הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 37932-03-20

29 מאי 2021
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד
התובע:
יאיר בן שמעון
ע"י ב"כ עו"ד מור אלגריסי

-
הנתבעת:
אשוש חצב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רויטל חן

החלטה

בקשת התובע ביחס לתביעה שכנגד
ביום 18.3.20 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה על סך של 505,621 ₪, במסגרתה עתר, בין היתר, לסעדים הבאים: גמול שעות נוספות, תשלום בגין ימי חופשה אשר נגרעו לטענתו שלא כדין ממכסת ימי החופשה הצבורים שלו, השלמת פיצויי פיטורים והשלמת הפרשות בגין רכיב דמי הבראה.
ביום 30.11.20 התקיים קדם משפט.
ביום 2.3.21, לאחר שהוחלף הייצוג של הנתבעת ולאחר שנקבע מועד לדיון הוכחות, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד.
בתביעה שכנגד נתבע סכום בסך 174,770 ₪ בגין פיצוי עבור הפרת חובת אמונים וחובת תום לב, בין השאר, בשל גזל של פעילות עסקית, עוולות מסחריות כלפי הנתבעת שכנגד, תחרות לא הוגנת, גרם הפרת חוזה ועוגמת נפש; תמורת הודעה מוקדמת; פיצוי בגין שווי עלות טלפון נייד; פיצוי בגין הפרת הסכם העסקה; החזר בגין דמי חופשה ששולמו ביתר; פיצוי בגין השתתפות עצמית ששילמה התובעת שכנגד בגין תיקון רכב הנתבע שכנגד. כן עתרה התובעת שכנגד במסגרת התביעה האמורה למתן צווים שיאסרו על הנתבע שכנגד לפנות ללקוחות ולספקים שלה ולקיים קשרים עסקיים בתחום עיסוקה. עוד עתרה למתן צווים שיאסרו על הנתבע שכנגד לעשות שימוש ו/או לגלות סודות מסחריים ומידע מסחרי חסוי שקיימים לשיטת התובעת שכנגד בידי הנתבע שכנגד.
לטענת התובע/הנתבע שכנגד אין לאפשר לנתבעת/התובעת שכנגד לנהל את התביעה שכנגד במסגרת הליך זה, בשל השיהוי הניכר בו הוגשה ומאחר ולא התקיים קדם משפט ענייני בהליך זה. לטענת התובע/נתבע שכנגד ראוי כי התביעות תפוצלנה כך שהתביעה שכנגד תשמע בהליך נפרד. כן עותר התובע לקבלת הוצאות בגין המועד שבו הוגשה התביעה שכנגד.
הנתבעת/התובעת שכנגד סבורה כי ראוי שהתביעה והתביעה שכנגד תשמענה במאוחד ואין מניעה לנהל את התביעה שהגישה כתביעה שכנגד, חרף מועד הגשתה. עוד נטען כי כבר בכתב ההגנה צויין שבכוונת הנתבעת/תובעת שכנגד להגיש תביעה שכנגד וכי דיון בתביעה שכנגד אינו מצריך ניהול קדם משפט נוסף.
לאחר ששקלתי את הדברים סבורני שיש מקום לאפשר לנתבעת/תובעת שכנגד לנהל את התביעה שכנגד במסגרת הליך זה. אנמק.
סעיף 34 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב 1991 אינו קובע את המועד שבו יש להגיש תביעה שכנגד.
בענייננו אכן הוגשה התביעה שכנגד בשיהוי, לאחר קדם המשפט ולאחר שנקבע מועד לדיון הוכחות, אולם ניהול התביעה המקורית עודנו בראשיתו. ההליכים המקדמיים בתביעה טרם הסתיימו ובפני בית הדין מונחות בקשות שונות ורבות של הצדדים לגילויי מסמכים ספציפיים. כך גם טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וממילא דיון ההוכחות קבוע לחודש מרץ 2022, בעוד כעשרה חודשים ובלוחות זמנים כאלה שאין בהגשת התביעה שכנגד כדי לעכב את ההליך כולו.
