הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 25470-09-19

12 ספטמבר 2020
לפני:
כב' הרשמת קארין ליבר-לוין

התובע (המבקש) :
גיא סלע
ע"י ב"כ: עו"ד קיבלוביץ

-
הנתבעים (המשיבים):
1. טריו טכנולוגיות ענן בע"מ
2 טריו מערכות מיחשוב שותפות רשומה
3. אסף חיון
4. שלומי נתנאל
ע"י ב"כ: עו"ד מדמוני-לנדאו

החלטה
לפני בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים.

יצוין כי מדובר בתביעה של התובע כעובד בגין זכויות המגיעות לו טענתו מהנתבעים בשל תקופת עבודתו אצל הנתבעות 1-2 וסיומה ובין היתר תשלום פיצויי פיטורים ותשלומים עבור עמלות ושעות נוספות . התביעה הוגשה ביום 11.9.2019.

למען שלמות התמונה יצוין כי הנתבעת 1 תבעה את התובע בהליך שנפתח עוד קודם לכן ביום 12.6.2018 כאשר כתב התביעה המתוקן בו הוגש ביום 1.9.2018 ( סע"ש 25795-06-18) שם תבעה את התובע בין היתר בגין גניבת לקוחות ו סודות מסחריים ו כן הפרת הסכמים. בנוסף ביקשה במסגרת ההליך שם כי ייקבע שהתנהלות התובע כעובד מהווה הצדקה לשלילת פיצויי פיטורים מלאה.

בהליך כאן, לאחר שנדחתה בקשה לסילוק על הסף כנגד הנתבעים 3-4 ומחיקת הנתבעת 2 ע"י כב' השופטת אלקיים ביום 28.12.2019, כתב ההגנה הוגש ביום 3.2.2020.

דיון מוקדם התקיים ביום 19.5.2020. מספר ימים קודם לדיון ביום 14.5.20 הגיש התובע את בקשתו זו ולאור הסמיכות למועד הדיון קבעתי כי העניין יתברר בדיון.

לדיון התייצבו הנתבעים עם תגובה מטעמם בדמות תצהיר מטעם הנתבע 3 ביחס למסמכים המבוקשים. התצהיר התקבל לתיק וסומן נת/1.

בתום הדיון ניתנה לתובע זכות תשובה לתגובה. תשובתו הוגשה ביום 5.6.20.

ביום 24.6.20 הגיש התובע בקשה למתן החלטה בבקשה וציין כי נקבע לצדדים פישור בבית הדין בתחילת אוגוסט.

ביום 23.7.20 הגיש התובע בקשה שניה למתן החלטה.

יצוין כי אין להקל ראש בעומס המוטל על הצוות השיפוטי באופן שוטף אשר אך התגבר לאור תחולת תקנות החירום בבית הדין לעבודה בכל הנוגע להתפשטות נגיף הקורונה.

ביום 27.7.20 ניתנה החלטתי לפיה מאחר והצדדים מוזמנים לישיבת פישור ביום 9.8.20, נכון יהיה להמתין עם ההכרעה בבקשה לאחר ישיבת הפישור כדי שלא לסכל את האפשרות שיגיעו להסכמות .

ביום 27.8.20 הגיש התובע בקשה שלישית למתן החלטה במסגרתה עידכן את בית הדין כי ישיבת הפישור התקיימה במועדה והנתבעות ביקשו שהות לצורך מתן תשובה בדבר ההצעה שהועלתה מטעם המפשרת עד ליום 20.8.20 . מאחר והנתבעות לא השיבו דבר עד למועד הגשת הבקשה האמורה, הודיע ב"כ התובע למפשרת כי הליך הפישור לא צלח ועל כן שב על בקשתו להכריע בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

ביום 27.8.20 ניתנה החלטתי לפיה ההודעה של התובע מתקבלת לתיק וההחלטה בבקשה תישלח לצדדים.

