הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 41860-12-20

20 פברואר 2021
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג ציבור (עובדים) מר ברוך הראל
נציג ציבור (מעסיקים) מר אהרון אזון

המבקש:
ועד הנדסאים רשות שדות התעופה
ע"י ב"כ: עו"ד נעה בר שיר ואח'

-
המשיבות:
רשות שדות התעופה
ע"י ב"כ עו"ד חיה ארמן ואח'
חן קדם מקטובי
ע"י ב"כ: עו"ד חדוות ינקו וולמן ואח'

החלטה

לפנינו הליך הדן בתביעת ועד ההנדסאים, טכנאים והמהנדסים ברשות שדות התעופה בישראל (להלן :"המבקש") כנגד רשות שדות התעופה וגב' חן קדם מקטובי (להלן:"המשיבה1 והמשיבה 2") , אשר עניינו בביטול מינוי המשיבה2 לתפקיד עוזרת יו"ר הרשות בטענה כי המינוי בוצע ללא מכרז ומש מדובר במינוי פוליטי ולא מקצועי.

ביום 4.2.21 הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל בקשה להצטרף להליך במעמד "ידידת בית המשפט" (להלן: "התנועה").

טענות הצדדים
התנועה ביקשה להצטרף להליך במעמד "ידידת בית המשפט" על מנת להרחיב ביחס לסוגיית המינויים הפוליטיים מתוך מטרה לסייע לבית המשפט בהיותה גוף מקצועי בעל מומחיות, ניסיון וידע בתחום המינויים הפוליטיים וזאת מתוקף עיסוקה רב השנים במינויים פסולים ברשויות השלטון. הוסיפה התנועה וטענה כי צירופה להליך לא יסרבל את ההליך ולא יעכבו ומנגד יאפשר להציג בפני בית הדין נקודת מבט נוספת אשר אינה מצויה ברשותו כיום. לאור היקף תופעת המינויים הפוליטיים בשירות הציבורי , מבקשת התנועה לאפשר לה להציג שיקולים רוחביים הנוגעים בערכים של אמון הציבור אל מול הרשויות ושוויון הזדמנויות למועמדים בקבלה לשירות הציבורי.

המבקש הצטרף לבקשה לצירוף התנועה להליך זה משעה שההליך עניינו במנהל תקין וטוהר המינויים בשירות הציבורי בהם לתנועה ממומחיות וניסיון רב. עוד טען המבקש כי בתצהירו של מר ניסנבוים, נטען כי המינוי נעשה ללא מכרז במטרה למנות מקורבת לשרה מירי רגב ולתצהיר צורף מכתב ב"כ הוועד ליועץ המשפטי של הרשות בו צוין מפורשות נושא קידום מינויים פוליטיים בהקשר למינוי.

המשיבה 1 ביקשה לדחות את בקשת התנועה מאחר והתובע ל א טען בתצהירו למינוי פוליטי, מש מדובר בסוגיה הדורשת בירור עובדתי, ומאחר שהבקשה הוגשה משיקולים זרים ופסולים בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר, יום טרם דיון ההוכחות. עוד טענה המשיבה 1 כי לתנועה לא תהא תרומה מחדשת שכן סוגית המינוי הפולי טי מעלה שאלה עובדתית במהותה והנושא נדון רבות בפסיקה מכאן שעמדת התנועה לא תספק כל חידוש לבית הדין. כמו כן טענה המשיבה 1 כי נציגי התנועה כלל לא התייצבו לדיון אשר התקיים והעלתה טיעונ יה על בסיס כתבות בעיתון ושמועות. משאין כל הצדקה לצירוף צדדים נוספים להליך הנעדרים מומחיות בנוגע לפרשנות החוק והפסיקה אל מול בית הדין , אין כל מקום להיעתר לבקשה. כמו כן אף התנועה מציין כי בעניין זכות הרשות לפטור משרת אמון ממכרז על בסיס החלטת ועדת השירות בשירות המדינה , אין לה את המומחיות הדרושה על כן , גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

ביחס לטענת השיהוי שהועלתה על ידי המשיבה 1 טענה התנועה כי המתינה לקבלת תגובות כל הצדדים טרם הגשת הבקשה להצטרף להליך. עוד טענה התנועה כי כל העובדות בבקשתה נסמכות על כתבי טענות הצדדים.

