הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 24945-12-19

08 יולי 2021
לפני:
כב' השופט אורן שגב

המבקש:
התובע והנתבע שכנגד :
כרמי בוסתנאי משרד עו"ד
ע"י ב"כ: עו"ד יאיר דוד ואח'
-
המשיב:
הנתבע והתובע שכנגד:
עומר וסים
ע"י ב"כ: עו"ד נביל עאמנה ואח'
2. הראל פנסיה וגמל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד טליה יונתן ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובע להורות לנתבע לגלות ולהעביר לעיון מסמכים שונים, והכל כפי שיפורט בגוף ההחלטה.
אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה, ולהלן טעמיי.

תמצית הרקע העובדתי
התובע הנו עורך דין ובזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה העסיק במשרדו את הנתבע כעורך דין שכיר במשרה מלאה. לטענתו, במהלך עבודתו, נתפס הנתבע בקלקלתו בכך שביצע מעשים העולים כדי עבירות משמעת, הפרת דין והפרת חוזה, הפרת חובת הנאמנות ותום הלב החלות עליו כעובד בכלל וכעורך דין בפרט ומעשים שחלקם עולה לכאורה כדי עבירות פליליות של קבלת דבר במרמה וגניבה ממעסיק בנסיבות מחמירות.
ביתר פירוט, טען התובע כי הסתבר לו שהנתבע ניהל משרד עורך דין עצמאי מתוך משרד התובע תוך שהוא משתמש במשאביו על חשבון זמן העבודה שבגינו שולם לו שכר מלא, והכל ללא ידיעתו וללא נטילת רשות. לטענתו, הנתבע אף הגדיל לעשות ופעל כאמור לעיל "תוך גזל קניין רוחני ו/או לקוחות".
לאור האמור לעיל, הגיש תביעה ע"ס 433,183.9 ₪ למתן פסק דין הצהרתי לשלילת פיצויי פיטורים, צו עשה לשחרור כספים מקופת פיצויים, פיצוי כספי בגין הפרת חובת האמון ותום הלב, בגין הפרת חובה חקוקה, בגין תשלום ראוי במתקנים, החזר שכר עבודה, תשלום שעות עבודה שנדרשו לתיקון נזקים להם גרם התובע ומתן צו לעריכת חשבונות לצורך כימות שווי התגמולים בגין שכר טרחה.
הנתבע הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד ע"ס 433,985 ₪ , במסגרתם הכחיש את הטענות שהופנו כלפיו בכתב התביעה, טען כי עבד 3.6 שנים אצל התובע (מיום 21.02.16 עד 15.08.19) והוסיף, כי התובע ידע שהוא עובד על תיקים פרטיים, הסכים לכך ואף הציע לתובע נוסחת שיתוף בתיקים. עוד הוסיף, כי מעולם לא נמצא בניגוד עניינים, לא פגע בקניינו של הנתבע ואת הטיפול בתיקים הפרטיים שלו עשה על חשבון זמנו הפרטי ומשאביו. במסגרת התביעה שכנגד דרש תשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנה, דמי הודעה מוקדמת וצו שיורה על שחרור הכספים שנצברו בקופה. עוד תבע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, תשלום שכר עבודה בחודש אוגוסט 2019, פיצוי בגין לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב בשל כתבה שלדבריו התובע הזמין במטרה לפגוע בו, פיצויים בגין עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה בקניין ופדיון דמי הבראה.

