הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 45808-09-16

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן
נציג ציבור (מעסיקים), מר אבי ענתבי

התובעת והנתבעת שכנגד
קפוא-זן תעשיות מזון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יניב אופק
-
הנתבע והתובע שכנגד
שלומי יפת
ע"י ב"כ עוה"ד רונן רבי ועומר ברבי

פסק דין

התובעת היא חברה אשר עוסקת בייצור, שיווק והפצה של מוצרי מאפה קפואים והיא העסיקה את הנתבע כמנהל מכירות במשך כשבע שנים, עד שפוטר לאלתר, מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים או תמורת הודעה מוקדמת.

השאלה העובדתית המרכזית המתעוררת בהליך זה היא האם נסיבות פיטוריו של התובע מצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת והאם נפל פגם בהליך הפיטורים.
במסגרת פסק דין זה יידונו התביעות ההדדיות של הצדדים. התובעת תבעה סעד הצהרתי לפיו התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת וכן פיצויים בגין הפרת חובת תום הלב ופיצויים בגין נזקים שהנתבע גרם לתובעת. הנתבע תבע ממעסיקתו לשעבר את שכרו האחרון, לרבות עמלות ושכר בגין השעיה, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה והבראה וכן פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
להלן ולמען הנוחות תכונה התובעת (והנתבעת שכנגד)– החברה או התובעת ואילו הנתבע (והתובע שכנגד) יכונה – יפת.

2. רקע עובדתי
א. יפת עבד אצל החברה מיום 1.6.2009, תחילה כסוכן מכירות ולאחר מכן, במרבית שנות עבודתו - כמנהל מכירות.
ב. החברה עוסקת בייצור, שיווק והפצה של מוצרי מזון קפואים.
ג. במהלך שנת 2014, נחתם בין הצדדים חוזה עבודה (נספח א' לתצהירו של מר יניב קוש, העד מטעם החברה). בחוזה הוסכמו, בין היתר, הסעיפים הבאים:
"3. אופן מילוי התפקיד
העובד מתחייב בזה כי בתקופת ההעסקה:
3.1 יפעל כמיטב יכולתו ומרצו לקידום ענייני החברה, ויקדיש לחברה את כל הזמן שיידרש לביצוע מסור ויעיל של תפקידו.
3.2 לא יעבוד בעבודות אחרות ו/או נוספות כלשהן, זולת אלו המנויות בחוזה זה, לרבות לאחר שעות העבודה ו/או במהלך חופשה בתשלום, אלא אם הנהלת החברה אישרה זאת בכתב ומראש והעבודות והעיסוקים האמורים, אף אם אושרו כך על ידי החברה, אינם מפריעים לפעילותו במסגרת עבודתו בחברה.
3.3 לא יקבל, במהלך תקופת ההעסקה, כל תשלום או טובת הנאה אחרת מכל צד שלישי שיש לה שר ישיר ו/או עקיף עם עבודתו בחברה.
למען הסר ספק, הפר העובד הוראה זו, הוא ייחשב כמפר תנאי יסודי של חוזה זה, ובנוסף לכך כל סכום ו/או טובת הנאה שיתקבלו על ידו כאמור יהיו שייכים לחברה, והחברה תהיה זכאית לנכות סכום זה, או את ערך טובת ההנאה, מכל הכספים שיגיעו לעובד ממנה.
3.4 העובד מאשר, כי אינו קשור בכל חוזה או התחייבות קודמת המונעים ממנו להתחייב בהתאם להוראות חוזה זה, וכי למיטב ידיעתו, הוא איננו מפר כל התחייבות שנתן למעביד קודם.
3.5 ישמור בסודיות ולא יעביר או יגלה לאחר, ידע, או ידיעות מקצועיות, עסקיות, כספיות או אחרות הנובעות במישרין ו/או בעקיפין, לחברה ו/או לקשרים עם לקוחותיה, ספיקה, עובדיה ואחרים, בין אם ידע, מידע או ידיעות כאלה, הגיעו או יגיעו אליו, אגב מילוי תפקידו או אחרת (להלן: "מידע סודי").
3.6 האמור לעיל חל גם על מסמכים שיימסרו ו/או יגיעו לידי העובד בקשר עם עבודתו בחברה, ומסמכים כנ"ל יוחזרו לחברה מייד עם דרישתה הראשונה או עם תום תקופת ההעסקה.
3.7 העובד יודיע לחברה מייד לכשיוודע לו על אובדן, חשש לאבדן או "דליפה" בכל דרך שהיא של המידע הסודי למי שאינו מוסמך לקבלו.
3.8 3.8.1 למען הסר ספר, מובהר בזה כי הוראות ס"ק 3.5 ו – 3.6 לעיל תעמודנה בתוקפן ותחייבנה את העובד גם לאחר תום תקופת ההעסקה.
3.8.2 מוסכם בזה כי הוראות סעיפים 3.5, 3.6 ו – 3.8.1 לעיל נועדו להגן על אינטרסים לגיטימיים של החברה.
העובד מצהיר כי הוא מודע לחשיבותן של הוראות אלה עבור החברה, וכי הפרתן עלולה לגרום לחברה נזקים כבדים, בשל החשיבות הנודעת למידע הסודי ו/או לידע המפורטים בסעיף דלעיל עבור עצם קיום החברה.
3.9 היה והעובד יפר התחייבות מהתחייבויותיו המנויות לעיל, תהיה החברה זכאית מבלי לגרוע מכל סעד או תרופה אחרת העומדים לזכותה ל פי כל דין ועל פי חוזה זה, לתבוע את העובד לתשלום פיצויים בגין כל נזקה עקב הפרת התחייבותו כאמור, לרבות בגין הפסד רווחים.
...
3.11 יעשה שימוש בציוד החברה ובכלי העבודה, כולל במחשב החברה ובתוכנות שהותקנו בו, אך ורק לצורך ביצוע עבודתו. ידוע לעובד והוא מסכים כי החברה רשאית לערוך בדיקות במשרדיה ובמקום פעילותה, כולל בדיקות של תשדורות דואר אלקטרוני ושימוש באינטרנט, ובדיקת התוכן של התשדורות והשימוש."

ד. לפי נספח לחוזה העבודה וכפי שעולה גם מתלושי השכר שהוצגו (לשנת 2016 בלבד, נ/3 לתצהיר התובע), לתובע שולם שכר יסוד (7,500 ₪ עובר לסיום עבודתו) וכן עמלות בגין מכירות.
ה. ביום 8.8.16 יפת זומן לשימוע. במכתב ההזמנה לשימוע (נספח נ/4 לתצהיר התובע) נרשם:
"שלום רב,
1. החברה מבקשת לזמן אותך לשימוע, בעקבות ובשל הנסיבות הבאות:
לפי מידע שנאסף בעניינך, נראה כי אתה עובד במקביל במקום עבודה נוסף בזמן העבודה בשעות העבודה תוך שימוש במשאבים שהחברה מעמידה לרשותך.
2. הינך מוזמן בזאת להציג את עמדתך בעניין סיום יחסי העבודה, אם רצונך בכך, בישיבה שתתקיים ביום ד' 10.8.16 בשעה 13:00 במשרדי החברה בפני האנשים הבאים:
יניב קוש, מנכ"ל, עו"ד יניב אופק, יועץ משפטי לחברה.
3. לידיעתך, הנך רשאי להסתייע בשירותיו של עו"ד. אם רצונך בכך – נבקשך להודיע על כך מבעוד מועד.
4. ישיבת השימוע הינה זכות ואיננה חובה. אם ברצונך שלא לקיים ישיבה זו נבקשך להודיע על כך בכתב.
5. לאחר הישיבה יישקל אופן והמשך העסקתך."

בשולי המסמך שהוצג נרשם בכתב יד: "קיבלתי את המכתב, שלומי" ושורטט קו לחתימה (אך אין חתימה של העובד).
ו. באותו יום (8.8.16) נמסר ליפת מכתב נוסף לפיו הוא מושעה מהעבודה. להלן נוסח המכתב (נ/6 לתצהיר יפת):
"הנדון: השעיה מעבודתך

  1. מחומר שנאסף נראה כי נצטברו חשדות לפיהם אתה עובד במקום עבודה אחר במקביל.
  2. אשר על כן ובהתאם לאמור בפרק כללי המשמעת של תקנות המשמעת הכללי בעבודה, ובין השאר בס' 53-52 לתקנון זה, החליטה החברה להשעותך מן העבודה.
  3. אשר על כן אתה מושעה מעבודתך מהיום, 8.8.16, ועד ליום שישי 12.8.16, אלא אם תודיעך החברה על ביטול ההשעייה קודם לתאריך זה.
  4. בתקופתה ההשעייה לא תתייצב לעבודה ולא תהיה זכאי לשכר כלשהוא בגין ימים אלו.
  5. מכתב זה אינו מהווה מכתב פיטורין."

