הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 36367-06-20

11 ספטמבר 2021
לפני
כבוד השופטת תמר עציון פלץ

התובעת

לירון בלנגה ת"ז XXXXXX776
ע"י ב"כ: עו"ד רפי הובר

נגד

הנתבעים
.1 מעיין-אור ניהול ואחזקות בע"מ ח.פ 515232759
.2 אברהם וייס ת"ז XXXXXX807
.3 קולקציית בנדה קורל בע"מ ח.פ 515692952
.4 בן דוד ת"ז XXXXXX939
ע"י ב"כ: עו"ד שלמה נתן

החלטה
לפניי בקשת הנתבעים לגילוי ועיון במסמכי התובעת, ולמתן פרטים נוספים ומענה על שאלון (בקשה מיום 10.5.2021), וכן בקשת התובעת לגילוי ועיון במסמכי הנתבעים ומתן פרטים נוספים (בקשה מיום 1.6.2021).
לאחר שעיינתי בכל הבקשות, התגובות וההודעות שהוגשו על ידי הצדדים בקשר עם בקשות אלה, לרבות תצהירי גילוי מסמכים ותצהירים משלימים, להלן החלטתי ביחס לנושאים שנותרו במחלוקת.
בקשות הנתבעים:
אשר לבקשת הנתבעים כי התובעת תעביר לעיונם רישומי נוכחות שערכה בתקופת עבודתה אצל מי מהם, הרי שהתובעת לא הצהירה כי לא ערכה רישומי נוכחות כלשהם, אלא טענה כי אין לה חובה לעורכם, משחובה זו מוטלת על כתפי המעסיקות.
אכן, החובה לערוך רישום נוכחות מוטלת על המעסיק מכוח חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 ולא על העובד.
עם זאת, מקום שבו העובד עורך רישום ו/או מעקב נוכחות אחר שעות עבודתו (בכתב, באמצעים אלקטרוניים או בכל דרך רישום אחרת), ומגיש תביעה כנגד המעסיק שבמסגרתה יש רלוונטיות להיקף עבודתו ו/או לשעות הנוכחות, הרי שמוטלת על העובד החובה לחשוף רישומים אלה במסגרת הליכי הגילוי והעיון, והוא אינו יכול להישמע בטענה כי הוא פטור מחובה זו בשל אי עמידתו של המעסיק בחובות הסטטוטוריות המוטלות עליו.
זאת, לאור החובה לנהל את ההליך המשפטי ב"קלפים פתוחים", מתוך נקודת מוצא עקרונית של גילוי מסמכים מרבי, הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת, ומבלי לגרוע מהחובות הסטטוטוריות המוטלות על המעסיק, ובוודאי שמבלי להוות להן תחליף.
לפיכך, התובעת נדרשת להבהיר במפורש, ובאמצעות תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, האם ערכה רישום נוכחות כלשהו בתקופת העבודה נשוא התביעה, וככל שערכה, לצרף את כל רישומי הנוכחות המצויים ברשותה, וככל שערכה אך הרישומים אינם מצוייים ברשותה, תצהיר כך.
אשר לדרישה כי התובעת תעביר לעיון הנתבעים את כל תכתובת המסרונים שבינה לבין הנתבע 4 משזו אינה מצויה בידו, הרי שלא ברורה התנגדות התובעת, ועליה להעביר את התכתובת הרציפה במלואה. זאת, משאין מחלוקת כי מדובר בתיעוד רלוונטי להליך, אשר בחלקו אף מבקשת התובעת להסתייע, ומשלא מדובר בייצור מסמך כנטען, אלא בייצוא קובץ אלקטרוני קיים. לכך יש להוסיף, כי מדובר בתכתובת שבין התובעת לנתבע 3 וביניהם בלבד, וממילא, בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל לא יישמע תובע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו, ו"אף מובן הוא כי בידי התובע קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על פני ההכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוונטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע" (רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ''ד נה(2) 102).
