הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 37859-05-18

22 ספטמבר 2020

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אילון

התובע
ניר איתמר לוי
ע"י ב"כ: עו"ד קובי חתן
-
הנתבעת
אסוקס בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אירן קריפק

פסק דין

לפנינו תביעת מר ניר איתמר לוי לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב , זאת בנוגע לסיום העסקתו בנתבעת, חברת אסוקס בע"מ.

העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות
התובע , מר ניר איתמר לוי (להלן: התובע או מר לוי ) מהנדס תוכנה בהכשרתו, הועסק בנתבעת, חברת אסוקס בע"מ (להלן: הנתבעת או החברה ), החל מיום 24.5.16 ועד לפיטוריו מיום 24.1.18, שנכנסו לתוקף ביום 22.2.18.
הנתבעת, חברת היי-טק, עוסקת בתחום פיתוח פתרונות תקשורת ורשתות סוללריות.
ביום 10.1.2018 נמסר לתובע מכתב זימון לשימוע (ר' נספח א' לכתב התביעה).
ביום 23.1.18 התקיימה שיחת השימוע, השיחה הוקלטה ותומללה (ר' נספח 2 לכתב התביעה). יצויין כי מועד השימוע נדחה לבקשת התובע.
הנתבעת הוציאה לתובע מכתב פיטורים שנשלח אליו במייל ביום 24.1.18, הנתבעת נתנה לתובע הודעה מוקדמת עד ליום 22.2.18 מועד בו הסתיימו יחסי העבודה.
ביום 23.2.20 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נשמעה עדות התובע ועד מטעמו מר אדגר פטרוב וכן עדי הנתבעת- מר אסף גולדברג ומר יאן פרידלנד והתקיימה ישיבת הוכחות נוספת ביום 12.3.2020 בה נשמעה עדות מר רלי שטילר.
במסגרת סיכומי התובע הבהיר ב"כ התובע, כי הוא עומד על תביעתו לרכיבים בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב בלבד.

טענות הצדדים
טענות התובע:
לטענת התובע, לאחר חצי שנה, השתנו משימות התפקיד שלו באופן משמעותי, כך שממהנדס שחשוף ממקור ראשון לקוד הפך להיות מהנדס שכל תפקידו הוא לבצע אדפטציה של מערכת סגורה לצרכי החברה. עובדה זו פגעה בו מקצועית ומהווה גורם שלילי באפשרויות תעסוקה עתידיות. כמו כן משימות משמעותיות אחרות הורדו מסדר היום ללא מתן הסבר כלשהו. אולם למרות זאת המשיך לבצע את תפקידו במסירות כדי להתקדם ולטענת התובע קיבל גם משוב חיובי על כך.
התובע העלה את תחושותיו בנוגע לשינוי שנעשה בתפקידו ובמשימות הצוות אל מול מנהלו הישיר, מר יאן פרידלנד בשיחות שוטפות וכן בשיחת משוב רוחבית עם מנהלת משאבי אנוש ולא נאמר לו דבר במסגרת שיחות אלו כי יש הסתייגות מאופן ביצוע תפקידו.
הזימון לשימוע בא מיד לאחר שביקש לקיים שיחה עם מר גבי גורי מנהל הפיתוח של החברה כדי לדון עימו בתפקידו, באופן בו תוכל החברה לנצל את מלוא כישוריו.
החברה ידעה כי במועד המקורי לשיחת השימוע רעיית התובע עמדה ללדת והשימוע נדחה 6 ימים לאחר לידת ביתו.
במסגרת מכתב הזימון לשימוע פרטה החברה שתי דוגמאות לתקריות שאירעו לכאורה, הרמת קול של התובע על הממונה עליו וכן סירוב לביצוע משימה שהתובע לא הסכים עימה. התובע ציין כי מדובר בטענות סרק כאשר המנהל הישיר שלו, מר יאן פרידלנד מודר מהתהליך.
הנתבעת ניתקה אותו באופן מיידי מכל מערכות החברה בו זמנית עם מסירת מכתב הזימון לשימוע והתובע התבקש לעזוב את משרדי החברה וזאת למרות שלא נחשד בנטילת מידע מהחברה או פגיעה בה. למרות זאת בחרה הנתבעת להשפילו. עוד הבהיר התובע כי הנתבעת לא נוהגת לפעול כך אל מול כל מי שעובר שימוע בחברה.
כמו כן התובע ביקש להוציא מיילים ממערכות החברה עקב ניתוקו כהכנה לשימוע והנתבעת התנתה זאת בכך שהתובע יגיע עם ליווי וזאת באופן משפיל ובלית ברירה התובע הסכים לכך. מהלך זה פגע בו ובשמו הטוב.
במהלך השימוע התובע הבהיר כי הוא מוכן להשתלב גם בתפקידים אחרים בחברה.
העילות שפורטו בזימון לשימוע, אינן העילות האמיתיות לפיטוריו וכי ההחלטה לפטרו באה לעולם עובר לשימוע והשימוע היה מן הפה אל החוץ. לטענת התובע הסיבה האמיתית לפיטוריו היא חוסר יכולתה של הנתבעת לספק לו עבודה בתחום אותו ציינה בחוזה העסקה עימו (וירטואליזציה) ופעילות הצוות ככלל צומצמה משמעותית עקב שינוי תוכניות. עוד טוען התובע כי אין ממש בנימוקים שפורטו במהלך השימוע.
החלטת הפיטורים ניתנה תוך 24 שעות דבר המעיד שלא נערכה בדיקה אמיתית לטענותיו.
מנגד טוענת הנתבעת כי:
התובע שהועסק בתפקיד מהנדס תוכנה, התנהג כלפי קולגות וכלפי הממונים עליו באופן לא ראוי, בקוצר רוח ובאגרסיביות, מה שהרתיע עובדים אחרים לעבוד עימו. כמו כן התובע סרב לקבל משימות מהממונים עליו בטענות שאינן מקובלות.
במהלך תקופת עבודתו ובטרם זומן התובע לשימוע נערכו עימו מספר שיחות כדי לשפר את הליקויים בהתנהגותו וביחסו האישי. אולם התובע בחר להתעלם מהביקורת בעניין חוסר שביעות רצון הנתבעת מהתנהלותו ומשדברים לא השתפרו, זומן לשימוע.
בזימון לשימוע פורטו העילות בגינן שקלה הנתבעת את המשך העסקת התובע בחברה, תוך מתן דוגמאות קונקרטיות. למרות האמור במהלך השימוע בחר התובע להעלות טענות בנושאים אחרים, והתעלם מטענות הנתבעת.
בשימוע נכחו גב' שטילר ומר גבי גורי מנהל הפיתוח שהינם בעלי הסמכות לקבל החלטה על המשך העסקת התובע בתיאום עם מנהלו הישיר של התובע.
התובע זומן לשימוע בהזמנה מפורטת, תוך שהות של 14 ימים מראש, במהלכם ניתנה לו גישה מלאה לכלל המסמכים שביקש לצורך היערכות לשימוע. הייתה לו הזדמנות לטעון את טענותיו והנתבעת שקלה בכובד ראש את כל טענותיו.
סיום העסקת התובע נעשה בשל יחסו האישי הלקוי כלפי עובדים ומנהלים בנתבעת ולאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בטרם קבלת החלטה בעניינו.
הליך הפסקת העסקתו של התובע נעשה כדין. כמו כן ניתנה לו הודעה מוקדמת בה קיבל שכר מלא מבלי שנדרש להגיע לעבודה.
תפקידו של התובע לא השתנה. במקום עבודה דינאמי ומתקדם, יעדים ותוכניות יכולות להשתנות ולכן גם משימות למילוי יעדים משתנים בהתאם לכך. אולם לא מדובר בשינויים באופן העבודה או באופי תפקידו התובע או בפגיעה במעמדו.
פיטוריו של התובע אינם נוגעים ליכולותיו המקצועיות אלא להתנהלותו ברמה הבינאישית, התנהלות שיצרה אווירה מתוחה ועוינת שהפריעה לתהליכי עבודה והקשתה על עמידה ביעדים. האירועים שפורטו במכתב הזימון לשימוע הם דוגמאות נקודתיות להתנהלות יומיומית ושיטתית מצד התובע.
היו אירועים נוספים לאחר הזימון לשימוע ובסמוך לשיחת השימוע. ביום 8.1.18 צלצל הטלפון במשרד ראש הצוות והממונה על התובע, מר יאן פרידלנד שחולק חדר עם התובע ואז החל התובע לצעוק בזעם שצלצול הטלפון מטריד אותו ומפריע לו בעבודה. בהמשך הרים התובע את הטלפון ומבלי לדעת את זהות המתקשר אמר בקול רם: "מנסים לעבוד פה" וניתק. התברר כי זו היתה אשתו של מר פרידלנד. מדובר על תקרית אחד בדומה לתקריות נוספות שהתרחשו.
הנתבעת אפשרה לתובע גישה למיילים ומסמכים שביקש. גישתו של התובע מרחוק למחשבי החברה הוקפאה, עת שהה בביתו בתשלום מלא על חשבון החברה מבלי שנדרש לעבוד, שהרי ממילא לא נדרש לעבודה ולא היתה כל סיבה לכך שתהא לו גישה מרחוק למחשבי החברה וגישתו למחשב בעת ביקורו במשרדי החברה נעשה בהתאם לנוהג מקובל בליווי איש IT כמקובל מעובד המועמד לפיטורים, כחלק מצעדי הגנה למנוע זליגה של קניין רוחני.
התובע לא פוטר בשל צמצומים אלא נוכח המפורט במכתב הזימון לשימוע.
אין כל טעות במניין ימי ההודעה המוקדמת, תקופת הימים בין התאריכים 24.1.18-22.2.18 עומדת על 30 ימים בדיוק.