ז. השימוע קוים במועד שנקבע, בנוכחותו של מר יניב קוש, מנכ"ל החברה (להלן – קוש), מר אבישי שמש, סמנכ"ל החברה, עו"ד אופק, ב"כ החברה, יפת ובא כוחו – עו"ד רן שפירא.

מפאת אורכו (מעל שלושה עמודים), לא יצוטט כל הפרוטוקול, ונסתפק בהפניות לעיקרי הדברים.

תחילה הוצג ליפת חשדה של החברה, כי הוא עובד במקום עבודה אחר. לכך השיב יפת כי "בחיים לא קיבלתי תמורה כלשהיא מבן אדם שקשור לחברה או באופן אחר, בחיים לא קיבלתי טובה הנאה מכל ספק לקוח או וואטאבר". כאשר נשאל שוב במפורש אם עבד במקביל לעבודתו בחברה, יפת השיב: "לא היו דברים מעולם, מעולם לא עבדתי במקום אחר".

כאשר נשאל במפורש לגבי חברת קונצ'רטו – "האם ייתכן שבזמן העבודה היית נוכח בחברת קונצ'רטו וביצעת עבורה פעילויות שונות לקידום ענייניה?", יפת השיב – "הייתי בחברת קונצ'רטו, יצא לי להיות שם מספר פעמים, בשעות העבודה שלי, כמו שהייתי בחברות אחרות שהם לקוחות כמו לורד כריך ארד ממפיס ואחרים". יפת הוסיף שנוכחותו במקום היתה מטעם החברה וציין כי "לפני חודש חודשיים סיפרתם על מוצרים של פילסברי, וביקשתם ממני לעשות בדיקה, סקר שוק, וכו'. יש לי חבר טוב מאוד מפוליבה [חברה נוספת העוסקת בתחום – ד.ו] ביקשתי גם ממנו לעזור לי". כשהתבקש להפנות במדויק מתי הופנה לקונצ'רטו, חזר יפת וטען כי "לפני חודש חודשיים".

מתשובות שניתנו בהמשך, עלה כי הפניה לקונצ'רטו היתה ביוזמתו של יפת ולא לבקשת החברה. כאשר נשאל "למה דווקא בקונצ'רטו?", השיב – "כי אני מכיר את הבעלים, אשר טולדנו הוא חבר שלי טוב מאוד, נציג הבעלים, הוא מנהל שם את כל העסק, וראיתי לנכון, כמו שראיתי לנכון לדבר עם יעקב מפוליבה ואחרים".

בהמשך, הוצג בפני יפת במפורש חשדה של החברה – "יש לחברה חשד לפיו במהלך עבודתך בקפוא זן היית מעורב בניהול שוטף של חברת קונצ'רטו במספר תחומי פעילות. מה אתה עונה על כך?". תשובתו של יפת –
"מי שמכיר אותי בתור שלומי מכיר אותי גם כאדם שתמיד אוהב לעזור. לא משנה מה הסיטואציה או למי. כפי שציינתי לפני זה אשר חבר מאוד טוב וביקש ממני עזרה בדברים כאלה ואחרים. כמו עזרה לסוכן, כמו עזרה בסיטואציות כאלה ואחרות וייעצתי לו מה אני הייתי עושה.

להלן המשך חילופי הדברים בשימוע:
"ש. האם כל הקשר שלך עם קונצ'רטו היה ישירות ובלעדי מול אשר טולדנו?
יפת: גם עם אשר טולדנו וגם עם כל מיני אנשים שבמערכת וזה היה טלפוני ובעזרה.
ש. באיזה תחומים עזרת לקונצ'רטו?
יפת: לפני חודש בערך, ישבתי בבית קפה, הגיע בחור בשל אייל מיוניליוור, התחיל לשוחח עם חברי לגבי מחירים וכו', הצגתי אותי בתור שלומי שעובד בקפוא זן ומכיר את הנפשות הפועלות ביוניליוור כולל שמות, ראיתי שהשיחה גלשה לטונים גבוהים, אמרתי לו – אדבר איתך טלפונית אך לא בשעות העבודה.
ש. האם מלבד האירוע הזה שעליו סיפרת בפסקה הקודמת, סייעת לחברה בדרך כלשהי אחרת?
יפת: בוודאי שכן.
ש. איך?
יפת: כמו שאני אוהב לעזור להרבה אנשים. היתה לי סיטואציה של ריב בין לקוחות שמתחרים, אני הושבתי אותם לשיחה וקושרתי ביניהם.
ש. נסה למנות את כל התחומים שבהם עזרת לקונצ'רטו.
יפת: אני רוצה לציין איזה משהו. ...לא הסתרתי מעולם והכל בקטע של בקשה ובקטע של ידיעה. זה היה בשביל חבר שלי.
ש. האם היית חשוף לנתוני ניהול של קונצ'רטו כמו מאזנים, מספרים?
יפת: הכל. גם בכריך בריא. הכל.
ש. ממתי מתבצעת העזרה הזו לקונצ'רטו? במשך כמה זמן?
יפת: מספר חודשים – שלושה ארבעה חמישה אל תתפוס אותי במילה.
ש. האם היית מעורב גם בקליטת עובדים לקונצ'רטו?
יפת: כן. כל הדברים שעשיתי – מעל 90% עשיתי מהמשרד שלו בפ"ת בשעות הערב.
...
ש. האם היית מעורב ברכב ובגביה עבור קונצ'רטו?
יפת: ברכב כן, ובגביה גם, כן. אבל לא פיזית. הייתי מעורב בכל כולל הכל, ועזרתי בהכל כולל הכל – והנחיתי את האנשים שלו מה אני הייתי עושה במקוום
ש. וכל זה נעשה רק בשעות הערב?
יפת: רוב העבודה שעזרתי היתה בשעות הערב, הלילה והבוקר המוקדמות, במהלך היום גם קיבלתי טלפונים.
עו"ד שפירא: הוא עזר גם במהלך היום, ובכל התחומים, כיצד נוכל להתקדם, מה ההאשמה?
...
ש. כאן טוענים שהעזרה שלך היתה ברמה של עבודה שוטפת. באופן מלא. על חשבון זמנך בקפוא זן. האם טיפלת באותה רמה בלקוחות שתחת טיפולך? האם מישהו עזב או הפסיק לקנות?
יפת: לא פגע בזמן העבודה ואל שום דבר. טיפלתי בלקוחות באותה רמה! א' ב' שלי זה בקפוא זן. אם הייתי רוצה להסתיר, הייתי מביא עוד טלפון או מכשיר כלשהוא ואף אחד לא ידע כלום. לא מחקתי ולא הוספתי או גרעתי מילה.
ש. האם ביקשת רשות לפעולות האלו מקפוא זן? האם הודעת על כך למישהו? על הממשק הזה עם קונצ'רטו?
יפת: מה ההבדל בין חברה א' לב'? אני צריך לקבל אישור לא היתה לי בעיה עם אף לקוח בכל דבר הייתי מביא ושם אותם על השולחן. אני הרמתי טלפון לניסים בארנץ' והביא לי קורות חיים והיא אכן עובדת בקונצ'רטו. הוא לקוח שלי אז מה זה אסור?
ש. האם היית האם היית נוכח בקונצ'רטו בבקרים בשעות עבודה רגילות במהלך שבוע העבודה שלך?
יפת: יצא להיות איזה פעם או פעמיים מספר פעמים הייתי שמה, לבדוק את נושא פילסברי, ומספר פעמים שמתי שם את הרכב שלי כדי לנסוע עם לקוחות אחרים, כמו פוליבה וכד'.
יניב קוש: האם לפי מה שטענת היית בקונצ'רטו לצורך המאפים, איך זה שכשכשאלתי אותך לפני שבועיים אמרת שאתה לא מכיר את הנושא ואין לך נתונים?
יפת: שקר וכזב. איך אין לי אם כשקיבלת אותי היה כתוב בקורות חיים שהייתי עצמאי.
...
קוש: הפעילות של המאפים אמורה להתחרות בקונצ'רטו. איך זה מסתדר עם העזרה שלך לאשר טולדנו אתה יודע שאנחנו הולכים להיכנס לתחום המאפים ונמצאת שם כבר עם כמה מוצרים.
יפת: זה מוצר שהוא שונה לחלוטין. כל מוצרי המאפים הם שונים- זה כמו שיש לך עוגה של רולדין או של עוגיות הזהב. אין לקוח אחד שהוא מנגד בין קונצ'רטו ובין קפוא זן, זה אותו סגנון ולא אותו סוג. גם פעילות המאפים לא מתנגשת.
קוש: אתה יודע שאנחנו הולכים להיכנס לתחום המאפים, ובכל זאת אתה היועץ של קונצ'רטו. אם אמרתי לך שאני הולך להיכנס למאפים, לא חשבת לומר לי שאתה יועץ למתחרה שלי?
יפת: אתה אמרת שירדת מזה. אם היית נכנס לזה הייתי בוודאי אומר לך. במצגת רשום רק פילסברי, ואני הייתי ברור שהייתי אומר. אני מצפה כעובד שעבוד 8 שנים, ואוהב מאוד לעזור, ועזרתי לכל העולם לא אסכן את העבודה שלי."

