הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 20317-06-20

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציגת ציבור (עובדים) גב' גל טלית
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה ליטבק

התובע:
אייל פלטק
ע"י ב"כ: עו"ד דוד דנינו ואח'

-
הנתבעים:
1. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי

2. המוסד לבטיחות ו לגיהות
ע"י עוה"ד אילן גולדשמידט ו/או טל ינאי צור ואח'

פסק דין

הסוגיות מושא החלטה זו הן האם התביעה דנן לביטול החלטה לקיים "מכרז פנימי" לתפקיד מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות היא בסמכותו העניינית של בית הדין, האם קיימת עילת תביעה כלפי המדינה והאם היא בעל דין נדרש בהליך וכן האם הדיון בתביעה מוצה והפך לתיאורטי-אקדמי עקב שינוי בנסיבות לאחר הגשת התביעה המתוקנת ומשכך האם יש לסלק את התביעה על הסף או ליתן פסק דין (כבקשת התובע).

רקע כללי
ביום 9.6.2020 הוגשו כתב תביעה ובקשה לסעד זמני (וארעי) נגד שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים וכן נגד מר נתנאל איזק ומר אלון פל (ששימשו כנושאי משרה במוסד לבטיחות ולגיהות נכון לאותו מועד) . בבקשה לסעד זמני נתבקש בית הדין להקפיא כל החלטה שהיא הנוגעת להליכי האיתור והמינוי של מועמד לתפקיד מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות (להלן: " המוס"ל") במסגרת המכרז שפורסם ביום 26.5.2020. לטענת התובע, ההליך לאיתור ובחירת מנכ"ל למוס"ל מקרב עובדי המוס"ל בלבד ("מכרז פנימי") הוא פסול ויש לקיים "מכרז פומבי" או "ועדת איתור" הואיל ו המוס"ל כפוף להוראות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992, חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט – 1959 וחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 (להלן: " חוק החברות הממשלתיות").

ביום 11.6.2020 הוגשה בקשה מטעם שר העבודה והרווחה למחוק אותו מההליך בהיעדר עילה. נטען כי לשר העבודה או למי מטעמו לא מוקנית סמ כות או אפשרות להפעיל שיקול דעת אשר לדרך איתור מנכ"ל חדש למוס"ל. לטענתו, התובע לא הצי ג ולו ראשית של קשר בין ההחלטה מושא הבקשה לבין שר העבודה. בידי המינהלה של המוס"ל מצויה הסמכות לקבוע את אופן איתור המנכ"ל וזאת מכוח הסמכות השיורית הנתונה לה בסעיף 32 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 (להלן: " חוק הפיקוח"). בהתאם להחלטת בית הדין נקבע כי הבקשה תידון בדיון.

ביום 14.6.2020 התקיים דיון וההליך הזמני אוחד עם ההליך העיקרי. בית הדין קבע כי עד למתן פסק הדין לא יפורסמו תוצאות המכרז.
עוד נקבע כי הזכות להגיש תביעה כנגד כל אחד מהנתבעים תתברר במסגרת התיק העיקרי. בית הדין צירף את המוס"ל כנתבע בתיק . בהסכמת התובע , קבע כי המדינה תיתבע (במקום השר) והתיר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן .

ביום 21.6.2020 הוגש כתב תביעה מתוקן בו התובע חזר על טענותיו כאמור בכתב התביעה המקורי וכן טען כי הגורמים הרלבנטיים שקיבלו את ההחלטה על פרסום המכרז (ביניהם, מר נתנאל איזק, יו"ר המועצה והמ ינהלה של המוס"ל באותה עת) - מונו בזמנו שלא כדין ולכן לא היו מוסמכים כלל בדין לפרסם מכרז או למנות מנכ"ל למוס"ל ומשכך המכרז פסול מעיקרו והוא בטל.

במסגרת כתב התביעה המתוקן בית הדין נתבקש ליתן מספר סעדים הצהרתיים – ביניהם, לקבוע כי כל החברים כיום במועצת המוס"ל ובמינהלה של המוס"ל מנועים מלקבל כל החלטה שהיא , לרבות מינוי מנכ"ל למוס"ל ; להורות על ביטול החלטת המינהלה לקיום מכרז פנימי לתפקיד מנכ"ל המוס"ל; להורות על ביטול החלטת המינהלה למנות את מר אלון פל לתפקיד מנכ"ל בפועל של המוס"ל וכן לקבוע כי צריך להתקיים מכרז פומבי לתפקיד מנכ"ל המוס"ל או הליך של "ועדת איתור" , בכפוף להוראות חוק החברות הממשלתיות.

