בעד זאת, ומי בעד זה, ומי נגד ההוא, וזה משפיע על האקלים. זה משפיע גם על התלמידים, זה משפיע גם על ההורים. יש פה התגייסות גם של ההורים. ברגע שזה הופך להיות כזה דבר אתה לא מתעסק בחינוך. אנחנו במהלך השנים האלה קידמנו את בית הספר, ואני מקדמת אותו כל שנה למקום חדש. לא יכול להיות שאני את האנרגיות שלי, צריכה לנתב, לא רק אני, אלא כל ההנהלה, את האנרגיות אנחנו מנתבים כדי לכבות שריפות שכל יום קמות על כלום. עכשיו, גם העניין הזה של אמון לא קיים. אי אפשר לעבוד כשאין אמון. אתה יכול לבנות הכול כשיש אמון ושותפות, וכשאין אי אפשר."
ובסיום חקירתה הנגדית אישרה שוב כי איבדה את האמון בתובעת לאחר השיחה בפברואר והוסיפה את הדברים הבאים:
"יתרה מזאת, היו מפגשים שבהם אני כבר הרגשתי מתי היא באה ומושכת אותי בלשון. היו מפגשים שהייתה נכנסת לחדרי וממש אומרת 'נכון שלקחת לי את תפקידי?', 'נכון שלקחת לי את כל התפקידים'. כל כלום, כלומר, out of the blue. אי אפשר לעבוד בצורה כזאת ".
91. לא מצאנו כל פגם בהתנהלות גב' בן יוסף עת החליטה לפנות אף היא לקבלת ייעוץ משפטי יחד עם מר קנבסקי. במצב דברים שבו התובעת מעלה טענות חמורות בדבר התנכלות והתעמרות מצד גב' בן יוסף, מאיימת על מר קנבסקי כי הוא עתיד לסיים את עבודתו לאחר שתמונה למנהלת בית הספר ומודיעה כי פנתה לקבל ייעוץ משפטי מארגון המורים וכי בכוונתה לנהל הליך משפטי, ניתן לצפות שגב' בן יוסף תאבד אמון בתובעת ותרגיש מאוימת ולכן תפנה לקבלת ייעוץ משפטי.
92. סיכומו של דבר, הנתבעת החליטה בהליך סדור ובהיעדר שיקולים זרים, לסיים את העסקתה של התובעת. התובעת זומנה לשימוע כדין ובמסגרת המכתב פורטו כל הטעמים בגינם שוקלת הנתבעת את המשך העסקה. לתובעת נערך שימוע כדין וניתנה לה אפשרות לטעון בכתב את כל טענותיה, כפי שעשתה בהרחבה, קודם להחלטת הנתבעת.
שוכנענו כי התובעת פוטרה משיקולים עניינים ומוצדקים הנעוצים באי שביעות רצון מעבודתה והחלטת הנתבעת אינה חורגת ממתחם המידתיות והסבירות. כמו כן לא שוכנענו כי התובעת חוותה התעמרות והתנכלות בעבודה, וכל תלונותיה של התובעת נבדקו על ידי גב' עטרי ונמצאו כבלתי מוצדקות ולא נכונות.
התובעת פעלה בדרך של הכפשות מקצועיות ואישיות חסרות בסיס נגד גב' בן יוסף ויצרה מערכת יחסים פגומה בסביבת העבודה. נוכח מערכת היחסים העכורה ברור היה מעל כל ספק כי המשך עבודתה של התובעת היה בלתי אפשרי.
נוכח האמור, נידחות כל התביעות לפיצוי כספי בגין פגמים בהליך השימוע, פיטורים שלא כדין, פגיעה בכבודה והעסקה פוגענית. כמו כן, נדחית התביעה למתן צו המורה על ביטול פיטורים של התובעת ואכיפת יחסי עובד ומעסיק. במקרה דנן אין להתערב בפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת ולהורות על אכיפת יחסי העבודה בין הצדדים.

בשולי הדברים וקודם שנבוא לסיומם נסיר מדרכנו טענות נוספות של התובעת.