ח. ביום 14.8.16 נמסר ליפת מכתב סיום עבודה, שזו לשונו (נ/7 למוצגי יפת):
הנדון: סיום העסקה בחברתנו
לאחר שזומנת לשימוע כדין והזמנה זו נמסרה לך ביום 8.8.16, ולאחר השימוע שנערך לך ביום 10.8.16, ולאחר ששקלה החברה את עמדתה לאור החומרים שהונחו לפיה ולאור תשובותיך לשאלות השימוע, הננו נאלצים לסיים את עבודתך בחברתנו, בשל הסיבות אותן מיננו בהזמנה לשימוע.
2. יום סיום יחסי עובד מעביד יהיה היום, 14.8.16.
3. על פי הידוע לחברה, ולמרות הכחשותיך בשימוע שנערך לך, הפרת את האמון שניתן בך ועבדת במקביל בחברה במקום עבודה אחר, תוך שאתה מנצל את משאבי החברה שהועמדו לרשותך.
4. אשר על כן, ועפ"י הוראות המשמעת שבתקנון העבודה הכללי במשק, שהובאו לידיעתך בזימון לשימוע, מצאה החברה לנכון שלול את תשלום חלף ההודעה המקודמת וכן את פיצויי הפיטורין.
5. מכתב זה מהווה גם אישור על תקופת ההעסקה. החברה מאשרת בזאת כי העובד הועסק בחברה מיום 1.6.09 ועד יום 14.8.16."

4. להלן תמצית טענות החברה:
א. הוכח כי העובד, שחתם על תניית איסור תחרות וחובת סודיות, חבר לעו"ד של אביו, אשר קיבל לידיו בנאמנות את ניהולה של חברה בשם קונצ'רטו, העוסקת בתחום המאפים, וסייע לו לנהל בפועל את החברה הנ"ל בהיותו עובד של התובעת, על חשבון זמן העבודה אצלה ובאמצעות רכוש שהעמידה לרשותו. בעניין זה החברה הפנתה לצילום רכבו של יפת בחצריה של קונצ'רטו, איכון הטלפון הנייד שלו, העובדה כי ברכבו של יפת נתפסו מסמכים רבים השייכים לקונצ'רטו ובהם מידע עסקי רגיש. כן הפנתה התובעת לכך שיפת החל לעבוד אצל קונצ'רטו, לפי הגרסה המקלה ביותר, כבר בדצמבר 2016. בהקשר זה החברה הפנתה לכך שכתובת הדוא"ל של יפת בקונצ'רטו (concerto@gmail.com02) מעידה על בכירותו של יפת בקונצ'רטו (מספר 2 בארגון). עוד הפנתה לחלקים מעדותו של יפת מהם עולה כי היה מעורב בכל היבטי פעילותה של קונצ'רטו, המתחרה בנתבעת בתחום המאפים.

ב. לשיטת החברה, הוכח עוד שיפת קיבל תמורה מלקוחותיה (קבלת כספים מ"יוניקו") ואף החתים לקוח אחר (פארק שפיים) על חוזה בנוסח שהושמט ממנו סף מכירות המזכה את הלקוח בבונוס, באופן שגרם לחברה נזק כספי ממשי.

ג. החברה טענה כי מעשיו של יפת מהווים הפרת חוזה העבודה, העברת קניין רוחני שלה, פגיעה בחובת תום הלב המוגברת שביחסי עבודה וקבלת שכר מהתובעת, שעה שהעובד כלל לא עבד עבורה.

5. להלן תמצית טענות העובד:
א. החברה לא הגישה תלונה במשטרה, למרות המעשים החמורים שייחסה לו. גם לא הוצגו די ראיות להוכחת מעשים אלה. כך למשל, החברה לא הציגה דיווחי נוכחות של יפת ולעומת זאת התבססה על מכתב אנונימי שהתקבל אצלה. באותו הקשר גם נטען כי החברה הציגה רק שלוש תמונות של רכב (נטען שהוא רכב חברה שנמסר ליפת לצרכי עבודתו), שאין לייחס להן כל משקל, מאחר שלא ברור מי צילמן, מתי ומספר רכב אינו ברור. בקשר לחוקר שהחברה שכרה, יפת ציין כי מדובר בחקירה בת ימים ספורים ועל כן לא יכלה להביא למסקנות מרחיקות הלכת של החברה. גם לגבי תמלולי שיחות שהחברה הציגה, יפת טען שאין לתת להם משקל, מאחר שלא הוזמנו הדוברים בשיחות שהוקלטו.

ב. יפת חזר על גרסתו לפיה לא קיבל תמורה מגורמים שלישיים בעת שעבד בחברה, כי היה במפעל של קונצ'רטו על מנת לבדוק נושא של מאפים ומכל מקום, קונצ'רטו אינה מתחרה בחברה התובעת. בהקשר האחרון נטען כי לקונצ'רטו נפתח כרטיס לקוח אצל החברה והדבר סותר את הטענה כאילו מדובר בחברות מתחרות.

ג. לגבי המסמכים שנמצאו ברכבו של יפת, נטען כי מדובר במסמכים של עו"ד טולדנו, ששכח אותם שם.

ד. יפת לא חזר על רכיבי תביעתו במסגרת סיכומיו, לא הבהיר את הסכומים שתבע, אלא ביקש בסיכומיו לדחות את התביעה ולקבל את תביעתו.

6. בישיבת ההוכחות העיד מר יניב קוש, מנכ"ל החברה, כעד יחיד מטעם התובעת. מטעם הנתבע העידו יפת ועו"ד טולדנו.

דיון והכרעה
7. מכל המתואר לעיל עולה כי המחלוקת העיקרית שבפנינו היא בשאלה מה היה אופי יחסיו של יפת עם חברת קונצ'רטו ואם אלה היוו הפרת חובות אמון של יפת כלפי מעסיקתו, התובעת.

8. מדבריו של יפת בשימוע, מעדותו בבית הדין ומסיכומיו עולה שאין חולק כי יפת אכן היה בקשר עם קונצ'רטו וסייע לה בנושאים ניהוליים רבים, בזמן שעדיין היה מועסק אצל התובעת.

עוד בשימוע יפת אישר שהן התובעת והן קונצ'רטו עוסקות במאפים, אך לשיטתו של יפת, מדובר בתחומי עיסוק שונים ("זה אותו סגנון ולא אותו סוג"). יפת אישר שביקר אצל קונצ'רטו, מספר פעמים, גם בשעות העבודה וכי הוא מכיר את הבעלים, עו"ד טולדנו. כשהוצגה בפניו טענת התובעת, לפיה היא חושדת שבמהלך עבודתו אצלה, היה מעורב בניהול שוטף של קונצ'רטו, יפת לא הכחיש את הדברים, אלא הציג זאת כהושטת עזרה לחבר ("כפי שציינתי לפני זה אשר חבר מאוד טוב וביקש ממני עזרה בדברים כאלה ואחרים. כמו עזרה לסוכן, כמו עזרה בסיטואציות כאלה ואחרות וייעצתי לו מה אני הייתי עושה"). עוד אישר שהקשר לקונצ'רטו לא היה רק עם טולדנו, חברו, אלא עם גורמים אחרים בחברה. כשנשאל במה התבטאה העזרה שהושיט, יפת נתן דוגמה לשיחה או מו"מ עם ספק או לקוח (יוניליוור). כשנשאל אם קיימות דוגמאות נוספות, השיב - "בוודאי שכן". כשהתבקש לפרט את כל התחומים בהם עזר לקונצ'רטו, אישר שהיה חשוף לנתוני ניהול של קונצ'רטו כמו מאזנים, מספרים, שהיה מעורב בקליטת עובדים, גביה, ובמילותיו של יפת - "הייתי מעורב בכל כולל הכל, ועזרתי בהכל כולל הכל – והנחיתי את האנשים שלו מה אני הייתי עושה במקום". יפת גם אישר שהעזרה שהושיט לקונצ'רטו נמשכה מספר חודשים "שלושה ארבעה חמישה אל תתפוס אותי במילה". כלומר, מחודש אפריל 2016 לערך, ואין מדובר באירוע חד פעמי.