דיון והכרעה
נסיבות סיום העסקתה של התובעת
הפסיקה עמדה זה מכבר על חשיבות זכות השימוע ומהותה, על היותה זכות יסוד בסיסית לכל אדם שכן נועדה היא להגן על מעמדו של העובד מפני פיטורים שרירותיים. עוד נקבע כי מטרתו העיקרית של השימוע הינה לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו ולנסות לשכנע את מקבל ההחלטה בעניינו כי לטענות כנגדו אין בסיס (ר' ע"ע 01/ 1027 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, [פורסם בנבו] פד"ע לח 448; דב"ע נו 31-3 מדינת ישראל - בונה [פורסם בנבו]).

אין חולק כי התובע זומן לשימוע ביום 10.1.18 וכי פורטו במכתב זה נימוקי השימוע, כמצוטט:
" .... מטרת השימוע הינה להעלות בפנייך ולפרט את השיקולים והנסיבות בגינם אנו שוקלים לסיים את העסקתך בחברה ואשר הינם, כדלקמן: 2.1. הנך מועסק בחברה בתפקיד מהנדס תכנה החל מיום 22.5.2016. 2.2. בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, נראה כי הנך מתנהג בחוסר סובלנות ובצורה לא חברית כלפי קולגות בחברה וכלפי הממונים עליך, ומסרב לקבל משימות שיורדות אליך, בטענה כי הן לא מקובלות עליך או כי ההחלטה עליהן לא התקבלה יחד איתך. 2.3 כך למשל, בתאריך ה-26.10.17 הרמת את קולך על הממונה עליך, משה ששון, כיוון שזה ביקש ממך לבצע משימה שאינך מסכים עימה, מיותר לציין כי תפקיד הממונה עליך, בין היתר, הוא להעביר אליך ואל יתר העובדים תחתיו משימות, על מנת שתבצעו אותן. 2.4 דוגמא נוספת, בתאריך 27.11.17 בפגישה עם מנהלך הישיר, יאן פרידלנד, התבקשת להוסיף מס' דברים לממשק שכתבת. בתגובה, השבת ליאן כי "אינך קבלן ביצוע" ואינך מעוניין לקבל משימות באופן כזה, כי אם פעם נוספת תקבל משימה בצורה זו, מבלי להיות מעורב בהחלטה על הצורך לבצע את המשימה, אתה לא תציג את מה שביצעת או תסרב לקבל אליך את האחריות לבצע את המשימה. 3. האמור לעיל הינן רק דוגמאות להתנהלות יומיומית מצדך. אשר מקשה על עבודת צוות במשרד, שיתופי פעולה ועזרה הדדית. במהלך תקופה זו עשו הממונים עליך מס' ניסיונות לקיים עמך שיחות באשר להתנהגותך אך נראה כי לא הפנמת שיחות אלו ולמעלה מכך, לעיתים שיחות היו מגיעות לכדי הרמת קול ויחס מזלזל מצדך. ... 5. הנך רשאי להיות מיצוג בשיחת השימוע על ידי מי מטעמך, לפי בחירתך ...." (ר' נספח 1 לתצהיר התובע).
עוד עולה מהראיות שהוצגו כי התובע ביקש לדחות את מועד השימוע עקב היות אשתו בבית חולים לקראת לידה, וכי הנתבעת הסכימה לדחות את השימוע לבקשת התובע (ר' סעיפים 22 לתצהירה של רלי שטילר שלא נסתר).
כמו כן אין חולק כי הנתבעת קיימה הליך שימוע ואפשרה לתובע לטעון את מלוא טענותיו כעולה מתמלול שיחת השימוע שהציג התובע (ר' נספח 2 לתצהיר התובע).
עיון בתצהירה של רלי שטילר ונספחיו עולה כי הנימוקים שפרטה בתצהירה עולים בקנה עם טענות שעלו כנגד התובע בזמן אמת, עובר לשימוע. עיון בנספח ג' לתצהירה מעלה כי בזמן אמת עוד ביום 26.10.17 פנה הממונה הישיר על התובע מר יאן פרידלנד לגב' רלי שטילר, בעניינו של התובע וציין בפניה: " ... בשיחה הסברתי לניר את הבעייתיות בהתנהגות שלו אמרתי לו שזה לא מקובל לצעוק על הקולגות לעבודה בכלל ועל המנהלים בפרט וזה לא משנה אם אתה מסכים או לא מסכים עם בקשותיהם. כמו כן אמרתי לו שהוא צריך להפנים שכדי להתקדם באסוקס הוא צריך לשנות את הגישה שלו למשימות שהוא מקבל ולא להתווכח ולהתעצבן על כל דבר שאיתו הוא לא מסכים. ... אמרתי לניר שזה לא הגיוני שהוא צועק על המנהל שלו כי הוא לא מסכים עם מה שהוא אמר לו לעשות. חלק מתפקיד המנהל הוא להוריד לצוות משימות שונות ולשנות אותם לפי הצורך ...".
כמו כן גם ביום 30.11.17 פנה מר יאן פרידלנד לגב' רלי שטילר בנוגע להתנהגות תובע וציין בין היתר: ".....שלשום היה מקרה בעל אופי מקצועי יותר שלפחות חלקו הוא כבר חלק משגרה שבועית בעבודה עם ניר. אך הפעם זה היה ארוך מהרגיל. במסגרת הפיתוח שעושה ניר למודול שאמור לעבור אינטרגראציה עם ויטאלי... אמרתי לו שיש מספר דברים שהוא יצטרך לממש ולהוסיף לממשק שהוא כותב. בהמשך לכך, שוב קיבלתי תגובה זועמת ועצבנית שאחריה נגררנו לשיחה של חצי שעה לפחות שבמהלכה ניר אמר את הדברים הבאים: 1. הוא לא קבלן ביצוע והוא לא מעוניין לקבל משימות בצורה כזו יותר (הוא כבר אמר דברים דומים למשה במספר תקריות). 2. אם הוא יקבל משימה מבלי להיות חלק בהחלטה על הצורך לבצע אותה אז או שהוא לא יבצע אותה או שהוא לא יציג לי מה הוא עושה. 3. הוא חושב שהמבנה הארגוני הנוכחי הוא לא נכון ואני לא צריך להיות תחת משה אלא תחת גבי. 4. הוא חושב שאנחנו לא עושים משימות מעניינות ולא מאמין שכאלה יבואו והחברה לא עושה מספיק כדי שהוא יהיה מרוצה. 5. אם לא יהיה שינוי במה שקורה עכשיו הוא יעזוב. אני לא נכנס כאן לדברים שאמרתי לניר בתגובה. אשמח לקבל את התייחסותכם לנושא...." (ר' נספח ג' לתצהיר רלי).
גם עיון במשוב שנערך לתובע על ידי הממונה עליו, מר יאן פרידלנד בסוף שנת 2017 מעלה כי צוין שם דברים שעולים בקנה אחד עם נימוקי השימוע:" .... סיכום של המנהל... ניר הוא עובד עם ראש גדול שעושה את העבודה בצורה איכותית ועומד בלוחות זמנים.... מצד שני, בחצי השנה האחרונה התגלתה אצלו בעיה חברתית שמשליכה גם על התנהלותו בנושאים מקצועיים. ניר לעיתים חסר סבלנות לקולגות לעבודה מה שמתבטא בהתנהגות עצבנית, צעקנית ותגובות לא מקובלות באסוקס (היו מספר מקרים של התנהגות זו-מוזס,זאק, משה). מבחינה מקצועית ניר לא מסכים לבצע משימות אם לא השתכנע בחשיבותם ולעיתים מציב דרישות לביצוע המשימה (הוא לא מקבל את זה שמישהו החליט על משימה מסויימת או "שינוי בתוכנית" מבלי לשתף אותו). הדבר מצריך לפעמים הסברים ושכנועים מצידי. הוא הרבה פעמים גורר דיון ענייני ומקצועי על המשימה לנושאים לא קשורים" (ר' נספח ד' לתצהיר רלי שטרילר).
גם עיון בתצהירו של אסף גולדברג, מהנדס מחשבים שעבד בחברה מ-8/15 מעלה כי תצהירו עולה בקנה אחד עם נימוקי השימוע (ר' סעיפים 3-8 לתצהירו). תצהירו לא נסתר.
מחומר הראיות עולה, כי הנימוקים שפורטו במכתב הזימון לשימוע, עולים בקנה אחד עם אירועים שתועדו בזמן אמת כעולה מהראיות שצורפו על ידי הנתבעת, ולא נסתרו.