המסמכים שהתבקשו
במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים, דרש התובע כי הנתבע יגלה ויעביר לעיונו את המסמכים הבאים:
רשימת כל התיקים בהם הנתבע טיפל באופן עצמאי בעודו מועסק אצל התובע, שלא במסגרת התיקים בהם טיפל מכוח ההתקשרות שבינו לבין התובע;
רשימת כל התיקים בהם הנתבע היה רשום כמייצג במערכת נט המשפט, שלא במסגרת עבודתו אצל התובע;
רשימת כל הדיונים בהם הנתבע השתתף בפועל במהלך תקופת העסקתו אצל התובע, בין כעו"ד שכיר, בין כעו"ד עצמאי, לרבות פירוט מיקום הערכאות השיפוטיות בפניהן הופיע ומספרי ההליכים;
רשימת כל ישיבות הגישור, הפישור והמהו"ת בהן השתתף הנתבע בתיקים בהם טיפל באופן עצמאי;
כל הפניות שביצע הנתבע בשם לקוחותיו הפרטיים לחברות ביטוח, לנתבעים ולעורכי דינם במהלך תקופת העסקתו, שלא במסגרת תיקי משרדו של התובע;
אסמכתאות בגין נסיבות היעדרותו מהעבודה, הדעה לבאיחור לעבודה או יציאה בשעה מוקדמת בכל ימי העבודה בהם נעדר הנתבע מעבודתו, שלא במסגרת ניצול ימי חופשה או ימי מחלה, לרבות ימים בהם הגיע באיחוראו יצא מוקדם בשל נסיבות הנוגעות בהשתתפות בדיונים בתיקים בהם טיפל שלא במסגרת העסקתו אצל התובע, השתתפות בפגישות רפואיות הנוגעות אליו או לבני משפחתו, שתתפות באירועים וכיוצא בזה;
כל פנקסי החשבוניות או הקבלות בסדר רץ שהנפיק הנתבע במהלך תקופת עבודתו, בין אם עבור התובע ובין אם עבור צדדי ג', לרבות לקוחות שייצג באופן פרטי בתקופה זו;
כל האסמכתאות הנוגעות לקבלת תשלומים ששולמו לנתבע ממשרד עורכי דין ותד במהלך תקופת העסקתו אצל התובע;
כל האסמכתאות הנוגעות לקבלת תשלומים ששולמו לנתבע ממשרד עורכי דין אריק שלו במהלך תקופת העסקתו אצל התובע;
דיווחי נוכחות, ככל שהיו, בגין העסקתו של הנתבע כעו"ד שכיר אצל צדדים שלישיים;
כל הדיווחים שהנתבע ביצע לרשויות המס, לרבות מס הכנסה ומע"מ, בתקופת העסקתו אצל התובע בגין כל הכנסה שהיתה לו מכל גורם ומכל סיבה שהיא, ביאורים שבוצעו, דוחות רווח והפסד או דחות הכנסות והוצאות, מסמכים הנוגעים לתיאום מס וכל מסמך נוסף שהוגש ע"י הנתבע לרשויות המס בתקופה בה הועסק אצל התובע;
כל האישורים השנתיים שהונפקו לנתבע מרשויות המס, לרבות מב הכנסה ומס ערך מוסף, בכל שנות הכספים הרלוונטיות לתיק;
כל הדיווחים שהנתבע ביצע למוסד לביטוח לאומי, לרבות גובה ההכנסה, מקור ההכנסה, המעמד שהוצהר (שכיר או עצמאי) וכו';
כל ההסכמים והתתקשרויות עליהם חתם הנתבע לצורך אספקת שירותים או עבודה לצד שלישי, בין כעו"ד שכיר ובין כעצמאי;
כל ההסכמים וההתקשרויות בנושא שכר טרחה עליהם חתם הנתבע כעו"ד עצמאי או כעו"ד שכיר מטעם משרד עורכי דין שאינו משרדו של התובע, בין התקבל בגינם תשלום, ובין אם לאו;
העתקים מכל המסמכים שנוגעים לרישומו של הנתבע כבעל עסק עצמאי, לרבות מועד הרישום וכל רישום של שינוי שבוצע בסטאטוס של הנתבע, וזאת ביחס לתקופת עבודתו אצל התובע;
העתק פירוט בחשבון הנאמנות העסקי שך הנתבע וכל חשבון נאמנות שפתח הנתבע לטובת מי מהלקוחות להם סיפק שירותים באופן עצמאי או באמצעות צד שלישי בתקופת העסקתו אצל התובע;
אסמכתאות בדבר כל ההוצאות הנטענות ע"י הנתבע ובדבר שימוש בהן על ידו כנטען בסעיפים שונים בכתב ההגנה;
אסמכתאות מזמן אמת המפרטות את שעות עבודתו של הנתבע לאחר שעות עבודתו במשרד התובע וכן בנוגע לשימוש בציוד אישי לצורך ביצוע עבודה שלא במסגרת משרד התובע;
אסמכתאות בדבר "שיטות העבודה" או "שיטות רישום וארגון" שהמשיב הנהיג לטענתו כאמור בכתב התביעה שכנגד;
העתק הכתבה הנטענת בסעיף 46 לכתב התביעה שכנגד ואסמכתאות התומכות בטענתו, לפיה המידע הודלף או שהכתבה הוזמנה ע"י התובע או מי מטעמו;
כל הפרסומים שהנתבע ביצע בתקופה שבה היה מועסק אצל המבקש, לרבות ברשתות חברתיות, ושעניינם הליכים בהם טיפל במסגרת עבודתו עבור התובע.