9. בדומה, גם בחקירתו הנגדית יפת בבית הדין הוא אישר שהיה מעורב בכלל תחומי הניהול בקונצ'רטו, עוד בזמן שעבד אצל התובעת. ר' בעמוד 23 החל משורה 4 (ההדגשה הוספה – ד.ו.):
"ת. אני עזרתי לאשר טולדנו בתור חבר וייעצתי לו כל מיני דברים. במהלך היום היו לפעמים שיחות טלפון ואמרתי שנפנה את זה מעבר לשעות העבודה. אולי נשלחו באותו זמן וואטסאפ או מסרון.
ש. היית מעורב בגיוס ופיטורי עובדים של קונצ'רטו?
ת. חלק מהדברים ששוחחתי עם אשר, הסברתי לו שבמחסן יש חוסר בקרטונים. הוא לא מאותו תחום ואני הראיתי לו והסברתי לו ואשר הגיע למסקנה שצריך לפטר את העובד של המחסן כי נעלמים שם דברים. אז אם אתה רוצה לקשר...
ש. ובקליטת עובדים?
ת. יצא לי פעם אחת לדבר עם בראנצ' שהם לקוח ושאלתי אותו אם יש לו פקידה והיא כך התחילה לעבוד.
ש. פעולות גביה, היית מעורב עבור קונצ'רטו?
ת. פיזית לא עשיתי אבל רשמתי להם רשימות מה קורה.
ש. מה לגבי רכש? היית מעורב?
ת. המלצתי על דברים כאלה ואחרים, ביקשתי מאשר רשימה של ספקים מהגבוה לנמוך ואיזה מוצרים הוא לוקח ואמרתי לו לאיזה חברות הוא יכול לפנות ולבקש מחירים. גם הכרתי לו כמה שאני מכיר כמו טייסטי וכמו.. עוד מישהו שלא עולה לי כרגע שמו.
ש. יש תחום כלשהו בקונצ'רטו שבו לא היית מעורב?
ת. לא. ניסיתי לעזור לו בכל מה שאני יכול ובכל מה שאני מבין. השתדלתי לעזור איפה שאני יכול ומבין.
ש. וכל זה היה רק בערב?
ת. מדי פעם היו לי שיחות טלפון איתו ששוחחנו, ממש עשר עשרים שניות והעברנו את זה לערב.
...
ש. האם אתה מסכים שאם 90% מהעבודה אתה עושה בערב ואתה מדבר איתו מדי פעם אתה צריך לבוא אליו במהלך היום, כי איך תספיק?
ת. לא נגעתי בגביה ובגיוס, הבאתי לו סך הכל ייעוץ.
ש. אז בשביל זה היית צריך לבוא אליו?
ת. באתי ורשמתי כל מיני דברים. חלק מהדברים שמצאתם באוטו ... (מעיין במסמכיו). מפנה לנספח ד' לתצהיר הנתבעת. זה דו"ח הסוכנים שהראה לי של גביה ואמרתי לו מה צריך לעשות. דוח ספקים סימנתי לו מה צריך ללכת ולהתעקש והסברתי לו מה צריך לעשות. כל זה נעשה אצלו במשרד .
...
ש. למעשה ציידת את אשר לטענתך בערב, בכל הידע שצריך כדי לנהל את קונצ'רטו?
ת. כן.
...
ש. לגבי התפקידים בקונצ'רטו, אחד התפקידים שעזרת בהם היה גם בנושא של מלאי, דיברת קודם על מחסן?
ת. הראיתי לו שיש לו בעיה במלאי. גם ביצור, בקטנה.
ש. עיקר העזרה שלך היה בתפעול?
ת. בקטנה בתפעול. בכל מיני דברים נגענו, לא נכנסנו לעובי הקורה בכל דבר. זה יכול להיות חוסר מלאי, אם הפקידה יכולה לעשות קומבינות של זיכויים..."

במקום אחר בחקירתו הנגדית של יפת, ניתן להסיק שהיה מעורב גם בפיטורי עובדים, ובלשונו – "אני המלצתי" (עמוד 25 שורה 18), למרות שיפת ניסה להתחמק ממתן תשובה ישירה בעניין זה ור' את כלל תשובותיו בנושא, שם החל משורה 12).

10. יפת ניסה בחקירתו הנגדית להדגיש שהיה בקשר עם טולדנו רק בשעות הערב ולא על חשבון שעות העבודה (ר' למשל בעמוד 21 שורה 2 – "רוב הזמן זה היה זמני הפנוי אצלו במשרד"). גרסה עובדתית זו אינה מתיישבת עם תשובותיו מהן עולה שהיה מעורב בפיטורי עובדים ועל פי סברתו, גם עמדו מאחורי המכתב האנונימי שנשלח לחברה ופתח את הבירור והחקירה שבסופם פוטר. אם כך הם הדברים, הרי שגם לשיטתו של יפת, עובדים של קונצ'רטו, שמן הסתם לא היו במשרדו של עו"ד טולדנו בשעות הערב ולאחר שעות העבודה המקובלות, הכירו אותו והוא הכיר אותם, שהרי המליץ על פיטוריהם. כאשר יפת התבקש להסביר את הסתירה בין הדברים, תשובתו היתה מתחמקת ולמעשה לא השיב לשאלה שהוצגה לו (עמוד 25 שורות 20 – 25).

לא למותר לציין בהקשר זה שיפת אישר שמכוניתו נצפתה בחצרי קונצ'רטו והוא אישר שהמכונית שצילומיה הוצגו על ידי התובעת היא אכן מכוניתו (עמוד 26 שורות 8-9). בנוסף, אישר שהתייצב במפעלה של קונצ'רטו על מנת להכיר את תהליכי הייצור (עמוד 25 שורות 24 – 25: "יצא לי לבוא לשם בגלל פיסלבורי כי צריך לבדוק את תהליך הייצור מההתחלה עד הסוף").

11. מתשובותיו של יפת בחקירתו הנגדית בבית הדין, עולה כי נהג בניגוד עניינים בין עבודתו בתובעת ובין העזרה לכאורה שהושיט לחברו, עו"ד טולדנו, לשיטתו. כך למשל אישר שהוא עזר לטולדנו ("הוא ביקש ממני עזרה" - עמוד 20 שורות 8 – 11), אך גם אישר ש"לפעמים הייתי במפעל וגם כשניסיתי להביא אותו בתור לקוח" (עמוד 21 שורה 4).

12. יפת אישר שניסה לגרום לכך שקונצ'רטו תהיה לקוחה, בשנת 2013, אך אין ראיה לכך שאכן הפכה ללקוחה (עמוד 22 שורות 4 – 10). ואכן בהמשך החקירה הנגדית, יפת אישר שקונצ'רטו אינה לקוחה של התובעת - "לשאלתך, הוא לא לקוח" (עמוד 22 שורות 23 -24).

13. למעשה, תשובותיו של יפת לשאלה מדוע פנה לקונצ'רטו מלכתחילה היו מעורפלות ואינן מתיישבות זו עם זו.

תחילה העיד שפנה לקונצ'רטו בעקבות הוראה של קוש לפנות לחברות שמייצרות מאפים קפואים ("יניב אמר לי לך לחברות שמייצרות מוצרים שתוכל להוציא מהם את הכי הרבה אינפורמציה בצורה כזו או אחרת" – עמוד 19 החל משורה 23).

לאחר מכן אישר שפנה לקונצ'רטו מאחר שהוא מכיר את הבעלים, את עו"ד טולדנו (שם החל משורה 28).

