הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 36718-05-19

27 פברואר 2021
לפני:
כב' הרשמת ערמונית מעודד
התובע:
יוסף גונן-גרץ
ע"י ב"כ: עו"ד תומר הדס

-
הנתבעת:
טאבטה בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מרים קליינברגר אתר

החלטה

לפניי בקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

הרקע לבקשה
התובע והנתבע שכנגד (להלן - התובע), הגיש לבית הדין את תביעתו כנגד הנתבעת, חברת הזנק (סטארט אפ) (להלן גם – החברה) העוסקת בפיתוח מוצרי סייבר לאיסוף מודיעין המיועדים לשימוש גופים ממשלתיים, במסגרתה עתר לתשלום זכויותיו הנובעות מתקופת עבודתו ומסיומה.

כעולה בכתב התביעה, התובע הועסק בנתבעת כסמנכ"ל מכירות מיום 1.11.15 ועד ליום 3.12.18, מועד בו החליטה הנתבעת על סיום עבודתו.

לטענת התובע, הוא פוטר בניגוד לדין מבלי שנערך עמו גמר חשבון ועל כן עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 200,000 ₪, תשלום בגין עמלות מכירה בסך של כ- 660,000 ₪ וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 100,000 ₪. בנוסף, עתר התובע למתן צווים שונים ובכללם צו למתן חשבונות לחשיפת ופירוט כלל הכנסותיה של הנתבעת לשנים 2018-2019.

הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן- הנתבעת) הכחישה את זכאותו של התובע לסעדים שנתבעו וטענה כי לתובע שולמו מלוא זכויותיו. בכתב התביעה שכנגד עתרה הנתבעת לחיוב התובע בפיצוי בגין גזל סודות מסחריים, פיצוי בגין לשון הרע וכן צו הצהרתי לשלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

גילוי מסמכים - המסגרת המשפטית
תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) קובעת, כי בית הדין רשאי ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

בהתאם לפסיקה, תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" כאשר נקודת המוצא היא גילוי מרבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010) ; ( בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.2008)).

בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק (28.3.2007) נפסק כי על בית הדין, בבואו לפסוק בבקשה לגילוי מסמכים, להיעזר במבחן דו שלבי: השלב הראשון הוא מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו (הצר והרחב). במסגרת ההיבט הצר יבחן בית הדין האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של התובע בהליך העיקרי; חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו. במסגרת ההיבט הרחב יבחן בית הדין מהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך וכן השלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים.
השלב השני הוא בחינה האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות. על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' רנדי בע"מ (15.10.2008)).

להלן פירוט המסמכים שהתבקשו והכרעתי ביחס לכל אחד מהם -

תכתובות הנוגעות לדרישתו של התובע למימוש האופציות בהתאם להסכם האופציות – לטענת התובע, זכאותו לאופציות נובעת מהסכם העסקתו והמסמכים המבוקשים קשורים במישרי ן לעילת תביעתו. לטענת הנתבעת, לאחר חקירה ודרישה, לא אותרו מסמכים הנוגעים לרכיב זה.

בהתאם להלכה פסוקה "לא ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים שאינם בחזקתו ובידיעתו, לפי תצהיר שנתן ... בנסיבות שבהן אין מידע פוזיטיבי על הימצאותם של המסמכים המבוקשים אצל בעל הדין" ( בר"ע (ארצי) 39603-09-16 דפוס ידיעות תקשורת בע"מ נ' ענת באום (13.10.16)). עם זאת, כפי שנפסק באותו עניין, "כאשר טענת בעל דין בדבר אי הימצאותם של מסמכים בחזקתו היא בלתי סבירה, אין מניעה כי הצד שכנגד ינסה לערער בהליך ההוכחות את מהימנות הצד המתכחש להמצאת המסמכים בחזקתו ולטעון להפעלת החזקות הנובעות מאי המצאת מסמכים על ידי בעל דין" .
לפיכך – אין מקום להורות על גילוי מסמכים שאינם ברשות הנתבעת וכל טענה ביחס לכך מקומה להתברר במסגרת דיון ההוכחות.

כל מסמך ו/או דו"ח המלמד על יעדים/מטרות שהוצבו לתובע בתקופת העסקתו –
לטענת התובע, במענה לגילוי במסמכים טענה הנתבעת כי המסמכים אשר אותרו גולו על ידה, אך אין לכך כל זכר בתצהיר הגילוי מטענה. משכך, הואיל והנתבעת אינה מתנגדת לגילוי, ראוי שתעשה כן.
לטענת הנתבעת, המסמכים הקיימים בקשר לכך גולו בתצהיר והיא אינה מתבקשת להפיק מסמכים יש מאין.

