הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 42731-03-19

05 אוקטובר 2020
לפני:

כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי
נציג ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך
נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי שטרן

התובעת
כרמית ארביב
ע"י ב"כ עו"ד אביבה קלר

-

הנתבעים

  1. דורות מרכז רפואי לשיקום וגאריאטריה
  2. ניסים קלה
  3. אירית שחר

הנתבעים 1 ו-3 ע"י ב"כ עו"ד איריס גלילי יולזרי – פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי.

פסק דין חלקי
התביעה בתיק זה היא תביעה לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), בשל פרסום, לכאורה, של מכתב שכתב הנתבע 2 ביום 28.11.2018 ( נספח א לכתב התביעה, להלן גם: "המכתב").
לפנינו בקשה מטעם הנתבעים לסילוק התביעה על הסף בשל חוסר עילה.

עיקרי העובדות, ההליך המשפטי והטענות
העובדות העיקריות נשוא ההליך אינן שנויות במחלוקת, ולהלן עיקרי הדברים:
הנתבעת 1 היא מרכז רפואי גריאטרי.

התובעת מועסקת כאחות מוסמכת בנתבעת 1 משנת 1993. משנת 2011 עובדת התובעת בתפקיד אחות אחראית במחלקה גריאטרית שיקום.

הנתבעת 3 היא מנהלת הסיעוד בבית החולים, משנת 2015. הנתבע 2 הוא אח המועסק בנתבעת 3, אשר שימש כיו"ר ועד האחים והאחיות בתקופה הנוגעת לתביעה.

לטענת הנתבעים, בשנת 2018 פנו מספר אחיות מן המחלקה המנוהלת על ידי התובעת בתלונות אודות יחס משפיל מצד התובעת. ביום 28.11.18 שלח הנתבע 2 לנתבעת 3 מכתב, בזו הלשון:
"לכבוד
הגב' אירית שחם
מנהלת הסיעוד כאן

שלום רב

הנדון: בעיות במחלקת שיקום בית 7

בהמשך לשיחתנו בע"פ הנני פונה אלייך בכתב.
מספר אחיות המחלקת שיקום בית 7 פנו אלי והתלוננו על התנהגותה משפילה של אחראית המחלקה ארביב כרמית.
כגון: מעליבה עד למצב של בכי של אחות בזמן ישיבת צוות ובנוכחות עו"ס. בנוכחות כל מי שנמצא במקום. הפליות, פרוטקציה, כוננויות, משרה אווירה עכורה, חשד למתנות אישיות כגון מזומנים- חלק משתתף מחוסר ברירה. תכשיטים, מצעים, שקיות לחדרה מצד הצוות ועוד.

לידיעתך וטיפולך בדחיפות
ועד האחים והאחיות בדורות".

עוד באותו יום זימנה הנתבעת 3 את התובעת לשיחה. הנתבעת 3 אף העבירה את המכתב לידי התובעת, באמצעות יישומון ווטסאפ. לטענת הנתבעת 3, ביקשה התובעת לעיין במכתב. לאחר מכן החלה התכתבות בין התובעת לנתבעת 3.

מספר ימים לאחר מכן, הפיצה התובעת עצמה את המכתב בקבוצת הווטסאפ של אחיות המחלקה, וביקשה לקבל את תגובת האחיות בקבוצה.

לאחר מכן התנהלו מספר התכתבויות ופגישות בין הצדדים, והנתבעת 1 קיבלה מכתבים שנכתבו על ידי אחיות במחלקת השיקום, ובהן תלונות הנוגעות להתנהלות התובעת. בנוסף, התקבלה תלונה של בן של מאושפזת הנוגעת ליחס משפיל של התובעת. התלונות הועברו לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, וטרם הוחלט כיצד לנהוג בהן.

התובעת הגישה את התביעה שלפנינו ביום 18.3.19, וטענה כי המכתב מהווה לשון הרע והוצאת דיבה, מתוך כוונה לפגוע בשמה הטוב של התובעת, להשפילה ולבזותה. משכך, עותרת התובעת לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪. כן מבקשת התובעת כי בית הדין יאסור להפיץ את המכתב ויורה לפרסם מכתב התנצלות.