בהתחשב באלה סבורני כי ראוי לאפשר הכרעה במלוא המחלוקות בין הצדדים במסגרת הליך אחד בו תפרש התמונה הרחבה בפני בית הדין וניתן יהיה להכריע באופן שלם ומלא בכל המחלוקות בין הצדדים, בין מחלוקות הנוגעות לתקופת העבודה ובין מחלוקות הנוגעות לסיומה. טעמי יעילות דיונית וחסכון במשאבי הצדדים ובזמן שיפוטי תומכים אף הם בהתרת הגשתה של התביעה שכנגד, תחת ניהולה בהליך נפרד.
על כן, התביעה שכנגד מתקבלת לתיק.
התובע יגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד בתוך 30 ימים.
קדם משפט יתקיים ביום 4.10.21 בשעה 13:00.
מובהר כי מועד ההוכחות הקבוע ליום 27.3.22 נותר על כנו.
מועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית ביחס לתביעה ולתביעה שכנגד ייקבעו בקדם המשפט.
בשל הצורך בקיום קדם משפט נוסף, נוכח מועד הגשת התביעה שכנגד, תישא התובעת שכנגד בהוצאות בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו לנתבע שכנגד בתוך 30 ימים.
בקשת התובע לקבלת פרטים נוספים
התובע מבקש לקבל פרטים נוספים אודות זהות האנשים אשר הודעות ווטסאפ בינם לבין מנהל הנתבעת מצוטטות בכתב התביעה שכנגד. לטענת התובע מדובר בהודעות מזוייפות, שכן האנשים היחידים אשר לטענתו מכירים את הסכסוך בין הצדדים ועשויים להיות צדדים לאותה התכתבות הצהירו בתצהירים שצורפו לבקשת התובע כי אינם חלק מההתכתבות האמורה. לטענת התובע הפרטים הנוספים נחוצים לו הן לשם זימונם של אותם אנשים כעדים מטעמו והן לשם הגשת תלונה במשטרה בדבר זיוף, ככל שמדובר באנשים אשר נתנו תצהירים ובמסגרתם הצהירו כי לא נטלו חלק בהתכתבות.
הנתבעת מתנגדת למסירת הפרטים הנוספים וטוענת כי מדובר בשלב מקדמי ולא בשלב הגשת הראיות ומשכך לא קמה לה חובת פירוט כנדרש על ידי התובע. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי מדובר בניסיון לא הגון להתאים את גרסת התובע/נתבע שכנגד לטענות שנטענו בתביעה שכנגד.
לאחר ששקלתי את הטענות סבורני כי ראוי להיעתר לבקשה ולהורות לנתבעת/תובעת שכנגד לפרט את זהות האנשים מושא ההתכתבות המצוטטת בכתב התביעה שכנגד. אנמק.
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), קובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
נפסק כי "מסירת פרטים נוספים או דרישה לקבלם הן כלי דיוני חשוב הנחוץ לנוכח כתבי טענות סתמיים, או הכחשות סתמיות בכתב ההגנה, אך בעיקר בשעה שדרושים לבעל דין פרטים שיועילו לו בניהול הגנתו או תביעתו" (עב' (ב"ש) 5963/04 מדניק נגד קיבוץ גבולות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (11/10/05) ור' עוד ד"ר יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאת ניצן מהדורה 2011, פרק 11 עמ' 18-19).
סעיף 29(א) לתקנות קובע כדלקמן:
"כתב הגנה יכלול תגובה לכל טענה שנתעוררה בכתב התביעה, ולא די בהכחשה סתמית אלא צריך המגיש להרצות טענתו במפורש".
