הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 19207-02-18

23 יוני 2020

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

התובעת
גל אפיק
ע"י ב"כ: עו"ד זוהר גיפס ועו"ד אדר שוורץ-אביטל
-
הנתבעת
מיטב דש השקעות בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד חיה ארמן ועו"ד חופית כהנא- רוח ועו"ד נעמה פרידמן ליש

פסק דין

בפנינו תביעתה של התובעת , גב' אפיק גל כנגד הנתבעת , חברת מיטב דש השקעות בע"מ לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש , הפרשי שכר בגין אי חישוב רכיב העמלות, יתרת פדיון חופשה, ופיצוי בגין אי מימוש אופציות והשלמת פיצויים פיטורים.

התשתית העובדתית כעולה מחומר הראיות:

התובעת גב' גל אפיק ( להלן:התובעת או גב' גל אפיק ) בת 24 במועד הגשת התביעה, בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול. החלה במהלך הגשת התביעה מסלול לתואר שני במינהל עסקים.
גב' גל אפיק הועסקה בנתבעת החל מיום 8.9.14 ועד למועד פיטוריה, 25.9.17. בשנה הראשונה להעסקתה בנתבעת שימשה בתפקיד מתאמת פגישות. בדצמבר 2015 עברה התובעת לשמש כראש צוות תיאום פגישות. במהלך שנת 2016, עברה התובעת לשמש בתפקיד מנהלת המוקד בסוכנות, במסגרתו ניהלה צוות של כ-10 נציגי מכירות.
הנתבעת היא חברה ציבורית הפועלת בתחומים שונים בשוק ההון ומתמחה בניהול השקעות. בנתבעת מועסקים כ-900 עובדים. תחת הנתבעת פועלות מספר סוכניוית ביטוח עם התמחויות שונות המפוזרות בכל רחבי הארץ. הנתבעת היא חברת בת של החברה המשווקת ללקוחותיה מגוון מוצרי ביטוח והיא בעלת רישיון סוכן ביטוח תאגיד על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים ( עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה.
ביום 20.8.17 שעה 16.52 הוציאה התובעת מייל לעובדים הכפופים לה: "הבא שנכנס להר הביטוח בלי לדבר עם הלקוח ובלא ידיעתו עולה לשיחת שימוע מיידית. לא לנסות אותי , אני אבצע בקרה על כולכם אחרי מה שראיתי. לא חוקי בעליל !!! אמינות ועבודה עפ"י הנהלים יותר חשובים מכל מכירה שתעשו" ר' נספח 4 לתצהיר התובעת.
ביום 21.8.17 שעה 9.18 הוציאה התובעת מייל למר ירון כהן הממונה עליה ולגב' מאיה ינקלביץ של תיעוד תדריך שהעבירה התובעת לעובדיה:
" 1. בעקבות מקרה שהיה אתמול בוצע ריענון על "הר הביטוח", אסור להיכנס להר הביטוח ללא הסכמת הלקוח, חייב לבצע הר הביטוח בכל שיחה, חייב לבצע הר הביטוח עם שני בני הזוג....." ר' נספח 5 לתצהיר התובעת.
ביום 25.8.17 שלחה התובעת מייל למר ירון כהן ושוב עידכנה אותו בנוגע לאירוע מיום 20.8.17: " דיברתי איתו עכשיו שוב. הוא טוען שזה הלקוח ולא משנה את הגרסה. לטענתו הוא דיבר עם הלקוח אתמול כמה דקות ארוכות, אין שום שיחה כזאת במערכות ההקלטות מלבד השיחה של הדקה וחצי (לא שיחות נכנסות ולא שיחות יוצאות), במיוחד גם כשהלקוח אומר בשיחה המוקלטת תחזור אליי מחר". ר' נספח 6 לתצהיר התובעת. התובעת הוציאה למר כהן מיילים נוספים בנדון. ר' נספחי 6 לתצהירה.
ביום 22.8.17 הודיע מר כהן ירון כי כלל הצוות והתובעת נשלחים לביתם למשך 48 שעות ועד ליום ראשון 27.8.17, לצורך ביצוע בירור בנושא, תוך שהם מקבלים משכורת בימים אלו.
ביום 25.8.17 ( יום שישי) התובעת ומר כהן נפגשו בבית קפה בראשון לציון.
ביום 27.8.17 הוציאה הנתבעת לתובעת מכתב זימון לשימוע:" לאחרונה התגלו מקרים המצביעים על כשלים והפרות מפורשות של הנחיות ונהלי החברה מצד עובדי מוקד הביטוח, הנמצא תחת אחריותך הניהולית. אחריותך כמנהלת הייתה לפקח על עובדיך ולהיות ערה להתנהלותם בכלל ובנושא זה בפרט.
אירועי הכשל כאמור וכן אופן התגובה וההתמודדות הראשונית ביחס אליהם, מהווים , בין היתר, הפרה של מתווה תוכנית האכיפה של קבוצת מיטב דש ושל הנהלים הנלווים לה, ובפרט נוהל זרימת מידע ודיווח על אירועי כשל או חשש להפרה של הוראות הדין. במעשיך ובמחדלך לא השכלת למלא אחר אחריותך הניהולית, והפרת את חובתך הפיקוחית כמנהלת המוקד. בנסיבות העניין, ולאור חומרת האירועים, מצאנו לנכון לשקול את המשך דרכך המקצועית בחברה. בטרם תתקבל החלטה הינך מוזמנת לשיחת שימוע, שבמסגרתה תוכלי להעלות את דבריך בנדון. לאחר שדברייך ישמעו וישקלו תקבל החברה החלטתה ביחס להמשך עבודתך בחברה. השימוע יתקיים ביום שלישי 5.9.17 ....". ר' נספח 8 לתצהיר התובעת.
ביום 4.9.17 פנתה ב"כ התובעת למר ירון כהן, מנהל מערך לקוחות פרטיים ומר ערן ספרנוביץ- סמנכ"ל ומנהל חטיבת השקעות , וביקשה לקבל העתק מסמכים לרבות צילום תיק אישי, דוחות נוכחות, חוזה העסקה וכל מסמך רלוונטי וכן ביקשה לדחות את השימוע. ר' נספח 9 לתצהיר התובעת. כפועל יוצא מכך נדחה השימוע ליום 14.9.17 והועברו מסמכים .
ביום 14.9.17 התקיימה שיחת שימוע ויצא פרוטוקול לשיחה זו. ר' נספח 13 לתצהיר התובעת.
ביום 25.9.17 יצא מכתב סיום העסקתה לתובעת. ר' נספח 14 א' לתצהיר התובעת.
בין ב"כ הצדדים התנהלה תכתובת בכל הנוגע להליך פיטוריה של התובעת.