ביום 13.7.2020 הודיעה המדינה כי בעקבות קבלת החלטת הממשלה להעב יר את האחריות המיניסטריאלית על המוסד לבטיחות ולגיהות לשר הכלכלה והתעשייה (החלטה מיום 7.6.2020 ) הוחלט לבחון את המינויים למועצה ולמינהלה של המוס"ל. במסגרת זו, ביום 9.7.2020 , מר אייזק, קיבל הודעה מאת רמ"ט שר הכלכלה והתעשייה על סיום תפקידו כיו"ר המועצה והמינהלה של המוס"ל. נוסף על כך, באותו יום (9.7.2020), מר פל, הודיע לשר הכלכלה והתעשייה על סיום תפקידו כמנכ"ל בפועל של המוס"ל. מר נתנאל איזק ומר אלון פל נמחקו מההליך דנן בעקבות האמור (כאמור בהחלטה מיום 31.8.2020).

ביום 22.7.2020 הודיע המוס"ל כי משהמדינה פועלת לבחינה והסדרה תקינה של המינויים למועצה ולמינהלה של המוס"ל, עד אז המינוי של מנכ"ל חדש למוס"ל מוקפא (כאמור בסעיף 22 לכתב ההגנה של המוס"ל).

טענות הצדדים לעניין סילוק על הסף ומתן פסק דין
ביום 18.8.2020 הוגשה בקשה מטעם המדינה לסילוק על הסף של התביעה נגדה, מהטעמים הבאים:
בכתב התביעה המתוקן שהוגש, התובע שינה חזית והוסיף טענות וסעדים חדשים שעניינם תקיפה מנהלית של פעילות וסמכויות המוס"ל. התובע הגיש כתב תביעה זה ללא שביקש אישור להגשתו. להבנת המדינה החלטת בית הדין מיום 14.6.2020 בדבר מתן רשות להגיש כתב תביעה מתוקן לא התייחסה לשינוי חזית מהותי זה בכתב התביעה המתוקן. עם זאת, ככל שכוונת בית הדין הייתה שהתובע יגיש כתב תביעה מתוקן המשנה חזית הרי שהמדינה אינה עומדת על טענה זו.
לחלופין, יש לסלק על הסף את התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית או מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות –
המקור הנורמטיבי לקיום דיון בתביעות "אי קבלה לעבודה" במסגרת הליך מכרזי הוא סעיף 24(א)(1א) לחוק. הסמכות לפי סעיף זה מתוחמת בחוק לתחום העילה בלבד, בקשר של "סכסוך עבודה". במקרה דנן, כתב התביעה לא מכיל כל עובדה, טענה, סעד או עילה כלפי המדינה, בנושא של יחסי עבודה אלא טענות מתחום המשפט המנהלי (כפי שהתובע מודה בעצמו בתגובה מטעמו). לא קיימת מערכת חוזית כלשהי, ובפרט לא מתחום משפט העבודה, בין התובע לבין המדינה, והם גם לא יכולים להיות צד לחוזה עבודה. ככל שהתובע היה עומד בתנאי המכרז שפורסם על ידי המוס"ל וזוכה בו, הרי שהעסקתו הייתה מתבצעת על ידי המוס"ל בלבד. כל זאת, ללא מעורבות או ידיעה של המדינה.
המעורבות היחידה של המדינה היא במישור היחסים שבינה לבין המוס"ל, מכוח האחריות המיניסטריאלית של שר הכלכלה והתעשייה (לפי החלטת ממשלה 58 מיום 7.6.2020), בהתאם לחוק הפיקוח. חוק זה אינו קובע סמכות ייחודית לבית הדין לדון בו. פעולותיה של המדינה כריבון, אינן מתקשרות ליחסי עובד מעסיק, ואין בהן כדי לבסס סמכות לבית הדין.