בכתב התביעה שכנגד מצטטת התובעת שכנגד התכתבויות ווסטאפ אשר לטענתה מלמדות על כך שתביעת הנתבע שכנגד (התביעה המקורית) לגמול שעות נוספות היא תביעה שקרית שעולה כגדי שיבוש הליכי משפט. התכתבויות הווטסאפ האמורות בין מנהל התובעת שכנגד לבין צדדים שלישיים שונים מצביעה לכאורה על כך שידוע לנתבע שכנגד שלא ביצע שעות נוספות ותביעתו ברכיב זה היא תביעת סרק. כך בין היתר, מצויין על ידי צד ג' בהודעות כי התובע/הנתבע שכנגד "אמר לי במפורש שלא באמת עבד את השעות אבל אם לא תשלם ביפה אז ייכנס בך עד הסוף". עוד מצויין בהודעות אלה ביחס לתובע/נתבע שכנגד ובתגובה להודעת מנהל הנתבעת/תובעת שכנגד כי התובע/נתבע שכנגד לא עבד שעות נוספות כי "הוא יודע אבל אמר שאם לא תשלם את ה 22,000 ₪ הוא ידפוק אותך. העו"ד אמר לו שיש מצב שיצליח".
התכתבות האמורות אותן מצטטת התובעת שכנגד הן בעלות חשיבות רבה ומקימות טענות קשות כלפי התובע/נתבע שכנגד. נוכח חשיבות ההתכתבויות מחד גיסא, באופן שגם התובעת שכנגד מצאה לנכון לצטטן במלואן, וחומרת הטענות כלפי התובע/נתבע שכנגד מאידך גיסא, סבורני כי ראוי כבר בשלב הנוכחי שהתובעת שכנגד תמסור פרטים אודות זהות הצדדים השלישיים עימם נערכה ההתכתבות.
מסירת פרטים כאמור תאפשר לנתבע שכנגד להיערך כדבעי לניהול הגנתו, תוך שברור לו מה מקור הטענות הקשות שמועלות נגדו. אינני מקבלת את טענת התובעת שכנגד לפיה מדובר בניסיון נואל לכאורה להתאים את גרסת הנתבע שכנגד לטענות שמועלות נגדו. מדובר בטענה מהותית שנטענת כלפי הנתבע שכנגד. טענה מסוג זה, בשל טיבה וטבעה, דורשת פירוט והבהרה, על מנת שניתן יהיה להתמודד נגדה כדבעי. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שהנתבע שכנגד הגיש תצהירי צדדים שלישיים התומכים בטענתו לפיה הם לא נטלו חלק בשיחה.
הבהרת זהות הצדדים השלישיים בשלב הנוכחי לא תפגע בתובעת שכנגד ולא תסרבל את ההליך. היא תאפשר לנתבע שכנגד להתגונן כראוי בפני הטענות הקשות המועלות נגדו.
כך גם מקובלת עלי טענת הנתבע שכנגד לפיה הוא מבקש, טרם הגשת תצהירי עדות ראשית, לברר את זהות הצדדים השלישיים על מנת לזמנם לעדות מטעמו, שכן עדות זו עשויה להיות רלבנטית.
אין לקבל את טענת התובעת שכנגד לפיה מסירת הפרטים היא בבחינת "מחקר" בלתי דרוש לשלב בו אנו מצויים בהליך. מדובר בפרטים בסיסיים הידועים היטב למנהל התובעת שכנגד. אין כל הכבדה או העמקה מיוחדת בעצם מסירת פרטי הזהות.
מהטעמים האמורים התובעת שכנגד תמסור לנתבע שכנגד, בתוך 14 ימים, את פרטי הצדדים השלישיים אשר ההתכתבות עימם מצוטטת בכתב התביעה שכנגד.
הבקשות לגילויי מסמכים
שני הצדדים הגישו בקשות לגילויי מסמכים ספציפיים. לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות, בתשובות לתגובות ובכל החומר שבתיק להלן החלטתי:
המסגרת הנורמטיבית
תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (14.05.2008); ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.2005)).