תמצית טענות הצדדים
לטענת התובעת:
היא פוטרה רק משום שהנתבעת חיפשה אחר "שעיר לעזעזל" בעקבות גילוי פעולות פסולות מצד עובדים במוקד הביטוח של הנתבעת ועל מנת שלא תיאלץ לנקוט בהליכים כלשהם נגד מנהלים בנתבעת.
הסביבה בה פועל מוקד הביטוח של הנתבעת, הינה סביבה הנדרשת לעבוד לפי נהלים ולפי הדין, תוך הקפדה מירבית על אלו , בין היתר, נוכח היות העבודה כרוכה בשימוש במאגרי מידע הכוללים פרטי לקוחות ואנשים שאינם לקוחות ובכלל זה מידע רגיש אודותם. הנתבעת היא זו שכשלה ביצירת סביבת עבודה שכזו וביצירת נהלי עבודה העונים על דרישות החוק ובעת שהתגלתה פעולה פסולה על ידי אחד מעובדי המוקד, מיהרה להטיל את מלוא האחריות על התובעת, מנהלת זוטרה אשר פעלה לעילא ולעילא במהלך תפקידה כמנהלת מוקד הביטוח.
במסגרת פעילות המוקד אותו ניהלה התובעת, פונים עובדי המוקד ללקוחות הנתבעת או ללקוחות פוטנציאלים ומציעים להם לרכוש ביטוחים מסוגים שונים. הליך הצעת הביטוחים הוא הליך מובנה ומסודר וכי על נציגי המכירות לפעול בהתאם לתסריט שיחה שהתובעת יצרה. עובד במוקד, המבקש להיכנס לאותה מערכת הקרויה "הר הביטוח" הכוללת מאגר אודות לקוחות, נוכח היות פרטים אלו רגישים ולקבל ממנה פרטים, נדרש לקבל אישור והסכמה מודעת ומראש של הלקוח. נוכח העובדה כי שימוש במידע המצוי במערכת זו מקים חשיפה משפטית מהותית לנתבעת, התובעת חידדה והבהירה שוב ושוב לעובדי המוקד כי אינם רשאים להיכנס למערכת "הר הביטוח" ללא אישור מפורש וזאת באמצעות שיחות, תדרוכים והודעות דוא"ל. עובדי המוקד ידעו שאסור להם להיכנס למערכת "הר הביטוח" ללא הסכמה, ובכל זאת התובעת הקפידה לתזכר אותם בנהלים כדי שלא יפרו אותם. בנתבעת לא היו קיימים נהלים בעניין זה ולא הנחיות וככל שנוצרו כאלו- אלו היו ביוזמת התובעת בלעדית.
ביום 20.8.17 בשעות אחר הצהרים, במהלך עבודת התובעת, גילתה התובעת מיוזמתה, מקרה בו אחד מעובדי המוקד עשה שימוש שלא כדין במערכת "הר הביטוח", ללא הסכמת וידיעת הלקוח בניגוד מוחלט להנחיות התובעת. באותו רגע התובעת ערכה עימו שיחת בירור ראשונית כדי לקבל את כל פרטי המקרה. יום למחרת 21.8.17 התובעת ערכה תדריך לעובדי המוקד שהוקדש כולו למקרה הנ"ל ולחידוד הנהלים, בסיום התדריך שלחה מייל למנהל הישיר מר כהן ירון ולגב' מאיה ינקלביץ ותיעדה את המקרה. כפועל יוצא מכך נערך באותו היום בירור במשרדו של מר כהן בנוכחות התובעת, בנוכחות העובד ומר כהן. לאחר מכן התובעת עדכנה את מר ירון כהן כי ממצאי הבדיקה מעלים שאותו עובד אינו דובר אמת. בתום שיחה זו הפעיל מר כהן " נוהל אכיפה מנהלי", שלח את העובד להמשך בירור ולאחר מכן לביתו.
התובעת פעלה באופן יזום לגלות את הפרת הנהלים על ידי העובד ולהצפת המקרים בפני הממונים עליה כדי לברר את המקרה ולערוך ריענון נהלים במחלקה.
הנתבעת שהבינה את הסיכון המשפטי בכניסתו של אותו עובד למערכת "הר הביטוח" שלא כדין פעלה באופן מיידי דווקא כנגד התובעת , כ"שעיר לעזאזל" במקום לטפל בשורש הבעיה ובמקום לברר מדוע הנתבעת לא יצרה נהלים וסדרים ממשים בנדון.
ביום 22.8.17 הודיע מר כהן כי כלל הצוות כולל התובעת נשלחים לביתם ל-48 שעות. וכן הממונה על התובעת הודיע לה על פיטוריה במהלך פגישה שנעשתה עובר לשימוע.
התובעת התנהלה עם גילוי אודות הפעולות הפסולות, ללא רבב ופעלה במהירות וביעילות הן מול העובד שביצע את הפעולה הפסולה והן מול יתר העובדים הכפופים לה והן מול מנהליה האישיים. חרף האמור, הנתבעת השעתה את התובעת מתפקידה בו ברגע, בניגוד לכל דין, נתנה את משרתה לעובדת אחרת ורק לאחר מכן זומנה לשימוע בטענות כללית ופוטרה במכתב פיטורים לקוני שאינו מפרט דבר.
השימוע שהתקיים בעניינה היה למראית עין בלבד תוך העלאת טיעונים פיקטיביים . פיטוריה נעשו שלא כדין על לא עוול בכפה תוך הסרת אחריות מכל הגורמים הרלוונטיים בנתבעת.
לאחר 3 שנות עבודה מסורות בנתבעת, למרות שמנהליה מילאו משובים מצויינים על עבודתה של התובעת , שלחו אותה להכשרות מקצועיות, איפשרו לה התמחות לקבלת רישיון פנסיוני ואף מימנו לימודי תואר שני תוך שהבהירו לה כי צפוי לה עתיד ניהולי בנתבעת, פיטרו אותה ללא בירור של ממש, ממניעים פוסלים בהליך פגום וללא כל עילה.
פיטורי התובעת שנעשו שלא כדין גרמו לה נזקים רבים ופגיעה בה ובשמה הטוב.
לאחר פיטוריה גילתה התובעת כי הנתבעת גם לא קיימה את חובותיה משך תקופה העסקה, לא שילמה לה עמלות וזכויות סוציאליות .
מנגד לטענת הנתבעת :
מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב מצד התובעת שהועסקה כמנהלת מוקד המכירות של אחת מסוכנויות הביטוח של הנתבעת ואשר תחת ניהולה בוצעה הפרה חמורה של הנחיות הנתבעת.
התובעת לא דיווחה ולא טיפלה בהפרת הנחיות הנתבעת כנדרש וזאת על אף שידעה כי מדובר באירוע משמעתי חמור, שלא ניתן לעבור אחריו לסדר היום.
חקירת האירוע על ידי הנהלת החברה הובילה לחשיפת התנהלות לא תקינה במוקד המכירות שבניהול התובעת.
לתובעת נערך שימוע מלא וכדין. התובעת יוצגה על ידי עורך דין, קיבלה זימון לשימוע, קיבלה את כל המסמכים הרלוונטיים לשימוע וכל טענותיה נשמעו בפירוט רב בשיחת השימוע שמועדה אף נדחה לבקשת ב"כ.
במסגרת תפקידה של התובעת כמנהלת המוקד היתה אמונה על נושאים שונים לרבות הקפדה על ענייני רגולציה לרבות בקרה על עבודת עובדי המוקד, העברת תדריכי עובדים לעניין ציות לנהלי הנתבעת, אכיפה ועוד. במסגרת זו נדרשה התובעת כחלק מליבת תפקידה כמנהלת להכין נהלי עבודה שונים וביניהם גם תסריטי שיחה לעובדיה. הובהר לתובעת פעמים רבות כי מתוקף תפקידה עליה לנהל את המוקד ולפקח על עובדיה הן מבחינת ביצוע מכירות והן מבחינה מיקצועית- ניהולית . ניתנו לתובעת כל האמצעים לבצע את האמור, אולם היא לא השכילה לנהל את הכפופים לה כנדרש.
התובעת לא טיפלה כראוי וכנדרש באירוע שבנדון בו הופרו הנחיות באופן חמור ביותר.
נוכח העובדה כי הנתבעת נתונה תחת רגולציה ופיקוח הדוק וקפדני של משרד האוצר ובהתאם להנחיות החברה, רשאים עובדי משרד המכירות להיכנס לנתוני לקוח השמורים במערכת רק לאחר קבלת אישור מפורש של הלקוח שאת נתוניו האישים מבקשים העובדים לבדוק, מידע שהוא אישי ופרטי המוגן על פי דין. בכל התקופה בה נעזרים עובדי החברה במערכת "הר הביטוח" לרבות בתקופת העסקת התובעת, הובהר לעובדי המוקד כי הם חייבים לקבל אישור לפני צפייה בנתונים. מדובר על הנחיה שידועה לעובדים ולתובעת, שנדרשה כמנהלת המוקד להקפיד על אכיפת האיסור המוחלט להיכנס למערכת ללא הרשאה והיה עליה לבצע פיקוח הדוק ושוטף על הקפדה על העובדים על הנחיות אלו. חרף האמור ב-20.8.17 במהלך יום עבודה של התובעת הבחינה כי אחד מעובדי המוקד, שיושב בסמוך אליה, נכנס למערכת שלא במהלך שיחה עם הלקוח, וללא ידיעתו או הסכמתו, דבר המהווה הפרה בוטה וחמורה של הנחיות החברה. למרות שהתובעת ידעה על האירוע החמור ביום 20.8.17 היא הלכה לביתה, מבלי שטרחה לדווח באופן ישיר לממונה עליה מר ירון כהן, על קרות האירוע. גם ליום למחרת שלחה סיכום תדריך בוקר בנוגע לאירוע הנדון לגב' ינקלביץ באופן שמר כהן קיבל רק העתק. אין בכך כדי דיווח מידי וברור על הפרה חמורה של הנחיות החברה אלא דיווח על תדריך בוקר יומיומי שנעשה "כלאחר יד". העדר דיווח התובעת על האירוע באופן מיידי וכנדרש, עולה כדי הפרת נהלי החברה ובכלל זה נוהל זרימת מידע בארגון מס' 01.01.11 ( נוהל זרימת מידע) המגדיר אירוע או עניין בלתי רגילים כדלקמן:" אירוע או עניין החורגים ממהלך העסקים הרגילים של הפעילות העסקית בשל טיבם, היקפם, או תוצאתם האפשרית, אשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על החברות הבנות בקבוצת מיטב דש ו/או על קבוצת מיטב דש לרבות השפעה משמעותית על מחירי ניירות הערך של מיטב דש כדוגמת האירועים בסעיף 4.7 להלן".
התובעת אף הפרה את חובותיה על פי מתווה תכנית האכיפה הפנימית של החברה, אשר פורסמה לעובדי ומנהלי החברה באוגוסט 2016 במכתב המקדים של מנכ"ל החברה, אשר צורף למתווה תכנית אכיפה, בו הובהר כי מטרת תכנית האכיפה נועדה בין היתר:" למזער את הסיכון שאנחנו בתור חברה או מי מהעובדים שלנו יבצע הפרה של ההוראות והכללית הרלבנטיים. הכנו את התכנית בראש ובראשונה עבורנו כארגון על מנת שתרכז את כל הנדרש להטמעה בבית ההשקעות בתחום זה..."
התובעת הכירה את נוהל זרימת מידע ואת מתווה התכנית האכיפה ואף חתמה מידי שנה כי קראה אותם כמו יתר עובדי החברה .בנוסף נוהל זרימת מידע ומתווה תכנית האכיפה הוצגו בפורטל החברה לצד יתר נהלי החברה.
משכך התובעת פעלה בניגוד לחובתה כמנהלת תוך הפרת נהלי החברה . כמו כן אין לקבל את טענת התובעת לפיה לא היו נהלים. כמו כן במעשיה של התובעת הפרה היא את התחייבותה בהסכם העסקתה מיום 7.9.14 בו נקבע בסעיפים 4.2 :" לקיים בהקפדה אחר הוראות הנהלת החברה הנוגעות לאופן ביצוע התפקיד..."
התובעת ידעה כי מדובר באירוע משמעתי חמור שלא ניתן לעבור אחריו לסדר היום וכי עליה לדווח למנהליה אודותיו באופן מיידי כעולה מהבהרות התובעת לעובדיה ממיילים ששלחה אליהם ביום 20.8.17 ומיום 4.4.17 ומייל מיום 5.6.17.
מיד לאחר שמר ירון כהן קרא את עדכון התדריך היומי ששלחה התובעת , קרא מר ירון כהן לתובעת ולעובד שנכנס למערכת ללא אישור לשיחת בירור ראשונית במשרדו, כל אחד בנפרד, במסגרתו הבהיר הן לתובעת והן לעובד על חומרת המעשה ולתובעת הבהיר כי העובדה שלא דיווחה על האירוע במיידי וכנדרש, מהווה גם היא הפרת נהלי החברה.
ביום 22.8.17 מר כהן אכן הורה לתובעת ולעובדים הכפופים לה שהם מתבקשים להישאר בביתם , תוך תשלום שכרם בימים אלו, לא מדובר בהשעיה אלא בהנחיה כי זו הייתה הדרך היחידה בה יכלה החברה לבצע בירור באופן תקין.
במהלך הבירור הודו עובדים נוספים במוקד כי ביצעו הפרות דומות ונכנסו למערכת ללא קבלת אישור מראש מהלקוחות ושלא במהלך שיחת הטלפון, עימם והכל תחת ניהולה של התובעת אשר ישבה בעמדתה הצמודה לעמדות עובדי המוקד. משכך אין לקבל את טענת התובעת כי לא ידעה שעובדי המוקד עליהם היא אמונה מבצעים הפרות אלו ובכל מקרה במסגרת תפקידה היתה אמורה לדעת ולמנוע את האמור. די בהודעות המייל ששלחה התובעת לעובדיה כדי להבין שידעה על ההתנהלות הפסולה .
התובעת פוטרה כדין, נעשה לה הליך שימוע מלא ותקין, קיבלה זימון לשימוע, קיבלה את כל המסמכים שביקשה, השימוע נדחה לבקשתה, היא היתה מיוצגת וזכות הטיעון ניתנה לה באופן מלא.
לאחר שיחת השימוע שנערכה לתובעת וטרם מתן החלטה, התגלה לנתבעת התנהלות לא מקצועית נוספת של התובעת שבא לידי ביטוי בהזנת נתוני פרמיה שקריים במכוון לעובדי המוקד שבניהולה על מנת שיעמדו ביעדי החברה לצורך זכאותם לתגמולים עבור מכירות. כאשר עובד במוקד לא עמד ביעד הדרוש לצורך זכאותו לתגמול , העבירה התובעת פרמיות עודפות מעובדים שעמדו ביעדים לעובדים שלא עמדו ביעדים ובכך זיכתה את האחרונים בתגמולים שאינם מגיעים להם , על חשבון החברה וללא ידיעתה. מדובר בהפרת אמון חמורה מצד התובעת. התובעת סירבה לבוא ולבצע בירור בנדון.
בכל הנוגע לרכיב הפרשי עמלות. הנתבעת שילמה לתובעת תגמול חודשי בהתאם לעמידה ביעדים ובתנאים שנקבעו על ידי הנהלת החברה, אשר היו ידועים לתובעת . העובדה שתגמולים אלו אינם נכללים בשכר המבוטח היתה ידועה לתובעת מתחילת העסקתה ואך פעם לא העלתה טענה בנדון. התובעת אינה זכאית לסכומים כלשהו בנדון.
בכך הנוגע לדרישת התובעת לתשלום בגין אופציות. הנתבעת שלחה לתובעת מכתבים בהם צויין כי היא זכאית לממש את כתבי האופציה שהזכות לממשם נתגבשה עד למועד סיום העסקתה של התובע ובהתאם לתנאי הסכם האופציות. התובעת קיבלה את כל המגיע לה מהנתבעת בהתאם להוראות הסכם האופציות להם היא זכאית. התובעת אינה זכאית להשלמת פיצויי פיטורים וחופשה שעה שקיבלה את מלא המגיע לה .