המוס"ל הוא תאגיד סטטוטורי (ולא חברה ממשלתית) שהוקם מכוח חוק הפיקוח והוראות החוק חלות עליו. אופן מינוי מנכ"ל המוס"ל אינו מוסדר בחוק, ובידי המינהלה של המוס"ל מצויה הסמכות לקבוע את אופן איתור המנכ"ל, כאשר יחסי העבודה במוס"ל מוסדרים במסגרת הסכם קיבוצי הקובע, בין היתר, דרך איתור עובדים ומועמדים. לשר הכלכלה או למי מגורמי המדינה לא מוקנית הסמכות באשר לדרך איתור מנכ"ל חדש למוס"ל, כך שמדובר בעניין הנוגע לניהולו הפנימי של תאגיד זה.
הסמכויות שיש למדינה על המוס"ל, כתאגיד סטטוטורי, מקורן בפעולות שלטוניות מנהליות של המדינה כריבון ולא כמעסיק, מכוח החוק. האחריות והפיקוח המוקנית למדינה בחוק הפיקוח הן במישור היחסים שבין המדינה לבין המוס"ל בלבד. גם אם להחלטת השר שתינתן ביחס למינוי חברי מועצה ומינהלה במוס"ל, תהא השלכה כזו או אחרת על הליך המכרז, הרי שאין בכך כדי לשלול את אופייה השלטוני והמנהלי של ההחלטה, וודאי שאין בכך כדי להקים עילה כלפי המדינה בתחום דיני העבודה. לכל היותר, עשוי הדבר להשפיע על המצב המשפטי של התאגיד עצמו ובחלק מהמקרים להשליך גם על צד ג', אך אין בכך בכדי לייצר סמכות כלשהי לבית הדין הנכבד. "מבחן הסעד" אינו חלק בבית הדין לעבודה. משכך, לאור מהות הסכסוך, טיבו ואופיו, בית הדין נעדר סמכות עניינית או כתב התביעה אינו מעלה כל עילה או סעד נגד המדינה בקשר לסכסוך עבודה או בכלל.
לחלופי חלופין התביעה הפכה להיות תיאורטית. כיום המדינה מצויה עדיין בתהליכי בחינה של המינויים של חברי המועצה והמינהלה במוס"ל. לאור זאת הודיע המוס"ל שבכוונתו להקפיא את הליך המכרז למינוי מנכ"ל חדש, מושא התביעה (כאמור בסעיף 22 לכתב ההגנה של הנתבע 2). בתביעתו תוקף התובע את הליך המכרז שנערך ומשיג על ההחלטה לדחות את מועמדותו. כל עוד הליך המכרז מוקפא, הרי שהתביעה הפכה לתיאורטית והיא מתייתרת. כפועל יוצא, התביעה גם נעדרת סעד אופרטיבי בהינתן שלא עומד כרגע על הפרק הליך מכרז (וזו הייתה גם בקשתו בהליך הזמני). לאור הודעת המוס"ל על הקפאת המכרז כאמור, ולאחר סיום תהליכי הבחינה של המינויים, תינתן החלטה חדשה בעניין ההליך למינוי מנכ"ל על ידי המינהלה החדשה במוס"ל, כך שיהיה מדובר בנסיבות חדשות ובעילת תביעה חדשה. לא יהיה בכך כדי לגרוע מזכות התובע לפנות לערכאה המוסמכת בעניין זה, ככל שיידרש. מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים, בהם נידרש לדון בהליך, למרות שהפך לתיאורטי, זאת מהטעם שממ ילא התביעה נעדרת סמכות עניינית וב היעדר עילה ויריבות.
התובע בחר להגיש את התביעה גם נגד מדינת ישראל, באופן כללי, על אף שעליו להפנות את תביעתו כנגד אורגן ספציפי.