ערים אנו לטענת התובע כי העילות שפורטו בזימון לשימוע, אינן העילות האמיתיות לפיטוריו וכי לטענתו ההחלטה לפטרו באה לעולם עובר לשימוע והשימוע היה מן הפה אל החוץ. לטענת התובע הסיבה האמיתית לפיטוריו היא חוסר יכולתה של הנתבעת לספק לו עבודה בתחום אותו ציינה בחוזה העסקה עימו (וירטואליזציה) וכי פעילות הצוות ככלל צומצמה משמעותית עקב שינוי תוכניות. משכך טוען התובע כי אין כל ממש בנימוקים שפורטו במהלך השימוע (ר' סעיף 24 לתצהירו).
עם זאת לא שוכנענו כי יש לקבל טענה זו, ראשית, עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הוא בעצמו הצהיר כי השינוי במשימות היה לאחר חצי שנה ממועד תחילת העסקתו: "למרבה הצער, כעבור חצי שנה בלבד, השתנו משימות התפקיד שלי באופן משמעותי, כך שהפכתי ממהנדס שחשוף ממקור ראשון לקוד, למהנדס שכל תפקידו לבצע אדפטציה של מערכת סגורה לצרכי החברה. ... גוייסתי על תקן של מומחה QEMU ולאחר חצי שנה הובהר לי כי אין בזה צורך יותר..." (ר' סעיף 8 לתצהירו).
למרות שלטענת התובע הסיבה האמיתית לפיטוריו היתה שינוי התפקיד שלו וחוסר יכולת הנתבעת לתת לו עבודה בתחום המצוין בחוזה העסקתו, הרי שעיון בתצהירו מעלה כי שינוי זה היה לאחר חצי שנה ולמרות זאת הליך פיטוריו היה לאחר תקופת העסקה של יותר משנה ושבעה חודשים.
יתרה מזאת, התובע לא הציג כל ראיה מזמן אמת התומכת בטענתו לפיה פיטוריו קשורים לשינוי בתפקידו או צמצום פעילות הצוות, ומשכך הדבר יפעל לחובתו.
שנית, עיון בנספח ג' לתצהירה של גב' רלי שטרילר, שיחת המשוב האחרונה שנערכה עם התובע מעלה כי דיבר על קשיים אלו, אבל מנגד הנתבעת כלל לא ציינה כי יש בכך בעיה, הנתבעת דווקא ציינה כי התובע עושה עבודה איכותית. עם זאת, הנתבעת ציינה בשיחה זו כי בחצי השנה האחרונה לעבודתו, התגלתה אצל התובע בעיה חברתית בהתנהלותו, כמו חוסר סבלנות לקולגות לעבודה, התנהגות עצבנית, צעקנית. קרי כעולה מהמסמכים מזמן אמת לא עולה כי לנתבעת היתה בעיה כלשהי הנוגעת למקצועיות של התובע או לכך שהתובע לא מבצע את עבודתו כנדרש או כי אין לה לתת לתובע עבודה בתחום מקצועי כלשהו. טענותיה היחידות של הנתבעת נגעו לתחום ההתנהלות ויחסי האנוש של התובע, מבלי לטעון נגד מקצועיותו.
שלישית, בניגוד לטענות התובע בנדון שלא הובאה כל ראיה בנדון, הרי שעיון בסעיפים 5-6 לתצהיר גב' רלי שטילר, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת ונספחים 1-2 עולה כי תצהירה לא נסתר בנדון: "אציין כי התובע גוייס לתפקיד מהנדס תכנה מן המניין (לא לתפקיד בכיר ולא כמומחה QEMU, כפי שאף מתבטא הן בתיאור בתפקיד שנשלח לחברת ההשמה שבעקבותיו קיבלנו את קו"ח של התובע והן בהסכם העסקה עליו חתם. תיאור התפקיד אליו גוייס התובע, כפי שנשלח לחברת ההשמה ובקשה לחשיפת פרטי המועמד (קרי התובע), מצורפים לתצהירי... מסומנים כנספח א'... ומסומן כנספח ב'. 6. התובע מילא את אותו התפקיד כאמור לאורך כל תקופת עבודתו בחברה, ולא היה שום שינוי בתפקידו. כנהוג וכמקובל בכל מקום עבודה דינאמי ומתקדם, ובמיוחד בחברות בסטארט – אפ בסדר גודל של אסוקס, יעדים ותוכניות עבודה משתנים ומתעדכנים תוך כדי התפתחות החברה, ולכן מטבעם של דברים, המשימות הדרושות למילוי היעדים והתוכניות ישתנו בהתאם לכך. גם במקרה של התובע... במהלך העסקה השתנו משימותיו בהתאם לצרכי החברה, יחד עם זאת, לא מדובר בשינויים באופי העבודה, שהנו עבודה של מהנדס מחשבים , או באופי התפקיד ובטח ובטח שלא היתה פגיעה במעמדו בחברה או בחשיבות המשימות שנדרש לבצע ".
תצהירה לא נסתר ועולה בקנה אחד עם עדותה בנדון:
"....הוא בחר בשימוע לקחת את זה למקום של פיטורים בגלל קיצוצים, כי ככה אנו מתנהלים וזה לא נכון, כי אם זה היה נכון היינו עושים את זה כבר ב 4 לחודש יחד עם כולם. ש. אבל עשיתם את זה ב-9, 5 ימים לאחר מכן? ת. כן. זה לא יחד עם כולם, שאנחנו עושים את הפיטורים בגלל שמתייתרת משרה בגלל תוכניות עבודה אנו עושים את זה ביחד, אנחנו לא עובדים בשיטת סלמי, לא הייתה שום מניעה שנעשה את זה ב 4 לחודש. התובע לא נכנס לפיטורים הקשורים לצמצומים. ש. את אמרת קודם שהוא היה צריך להראות לחץ אישי או נפשי, כשניר בא ואומר שהשינוי בהתנהגות נבע מההטעיה שהוצג לו התפקיד לעומת הצורה שהתפקיד בוצע אחר כך, שהופחתו לו משימות, כשהוא מכחיש את האירועים שקרו והוא בא ואומר שמוזס מנהל אותו, בלי לחשוב שלקחתם אדם וותיק עם 10 שנות עבודה, ולא רציתם להקשיב לטענות שלו וזה לא מספיק לכם, והטענה היחידה שהייתה רלוונטית קשורה למשהו אישי? ת. קודם כל הממוצע וותק של עובדים הוא 14 שנות ניסיון, ניר לא נמצא בממוצע של הוותק, יש אנשים יותר מנוסים, בחברת סטארט אפ וזה בניגוד לחברות אחרות, שמגיעים לתפקיד מסוים לא עושים רק את הצ'ופצ'יק של הקומקום ,אלא הרבה מאוד דברים והתפקיד של ניר לא השתנה" (ר' עמ' 23-24).
עדותה של רלי שטילר בנדון עולה בקנה אחד עם עדותו של מר יאן פרידלנד:
"אם אומר לך שבתחילת העבודה התובע עבד ספציפית בכתיבת הקוד ולאחר מכן רק באדפטציה של הקוד ומשימות נוספות שפחות היום קשורות כמו הלוגר וכו'? ת. הלוגר זה משימה אחת. עבודה של מהדס תוכנה זה שילוב של הרבה דיסצפלינות. היא עבודה מקיפה של כתיבת קוד, של אינטגרציה של קוד כתוב, שינוי דוק כתוב, פתרון באגים בקוד, קונפיגורציה של הסביבה... העבודה נשארה בקונטקסט של הדברים שציינתי עכשיו. ש. התובע המשיך לכתוב קוד גם אחרי 3.2017? ת. בוודאי. ש. מפנה אותך לנספח ג' לתצהיר של רלי. מקריא. עמ' 32. לא נראה לך הגיוני שעובד עם ניסיון כה רב ומקצועי שמרגיש שהמשימות שלו מאוד השתנו יעלה השגות לגבי משימות שלא נראות מקצועיות בעיניו, כמו למשל לחזור ל-POC כשהוא עובד כבר על מוצר מוגמר? ת. המשימות ואופי העבודה, כמו גם המבנה הארגוני של החברה, נקבע מראש ובראשונה ע"י המנהלים. אין שום בעיה להעלות השגות, אבל יש דרך לעשות את זה, בצורה מקובלת ומכובדת" (ר' עמ' 12 לעדותו של מר יאן).