מיד לאחר מכן באותו היום הגישו הנתבעים בקשה לארכה להגשת תגובה עד ליום 7.9.20 בטענה כי המועד להשיב להצעת הפישור טרם חלף לאור הפגרה ועל כן אין מקום להכריע בבקשה. הבקשה הועברה לתגובת התובע.

ביום 4.9.20 הגיב התובע לבקשה להארכת מועד וציין כי מטרתה להאריך את ההליך ולסרבל אותו והכחיש כי הצדדים הסכימו על הקפאה כלשהי בדבר מתן מענה להצעת הגישור וכי אין לתת יד להימשכות ההכרעה בבקשה.

ביום 7.9.20 קבעתי כי מאחר והתגובה לבקשה מטעם הנתבעים בכל הנוגע לגילוי ספציפי מצויה בתיק, אין מקום לעכב את ההחלטה והיא תישלח לצדדים.

עוד יצויין שביום 9.9.20 נסרק לתיק טופס סיכום ישיבת פישור לפיה אין סיכוי שבעלי הדין יגיעו לפשרה.

לבסוף אציין כי אילו הנתבעים חפצו לסיים את ההליך בהסכמה עוד קודם להכרעה בבקשה זו עמד להם זמן מספיק כאמור מאז ישיבת הפישור ואף המועד שביקשו לארכה חלף זה מכבר. אילו סברו כי בהחלטתי נפלה טעות כלשהי יכלו לפעול ולהגיש בקשה חוזרת עם מידע חדש או ערעור בהתאם לשיקול דעתם המקצועי.

מכל מקום אכן בשלה העת להכריע בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מטעם התובע ולאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכלל החומר המצוי בתיק – להלן החלטתי.

המסגרת הנורמטיבית
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

כפי שציין דר' לובוצקי בספרו "סדר הדין במשפט העבודה", העיקרון שנקבע בפסיקה באשר לגילוי מסמכים מטרתו- "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (הוצ' ניצן מהדורת 2016, פרק 11 עמ'  9).

כאמור לעיל, יש לבחון מה הזיקה של החומר אותו מבוקש לגלות לסוגיה שלפנינו וכן מה מידת תרומתו של הגילוי לקידום בירור המחלוקת בתיק.
מן הכלל אל הפרט
קודם להכרעה בבקשה גופה אציין כי לא מצאתי לקבל את בקשת התובע לחקור את הנתבע 3 על תצהיר תשובתו לבקשה לגילוי מסמכים ואפרט. הכלל הוא שאין מתירים חקירה על תצהיר גילוי מסמכים, לא בכדי אין זכר בתקנות סדר הדין האזרחי לחקירה מעין זו. הכלל האמור נעוץ בכך שהליכי הגילוי נועדו לייעל את הדיון ולפשטו, ולא להאריכו ולסבכו. מתן היתר לחקירה נגדית על תצהיר גילוי מסמכים תהפוך את הטפל לעיקר, תסרבל את ההליך העיקרי ותעכבו. עם זאת, יוכל התובע במסגרת החקירה הנגדית של עדי הנתבעת לעמת ם גם עם האמור בתצהיר זה .

בענייננו התובע מבקש לעיין במגוון מסמכים, למען היעילות בכל סעיף תפורט הבקשה, עמדת הנתבעות וההכרעה בבקשה.

פלטים ספציפיים ממערכת קריאות שירות לקוחות של הנתבעת 1 בקובץ אקסל –בתצהיר תשובה לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הצהיר הנתבע 3 כי עד לסיום העסקתו של התובע היתה בנתבעת 1 מערכת ניהול קריאות שירות שפותחה עצמאית. לאחר התפטרות התובע עברה הנתבעת 1 למערכת קריאות שירות בשם frashdesk. בפועל הם התנתקו מהמערכת ומספק השירות ולהבנתו אין להם דרך לשחזר את הנתונים. כמו כן המערכת לא שמרה היסטוריה של קריאות שירות לתקופה ארוכה ומעת לעת ההסטוריה נמחקה על ידם לצורך שיפור ביצועי המערכת.