דיון והכרעה
פיטורים שלא כדין – פגמים
הלכה היא כי החלטה לסיים העסקתו של עובד צריך שתהא מבוססת על שיקולים ענייניים בלבד, כי "פיטורין ללא נימוק ענייני רלוונטי מוכח על ידי המעביד הם פיטורין לא חוקיים, פיטורין שלא כדין". בצד אלה אין חולק כי במסגרת בחינת חוקיות הפיטורים לא ישים בית הדין את שיקול דעתו תחת שיקול הדעת של המעביד. ר' ע"ע (ארצי) 375/99 החברה הכלכלית לפיתוח כפר מנדא (1997) בע"מ – ג'אבר [פורסם בנבו] (13.7.2000) עמ' 255 (להלן: עניין כפר מנדא). ראו עוד: בג"צ 4284/08 שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע סג(3) 766 (2010), וכן ע"ע (ארצי) 300178/98 ביבס – שופרסל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע לו 481 (2001).
חובת ההגינות החלה על הנתבעת כמעסיק ציבורי מחייבת אותה לפעול כלפי עובדיה בהגינות ובתום לב. להגינות זו שתי פנים. ההגינות הדיונית אשר משמעותה כי עליה לנקוט בהליך שהוא הוגן, קרי ליתן לעובד זכות טיעון נאותה בטרם תכריע בעניינו ונאסר עליה לעמוד בניגוד עניינים. ההגינות המהותית מחייבת אותה לשקול שיקולים ראויים, ובכלל זה החובה לפעול בסבירות, ללא הפליה ושרירות, ושלא למטרות זרות (בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר-אגף המכס והמע"מ, פ"ד נב(1) 289, עמ' 363-364).
הכלל הוא שאין להחמיר עם העובד במידת הראיות להוכחתם של מניעים זרים בהתנהלות המעביד, ודי בראשית ראיה מצד העובד לקיומם של שיקולים זרים כדי להעביר את הנטל אל המעביד לסתור את הדברים. כן יש לזכור כי הפן השני של קביעה כי העובד פוטר משיקולים זרים הוא האשמתם של בעלי התפקידים שהחליטו על פיטוריו בהתנהלות בלתי ראויה. לפיכך, הגם שיש לקחת בחשבון את הקשיים הראייתיים הניצבים לפני עובד המבקש להוכיח כי פוטר משיקולים זרים, יש לוודא קיומה של ראשית ראייה לכך. ר' ע"ע (ארצי) 399258197 יהודית חנן – המועצה המקומית מנחמיה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 645 (2002).
לאור זאת, עלינו להידרש לשאלה האם עלה בידי התובעת להרים את הנטל הראשוני המוטל עליו להוכיח חשד סביר לשיקולים זרים בהחלטה בדבר פיטוריה ואם כן, האם הנתבעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח היפוכו של דבר.
זה המקום לציין כי בהפעלת הביקורת השיפוטית על הליך הפיטורים עלינו לבחון את הסיבות לפיטורים כפי שהועלו במכתב הזימון לשימוע ובשימוע. העלאת טיעונים חדשים לאחר הליך השימוע אינם עולים בקנה אחד עם הדין, ועם תום הלב הנדרש ממעסיק במסגרת הליך פיטורים. עובד המוזמן לשימוע צריך שיועמד על הסיבות לכך לאשורן, ועל המעסיק להבהיר לו את הסיבות שבגינן שוקל הוא את פיטוריו.
אשר לפיטורים תוך מתן סיבה שאינה נכונה נפסק כי –
"יחסי עובד-מעביד, ממהותם, מחייבים מידה רבה של ביצוע "בתום לב" ו"נאמנות", מידות אלה נדרשות לא רק מאחד הצדדים ליחסים החוזיים אלא מהשניים – הכל, כמובן, כמתחייב מהשוני שבתפקידים ובמעמד. גמר חוזה העבודה – פיטורים – מסיבה מוצהרת שמתברר כי כלל לא היה יסוד לה ושימשה מסווה לסיבה אחרת שלא ראו לנכון לגלות, אינו מתיישב עם "תום לב" המתחייב מחוק החוזים ובמיוחד מיחסי עובד-מעביד". (ר' דב"ע מא/3-93 חג'ג'-איתם מנהל אזורי אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע יג 74, בעמ' 82 (1981)].
הלכה היא כי "אדם שהתאים לתפקיד קודם לכן, הנטל על המעביד המפטר להוכיח כי אותו עובד אינו מתאים לתפקידו ר' עניין כפר מנדא, בעמ' 255. כוונת הדברים היא שלכל הפחות נדרש המעסיק, ובמקרה הנוכחי – הנתבעת, להוכיח לכאורה – קרי, ברמה המצדיקה את העברת הנטל לכתפי העובד – את הטענות המצדיקות את השינוי בהערכת העובד. הוכחה שכזו יכול שתיעשה באמצעות תיעוד מזמן אמת בתיק האישי או כיוצ"ב. העדרו של תיעוד כזה, אינו מלמד בהכרח שלא היו בעיות בתפקוד העובד וכל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו, אך ברי כי הוא מציב קושי ראייתי מבחינת המעסיק, שיהא עליו גם להסביר את העדר התיעוד וגם להוכיח את הבעיות הנטענות בתפקוד העובד באמצעות ראיות אחרות.
מעבר לאמור, מעסיק, לרבות מעסיק פרטי, חייב ליתן לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. מטרת השימוע היא בעיקרה לאפשר לעובד להביא בפני מעסיקו את ה'אידך גיסא' ולנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים. לעניין זה יפים דברי השופטת ארד (כתוארה אז) בע"ע (ארצי) 516-09 מלכה אברהם - עגם מפעלי מתכת בע"מ [פורסם בנבו] (17.12.09), וכך נאמר:
"על המעסיק לפרט בפני העובד טענות שיש בהן כדי להכריע בגורלו, באופן שהעובד ידע לאילו טענות להשיב ולהתייחס בבואו לממש את זכות הטיעון. וכבר ציינתי בעניין גוטרמן: 'זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו'".

לאחר בחינת נסיבות העניין, לרבות שמיעת כלל העדויות ובחינת כלל הראיות בתיק, אנו סבורים כי במקרה דנן נפלו פגמים במהלך הליך הפסקת העסקה של התובעת הן במישור הפרוצדוראלי בכל הנוגע לאופן הליך השימוע והן נפלו פגמים בעילת הפיטורים שהיתה מוכתמת בשיקולים שלא כדין ובחוסר תום לב, כפי שנפרט:
ראשית, שוכנענו כי הנתבעת השעתה את התובעת עובר לבירור עימה והודיעה על הפסקת העסקתה לגורמים בנתבעת לרבות לעובדים הכפופים לתובעת ואף והעבירה את תפקידה של התובעת לגב' סבר, עובר לביצוע הליך שימוע לתובעת:
עיון בתצהירה של התובעת מעלה כי הצהירה בנדון: " ביום 22.8.17 הודיע מר כהן כי כל הצוות כולל אני נשלחים לביתינו למשך 48 שעות ועד ליום ראשון ה-27.8.17. ביום 24.8.17 פנה אלי מר כהן וביקש להיפגש עימי בבית קפה ביום שישי... לתדהמתי הרבה, במעמד השיחה עם מר כהן הוא הודיע לי כי ביום ראשון 27.8.17 , אזומן לשיחת שימוע לקראת פיטורים. ... הוא אף הציע לי וניסה לשכנע אותי שלא אגיע ביום ראשון לעבודה בנתבעת , כי לא יהיה לי " נעים" להופיע בעבודה. לא זו בלבד, אלא שבמעמד הפגישה הטיח כלפיי מר כהן האשמה חמורה כאילו ידעתי שהעובדים עושים שימוש שלא כדין במערכת "הר הביטוח" ... באותו היום בו זומנתי לשימוע, בו הושעתי מהנתבעת, התברר לי... כי הנתבעת הודיעה לגורמים המפקחים על עבודת הנתבעת – לגורמים חיצוניים לנתבעת ופנימיים- כי פוטרתי מהנתבעת וכי במקומי תבצע את עבודתי המנהלת החדשה של המחלקה, הגב' מיכל סבר... בהודעה זו צויין שמינויה של גב' סבר הינו קבוע, אך, בפועל, ועוד בטרם פוטרתי, כבר מונה לתפקיד מר רועי טוב, שעבד קודם בכפיפות אליי.. והינו בנו של המשנה למנכ"ל בנתבעת... בהמשך הנתבעת יצרה תפקיד חדש של אחראי על רגולציה בנוסף לפוזיציה הקיימת של מנהל הרגולציה, דבר כשלעצמו מעיד על כשליה ועל הצורך בהתייחסות רצינית בנושא.." . ר' סעיפים 39- 47 לתצהיר התובעת.
התובעת אף הבהירה את תחושותיה בכל הנוגע להליך ההשעיה:
"אבל במקרה של ה- 20.8 זה לא נעשה והעובד נכנס ללא רשות בניגוד להנחיותייך ולאזהרות הכתובות שלך ולך אין אחריות ניהולית לדבר הזה? ת. יש לי אחריות ניהולית, אבל לא רק לי. אי אפשר שכל הנתבעת תאשים רק אותי. את לא מתארת לעצמת מה זה להיות בהליך השעיה מידי מבלי שאף אחד דיבר איתי לפני." ר' עמ 15 שורות 13-18

