הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 59560-11-20

03 מרץ 2021
לפני:
כב' השופטת קארין ליבר-לוין
נציג ציבור (עובדים) מר דניאל רביץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר מנחם הוכמן

התובע:
אוראל דגני
ע"י ב"כ: עו"ד רוזן

-
הנתבעת:
פועלי תל אביב אחזקות בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד בן-דת

החלטה

לפני בקשת הנתבעת להורות על עיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן –חוק הבוררות).

הרקע לבקשה
התובע הוא שחקן כדורגל ישראלי מקצועי . בינואר 2018 נחתמו בינו לבין הנתבעת (להלן-המועדון) שני הסכמים – נספח לטופס העסקת שחקנים במסגרתו סוכמו תנאי העסקתו במועדון לתקופה קצובה של חמש עונות משחקים 2017/18, 2019/20, 2020/21, 2021/22. כמו כן נחתם בין הצדדים הסכם למכירת זכויות במסגרתו הוסדרו וסוכמו תנאי רכישת הזכויות הפדרטיביות של התובע על ידי המועדון כנגד התשלום שנקבע בהסכם.

התובע הגיש ביום 24.11.2020 תביעה כנגד הנתבעת לתשלום הפרשי שכר ופיצוי בגין הלנת שכר , הפרשות לפנסיה על הפרשי השכר, תביעה לתשלום הפרשים מכוח הסכם רכישת הזכויות הפדרטיביות וכן תביעה שלא כומתה לפיצוי נזקים לא ממוניים לרבות פגיעה במוניטין ועגמת נפש.

הנתבעת הגישה בקשה זו קודם להגשת כתב ההגנה וביקשה כי ככל שבקשתה לא תיעתר, תינתן לה ארכה בת 30 יום לצורך הגשת כתב ההגנה.

עיקר טענות הצדדים
הנתבעת בבקשתה טוענת כי שני הצדדים כפופים לתקנוני התאחדות הכדורגל בישראל. הנתבעת הפנתה לפרק 7 להסכם בין הצדדים (נספח ב' לכתב התביעה) לפיו הצדדים הסכימו כי כל חילוקי דעות שיהיו ביניהם יועברו להכרעת בורר שימונה מכוח תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל . הנתבעת צירפה את התקנון האמור כנספח א' לבקשתה. לאור זאת טוענת הנתבעת כי יש להורות על עיכוב ההליך כאן לצורך קיום בוררות חובה בפני בורר שימונה על ידי ההתאחדות.

התובע בתגובתו מתנגד נחרצות לבקשה. לטענתו תביעתו היא בגין אי תשלום שכר עבודה לו הוא זכאי מכוח הסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים. התובע הדגיש כי מדובר בתביעה שהיא אך ורק מכוח חקיקת המגן. עוד ציין כי פסיקתו העקבית של בית הדין הארצי לעבודה מנוגדת לעמדת הנתבעת. לפי ההלכה האמורה זכויות קוגנטיות אינן ברור בוררות ועל כן לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לבררן. מאחר והתביעה היא אך ביחס לזכויות קוגנטיות, יש לדחות את הבקשה.

הנתבעת השיבה לתגובה וטענה כי תביעתו של התובע אינה בגין זכויות קוגנטיות אלא היא תביעה כספית גרידא ואין בינה לבין חקיקת המגן דבר וחצי דבר. בהתאם להגדרת התובע בפתח תביעתו, הרי שהיא חוזית-נזיקית ולא מכוח חקיקת המגן. הנתבעת שבה על בקשתה להורות על עיכוב הליכים.

שני הצדדים הפנו לפסיקה אשר לטענתם תומכת בעמדתם.

דיון והכרעה
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין בן יוסף (בר"ע (ארצי) 39365-03-20 בן יוסף ואח' – א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ ואח' (23.11.2020) ) אשר העתירה כנגדו נדחתה על ידי בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 98/21 ההתאחדות לכדורגל בישראל ואח' – בית הדין הארצי לעבודה ואח ' (10.1.2021)). בפסק הדין שם פורטה המסגרת הנורמטיבית החלה בבקשה לעיכוב הליכים לצורך הפניית הליך לבוררות מכוח חוק הספורט, התשמ"ח – 1988 (להלן – חוק הספורט).

בתמצית אציין כי בית הדין הארצי הבהיר שנקודת המוצא במערכת היחסים בין הצדדים היא כי חוק הבוררות חל, כאשר הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים קובע כי חילוקי דעות בין השחקן למועדון בכל הנוגע להוראות ההסכם יובאו להכרעת בורר שימונה מכוח תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, כאשר התקנון אליו מפנה ההסכם קובע כי דינו של התקנון כדין הסכם בוררות לכל דבר ועניין. עוד עמד בית הדין הארצי במסגרת פסק דינו על היחס בין חוק הבוררות לחוק הספורט כאשר חזר על המסקנה שנקבעה בפסיקה כי דין בוררות לפי חוק הספורט כמוה כבוררות לפי חוק הבוררות בשינויים המחויבים מההוראות הייחודיות לחוק הספורט ולתקנונים שהותקנו על פיו. בסופו של יום לא נדרש בית הדין הארצי בעניין בן יוסף להכריע האם יש לשנות מההלכה הפסוקה שנקבעה בעניין וזאת מטעמים פרוצדורליים של עיתוי הגשת הבקשה .