התובע טען כי מדובר בטענה שאינה הגיונית שכן היה במערכת כפתור שבאמצעותו ניתן להעביר את כל תיעודי קריאות השירות של הלקוחות לארכיון צדדי שיושב על השרתים של הנתבעת 1. התובע הדגיש כי מדובר במידע אשר יציג באופן אובייקטיבי כראיה מזמן אמת מתי פנו הלקוחות לתובע, מתי טיפל בהם ולמשך כמב זמן וזאת כדי ללמוד על היקף השעות של עבודתו ברמה היומית.

פלטים בקובץ אקסל ממערכת "סקרין קונקט" להתחברות מרחוק ללקוח; דו"ח ההתחברויות מרחוק של גיא ללקוח וזמן ההתחברות מחודשים : ינואר-מרץ 2018, מרץ-מאי 2017, אוקטובר-נובמבר 2017, ינואר –מרץ 2016, מאי – יולי 2016 בקובץ אקסל - הנתבע 3 בתצהיר האמור מפרט ביחס לכך כי למיטב זכרונו בתקופת עבודתו של התובע, מתוך נסיונות לשפר את ביצועי המערכת נמחקו מעת לעת קבצי ההסטוריה של מערכת ה'סקרין קונקט' בהתאם להמלצת ספק השירות.

התובע מציין בתשובתו כי אין זה סביר כי המידע נמחק. עוד פירט כי מדובר במידע הנוגע להיקף שעות עבודתו.

הכרעה – מאחר ומדובר בשני עניינים הנוגעים למערכות ממוחשבות והתשובה של הנתבעות באשר להן דומה, מצאתי להתייחס אליהם יחדיו.

בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 נקבע כי תצהיר גילוי מסמכים צריך להיערך בנוסח מסוים המפורט בטופס 11 לתוספת לתקנות. המטרה היא ליתן את התצהיר לאחר חקירה ודרישה. תכליתו של טופס זה היא שלא לאפשר לבעל דין להיות פסיבי עובר לעריכת התצהיר ובכך להתחמק ממילוי הצו, אלא עליו לחקור ולדרוש על מנת לאתר את המסמכים, ולהצהיר על כך בתצהירו (ראה בספרו של גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, עמ' 177).

הנוסח של תצהיר הנתבע 3 ביחס לסעיפים דלעיל הוא אינו מפורש ולא צוין בו כי בוצעה חקירה ודרישה כלשהי, פניה לספק ובדיקה במערכות של הנתבעת 1 לאור טענת התובע כי ניתן היה להעביר את תיעודי הקריאות לארכיון אצל הנתבעת 1. כמו כן אין די בטענה כי הנתבעת 1 אינה בקשר עם הספק היום וכי ייתכן והמידע נמחק לאור הוראות הספק. יש ליתן תשובות ברורות ומפורשות לאחר חקירה ודרישה תוך התייחסות לפעולות שבוצעו כגון פניה לספק, תשובתו, המידע שהתקבל, האם המידע מצוי במערכות הנתבעת 1 עצמה כפי שטוען התובע.

לאור האמור הנתבעים ישלימו את הבירור ויגישו תצהיר גילוי מסמכים משלים ביחס לשני סעיפים אלו עד ליום 30.9.20.

רשימת הריטיינרים של הנתבעת 1 לשנים -2013-2018-הנתבעת טוענת כי המידע מצוי אצל התובע כל מה שאינו בידיו הוא סוד מסחרי וכעת הוא מבקש חשיפתו לצורך הלבנת המידע שגנב.

התובע בתשובתו טוען כי הוא אכן זוכר חלק מהלקוחות אולם לא את כולם והוא נדרש למידע לצורך הוכחת תביעתו לתגמולי עמלות ריטיינר לאורך השנים והיקפה. מבחינתו מדובר במידע קריטי להוכחת תביעתו.