אשר לדרישה כי התובעת תשיב על שאלון, הרי שתקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 קובעת, כי לשם מתן צו למענה על שאלון נדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו. כמו כן, ובהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, אין להפעיל הסמכות למתן צו למסירת שאלון בעניין שבשגרה, אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, בנסיבות שבהן יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך. הדרישה בדין כי החלטה בדבר שאלון תינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" משמעותה צמצום שיקול הדעת בדבר מתן החלטה (דב"ע נד/ 41-9 נורית נחום - דליה סופר, לא פורסם; דב"ע 97/398-3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ - צבי קרוליאק, פד"ע לא 269; בר"ע 28728-01-11 אשכנזי עידן נ' ארט נט אקספרסט בע"מ, ניתן ביום 19.1.2011).
במקרה שלפניי אינני סבורה כי מתקיימים הטעמים המיוחדים והחריגים הנדרשים לצורך הפניית שאלון לתובעת, ומדובר בנתונים עובדתיים ושאלות שאין מניעה להפנות לתובעת במסגרת חקירתה הנגדית. כך, גם הדרישה לפרטים נוספים מהווה, למעשה, דרישה להשיב על שאלון, ומשכך אין להענות לה.
אציין, כי בהתייחס לכתובת מגוריה של התובעת בתקופה נשוא התביעה, נדרשת התובעת להצהיר אם יש ברשותה מסמכים כלשהם המעידים על כתובת מגוריה בחודשי עבודתה השונים וככל שישנם- להעבירם לעיון הנתבעים.
בקשות התובעת:
בסעיף 5 לתשובת התובעת לתגובות הנתבעים מיום 23.6.2021 מפורטים המסמכים שנותרו במחלוקת (הסכם שכירות משנת 2018 והסכם שכירות ו/או מכר משנת 2019 ותלושי שכר של הנתבע 4, ושל אשתו, גב' קורל בטיש ואמו, גב' לימור דוד).
אשר לתלושי השכר של גב' בטיש וגב' דוד, שאינן צד להליך, הרי שלא מתקיימות במקרה זה הנסיבות הנדירות שבהן יינתן צו לגילוי מידע הנוגע לצד שאינו צד להתדיינות (ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1) 563; ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, 21.9.2010). זאת בפרט בהעדר רלוונטיות ברורה למסמכים המבוקשים לנושאי המחלוקת, ומ שהתובעת רשאית לזמן את גב' בטיש וגב' דוד לעדות.
אשר לתלושי השכר של הנתבע 4, בשלב זה לא השתנכנעתי כי יש בהם כדי להעיד בהכרח על הנטען בסעיף 16 לבקשת התובעת (שהרי אף אם מצוין בתלושים כי נמשכו ההפרשות, הרי שלא ניתן לדעת אם אמנם הופרשו הסכומים המפורטים בתלושי השכר בפועל). משכך, ומאחר שמדובר בתלושים שמידת הרלוונטיות שלהם להליך, כפי שפורטה עד כה, נמוכה, אני סבורה כי בשלב זה יש לדחות את הבקשה, ולהורות לנתבע 4 להתייצב לדיון ההוכחות כשברשותו תלושי השכר שלו בתקופה נשוא התביעה. ככל שבעת חקירתו יתרשם המותב כי יש רלוונטיות לחשיפת התלושים, תישקל הבקשה בשנית.
אשר להסכמי השכירות/מכר, הנתבעים מציינים כי אלה הועברו לעיון התובעת, ועל התובעת להבהיר אם אכן הועברו לידיה.
לאור האמור לעיל, התובעת תגיש עד ליום 29.9.2021 תצהיר גילוי מסמכים משלים שבו תבהיר האם ערכה רישום נוכחות כלשהו בתקופת העבודה נשוא התביעה, וככל שערכה, תצרף לתצהירה את כל רישומי הנוכחות המצויים ברשותה. ככל שהתובעת ערכה רישומי נוכחות אך הם אינם עוד מצוייים ברשותה, תצהיר בהתאם. כמו כן, התובעת תצרף לתצהירה את כל תכתובת המסרונים הרציפה עם הנתבע 4 ותבהיר אם הועברו לעיונה הסכמי השכירות/מכר לשנים 2018-2019 .
התיק יובא לעיוני ביום 30.9.2021 ובמידת הצורך תינתן החלטה משלימה. כמו כן ייקבעו מועדים במועד זה מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.
משמדובר בבקשות הדדיות שהתקבלו ונדחו בחלקן, יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום, ה' תשרי תשפ"ב (11 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.