הואיל ולטענת הנתבעת גולו כלל המסמכים הנוגעים ליעדם/מטרות שהוצבו לתובע, הרי שאין מקום לחייבה בגילוי נוסף של מסמכים שאינם ברשותה. ככל שלתובע טענות כנגד המסמכים שגולו, המקום להעלותן הוא במסגרת חקירה נגדית ולא במסגרת בקשה זו.

דוח ערוך של מכירות לפי לקוח, לפי חודשים ולפי מועדי חתימה/קבלת הזמנה (booking) לשנים 2015-2019 –
בכתב התביעה טען התובע כי בהתאם להסכם העסקה, הוא היה זכאי לתמריץ מכירות בגובה 1% מהכנסות החברה ממכירות עד ל-12 חודשים מיום סיום יחסי עובד מעסיק. לפיכך, זכאותו לעמלות ממכירות נובעת במישרין מהסכם העסקתו והיא עילה עיקרית בסכסוך דנן.
התובע הוסיף, כי טענת הנתבעת כיום ובדיעבד לפיהן המדובר במידע חסוי שהוא סוד מסחרי חסרת כל נפקות, עת עסקינן במידע רלוונטי ודרוש לצורך כימות זכותו ההסכמית.

לטענת הנתבעת, כתב התביעה מתייחס לטענות בדבר זכאות התובע לתמריצים בגין מכירות לשנים 2018-2019 ומכאן, שנתוני המכירות של הנתבעת לשנים 2015-2017 אינם במחלוקת ואינם רלוונטיים.
באשר לפירוט המכירות לשנים 2018-2019 – התובע עתר למתן צו לחשבונות ולפיכך, אין להיעתר לבקשה זו כבר בשלב גילוי המסמכים. הנתבעת הוסיפה, כי המדובר במידע סודי אשר אינו נחלת הכלל וחשיפת נתונים אלה עומדת בניגוד להתחייבותה בהסכמים עם לקוחותיה ותפגע ביכולתה להציע מחיר אטרקטיבי ביחס לחברות מתחרות בשוק. באשר לדרישת התובע לקבל דו"ח ערוך של מכירות לפי לקוח ומועדי חתימה/קבלת הזמנה (booking) הרי שהמדובר בדרישה להפקת מסמך ולא לגילוי מסמכים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
אשר לדרישת התובע לקבלת נתונים לשנים 2015-2017 – הואיל ועילת התביעה של התובע אינה מתייחסת לשנים אלו ומאחר שהתובע לא בבקשתו מדוע ישנה רלבנטיות ל גילוי נתונים אלו, הרי שלא מצאתי כי יש להיעתר לבקשה בהיעדר רלבנטיות .

אשר לנתונים הנוגעים לשנים 2018-2019 – בשים לב לזכאותו החוזית של התובע המפורטת בהסכם העסקה בין הצדדים ולטענת ההגנה של הנתבעת לפיה הוא אינה זכאי לסכומים אלו הואיל והעסקתו הסתיימה בנסיבות שלא מזכות אותו בתשלום כאמור , הרי שברי כי ישנה רלבנטיות למידע המבוקש והוא דרוש לשם הוכחת עילת תביעתו של התובע.

אשר לטענת הנתבעת בדבר זהות בין בקשה זו לסעד הסופי שעניינו צו למתן חשבונות אציין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע זכאי לחשבונות מהנתבע וככל שנמצא זכאי כאמור, ניתן הצו המבוקש והנתבע נדרש לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. רק לאחר כך יקבע אם הנתבע מחויב בתשלום על-פי החשבונות (ראו עא 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ נא (4) 337 (1997)). השימוש בצו זה מתבקש מקום שבו על התובע להוכיח תחילה כי הוא זכאי לחשבונות לאור מערכת היחסים המיוחדת בינו לבין הנתבע (לדוגמא מקום שבו נטען כי בין שני צדדים מערכת יחסים של שותפות).
בנסיבות דנן, כאמור לעיל, זכאותו של התובע נובעת מהסכמה חוזית בין הצדדים. משכך, והואיל והתובע כימת את זכאותו לשנים 2018-2019, הרי שלא מצאתי כי ישנה מניעה להיעתר לבקשה מהטעם כי ישנה זהות בין סעד זה לסעד של מתן חשבונות משעה, שכאמור, התובע הוכיח לצורך בקשה זו כי ישנה רלבנטיות למידע שהתבקש וכי הוא זכאי לקבלו מכח ההסכמה החוזית בין הצדדים.