הכרעה- עיון בכתב התביעה מעלה כי בידי התובע מצוי מידע הנוגע לתשלומי העמלות הנתבעים על ידו (נספחים כג' – כז' לכתב התביעה) ועל יסודם כימת את תביעתו לעמלות. יצוין כי בכתב התביעה לא נטען כי חסר מידע בנוגע לכימות רכיב זה. התובע לא מפרט בבקשתו וכן בתשובתו מדוע נדרש המידע בנוסף אלא מציין בתשובתו באופן כוללני כי מדובר במידע קריטי לצורך הוכחת זכאות התובע לתגמולי עמלות ריטיינר לאורך השנים והיקפה. בנסיבות בהן עומדת בין הצדדים תביעה נוספת של הנתבעת 1 העוסקת בין היתר בטענה לגניבת לקוחות, נראה כי היעתרות לבקשה כאן יהא בא כדי לפגוע בניהול ההליך השני ויש לנקוט במשנה זהירות באשר לכך. באיזון בין זכות התובע למידע האמור כאשר כאמור בתביעתו לא צוין כי חסר לו מידע כלשהו ובפועל כן הצליח לכמת על יסוד הנתונים שבידיו את הרכיב של זכאותו הנטענת לתגמולי עמלות ובין קיומו של ההליך מטעם הנתבעת 1 כנגדו העוסק בין היתר בגניבת לקוחות ולאור טענת הנתבעות כי רשימת הריטיינרים היא סוד מסחרי, מצאתי כי הכף נוטה לכך שאין מקום להורות על גילוי המידע האמור והבקשה באשר לכך נדחית.

תדפיס שיחות של טלפון מס' 052-XXXX278 לתקופת עבודת התובע אצל הנתבעים מחברת פרטנר – הנתבע 3 טען בתצהיר התגובה כי המידע מצוי אצל התובע אשר העביר לבעלותו במרמה את קו הטלפון למשך תקופה. כל המידע אשר אינו בידיו הוא בגדר סוד מסחרי של התובעת 1 שכן מדובר באנשי קשר אצל לקוחות ומספרי הטלפון שלהם.

התובע השיב כי מדובר במסמך רלוונטי ממנו ניתן ללמוד על השיחות שניהל התובע עם לקוחות מידי יום ובאיזה שעות ואת סך שעות השיחה ביום וזאת כדי לסתור את טענת הנתבעים כי עבד בהיקף משרה רגילה והכל בזיקה לתביעתו לשעות נוספות. התובע דוחה את הטענה כי מדובר בסוד מסחרי שיש לו טעם כלשהו להשתמש בו ובכל מקרה טען כי ניתן לבקש להוציא מהמפעיל הסלולרי פלט ללא שמות – תיעוד היקף שיחות יומי ללא מספרים ספציפיים ו בכך ממילא כל טענת הסוד המסחרי מתייתרת.

הכרעה – מאחר ומדובר במידע רלוונטי להוכחת טענת התובע להיקף שעות עבודתו ומאחר והתובע מסכים להסתפק בפלט ללא שמות המתעד את היקף השיחות היומי ובכך למעשה לייתר את טענת הנתבעת כי מדובר בסוד מסחרי, ומבלי להכריע בכך שאכן מדובר בסוד מסחרי, הרי שיש מקום להורות על מתן פלט כאמור.

ניתן בזאת צו לחברת פרטנר ליתן לב"כ התובע תוך 30 ימים מהמועד בו ימציא לה ב"כ התובע את הצו - פלט המתעד את היקף השיחות היומי ללא מספרי טלפון ושמות וזאת עבור טלפון מס' 052-XXXX278 מיום 1.1.2011 ועד ליום 25.5.2018. למען הנוחיות רשאי התובע להגיש פסיקתה לחתימתי.

אסמכתה / דיווח לרשות המיסים או אישורה לכך שהתובע קיבל רכב הגילום מלא לאורך השנים כנטען; אישור תשלומים לרשות המיסים עבורו – הנתבע 3 בתצהיר תגובתו פירט כי הצהרות הנתבעת 1 למס אינה מעניינו של התובע. מדובר במידע חסוי של הנתבעת כמו כן התובע יודע , לטענתו , כי במועד מסוים לבקשתו לא נזקפה לזכותו הטבה בגובה שווי רכב והדברים עולים מתלושי שכרו.