מנגד, התובע מתנגד לבקשת המדינה ל סילוק על הסף ומבקש ליתן פסק דין לאור הודאות ה מדינה ( כאמור בתגובה ובקשה מטעמו מיום 25.8.2020) , מעיקרי הטעמים שלהלן:
הבקשה דנן היא בקשה חוזרת (שהוגשה כבר ב-11.6.2020) שנדחתה זה מכבר כאמור בהחלטת בית הדין מיום 14.6.2020. די באמור על מנת לדחות את הבקשה.
התובע ביקש לממש את זכותו בדין לתקן את כתב התביעה בעקבות מידע (חוות דעתו המשפטית של יועמ"ש משרד התמ"ת שהוגשה על ידי הנתבעים עצמם וצורפה כנספח 1 לתגובת התובע) – מידע שהתקבל לראשונה מהנתבעים לאחר הגשת התביעה המקורית, ובית הדין אכן אישר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן.
התביעה דנן הוגשה בעניין הליך מכרזי לקבלה לעבודה. התביעה נגד השר הממונה הוגשה נגדו בראש ובראשונה בתפקידו כיו"ר מועצת המוס"ל (בהתאם לסעיף 30 לחוק הפיקוח, לפיו, "שר העבודה, ובהיעדרו - מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה"). אין מדובר בעתירה נגד "החלטה שלטונית" שהתקבלה על ידי השר וגם לא בגין "יחסי עבודה" שבינו לבין התובע. אלא השר נתבע בראש ובראשונה כמי שממלא תפקיד כיו"ר המועצה של המוס"ל ובהיותו האורגן הבכיר ביותר (וכיום גם האורגן היחיד) של המוס"ל – הוא המוסד אשר פרסם את המכרז נשוא התביעה ואין חולק כי תביעה בעניין מכרז נתונה לסמכותו העניינית של בית הדין .
השר הוא היחיד הממונה כדין על המוס"ל שיכול להשיב לתביעה זו בשם המוס"ל או בשם מועצת המוס"ל או בשם המינהלה של המוס"ל. השר הממונה בתפקידו כיו"ר מועצת המוס"ל הוא הנתבע שצריך לעמוד בראש רשימת הנתבעים מהטעם שכל האורגנים האחרים של המוס"ל אינם קיימים (כגון מנכ"ל המוס"ל) או שפשוט אינם מתפקדים כדין מפאת פקיעת המינוי שלהם (כאמור בחוות דעת של היועמ"ש) ומשכך אין למוסד כל יכולת וסמכות לקבוע לעצמו מי יכהן כמנכ"ל.
מעבר לכך, כיוון שהחוק "שותק" לגבי מינוי מנכ"ל למוס"ל, השר הממונה הוא גם הגורם היחיד המוסמך בדין למנות מנכ"ל למוס"ל (זו גרסת התובע) , ולמנות ועדה לאיתורו בהתאם לחוק החברות הממשלתיות. משכך, גם הסעד הנתבע – לקבוע כי במינוי לתפקיד מנכ"ל המוס"ל , המוס"ל כפוף להוראות חוק החברו ת הממשלתיות (כאמור בסעיף 43ה' לכתב התביעה המתוקן) – מופנה כלפיו בתפקידו זה. הדיון במחלוקת בין הצדדים יכול להתקיים רק במסגרת התביעה ולא במסגרת בקשה לדחייה על הסף שנידונה על פי הנטען בכתב התביעה בלבד.
ההודעה על כך שבעתיד מעורפל כל שהוא תינתן, אם תינתן, החלטה לקיום מכרז חדש, אין בה כדי להפוך את הסעד הנתבע בתביעה לסעד תיאורטי (כטענת המדינה). נהפוך הוא: ההחלטה לקיום המכרז הנדון שרירה וקיימת כיום, כל עוד בית הדין לא יבטל אותה. המדינה לא הודיעה על החלטתה לבטל כאן ועכשיו את המכרז, למרות שברור שה יא מודה למעשה כי המכרז מושא ההליך - דינו להתבטל.
התובע זכאי כבר היום לקבל את כל ה סעדים הנתבעים בכתב תביעה שעניינם פסילת החלטות של המועצה והמינהלה של המוס"ל, וודא י בכל הקשור לקיום הליך המכרז מושא התביעה. האמור עולה הן מטענת המדינה כי התביעה הפכה להיות תיאורטית והן מכתב ההגנה של המוס"ל, אשר לשיטת התובע, לא מנסה לסתור את טענת היסוד של ו לפיה יש לפסול החלטות של מר נתנאל איזק ושל כל חברי המועצה והמינהלה של המוס"ל מכיוון שכתבי המינוי שלהם פקעו ולא היו בתוקף עוד קודם לקבלת ההחלטות שלפסילתן עותר התובע. הודעת המדינה כי לאחר סיום הבחינה של המינויים תינתן החלטה חדשה בעניין ההליך למינוי מנכ"ל מהווה הודאה כי הליך המכרז מושא התביעה הוא הליך בטל ומבוטל. אלא שבמקום להודיע כי היא מסכימה לביטול של ההליך בצו שיפוטי, המדינה בוחרת לטעון כי הודעה זו הפכה את הסעדים הנתבעים לתיאורטיים. אין בהודעה מעורפלת בדבר כוונה להקפיא את ההליך, כדי להפוך את הסעדים הנתבעים לתיאורטיים.