בהמשך, העיד שעו"ד טולדנו הוא שפנה אליו במסגרת החברות ביניהם וביקש ממנו עזרה בעסק. ר' עמוד 20 שורות 4 – 5, 9.

במקום אחר, יפת העיד שניסה לקשר בין קונצ'רטו ובין התובעת, כך שקונצ'רטו תהפוך ללקוחה של התובעת (עמוד 22 שורות 4 – 10). יחד עם זאת, העיד גם שמי שניסה ליצור את הקשר הוא "בחור בשם אילן אלפסי" (שם שורה 5) ואילו יפת קיבל דו"ח מסוכן שרשם את שמה של קונצ'רטו כלקוח פוטנציאלי (שורות 15 - 24).

כשיפת התבקש ליישב בין הגרסאות השונות שמסר, תשובתו היתה מבולבלת ולא משכנעת (עמוד 22 שורה 25):

"ש. אז היית בקשר עם קונצ'רטו כדי לנסות להביא אותם כלקוח?
ת. גם ולטפל בנושא של פילסברי, כמו שהוא ביקש ממני וגם בשביל סתם הפסקה ללכת לחבר, בלי שום קשר."

תשובות מבולבלות ובלתי עקביות אלה לא היו משכנעות ומעידות על רמת מהימנות נמוכה של כלל עדותו, שבעיקרה היתה מיתממת וניסתה לשוות לכלל מעשיו של יפת אצל קונצ'רטו כאילו הסתכמה בהושטת עזרה לחבר ותו לא.
14. ניתן להסתפק בדברים של יפת עצמו, בשימוע וגם בבית הדין, על מנת להגיע למסקנה לפיה יפת הקדיש חלק ניכר מזמנו החל מחודש אפריל 2016, לייעוץ ועזרה העולים כדי ניהול יום יומי של קונצ'רטו, וכל זאת בזמן שהוא אמור לעבוד עבור ולטובת החברה שהעסיקה אותו.

יש להזכיר בהקשר זה כי התובע החזיק במשרה בכירה אצל התובעת. כך אישר בעדותו - ממונה על 13- 14 סוכני מכירות (עמוד 19 שורות 2 – 6, עמוד 25 שורות 3 - 4).

דווקא משום בכירותו אצל התובעת, נדרשת מידת אמון ונאמנות גבוהה של העובד כלפי מעסיקו ועניין זה גם יכול ויהווה שיקול בשלילת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. ר' לעניין זה הנפסק בע"ע (ארצי) 57033-11-13 כפרי – שניב תעשיות נייר בע"מ, 10.11.2016. ר' גם הנפסק בע"ע (ארצי) 164/99 פרומר – רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 (1999) וע"ע (ארצי) 35403-12-11 קאנטרי פלורס בע"מ – נחמני, 29.11.2016).

15. בהקשר זה, נדחות טענותיו של יפת, כאילו העובדה שבשנת 2014 חתם על חוזה עבודה כסוכן מכירות ולא לתפקיד שהוא מילא, מעידה על כך שהוראות החוזה אינן חלות עליו.

ראשית, משום שמדובר בחוזה משנת 2014, תקופה ארוכה לפני פיטוריו של יפת ואין בפיו טענה כאילו המעסיק או מי מהצדדים לא פעל כלל על פי הוראות הסכם זה. שנית, מקובלת עלינו עדותו של קוש בנושא זה לפיה מדובר בטעות סופר ותו לא, שכן השכר שנקוב בנספח לחוזה הוא שכרו של יפת. עוד טען שאם היתה ליפת טענה בעניין זה, היה מבקש בעצמו לתקן את הוראות החוזה (עמוד 8 שורות 7 – 10).

לא למותר לציין, כי רק בחקירתו הנגדית של קוש נטען כאילו קיים נוסח אחר של חוזה עבודה (עניין שלא הוזכר בתצהירו של יפת, ר' התייחסותו לחוזה בסעיף 5 לתצהירו). מכל מקום, אין לטענה זו שהועלתה בישיבת ההוכחות, כל עיגון בראיות (ר' גם בעמוד 8 שורה 21).

עוד נוסיף בהקשר זה, כי ההוראות עליהן החברה, התובעת, נסמכת בתביעה זו הן למעשה יישום של חובת הנאמנות שנקבעה בפסיקה, כך שגם אלמלא הדברים היו קבועים בחוזה העבודה, אין משמעות הדבר כי לא חלה על הצדדים חובת נאמנות הדדית. מכל מקום, יפת אישר בחקירתו הנגדית שקיים את ההוראות שבסעיף 3.1 ואילך לחוזה העבודה, כך שבפועל נהג על פיו (עמוד 21 שורות 24 - 32).

16. יפת טען בסיכומיו כי יש לדחות את התביעה בשל דלות הראיות מצד התובעת. אכן למרות שקוש ציין בעדותו מספר פעמים כי יש בידי החברה ראיות למכביר (למשל בעמוד 4 שורות 18 – 19, 26 – 29, עמוד 6 שורות 18 – 24, עמוד 12 שורות 9 -12, 32-33, עמוד 17 שורות 24 - 28), אלה לא הוצגו. עם זאת, גם אם הראיות מטעם התובעת אינן רבות, הרי שמדובר בראיות מספיקות, המלמדות על השתלשלות האירועים מצדה של התובעת וכיצד המידע לגבי פעילותו של יפת בקונצ'רטו הגיע לידיעתה. כמו כן, הראיות שהתובעת הציגה מספיקות מאחר שהן משתלבות עם עדותו של יפת עצמו, המהווה חיזוק ואף סיוע (במובן הראייתי) לגרסת החברה.

17. יתירה מכך - לדברים שיפת מסר בעצמו, מצטרפת עדותו של קוש, שלא נסתרה, לגבי האופן שבו התגלו הדברים לתובעת – קבלת המכתב האנונימי (ת/2), הפעלת חוקר (שחקירתו לא הוצגה כראיה בהליך), צילומי מכוניתו של יפת בחצרי קונצ'רטו (עובדה שיפת אישר), צילום מסמכים של קונצ'רטו שנמצאו במכונית שהחברה נתנה לשימושו של יפת לצרכי עבודתו אצלה (טבלאות אקסל של קנית מוצרי גלם, טבלת מכירות של סוכן, אקסל מכירות, רשימת ציוד אצל לקוחות, מסמך יעדים, אישור הפקדת המחאות וצילום המחאות, תעודות משלוח של המחאות באלפי שקלים, פירוט הלוואות מבנק, רשימת מלאי כנגד מכירות, כולל שמות ספקים, סיכום פגישת עבודה עם סוכנים ממאי 2016, רשימת לקוחות חדשים (שמו של יפת מופיע בראש המסמך) - נספח ז' לתצהיר קוש) והודעות דוא"ל שנשלחו ליפת, בנוגע לקונצ'רטו, לכתובת הדוא"ל שלו אצל התובעת (נספח ח' לתצהיר קוש).

18. לאור תמונה ראייתית זו, העובדה שהתובעת הציגה גם תמלולי שיחות שקוש היה אחד המשתתפים בהן, גם אם באותן שיחות לקחו חלק אנשים נוספים שלא העידו בהליך, אינה מעלה או מורידה. אשר לשאלת המשקל לתמלולים אלה, הרי שקוש יכול היה להיחקר על כך בחקירתו הנגדית. כל שנשאל בנושא הוא שאלה משפטית – מדוע לא כל הדוברים בשיחות התייצבו להעיד מטעם התובעת. לא הוצגה לו כל שאלה לגבי תוכנן של השיחות. עניין זה שוקל לחובתו של יפת, שלמעשה לא סתר את תוכן השיחות. יודגש כי אחת השיחות היא עם עובד של קונצ'רטו, שטען כי: "שלומי הגיע לפני שלושה חודשיים אלינו בערך לחברה, והוא הגיע בתור מטרה שהוא מספר לכולם שהוא יועץ של החברה שלנו וכל הזמן היה מזכיר את קפואזן לספקים, בתור משא ומתן כאילו להנחות הוא היה מזכיר את קפואזן. וגם בנוסף לכל הוא היה פשוט בערך איזה ארבעה ימים בשבוע מגיע אלינו, בערך מהבוקר עד הצהריים ועובד. היה מנהל ממש של כל העניינים של כל החברה, מה עוד הוא היה עושה שם? אתה יודע הוא היה מנהל את המשא ומתן עם ספקים, מחירים השתלט שם על כל העניינים. כל הזמן הוא היה מזכירו את העניין של קפואזן. בתור אתה יודע, להשיג מחירים יורת טובים אצל ספקים. הוא היה אומר להם, אני מקפואזן מגיע לי, מחירים ככה וככה אם אתם רוצים שנמשיך לעבוד...".