התובע בתשובתו מפנה לסעיף 56 לכתב ההגנה שם פירטו הנתבעים כי התובע קיבל רכב בגילום מלא. לא נטענה טענה רלוונטית ספציפית נוספת על ידו.

הכרעה - משמדובר בטענה שהועלתה בכתב ההגנה של הנתבעים הרי שככל שהיא תידרש הוכחה בהליך, הנטל בעניינה מוטל על כתפי הנתבע ים ועל כן לאור האמור ולאור התנגדותם לחשיפת המידע בטענה כי מדובר במידע חסוי, אין מקום להורות על גילוי המסמכים האמורים.

יצוין כי התובע ביקש רשימה של טכנאים שעבדו תחתיו/ במקביל אליו לפי חודשים ושנים בשנים 2011 עד 2018 ובתצהיר התגובה התקבל פירוט באשר לכך וכן התנגדו הנתבעות שם לבקשתו לקבל טפסי 106 של הטכנאים האמורים ובתשובה התובע לא שב על בקשותיו אלה. מכך ניתן להסיק שהמידע שהתקבל די בו. כמו כן אציין כי אין רלוונטיות לטפסי 106 של הטכנאים האמורים להליך כאן ומדובר בחשיפת מידע הנוגע לצדדים שלישיים שאינם צד להליך זה.

סוף דבר
הנתבעים יגישו תצהיר גילוי מסמכים משלים בנוגע למערכת ה'סקרין קונקט' ומערכת קריאות השירות כמפורט לעיל אשר בהתאם לטופס 11 לתוספת לתקנות סדר הדין האזרחי, יתייחס לקיומם או היעדרם של המסמכים לאחר חקירה ודרישה תוך פירוט החקירה והדרישה שנעשתה באשר לכך באופן מפורש, וזאת עד לא יאוחר מיום 30.9.20.

כמו כן ניתן כמפורט לעיל בסעיף 39 לעיל צו לחברת פרטנר כאמור שם. התובע יעביר לנתבעים העתק מהמידע שהתקבל אצלו בעקבות הצו וכן יגיש העתק ממנו לתיק והכל תוך 5 ימים מקבלתו אצלו.

מאחר ורק חלק מהבקשה התקבלה, אני קובעת כי ההוצאות יילקחו בחשבון בתום ההליך.

סוגיית איחוד הדיון
כפי שצוין בפתח ההחלטה, מתקיים הליך נוסף בין הצדדים סע"ש 25795-06-18 אשר קבוע להוכחות בפני כב' השופטת גרשון יזרעאלי ביום 28.1.21 והוגשו בו תצהירי הצדדים זה מכבר.

בישיבת קדם המשפט בהליך כאן העלו הנתבעות הצעה לאיחוד הדיון והתובע התנגד לכך. עמדת הצדדים לכך מובאית בפרוטוקול הדיון כאשר עמדת התובע מפורטת בעמ' 5 לפרוטוקול ועמדת הנתבעות מפורטת בעמ' 5-6 לפרוטוקול.

מאחר ואין חולק כי חלק מהסוגיות חופפות ומדובר במסכת הנובעת מאותה תקופת העסקה, מצאתי שיש מקום להעביר את ההכרעה בשאלה האם יש מקום לאחד את הדיון לגורם המוסמך לכך בבית דין זה, סגנית הנשיאה, כב' השופטת גילצר-כץ וזאת מתוך מחויבות שלא לקיים כפל הליכים ושלא להסתכן בהכרעות סותרות בשל אותה מסכת עובדתית.

המזכירות תעביר את סוגיית איחוד הדיון להכרעתה של סגנית הנשיאה כב' השופטת גילצר-כץ.

התיק יובא לעיוני לצורך קביעת המשך ההליכים בו ביום 1.10.20.

ניתנה היום, כ"ג אלול תש"פ, (12 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.