בכתבי הגנה מטעם הנתבעים הם טענו, כטענה מקדמית, כי דין התביעה סילוק על הסף מאחר שהתובעת היא שפרסמה, ביוזמתה, את המכתב לקבוצת עובדי המחלקה. כן נטענו טענות הגנה לגופם של דברים.

בדיון שנערך ביום 4.8.20 התבקשה התובעת להתייחס לשאלת " פרסום" המכתב, כנדרש לפי חוק איסר לשון הרע. ב"כ התובעת השיבה כי הפרסום היה לגורמים בהסתדרות, קודם למשלוח ( עמוד 1 שורות 22- 24). כן נטען כי מספר חברי ועד היו מעורבים בפרסום ( עמוד 2 שורות 4- 5).

לאחר הדיון הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף, ולחלופין, ביקשו לעכב את ההליך עד למתן הכרעה בתיק המשמעת של התובעת. התובעת התנגדה לבקשה.

לטענת הנתבעים, יש לדחות על הסף את התביעה בשל היעדר עילה והיעדר " פרסום" פסול. הנתבעים הפנו לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ע"ע ( ארצי) 26198-07-17 ד"ר סיגל שוורץ- ד"ר אמיר אברמוביץ ואח' (30.4.15), אשר אושר בבג"צ 9452/11 ד"ר סיגל שוורץ נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח' (11.3.12) ( להלן: "עניין שוורץ"). במקרה זה הוחלט לדחות על הסף תביעה שעניינה חוק איסור לשון הרע.

התובעת מתנגדת לבקשה, ולעמדתה לא מדובר במקרה חריג המצדיק סילוק על הסף. הנתבעים הוציאו דיבתה של התובעת מתוך כוונה ברורה לפגוע בשמה הטוב. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, על מנת לדחות את הקץ ולהתיש את התובעת.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כי :
"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב-1991 ובין השאר ב"שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה...". ( דב"ע ( ארצי) נד/ 22 -4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י- הסתדרות המהנדסים נ' תעש- תעשיות ישראל בע"מ פד"ע כז 479).

בנוגע לסילוק על הסף בתביעות שעילתן בחוק איסור לשון הרע בבית הדין לעבודה נפסק בעניין שוורץ, כי:
"חוק איסור לשון הרע נועד ליצור איזון בין הזכויות המתנגשות בפרסום דברים העולים כדי לשון הרע. מצד אחד, עומדת הזכות לשם טוב של אותו אדם אשר נפגע מן הפרסום. מן העבר השני ניצבת הזכות לחופש הביטוי. הזכויות משני עברי המתרס נגזרות מכבוד האדם, ומצויות בבסיסה של מערכת זכויות היסוד במשטר דמוקרטי ( דנ"א 2121/12 פלוני נ' דיין אורבך (18.9.14); ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558 (2004)). השקילה והאיזון בין הזכויות המתנגשות באים לידי ביטוי בהוראות החוק עצמו, בהגדרת מרכיבי " לשון הרע" ו"פרסום" ובפריסת ההגנות השונות הניתנות למפרסם, כמו גם בפרשנות שהעניקה הפסיקה לחוק.

בתביעת לשון הרע שעילתה נוצרה במסגרת יחסי עבודה, יש להוסיף לתמהיל האיזונים האמורים גם את המאפיינים הייחודיים של יחסים מסוג זה. בהקשר זה יש להתחשב בכך שמקום עבודה הוא מקום בו העובדים שוהים שעות רבות מדי יום, ויש חשיבות לאפשר בו שיח פתוח, גלוי ויום-יומי. בנוסף, יחסי עובד-מעסיק טומנים בחובם באופן אינהרנטי את הצורך לאפשר לממונה להעיר לכפופים לו, לחוות דעה על עבודתם ולהעביר להם אינפורמציה רלוונטית, מבלי שיתלווה לכך חשש מפני תביעות לשון הרע ( ע"ע ( ארצי) 46548-09-12 לירן אבידן – פלאפון תקשורת בע"מ (31.3.15)). במקביל לכך, יש לקחת בחשבון את פערי הכוחות הקיימים לרוב בין צדדים לחוזה עבודה, ואת חובות תום הלב וההגינות המוגברות המאפיינים את מערכת היחסים".