הדעת נותנת שאם לא היה ממש בדברים אלה, היתה התייחסות לכך בתצהירו של עו"ד טולדנו, נציג בעליה של קונצ'רטו ומנהלה בפועל. העובדה שהתייחסות כאמור אינה קיימת, גם היא שוקלת לחובתו של יפת.

19. האמור לעיל לגבי התמלילים אינו נוגע לתמלול שיחה בין "אייל הלוי" ו"אורית" וכן נספח ח' לתצהירו של קוש, בו הדוברים הם "אשר" ו"נתי", שלא התייצבו להעיד בבית הדין ונסיבות הגעתם של התמלולים לידיו של קוש, העד מטעם התובעת, לא הובררו. לתמלולים אלה אין לתת משקל בהערכת מסכת הראיות שהוצגו.

20. בראות עינינו, די בכל האמור לעיל כדי להגיע למסקנה כי יפת הפר את חובת האמונים שלו למעסיקתו, התובעת, בכך שבזמן שהיה אמור לפעול לטובת מעסיקתו, הלכה למעשה עבד כיועץ או יותר מכך – ניהל בפועל (גם אם לא בשכר) גוף מסחרי אחר. חומרה יתירה יש לייחס למעשים אלה, אם אכן מדובר בחברות מתחרות.

בעניין זה קוש העיד כך (סעיף 18 לתצהירו): "מדובר בחברה המתחרה באופן ישיר בתובעת, הפונה לקהל לקוחות זהה". עדותו בעניין זה לא נסתרה גם בחקירתו הנגדית, שם פירט את מגוון המוצרים המיוצרים ומשווקים על ידי החברה ואף הסביר את ניסיון ההתקשרות עם קונצ'רטו כלקוח, לגבי מוצר שאינו בליבת התחרות בין שתי החברות (עמוד 14 שורה 21 עד עמוד 15 שורה 6).

יפת הכחיש את הדברים הכחשה כללית בתצהירו (סעיף 30). עם זאת, מתשובותיו המתחמקות של עו"ד טולדנו בסוגיה, ניתן בהחלט להסיק כי מדובר בשתי חברות מתחרות (עמוד 33 שורות 1 – 9):

"ש. התובעת מתחרה בך באיזה אופן?
ת. לא מתחרים בי בכלל. הם חברה שיווקית ואני ייצורית.
ש. אתה לא משווק את המוצרים שלך?
ת. אני מייצר אותם ומוכר אותם.
ש. אתה ידע שהם מייצרים מוצרים זהים?
ת. אין לי מושג
ש. אתה מייצר בורקס קפוא?
ת. כן. לא נראה לי שזה אותו פלח שוק."

לא למותר לציין כי לפי אחת הגרסאות שיפת הציג, הוא נשלח על ידי התובעת למפעל של קונצ'רטו על מנת לעמוד אחר הליכי הייצור במקום. כך גם העיד טולדנו בחלק אחר בחקירתו הנגדית (עמוד 32 שורה 12 – "הוא ביקש ללמוד מה זה עניין של ייצור מאפים קפואים ומראים לו בעלי המקצוע את הדברים"). היינו, כפי שגם הוצג ליפת במהלך השימוע, מדובר בתחום שהתובעת עוסקת בו או לכל הפחות עמדה להרחיב בו את פעילותה.

סיכומו של נושא זה, הוכח כי התובעת וקונצ'רטו הן חברות מתחרות.

21. לדברים שהובאו לעיל יש להוסיף כי גם בא כוחו של יפת, שייצג אותו בשימוע, הוא הוא עו"ד של קונצ'רטו. אמנם עו"ד טולדנו טען בחקירתו הנגדית שעו"ד שפירא התבקש להגיע לשימוע על מנת לקבל את המסמכים השייכים לקונצ'רטו, אך הוא גם אישר שקונצ'רטו היא ששילמה את שכר טרחתו של עוה"ד, בגין התייצבותו לשימוע שקוים ליפת. לא למותר לציין כי עניין החזרת המסמכים לקונצ'רטו כלל לא נזכר בפרוטוקול השימוע, כך שספק אם זו המטרה שלשמה עו"ד שפירא נשלח על ידי קונצ'רטו לשימוע שנערך ליפת (ר' כלל העדות בנושא זה בעמוד 31 שורות 18 – 27). עניין זה מעיד על קשר עמוק יותר מאשר הושטת עזרה לחבר, ללא תמורה ומרמז שלקונצ'רטו היה עניין מסחרי מובהק בייצוגו של יפת מול מעסיקתו, התובעת.

22. בנוסף, כאשר יפת נשאל ממתי החל לעבוד בקונצ'רטו, תשובתו הספונטנית היתה שהוא עובד שם מאוגוסט 2016, כלומר החודש בו פוטר מהתובעת (עמוד 19 שורות 14 -15):

"ש. מתי התחלת לעבוד שם?
ת. ב – אוגוסט לפני שנתיים, סליחה בדצמבר."

על רקע כלל ההתרשמות מעדותו של יפת, לא מצאנו כי מדובר בטעות כנה או בלבול בתשובתו הספונטנית והראשונית של יפת.

23. זאת ועוד - יפת אישר שמילא בתפקיד בכיר יחסית בנתבעת, ממונה על 13- 14 סוכני מכירות (עמוד 19 שורות 2 – 6, עמוד 25 שורות 3 - 4). כך גם בקונצ'רטו הוא משמש כסמנכ"ל (עמוד 20 שורות 14 – 15). לעניין זה ר' גם את כתובת הדוא"ל שלו, שנושאת את מספר 2, כאשר מספר 1 בקונצ'רטו הוא טולדנו עצמו.

לכך יש להוסיף כי עו"ד טולדנו אישר בחקירתו הנגדית שאינו מבין בייצור מאפים, אלא "אני מבין בעסקים" (עמוד 29 שורות 27 – 32). במובלע ניתן להסיק מתשובותיו שבתחילת דרכו בקונצ'רטו לא היה לו את הידע במקצועי בתחום (עמוד 30 שורות 1-2). עוד אישר שבפועל מי שמנהל את קונצ'רטו הוא יפת ואדם נוסף בשם יוסף בדיחי (שם שורות 8 – 9).

לאור עדות זו, בשים לב לבכירותו של יפת אצל התובעת וגם אצל קונצ'רטו, קשה להימנע מהמסקנה לפיה יפת נשכר לעבוד אצל קונ'צרטו בזכות הידע שיש לו בתחום, שעה שנציג הבעלים הוא עו"ד שלא היה לו ידע קודם בתחום הרלוונטי.

24. בעניין התרשמות מעדותו של התובע, יש להוסיף את העדויות השונות לגבי הנסיבות שהובילו לכך ששקית מסמכים של קונצ'רטו נמצאה ברכבו של יפת (רכב שניתן לו על ידי התובעת לצרכי עבודתו). יפת העיד שהיה במשרדו של עו"ד טולדנו בפתח תקווה במוצ"ש (עמוד 21 שורות 20 – 23) ובמועד זה המסמכים הושארו ברכבו.

לעומת זאת טולדנו העיד שנפגש עם יפת במשרדי קונצ'רטו, באמצע השבוע ובשעות היום, בסוף יום העבודה, בסביבות 16:00 או 17:00, ועו"ד טולדנו ביקש מיפת שיסיע אותו לביתו שבפתח תקווה (עמוד 32 שורות 24 – 32).

בהתייחס לפער זה שבין שתי העדויות שנשמעו, מקובלת עלינו טענתה של התובעת בסיכומיה, לפיה יש להניח שעו"ד טולדנו העיד אמת. מאחר ששתי העדויות אינן מתיישבות זו עם זו בעניין זה, אין מנוס אלא להסיק שעדותו של יפת לגבי הנסיבות להימצאותם של המסמכים במכוניתו, אינה עדות אמת.

25. בשולי ההתייחסות למהימנות עדותו של יפת, ראוי לציין את עדותו המהימנה של קוש, לגבי הנסיבות בהן נודע לתובעת על מחיקת הודעות דוא"ל שנשלחו ליפת לכתובת הדוא"ל שלו אצל התובעת (עמוד 17 שורות 3 – 7). כלומר, למרות שיפת טען שאם היה פסול במעשיו, היה מסתיר אותם, הרי שבסופו של יום, כשהתובעת עמדה על מעשיו, הוא אכן ניסה להסתירם. עניין זה מלמד על מודעותו של יפת לפסול שבמעשיו.