גם עיון בעדותו של מר ירון כהן מעלה כי הוא מאשר כי אכן התובעת הושעתה מעבודתה:
"אתה החלטת שכל המוקד ישהה בבית יומיים ולא יעבוד? ת. אני לא זוכר אם זו הייתה החלטה משותפת של ערן או שלי, או מי החליט על כך שצריך לבדוק את עובדות המקרה ש.מה עשיתם באותם יומיים סטריליים? ת. בדקנו את השיחות, בעיקר בדקנו שיחות ותיעודים במערכות וניסינו להבין את גודל הבעיה. ש. חוץ מעובדי המוקד עם מי עוד שוחחתם לקבל גרסה שלו לדברים? ת.שוחחתי עם התובעת ונציגי המוקד, לא יודע באופן כללי" ר' עמ ' 32 שורות 17-23 .
עיון בנספח 7 לתצהיר התובעת מעלה כי ביום 27.8.17 התקיימה שיחה בין התובעת לבין מר רועי לין, ממנה עולה כי התובעת במועד זה כבר סיימה את תפקידה מבחינת הנתבעת: "טל אפיק: אני לפי המייל שגם אתה קיבלת מסיימת את תפקידי. כרגע הבנתי שהנחו אותך לשלוח למיכל סבר את כל המיילים וכו'... את ההתנהלות של המוקד עצמו". רועי לין: תראי , אני מה חשוב לי זה 2 דברים. אחד קודם כל תסיימי איתם יפה שזה את יודעת כלל בחיים... איתי תישארי בקשר כי אני לא נוטש אנשים. מי שצריך סיוע ועזרה אני תמיד יודע לסייע כי אני מאוד מחובר ומקושר... אני הייתי בטוח שאת מתקשרת אליי כדי להגיד לי שבאמת סיימת את התפקיד, כי אני די מעודכן, אני די הבנתי"... חבל מאוד ברמה האישית אני אומר כי אני מאוד מעריך את העבודה שלך. אבל את יודעת, בסוף החיים יותר חזקים מהכל... גל אפיק: " ... אז כרגע ההנחיה היא בעצם להעביר הכל לסבר ... רועי לעין: אני מניח, כן זה גם הגיוני , אם את מסיימת את התפקיד והכל..."
כמו כן, עיון בנספח 7 בהמשך – מעלה כי עוד ביום 27.8.17 ערך מר שיחת ירון כהן שיחה עם צוות המוקד, קרי עובדים הכפופים לתובעת, במהלכה הבהיר לעובדים שכפופים לתובעת כי התובעת מושעית עד להודעה חדשה וגב' סבר נכנסת לנעליה:
" ... דברים שקרו במוקד לאחרונה מאוד חמורים בעיני ולאור זה יש כרגע 2 נציגים שמחכים לשיחה לזימון לשימוע, גל כרגע מושעית עד להודעה חדשה עד שאני לא אבין לעומק את עומק הבעיה במוקד וכל צעד עתידי כלפי נציג כזה או אחר עדין נשקל ובהתאם לביקורות הנוספות שאני אעשה.... איך אנחנו מתקדמים מפה. עד להודעה חדשה אתם כפופים למיכל סבר, סבר תלווה אתכם במהלך השבוע הקרוב. כל מי שלא יודע איך להוציא את השיחה הבאה מה שנקרא, ותחת איזה הגבלות יכול לגשת אליי , יכול לגשת למיכל אתם תקבלו הסבר מלא ומדוייק מה אנחנו מצפים ואיך אנו מצפים שיתבצע. כל מה שקשור לניהולי ומקצועי כרגע מול מיכל, ובהמשך במידה ויהיה שינויים אני כמובן אעדכן אתכם ..." .
עיון בעדותה של התובעת מעלה כי אכן שיחה זו בה הודיעו לעובדיה כי עליהם לפנות לגב' סבר , הועברה אליה, כמפורט:
"ש.27.8 זה היום הראשון לאחר הפגישה. אז הייתה שיחה עם עובדי המוקד. מי הקליט לך את השיחה הזו? ת. לא נכחתי בשיחה, טל נאה העובד שלי הקליט. לא ביקשתי שיקליט. הוא העביר לי את ההקלטה. ש. לפני השיחה המוקלטת שלך עם רועי סדי הייתה לך איתו עוד שיחה? ת. נכון, שיחה שהמערכת הקלטות לא הקליטה לי וחבל שאין את השיחה הזאתי. הוא התקשר ואמר "שמעתי שפוטרת" והקריא לי את כל המייל." ר' עמ 17 שורות 1-17.

שנית, נימוקי מכתב הזימון לשימוע לא היו מספיק מפורטים ולא הוצגו אסמכתאות בנדון.
במכתב הזימון לשימוע נכתב:" ....המצביעים על כשלים והפרות מפורשות של הנחיות ונהלי החברה מצד עובדי מוקד הביטוח , הנמצא תחת אחריותך הניהולית. אחריותך כמנהלת הייתה לפקח על עובדיך ולהיות ערה להתנהלותם בכלל ובנושא זה בפרט. אירועי הכשל כאמור וכן אופן התגובה וההתמודדות הראשונית ביחס אליהם, מהווים , בין היתר, הפרה של מתווה תוכנית האכיפה של קבוצת מיטב דש ושל הנהלים הנלווים לה, ובפרט נוהל זרימת מידע ודיווח על אירועי כשל או חשש להפרה של הוראות הדין. במעשיך ובמחדלך לא השכלת למלא אחר אחריותך הניהולית, והפרת את חובתך הפיקוחית כמנהלת המוקד.
עם זאת, אין פירוט במכתב על כמה אירועים מדובר , לא צורפו מה ההנחיות שהופרו או אסמכתא כי התובעת קיבלה הנחיות אלו, לא צורפו מתווה תוכנית האכיפה ונוהל זרימת מידע, וזאת למרות שב"כ התובעת פנתה ודרשה את כלל המסמכים. כמו כן לא הועבר לתובעת, עובר לשימוע , ממצאי הבדיקה אל מול העובדים הרלוונטיים ו/או פרוטוקולי השימוע בעניינם. ערים אנו לכך שלאחר מכן הנתבעת העבירה פירוט של נימוקי השימוע וחלק מהמסמכים שהתבקשו, אולם גם למכתב המפורט לא צורפו מלוא האסמכתאות שצורפו רק במסגרת ההליך. זה המקום לציין כי הנתבעת ערכה שימוע לשני עובדים ושאלה אותם להתנהלות התובעת, זה המקום לציין כי עיון בעדותו של מר ירון כהן מעלה כי הוא מאשר כי הדברים קשורים לשימוע של התובעת (ר' עמ' 32 שורות 10-16) . חרף האמור מסמכים אלו לא הועברו לתובעת או לב"כ , חרף דרישתם להעברת מסמכים.
שלישית, לא שוכנענו כי הנתבעת התייחסה בשיקוליה עובר לפיטורי התובעת לכך שהתובעת במהלך כל תקופת העסקתה, הייתה עובדת מצויינת ומוערכת ( ר' נספחי 2 לתצהיר התובעת) ואת העובדה שקודמה במהלך תקופת העסקתה פעמים רבות. עיון בעדותו של מר ירון כהן מעלה כי אכן העיד כי התובעת הייתה עובדת טובה ומוערכת, חרף האמור עיון בפרוטוקול השימוע ובמכתב הפיטורים, מעלה כי נתון זה כלל לא נלקח בחשבון עובר להחלטה על פיטורי התובעת :
"אתה בחנת לפני ההחלטה את הערכות המעולות של התובעת שנמסרו במעמד השימוע?
ת. הכרתי את הערכות של גל טרם המקרה. ציינתי שלא הייתה לנו בעיה והערכנו את העבודה שגל ביצעה עד קרות המקרה. לשאלתך , הכרתי. ש. לקחת בחשבון את נספח 12 לתצהיר התובעת, בו דובר על בעיות בביצוע בקרות של שיחות העובדים? אתה מכיר את המייל? נחשפת אליו במהלך השימוע. ת. מכיר עכשיו את המייל, לא זוכר אם הכרתי אותו בזמן אמת. " ר' עמ' 34 שורות 17-20.
יתרה מזאת, בזמן אמת לא הייתה כל פנייה לתובעת מהנתבעת בדבר חוסר שביעות רצון מתיפקודה ואף לא נערכה עימה אף שיחה , בה צויין כי יש בעיות ו/או מחדלים בהתנהלותה, עובר לאירוע מיום 20.7.17. הנתבעת לא הציגה כל ראיה בנדון. מנגד התובעת הציגה את מלוא הערכות הטובות שקיבלה במהלך כל תקופת העסקתה. חר ף האמור הנתבעת בחרה לפעול מייד בהליך של הפסקת העסקה.
רביעית, חלק מהנימוקים שפורטו במכתב הזימון לשימוע היו כמצוטט: " אחריותך כמנהלת הייתה לפקח על עובדיך ולהיות ערה להתנהלותם בכלל ובנושא זה בפרט.... במעשיך ובמחדלך לא השכלת למלא אחר אחריותך הניהולית, והפרת את חובתך הפיקוחית כמנהלת המוקד. קרי נטען על ידי הנתבעת בדבר" . לאחר שעיינו בחומר הראיות לא שוכנענו כי טענה זו הוכחה כנכונה. מחומר הראיות עולה כי בניגוד לטענה זו שנטענה כנגד התובעת , הרי שהוכח כי התובעת פנתה מספר פעמים לעובדים שכפופים אליה ונתנה להם הנחיות בנדון לרבות בנוגע לאופן הפעילות באתר "הר הביטוח" עובר לאירוע שבנדון, וכי בניגוד לטענת הנתבעת הרי שהתובעת ביצעה הלכה למעשה הליך פיקוח, לרבות בנוגע להר הביטוח.
עיון בנספח 6 לתצהיר התובעת מעלה כי התובעת פנתה מספר פעמים לעובדים הכפופים לה והנחתה אותם והבהירה להם כיצד עליהם לפעול בנוגע לשימוש בהר הביטוח, כמצוטט: "להיזהר מאד מאד. הלקוח חייב לתת לנו תעודת זהות.. אי אפשר להגיד ללקוח "תעודת הזהות שלך היא ...נכון?. אפשר לוודא תאריך הנפקת ת.ז עם הלקוח אבל חייב תשובה של "כן" או "לא". הלקוח צריך להיות מודע בשיחה איתנו שאנחנו נבדוק לו את התיק הביטוחי!! ולאשר את התהליך. לא לעשות על דעת עצמכם. זה פלילי! ".מייל מיום 4.4.17. וכן גם במייל מיום 5.6.17 פנתה לעובדיה בנדון :" הנדון: הר הביטוח מחדדת שוב את ההנחיות. אי אפשר להיכנס על דעת עצמכם להר הביטוח בלי לדבר עם הלקוח. משרד האוצר מגביל את זה למספר כניסות. חובה לוודא עם הלקוח תעודת זהות ותאריך הנפקת ת.ז... מי שיכנס על דעת עצמו לפני שיחה מבלי לדבר עם הלקוח מסכן את בית ההשקעות בתביעה משפטית וכמובן את עצמו. להיזהר מהדברים האלה, משרד האוצר הוציא הנחייה ברורה לגבי כל התהליך".
האמור עולה בקנה אחד עם תצהירו של מיקי נניקשוילי שעבד כעובד מכירות במוקד הביטוח בנתבעת שנוהל על ידי התובעת במשך כשנה:" 4. בזמן עבודתי במוקד, היה לי ברור, כמו גם ליתר עובדי המוקד, כי אסור לעובדים להיכנס למערכת "הר ביטוח" , ללא הסכמת הלקוחות, זה היה ידוע לי לאור הנחיות שניתנו על ידי התובעת וממילא ההגיון הבריא אומר שלא ניתן להיכנס למערכת עם הפרטים האישיים של לקוחות בלי אישורם. 5. אני לא יודע מי מהעובדים נכנס למערכת "הר הביטוח" ללא אישור הלקוחות ומי לא, ובכל מקרה לא ידוע לי כי היו מקרים בהם התובעת ידעה שעובדים נכנסים למערכת "הר ביטוח" ללא הסכמת הלקוחות . ברור לי שאם יש עובדים שנכנסו למערכת "הר הביטוח" ללא הסכמת הלקוחות אזי שעשו כן על דעת עצמם וללא אישור מהתובעת".
עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי תצהירו לא נסתר והוא אף חידד את האמור בתצהירו:
"ש. יצא לך להיכנס למערכת הר ביטוח מבלי לבקש אישור מהלקוח? ת. לא ש. לא עשית את זה כי ידעת שזה אסור? ת. בוודאי, אמרו לנו שזה אסור ש. מי אמר? ת. גם אמרו שזה אסור. התובעת אמרה בתקופה שהייתי תחתיה. ש. כשאנו מדברים על קבלת האישור של הלקוח לכניסה למערכת אנו מדברים על גם לקבל ממנו את מס' ת.ז. שלו ותאריך ההנפקה של הת.ז. כדי לוודא את הזהות שלו? ת. נכון, גם לקבל את אישורו. ש. יש לקבל את רשותו כדי להיכנס למערכת וכן יש לוודא את זהותו? ת. כן. ש. אחרת יש אפשרות שמדובר בהתחזות? ת. יכול להיות ש. למרות זאת היו עובדים שנכנסו מבלי לוודא את הזהות של הלקוח ומבלי לקבל את רשותו? ת. אני לא יודע. ש. אתה לא יודע מי או שזה לא קרה? ת. לא יודע שזה קרה ולא יודע מי, במידה וזה קרה. ש. כשהתובעת שולחת לכם מיילים, מפנה לנספח 6 לתצהיר התובעת, תסכים המיילים מנוסחים בצורה מאוד חמורה וחד משמעית ונראה שהיא חושבת שיש עובדים שעובדים בניגוד להנחיות שלה? ת. זה רק מוכיח שהתובעת חידדה לנו את זה. ש. ואתה לא מסיק מזה שמישהו לא פעל בהתאם להנחיות? ת. לא, אני רואה שהיא רק חידדה את זה ונתנה הוראות מה לעשות ומה לא. ש. לא היו תלונות על התובעת בתקופה שבה היא ניהלה את המוקד מצד עובדים? ת. אני יודע שתלונות שהיו מצד עובדים שהיא נוקשה יתר על המידה ועוברת יותר מדי על נהלים ומקפידה יתר על המידה". ר' עמ' 20 שורות 20-33 ועמ' 21 שורות 1-13.
האמור עולה בקנה אחד עם תצהירה של התובעת בנדון:" ... עובדי המחלקה יודעים היטב שאסור להם להיכנס למערכת "הר הביטוח" ללא הסכמת הלקוחות, וממילא הבהרתי לה זאת פעמים רבות... ברור כי אין לי כל חלק במעשיו של העובד וכי כמנהלת המוקד הבהרתי לעובדים פעמים רבות שאסור להיכנס ל"הר הביטוח" ללא הסכמת הלקוח ואף הסברתי כי פעולה בניגוד להנחיה מסכנת את החברה בתביעות משפטיות". ר' סעיפים 36-38 לתצהיר התובעת.
תצהירה של התובעת לא נסתר ובעדותה חידדה את האמור:
"אני שואלת על המקרה שקשור אלייך ? ת.ברור, תפסתי ויידעתי מיידית את הממונה עליי. ש. בתצהירך, מבחינתך לך כמנהלת אין שום אחריות שלך על הפרת הנהלים במוקד ?ת. כמובן שזה לא נכון, לא סתם הגעתי לפה. העבירה שנעשתה היא חמורה ולכן לכל אורך כל התקופה של בנתבעת חזרתי והבהרתי את נושא הר הביטוח, הרבה פעמים וגם העובדים ידעו שמדובר בעבירה שהיא פלילית, כל המיילים שלי בנספחים ולכן אני גם יצרתי את גודל החומרה של האירוע. מצער לי שאני חשפתי ועשו לי כסתוח, וזאת ללא שימוע". ר' עמ' 14 שורות 6-16.