רביעית, דווקא עיון בהזמנות לשימוע של אילן ורפאל אליהם התייחס התובע בתצהירו מעלים כי אכן בנוגע אליהם צוין כי "בעקבות בניית תוכנית עבודה לשנת 2018, נראה כי התפקיד בו הנך מועסק כעת, אינו דרוש עוד בחברה והחברה שוקלת לבטלו" (ר' נספחי י' לתצהיר רלי שטילר). מנגד הנתבעת לא ציינה נימוק זה במכתב הזימון לשימוע של התובע, דבר שמלמד כי אכן זה לא היה הנימוק להפסקת העסקתו, כפי שאף הבהירה גב' רלי שטילר בסעיף 39 לתצהירה שלא נסתר: "..אין גם שום קשר בין פיטורי התובע לבין שינוי תוכניות החברה- התאמת התוכניות נעשתה לפני הליך פיטוריו של התובע. דווקא שני העובדים שהוזכרו בסעיף 24 לעיל- רפאל ואילן- פוטרו בגלל התאמת תוכניות העבודה של החברה שכתוצאה ממנה התפקידים שלהם התייתרו, והסיבה הזו צוינה באופן מפורש בהזמנות שלהם לשימוע. השימועים שלהם נערכו ב4.1.18 (6 ימים לפני מסירת הזימון לשימוע של התובע). מכאן ברור, כפי שכבר ציינתי , שאם עריכת הצמצומים הייתה הסיבה לפיטורי התובע – היינו עורכים את ההליך יחד עם שני העובדים האחרים ואף מציינים אותה גם בהזמנה שלו לשימוע, כי לא היה לנו מה להסתיר".
משכך שוכנענו כי הנימוקים שפורטו במכתב הזימון לשימוע היו נימוקים שאכן שיקפו את הנימוקים האמיתיים שהובילו לסיום העסקת התובע, כפי שאף עולה מפניות בכתב בזמן אמת בנושאים אלו לתובע, כפי שפורט.
ערים אנו לתצהירו של עד מטעם התובע מר אדגר פטרוב שהצהיר כי "התנהלותו של ניר לאורך כל התקופה היתה מקצועית מאוד ונעימה מאוד....", עם זאת עולה כי מר פטרוב עבד בנתבעת רק עד לחודש מאי 17, בעוד שהאירועים עליהם דיברה הנתבעת היו בתקופה מאוחרת יותר, משכך לא שוכנענו כי יש ליתן משקל משמעותי לעדות זו.
עם זאת, נראה כי היו נימוקים נוספים שהיו בבסיס החלטת הנתבעת לפטר את התובע, וחרף האמור הנתבעת לא ציינה אותם במכתב הזימון לשימוע ומשכך התובע כלל לא יכול היה להתייחס אליהם במסגרת ישיבת השימוע ומשכך נפגעה זכות הטיעון שלו בנוגע לאמור.
עיון בסעיף 10 לתצהירה של גב' רלי שטילר מעלה כי ארע אירוע משמעותי בחודש יוני 2017 שכלל לא צוין במכתב הזימון לשימוע: " ... האירוע שהתרחש בחודש יוני 2017 עם עובד בשם מוזס ראובן... שהיה בזמנו "ראש צוות" בצוות מקביל. מוזס הגיע למשרדי וסיפר לי שהתובע נכנס לחדר שלו, "האשים" אותו בכך שהציוד שלו... גורמים להפסקות חשמל חוזרות ונשנות... צעק ואיים אליו כי ": ישרוף לו את כל הציוד" מוזס סיפר לי כי התובע הרים עליו עד וכמעט נתן לו מכה, אך באותו הרגע הגיע יאן פרידלנד ראש הצוות ומנהלו הישיר של התובע.. ועצר אותו. מוזס סיפר לי שנבהל מאוד מהתנהגותו של התובע ולאחר אותו האירוע ניתק כל קשר איתו ... בעקבות האירוע הקשה הזה זימנתי לשיחה את התובע וגם עובד נוסף שהיה עד לתקרית וסיפר לי את אותם דברים שמוזס סיפר... לאחר המקרה הזה, ערכנו (אני, המנכ"ל, סמנכ"ל הפיתוח והמנהלים של ניר) התייעצות. אני חשבתי שיש להזמינו לשיחת שימוע בעקבות האירוע החמור הזה אבל יתר המנהלים החליטו להסתפק בשיחה עם התובע ועם מוזס ולנסות לגשר על התקרית בתקווה שזו הייתה התפרצות שלא תחזור על עצמה. התובע הבטיח שיעשה מאמץ ויאן, המנהל הישיר שלו, לקח על עצמו ... ולהוביל את התובע ליחסי עבודה תקינים.... ".
כמו כן הגב' רלי שטילר התייחסה בתצהירה לאירועים נוספים שכלל לא צוינו במכתב הזימון לשימוע (ר' סעיף 14 לתצהירה) ויתרה מכך ציינה בתצהירה אירוע שציינה כי היה "הקש ששבר את גב הגמל", שכלל לא הוזכר במכתב הזימון לשימוע: "האירוע שהיה "הקש ששבר את גב הגמל" והוביל להחלטה להזמין את התובע לשימוע, היה האירוע המתואר בכתב ההגנה ובתצהירו של יאן שהתרחש ביום 8.1.18. כמה מהעובדים ניגשו אליי באותו היום וסיפרו לי שהם שמעו שהטלפון בחדר של התובע צלצל, התובע צעק בזמן שהצלצול מטריד אותו ומפריע לו בעבודה, וכאשר ענה על הטלפון- צעק קול רם ותוקפני " מנסים לעבוד פה" וניתק. גם יאן פנה אלי אחרי האירוע הזה, סיפר לי שזאת הייתה אשתו שהתקשרה לטלפון שלו, שהתובע ענה לה ודיבר איתה בצורה מאד גסה ותקפנית ואמר לי שהוא עצמו לא מוכן לעבוד עם התובע יותר, וביקש להזמין את התובע לשימוע ולשקול את המשך העסקתו".
גם עיון בחקירתה הנגדית מעלה כי היא מודה כי אירועים אלו לא נרשמו במכתב הזימון לשימוע, אולם מנגד לא נתנה הסבר משכנע לכך:
"..וכל האירועים יחד נשקלו כמקשה אחת במסגרת השימוע? ת. נכון. לא אני אחדד, אמרתי שהתמקדנו במה שזה עושה לארגון בתוצאות ולאווירת העבודה שם. ש. בהמשך לתשובה הקודמת את אומרת שאת לא מתעדת כל דבר, אבל לפי התצהיר שלך המקרה עם מוזס היה מקרה שעורר הדים סעיפים 10-12 את מתארת שהיו חילוקי דעות אירוע כל כך חמור זה לא משהו נקודתי , הוא לא מתואר ולא נכתב בזימון לשימוע לפיו אתם שוקלים לפטר את התובע? ת. לצערי הרב עשיתי שיחות עם ניר מיד באותו יום של האירוע, גם עם מוזס וגם עם זק אחד העובדים שהיה בחדר, גם עם ויקטור שהיה במסדרון, תיעדתי במחברת ולצערי הרב גרסתי אותה, במסגרת סדר שעשיתי, אז לא רציתי לכתוב מזיכרון. ש. למה לא כתבתם שהיה תיעוד שהוא נגרס? ת. משום שלא היה לי את התיעוד פיזי, אז איך אני יכולה להתמודד. ש. וגם את שיחת הטלפון לכאורה שהתובע ניתק לאשתו של יאן שכתוצאה ממנה יאן טען שהוא לא מוכן לעבוד עם התובע , גם זה לא צוין במכתב זימון לשימוע למרות שזה היה יום לפני השימוע , והסתפקתם באירועים שהיו לפני כמה חודשים כמו האמירה שהוא לא קבלן ביצוע?ת. בזימון לשימוע כן נרשם, מפנה לנספח ו', סעיף 2.2 (מקריאה) הדגש היה בצד המקצועי וגם לשקף לו מה קורה כתוצאה מההתנהלות הזו , ומה המשמעות של החברה כלפי שאר העובדים, ואווירת העבודה בחברה והתוצרים שלה, כן אזכרנו את זה לא שמנו על זה דגש אחרת הייתי צריכה לצרף דף מאוד ארוך ולתעד הכל ברמת היום יום וזו לא האווירה בחברה" (ר' עמ' 5 לעדותה).
גם עיון בתצהירו של מר יאן פרילנד מעלה כי אירוע זה היה משמעותי והוביל לתחילת הליך השימוע וכך גם האירוע של התובע עם מוזס (ר' סעיפים 17-20 לתצהירו). חרף האמור, אירועים אלו לא צוינו כלל במכתב הזימון לשימוע.
גם עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי תצהירו לא נסתר ואכן אירועים אלו היו משמעותיים ולא צוינו במכתב זימון לשימוע של התובע:
