הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 27727-05-19

10 אוגוסט 2020
לפני:
כב' השופטת שגית דרוקר
נציג ציבור (עובדים) גב': אורנה רזניק
נציג ציבור (מעסיקים) מר: נדב חג'בי

המבקש/ הנתבע:
טמיר שפירא
ע"י ב"כ: עו"ד עומר יניב

-
המשיבה/התובעת:
תמיר פישמן קרנות נאמנות בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד גילי שטרן

החלטה

1. לפנינו בקשת הנתבע (להלן-המבקש) לסילוק התביעה כנגדו על הסף מחמת היעדר עילה ו חוסר סמכות עניינית ובשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

2. ואלה עובדות הרקע הצריכות להכרעה:
א. ראשיתו של ההליך בתביעת המבקש נגד מעסיקתו, תמיר פישמן קרנות נאמנות בע"מ (להלן – המשיבה) במסגרת ת"א 33996-02-19 לפיצוי בגין הפרת זכויות הוניות של המבקש במשיבה, מכוח הסכם אופציות אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי לעניינים כלכליים בתל אביב.
ב. בהמשך לכך, הגישה המשיבה לביה"ד האזורי לעבודה תביעה כנגד המבקש בה טענה כי המבקש פוטר מאחר והפר את התחייבויותיו בהסכם העסקתו וגרם ל ה נזקים למוניטין ולפעילותה לרבות, עיכוב תשלומי שכר לעובדי המשיבה, התבטאויות חריגות אל מול עובדות במשיבה ומנהלים בכירים במשיבה ופרסום ברבים מידע סודי של המשיבה, בניגוד להתחייבות המבקש לשמירה על סודיות.
ג. ויודגש, המבקש הועסק אצל המשיבה בתפקיד מנכ"ל משותף מיום 1.09.17 ועד ליום 31.01.19, מועד סיום יחסי עובד- מעביד בין הצדדים (להלן- תקופת העבודה).
ד. בגין המעשים הנטענים לעיל, תבעה המשיבה מספר סעדים: סעד הצהרתי לפיו המשיבה זכאית להשבת כספי הפיצויים אשר הפקידה עבור המבקש בקופות גמל, שלילת פיצויי הפיטורים מהמבקש בהתאם לסעיפים 16 ו/או 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשנ"ג - 1963 , השבת כספי ההודעה המוקדמת ששילמה המשיבה למבקש , השבת פיצוי בסך 105,000 ₪ אשר שולם למבקש לפנים משורת הדין בסיום העסקתו, פיצוי בסך 1,000,000 ₪ בגין נזקים שגרם וגורם המבקש למשיבה במסגרת יחסי העבודה ביניהם.
ז. ביום 14.1.20 הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה על הסף בהיעדר עילה ו חוסר סמכות עניינית וכן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

3. טענות המבקש בתמצית
המבקש סבור כי יש להורות על סילוק התביעה כנגד ו על הסף. לטענתו, מדובר בתביעת השתקה המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, על רקע הליך משפטי המתנהל בין הצדדים והמתברר בפני בית המשפט לעניינים כלכליים.
עוד טוען המבקש שכתב התביעה אינו כולל את כל העובדות המהוות את עילת התביעה ומכאן שמדובר בכתב תביעה שאינו מגלה עילה ואינו ערוך בהתאם לתקנה 9 ולתקנה 11 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן: " תקנות בית הדין").
בנוסף, עילות התביעה המוצהרות על ידי המשיבה עצמה בכתב התביעה הינן עילות שאינן מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה ודינן סילוק על הסף, בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין האזורי לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן: " החוק" ו/או " חוק בית הדין לעבודה"). המשיבה טוענת להפרת חובות המבקש כנושא משרה מכוח הוראות חוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: " חוק החברות") וחובות ת ום הלב כנושא משרה, ואף טוענת לפעולת המבקש בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") (סעיפים 56-60 לכתב התביעה).
המבקש מוסיף וטוען שהסעד העיקרי בתביעה, בסך של 1,000,000 ₪ לא זכה, בניגוד לדין, לשום פירוט, הרחבה או הסבר אלא נטען באופן עלום, כוללני וכלאחר יד, באופן שאינו מאפשר לו להתגונן בפניו כראוי ומחייב את סילוקו.
כמו כן, טענת המשיבה לנזקים תדמיתיים עלומים בגינה נתבע סך מופרך של 1,000,000 ₪ אינה בסמכותו של בית הדין הנכבד שכן מדובר בעילה שמקורה בפקודת הנזיקין ובית הדין נעדר סמכות לדון אף בסעד זה שמקורו בעילות נזיקיות.