ערים אנו לכך שהנתבעת הציגה 2 פרוטוקולים של שימועים של עובדים שטענו מחד שהיו הנחיות ומנגד שהייתה יד קלה בנדון על ידי התובעת ( ר' נספח ו לתצהיר מר ירון כהן). עם זאת מדובר על עובדים שהיו מועמדים לפיטורים ולכן היה על הנתבעת לתת את הדעת כי יתכן והדברים שנאמרו על ידם נאמרו משיקולים כאלו ואחרים וכי בנסיבות אלו היה עליהם לבחון את הדברים עם עובדים נוספים, ניטרליים יותר.
מנגד עיון בנספח 14 ג' לתצהיר התובעת מעלה כי עובד של התובעת שלא זומן לשימוע הבהיר למר ירון כהן על אופן התנהלות התובעת במייל ששלח אליו ביום 30.8.17 בנדון: ". ..ברצוני לשתף אותך בתחושותיי בנוגע למה שקורה לאחרונה במחלקה שבה אני עובד . תחילה אומר שמבחינתי לפחות – חוקים ונהלים זה דבר שהוא הבסיס. אני מקפיד עליהם בכל יום, בכל שיחה... זה יהי עוול להכתים גם את האנשים הטובים בגין 2-3 מקרים נקודתיים. בקשר למה שקרה עם האתר המדובר- אני רוצה שתדע שהיו לנו הדרכות והסברים , עם דגש רב על איסור הכניסה ללא אישור הלקוח. ולא רק בהדרכות, הוזכר לי כל כמה ימים על הנושא ועל חשיבות האיסור. מבחינתי קיבלתי את הליווי וההכוונה הנכונה ( בהקשר הזה) שכללו גם הסברים בכתב ובעל פה על חשיבות הנושא.....". ר' עמ ' 34 שדרות 17-33
זה המקום לציין כי גם מר ירון כהן העיד בעדותו כי ברור לו כי התובעת לא ידעה על מקרים בהם עובדים נכנסו להר הביטוח ללא אישור:" תסכים איתי שיש הבדל בחומרת הטענות אם אני מאשים עובד שהוא ידע על מקרים של הפרות דין על לקוחות החברה שהוא הנהיג הלך רוח בו מותרת התנהלות שלא כדין להר הביטוח שלין טענה שלקח לו שהות מסויימת לדווח על המקרה? ת.מבחינת חומרת הדברים יש הבדל. אני רוצה לציין שלא האשמתי את התובעת שהיא ידעה על הדברים. אמרתי לה שלא הגיוני לי שדברים כאלה חמורים מתבצעים ללא ידיעתה." ר' עמ 33 שורות 20-25.
זה המקום לציין כי ערים אנו לעדותו של מר ערן ספרנוביץ מעלה כי העיד בשונה ממר כהן לענין נימוקי פיטורי התובעת כי :
"כשאתה אומר אחריות ניהולית מה כוונתך? ת.אני רואה את המקרה ומבין שזה היה דפוס שאושר בדרך כזו או אחרת ע"י המנהל, מקרה שקורה לאורך זמן והמנהלת רק אומרת "לא" ולא עושה שום דבר מעבר לזה ומבינה שיש כשלים ולא מציפה אותם ולא מבינה את חומרת המעשה וכאשר לאורך כל התקופה עד למועד השימוע היו מקרים שגרמו לי לפקפק ביכולת הניהול שלה ובהבנה מה נדרש ממנה כמנהלת."
ר' עמ 38 שורות 20-25.
עם זאת, מר ערן ספרנוביץ, כמעט ולא עבד מול התובעת ולכן מצאנו כי יש קושי לקבל את עדותו בנדון, שאף סותרת את עדותו של מר ירון כהן , שהיה ממונה של התובעת.