"האירוע עם מוזס היה חלק מהסיבות לפיטורי התובע? ת. הוא מצטרף לכל אותם האירועים שלבסוף הביאו לפיטורו. ש. אתה יזמת את הפיטורים. למה אירוע כ"כ חמור לא פורט בזימון לשימוע? ת. אני הייתי בין יוזמי ההליך, שותף להחלטה. אני לא זימנתי את השימוע, אני לא כתבתי. ש. למה האירוע שאשתך צלצלה והתובע ענה לה, יומיים לפני השימוע, לא מופיע בשימוע ששם מפורטים 2 אירועים בלבד? ת. האירוע האחרון היה אירוע שאני באופן אישי לקחתי אותו קצת קשה. אני לא מסכים עם הקביעה שזה חייב להיות בשימוע. צריך להסתכל על זה בתורה כללית יותר. לא נעשה פה רצון לפטר את התובע על סמך אירוע כזה או אחר, נעשה מאמץ שלא לעשות זאת. היו אירועים מספר אירועים חריגים. ש. אני אומר לך שהאירוע בו אשתך התקשרה אינו מצורף כי לא היה חמור. היה עד לאותו אירוע, בחור בשם יבגני שאמר לך שהטלפון צלצל 2 דקות והתובע ענה בצורה מנומסת והגיוניות ואתה התרצת? ת. כבר למחרת, אפילו באותו יום, ניגשתי וסיפרתי על האירוע הזה גם לרלי וגם לגבי ואמרתי שאין סיכוי שאני ממשיך לעבוד עם התובע לאחר אירוע כזה. זה מדגיש את החומרה שהתייחסתי לאירוע זה. ש. אשתך מתקשרת, מפריע למי שעובד איתך, עונים לה בסבלנות וזה האירוע שבגללו צריך לפטר עובד בגללו? ת. אני לא השארתי את הטלפון שלי בחדר כי לא הייתי בעבודה. היא התקשרה לטלפון נייח שיכול לצלצל הרבה דקות בכל מיני שעות, גם טלפונים של עובדים אחרים מצלצלים. ש. זה סיבה לפטר עובד? ת. זה מבחינתי לא הגיוני שעובד גם עונה לטלפון שהוא לא שלו וגם מדבר לא יפה לאשתי. זה לא הגיוני. ש. באת למנהלים שלך ואמרת שאין סיכוי שאתה ממשיך לעבוד עם התובע? ת. אכן אמרתי את זה" (ר' עמ' 14-15 לעדות יאן).
עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי הבהיר כי אירועים אלו לא פורטו במהלך השימוע:
"מפנה לעמ' 2 נספח ג' לתצהיר רלי , ב26.10 יאן מדווח על שיחה שהייתה לו איתך והוא הסביר לך שזה לא מקובל לצעוק? ת. מדובר באופן כללי על דברים ולא על אירוע ספציפי. ש. מפנה לעמ' 1 לנספח ג' לתצהיר רלי, מקריאה, שם נכתב שסגרת את הדלת.... והיו טונים גבוהים מצידך בחילופי הדברים ....האם אתה עדין עומד על תצהירך בסעיף 38 שלא הוצגו לך מקרים ? ת. זה לא הוצג לי" (ר' עמ' 9 לעדות התובע).
מעבר לאמור, יצוין כי עיון בת/1 מעלה כי בניגוד לטענת הנתבעת כי מר מוזס לא דיבר יותר עם התובע, עולה ממסמך זה כי הינם מדברים, ואף באופן חברי כעולה ממסמך זה.
אכן נימוקים אלו לא פורטו במכתב הזימון לשימוע, למרות שעולה מתצהירי עדי הנתבעת שנימוקים אלו היו נימוקים משמעותיים, משכך התובע אף לא יכול היה להתייחס אליהם במהלך השימוע ומשכך חל פגם בהליך השימוע בנוגע לאמור.
ערים אנו לטענת הנתבעת כי במכתב הזימון לשימוע דובר על התנהגות כללית של התובע ותוך מתן דוגמאות חלקיות בלבד . אולם שעה ששוכנענו כי האירועים שלא פורטו במכתב הזימון לשימוע, היו משמעותיים כמפורט בעדויות שציינו לעיל, לא שוכנענו כי יש לקבל את טענת הנתבעת בנדון.
ערים אנו לטענת התובע כי הממונה הישיר שלו מר יאן פרידלנד, לא נכח בשימוע וכי התובע ציין בתחילת השימוע כי הממונה הישיר שלו כלל לא מודע לתהליך הפיטורים, עם זאת לא שוכנענו כי יש לקבל טענה זו. בשימוע היו שני נציגים מוסמכים אחרים מטעם הנתבעת, לרבות מנהלת משאבי אנוש שהיתה מעורבת בכל הנוגע להתנהלות מול התובע שעה שקיבלה דיווח ישיר מהממונה על התובע מר יאן פרידלנד. עיון בנספח ג' לתצהירה של גב' רלי שטילר מעלה כי מר יאן פרידלנד היה מודע לתהליך ואף שלח מיילים לרלי בנוגע לאירועים מזמן אמת שהיוו חלק מנימוקי השימוע.
גם עיון בסעיף 23 לתצהירו מעלה כי אכן השימוע נערך בתיאום עימו: "אציין כי השימוע נערך בנוכחות מר גורי וגב' שטילר, מאחר והם בעלי הסמכות לקבל החלטה על המשך העסקת התובע בחברה, ובתיאום איתי. בניגוד לטענת התובע כאילו אני לא ידעתי על ההחלטה לשקול את פיטוריו או לא עודכנתי בפרטים- ההיפך הוא הנכון. אני הייתי בין יוזמי הליך השימוע ואף שותף להחלטה הסופית על סיום העסקתו וידיעתי ועודכנתי על תהליך הפיטורים של התובע מתחילתו ועד סופו....".
עיון בחקירתו הנגדית של יאן בנדון מעלה כי תצהירו לא נסתר:
"אם היית חלק מהשימוע ואתה המנהל הישיר שמציף את כל הדברים למה את הלא יושב בשימוע? ת. מכיוון שטענות שבגללן ביקשתי להפסיק את העבודה עם התובע הן לא מקצועיות, ואני מנהל מקצועי. ש. אתה הצפת את הבעיות של ההתנהגות אז למה לא היית? ת. אני הצפתי אותן אבל אני לא אמון על פתרון הבעיות. אני לא בא לחנך אף אחד. ש. תתאר בבקשה את השיחות שעשו איתך רלי וגבי גורי אחרי השימוע, אם היו? ת. אמרו לי שהיה שימוע ושאנו בתהליך של הפסקת עבודה" (ר' עמ' 15 לעדות מר יאן פרידלנד).
עיון בחקירתה הנגדית של רלי מעלה כי היא הבהירה מדוע יאן פרידלנד לא השתתף בשימוע והסבריה מקובלים עלינו בנסיבות העניין:
"מה ניר היה יכול לטעון בשימוע לאחר שיאן אמר שהוא לא מוכן לעבוד איתו? ת. יאן לא היה חלק מתוך תהליך השימוע משום שיאן בא ואמר טענה סגורה שהוא לא מוכן לעבוד עם התובע, ואז החלטנו אני והמנכל וסמנכ"ל פיתוח להתחיל את הליך השימוע, אציין שהמנכ"ל היה בחו"ל באותם ימים שקרה האירוע האחרון הרעשני, של שיחת טלפון שהוא צעק וניתק לאשתו של יאן. המנכ"ל היה בחו"ל והוא קיבל הודעות מעובדים אחרים מה קורה פה. עם זאת היה לנו מאוד חשוב באמת להבין מה קורה שם עם ניר, שבעצם רצינו לתת לו מקום נקי כי הבנו שש בעיה בינו לבין יאן ואיתו ועם משה ורצינו לתת לו מקום שיהיה לו נוח להעלות את הטענות, זו הסיבה שיאן לא השתתף.ש.את אמרת קודם שחשוב היה לתת לניר לבוא ולטעון את הטענות בנוגע לאירוע הספציפי הזה של שיחת הטלפון, שיאן הגדיר אותו כקש ששבר את גב הגמל אבל לא בחרתם לציין את זה בזימון לשימוע ולא לתת את זה כדוגמא בשימוע עצמו מפנה לתצהיר של יאן סעיף 20? ת. משום שזימנו את ניר לשימוע על עניין של תפקוד מקצועי, ואווירה שזה יוצר. זה היה בין יתר הסיבות, זה לא היה הדבר שגרם לנו עכשיו לעצור הכל ולקרוא לו מידית, זה היה רצף של מקרים של אירוע ועוד אירוע, וכשהגיע המנהל הישיר ואמר את האמירה הזאת הבנו שצריך להיכנס לעובי הקורה ולראות מה קורה, בעניין המקצועי מה שלנו הפריע כארגון זה האווירה והעובדה שהוא לקח משימות רק שבא לו ושמתאימות לו לדעתו" (ר' עמ' 22 -23).