בתשובה לבקשת התובע ליתן פסק דין בדבר קבלת התביעה, מיום 2.9.2020, טוענת המדינה כי דין הבקשה להידחות. המדינה לא הגישה כתב הגנה ובקשת הסילוק מתייחסת אך ורק לטענות סף ללא צורך להתייחס לגוף העניין. אין עיגון לדרישה מרחיקת לכת זו. המדינה שומרת על זכותה להגיב לנטען בכתב התביעה במידת הצורך, בהליך ובפורום המתאים.

נוכח בקשת התובע למתן פסק דין (שהוגשה במסגרת התגובה לבקשת המדינה לסילוק על הסף) נתבקשה תגובת הנתבע 2 לבקשה. בתגובה מטעמו, מיום 7.9.2020, התייחס הנתבע 2 לטענות התובע בבקשה למתן פסק דין וכן טען כי יש לסלק על הסף את התביעה נגדו בשל היעדר סמכות עניינית ולחלופין עקב הפיכת התביעה לתיאורטית. הנתבע 2 טען כי –
הסעד הראשי הפך עם תיקון כתב התביעה המקורי לתקיפה מנהלית של המוס"ל. לא מדובר בקבלה לעבודה של התובע, אלא בתביעה העוסקת בביטול כל החלטותיו של התאגיד הסטטוטורי ומניעת תפקודו התקין. משכך, יש לסלק על הסף את התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית.
הסעד הראשי בכתב התביעה המתוקן – לקבוע שכל הח ברים כיום במועצת המוס"ל ובמינהלה שלו מנועים מלקבל כל החלטה שהיא, לרבות החלטה למינוי מנכ"ל המוס"ל בשל פקיעת מינויים – מצביע כי מדובר בתקיפה עקיפה של רשות מנהלית ותקיפה עקיפה אינה דרך המלך להתנהל מול גוף ציבורי.
לא ניתן לנהל תובענה לסעד הצהרתי במקרה זה. הוספת הסעד ההצהרתי לתובענה נעשתה על מנת לעקר את המוס"ל ותפקודו "בדלת האחורית" תוך ניסיון לפתוח פתח להגשת תביעות נוספות. לא הוכח קיומו של אינטרס לגיטימי המצריך ניהול של תובענה לסעד הצהרתי והתובע לא מגיע בידיים נקיות.
הבקשה למתן פסק דין היא מופרכת, נטענת ללא כל ביסוס בדין ודינה להידחות. כתב הגנה של הנתבע 2 מכחיש את התביעה ונטענות בו טענות כנגד כל טענות התובע. התובע לא עמד בנטל ההוכחה.
אשר לסעד לפיו יש לקבוע שכל החברים כיום במועצת המוס"ל ובמינהלה מנועים מלקבל כל החלטה שהיא, לרבות החלטה למינוי מנכ"ל המוס"ל בשל פקיעת מינויים – לא ניתן לקבל סעד הצהרתי כוללני זה שיש בו כדי לעקר החלטות של תאגיד סטטוטורי לשנים רבות.
אשר לסעד להורות על ביטול החלטת המינהלה לקיום מכרז פנימי לתפקיד מנכ"ל המוס"ל – בית הדין נעדר סמכות בעניין. יתרה מכך, המכרז הפנימי הוקפא זה מכבר. מינהל ה חדשה שהרכבה המלא טרם ידוע, בעת הזו, מוקמת בימים אלה. לא ניתן לקבוע באופן עקרונ י את אופן המכרז בו תבחר המינהלה הבאה ולכבול את שיקול דעתה. לא ברור במה יש להכריע באם המכרז מוקפא ותתקבל החלטה חדשה על ידי המינהלה שתתמנה על ידי שר הכלכלה והתעשייה. לא ניתן להכריע בסעד תיאורטי אשר אינו רלוונטי עוד. סעד זה התייתר משהרכב המועצה והמינהלה משתנה עקב הודעת שר הכלכלה על בחינת המינויים וההחלטה על אופן קיומו של מכרז עתידי נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של המינ הלה אשר תמונה בעתיד.
הסעד להורות על ביטול החלטת המינהלה למנות את אלון פל למנכ"ל בפועל אינו בסמכות בית הדין ובכל מקרה אינו רלבנטי הואיל והוא הודיע על התפטרותו ונמחק מהתביעה.
הסעד לקבוע כי התובע וכלל הציבור זכאים להגיש מועמדות בהליך של "מכרז פומבי" או "ועדת איתור" הוא תיאורטי-אקדמי הואיל והמכרז הקיים הוקפא עקב בחינת המינויים על ידי השר אשר רק לאחריה תתקבל החלטה בנושא. כמו"כ, היה והמינהלה בהרכבה החדש תחליט על קיומו של מכרז פנימי, היא רשאית לעשות כן.
חוק החברות הממשלתיות אינו חל על המוס"ל. הליך בחירת מנכ"ל חדש למוס"ל נעשה על ידי המינהלה לבדה ואינו באישורו של שר או ממשלה או בהמלצת מי מהם. הטענה כי מכיוון שהמינהלה (וחברי המועצה) מתמנה על ידי השר הרל בנטי, כמוה כהחלטת השר, היא טענה המעקרת את כל עצמאותם של התאגידים הסטטוטוריים והעצמאות השלטונית.

דיון והכרעה

יוקדם ויצוין כי לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי אין לסלק את התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית או היעדר עילה או היעדר יריבות , אולם משעה שהדיון בהליך הפך להיות תיאורטי - אקדמי עקב שינוי הנסיבות, ההליך מוצה. כמו כן הגענו לכלל מסקנה כי אין ליתן פסק דין כבקשת התובע (בכפוף למפורט בהמשך) , ולהלן ננמק.

אשר לטענה בדבר היעדר סמכות עניינית –

הלכה פסוקה היא, כי בבתי הדין לעבודה סעד של סילוק על הסף יינתן במשורה, ויש להעדיף את בירור התובענה לגופה (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' משה כהן ( 13.2.08); בר"ע 8835-06-10 גדי מונטג נ' צילומעתיק בע"מ (2.12.10)).

במוקד המחלוקת בבקשה לסילוק על הסף עומד סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. סעיף זה מגדיר את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתובענות שעילתן, בין היתר , ב" קבלת אדם לעבודה או באי קבלתו ", תוך קביעת הסמכות על פי העילה ובלא סייג כלשהו הנוגע לזהות הצדדים (דב"ע נג/3-25 הוצאת ספרים יבנה בע"מ נ' אמיר דוידזון , פד"ע כז 425 (1994)). במקרה דנן, התובע אינו טוען כי מתקיימים יחסי עבודה בינו לבין המדינה (כאמור בסעיפים 12 ו-13 לתגובה מטעמו). עם זאת, כאמור , לא נדרש שבין התובע לבין המדינה יתקיימו יחסי עובד מעסיק על מנת שתוקנה לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה מכוח סעיף 24(א)(1א) לחוק.

על פי סעיף 24(א)(1א) לחוק צריך שעילת התביעה תהיה סכסוך שעילתו ביחסי עבודה. קרי, סכסוך שבו המחלוקת בין הצדדים נסבה על זכויות וחובות הנובעות מן היחסים החוזיים שבין עובד למעסיק או מן החקיקה בתחום העבודה (כאמור ברע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.2015), סעיף 39 לפסק הדין) .