26. על יסוד כל האמור לעיל יש לבחון את זכאותו של יפת לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.

27. מאחר שלא הובהר האם חלות על הצדדים הוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה כלשהו, סעיפי החוק הרלוונטיים בענייננו הם סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) וסעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001 (להלן – חוק הודעה מוקדמת).

בסעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים נקבע:
"בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים".

על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין לעבודה מנחה עצמו – בהקשר של שלילת פיצויי פיטורים לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, על פי הוראות תקנון העבודה בענף התעשייה, ש"הן בבחינת מסגרת לשיקולים המנחים את בית הדין, בהפעלת שיקול דעתו בשלילת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת" (ע"ע (ארצי) 300353/98 הרמן – סונול ישראל בע"מ, 29.12.02).

בסעיף 53 לתקנון העבודה נקבע:

"עשה עובד אחת מאלו:
הפר משמעת באופן חמור
...
(ח) עבד במקום אחר ללא רשות מאת ההנהלה ויש בכך משום גרימת נזק למפעל
...
יהיה צפוי:
(א) להפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום;
(ב) לפיטורים ללא הודעה מוקדמת ו/או שלילה חלקית של פיצויי פיטורים;
(ג) לפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים".

בסעיף 52(ב) לתקנון המשמעת, שגם בו העונש החמור ביותר הוא פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים, מנויה העבירה של "עבודה במקום אחר בלי רשות של ההנהלה".

בסעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת נקבע:

"הוראות סעיפים 2 עד 7 לא יחולו –
(2) על מעביד, בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי."

28. נטל ההוכחה כי נתקיימו נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת מוטל על המעסיק (דב"ע ל/ 3-6 שמואלי – שרייר, פד"ע א 69 (1970); דב"ע שן/ 119 – 3 עיתונות מקומית בע"מ - אשר בן עמי, פד"ע כב 303 (1990)). עם זאת יש להדגיש כי המעשים המיוחסים לתובע אינם במישור הפלילי, אלא במישור המשמעתי כאשר הדגש במעשים הוא בהפרת חובת הנאמנות למעסיק.

עוד נפסק כי "הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי 'שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר' (עע 1126/00 מלון עציון בע"מ – אביעזר שרוני, ניתן ביום 22.10.02); באשר 'הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש' [דב"ע לא/ 3-23 רים בע"מ – נסים יוסף, פד"ע ב' 215, 219]. התכלית שבשלילת פיצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע; ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. בשלילת פיצויי הפיטורים, מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו 'מהתנהלותו הפסולה של העובד' [עע 60/06 תמר מייזר (בבליוביץ) - צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ, 30.10.06]." (ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ – צ'רניאקוב, (31.5.07)).

29. במקרה שלפנינו, אין ספק שהוכח כי יפת נהג תוך הפרת חובת הנאמנות לתובעת. בזמן שהיה אמור לפעול לטובתה של החברה שהעסיקה אותו, פעל באופן משמעותי לקידומו של עסק המתחרה במעסיקתו. זאת עשה תוך שימוש באמצעים שהתובעת העמידה לרשותו (רכב, טלפון נייד, דוא"ל), כשהוא מסתיר את פעילותו במסווה של חיפוש לקוחות חדשים. מדובר בהפרה של חובת הנאמנות של יפת כלפי התובעת מעסיקתו והם עולים כדי הפרת משמעת חמורה, במיוחד לאור תפקידו הבכיר של יפת. כל זאת נעשה לאורך מספר חודשים. כלומר אין מדובר במעידה חד פעמית.

בנוסף, יש לדחות מכל וכל את הסבריו של יפת, כאילו מדובר רק בהושטת עזרה לחבר. יפת אמנם הכחיש, כאילו לא קיבל תמורה בגין "שירותי הייעוץ וניהול" שנתן לקונצ'רטו, אך לא הציג בעניין זה כל ראיות מצדו. לעומת זאת, הוכח שלאחר שנודע ליפת כי החברה חושדת בו, פעל למחיקת הודעות דוא"ל. כמו כן, סמוך לאחר פיטוריו מהחברה, יפת התקבל למשרת סמנכ"ל בקונצ'רטו, מפעל שמנהלו ונציג הבעלים היה חסר ידע מקצועי בתחום. היינו מדובר בהשתלשלות אירועים שהחלה במקביל לעבודתו של פי אצל התובעת וסיומה במעבר של יפת מעבודתו בחברה אל תפקיד בכיר בחברה מתחרה, קונצ'רטו.

30. לאור המסקנה בדבר הסיבה לפיטורי התובע, מתעוררת השאלה האם יש לשלול מיפת את פיצויי הפיטורים, או להפחיתם ובאיזה שיעור. בעניין אלוניאל (ע"ע (ארצי) 214/06) שהוזכר לעיל, נפסק:

"בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים, ייתן דעתו לתכלית החוק ויאזן בין השיקולים הנדרשים לעניין בנסיבות המקרה, לרבות השיקולים להלן –
השיקולים לחומרה – חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון – המועצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד אמון; השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה;
השיקולים לקולא – אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה – עוצמת הפגיעה בצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו."

31. לאחר ששקלנו את נסיבות המקרה, בשים לב להלכה הפסוקה המפורטת לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי במקרה זה יש להורות על שלילת פיצויי הפיטורים ליפת, התובע שכנגד. להלן הנימוקים לכך: התובע מעל באמונה של התובעת, ניצל לרעה את האמון שניתן בו ולמעשה במקום לעבוד עבור החברה, מעסיקתו, במשך מספר חודשים השקיע את זמנו ואת המשאבים שמעסיקתו העמידה לרשותו לשם ביצוע העבודה עבורה, לטובת גוף מסחרי אחר המתחרה בתובעת. בנוסף, התובע סירב להודות כי נפל רבב במעשיו, לא הביע כל חרטה או הבנה להתנהלותו הפסולה. לכך יש להוסיף כי אין מדובר באירוע חד פעמי, אלא התנהגות שיטתית שנמשכה מספר חודשים. גם לא הוצגו כל נסיבות אישיות שמצדיקות שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים.

גם אם אין מדובר בעבירה פלילית, הרי שמדובר בעבירות משמעת במדרג החמור ביותר, שכן הן נוגעות לליבת מהותם של יחסי העבודה - חובת הנאמנות של עובד למקום עבודתו. נוכח חומרת המעשים, כאשר מדובר בעובד שמידת האמון שניתנת לו היא גבוהה, הפועל מחוץ לחצרי המפע, כנציג של מעסיקו, ואף ממונה על מספר לא קטן של עובדים, הגענו לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בפיטורי התובע לאלתר ואיננו סבורים כי היה על החברה ליתן לתובע הודעה מוקדמת לפיטוריו. אשר לפיצויי פיטורים, אין זה המקרה המתאים לענישה בדרך של פיטורים בלבד או שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים.

החוק מאפשר שלילה מלאה של פיצויי פיטורים במקרים המתאימים ואנו סבורים כי הנסיבות שהוכחו בהליך זה מהוות את אותן נסיבות חריגות שבהן פיצויי הפיטורים ישללו מהעובד. במיוחד כאשר אין מדובר במקרה חד פעמי או מקום בו העובד קיבל אחריות על מעשיו (השוו: ע"ע (ארצי) 28788-11-17 יוסקוביץ – טלרד נטוורקס בע"מ , 11.12.18).

למעשה, עומדת לזכותו של יפת רק העובדה שעבד בחברה כשבע שנים. ברם נוכח חומרת המעשים, עובדה זו לבדה אינה מצדיקה שלילה חלקית בלבד של פיצויי הפיטורים.

32. משהגענו למסקנה כי יפת אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו, אין מקום לפסוק לו תמורת הודעה מוקדמת (השוו: דב"ע מב/ 3-32 מזריב – ליבליף, פד"ע יד 258 (1983)).

33. בשלב זה ובשולי הדיון בנסיבות פיטוריו של יפת, התובע שכנגד, יש לדון גם בתביעתו לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. עניין זה נזכר בתביעה שכנגד ותיאור הליך פיטוריו של יפת מופיע בתצהירו. עם זאת, בסיכומיו של יפת, סוגיה זו אינה מוזכרת.