המשיבה 2 התנגדה לבקשה וטענה כי אין כל אינטרס לגיטימי לקבלת הבקשה שעה שמתצהיר המבקש עולה כי כלל לא נטען למינוי פוליטי. כמו כן מדובר בטע נה עובדתית מובהקת אותה יש לכלול מפורשות בתצהיר ולהוכיח בראיות. משעה שמר ניסנבוים הודה בחקירתו כי אין בתצהירו טענה לפיה מדובר במינוי פוליטי, יש לדחות את הבקשה. עוד נטען כי אין בסיס לטענת התנועה על פיה המשיבה 2 התמנתה לאחר קיום שתי שיחות טלפון קצרות שכן מהעדויות עולה כי מועמדותה נשקלה לאחר קיום שיחות ארוכות ומעמיקות על כן, אין בצירוף התנועה לתרום להליך ועשויה היא לגרום לסרבול ההליך .

המשיבה 2 הוסיפה וטענה כי הבקשה היא חלק ממסע רדיפה מתוזמן כנגד ה במטרה להפעיל עליה לחץ פסול כל זאת לאחר שפורסמו על ידי המבקש שלוש כתבות מכפישות כנגדה על כן ,צירוף התנועה יוביל לכותרת רביעית אשר תחרוץ את גורלה בכותרת פוגענית. כמו כן עיתוי הגשת הבקשה בערב הקודם לדיון ההוכחות , כחודש וחצי לאחר פתיחת ההליך, מלמד כי הוגשה היא משיקולים זרים ופסולים. עוד נטען כי התנועה לא הצביעה על יתרון כלשהו על פני הצדדים בהצגת המצב המשפטי הראוי והנדרש בעניין מינויים פוליטיים לפיכך, צירוף התנועה יארי ך ויסרבל את ההליך שלא לצורך.

דיון והכרעה
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ו בחנו את כלל החומר המצוי בתיק שוכנענו כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על צירוף התנועה למען איכות השלטון בישראל כ"ידיד בית הדין" , ונפרט.

המסגרת המשפטית
"ידיד בית משפט", מוסד אשר קיים מאות בשנים בשיטות משפט שונות, הוא "אמצעי פרוצדורלי דרכו רשאי צד, שאינו אחד המתדיינים הפורמליים בהליך השיפוטי, להציג עובדות המצויות בידו או להציג את עמדתו בפני בית המשפט כדי לעזור לו במילוי מלאכתו השיפוטית" (ראו: ישראל דורון ומנאל תורתי-ג'ובראן: לידתו והתפתחותו של 'ידיד בית-משפט' ישראלי ", עלי משפט ה 65, 66 (2006)).

בבסיס מוסד ידיד בית המשפט עומדת התפיסה כי צד חיצוני להליך, אשר הוא בעל ניסיון ומומחיות רלוונטיים יכול לתרום לדיון בהיבט רחב יותר מאשר עניינם של הצדדים הישירים להליך. בעניין קזולי קבע הנשיא א. ברק אמות מידה לשיקול הדעת אשר יש להפעיל בעת שקילת צירוף "ידיד בית המשפט" להליך: " הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ'ידיד בית-המשפט' קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם... אכן בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים. אין בהם כדי להכריע מראש אימתי יהא מן הדין לצרף צד להליך כ"ידיד בית-המשפט", ומתי לאו. בה בעת, יש לשקול קריטריונים אלה, בין היתר, טרם יוחלט על צירוף כאמור." (במ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל (16.2.99) [פורסם בנבו] .