4. טענות המשיבה בתמצית
לטענת המשיבה, אין כל הצדקה לסילוק התביעה על הסף, שכן מדובר בתביעה שבסמכותו של בית הדין לעבודה, אשר מגלה עילה ודינה להתברר לפני בית הדין.
הלכה היא שסעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים.
כתב התביעה נוקט בלשון מפורשת, ברורה ומפרטת את כל העובדות המהוות את עילות התביעה נגד המבקש ומתי נולדו , בטח שברף הנדרש בשלב ראשוני של כתב תביעה וכתב התביעה תוחם ומכמת את הסכומים הנתבעים בגין כל רכיב תביעה.
כך בפרק ג' לכתב התביעה גוללה המשיבה בפירוט רב את המסכת העובדתית של מעשיו ומחדליו של המבקש בזמן העסקתו, סיומה ולאחריה, תוך ציון המועדים הרלוונטיים ובפרק ד' הסבירה כיצד מעשים ומחדלים אלה מתגבשים לכדי עילות התביעה נגד המבקש, שהן:
הפרת המבקש את חובותיו שבהסכם העסקתו; הפרת חובות המבקש כנושא משרה לפי סעיפים 254, 256 לחוק החברות; הפרת המבקש את התחייבויותיו במסגרת סיום העסקתו והפרת התחייבות המבקש להתנהגות בתום לב החלה עליו כעובד המשיבה.
גם טענות המבקש אודות "כימות התביעה" חסרות כל בסיס והמשיבה כימתה את תביעתה בהתאם לדרישות הדין ומעבר לכך (פרק ה' לכתב התביעה). דרישת תקנה 9(7) לתקנות בית הדין הינה לנקוב במסגרת כתב התביעה את הסכום הנתבע וכך פעלה המשיבה.
לעניין טענת המבקש להיעדר סמכות עניינית בתביעה לפי סעיפים 254, 256 לחוק החברות טוענת המשיבה שלבית הדין סמכות לדון בטענה להפרת חובה חקוקה, בהתאם לסעיף 24(ב1) לחוק ולא יכול להיות חולק שהוראות סעיפים 254 ו-256 לחוק החברות מהוות חובות חקוקות.
לסיום טוענת המשיבה כי כלל לא הגישה תביעתה על בסיס הטענה כי מעשי המבקש מהווים עבירות לפי חוק העונשין אלא רק טענה כי מעשיו ומחדליו של המבקש אף מהווים עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין.
5. טענות המבקש בתשובה לתגובה בתמצית
המשיבה טוענת לראשונה בתגובתה כי לבית הדין סמכות לדון בטענות המבוססות על הוראות סעיפים 254 ו- 256 לחוק החברות שכן לבית הדין סמכות לדון בטענה להפרת חובה חקוקה, כאשר סעיפים אלו הן חובות חקוקות. אולם כל זה לא נטען בכתב התביעה שבו אין כל טענה להפרת חובה חקוקה, לא במפורש ולא במרומז.
טענת המשיבה כי למעשה היא טוענת לחבות נזיקית בגין הפרת חובה חקוקה הקבועה בחוק החברות, אינה מעוגנת בכתב התביעה ומשכך, יש לדחותה. בהתאם יש להורות על סילוק עילות התביעה מכוח חוק החברות על הסף בהיעדר סמכות עניינית.
כמו כן, בתגובה מנסה המשיבה להסביר לראשונה כי הנזקים התדמיתיים והכספיים העלומים בגובה 1,000,000 ₪ שבסעיף 69 לכתב התביעה קשורים לשני אירועים. האירוע הראשון הינו הכתבה שפורסמה באתר FUNDER בה התראיין המבקש בתקופת העסקתו והאירוע השני עניינו קרן אקליפטוס. אולם, לטענה זו של המשיבה בתגובתה אין זכר בכתב התביעה וסעיף 69 לכתב התביעה אינו מזכיר ולו ברמז את עניין קרן אקליפטוס או את הכתבה שפורסמה ואינו קושר ביניהם.

המסגרת הנורמטיבית
6. בהתאם לתקנות 44 ו- 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
הלכה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר" (דבע מז/1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח', פד"ע יט, 63). עוד נפסק, כי סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן (13.2.08); דב"ע (ארצי) מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (8.8.87); דב"ע (ארצי) יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518(26.2.91)).

7. בית הדין יעדיף את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יזכה לקבל מהנתבע את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע (ארצי) נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586; ע"ע (ארצי) 80/07 יואב ברמץ נגד נגריית שירן בע"מ (15.7.07)).

8. על רקע הוראות החוק והפסיקה המנחה, לאחר שבחנו את טענות הצדדים כפי שהובאו בהרחבה בפנינו ועיינו בכתב התביעה , הגענו לכלל מסקנה לפיה אין מקום לחרוג מהכלל במקרה זה ולהורות בשלב מקדמי זה על סילוק התביעה על הסף. נפרט, להלן, את הסיבות לכך.