סעיף 5(א) לחוק הבוררות קובע כי בית משפט שאליו מוגשת תביעה בעניין שהוסכם בין הצדדים כי יש להעבירו לבוררות, בית המשפט יעכב את ההליך לבקשת בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות. יחד עם זאת בסעיף 3 לחוק הבוררות נקבע כי אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.

מקורה של תניית הבוררות שנקבעה בהסכם בין הצדדים מצויה בסעיף 10 לחוק הספורט. כך רואים בבוררות לפי חוק הספורט בית דין מיוחד בשונה ממוסדות בוררות שלא עוגנו במפורש בהוראות חוק.

סע' 2 לתקנון קובע את נושאי הבוררות, בין היתר כל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לשחקן (סע' 2ב), וכן כל סכסוך בין שחקן ו/או בין קבוצה לאיגוד, בכל הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לשחקן (סע' 2ד). בסע' 3 לתקנון נקבע כי כל סכסוך כאמור סע' 2 יובא אך ורק במסגרת הבוררות.

בית הדין הארצי נתן דעתו למתח שבין סמכותו הייחודית של בין הדין לעבודה לבין זו המוקנית למוסדות הבוררות בספורט, ביחס לזכויות קוגנטיות, שאינן ניתנות להתנייה- בעניין זה רא ו: ע"ע (ארצי) 791/05 דורון כץ נ' רועי ספיר (4.5.2006 ).

פסיקתו של בית הדין הארצי, שכאמור טרם שונתה גם בעניין בן יוסף, היא שזכויות קוגנטיות שמקורן במשפט העבודה המגן אינן ברות בוררות. בית הדין הארצי קבע כי ככלל, לא ניתן להתנות על זכויות ממשפט העבודה המגן והמקום הראוי לבירור מחלוקות הנוגעות לכך הוא בית הדין לעבודה (ראה: בר"ע (ארצי) 1504/09 מועדון הכדורגל הפועל ירושלים – שווייג (15.12.2009), בר"ע (ארצי) 1504/02 הפועל באר שבע ואח' – אפרים צבי ואח' (5.11.2002)) .

מן הכלל אל הפרט
לאחר עיון בכלל החומר המצוי בתיק לרבות בפסיקה אליה הפנו הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

עיון בכתב התביעה מעלה כי יש בו רכיב קוגנטי של הפרשי שכר, שכר מולן והיעדר תשלומים לפנסיה שמקורם בהסכם השחקנים (המפורטים בנספח לו). מנגד קיימים רכיבים של הפרשי תשלום הנובעים מהסכם למכירת הזכויות הפדרטיביות של התובע וכן טענותיו ביחס לפגיעה במוניטין, עגמת נפש ונזקים לא ממוניים שנגרמו לו בשל התנהלות הנתבעת. רכיבים אלה אינם רכיבים קוגנטיים, והם בהחלט ברי בוררות בהתאם להסכם בין הצדדים ולהלכות שהובאו לעיל.

אמנם ייתכנו מקרים בהם בשים לב לכלל הנסיבות תידון כלל תביעתו של התובע בבית הדין, חרף האבחנה האמורה לעיל ואולם איננו סבור ים כי זהו אחד המקרים האמורים. כפי שעולה מכתבי הטענות, הסכם מכירת הזכויות הוא הסכם העומד בפני עצמו . כמו כן, הפגיעה הנטענת במוניטין והנזקים הלא ממוניים הנטענים אשר באופן טבעי נגזרים ממערכת היחסים הייחודית בין התובע למועדון - מקומן להתברר בבוררות כאמור.

לאור האמור, תביעת התובע תפוצל כך שהזכויות הקוגנטיות לשכר, פיצוי בגין הלנת שכר והפרשות לפנסיה על הפרשי השכר יתבררו בבית דין זה ואילו יתר רכיבי התביעה יוכרעו בבוררות בהתאם להסכם בין הצדדים. התובע רשאי לפנות לבירור רכיבים אלו למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.

הנתבעת תגיש כתב הגנה ביחס לרכיבים הקוגנטיים כמפורט לעיל, וזאת עד ליום 7.4.2021. עותק יועבר במישרין לתובע.

קדם המשפט יתקיים במועדו.

לאור התוצאה אליה הגענו, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"ט אדר תשפ"א, (03 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נ.צ. מר דניאל רביץ, עובדים

קארין ליבר-לוין, שופטת

נ.צ. מר מנחם הוכמן, מעסיקים