אשר לטענת הנתבעת בדבר סודיות המידע – באיזון שבין זכותו של התובע לקבלת המידע לבין חשש הנתבעת מפני פגיעה בסוד מסחרי (הגם שטענה זו לא הובררה דיה) אני קובעת כי די בכך שהתובע יתחייב, טרם מסירת המידע, שלא לעשות שימוש במידע זה אלא לצורך ההליך, על מנת לאזן בין האינטרסים של הצדדים.

כמו כן, אין בידי לקבל את הטענה כי המדובר במסמך שיש לערוך, שכן הנתבעת לא טענה מהן הפעולות הנדרשות לצורך הפקת דוח זה ולא שוכנעתי כי לא ניתן להפיקו בלחיצת כפתור. לפיכך, על הנתבעת להעביר את המסמכים לתובע בתוך 30 יום.

דוחות כספיים מאושרים של המשיבה לשנים 2015 עד 2019 –
לטענת התובע, גילוי הדוחות נדרש לאמת את נכונות המידע בדבר הכנסות החברה ממכירות בתקופה הרלוונטית לתביעה. מנגד טענה הנתבעת כי היא אינה חברה ציבורית והדוחות הכספיים שלה מהווים סוד מסחרי מובהק. כמו כן, דוחות אלה אינם רלוונטיים להליך שכן הדיווח החשבונאי שונה בתכלית מנתוני המכירות וגם לו היה בדוחות הכספיים כדי ללמוד אודות זכאותו הנטענת, הרי משהתבקש צו למתן חשבונות יהיה בגילוי המסמכים בשלב זה משום מתן הסעד הסופי עוד בטרם התביעה.

נוכח העובדה שהתרתי את גילוי דוחות המכירה, לא מצאתי מקום להורות לנתבעת לגלות את הדוחות הכספיים הן מהטעם כי לא שוכנעתי כי קיימת רלבנטיות לדוחות אלו להוכחת עילת התביעה לאור טענת הנתבעת בדבר השוני בין הדיווח החשבונאי לנתוני המכירות והן מהטעם כי גילוי כאמור עשוי לפגוע באינטרס לגיטימי של הנתבעת ללא כל הצדקה.
לפיכך – הבקשה ברכיב זה נדחית.

חישוב העמלות ששולמו לתובע במהלך שנות העסקתו-
לטענת התובע זכאותו לעמלות היא עילה מרכזית בהליך ועל כן יש להורות על גילוי המידע בעוד לטענת הנתבעת מידע זה אינו רלוונטי למחלוקת בין הצדדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
בכתב התביעה מעלה התובע דרישה לתשלום עמלות בגין מכירות שבוצעו סמוך לסיום העסקתו ולשנת 2018, בהתאם להסכם ההעסקה. התובע אינו חולק בכתב התביעה על סכומי העמלות ששולמו לו בתקופת העסקתו ולפיכך, אין רלוונטיות למידע שהתבקש ואין בו כדי לשפוך אור על המחלוקות בין הצדדים. משכך – הבקשה ברכיב זה נדחית .

תכתובת מול היועץ הארגוני שמונה לחברה בשנת 2017 מר' מארק זרוק, ותרשומות/דוחות שערך בקשר עם אופן ביצוע עבודתו של התובע –
מעיון בתגובת הנתבעת לבקשה עולה כי היא אינה מתנגדת לגילויים של מסמכים אלו ואף לטענתה אלו גולו במסגרת גילוי המסמכים. לפיכך, על הנתבעת להעביר את המסמכים לתובע בתוך 30 יום.

העתק טבלאות סוכנים הכוללת פירוט של שם הסוכן, עמלתו, הלקוח והמדינה המיועדת לעסקה בצירוף תכתובת בקשר לעריכת הטבלה -
לטענת הנתבעת מסמכים אלה גולו בתצהיר גילוי המסמכים. לפיכך, על הנתבעת להעביר את המסמכים לתובע בתוך 30 יום.

תיעוד הזדמנויות עסקיות ("פאנל") שבועי שיצא למנכ"ל החברה במייל עם פירוט כלל ההזדמנויות העסקיות, עם שמות הסוכנים רלוונטיים וגובה עמלתם -
מעיון בתיק עולה כי הנתבעת צירפה תצהיר בו נכתב כי אין בידה את המסמכים המבוקשים. משעה שבהתאם לפסיקה לא ניתן לחייב בעל דין להמציא מסמכים שאינם קיימים, הבקשה נדחית. ככל שלתובע טענות כלשהן הנוגעות להצהרת הנתבעת בעניין, אין זה המקום לבררן.