יחד עם זאת, אין מקום ליתן צווים כלליים ורחבים, מבלי שהובהרה הרלבנטיות של המסמכים הנדרשים להליך ומבלי שקיימת זיקה בין המסמכים הנדרשים לבין השאלות שבמחלוקת. זאת על מנת למנוע "מסע דייג" פסול שתכליתו אך פריצת גדרי המחלוקת תוך הטרחת הצד שכנגד שלא לצורך. בנוסף, הרלבנטיות היא תנאי הכרחי אך אינה תנאי מספיק. מולה ניצבים שיקולים מנוגדים ובראשם היעילות הדיונית; היקף הגילוי נגזר מגדר המחלוקת כפי שנתחמה בכתבי הטענות ובפרט בכתב התביעה (רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן משרד עו"ד נגד עו"ד ליעד וטשטיין (4.2.20)).
ככל שהבקשה לגילוי מסמכים מתייחסת לצדדים שלישיים שאינם בעלי דין בהליך יאזן בית הדין בין הזכות לפרטיות של הצדדים השלישיים לבין זכותו של בעל דין לקבל לידיו ראיות התומכות בטיעוניו "במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי שאינו צד להתדיינות, יינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר" (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נגד יהודה פלצ'י (21.9.10)) והאזכורים בו).
כאשר מדובר בגילוי מידע על צדדים למשפט נוקט בית הדין גישה רחבה וליברלית יותר, בהשוואה למסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים (ר' דב"ע (ארצי) נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל נגד הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה' 429) ור' גם רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ''ד נה(2) 102).
בקשת הנתבעת ליתן צו לחברת איתורן - התובע לא התנגד לבקשה גופה, בכפוף להצגת מסמך המהווה ראשית ראיה לכך שמדובר ברכב שהוא עשה בו שימוש במהלך תקופת העבודה. לתשובה לתגובה אשר הוגשה על ידי הנתבעת ביום 21.5.21 צורף מסמך מאת חברת קל אוטו בו מצויין כי לנתבעת סופק רכב שמספרו 8360581 בתאריכים 14.11.16 עד 8.12.19 "ברשות הנהג יאיר בן שמעון". סבורני כי ראשית ראיה זו מספקת לצורך מתן הצו כמבוקש ובהעדר התנגדות התובע. על כן יינתן במסמך נפרד צו המופנה לחברת איתורן.
בשל העלויות הנטענות של הנפקת המסמכים ונוכח מתכונת העסקה קבועה לכאורה לה טוען התובע מבקשת הנתבעת להנפיק דוחות איתורן עבור שישה חודשים בלבד. התובע טוען מנגד כי לצורך השלמת התמונה יש מקום להנפיק דוחות איתורן של חודשיים שונים מכל שנת עבודה ואין להסתפק בהנפקת דוחות לשישה חודשים בשנת 2018. הנתבעת אינה מתנגדת להנפקת דוחות נוספים, ככל שהתובע יישא בעלותם. לתשובה לתגובה צורף מסמך מאת חברת איתורן לתמיכה בטענות הנתבעת אודות העלות הגבוהה של הנפקת הדוחות.
מאחר והנתבעת מבקשת להפיק דוחות לשישה חודשים בלבד יינתן צו כמבוקש. הצו יינתן במסמך נפרד.
יובהר כי אין בהחלטה זו כדי להכריע האם דוחות עבור שישה חודשים מהווים תמונה מספקת המלמדת על כלל תקופת העבודה אם לאו. דין שאלה זו והמשקל שיש לייחס לראייה ייבחן, במידת הצורך, בפסק הדין.
נוכח הרלבנטיות שעשויה להיות לדוחות האיתורן אין מניעה כי יינתן צו גם לחודשים נוספים, בהתאם לבקשת התובע (חודשיים שונים בכל שנת עבודה). יחד עם זאת, ראוי כי הצד המבקש לקבל את הדוחות האמורים יישא בעלותם. אין מקום לחייב את הנתבעת לשאת בעלות הנפקת דוחות אותם היא איננה מבקשת לקבל.
על כן, בשלב זה יינתן (בהחלטה נפרדת) צו לחברת איתורן להנפקת דוחות ביחס לתקופה שהתבקשה על ידי הנתבעת, אשר תישא בעלותם. התובע רשאי להגיש בתוך 21 ימים בקשה להנפקת דוחות איתורן לחודשים נוספים, בהתאם לבחירתו. ככל התובע יגיש בקשה כאמור ייעתר בית הדין לבקשה וייתן צו מתאים, בו ייקבע כי התובע יישא בעלויות הנפקת המסמכים.
דוח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי – בהעדר התנגדות התובע יינתן צו כמבוקש בהחלטה נפרדת.
הסכם העסקה בין התובע לבין החברה המעסיקה בה עבר לעבוד לאחר סיום עבודתו בנתבעת – מאחר והתובע צירף את ההסכם האמור לתגובה מתייתרת הכרעה בבקשה.
כל התכתובת בין התובע לבין החברה שהעסיקה אותו לאחר שסיים לעבוד בנתבעת (להלן – המעסיקה החדשה):
לטענת הנתבעת התובע היה עסוק במהלך עבודתו אצלה בחיפוש עבודה לכאורה אצל מתחרים והתקשרותו עם המעסיקה החדשה נעשתה תוך כדי עבודתו בחברה הנתבעת ובאופן שלא אפשר לו לעבוד במתכונת השעות הקבועה לה הוא טוען, אשר כוללת שעות נוספות רבות.
לטענת התובע מנגד התכתובת בינו לבין המעסיקה החדשה אינה רלבנטית להליכים המשפטיים דנן. מוסיף התובע וטוען כי המעסיקה החדשה אינה מתחרה של הנתבעת, אלא לקוחה שלה וכי הוא שימש כמנהל רכש אצל המעסיקה החדשה ולא כסוכן מכירות, תפקיד אותו ביצע אצל הנתבעת. לתמיכה בטענה זו מצרף התובע לתשובה לתגובה את פרוטוקול השימוע שנערך לו אצל המעסיקה החדשה עובר לסיום התקשרותו עימה. עוד טוען התובע כי מדובר בדרישה רחבה וכוללת המהווה מסע דיג פסול ומתייחסת להתכתבות עם המעסיקה החדשה שאינה צד להליך. בנוסף טוען התובע כי סיים לעבוד אצל המעסיקה החדשה וממילא אין לו אפשרות להעביר את ההתכתבות המבוקשת.
לאחר ששקלתי את הטענות סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה. אנמק.
ראשית, הבקשה רחבה, גורפת וכוללנית. סבורני כי בקשה כה רחבה ולא ממוקדת עולה כדי מסע דיג פסול. בנוסף, לא שוכנעתי כי יש רלבנטיות בין המסמכים מושא הבקשה לבין תביעת התובע. אין מקום לקבל את טענת הנתבעת לפיה העובדה שהתובע התקשר עם המעסיקה החדשה בתקופת עבודתו בנתבעת עשויה ללמד על היקף שעות עבודתו בנתבעת. גם אם אניח כי התובע התקשר עם המעסיקה החדשה בתקופת עבודתו בנתבעת ואף אם יעלה כי באותה תקופה מידת הקשר בין התובע לבין המעסיקה החדשה, לצרכי חיפוש עבודה, היה אינטנסיבי, אין בכך כדי להשליך בהכרח, בוודאי שלא באופן ניכר על שאלת היקף עבודתו של התובע אצל הנתבעת. המשקל שעשוי להינתן לנתונים מסוג זה הוא ממילא לא גבוה והרלבנטיות של ההתכתבות לרכיב התביעה שעניינו גמול שעות נוספות היא קלושה.
לתביעה שכנגד אמנם עשויה להיות רלבנטיות מסויימת להתכתבות בין הנתבע שכנגד למבין המעסיקה החדשה, ככל שהתכתבויות זו אכן מתייחסת לעוולות מסחריות, אולם מדובר בהשערה היפוטתית ובבקשה רחבה ובלתי מידתית. לטעמי היקף הבקשה כשלעצמו מצדיק דחייתה.
שנית, אף אם היתה הבקשה רלבנטית – ענין שלא הובהר כלל - הבקשה מתייחסת להתכתבות עם המעסיקה החדשה שהינה צד שלישי שאינו בעל דין בהליך זה. בנסיבות אלה היעתרות לבקשה עשויה לפגוע באופן בלתי מידתי ובלתי סביר בפרטיות הצד השלישי, אשר עמדתו כלל לא הובאה.
הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בעובדה שהתובע אינו עובד עוד אצל המעסיקה החדשה ויש להניח כי אכן כטענתו אין ברשותו או בחזקתו את מלוא ההתכתבות הנדרשת. כך או כך, אין לטעמי מקום בהתחשב בנסיבות הענין וברלבנטיות הקלושה שעשויה להיות למסמכים לפנות לקבל את עמדתה של המעסיקה החדשה בהקשר זה.
בפני הנתבעת/התובעת שכנגד סלולה הדרך לזמן לעדות נציג של המעסיקה החדשה ולחקור אותו בחקירה נגדית אודות הטענות שעולות בתביעה שכנגד.
מהטעמים המפורטים לעיל הבקשה ברכיב זה נדחית.
כל התכתבות שנוגעת לפעילות של התובע בבחירות העירוניות בעיר יהוד:
הנתבעת ביקשה לקבל את כל התכתובות הנוגעות לפעילותו של התובע ומעורבותו בבחירות העירוניות בעיר יהוד, על מנת לתמוך בטענותיה כי התובע הרבה לעסוק בענייניו האישיים באופן שלא אפשר לו, לכאורה, לעבוד בהיקפי העבודה הרחבים ובמתכונת העבודה הנטענת על ידו. התובע לא התנגד לשלוח לנתבעת את כל התכתובות בקבוצת הווסטאפ של הפעילים, בכפוף לכך שלא יעשה שימוש בהודעות אישיות שנשלחו על ידי גורמים שונים בקבוצה.
הנתבעת לא הסתפקה בתכתובות האמורה וביקשה לקבל את פלט השיחות היוצאות והנכנסות מהנייד של התובע (בין השעות 07:00-19:00, שעות העבודה להן טוען התובע), לרבות בתקופה שסמוכה לבחירות ועד סיומן, על מנת ללמד על התעסקותו של התובע בפעילות הבחירות, באופן שלא אפשר לו לכאורה לעבוד במתכונת לה הוא טוען. בקשה חלופית זו לקבלת פלט שיחות נכנסות ויוצאות מהנייד של התובע הועלתה גם ביחס לתקופה שסמוכה לסיום העסקתו של התובע, באופן שעשוי לטענת הנתבעת ללמד על היקף ההתקשרות עם המעסיקה החדשה בזמן שעוד עבד בנתבעת. הנתבעת טוענת כי סינון של פלט השיחות יוכל ללמד על כמות השיחות ומכאן היקף הזמן שהשקיע התובע בשיחות טלפון שאינן קשורות לענייני עבודתו, וזאת במהלך שעות העבודה להן הוא טוען.
לאחר ששקלתי את הבקשה החלופית לקבלת פלט שיחות מלא של התובע (שיחות יוצאות ונכנסות מ/אל הנייד שהיה בשימוש התובע בכל תקופה עבודה, בשעות שבין 07:00-19:00) לא מצאתי מקום להיעתר לה. אנמק.