בתגובה שהוגשה מטעמו, הקדים הנתבע וטען, כי התובע לא קיים את החלטת בית הדין ולא הגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו. לגופו של עניין טען, כי מדובר בבקשה מופרכת, רחבה וכוללנית שאינה יותר מאשר מסע דיג ללא שום אבחנה; המסמכים שהתבקשו אינם רלוונטיים לתביעה, אחדים מהם נמצאים ברשות התובע, וכל מטרת הבקשה היא להתיש את הנתבע בחיפוש אחר נתונים שמחייבת השקעת עבודה בהיקף גדול מאוד ומכביד.
טעם נוסף להתנגדותו נעוץ בכך שהיעתרות לבקשה תוביל להפרת חיסיון עו"ד-לקוח ולפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים.
מי שאמור לגלות את התיקים בהם הופיע הנתבע כמייצג, מספר התיקים ומספר הדיונים, הוסיף הנתבע וטען, הוא התובע;
רשימת ישיבות הגישור בהם הנתבע השתתף אינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים וחל עליה חיסיון; מעבר לכך, הדבר מהווה הכבדה על הנתבע ועל ניהול ההליך באופן בלתי מידתי, כאשר התובע מחזיק בידיו ממילא רישום מדויק ביחס לשעות עבודת הנתבע. כך גם בנוגע לרשימת פניות שעשה הנתבע לחברות ביטוח;
הדרישה לקבלת אסמכתאות על היעדרויות הנתבע ממקום העבודה מגוכחת, שכן על התובע, כמעסיק, לערוך רישומים כנ"ל, וממילא התובע מחזיק רישום מדויק של מערכת שעות עבודתו של הנתבע באמצעות מערכת ממוחשבת שתיעדה את זמני הנוכחות בזמן אמת;
רשימת החשבוניות מהווה מסע דיג אסור החותר תחת עיקרון החיסיון ופוגע בזכות לפרטיות. מדובר בדרישה בלתי מידתית ומכבידה. בנוסף, רשימת החשבוניות היא סוד מסחרי כהגדרת המושג בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
רשימת התשלומים למשרד עו"ד ותד אינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים וחל עליה חיסיון; חשיפתה תפגע בפרטיות של הנתבע ושל צדיים שלישיים, מעבר להיותה דרישה מכבידה;
באשר לרשימת תשלומים ממשרד עו"ד אריק שלו, מבלי לפגוע בהתנגדותו העקרונית של הנתבע לעצם הדרישה מן הטעמים שפורטו לעיל ביחס להכבדה ופגיעה בלתי מידתית בפרטיות, הנתבע הועסק משך יומיים במשרד הנ"ל בתקופת התנסות, ומשהניסיון לא צלח, סיים את העסקתו מייד ולא היו כל תשלומים.
באשר לדיווחים לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי, מדובר בדרישה שאינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים. בנוסף, הדרישה מכבידה ופוגעת בפרטיות הנתבע.
באשר להסכם עם עו"ד ותד, הרי שזה צורף לכתב ההגנה ולא ברור מה פשר הדרישה, מעבר לכך שהדבר מעיד על דפוס חוזר בבקשה כולה – דרישה כוללנית שלא נבחנה לגופה.