ניוד התובעת בתוך הרשת
93. מסגרת ההחלטה על פיטורי התובעת שקלה גב' עטרי גם את האופציה לנייד את התובעת לבית ספר אחר. גב' עטרי הגיעה למסקנה כי במקרה הנוכחי מתקיימות נסיבות חמורות אשר הלכו והקצינו והגיעו לנקודת אל חזור ולפיכך שללה אופציה זו. אנו סבורים כי החלטת גב' עטרי מצויה במסגרת הפררוגטיבה של המעסיק ולאור משבר האמון החריף לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטה.
94. למעלה מן הצורך, חשוב לציין כי הוכח כי בשנת 2017, בטרם הקצינו היחסים, הנתבעת הציעה לתובעת ניוד לבית ספר אחר בו תשמש כסגנית מנהלת אך זו סירבה להצעה זו. עת נשאלה התובעת לעניין זה היא העידה כך:
"ש: בין היתר. תסכימי איתי שהוצע לך לא פעם אחת ניוד, וסירבת?
ת: פה אני לא יכולה לענות 'כן או לא' קצר, אלא.
...
העדה, גב' שוחט פתאל: מעולם לא הוצע לי ניוד בצורה האמתית של העניין."
95. בשיחה שהתקיימה בנוכחות התובעת, הגב' בן יוסף והגב' מירב עטרי ביום 9.3.17 נאמרו הדברים הבאים:
"מירב: את נלחמת על המקום שלך, כי את אומרת לא סופרים אותי לא רואים אותי, אני שקופה, לא כותבים אותי בשום חוברת, דברים קטנים אבל שכנראה מצטברים לכדי משהו, שאת מבינה שמשהו פה לא תקין, נכון? ואני נזכרת בדיון הקודם הקודם שלנו, היה לנו זמן רב זה היה לפני שנתיים, נכון? משהו כזה?
איילת: יותר אני חושבת
מירב: יותר, שהצעתי לך, אמרתי לך במקום שלא טוב לך לעבוד... אל תעבדי בו, זה מניסיון אני אומרת לך מניסיון של שנים, שבמקום מסויים שלא טוב לך, נכון, אפשר להילחם, אבל זה אף פעם לא יביא את המצב למה שאת רוצה שהוא יהיה גם אם נעשה את זה מלכותי גם אם נעשה את זה מלכותי, נגיד מריאנה זה לא בסדר, היא צריכה להיות כתובה... אם הדברים יהיו מאולצים והם לא באים באמת מתוך הערכה, מתוך כבוד, מתוך... "
הינה כי כן, גב' עטרי ניסתה לשכנע את התובעת לעבור לבית ספר אחר אך זו בחרה להישאר בבית הספר ולסרב לכל הצעה שהוצעה לה לשם העברתה לבית ספר אחר. וזאת, נוכח תקוותה לנהל את בית הספר ביום מן הימים במקום גב' בן יוסף.
96. לא זו אף זו, מר ארז, אשר הובא לעדות מטעם התובעת העיד בהקשר זה כך:
"ש: בסעיף 5 לתצהיר שלך, אתה מציין ש"הופתעת לגלות שמציעים לאיילת הצעות שאין מאחוריהן דבר, כאשר ההצעה היא מן הפה אל החוץ". זה מה שציינת. ואני מניחה שראית את הפרוטוקול של הישיבה. מהפרוטוקול עולה בצורה ברורה שמנכ"ל הרשת הציע ניוד.
ת: נכון.
ש: אז למה אתה אומר שההצעה הייתה מן הפה אל החוץ? אתה אומר שהוא לא התכוון לזה?
ת: לא מה שהמנכ"ל ורשת אורט התכוונו, התכוונו להעביר אותה לבית ספר אחר כמורה ולקבל משכורת של סגנית מנהל, למרות שהיא לא עושה את התפקיד של סגנית מנהל.
ש: לא, בפרוטוקול, כפי שעולה מהפרוטוקול שנרשם על ידי גברת עטרי, היו 2 הצעות. ההצעה השנייה הייתה שהיא תנויד, כמנהלת פדגוגית, לבית ספר אחר.
ת: נכון. ואיילת סירבה.
ש: כן, רק למה ציינת שזה היה מן החוץ אל הפה?
ת: כי בדרך כלל במערכת החינוך לא אוהבים שמנציחים תפקיד של אדם במערכת אחרת, כאשר למעשה כולם יודעים שהוא עבר בגלל מחלוקות ממקום אחר. למעשה, היא מתחילה ברגל שמאל. ולכן, זה דבר שלא טוב לעשות, ולא בריא לעשות ולא כדאי לעשות.
ש: אבל אתה יודע שהציעו לה ניוד, ואפילו נתנו לה בעבר הצעות קונקרטיות?
ת: נכון, הציעו לה את זה. ולכן, אני חושב שזו הייתה הצעה, מבחינת הרשת הגיונית, אבל מבחינתה לא הצעה טובה.
...
ת: אילו הייתי במקום הסגנית.
ש: כן.
ת: אני הייתי נוהג בצורה כזאת, שאני עושה להם כבוד שאני עובד שם, ולא הם עושים לי כבוד שמעסיקים אותי, והייתי הולך.
ש: הולך?
ת: כן.
ש: מתפטר?
ת: לא, הולך למקום אחר, או שמתפטר. אבל לא הייתי נשאר שם כדי לסבול וללכת כל לילה לישון עם דקירות בלב.
ש: אז למה לא הצעת את זה? שהיא תעבור למקום אחר? למה סירבת להצעה.
ת: אני הצעתי לה, אבל היא סירבה. הבנתי שהסירוב שלה הוא סירוב הגיוני, כי היא לא רצתה להתחיל במקום חדש, אחרי שהוא תורמת. האופי שלי הוא שונה מהאופי שלה. מה לעשות גברתי?" (ההדגשה של המותב).
מעדות זו עולה כי הוצעו לתובעת הצעות קונקרטיות לניודה לבית הספר אחר אך התובעת בחרה לסרב להצעות אלה ולדבוק בעבודתה בבית הספר.
97. זאת ועוד, ביום 27.7.17 התקיים דיון בעניינה של התובעת בנוכחותה ובנוכחות מר פלג, מר ארז, גב' עטרי וד"ר פתאל במסגרתו הוצעו לתובעת 2 הצעות להמשך העסקתה. האחת, לעבור לבית ספר אחר בתפקיד סגנית מנהלת והשנייה, להישאר בבית הספר כמורה ולקבל שכר של סגנית מנהלת. התובעת סירבה להצעה זו. נוכח זאת, ולאור כל האמור הרי שלא היה כל טעם להציע לתובעת הצעה למעבר לבית ספר ספציפי שכן, היא סירבה לניודה באופן כללי. לאור האמור, נדחית טענת התובעת כי סירבה מאחר שלא הוצעה לה הצעה קונקרטית.