אכן, בית הדין נוהג בגישה רחבה וגמישה עת עסקינן בבקשות לגילויי מסמכים הנוגעים לבעל דין, קל וחומר לתובע אשר בחר לפתוח את ההליך. חרף האמור ומשמודרכת אני על ידי ההלכה האמורה סבורני כי מדובר בבקשה גורפת ורחבה ביותר, אשר הרלבנטיות של המידע שיתקבל בעקבותיה מוגבלת. בנוסף המידע עשוי לפגוע בפרטיות התובע בצורה לא מידתית ובמידה העולה בהרבה על הנדרש.
ראשית, אין לצאת מנקודת הנחה שהנתבעת תוכל לזהות כל מספר טלפון השייך בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לעבודת התובע, קרי כל מספר טלפון אשר עימו בוצעה שיחה בענייני עבודה הנוגעים לנתבעת (לקוחות, ספקים וכיוצ"ב). פלט שיחות המתעד את כל שיחות הטלפון שנערכו מהנייד של התובע עשוי לכלול כמות רבה מאוד של מספרי טלפון וספק רב אם ניתן יהיה לעשות סינון מיטבי אשר יבדל את השיחות שנערכו עם כל גורם שקשור לעבודת התובע.
שנית, עצם ביצוע שיחות טלפון לא מעיד בהכרח ובכל נסיבות על היקף עבודת התובע. יתכן ששיחות שאינן שיחות עבודה בוצעו בזמני נסיעות עבודה ובזמנים אחרים שאינם פוגמים בהכרח בביצוע עבודת התובע אצל הנתבעת (זאת להבדיל למשל מדוח איכון המנטר את המיקום הגאוגרפי וממנו ניתן להסיק מסקנות מסויימות).
שלישית, יש בפלט השיחות המלא כדי לפגוע פגיעה ממשית וקשה בפרטיות התובע. פגיעה זו אינה מתחייבת לטעמי בנסיבות ענייננו שעה שקיימות חלופות אחרות, פוגעניות פחות, אשר עשויות ללמד על שעות העבודה ו/או הימצאות בעבודה ובכלל אלה חלופות רבות אשר נענו בחיוב נוכח בקשת הנתבעת לגילויי מסמכים ספציפיים . כך בין היתר תיעוד הנסיעות מאיתורן (אשר יסייע בניטור המיקום הגאוגרפי של התובע), התכתבויות הווטסאפ בקבוצת הפעילים של הבחירות ביהוד (אשר יסייע לבחינת מעורבות בפעילויות שאינן נוגעות לעבודה וזמני המעורבות האמורה ) וכיוצ"ב.
לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת לפיה מדובר במכשיר טלפון נייד הניתן לתובע לצורך ביצוע עבודתו. ברי כי משניתן לעובד מכשיר טלפון נייד לצורך ביצוע עבודתו במרבית המקרים נעשה שימוש במכשיר זה גם לצרכים פרטיים. ככלל, בהעדר הסכמה אחרת בין הצדדים ולמעט במקרים ספציפיים, לא ניתן לקבוע בצורה גורפת כי ביצוע שיחות פרטיות ממכשיר נייד שניתן לעובד על ידי המעסיק עולה כדי התנהלות פסולה. אין בעובדה שמדובר במכשיר טלפון שניתן על ידי הנתבעת ולצורך ביצוע שיחות עבודה כדי לשמוט את הקרקע תחת העובדה שמתן צו לפלט שיחות מלא של מכשיר הנייד כרוך בפגיעה חריפה בפרטיות, אשר לטעמי אינה מידתית. כך גם העובדה שמבוקש לקבל את פלט השיחות רק ככל שהוא מתייחס לשעות 07:00-19:00 אינה מצמצמת באופן מספק את הפגיעה האמורה.
בהתחשב בכלל נסיבות הענין, לרבות בחלופות שקיימות לרשות הנתבעת, ברלבנטיות המוגבלות מאוד של המידע שעשוי להתקבל מפירוט השיחות ובפגיעה הקשה בפרטיות התובע סבורני כי דין הבקשה ברכיב זה להידחות.