מעבר לאמור, טענות לעניין הרכב המשתתפים בשימוע, יש להעלות בפתח ההליך (ר' ע"ע 1279/02 מדינת ישראל נ' שלמה כרמי; ע"ע 673/09, עו"ד טלי גלעד-מזור נ' מדינת ישראל, בהם נדון עניין דומה שעניינו טענות לעניין חברי וועדת מכרזים וגם שם נפסק כי טענות אלה, ככל שהן ידועות למבקש, יש להעלות – קודם לקיום הדיון לגופו). משהתובע לא טען כנגד זה בתחילת השימוע הרי שיש לראות בכך מניעות להעלות טענות אלו במועד מאוחר יותר.
ערים אנו לטענת התובע כי ביקש הוא מהנתבעת לבחון אופציות נוספות להמשך העסקתו בתפקידים אחרים, אולם הנתבעת לא בחנה כלל את האמור. עם זאת, שעה שלא דובר על טענות מקצועיות מטעם הנתבעת, אלא התנהגותיות, הרי שבעיות אלו מבחינת הנתבעת יישארו כבעיה גם בתפקידים אחרים. מעבר לאמור, טענה זו נזנחה בסיכומי התובע.
אולם, מחומר הראיות עולה כי הנתבעת ניתקה את התובע מהמחשב שלו ביום בו שלחה לו מכתב זימון לשימוע כפי שעולה מתכתובות מייל מזמן אמת (ר' נספח ה' לתצהירי הנתבעת).
גם עיון בתצהיר גב' רלי שטילר מעלה כי היא מודה בכך: "...גישתו מרחוק של התובע למחשבי החברה ... הוקפאה עת שהה בביתו בתשלום מלא על חשבון החברה מבלי שנדרש לעבוד, שהרי ממילא לא נדרש לעבוד ולא הייתה כל סיבה לכך שתהא לו גישה מרחוק למחשבי החברה. גישתו למחשב בעת ביקורו במשרדי החברה (כאשר ביקש להוציא מיילים ומסמכים לצורך היערכות לשיחת השימוע) נעשתה בליווי איש IT , וזאת בהתאם לנוהג המקובל הן ב asocks והן בחברות סטארט אפ רבות אחרות כאשר עובד מועמד לפיטורים, כחלק מצעדי הגנה המיועדים למנוע זליגה של קניין רוחני ו/או של מידע סודי רגיש".
משכך שוכנענו כי יש לקבל את גרסת התובע שלא נסתרה בנדון: "הגדילה החברה לעשות, ובו זמנית עם מסירת מכתב הזימון לשימוע, נותקתי באופן מיידי מכל מערכות החברה והתבקשתי לעזור את משרדי החברה וזאת על אף שמעולם לא הואשמתי או נחשדתי בדרך כלשהי בנטילת מידע מהחברה, בפגיעה בה או בכל טענה אחרת המצדיקה הרחקת אדם ממקום עבודתו, כך שלא ברור מדוע נאלצתי לעבור השפלה זו. החברה לא הסתפקה בכל וכאשר ביקשתי להגיע על מנת להוציא מילים מהמערכות החברה (עקב ניתוקי מהמערכות), וזאת כהכנה לשיחת השימוע... התנתה זאת החברה בכך שאכנס למשרדיה עם ליווי, כאחרון העבריינים, וזאת באופן משפיל וללא כל עילה . בלית ברירה הסכמתי. בהתנהלות זו פגעה החברה בשמי הטוב. אציין כי חברים מהעבודה נדהמו לגלות שכך נעשה. מבירור שערכתי עם העובדים הנוספים שפוטרו בשבועות שלפני... עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שטוענת החברה לפיה כל עובד מנותק מהמערכות, וכי אותם עובדים שלחו מייל פרידה, משמע לא נותקו מיידית מהמערכות. כששאלתי את יניב איש הIT באם ננקטה לגבי התנהלות אחרת, הוא אישר שבמקרה שלי ניגשה אליו רלי, מנהלת כוח אדם וביקשה לנתק אותי מיידית וזאת דקות לפני הזימון לשימוע"(ר' תמלול השיחה עם מר יניב, - נספח 2 לתצהיר התובע עולה בקנה אחד עם עדותו).
עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי תצהירו בנדון לא נסתר.
"בסעיף 19 לתצהירך, אמרת שניתקו כמה דקות לפני הזימון לשימוע , היכן יניב אישר לך זאת? ת. יש תמלול את השיחה, פשוט ניתקו אותי לפני השימוע. יניב אמר לי שרלי נכנסה אליו לחדר כמה דקות לפני שזומנתי לשימוע וביקשה לנתק אותי מיידית" (ר' עמ' 10 לעדות התובע).
ובהמשך:
"איך החברה פגעה בשמך הטוב? ת. היא פגעה ומנסה לפגוע יותר ויותר. בשלב הראשון בניתוק מהמערכות וההכנסה וההוצאה שלי, העלימו אותי מהחברה באותו יום של השימוע שביקשתי לקחת חומרים כדי להתכונן לשימוע, סרבו והתנו את זה בליווי. ביום שקיבלתי את החומרים ישב איתי יניב ולא זז ממני בשולחן העגול שלו. הצורה שבא אדם היה עובד בחברה עם ליווי, לא היה לזה שום סיבה. לאחר מכן עלו טענות שווא על כמעט אלימות לכאורה ודיבור לא יפה עם אשתו של יאן, דברים שמשוללים ומנסים להכפיש את שמי. אני מפנה לחלק של התביעה של פגיעה בשמי הטוב. יש בידי בא כוחי שהיחסים עם מוזס היו סבירים ואני יכול לפרט. לכן החלק זה של התביעה הוא אינטרגלי" (ר' עמ' 11 לעדות התובע).
גרסת התובע בנדון עולה בקנה אחד עם תמלול השיחה בין התובע למר יניב שהבהיר בשיחה עם התובע כי: " ... אני קיבלתי הוראה מרלי וגבי שאני אסגור הכל, זה ההוראה שקיבלתי..." (ר' נספח 2 לתצהיר התובע).
ערים אנו לטענות הנתבעת כי לתובע היה תפקיד שונה מהעובדים האחרים שזומנו לשימוע ולכן נדרש הניתוק, אולם לא שוכנענו כי יש בהסבר זה כדי לרפא את הפגם של הוצאה של התובע מעבודתו וניתוקו מהמחשב עובר לסיום העסקתו ואנו סבורים כי מדובר בהתנהלות לא ראויה ואף בפגם בהליך השימוע שיש לראות בכך התנהלות בחוסר תום לב שיכולה להצביע כי החלטה בעניינו של התובע התקבלה, עובר לשימוע בעניינו.
יתרה מזאת, עיון בחקירתו הנגדית של עד התובע מר אדגר מעלה כי בעניינו, הנתבעת לא ניתקה אותו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת , למרות שהיתה לו גישה מרחוק, עם זאת הנתבעת בחרה לנתק את התובע מיד עם זימונו לש ימוע. משכך לא שוכנענו כי יש לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בנוהג רוחבי של ניתוק כלל עובדיה מהמחשבים :
"ש. כשעבדת בנתבעת הייתה לך גישה מרחוק? ת. כן ש. אתה מאשר עם קבלת הזימון לשימוע היוזר שלך הוקפא? ת. היוזר לא הוקפא כי עשיתי עדיין דברים מהבית, היו משימוש שהייתי צריך לסיים, וחלק מזה עשיתי מהבית באמצעות החיבור. ש. בנוסף להתייצבות פעמיים שלוש בחברה עשית גם משימות מהבית בתקופת ההודעה המוקדמת? ת. הייתי צריך לסיים את המשימות שלי גם מהבית. כשהתייצבתי הייתה צריכה להתבצע העברת ידע בנוגע לאותן משימות ודברים נוספים שהתעסקתי איתם" (ר' עמ' 6-7 לפרוטוקול דיון ההוכחות הראשון).