חמישית, מחומר הראיות עולה כי הלכה למעשה הנתבעת לא מסרה נהלים בזמן אמת בנוגע לפיקוח הנדרש על ידי התובעת, ובפרט בנוגע לאופן הפעולה הנדרש מאתר "הר הביטוח". מחומר הראיות עולה כי התובעת בנתה במסגרת תפקידה נהלים, דבר המעיד כי הלכה למעשה לא היו נהלים של הנתבעת עובר לכך. משכך נימוקי הנתבעת במכתב הזימון לשימוע לפיהן התובעת פעלה שלא בהתאם לנהלים, שעה שכלל לא היו נהלים בנדון אינם יכולים להתקבל, כמפורט.
עיון בסעיף 22-24 לתצהיר התובעת מעלה כי אף הצהירה כי :" אין לי ספק כי לעובדי המוקד היה ידוע וברור שאסור להם להיכנס למערכת "הר ביטוח" ללא הסכמת הלקוח ובכל זאת הקפדתי לתזכר אוותם בנהלים, להדגיש בפניהם את הנהלים ולהקפיד שלא יפרו אותם. בנתבעת לא היו קיימים נהלים בעניין זה. וודאי שלא נהלים ברורים או הנחיות כלשהן. וככל שנוצרו כאלו- אלו היו ביוזמתי הבלעדית. "
עיון בחקירתה הנגדית מעלה כי תצהירה בנדון לא נסתר:
" כלומר התנהלת בעולם ללא רגולציה? ת.נכון. את צודקת. עולם הביטוח היה חדש לחלוטין. הנתבעת היתה על סף מכירה, הביטוח לא עניין אף אחד בחברה וגם נאמר לי על ידי הממונים עליי ירון כהן וערן :" אנחנו לא מבינים בביטוח, תתנהלי מול היועמ"ש המשפטית החיצונית, עו"ד טל נגרי ואליה פניתי בפניות חוזרות ונשנות לקבלת עזרה. מפנה לנספח 12 ניתן לראות התכתבויות והיא הגיבה. הן נהלים והן ביקורות, אני צריכה לעשות בקרות על מוקד מכירות ביטוח ובקרות לא נעשו. היא מודה בכך. ש.כמה עובדים היה תחתיך
?ת. כ-10, רק נציגים טלפוניים , מכירות בלבד. ש. מפנה אותך לסעיף 8 לתצהירך את עדין טוענת שלא היו עוד עובדים חוץ מנציגי מכירות? ת. בשורה שלישית בסעיף 8 ציינתי שניהלתי 10 נציגים טלפוניים והמוקד מנה בנוסף אליי, מנהלת רגולציה שהיתה כפופה למר ירון כהן, ומאמן הדרכה, מי שהיה מכשיר את העובדים, אני קיבלתי עובד לעבודה לאחר קורס הכשרה, שהמדריך היה רועי טוב, הבן של המשנה למנכ"ל של הנתבעת, שבמקרה אבא שלו אמון על תחום הביטוח שמינה אותו לתפקיד והוא גם לאחריי מונה, כלומר תוך כדי היותי בהליך השימוע מונה להיות מנהל המוקד במקומי. ר' עמ 11 שורות 19-32.
גם עיון בנספח א' לתצהירו של מר ירון כהן אכן מעלה כי לא היה נהלים מסודרים בנתבעת וכי בניית הנהלים נעשתה תוך כדי עבודת התובעת כאשר התובעת יזמה והיתה שותפה לניסוחם של נהלים אלו כעולה ממייל ששלחה התובעת לנמענים רבים, לרבות למר כהן הממונה עליה , כעולה מסיכום ישיבה מיום 22.5.17:" הישיבה עסקה בבחינת הנהלים הקשורים למוקד ביטוח. הובהר שהמפקחת שמה דגש קריטי על שלב "הבירור צרכים , "יורשים חוקיים" במעמד שיחה. הוסכם שנבצע חלוקת תפקידים מה באחריות כל אחד מהגורמים הרשומים מטה... - בדיקת תסריט שיחה, טופס אימות מכירה, מושב רגולטורי, בדיקת הנהלים,... – ביקורות חיצוניות..., לשלוח חלוקת תפקידים עם דד ליין לכל הדברים. גל- לבנות נהלים למוקד+ עץ ארגוני ( נהלי בקרה, נהלי מכירה, נוהל קבלת עובד חדש, נוהל תלונות וכו...)... תשלחי לי בבקשה דוגמא של "יקב" ו"סלע" לנהלים שהם בנו ואני אתאים את הנהלים הרלוונטיים אלינו עם שיפוצים כמובן לכל דבר. אם יש לך עוד נהלים תעבירי אליי שיהיה הכל מסודר". ר' נספח א' לתצהיר ירון כהן .
גם עיון בנספח 12 לתצהיר התובעת מעלה כי ביום 28.5.17 פנתה עו"ד טל נגרי לנמענים רבים בנדון:" בקרת מוקד ביטוח ומשווקים.... לגבי בקרת שיחות במוקדים – בוצעה בקרה בעבר אך נדרשת בקרה נוספת. אני עורכת פגישות עם גל על מנת להתאים תסריטי שיחה ונהלים כמו גם בדיקת האפסים לבקרות והתאמתם לדרישות – אבצע גם בקרות- הבקרות יהיו אחת לחודש- 4 שיחות מיוני הקרוב. עו"ד שרי כמיסה תסייע לי בכך. מעבר לכך נדרשות בקרות פנימיות שלכם- גל כותבת נוהל- נכון להיום מוצע על ידי כי תבוצענה לפחות 2 בקרות על כל עובד בכל חודש... הבקרה השבועית צריכה להיות של מנהלי היחידות כמו שמבוצע על מסמכי ההנמקה- יש להוסיף זאת לנוהל העבודה..."
עיון בעדותה של התובעת מחדד את האמור:
"...מפנה לנספח א לתצהיר ירון כהן, מייל מ22.5.17, אני רואה שאת כותבת סיכום ישיבה וסוכם שאת לוקחת כתיבת נהלים ועץ ארגוני, אז ידעת שזה חלק מהתפקיד מה שנרשם שם לרבות נהלים למוקד? ת. זה מצחיק שבמאי 17 סוכנות ביטוח מתנהלת ללא נהלים , כשהמוקד קיים כבר שנתיים וחצי, ויפה שיש יעוץ משפטי שנזכר להגיד זאת. היתה פגישה מול היועצת החיצונית , טל נגרי ואסתי בליץ שהיא העוזרת של רונן טוב המשנה למנכ"ל של הנתבעת, באמת היועמ"ש ביקשה שאבנה נהלים כדי להציל את המצוקה שהיתה, ושלחתי את המייל ומר ירון כהן אמר לי שזה לא תפקידי והעביר את זה למיכל סבר, שאני לא יודעת מה ההגדרה שלה בחברה. ש.איפה המייל? ת. זה כנראה מייל של ירון שהוא שלח למיכל, מיכל סבר , הוא קרה לה לפגישה שלי ולשלו והוא אמר לה , את תעשי נהלים. ש. למה זה לא כתוב בסיכום, נספח א' לתצהיר ירון כהן? ת. את מטעה, סיכמנו , זה היה סיכום הפגישה, ולאחר הפגישה שלחתי לירון שמכותב ואז הוא קרה לי ואמר לי שזה לא מתפקידי וזימן את מיכל סבר. ש. זה פעם ראשונה שאת מספרת , לא טענת את זה בזמן אמת, בסיום העסקתך, לא בתצהירים, על השיחה בין ירון, מיכל ואת , למה לא טענת? ת. כי זה לא היה נראה לי הכרחי בזמן אמת. טוב שיש אותך כדי לחדד את הדברים." ר' עמ' 12 שורות 16-33
שישית, ערים אנו לטענת הנתבעת בדבר נהלים קיימים ( נספח ב-ד לתצהירי הנתבעת) אותם טוענת כי התובעת הפרה, עם זאת שוכנענו כי מדובר בנהלים שלא השתמשו בהם ביומיום ואף הנתבעת לא השתמשה בהם , גם בנוגע לאירוע שבנדון, כ מפורט.
עיון בעדותו של מר ירון כהן מעלה כי טוען הוא כי התובעת לא דיווחה לו על האירוע כנדרש ממנה וזה חלק מעילות הפיטורים:
"ש. מה הסיבה שגל פוטרה? ת. בגלל האחריות הניהולית שיש לה על עובדי המוקד, על העבודה שלהם, עבודה על פי רגולציה, שלא מתחזים, והפרה של הדיווח שמבחינתי הוא לא דיווח, נשלח אליי מייל שהנושא שלו תדרוך יומי, אני מקבל מעל 200 מיילים ביום, מנהל 150 עובדים במערך, מנהלים שעובדים תחתיי יודעים לעדכן במיידית, ובטח במקרה חמור כל כך. "
עם זאת, בשונה מעדותו של מר כהן ירון, עיון בעדות מר ערן ספרנוביץ מעלה כי העיד כי מר ירון כהן העביר לו את המייל של התובעת בנדון בסמוך לאירוע:
"מי דיווח על האירוע מיום 20.8.17.?ת.המנהל שלה , ביום שראה את המייל שדיבר על כך שנכנסו למערכת ללא אישור. ש.אני מפנה אותך לנספח 5 לתצהיר התובעת, זה המייל שאתה מדבר עליו? ת. כן ש. ירון העביר לך אותו? ת. לא זוכר, הוא דיבר איתי עליו. ראיתי את המייל הזה בוודאות בזמנו, לא יודע לומר אם הפעם הראשונה שהוא אמר לי על זה היה מילולית או ע"י העברת המייל. ש. הדיווח שלו היה בעל פה או בכתב? ת. בעל פה והמייל. יכול להיות שהוא גם כתב לי שהיה מקרה כזה, לא זכור לי. ש.למי אתה דיווחת? ת. אני דיווחתי למי שהיה מנהל מעליי ועדכנתי את המחלקה משפטית הרלוונטית" ר' עמ' 36 שורות 5-15 לעדותו של ערן ספרונוביץ.
מעבר לאמור עיון בנהלים אלו (נספחים ב-ד לתצהיר מר ירון כהן) מעלה כי אין התייחסות למועד בו יש לדווח על אירוע.
מעבר לאמור, עולה מחומר הראיות כי התובעת כן עדכנה את הממונה עליה על האירוע בבוקר למחרת כעולה ממיילים ששלחה ומעדותה שלא נסתרה:
"...הבנת , וחשבת שזה אירוע חמור ולמרות זאת לא נכנסת לחדר של ירון לספר לו לא שלחת לו מייל או מסרון ואף, לא הרמת לו טלפון, הלכה באותו יום הביתה מבלי שאמרת על הדבר הזה משהו למישהו? האם יכול להיות שנלחצת? ת. ממש לא נכון. בקרות המקרה תפסתי את העובד ליד כל הצוות, נזפתי בו ובפני כולם הסברתי את חומרת האירוע ועצרתי שיחות טלפוניות לאותו יום. המקרה קרה בשעה 17:20 אם אינני טועה ושלחתי מייל מיד לאחר מכן לכל העובדים, ואם המנהל שלי היה נוכח מתישהו בשעות הערב והבוקר היה לי את מי ליידע. לא רק זה, הגדלתי ראש, בשעה 09:00 למחרת ערכתי תדריך בוקר כמדי יום והצפתי את המקרה ולאחר מכן שלחתי מייל בשעה 09:18 דק' לממונה עליי, ירון כהן, שגם לא היה נוכח בבוקר בחיים וגם לא בערב. ורק בשעה 10:57 הוא הגיב לי למייל, לאחר התכתבות בינינו הוא קרא לי אליו למרות שאני והוא יושבים במרחק של פחות ממטר. דלתו הייתה סגורה תמיד אם היה נוכח. ש. מה שאת מספרת לנו זה שאת לא דיווחת על כך לירון באותו יום כי הוא לא היה במשרד? ת. יום העבודה נגמר בשעה 18:00 ומעבר לזה הוא תמיד אמר לי "אני לא מבין בביטוח" וגם לא היה ממונה עקיף באותו יום, ולפי דעתי דיווח מיידי זה יום למחרת ב- 09:00 בבוקר" ר' עמ' .14 שורות 18-31 .
זה המקום לציין כי עיון בנספח ב' לתצהירו של מר ירון כהן מעלה כי היה עליו לדווח על האירוע למנכ"ל הנתבעת, היועמ"ש של הקבוצה וסמנכ"ל של הקבועה. ר' סעיף 4.2 לנספח ב'. חרף האמור לא הוצגה כל ראיה שאכן הדבר נעשה.
מנגד עיון בעדותו של מר ירון כהן מעלה כי גם הוא בעצמו לא פעל בהתאם לנהלים שבגינם זומנה התובעת לשימוע:
"אין מחלוקת שבמייל שהתובעת הוציאה בזמן אמת, נספח 4 לתצהירה, היא משקפת חומרה רבה לאירוע? ת. אני מציין שלפי המייל הזה התובעת הכירה בחומרת האירוע ש. בוא נדבר על היום למחרת. אתה בבוקר 21.8 אתה בבוקר מקבל מייל עם סיכום האירוע, נספח 5 לתצהיר התובעת, ואתה מכותב למייל זה, הבנת ממייל זה שבוצעה כניסה לא מאושרת להר הביטוח? ת. הבנתי שהיה מקרה שמישהו נכנס להר הביטוח ללא אישור. הייתי צריך לשאול את התובעת שאלות נוספות כדי להבין את המקרה. ש. וזו ההתכתבות בינכם בהמשך לנספח 5, מפנה אותך לשלושת העמ' האחרונים של נספח 5 לתצהיר התובעת. למי דיווחת על האירוע? ת. כן, זו אותה ההתכתבות. בנוגע לדיווח האירוע – דיווחתי למנהל החטיבה שהוא המנהל הישיר שלי, מר ערן ספרנוביץ ולממונה על האכיפה בחברה – מר חגי אורן. ש. באיזו שעה? ת. אני לא זוכר באיזו שעה, זה היה די מיידי לאחר שביררנו את העובדות. ש.איך העברת את הדיווח? ת. שוחחתי איתו, עם שניהם ש. זה היה לקראת סוף היום, לקח זמן שהתובעת האזינה לשיחות? ת. אני לא זוכר ש. מפנה אותך לנספחי 5, מהם עולה כי ההתכתבות של התובעת איתך הייתה עד 16:00 לאחר שהיא גם האזינה לשיחות, אז לאחר מכן דיווח לערן? ת.לאו דווקא, אני לא זוכר בוודאות את שעת הדיווח. בדרך כלל אני מניח שדיווחתי שמתבצעת בדיקה במקרה חמור מאוד במוקד. ש. וזה היה בעל פה? ת. כן. לשאלת בית הדין: האם העברת את כל נספחי 5 למר ערן ספרנוביץ? ת. אני מניח שכן. העד ממשיך בח.נ.: ש. באותו יום (21.8) מתבצע בירור ארוך לרבות האזנה לשיחות ע"י התובעת. האם בסופו של יום אתה מוציא מסמך מסודר או לא מסודר, אבל כתוב, בו אתה מתאר את האירוע? ת. אני לא זוכר. ש. מפנה לנספח ב' לתצהירך. האם האירוע מה-20.8.2017 נכנס להגדרת אירוע או עניין בלתי רגילים? ת. בהחלט כן ש. מפנה אותך לסעיף 4.2 לנוהל. העברת דיווח כפי שמצוין בסעיף? ת. אמרתי שאני לא זוכר אם העברתי דיווח כתוב באותו יום, בכל מקרה הממונה על האכיפה שיכול לכתוב ולהפיץ עצמו את האירוע היה מעודכן באותו יום ואני מניח שהוא הוציא את הדיווח הכתוב. ש. מפנה לסעיף 4.4 לנוהל. האם בוצע? ת. מנכ"ל החברה הרלוונטית זה מנהל חטיבת הלקוחות שזה סמנכ"ל, יש מנכ"ל בית ההשקעות אבל הנוהל מתייחס לפי הבנתי למנכ"ל חברה רלוונטית שזה אומר ערן. שוחחתי עם ערן מספר פעמים באותו יום, דיברנו על המקרה, זה נכנס להגדרה של דיון כפי שכתוב בחוזר אני לא יודע להגיד לך אבל התקיים דיון. ש. מפנה לסעיף 4.1 פסקה 2. האם ביצעתם הליך זה – הסקת מסקנות באמצעות טופס דיווח נספח א' לחוזר זה (נספח ב' לתצהירך)? ת. ברגע שדיווחתי על המקרה לממונה על האכיפה הוא מנהל את האירוע ברמת הדיווחים, אני כן יכול לומר שבהחלט הסקנו מסקנות מהאירוע, מתייחסים לקבוצת העובדים שביצעו את המעשה או הייתה להם אחריות ניהולית על המעשה. ש. מי פורום האכיפה בחברה? ת. מנהל האכיפה, מנכ"ל החברה, סמנכ"לית המחלקה המשפטית ואת שאר החברים אני לא זוכר. ש. כשאתה קיבלת מהתובעת את הדיווח לאירוע פתחת את נוהל זרימת המידע ונוהל האכיפה? ת. לא. ש. בעקבות האירוע פתחת בבירור הנושא עם העובדים? ת. נכון. ש. פרט? ת. הבירור כלל האזנה לשיחות ואיתור מקרים דומים ככל שהיו. בנוסף, בירור העובדות מול הגורמים הרלוונטיים כגון התובעת ושיחות עם נציגי המוקד שאני ביצעתי. ש. ערכת פרוטוקול לשיחות עובדי המוקד? ת. שאלתי את עובדי המוקד 2 שאלות לגבי השימוש בהר הביטוח ולגבי האם ידעו שאסור להיכנס להר ביטוח ללא הסכמת הלקוח או ללא ידיעת הלקוח ורשמתי את התשובות שלהם. ש. רק 2 שאלות לכל עובד? ת. כן. ש. כמה עובדים מדובר? ת. אני לא זוכר את המספר המדויק, אני מניח בין 7-10, אולי פחות ש. זה רלוונטי לעניינה של התובעת מה שהעובדים השיבו לך באותן שיחות? " ר' עמ 31-33 לעדותו של מר כהן.
שביעית, מחומר הראיות עולה כי הליך הפסקת העסקת התובעת והנימוק האמיתי להפסקת העסקת התובעת היה כדי להסיר אחריות מהנתבעת, שעה שהמקרה דווח לאוצר . שוכנענו כי הנתבעת ניסתה להסתיר את העובדה כי הליך הרגולציה שהיה קיים אצלה במועד הרלוונטי , פעל ללא נהלים מסודרים ובחוסר כוח אדם , באופן שלא ניתן כלל לבצעו.
עיון בתצהירה של גב' שרלי נעים מעלה כי הבהירה כי במקרים אחרים הנתבעת לא עשתה דבר ורק בגלל שהדבר בהגיע לידיעת משרד האוצר התובעת הפכה להיות שעיר לעזאזל, כעולה מסעיפים 14-18 לתצהירה של גב' נעים:" 14. לאחר האירוע בו גילתה התובעת על כניסת עובד למערכת " הר הביטוח" ללא הסכמת הלקוח והדיווח שהגישה לנתבעת, הדבר התגלה למשרד האוצר, היא עצרה את העבודה במוקד, השביתה את העבודה לחלוטין והפכה את התובעת ל"שעיר לעזעזל", פיטרה את התובעת ועוד עובדים זוטרים ו בכך הראתה כאילו טיפלה באירוע. אציין כי בתור מי שעובדת בתחום הביטוח שנים רבות, ידוע לי כי כניסה למערכת "הר הביטוח" ללא הסכמת הלקוח מהווה הפרה של הנהלים אולם לצערי מתבצעות בתחום זה הפרות רבות של נהלים ובאופן שוטף, בעניינים "חמורים יותר" ואלה אינן מטופלות כדבעי או בכלל. קרי, מהיכרותי הרבה עם תחום הביטוח, ... אני יודעת כי האירוע בגינו פוטרה התובעת הוא אירוע זניח בתחום , באופן יחסי. האירוע נשוא התביעה זכה להתייחסות הקיצונית מטעם הנתבעת ככל הנראה כדי להסיח את הדעת מהפרות חמורות יותר, וזאת על חשבונה של התובעת, מנהלת ועבודת מצויינת , אשר אלמלא פיטוריה והעוול שנעשה לה היה צפוי לה עתיד תעסוקתי בנתבעת".