טופס 161 – נוכח הרלבנטיות של הטופס ומשלצדדים לא נותר העתק הטופס יינתן במסמך נפרד צו המופנה לחברת הביטוח הכשרה.
בקשת התובע לקבלת כרטסת הנהלת חשבונות ביחס ללקוחות מושא הבקשה:
לטענת התובע לאחר שניתן בקדם המשפט צו למסירת כרטסת הנהלת חשבונות מסויימת התגלעה מחלוקת נוספת בין הצדדים לענין הודעות שהתקבלו מלוקחות כפי שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע, שכן לשיטת הנתבעת ובניגוד לטענתו פניות אלה לא טופלו. התובע מבקש לקבל כרטסת לקוחות ביחס לאותם לקוחות. לטענתו הדבר ישפוך אור על היקף שעות העבודה. מוסיף התובע וטוען כי אם הודעות הלקוחות יהלמו את כרטסת הנהלת החשבונות הדבר יעיד על עבודה שבוצעה על ידו בפועל. בנוסף, טוען התובע כי מדובר בלקוחות שהיו בטיפולו ומשכך ממילא חשיפת המידע אינה יכולה לפגוע בפרטיותם.
לטענת הנתבעת מנגד הבקשה אינה רלבנטית ואינה קשורה לרכיבי התביעה, מהווה מסע דיג פסול ופוגעת בפרטיות צדדים שלישיים באופן בלתי סביר. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי כרטסת הנהלת החשבונות אינה יכולה לסייע לתובע לבחינת היקפי שעות עבודתו, מאחר והיא אינה מציגה שעות של קבלת הודעות מלקוחות ולא מעידה על שעות עבודה והיקפי עבודה וממילא פניות הלקוחות טופלו על ידי התובע, אולם לא בשעות הנטענות על ידו, אלא בשעות העבודה המצומצמות שלו.
לאחר ששקלתי את הדברים לא מצאתי מקום, בשלב זה, להיעתר לבקשה ברכיב האמור. אנמק. בקדם המשפט ניתן צו לגילוי כרטסת ספציפית נוכח מחלוקת שנטושה בין הצדדים אודות עבודה בזמנים מוגדרים (חול המועד סוכות וחול המועד פסח). מבקשתו הנוספת של התובע לא עולה מאליה הרלבנטיות של כרטסת הנהלת החשבונות של הלקוחות לשעות עבודתו. לא הובהר כיצד יכולה כרטסת הנהלת חשבונות של לקוח ללמד על שעות עבודתו של התובע (להבדיל מעבודה, התקשרות ורכישות בפרקי זמן מסויימים, דוגמת חול המועד, ענין שעשוי להשתקף מהכרטסת). על כן, מאחר ולא הובהרה כלל הרלבנטיות של המסמכים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה ברכיב זה.
בקשת התובע ביחס לנספח להסכם העבודה שלו – התובע ביקש לקבל נספח להסכמי העבודה שלו. הנתבעת העבירה לידיו את המסמך, אולם לטענת התובע אין מדובר במסמך אותנטי אלא "מסמך חיצוני שנלקח מאתר האינטרנט" באופן שעולה לטענתו כדי "בידוי ראיות ושיבוש הליכי משפט". התובע מבקש לקבל את המסמך המקורי ו/או הודאת הנתבעת כי המסמך המקורי אינו בידיה.
בתוך 21 ימים תעביר הנתבעת לתובע תצהיר במסגרתו תבהיר האם יש בידיה את הנספח המקורי אם לאו. ככל שיש בידי הנתבעת את המסמך המקורי תעביר העתקו במצורף לתצהיר. ככל שאין בידיה את המסמך המקורי תבהיר הנתבעת מה המקור ממנו נלקח המסמך שנשלח לתובע.
הוצאות הבקשות בענין גילוי מסמכים ומסירת פרטים נוספים תישקלנה בסיום ההליך במסגרת בחינת סוגיית ההוצאות.

ניתנה היום, י"ח סיוון תשפ"א, (29 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.