לאחר בחינת נסיבות העניין, הגם שהנתבעת זימנה את התובע לשימוע ואף דחתה את השימוע לבקשתו וניהלה ישיבת שימוע בה אפשרה לתובע לטעון את טענותיו, הרי שוכנענו כי במקרה דנן בהליך סיום העסקת התובע חלו מספר פגמים, ראשית מכתב הזימון לשימוע לא כלל את כל נימוקי השימוע. דווקא הנימוקים המשמעותיים כפי שפורט לעיל לא נרשמו במכתב הזימון לשימוע , באופן שהתובע לא יכול היה להתייחס לאמור ומשכך לא יכול היה לשכנע את הנתבעת בנוגע לטענותיו בנדון, במיוחד שעה ששוכנענו כי מדובר היה באירועים משמעותיים שהובילו לסיום העסקתו. משכך שוכנענו כי זכות הטיעון של התובע נפגעה.
שנית, שוכנענו כי לא הייתה כל סיבה של ממש לנתק את התובע מהמחשב שלו ולהורות לו שלא להגיע לעבודה עוד ביום בו קיבל מכתב זימון לשימוע וכן לא היתה כל סיבה שלא לאפשר לו להוציא חומרים מהמחשב שלו, ללא צורך בליווי, שעה שלא נטענה כל טענה של חשד ללקיחת חומרים שיש בהם חומר סודי. שוכנענו כי התנהלות זו נעשתה בחוסר תום לב ויש בה כדי להוביל למסקנה כי ההחלטה על פיטורי התובע, באה לעולם עובר לשימוע.
עם זאת, מנגד שוכנעו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח כי אכן היו נימוקים ענייני ים להפסקת העסקת התובע כי שפורט לעיל, וכן הוכח לטעמינו כי גם לפני שיחת השימוע התקיימו שיחות בין התובע לממונים עליו בהם עלה כי הנתבעת אינה מרוצה מאופן התנהלות התובע ויחסו אל הממונים עליו ואל קולגות שלו, התנהלות שלא השתנתה מזה מספר חודשים.
יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 23402-09-15‏ ‏ אוריאל ברד - קנסטו בע"מ [פורסם בנבו] (28.2.17) (להלן: ענין ברד) שם נקבע:
"הגם שחובת השימוע לא קוימה ולא מוצתה הרי שבקביעת תוצאת הפגם יש לתת משקל מסוים לכך שנערך דיאלוג מסוים בין מר בכר והמערער בחודש מאי, היינו כחודש לפני הפיטורין. דיאלוג זה אינו מגיע כדי שימוע, ולכן אינו פוטר מחובת הפיצוי, אך ניתן לקחתו בחשבון במידה מסוימת בקביעת תוצאתו הכלכלית של הפגם. עם זאת, על מנת שלא ליתן תמריץ כלכלי שלא לקיים את חובת השימוע כהלכתה באמצעות שיחות מקדימות, שאינן מקיימות את דרישותיה המהותיות של חובת השימוע הנגזרות מתכליתה – ראוי, שככלל, משקלו היחסי של שיקול זה יהא נמוך יחסית".
הסעד בגין פיטורים שלא כדין
בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני - אלמונית [פורסם בנבו] (9.12.2014) (להלן: ענין פלוני), סקר כב' השופט איטח (כתוארו דאז), את הכללים לפסיקת פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין תוך הבחנה בין פיצוי על נזק ממוני ובין פיצוי על נזק שאינו ממוני. הפיצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורים. הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעניין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". (ר' גם ע"ע (ארצי) 25805-12-11 מדינת ישראל - מירון חומש [פורסם בנבו] (29.11.16)).
עיון בכתב התביעה של התובע מעלה כי היא תובע רק בגין נזק שאינו ממוני.
אשר לנזק שאינו ממוני, הסמכות לפסוק פיצויים בגין נזק זה כתוצאה מפיטורים לא כדין מעוגנת בסעיף 13 ל חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (להלן: חוק החוזים תרופות) הוראה זו, כמו הוראות נוספות המסמיכות את בית הדין לפסוק פיצוי על נזק שאינו ממוני, מושתתת על ההכרה בכך שגם נזק שאינו נילווה לפגיעה פיזית ואינו מתבטא בחסרון כיס ראוי לפיצוי. ככלל, הושטת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני מגשימה בראש ובראשונה תכלית תרופתית, היינו הטבת נזק שנגרם לנפגע. בנוסף, פיצוי זה, ככל פיצוי, מגשים תכלית חינוכית הרתעתית, שכן הוא מחייב את המפר לשאת בעלות הפרתו, וכפועל יוצא מכך עשוי הפיצוי להוות תמריץ שלילי להפרה עתידית על ידו או על ידי אחרים.
בעניינו התובע תבע בגין רכיב של פיצויי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 147,000 ₪ (שווי של 5 משכורות) וכן תבע סך של 50,000 ₪ בגין פגיעה בשמו הטוב. במסגרת הסיכומים טען התובע גם לפיצוי בגין לשון הרע אולם מדובר בהרחבת חזית שאין אנו מקבלים. אכן בעבר, קבעה הפסיקה את שיעור הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני כמכפיל של שכר העובד. אולם נכון להיום הפסיקה נסוגה משיטה זו לקביעת גובה הפיצוי. זאת, תוך שהודגש כי עגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לגובה השכר, וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך (ר' ע"ע 247/07 פלוני – קוציק [פורסם בנבו] (24.9.09, פיסקה 8 בפסק דינו של השופט פליטמן; בר"ע 20418-03-13 סעיד – מנסוביץ [פורסם בנבו] (7.11.13); ענין פלוני; ע"ע 27600-10-11 ‏ד "ר גרשון אהרונוב - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון [פורסם בנבו] (22.12.15) ; ענין ברד; ע"ע (ארצי) 55550-09-14‏ שמעון בן אלי - קומבה בע"מ [פורסם בנבו] (24.9.17); עע (ארצי) 39172-11-16‏ ‏מדינת ישראל משרד החינוך - דניאל שדה [פורסם בנבו] (3.6.18), וכן ר' ע"ע 10940-10-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' יונתן רון [פורסם בנבו](06.09.18)).
בעניין ברד מנה בית הדין הארצי את השיקולים שניתן לשקול בעת פסיקת סעד בלתי ממוני בגין פיטורים שלא כדין. וכך נאמר:
"במסגרת זו ניתן לשקול מגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן);האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד".
במקרה דנן, לאחר ששקלנו את הפגמים שפורטו לעיל את העובדה כי הליך השימוע קוים באופן שנשלח מכתב זימון לשימוע, הנתבעת דחתה את השימוע לבקשת התובע, עורכי השימוע אפשרו לתובע לטעון את טענותיו, השיח בשימוע התנהל באופן מכבד, נימוקי השימוע היו עניינים, מנגד שקלנו את העובדה כי היו נימוקים נוספים, עניינים לטעמינו, שלא נרשמו במכתב הזימון לשימוע ובכך יש פגיעה מסוימת בזכות הטיעון של התובע, ומנגד שעה שלא שוכנענו כי היה טעם של ממש לנתק את התובע ממערכת המחשב שלו ולהורות לו שלא להגיע לעבודה מיד עם הוצאת מכתב הזימון לשימוע, ואף לא שוכנענו כי היתה סיבה של ממש שלא לאפשר לתובע להוציא חומרים מהמחשב שלו ללא צורך בליווי. במכלול נסיבות אלו שוכנענו כי נוכח הפגמים שפורטו אל מול העובדה כי עילות הפיטורים היו ענייניות כמפורט, שוכנענו כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזק הלא ממוני אותו תבע בפיצוי על סך של
18,000 ₪.