התביעה דנן עניינה הליך הנוגע לקבלה לעבודה במכרז אצל המעסיק – המוס"ל . לפי האמור בכתב התביעה המתוקן, התובע הציע את מועמדותו למכרז שפורסם ביום 26.5.2020 לאיתור ומינוי מנכ"ל חדש למוס"ל. אולם המוס"ל סירב לקבל את טפסי המועמדות שלו והוא נדחה על הסף בטענה כי מדובר ב"מכרז פנימי". בית הדין נתבקש על פי האמור בכתב התביעה המתוקן לקבוע כי הליך המכרז פסול מעיקרו הואיל והגורמים הרלבנטים שקיבלו את ההחלטה על פרסום המכרז מונו בשעתו שלא כדין ולכן לא היו מוסמכים כלל לפרסם מכרז או למנות מנכ"ל למוס"ל. נוסף על כך, בית הדין נתבקש לקבוע כי המוס"ל מנוע מלקיים הליך לאיתור ובחירת מנכ"ל למוס"ל מקרב עובדי המוס"ל בלבד ("מכרז פנימי") אלא עליו לקיים "מכרז פומבי" או "ועדת איתור" . כן נתבקש בית הדין לקבוע כי במינוי לתפקיד מנכ"ל המוס"ל – המוס"ל כפוף להוראות חוק חובת מכרזים, תשנ"ב-1992, חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 וחוק החברות הממשלתיות.

לבית הדין לעבודה הסמכות "לדון בתוקפה של פעולה שלטונית שעושה רשות שלטונית ושעילתה יחסי עובד מעביד בשירות הציבורי " (ע"ע 1212/01 קבלאן נ' המועצה המקומית בית ג'אן (8.2.2004)). משכך, אף כי הטענות הן מתחום המשפט המנהלי, הרי שלפי המבחן הנוהג בבתי הדין לעבודה, מבחן העילה, עסקינן בבחינת תוקפן של החלטות מנהליות אשר עילתן ביחסי עובד מע סיק בעניין קבלה או אי קבלה לעבודה בהליך מכרז למשרת מנכ"ל אצל מעסיק (המוס"ל) , ומשכך הסמכות מוקנית לבית הדין לעבודה.

ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין (דב"ע (ארצי) נז/16 – 4 מרכז השלטון המקומי בישראל ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' , פד"ע לב 1).

במקרה דנן נראה כי המדינה היא צד דרוש בהליך, על מנת לאפשר לבית הדין לפסוק ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה ( בר"ע 341/09 ד"ר אנה ימפולסקי נ' מדינת ישראל , מיום 6.10.10, פסקה 30 לפסק הדין). על פי סעיף 30 לחוק הפיקוח " שר העבודה, ובהיעדרו - מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה ". נוסף על כך, בהתאם לסעיפים 28 ו-32 לחוק הפיקוח השר מוסמך למנות את חברי המועצה וחלק מחברי המינהלה של המוס"ל. כאמור לעיל על פי הודעת המדינה, נכון לעכשיו שר הכלכלה והתעשייה בוחן מחדש את המינויים למועצה ולמינהלה ועקב כך הוקפא גם המכרז מושא ההליך דנן . שעה גם שהסוגיה מיהו הגורם המוסמך למנות מנכ"ל במוס"ל – המוס"ל לבדו או שמא יש למדינה נגיעה לכך - טרם הוכרעה לגופו של עניין (ואין מקום לדון בכך במסגרת בקשה לסילוק על הסף), הרי שהמדינה היא צד נדרש לעניין.

האמור נובע גם מטענת התובע (שטרם נידונה או הוכרעה לגופה) כי השר הוא יו"ר המועצה והוא לכאורה האורגן הבכיר ו היחיד במוס"ל המוסמך למנות מנכ"ל למוס"ל או למנות ועדה לאיתור או לייצג את המוס"ל בהליך משפטי (הואיל ו לטענת התובע הגורמים הרלבנטיים שקיבלו את ההחלטה על פרסום המכרז מונו בשעתו שלא כדין) . מעבר לכך, המדינה נדרשת לצורך פריסת מלוא רוחב היריעה העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעה , ומשכך אין גם לומר בשלב זה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה או יריבות בין התובע לבין המדינה .

הדברים כאמור לעיל יפים על אחת כמה וכמה ביחס למוס"ל (הנתבע 2) אשר הוא המעסיק עימו אמורה הייתה להיות ההתקשרות בהתאם למכרז שפורסם ביום 26.5.2020 . כאמור לעיל, לפי מבחן העילה ההליך מצוי בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה ומשכך אין לסלק על הסף את התביעה נגד המוס"ל מחמת היעדר סמכות עניינית (כטענתו) . טענת המוס"ל כי עם תיקון כתב התביעה אין מדובר עוד בתביעה בדבר קבלה לעבודה של התובע, אלא בתביעה כוללנית העוסקת בביטול כל החלטותיו של התאגיד ומניעת תיפקודו התקין, אין בה ממש. עילת התביעה – הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן - מבוססת על דחיית המועמדות של התובע מהטעם כי מדובר ב"מכרז פנימי". כתב התביעה המתוקן הוגש ט רם התקבלה ההחלטה להקפיא את המכרז שפורסם ב-26.5.2020 ועניינה של התביעה היה לאפשר לתובע להגיש את מועמדותו לתפקיד במוס"ל במסגרת אותו מכרז .