לגבי הדרישה לחשיפת מסמכים בדבר רישומו של הנתבע כעסק עצמאי ולחשיפת מסמכים מתוך חשבון הנאמנות שלו, מדובר בדרישה כוללנית שאינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים, וזאת מעבר להיותה דרישה שתפגע בזכות הנתבע לפרטיות, תפגע בצדדים שלישיים ותגרום להפרה של חיסיון עורך דין-לקוח.
הנתבע הוסיף, כי התובע לא ביאר ולא נימק מה הרלוונטיות של כל אותם מסמכים שגילויים התבקש, מלבד רצונו לטרטר את הנתבע, להכביד עליו ולפגוע בפרטיותו ובפרטיותם של צדדים שלישיים.

אשר להכרעתי
אניח בתמצית את עיקרי ההלכה הנוהגת ביחס לגילויי מסמכים ולאורם אבחן את הבקשה.
כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)] , כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. בהיבט הצר, בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילות התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי ו השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.
בהיבט הרחב, על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.
ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו [עניין אבנצ'יק; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010) מתוך בר"ע 44767-12-18 אי.איי.סי - מרכז הפרסום הישראלי בע"מ נ' עופר גולן ורוני אפלבוים (03.01.2019).

ומן הכלל אל הפרט
הסכם ההעסקה עליו חתום הנתבע (נספח 1 לכתב התביעה שכנגד) הנו המסד להתחייבויותיו החוזיות של הנתבע כלפי התובע-מעסיקו. מטבע הדברים, מעבר לכך, חלות על הנתבע חובות כלליות מתחום עולם דיני העבודה כגון: תום לב וחובת נאמנות למעסיקו ; בשל היותו עורך דין, חלה עליו מערכת נורמטיבית נוספת מכוח הדינים הספציפיים כגון: חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 וכללי לשכת עורכי הדין השונים, בכללם כמובן כללי האתיקה.
במקרה דנן, ברי כי סמכותו העניינית של בית הדין מוגבלת לבחינה של יחסי העבודה שחלו בין הצדדים בזמנים הרלוונטיים מכוח הסכם ההעסקה ומכוח הדינים החלים על יחסי עובד-מעסיק . מערך יתר הזכויות והחובות הרלוונטי לצדדים מכוח היותם עורכי דין, אינו נכנס בגדר סמכות זו.
האבן הראשה של טענות התובע כלפי הנתבע בכל הקשור לסמכותו העניינית של בית הדין יכולה אפוא להשתרע על טענות בדבר הפרה לכאורה של הסכם העבודה, הפרת חובת תום הלב או הפרת חובת הנאמנות שהנתבע כעובד חב לתובע בזמנים שהיה מעסיקו. לכך אפשר להוסיף בבחינת המובן מאליו גם את חובת הסודיות, שחלה על הנתבע כעובד (ומתוקף היותו עורך דין).
מעיון בהסכם ההעסקה עולה, כי אין כל אזכור ולא הוחלה כל הגבלה על הנתבע לעסוק בעיסוק אחר כלשהו, לרבות ייצוג לקוחות בתיקים פרטיים שאינם לקוחות משרד התובע . ממילא אין כל הסדר כספי בין הצדדים ביחס לטיפולו של הנתבע בתיקים פרטיים. ההסדר היחיד הקיים מפורט באופן כללי בסעיף 4 לדף נהלי העבודה שצורף כנספח 2 לכתב התביעה (להלן – דף נהלי העבודה).
ברי, כי מחובת הנאמנות ומחובת תום הלב שחלות על הנתבע באופן אינהרנטי כעובד, מתבקשת המסקנה, כי עליו להקדיש את עתותיו בשעות העבודה (09:00 עד 18:00 בימי חול ב- 09:00 עד 14:00 בערבי חג) לעבודתו אצל התובע-מעסיקו. לעת הזו, מכחיש הנתבע כי טיפל בתיקים שאינם תיקי משרד התובע בשעות העבודה הנ"ל (בהתאם לס עיף 3 לדף נהלי העבודה). עוד טען (סעיף 24 לכתב התביעה שכנגד), כי קיבל את אישורו ואת הסכמתו של הנתבע לתיקים בהם טיפל והתובע אף הציע לו נוספחת שיתוף בתיקים אלה.