הסכמת ארגון המורים לפיטורי התובעת
98. לטענת התובעת החלטת הפיטורים התקבלה ללא הסכמת ארגון המורים ומכאן שנפל פגם בהליך הפיטורים. דין הטענה להידחות.
גבי עטרי העידה כי " הנתבעת כי היא אינה חתומה על ההסכמים הקיבוציים של ארגוני המורים ואלו אינם מחייבים אותה למעט הוראות מסוימות אשר אומצו על ידה מכוח נוהג רב שנים". טענה זו לא נסתרה ואף קיבלה חיזוק מעדותו של מר ארז.
סוף דבר
99. התביעה נדחית.
100. בשים לב לתוצאת ההליך, ראוי לפסוק הוצאות ריאליות נגד התובעת. התובעת בחרה להגיש תביעה חסרת יסוד ועתרה לפיצוי כספי מופרז. היקף החומר שהוגש לתיק כמו גם העדויות שנשמעו בפנינו השפיע מטבע הדברים על ההוצאות שנגרמו לנתבעת. לפיכך, תישא התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 4,000 ₪ ובשכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 18,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
יובהר כי סכומים אלה ישולמו בנוסף להוצאות שנפסקו נגד התובעת במסגרת ההליך הזמני.

ניתן היום, ל' תשרי תשפ"א, (18 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יהונתן דקל
נציג ציבור (עובדים)

שרון אלקיים, שופטת

מר זאב בירנבוים
נציג ציבור (מעסיקים)