עם זאת, אנו סבורות כי בנסיבות העניין התביעה הפכה לתיאורטית -אקדמית ומשכך ההליך מוצה.

ראשית, מהצהרות המדינה והמוס"ל (כאמור בבקשה לסילוק על הסף ובכתב ההגנה של המוס"ל וכן בתגובת המוס"ל לבקשה למתן פסק דין ), עולה כי המכרז מושא ההליך דנן הוקפא וכי המדינה בוחנת מחדש את המינויים למועצה ולמינהלה של המוס"ל. המשמעות של ההחלטות אלו לדברי המדינה היא כי "לאחר סיום תהליכי הבחינה של המינויים, תינתן החלטה חדשה בעניין ההליך למינוי מנכ"ל על ידי המינהלה החדשה במוס"ל, כך שיהיה מדובר בנסיבות חדשות ובעילת תביעה חדשה; ולא יהיה בכך כדי לגרוע מזכותו של התובע לפנות לערכאה המוסמכת בעניין זה, ככל שיידרש" (סעיף 48 לבקשה דנן, ההדגשה הוספה) . דברים דומי ם הוצהרו גם על ידי המוס"ל (בתגובה מיום 7.9.2020 לבקשה למתן פסק דין). במילים אחרות, המכרז מושא ההליך דנן שפורסם לא רק "הוקפא" עד לסיום הבחינה וההסדרה של המינויים למועצה ולמינהלה אלא הלכה למעשה, התבטל. שכן על פי הצהרות המדינה והמוס"ל (המחייבות אותן), בהמשך, לאחר הסדרת המינויים למועצה ולמינהלה , אמורה להתקבל החלטה חדשה בעניין ההליך למינוי מנכ"ל. משכך, ההליך דנן, שעניינו בטלות המכרז ודרישה לבחינה מחדש של אופן מינוי מנכ"ל (אשר לשיטת התובע צריך להיות על דרך של "מכרז פומבי" או במסגרת "ועדת איתור") (כאמור בפרק הסעדים – סעיפים 43ב', 43ד' ו-43ה' לכתב התביעה המתוקן ) הפך לדיון תיאורטי עד למתן החלטה חדשה בעניין . ייתכן כי במסגרת ההחלטה החדשה יוחלט לקיים מכרז פומבי או ועדה לאיתור, או אז ממילא יתייתר הצורך בניהול הליך משפטי בעניין ובכל מקרה אין מקום לדון במכרז שכבר אינו רלבנטי.

שנית, הואיל והמדינה החליטה לבחון מחדש את המינויים של חברי המועצה והמינהלה של המוס"ל (ובכלל זה יו"ר המועצה והמינהלה, מר איזק, סיים את כהונתו והמנכ"ל בפועל מר אלון פל התפטר), ברי כי הרכב המועצה והמינהלה במועד הגשת כתב התביעה המתוקן אינו רלבנטי עוד ( ועקב כך גם הודיע המוס"ל על הקפאת הליכי המכרז) ומשכך גם בעניין הסעד הנתבע בסעיף 43א' לכתב התביעה המתוקן – "לקבוע כי כל החברים כיום במועצת המוס"ל ובמ ינהלת המוס"ל מנועים מ[ל]קבל כל החלטה שהיא לרבות החלטה למינוי מנכ"ל למוס"ל.." (ההדגשה הוספה) - הפך ל תיאורטי - אקדמי.

שלישית, הואיל ומר פל הודיע על סיום כהונתו ביום 9.7.2020, התייתר גם הצורך במתן הסעד בדבר ביטול ההחלטה למנות אותו (כאמור בסעיף 43ג' לכתב התביעה המתוקן).

"כלל נקוט בידינו הוא כי אין להיזקק לבירור סוגיה שהינה בבחינת 'תורה לשמה', ומשהופך העניין הקונקרטי נשוא ההתדיינות לאקדמי בין בערכאה הדיונית ובין בערכאת הערעור, לא יידרש לו בית המשפט למעט במקרים חריגים...". זאת למשל, כאשר העתירה מגלה על פניה שאלה עקרונית כללית הדורשת הכרעה המנותקת מסכסוך קונקרטי והמצדיקה חריגה מגבולותיה של ההכרעה בעצם הסכסוך (עע"מ 5933/05 אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, אגף רכש והתקשרויות ( 3.8.2006), בפסקה 10 לפסק דינה של השופטת חיות); בעמ 3686/13 פלונית נ' פלוני (25.7.2013), סעיף יא' לפסק הדין; ע"ע (ארצי) 19676-11-10 מדינת ישראל, הממונה על תשלום הגמלאות נ' רונית אורה חיות (21.10.2013), סעיף 21 לפסק הדין; עס"ק 15/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' עיריית ירושלים ואח' (13.11.2011), סעיף 14 לפסק הדין ; ע"ע (ארצי) 205/08 שירותי בריאות כללית נ' אילן טיירו ז"ל (9.11.2009), סעיף 3 לפסק הדין ). המקרה שבפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים שעה שהמכרז מושא ההליך דנן הלכה למעשה בוטל ואמורה להתקבל החלטה חדשה בדבר אופן המינוי של מנכ"ל למוס"ל , אשר נכון לעת הזאת לא ברור מה יוחלט בה ויש להותיר את הסוגיות העולות מכתב התביעה המתוקן לעת מצוא .

העובדה כי הדיון בתיק הפך לתיאורטי - אקדמי עולה על פניו גם מהבקשה של התובע לקבל את כל הסעדים בכתב התביעה וליתן פסק דין כבר בשלב זה . במילים אחרות, ניתן להסיק מבקשת התובע לקבוע כי הליך המכרז מושא התביעה הוא בטל ומבוטל נוכח הודעת המדינה, כי גם לשיטתו ההליך התייתר.

עם זאת, לא ניתן ליתן פסק דין כבקשת התובע (בכפוף למפורט בהמשך). הואיל ולשם כך היה צריך להתקיים דיון לגופו של עניין בכל הטענות העולות מכתב התביעה המתוקן . העובדה כי ההליך הפך לתיאורטי - אקדמי נוכח הנסיבות החדשות שנוצרו עקב ההחלטות השונות של המדינה והמוס"ל שיצאו לפועל מאז הוגש כתב התביעה המתוקן, אין בה כדי להצביע כי ה ם מודים בכל טענות התובע (כטענתו) או כי דין טענות התובע (למשל כי המכרז היה צריך להתנהל כ"מכרז פומבי" או לפי הוראות חוק החברות הממשלתיות ) להתקבל לגופו של עניין - סוגיות ש את הבירור העובדתי והמשפטי שלהן יש להותיר לעת מצוא. משכך, בקשת התובע למתן פסק דין (בכפוף למפורט בהמשך) – דינה להידחות .

יצוין כי התובע העלה בתגובה מטעמו חשש כי מר אלון פל יכול לחזור בו מהחלטתו ומשכך יש ליתן פסק דין בעניין הקוב ע כי המינוי שלו בטל ומבוטל. בעניין זה יצוין כי הצהרת אלון פל נרשמה לפני בית הדין והיא מחייבת אותו שעה שבהתבסס עליה גם נמחק ההליך נגדו.

בשולי הדברים יצוין כי טענת המדינה כי יש לסלק על הסף את התביעה הואיל וכתב התביעה המתוקן הוגש ללא אישור להגשתו, דינה להידחות. השינוי המהותי בכתב התביעה המתוקן הוא הטענה כי הגורמים הרלבנטים שקיבלו את ההחלטה על פרסום המכרז מונו בשעתו שלא כדין ולכן המכרז פסול מעיקרו (נוכח האמור בחוות דעת של היועמ"ש של משרד התמ"ת שצורפה כנספח 1 לתגובת התובע). טענה זו הועלתה על ידי התובע בדיון שהתקיים ביום 14.6.2020 ולאחריו ניתנה החלטה, לפיה, התובע יגיש כתב תביעה מתוקן. משכך, דין הטענה להידחות.

כמו"כ, יצוין גם כי הבקשה דנן אינה בקשה חוזרת כטענת התובע. הבקשה שהמדינה הגישה לסילוק על הסף בהליך הזמני התייחסה לאותו הליך וביחס לטענות שהועלו בו (ונגעה למחיקת השר מההליך ). בקשת הסילוק הנוכחית מתייחסת להליך העיקרי ביחס לכתב התביעה המתוקן ונוכח שינוי הנסיבות מאז הגשתו. על כן, אין מניעה לדון בבקשה דנן.

נוכח התוצאה אליה הגענו התייתר הצורך לדון ביתר הטענות שהועלו, בין השאר, על ידי הנתבע 2.

משכך, הגענו לכלל מסקנה כי אין לסלק את התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית או מחמת היעדר עילה או היעדר יריבות. אולם הואיל והגענו למסקנה כי אין טעם או אפשרות מעשית לקיים דיון משפטי שהוא תיאורטי - אקדמי, יש לראות בהצהרות המ דינה והמוס"ל בדבר הקפאת המכרז שפורסם ביום 26.5.2020 שמשמעותה כי ההליך מבוטל וכן ההצהרה כי "לאחר סיום תהליכי הבחינה של המינויים למועצה ולמינהלה , תינתן החלטה חדשה בעניין ההליך למינוי מנכ"ל על ידי המינהלה החדשה במוס"ל, כך שיהיה מדובר בנסיבות חדשות ובעילת תביעה חדשה; ולא יהיה בכך כדי לגרוע מזכותו של התובע לפנות לערכאה המוסמכת בעניין זה, ככל שיידרש" - משום מיצוי ההליך, ו ניתן להצהרות אלו תוקף של פסק דין (ראו לעניין זה פס ק דינה של כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, כתוארה דאז ביושבה בבית הדין האזורי לעבודה, בס"ק (ת"א) 346/05 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן נ' אוניברסיטת בר אילן (19.6.2006)) .

נוכח האמור לעיל, הואיל וההליך התייתר, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"א, (22 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' גל טלית,
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

גב' ברכה ליטבק,
נציג ציבור (מעסיקים)