בית הדין הארצי לעבודה הוסיף ופסק כי: "בחקיקת העבודה מצויות הוראות המסדירות את מעמד "ידיד בית הדין", והדברים אמורים במיוחד בחקיקה הנוגעת לזכות לשוויון תעסוקתי. בכך נתן המחוקק הראשי ביטוי לחשיבות שיש בעת פיתוח ההגנה על ערך השוויון בשמיעת קולם של גופים מקצועיים בעלי מומחיות וניסיון עם הנושא. זאת, בשל היות עקרון השוויון זכות חוקתית מהמעלה הראשונה בעלת פן ציבורי ולא רק פרטני; היות ויישום המחויבות לשוויון כרוכה לעיתים בשאלות משפטיות מורכבות והכרת המציאות החברתית חשובה בפיתוח ההלכה; והיות ההכרעה מעצם טבעה של הזכות בעלת פוטנציאל השפעה מעבר לעניינם הפרטני של הצדדים"(בר"ע (ארצי ) 10681-03-19 ליאנה עדני - עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו, 18.04.2019))

מן הכלל אל הפרט

הסוגיה במקרה שלפנינו עוסקת בנושא מינוי לתפקיד ציבורי ללא מכרז ובטענה כי המינוי הינו פוליטי . מבלי להביע עמדתנו בשלב זה אשר לשאלה האם המבקש טען למינוי פוליטי והאם יש בעדותו כדי לתמוך בטענה זו, אנו סבורים כי נוכח הטענות העומ דות בבסיסי ההליך ולאור מעמד התנועה כגוף בעל מומחיות וניסיון בבחינת מינויים פוליטיים , יש בצרופה כדי לסייע לבית הדין .

נבהיר כי עלינו להכריע במינוי בשירות הציבורי כגורם שלטוני ובנסיבות מקרה זה הזכות לשוויון בפני מוסדות המדינה לצד שקיפות תהליכי המינוי וטוהרם. התנועה הינה גוף אשר הציגה מומחיות וניסיון לצד ייצוג רב שנים של אינטרס השוויון ואמון הציבור אותו מבוקש לייצג בהליך זה לפיכך, עמדת התנועה יכולה לתרום לדיון ולאינטרס הציבורי בעת בחינת השאלות הדרושות הכרעה בהליך זה.

נוסף על כך, הצגת עמדת התנועה לא מצריכה דיוני הוכחות נוספים ומשכך הפגיעה ביעילות הדיון תהא מוגבלת שכן התייחסותה היא אך ורק בהיבט היישומי ומבלי להוסיף עובדות חדשות.

אשר למועד הגשת בקשת ההצטרפות, אכן מועד זה מהווה שיקול שיש להביא בחשבון בעת שקילת בקשת ההצטרפות. ד"ר פרבר בספרו "ידיד בית המשפט" כתב כי "באופן עקרוני, ככל שהשלב שבו הוגשה הבקשה להצטרף יהיה מוקדם יותר (אך לא מוקדם מדי, כגון במצב שבו טרם התקבלו טיעוני הצדדים הפורמליים), כך תהיה נטייה לאשר את בקשת ההצטרפות" (עמ' 251). לצד זאת ציין כי " בבתי המשפט בישראל אין מועדים מדויקים בקשר למועד ההצטרפות. בית המשפט העליון אפשר למשל בקשת הצטרפות בשלב מאוחר יחסית של ההליך... בישראל, בין השנים 1999- 2010 מרבית הבקשות להצטרפות כ"ידידים" הוגשו דווקא בשלבים המתקדמים יותר של הדיון המשפטי" (עמ' 251- 253). דומה כי בנסיבות מקרה זה הגם שהבקשה הוגשה בסמיכות רבה לדיון ההוכחות , אין בכך כדי לאיין את האינטרס האמתי המונח לפתחינו והוא בחינת כלל הטענות באופן ממצה ובכלל זה טענות התנועה.

לאור כל האמור לעיל, באיזון בין טענות הצדדים והאינטרס הציבורי לצד התרומה לדיון, אנו סבורים כי יש לאפשר לתנועה להציג את עמדתה ובהתאם לכך, דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר
התנועה למען איכות השלטון בישראל תצורף כ"ידיד בית המשפט" ותהא רשאית להציג את עמדתה וזאת בהיבטים המשפטיים לרבות יישומם על עובדות המקרה ומבלי להידרש למחלוקות העובדתיות.

עמדת התנועה תוגש עד ליום 23.2.21 ולא תעלה על חמשה עמודים.

הצדדים יתייחסו לטענות העמדה במסגרת סיכומיהם.
לעיוני 25.2.21.

ניתנה היום, ח' אדר תשפ"א, (20 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים מר ברוך הראל

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר אהרון אזון