האם זכאי התובע לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין?
לטענת התובע, התנהלות הנתבעת כלפיו פגעה בשמו הטוב. הטענות הוכחשו על ידי הנתבעת.
לאחר שעיינו בעדויות ובחומר הראיות שהונח לפנינו, לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח רכיב תביעה זה, במיוחד שעה שקבענו כי נימוקי הפיטורים היו עניינים ומנגד התובע כלל לא פירט רכיב תביעה זה.
מעבר לאמור, לא שוכנענו כי יש לפצות את התובע בגין המחדלים שפרטנו מעבר לפיצוי שקבענו, שלקח בחשבון פיצוי גם את ניתוק התובע מממערכות המחשב שלו ואי הגעתו לעבודה בשל בקשת הנתבעת.

יצוין כי עיון בכתב התביעה מעלה כי לא נטענה כל טענה לעניין לשון הרע. מעבר לאמור לא פורטו רכיבי לשון הרע כנדרש ודי בכך כדי לדחות רכיב זה.

סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן:
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 18,000 ₪.
הנתבעת תישא בהוצאות משפט ובשכ"ט בא כוח התובע בסך של 4,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל.
זכות ערעור לבית הדין הארצי, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

נציג ציבור עובדים, מר משה בן דוד

אסנת רובוביץ - ברכש, שופטת

נציג ציבור מעסיקים, מר אבי איילון

ניתן היום, ד' תשרי תשפ"א, (22 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .