הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 24331-04-20

28 אוקטובר 2020
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג עובדים מר ברוך הראל
נציג מעסיקים מא אהרון אזון

התובעים:
1. עזבון המנוח ד"ר יוסף אבזגאוז
2. רחל אבזגאוז
ע"י ב"כ: עו"ד אייל פלשן

-
הנתבעים:
1. אילנית מרכז לשיקום בע"מ
2 . יוסף דעדוש
ע"י ב"כ: עו"ד אייל קימל

החלטה
לפנינו בקשת לדחיית התביעה עקב חוסר סמכות מ קומית ולחילופין להעברת מקום הדיון ו כן בקשה לדחיית התביעה כנגד מר יוסף דעדוש (להלן – הנתבע) שהוגשה על ידי אילנית מרכז לשיקום בע"מ (להלן – הנתבעת) והנתבע (כאשר הנתבע והנתבעת יכונו יחדיו להלן – הנתבעים).

כתב התביעה הוגש ביום 22.4.20 על ידי עזבון המנוח ד"ר יוסף אבזגאוז ז"ל (להלן – המנוח) וכן על ידי אלמנתו, גב' רחל אבזגאוז (להלן – התובעת)(עזבון המנוח והתובעת יכונו להלן – התובעים). התביעה כוללת בין היתר תשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העסקתו של המנוח בנתבעת וסיומה. המנוח היה רופא פסיכיאטר, אשר הועסק על ידי הנתבעת כרופא פסיכיאטר תורן מיום 5.7.10 ועד ליום 30.9.18.
כתב הגנה מטעם הנתבעים הוגש ביום 10.8.20.

לטענת הנתבעים יש להעביר את ההליך לבית הדין האזורי בחיפה בשל חוסר סמכות מקומית משעה שכ תובתה הרשומה של הנתבעת היא בפרד ס חנה; מקום מושבה של הנתבעת בפרדס חנה, שם מנהלת היא את מרכז אילנ ית ואת מעונות החוץ הצמודים לו; עבודתו של המנוח בוצעה במרכז אילנית בפרדס חנה, כאשר תורנויותיו אף כללו לינה במקום.

עוד טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע על הסף וזאת משום שלא התקיימו התנאים הנדרשים להרמת מסך, ואף אם התקיימו, הנתבע אינו נוטל תפקיד פעיל בעסקי הנתבעת וממילא לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסיקה בקשר להרמת מסך.

הבקשה הועברה לתגובת התובעים אשר השיבו בתגובתם מיום 12.10.20, כי ישנה תחולה גם לתקנה 3(א)(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 (להלן – התקנות), בעניינם ועל כן ניתן לדבריהם להגיש את התובענה גם לפי מקום מגוריו של העובד; התובעים טוענים כי במקרה דנן חלק מעילות התובענה נולדו לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, זאת משום שהנתבע הבטיח לשלם למנוח ולתובעת את הזכויות המגיעות לו על פי דין, לאחר מועד סיום יחסי העבודה. עוד טוענים התובעים כי מאחר והמנוח התגורר באורנית והתובעת עודנה מתגוררת באורנית, מחוץ לקו הירוק, רשאים התובעים להגיש תביעתם בכל בית דין אזורי כאמור בתקנה 5 לתקנות. נוסף על מקום מגוריהם של התובעים, מבקש בא כוח התובעים ליתן את הדעת למיקום משרדו המרוחק כ-100 ק"מ מבית הדין האזורי בחיפה, בעוד מיקום הנתבעת מצוי בטווח בין בית הדין האזורי לחיפה לבית הדין האזורי תל אביב המצוי בבת ים.

אשר לסילוק התובענה כנגד הנתבע- התובעים טוענים כי בהתאם להלכה הפסוקה לתובעים טענות בדבר עילות אשר יכולות לשמש בסיס להרמת מסך או לעילה אישית נגדו. לדידם, קיימת עילה אישית וישירה נגד הנתבע, כאשר במסגרת כתב התביעה נטען כי הנתבע הוא זה שניהל משא ומתן למול המנוח ואף התחייב באופן אישי לשלם למנוח את מלוא הזכויות המגיעות לו על פי דין, ובפועל לא שילם דבר. כמו כן, לטענתם הנתבעת הינה בבעלות משפחתית במסגרתה הנתבע הינו בעל השליטה העיקרי, כאשר 140 מתוך 156 מניות הנתבעת הינן בבעלותו, ו-4 המניות הנותרות בבעלות רעייתו של הנתבע.