העתק מסמך חתום על ידי החברה בעניין מתן הרשאת חתימה על חוזים לתובע מ- 1/2018-
לטענת הנתבעת בתגובתה לבקשה, היא הצליחה לאתר מסמך בדבר הרשאת החתימה המתייחס לתובע, לאחר שמסרה את תצהיר גילוי המסמכים. לפיכך תעביר הנתבעת את המסמך שאותר לידי התובע בתוך 30 יום.

פירוט מבנה האחזקות של הנתבעת, וכן הסכמים בין מר איציק זק לבין מר שלו חוליו ועומרי לביא בנושא השקעה בנתבעת -
לטענת התובע, מר זק, משקיע בחברה, נהג להתערב בעבודתו ופעל מתוך ניגוד אינטרסים ותחת ידם הארוכה של מר שלו חוליו ומר עומרי לביא, בעליה של חברת NSO - מתחרה ישירה של הנתבעת בתחום עיסוקה. ניגוד עניינים זה השפיע באופן ישיר על תוצאות התובע ופעילותו.
הנתבעת טענה מנגד, כי מדובר במידע פומבי המצוי אצל רשם החברות ודרישה זו היא להפקת מסמך ואין לה מקום בהליך גילוי מסמכים. עוד טענה, כי המסמכים המבוקשים הם מסמכים בין צדדים שלישיים שהיא אינה צד להם.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לחשיפת מסמכים אלו.
אשר לפירוט מבנה האחזקות של הנתבעת- המדובר במסמך פומבי אשר מצוי באתר רשם החברות ולפיכך אין מקום לחייב את הנתבעת להמציאו.
באשר להסכמים בין מר איציק זק לבין מר שלו חוליו ועומרי לביא – ראשית, התובע לא הוכיח את הרלבנטיו ת של המסמכים הללו לעילות התביעה. התובע לא הבהיר כיצד ניגוד העניינים הנטען לכאורה השפיע על עבודתו ועל התוצאות העסקיות שהשיג ועל כן לא מצאתי כי קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענות הצדדים.
שנית, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה מדובר במסמכים הנגועים לצדדי ג' אשר אינם חלק מההליך ואשר חשיפתם עשויה לפגוע בפרטיותם של הצדדים. משעה שלא שוכנעתי כי יש רלוונטיות למסמכים המבוקשים כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים הבקשה נדחית.

תכתובת וואטסאפ של מר' איציק זק, ערן שורר וקובי וייצמן עם שלו חוליו בנושא עסקת "סובארו" -
לטענת התובע, המסמכים נדרשים להוכחת טענתו כי המשקיע, מר איציק זק, פעל מתוך ניגוד עניינים אשר השליך באופן ישיר על תפקודו ותוצאות מכירת העסקאות.
לטענת הנתבעת, אין כל פירוט מינימלי בדבר הרלבנטיות של המידע המבוקש והבקשה אינה נתמכת בתצהיר. בנוסף, הנתבעת שומרת את הפרטים לגבי הלקוחות שלה תחת סודיות מכח ההסכמים עמן היא חתומה ובנוסף מסמכים אלה מהווים סוד מסחרי מובהק.

לא מצאתי מקום להורות על גילוי המסמכים המבוקשים. כאמור לעיל, טענות התובע הינן כלליות ולא מפורטות ועל כן לא הובהר מה הייתה ההשפעה של ניגוד העניינים הנטען על תפקודו וכיצד מידע זה רלוונטי להוכחת עילת התביעה או להפרכת טענה כלשהי בתביעה שכנגד. משכך, לא שוכנעתי כי המסמכים שגילויים התבקש רלבנטיים במידה כזו אשר תצדיק פגיעה בפרטיות של צדדי ג' אשר אינם חלק מההליך. לפיכך – הבקשה ברכיב זה נדחית.

כלל ההתכתבויות והמסמכים בעניין קבלת אישור בלמ"ס לנתבעת בעבודה מול משרד הביטחון -
לטענת התובע, במסגרת כתב התביעה שכנגד העלתה הנתבעת טענות שונות הנוגעות לחשיפת מידע סודי על ידי התובע, אשר הוכחשו על ידו. התובע הטעים כי עצם העובדה לפיה הנתבעת כפופה לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, תשס"ז - 2007 אינה הופכת את עיסוקה או שמו ת לקוחותיה לחסויים וכי מסקנה זו מקבלת משנה תוקף שעה שהנתבעת פעלה על מנת להגדירה כבלתי מסווגת במשרד הביטחון.