משכך יש לראות בתובע כמי שוויתר על התביעה ברכיב זה.

למעלה מהצורך נציין כי מהראיות עולה כי יפת זומן לשימוע, היה מיוצג והתאפשר לו להגיב לכל טענות התובעת. בנוסף, כפי שפורט לעיל בהרחבה, אין יסוד לטענה לפיה הועלו כנגדו טענות כוזבות להצדקת פיטוריו. נהפוך הוא. בנסיבות אלה ומאחר שעל פי הפסיקה, לא כל פגם בהליך השימוע מצדיק מתן פיצוי כספי, אין זה המקרה לפסוק לזכותו של יפת, התובע שכנגד, פיצויים ברכיב זה (השוו: ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ – שמיר, פסקה 19 לפסק הדין, 13.1.11; ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל - תורג'מן, 3.3.09).

34. על יסוד כל הקביעות העובדתיות שלעיל, יש לשוב ולבחון את הסעדים שנתבעו בתביעה שהוגשה על ידי החברה:

א. סעד הצהרתי של שלילת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת – התביעה ברכיב זה התקבלה, תוך דחייה של התביעה שכנגד באותו נושא.
ב. החזר השכר ששולם לתובע – לא הוכח מה היה חלק מיום העבודה שבו יפת עבד לטובת אחרים (קונצ'רטו) ומתי עבד בשירות התובעת. מהעמלות ששולמו לו במהלך התקופה בה עבד בשני המקומות נראה כי היקף העסקאות שזיכו את יפת בעמלות לא פחת והדבר אינו מתיישב עם הטענה כאילו את כל מרצו הפנה רק לקידום ענייניה של קונצ'רטו. בהקשר זה יש להדגיש כי דוחות איכון שהתבקשו במסגרת הליכים מקדמיים לא הוגשו כראיה מצד מי מהצדדים, אלא רק צורפו לסיכומיהם וברי שאין זו הדרך להגשת ראיות.

לאור כל האמור לעיל, אין מקום להורות על השבת מלוא השכר ששולם ליפת לידי התובעת.

בנסיבות בהן עיקר שכרו של יפת היה מעמלות בגין מכירות, לא מצאנו כי שכר מינימום הוא השכר הראוי לו בגין התקופה בה עבד גם עבור קונצ'רטו ועל כך גם התביעה החלופית, להשבת השכר בהפחתת שכר מינימום, נדחית.

ג. שיפוי בגין נזקים – ברכיב זה התובעת הפנתה להתקשרות עם לקוח בשם פארק שפיים וטענה כי בחוזה שיפת החתים את הלקוח, חסרה הוראה המתנה תשלום בונוס ללקוח ברף מינימלי של מכירות. כל שהוצג הוא חוזה שאינו כולל התנייה כאמור. קוש נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית, ולא היתה בפיו תשובה למסמך החסר (עמוד 17 שורות 8 - 28). אשר על כן, דין התביעה ברכיב זה להידחות.

35. הסעד האחרון שנתבע הוא פיצויים בגין הפרת חובת תום הלב.
בפסיקה הוכרה האפשרות לחייב עובד בתשלום פיצויים למעסיק, בגין הפרת חובת הנאמנות או תום הלב. דרך כלל, נפסקו פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 10 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999, כאשר מדובר היה בהתנהלות מתחום הגבלת חופש העיסוק ושמירה על סודות מסחריים של המעסיק (ר' למשל, ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ - אביב, פד"ע לט 728, 742 (2003); ע"ע (ארצי) 62/08 לבל - חברת הדקה ה-90 בע"מ, 27.12.09, שם חויב העובד בפיצוי של 90,000 ₪ בגין הפרת חוזה העבודה, אולם נדחתה הטענה לגזל סוד מסחרי; ע"ע (ארצי) 1688-11-11 הארה תוכניות העשרה בע"מ – פיין, 4.12.12, שם העובד חויב בכ - 20,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב, ולא בגין גזל סוד מסחרי; ע"ע (ארצי) 4675-05-14 חברת תוויות איכות בע"מ – בן יאיר, 16.8.15, נפסק פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין הפרת חובות נאמנות ותום לב; ע"ע (ארצי) 2808-03-12 ימית סינון וטיפול במים בע"מ – קביטקה, 10.11.14 בית הדין הארצי לעבודה אישר את קביעת בית הדין האזורי (עב (חי') 18766/08 ימית סינון וטיפול במים בע"מ – קביטקה, 31.1.12), לפיה העובד ישלם למעסיקתו 100,000 ש"ח פיצויים בגין הפרת חובות הנאמנות ותום הלב וכן ע"ע (ארצי) 28788-11-17 יוסקוביץ – טלרד נטוורקס בע"מ , 11.12.18, שזנכר לעיל).

שיעור הפיצויים, אם בכלל, נתון לשיקול דעת בית הדין, בהתאם לנסיבות שהוכחו בפניו. כך למשל, בתובענות שבפנינו, לא הובאו ראיות לנזק שנגרם לתובעת, לבד מתשלום שכר בגין עבודה שלא בוצעה במלוא השקידה המתבקשת במעמדו של העובד. גם לא נטען מהו הנזק שנגרם לחברה בעניין זה. להבנתנו, מקום בו נתבעו פיצויים בגובה השכר ששולם לעובד, יש לראות ברכיב השבת השכר כפיצוי ממוני ואילו הפיצויים שנתבעו בגין הפרת חובת תום הלב הם בבחינת פיצויים בגין נזק בלתי ממוני.
36. בנסיבות שתוארו לעיל, מקום בו פיטורים לאלתר תוך שלילת הזכות לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת מהווים כשלעצמם ענישה אזרחית בגין התנהגות בלתי לגיטימית ביחסי עבודה, כאשר מעשי העובד אירעו רק בחודשים האחרונים לעבודתו ובשים לב גם לוותקו בחברה, אנו סבורים שאין זה המקרה להשית על העובד תשלום פיצויים למעסיק, מעבר לשלילת פיצויי הפיטורים ותמורת ההודעה המוקדמת.
התביעה שכנגד
37. בתביעה שכנגד נתבע שכר אחרון לחודש אוגוסט 2016, פדיון חופשה ופדיון הבראה (שאר הרכיבים שנתבעו נדחו בסעיפים לעיל).
לעניין השכר האחרון, משאין חולק כי העובד פוטר ביום 14.8.16, היה זכאי לשכר בגין מחצית החודש. היינו, 3,750 ₪. סכום זה מצויין כסכום ששולם ליפת בגין שכר אחרון. אשר לעמלות – אין ראיה לגבי שיעור העמלות שיפת היה זכאי להן במועד סיום עבודתו. לעניין זה, אין מקום לראות בחישובי התובעת את שכרו הממוצע של העובד כהודאת בעל דין לגבי גמר החשבון בנושא העמלות, שהרי מדובר בחישוב ממוצע בלבד (וכולל גם הטבות ממוסות שאינן מהוות שכר או עמלות כמשמעותם במשפט העבודה ).
אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.
38. מעיון בתלושי השכר שהוצגו, עולה כי במועד סיום עבודתו עמדו לזכותו של יפת 9 ימי חופשה לפדיון ועוד 8.74 ימי הבראה לפדיון. לפי המפורט בתצהירו של יפת, מדובר בסכום כולל של 5,752 ₪.
אין ראיה לכך שסכומים אלה שולמו ליפת.
39. מקום בו טענתה המרכזית של התובעת התקבלה ונקבע כי העובד, יפת, אינו זכאי לפיצויי פיטורים או לתמורת הודעה מוקדמת, גם אם חלק אחר של התביעה נדחה, ראוי לחייב את יפת בהוצאות משפט בגין ניהול ההליך.
בנסיבות העניין, מצאנו להורות כי שיעור הוצאות המשפט שיושתו על יפת, הנתבע והתובע שכנגד, יעמוד על שיעור פדיון החופשה וההבראה להם היה זכאי עם סיום עבודתו.
40. סוף דבר - התביעה מתקבלת בעיקרה והתביעה שכנגד נדחית בעיקרה.
הסכום שהתובע שכנגד זכאי לו כפדיון חופשה והבראה יקוזז כנגד הוצאות משפט שעליו לשלם לתובעת, כך שאיש מהצדדים לא ישלם דבר לחברו.

ניתן היום, כ"ו ניסן תש"פ, (20 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אבי ענתבי, נציג ציבור (מעסיקים)

דגית ויסמן, שופטת