מה הבסיס הראייתי אפוא שתומך לעת הזו בטענות התובע כלפי הנתבע, כי הלה אכן הפר את נהלי העבודה (אגב הפרת חובות נוספים) בכך שניהל תיקים פרטיים בעודו עובד במשרד בשעות העבודה, תוך שימוש במשאבי המשרד וזאת לצרכיו הפרטיים, כאמור בסעיף 3(ג) למכתב הזימון לשימוע מיום 11.08.19 (נספח 4 לכתב התביעה)?
מעיון בכתב התביעה על נספחיו עולה, כי מלבד מכתב הזימון לשימוע, שגם אליו לא צורפה כל ראיה, אין בנמצא כל ראיה שתתמוך, ולו לכאורה בטענות הקשות המופנות כלפי הנתבע. נזכיר, כי לטענת התובע, מעשיו של הנתבע עולים כדי עבירות משמעת, הפרת דין והפרת חוזה, הפרת חובת הנאמנות ותום הלב ואפילו עבירות פליליות לכאורה של קבלת דבר במרמה וגניבה ממעסיק בנסיבות מחמירות. כך לשון כתב התביעה וכך לשון סעיף 5 למכתב ההתראה שנשלח לנתבע מב"כ התובע ביום 20.11.19 (נספח 6 לכתב התביעה) .
מכאן, אין בידי לעת הזו לקבוע כי עלה בידי התובע לבסס הצדקה כלשהי לדרישה הרחבה והכוללנית שדרש. מדובר בדרישה גורפת ומכבידה במיוחד שבהיעדר תשתית ראייתית מינימלית, אכן מהווה מסע דיג. מעבר לכך, הדרישה אינה מבדילה בין מסמכים שקיימים או צריכים להיות קיימים אצל התובע כמעסיקו של הנתבע בזמנים הרלוונטיים (כגון דוחות נוכחות), וזאת מעבר לעובדה שיש בה באופן מובנה פגיעה אפשרית בחסיון עורך דין – לקוח ובפרטיותו של הנתבע כמו גם בפרטיותם של צדדים שלישיים, ללא כל צידוק.
למותר לציין, כי מצופה שחומרת הטענות שהופנו כלפי הנתבע במסגרת כתב התביעה תהלום קיומו של מסד ראייתי כלשהו, ואין די בהעלאת טענות כדי להצדיק גילוי כל נרחב, כמעט ללא הבחנה של ממש, של המסמכים שנדרשו. אין זה המקרה בבקשה דנן.
ברי, כי ככל שיעלה בידי התובע להניח תשתית ראייתית מספקת לשלל טענותיו, יהיה רשאי הוא לשוב ולדרוש גילויים של מסמכים מסויימים, שכן אחת מעילות התביעה היא "מתן צו לעריכת חשבונות לצורך כימות שווי התגמולים בגין שכר טרחה". יחד עם זאת, גם בנקודה זו, אציין בזהירות המתחייבת לשלב מקדמי זה, כי למעט האמור באופן כללי בסעיף 4 לדף נהלי העבודה, לא הוצג (לעת הזו) מקור שניתן ללמוד ממנו מהו התגמול הראוי שלו זכאי התובע, ככל שיוכיח כי הנתבע אכן ביצע את המיוחס לו בתכתב התביעה .
לאור כל האמור לעיל, סבורני כי דין הבקשה להידחות שכן גם אם אניח כי קיימת לכאורה זיקה בין המידע המבוקש לבין עילות התביעה, כפי שנוסחו, הרי שאין בידי לקבוע כי הונחה תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה, וזאת בהיעדר ראיות, ולו לכאורה.
לאור המסקנה אליה הגעתי, איני נדרש לדיון בהיבט הרחב של השלכות גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על צדדים שלישיים שאינם חלק מההליך .
סופו של דבר – הבקשה נדחית והתובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 4,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"א, (08 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.