הנתבעת טענה מנגד כי טענות התובע נוגעות לבקשה שהגישה הנתבעת לקיום ההליך בדלתיים סגורות ואינן רלוונטיות לגוף ההליך. כמו כן, גם לו היה מסמך הנוגע לעניין זה, אין משמעות הדבר כי הפרטים ביחס למוצריה וביחס ללקוחות שלה אינם סודיים ורגישים שכן דרגת הסיווג אינה מעידה על סודיות המידע. הנתבעת הוסיפה כי המדובר במידע אשר הינו סוד מסחרי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי כך ש על הנתבעת לגלות את המסמך הנוגע לסיווג שניתן לה על ידי משרד הביטחון . מעיון בכתב התביעה שכנגד עולה כי לנתבעת טענות כנגד התובע בדבר חשיפת מוצרים ולקוחות "סודיים וחסויים" ועל כן יש במידע המבוקש רלבנטיות להליך.
אציין, כי צודקת הנתבעת בטענתה לפיה סיווגה אינו משליך בהכרח על סודיות המידע הנוגע למוצריה וללקוחותיה כמו גם לחובתו של התובע לשמירת מידע במסגרת היותו עובד החברה.
עם זאת, ברי כי יש רלבנטיות לשאלה האם המדובר בהפצת מידע מסווג אם לאו לצורך בחינת חומרת המעשים הנטענים.
נוכח מהות המחלוקת וכן המידע שעשוי להימצא בתכתובות אלו הנוגע למוצרי הנתבעת אשר גילויו עשוי לפג וע בפרטיותה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה באופן גורף לחשיפת כלל ההתכתבויות והמסמכים בעניין זה.

תכתובת במייל ובוואטסאפ בין מר זק ומר לביא לגבי הליך גיוסו של התובע, ניהול המו"מ בנושא העסקתו ותנאי העסקתו -
לטענת התובע, נוכח המחלוקת בדבר זכאותו החוזית לעמלות, יש במסמכים המבוקשים כדי לשפוך אור על ההסכמות אשר גובשו בין הצדדים, ובעיקר על האופן הנכון שיש לפרש וליישם את סעיפי ההסכם המזכים את המבקש בעמלות.
הנתבעת טענה כי התובע היה צד למשא ומתן שנוהל מולו וכי תכתובת בין שני אנשים שהם צדדיים שלישיים להליך לגבי תהליך הגיוס אינה רלוונטית.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ברכיב זה באופן חלקי כך שעל הנתבעת לגלות רק את המסמכים ואת התכתובות שהתובע היה צד להם. בין הצדדים נטושה מחלוקת אשר לזכאותו של התובע לעמלות כאשר לטענת הנתבעת התובע אינו זכאי לעמלות כלל בשל נסיבות סיום עבודתו. משכך, הרי שמסמכים הנוגעים למו"מ שהתנהל ביחס לתנאי עבודתו של התובע עשויים להיות רלבנטיים למחלוקת זו.
עם זאת, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה אין לחשוף תכתובות בין צדדי ג' להליך, שכן ככלל, הליך גילוי מסמכים נוהג בין הצדדים להליך בלבד. על כן, על הנתבעת לגלות את כל המסמכים אשר התובע היה צד להם בתוך 30 יום.

התכתבות בקשר עם אופן סיום העסקתו של התובע בחברה -
לטענת התובע, המסמכים המעידים על הליך סיום העסקתו והתחייבותה/הצעתה של הנתבעת להמשך העסקתו קשורים במישרין לפלוגתאות בין הצדדים וגילוים נדרש להבנת הסכסוך והכרעה בו. הנתבעת טענה כי בקשה זו לא הופיעה במכתב הדרישה שנשלח אליה וכי מסמכים אלה גולו בתצהיר גילוי המסמכים.
לפיכך, על הנתבעת להעביר לידי התובע את כלל התכתובות הנוגעות לסיום העסקתו בתוך 30 יום.

סוף דבר
הבקשה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תעביר לעיונו של התובע את המסמכים אשר הוריתי על גילויים וזאת בתוך 30 יום.

נוכח התוצאה אליה הגעתי ובשים לב לכך שביחס לחלק מהמסמכים שהתבקשו הצהירה הנתבעת כי קיימים ברשותה, עוד בטרם הכרעה בתיק, לא מצאתי לעשות צו להוצאות בשלב זה והן תישקלנה בסיום ההליך.

החלטה בדבר המשך ההליך תינתן ותשלח בנפרד.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשפ"א, (27 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.