וכן בהמשך הצהירה גב' שרלי נעים שטרנפלד:" 19. כחלק מתפקידי היה עלי לפקח על התובעת ועל עבודתה ולכן אני יודעת מידיעה אישית כי נעשה לתובעת עוול וכי הנתבעת הכתימה את שמה ללא כל סיבה אמיתית, ככל הנראה מתוך רצון "לנקות" את שמה של הנתבעת ולשמור על בעלי תפקידים בנתבעת שכן ישנם ליקויים רבים בהתנהלות הנתבעת, כידוע לה היטב... 22. ידוע לי שעובדים במוקד זומנו לשיחות ו/או בירורים בעניין האירוע נשוא התביעה אולם אני לא זומנתי, על אף תפקידי הבכיר במוקד והיכרותי הטובה מאוד את התובעת והתנהלותה, ככל הנראה משום שידעה הנתבעת שאני יודעת היטב כיצד התנהלה התובעת וכי אעיד על מקצועיותה ואמינותה...".
.
תצהירה של גב' שרלי נעים שטרנפלד לא נסתר ועולה בקנה אחד עם עדותה לרבות בעמ' 8 שורות 29-33 :
" המקרה שבגינו נולד האירוע אינו זניח, כלומר שעובד משיג מידע ללא אישור לקוח זה לא חוקי. נקודה. התובעת פעלה כפי שצריך היה לפעול, פנתה למנהל מעליה ועדכנה אותו מיידית בכשל. אילולא המקרה לא היה מגיע לאוצר האירוע לא היה קורה. הכוונה הפיטורים הלא מוצדקים של התובעת וההשפלה שעברה".