לאחר שקילת טענות הצדדים בענייננו, מצאנו כי מתקיימות נסיבות חריגות, בהן יש לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, ונפרט.

עילתה של התביעה בחוק איסור לשון הרע. אין חולק, כי המכתב נשלח מן הנתבע 2 לנתבעת 3. די במשלוח המכתב כדי להוות " פרסום", כהגדרתו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע:
"2.    (א) פרסום, לעניין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
          (ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
(1) אם הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2) אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע".

יובהר, כי טענות ב"כ התובעת בישיבת הדיון המוקדם בדבר פרסום לגורמים נוספים, לרבות גורמים בהסתדרות, לא נטענו בכתב התביעה ולכן אינן חלק מן הפלוגתאות בתיק זה.

הנתבעים סומכים טענותיהם על הפסיקה בעניין שוורץ. במקרה זה התקבלה בקשה לסילוק תביעה על הסף, בהתבסס על סעיף 13 (9) לחוק איסור לשון הרע, שזו לשונו:
"13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
...
(9) פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור"

הנתבעים לא פירטו מדוע, לשיטתם, במקרה זה המפרסם היה חייב לפרסם פי חוק, הוראה או היתר של הרשות המוסמכת. להבדיל מנסיבות ענייננו, בעניין שוורץ, אשר עסק בעובדת צה"ל, נקבע כי הפרסום שם התחייב מהוראות הפיקוד העליון בצה"ל. באופן רחב יותר נקבע שם , כי:
"מבלי להיכנס להיקפה המדויק של החסינות הקבועה בסעיף 13(9) לחוק לפי הדעות השונות בעניין רוזנברג, אנו סבורים כי לשון הסעיף ותכליתו מחייבות כי לצורך הענקת חסינות מוחלטת מפני תביעת לשון הרע יצביע הנתבע על מקור סמכות נורמטיבי קונקרטי, אשר חייב אותו או התיר לו לבצע את הפרסום".

מכאן, כי אין הנדון דומה לראיה.

ההגנות להן טוענות הנתבעים דינם להתברר במסגרת ההליך, ואינן עילה לסילוק על הסף. בהקשר זה יש לדון אף בהשלכת פרסום המכתב על ידי התובעת עצמה, לתפוצה רחבה.

עם זאת, לא פורטה עילת תביעה הנוגעת לנתבעת 3, מקבלת המכתב. לא נטען כי הנתבעת 3 פרסמה את המכתב למאן דהו, ולא פורטה עילת התביעה האישית נגדה. משכך, אין עילת תביעה נגדה.

הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת באופן חלקי, ביחס לנתבעת 3 בלבד. התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית. שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.

אשר לבקשה לעיכוב ההליכים בתיק: כעולה מכתבי הטענות, הליכי המשמעת נוגעים ללב העניין, תלונות של אחיות הכפופות לתובעת ושל גורמי חוץ אודות התנהלות התובעת. משכך, סביר כי תוצאות הבירור המשמעתי, אם יסתיימו בזמן סביר, יסייעו לבירור ההליך בתיק זה. עם זאת, ממילא יומנו העמוס של בית הדין לא יאפשר לשמוע את הוכחות הצדדים בחודשים הקרובים. לפיכך, לא יעוכבו בשלב זה ההליכים, והצדדים ינהגו כך:
הצדדים ישלימו את הליכי הגילוי והעיון במסמכים, אם טרם עשו כך, תוך 30 יום.
אם למי מן הצדדים בקשה מקדמית נוספת, יגיש אותה עד ליום 1.11.20. עד אותו מועד אף תעדכן הנתבעת 1 אודות הליכי המשמעת.
התיק יובא לעיון ביום 1.11.20, ובהיעדר בקשות עד אותו מועד יקבע להוכחות.

ניתן היום, י"ז תשרי תשפ"א, (05 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' שוש ברוך,
נציגת ציבור עובדים

חופית גרשון-יזרעאלי, שופטת- אב"ד

מר צבי שטרן,
נציג ציבור מעסיקים