דיון והכרעה
לאחר עיון בכתב התביעה, בכתב ההגנה, בבקשה, ובתגובת הנתבעים שוכנענו כי יש להעביר את הבקשה להעברת מקום הדיון להחלטת הנשיאה.
באשר למחיקת התובענה כנגד הנתבע, הבקשה נדחית מהסיבות שיפורטו להלן.

סמכות מקומית
התקנה הרלוונטית לעניינינו היא תקנה 3(א)(1) לתקנות, אשר קובעת כ דלקמן:

"בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק- בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

כעולה מבקשתם של הנתבעים, כתובתה הרשומה של הנתבעת היא אכן פרדס חנה, כך עולה מנסח החברה שצורף לבקשה; התובעים לא חלקו על כך שמקום מושבה של הנתבעת הוא בפרדס חנה וכי עבודת המנוח בוצעה בפר דס חנה, ואף כללה לינה במקום. נוכח הדברים האמורים, דומה כי הסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

אשר לטענת התובעים כי חלה בעניינו תקנה 3(א)(2) לתקנות, אנו סבורים כי אין בטענה זו כדי לסייע לתובעים, משעה שהתקנה קובעת כ דלקמן:

"בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה."

לאור עילות התביעה אנו סבורים כי התקנה הרלוונטית לעניינינו היא תקנה 3(א)(1) בלבד. אך אף אם אכן הייתה תחולה לתקנה 3(א)(2) לעיל, הרי שהאמור בה מוביל לתוצאה זהה, ואין בכך כדי לבסס את טענת התובעים להגשת התביעה לפי מקום מגוריו של העובד . בנסיבות אלו, אנו סבורים כי אין במיקום משרדו של בא כוח התובע ים כדי להשפיע על תוצאות החלטה זו. משעה שתקנה 3(א)(1) הינ ה ברור ה וחל ה על המקרה המונח לפתחנו, אין התובעים יכולים לחלוק על הסמכות המקומית הנתונה לבית הדין האזורי בחיפה, מכוח טענה יחידה בדבר נוחות ההתדיינות עבורם.

לאור האמור לעיל, ומשעה שעולה לכאורה כי הסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, תועבר הבקשה להחלטת הנשיאה.

דחיית התובענה כנגד הנתבע
הלכה פסוקה היא כי לעולם יעדיפו בתי משפט את בירור התובענה גופה על פני סילוקה על הסף, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסמו בפניו את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות הנמצאים בפניהם, שהתובע יצליח בתביעתו [ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי, פ"ד לה(2) 811,812].

כמו כן, כל ספק יפורש לטובתו של התובע, שכן מחיקת התובענה או דחייתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה [דב"ע נו/140-3 כי"ל כימיקלים לישראל בע"מ – ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל, 158]. עוד נקבע, כי ככלל, הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד [ראו: ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן (13.2.2008)].

מן האמור עולה כי בית הדין ייענה לבקשת דחייה או מחיקה רק במקרים חריגים, וכאשר הוא משוכנע, כי אם יוכיח התובע את כל האמור בתביעתו, לא יזכה הוא בסעד, בהתאם לדין החל.

מן הכלל אל הפרט-
לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, שוכנענו כי מקרה זה אינו נמנה מבין המקרים החריגים המתירים לבית הדין למחוק או לדחות את התביעה בטרם קיבלו התובעי ם את ההזדמנות להוכיח תביעתם. טענות הצדדים בדבר אחריות הנתבע והאפשרות להרמת מסך ההתאגדות יבחנו במסגרת ההליך, כאשר החלטה שתתקבל בעניין זה צריכה להינתן במסגרת פסק דין לאחר שלב הבאת הראיות ושמיעת העדויות הרלוונטיות בעניינם של הצדדים.

נוכח האמור לעיל- הבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבע , נדחית.

הבקשה להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, תועבר להחלטת הנשיאה.

שאלת ההוצאות תובא בחשבון עם סיום ההליך.

ניתנה היום, י' חשוון תשפ"א, (28 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים מר ברוך הראל

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר אהרון אזון