בהליך זה קיימת מחלוקת בעניין פיטוריו של המבקש והאם הפר את הסכם העסקתו והתנהגותו אכן עולה, כטענת המשיבה, כדי שלילת פיצויי פיטורים והשבת כספים ששולמו לו כפועל יוצא מהסכמות הצדדים בסיום העסקתו . מחלוקת זו מחייבת בירור עובדתי ומשפטי מעמיק, אשר לא ניתן לקיימו במסגרת בקשה לסילוק על הסף, אלא אך לאחר הבאת מסכת הראיות על ידי שני הצדדים. משכך, מן הראוי שתתברר לגופה במסגרת ההליך ולא במסגרת הבקשה שבנדון.
זאת ועוד, אין אנו מקבלים את טענת המבקש כי עילות התביעה בכתב התביעה הינן עילות שאינן מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
לטענת המשיבה וכעולה מסעיף 10 לכתב התביעה, המבקש גרם לה נזקים תוך הפרת התחייבויותיו בהסכם העסקתו.
בסעיף 24 לכתב התביעה, נטען על ידי המשיבה שהמבקש הפר את חובותיו והתחייבויותיו כלפיה כמנכ"ל משותף של המשיבה מכוח הסכם העסקתו. המשיבה מפרטת כי המבקש גרם לעיכוב תשלומי שכר לעובדיה והתבטא באופן חריג נגד עובדות המשיבה ומנהליה.
כמו כן, בסעיף 59 לכתב התביעה, נטען על ידי המשיבה כי המבקש הפר את התחייבותו כלפיה לשמירה על סודיות כמפורט בסעיף 13 להסכם העסקתו בכך שגרם לפרסום כתבה אשר פגעה במשיבה ו עמדה בניגוד למדיניותה, בה פורסם ברבים מידע סודי של המשיבה על ידי המבקש.
מצאנו שעניינים אלה קשורים קשר ישיר למערכת יחסי העבודה ששררה בין ה צדדים ומחייבים בירור עובדתי וברי כי לא ניתן לומר שבית הדין משולל סמכות לדון בהם.
העילות הללו נובעות ממערכת יחסי העבודה אשר שררה בין הצדדים וגם הסעדים שביקשה המשיבה בכתב התביעה, כגון בקשה לשלילת פיצויי פיטורי ם והודעה מוקדמת ועוד כספים ששולמו למבקש על ידי המשיבה מכוח סיום העסקתו.
אין בידינו לקבל את טענות המבקש לפיהן משעה שעבודתו הופסקה בהסכמה, המשיבה מחויבת להסכמות אלה ועל כן מנועה ומושתקת לטעון טענות, שקדמו להסכמות הצדדים , כבסיס לקבלת סעדים מבית הד ין.
לטענת המשיבה, פיטורי המבקש וסיום העסקתו נעשו תוך שיתוף פעולה והסכמה עמו אולם המבקש הפר את ההסכמות הללו ומכאן תביעתה. למשיבה הזכות לבקש סעדים הנובעים מההפרה לכאורה של ההסכמות הללו ע"י המבקש, הסכמות אשר ניתנו במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים ואשר טעונות בירור עובדתי ואינן יכולות להתברר על רגל אחת במסגרת בקשה לסילוק על הסף.
מעשים אלה, שתוארו לעיל, מבססים לכאורה עילת תביעה כנגד המבקש אשר המשיב ה תצטרך להוכיח במסגרת ההליך גופו. בשלב זה, כל שמוטל על המשיבה הוא לכלול בתביעת ה עובדות המגלות עילה. משז ה נעשה, כאמור, בכתב התביעה, ולו באופן לכאורי, הרי שאין להורות בשלב זה על סילוק התביעה על הסף.
גם טענות המבקש לחוסר סמכות עניינית אודות הסעד המבוקש ע"י המשיבה בהתאם לסעיפים 254 ו- 256 לחוק החברות אינן מקובלות עלינו משתפקידו של המבקש במשיבה היה מנכ"ל ו חובותיו כלפי המשיבה כנושא משרה קשורות קשר ישיר למערכת יחסי העבודה שהתקיימה בין הצדדים ולפיכך אין מקום להורות על סילוק התביעה ללא דיון ענייני, על אחת כמה וכמה עת טוענת המשיבה להפרת חובה חקוקה שהינה בסמכות בית הדין לעבודה.
הלכה היא כי כאשר הבירור העובדתי-ראייתי בתביעה גופה עשוי להשליך על אופן ההכרעה בסוגיה, הסוגיה לא תידון כטענת סף. אנו סבורים כי בעניינו ישנה מחלוקת עובדתית בין הצדדים, וטענות המשיבה בדבר הפרת המבקש את החובות כאמור בסעיפים 254 ו- 256 לחוק החברות טעונות בירור עובדתי לגופו של עניין ולא במסגרת של בקשה לסילוק על הסף. לפיכך, אנו סבורים כי יש לדחות את הבקשה לסילוק הסעדים על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ולבחון את הטענות שעלו בה במסגרת התביעה לגופה.
לעניין טענת המבקש כי מדובר בתביעת השתקה אשר מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, הרי שכאמור, מצאנו שיש במעשים שתוארו בכתב התביעה כדי לבסס לכאורה עילת תביעה כלפי המבקש ועל כן לא ניתן לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי מדובר בתביע ת השתקה אלא בטענות לגיטימיות הדורשות בירור עובדתי לגופו.

אשר על כן ובשים לב להלכות הקבועות בעניין סילוק תביעה על הסף הרי שמצאנו כי יש מקום לקיים דיון לגופם של הדברים.

סוף דבר – דינה של הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ' אב תש"פ, (10 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור עובדים
הגב' אורנה רזניק

שגית דרוקר שופטת
אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר נדב חג'בי