לאחר עיון בחומר הראיות והעדויות שפורטו לעיל, שוכנענו כי גם אם היתה הפרת נהלים של מי מעובדי הנתבעת, הרי שלא מדובר בכשל של התובעת וכי בכל מקרה מדובר באחריות של גורמים רבים בנתבעת, בכירים מהתובעת, ולמרות זאת התובעת היא היחידה שפוטרה.
גם עיון בעדותה של גב' שרלי נעים מעלה כי היא הודתה כי אכן במסגרת תפקידה, היה עליה להיות אחראית על הרגולציה ( ר' סעיף 2 לתצהירה "סוכנת ביטוח ומנהלת הרגולציה של מוקד הביטוח ") ו היה עליה לבצע בדיקה של שיחות העובדים , עם זאת הבהירה כי הנתבעת לא סיפקה מספיק כוח אדם לבצע רגולציה זו :
"ירון כהן בשיחה שאתם דיברתם אמר לך שאת חייבת להקפיד על בדיקות של כל השיחות וזה הרבה יותר חשוב בעמידה ביעדי המכירות? ת. זה לא נכון. סליחה, הוא אמר את זה. כשהתחלתי לעבוד במוקד היו בין 30-50 הצעות בחודש במהלך השנה הראשונה. בחודשים בהן עבדתי במקביל עם גל נמכרו בין 250-300 הצעות בחודש. בתקופה שהיו 30-50 הצעות לקח 2-3 דק' אימות, זו השיחה שאני אמורה לעשות. אימות זו השיחה שאני עושה לאחר מכן כדי לבדוק שהעסקה אכן תקינה ולא נעשה נזק ללקוח. בתקופה של ה-250-300 הצעות נתבקשתי לבצע אימות מקיף וארוך יותר שערך יותר מ-10 דק' לכל שיחה. משרה שלי הייתה 5 וחצי שעות ביום וזה לפני שיחה שהעו"ד דיברה ,שנתבקשתי ע"י ירון כהן להאזין לכל שיחות המכירה על מנת לבצע בקרה. תעשו את החישוב והאם אפשר לעשות זאת עם פחות מ-4 עובדים" ר' עמ' 4 שורות 4-16 .
גם עיון בנספחי 12 לתצהיר התובעת מעלה כי גב' שרלי נעים פנתה ביום 17.7.17 לירון כהן והבהירה כי תפקיד הרגולציה הוא שלה אולם לא ניתן לעשות אותו כראוי נוכח חוסר בכוח אדם:" התלבטתי לפני שכתבתי, אך לאחר שפניתי ולא קיבלתי התייחסות או פיתרון , אנו פונה באופן זה: התפקיד שלי במהותו לתת רשת ביטחון בין הנציג-מכירה לבין המבטח- כלומר, לוודא שהנציגים לא מדברים שטויות ולמזער נזקים או חשיפה לתביעות. אני מספיקה הכל ברמה הכמותית אבל ברמה האיכותית אני לא יכולה להבטיח שאנחנו מוגנים, את התפקיד אני מבצעת אבל בקרה לא נעשית פה. ... לא מבצעת בדיקה אמיתית, טעויות קריטיות, הבטחות שווא, אימותים מהירים ולא איכותיים, משובים רגולטורים מחפפים, אני אמורה להאזין לשיחות, מספיקה בקושי 4 בחודש" .
זה המקום לציין כי הנתבעת לא הציגה כל ראייה כי מייל זה הועבר לטיפול או לידיעת התובעת.
ערים אנו לטענת הנתבעת לפיה גב' שרלי נעים היתה כפופה לתובעת כעולה מנ/2 שם נראה כי התובעת מבקש אישור עבור גב' נעים לחופשה. עם זאת לא שוכנענו כי יש בכך כדי לקבוע כי התובעת היתה אחראית על גב' נעים בכל הנוגע לרגולציה. שוכנענו כי זה היה התפקיד שלה, במנותק מהתובעת, כפי שפורט לעיל.
עיון בעדותה של התובעת עולה בקנה אחד עם האמור:
"את שימשת כמנהלת המוקד משנת 2016?ת.לא זוכרת את התאריכים, עבר הרבה זמן, שימשתי מנהלת מוקד מכירות בלבד. לא הייתי אמונה על שום רגולציה. שימשתי 9 חודשים כמנהלת מוקד המכירות. ש. מבחינתך הרגולציה והמכירות מנותקים? ת. עסקתי רק במכירות, היה לי יעד חודשי , הייתי מתנהלת רק מול המפקחים החיצונים של חברות ביטוח מגדל ואיילון, רועי סעדי מאיילון ורועי לין ממגדל. הם מפקחים שמהותם לתת לי הנחות טובות ולהסביר לי אם יש מוצרים חדשים ובעיקר לעזור בתפעול הפוליסה עצמה. אם הלקוח צריך עזרה, הייתי פונה למפקח לסייע כי הלקוח ממתין הרבה זמן והמטרה שלי היתה מכירתית נטו. במוקד השירות היה מעל הכל וזה מה שהוכיח את אחוז ביטולים הנמוך בתקופתי. ש. כלומר התנהלת בעולם ללא רגולציה? ת. נכון . את צודקת. עולם הביטוח היה חדש לחלוטין. הנתבעת היתה על סף מכירה, הביטוח לא עניין אף אחד בחברה וגם נאמר לי על ידי הממונים עליי ירון כהן וערן :" אנחנו לא מבינים בביטוח, תתנהלי מול היועמ"ש המשפטית החיצונית, עו"ד טל נגרי ואליה פניתי בפניות חוזרות ונשנות לקבלת עזרה. מפנה לנספח 12 ניתן לראות התכתבויות והיא הגיבה. .. היא מודה בכך." ר' עמ' 11 שורות 9-24
ובהמשך חידדה את האמור גם בעמ' 14 שורו ת 1-14 לעדות התובעת:
האם לך כמנהלת המוקד יש אחריות ניהולית על אכיפת הנהלים במוקד? ת. ממש לא. יש מנהלת רגולציה ויועצת משפטית חיצונית, מפנה לנספח 12 :" לא היו נהלים ולא היו בקרות". ש. מנהלת רגולציה זו שרלי? ת. נכון, שהיתה כפופה לירון כהן ש. שרלי אמרה קודם שזה לא היה תפקידה לבדוק אם העובדים שלך נכנסו להר הביטוח ללא אישור וכן זה לא היה תפקידה לוודא שהלקוח הפוטנציאלי מאשר את הזהות של עצמו באמצעות מספר ת.ז ותאריך הנפקה של תעודת הזהות? אז אם זה לא תפקיד של שרלי ואת אומרת שזה גם לא תפקיד שלך, אז מי לאכוף את ההנחיות שלך? ת. זה לא ההנחיות שלי. יש ממונה עליי, ירון כהן, מנהל המחלקה ובעניין זה אף אחד לעולם, כמו ששרלי אמרה, לא הסביר לי על הר הביטוח, קראתי כתבה בווינט , הגדלתי ראש, שלחתי ליועצת המשפטית, טל נגרי, ר' נספחים שלי, בו אני שואלת ואומרת לה שיצאה הנחיה חדשה, מצרפת את הכתבה עם לינק ושואלת אותה מה דעתה ואיך לפעול בנושא. המנהל שלי לא הבין בביטוח למרות היותו סוכן ביטוח ולראיה שאת ביטוח הבריאות שהוא רכש לתינוק שלו אני ביצעתי והסברתי לו. ש. כדי לדעת שאסור להתחזות צריך להבין בביטוח, זה לא ידע בבסיסי? ת. ידוע לי שהתחזות היא עבירה פלילית ולכן ציינתי את זה מספיק פעמים במיילים. בנתבעת אין הנחיות ואין רגולציה. "

גם עיון בעדותו של מר ירון כהן מעלה כי הודה כי היו אנשים בנתבעת שאכן היו אחראים על כל נושא הרגולציה :
"בעניין רגולציה ופיקוח – מי מעל התובעת היה אחראי על רגולציית ופיקוח של המוקד? ת.בכל מה שקשור לרגולציה יש מערך שלם שתומך, יש מנהל עסקים של הסוכנות, יש יועצת חיצונית, יועצת מומחית לסוכנות, שעזרה למנהלים ולתובעת לבנות ולפקח על הרגולציה הנדרשת. התובעת הייתה כפופה להם? ת. לא" ר' עמ ' 24 שורות 30-33.
שמינית, במקרים אחרים בו היתה הפרה של נהלים , הנתבעת פעלה באופן סלחני יותר כעולה מחומר הראיות שהוצג בפנינו.
עיון בעדותה של התובעת כי היו מקרים בעבר דומים אולם לא נעשה בהם דבר:
"לא היה עובד שנכנס להר ביטוח ללא רשות? ת. את שואלת אותי, על איזה מקרה מדובר? 2 מנהלים בנתבעת היו עובדים בדיוק אותו מקרה כמו שלי, שהעובדים שלהם נכנסו להר הביטוח ולא קרה להם כלום." ר' עמ 14 שורות 6-9
וכן בהמשך העידה בנדון:
"כשירון קורא לך לאחר האירוע ואומר לך תאזיני לשיחות אחורנית ל-3 חודשים. האם מישהו מהעובדים שלך הפר את ההנחיות ונכנסו להר ביטוח ללא אישור הלקוח? ת. היה בקשה של ירון, האמת גם שלי. נשארתי בעבודה באותו יום עד השעה 22:00 כדי לבצע בקרות גם על הצוות שלי וגם על סוכנים שלא היו כפופים אליי ועוד אנשים בחברה. גיליתי שסוכן ביטוח שלא היה כפוף אליי ועוד עובד שלא היה כפוף אליי נכנסו להר הביטוח ואת המנהלים שלהם אף אחד לא חקר. ש. עובדים נוספים שהיו כפופים אלייך גיליתי שנכנסו להר ביטוח ללא אישור במסגרת הבדיקה שלך? ת. למיטב זיכרוני לא. יש אקסל מפורט שהכנתי ואין לי אותו כנספח פה, זה קרה מלפני שנתיים." ר' עמ' 16 שורות 5-15 .
גם עיון בפרוטוקול השימוע מעלה כי התובעת מתייחסת לאותם עובדים שנכנסו להר הביטוח ללא אישור, ולא היו כפופים אליה ולהם לא נעשה דבר. חרף האמור, הנתבעת לא הציגה כל נתון בנדון במהלך ההליך ומשכך הדבר יפעל לחובתה.
תשיעית, הנתבעת הפנתה לנהלים במסגרת הליך השימוע, אולם לא הציגה כל ראיה כי פנתה לתובעת בזמן אמת כדי לפעול בהתאם לנהלים אלו. יתרה מזאת, כפי שפורט לעיל, גם היא עצמה לא פעלה בהתאם לנהלים אלו. כמו כן , הנתבעת לא הציגה כל ראיה ממנה עולה כי הוציאה הנחיות ברורות וספציפיות לתובעת בנ וגע לאחריותה במסגרת תפקידה או כי פנתה בטענה כלפי התובעת בזמן אמת , על כך שאינה פועלת בהתאם לנהלים עובר לפיטוריה.
עיון בעדותה של גב' שרלי נעים שטרנפלד מעלה כי העידה כי לא היתה כל הדרכה ספציפית בנוגע להר הביטוח:
"אמרת שלא קיבלת שום הדרכה והנחיה בנוגע להפעלת הר הביטוח. מפנה לנספח 6 "לתצהיר התובעת. מייל מגל לעובדי המוקד. את משנה את תשובתך? ת. ממש לא. זה נראה לך הדרכה? ש. את אומרת שכמישהי בעלת רישיון פניסיוני לא נראה לך מובן מאליו שאסור להתחזות בכניסה בפרטים של הלקוח? ת. ברור שאסור להתחזות, זה דבר ברור מאיליו ולא צריך הנחיה בנדון. ש. בתצהירך אישרת בסעיף 16 שאת יודעת שכניסה להר הביטוח ללא הסכמת הלקוח מהווה הפרה של הנהלים למרות שלא קיבלת שום הדרכה? ת. נכון. אני אדם, צנעת הפרט, יש לי נתונים כלכליים אישיים שלי, כדי להיכנס צריך אישור, לא צריך לעבור הדרכה לדבר כה בסיסי, ולא עברתי שום הדרכה בשום צורה ואופן." ר' עמ' 4 שורות 16-24.
עשירית, מכתב הפיטורים של התובעת לא פירט את נימוקי הפיטורים ונכתב באופן לקוני, ללא כל פירוט.
ערים אנו לטענת הנתבעת לפיה לאחר השימוע גילו כי התובעת הנהיגה פרקטיקה לפיה כאשר עובד במוקד לא עמד ביעד הדרוש לצורך זכאותו לתגמול, העבירה התובעת פרמיות עודפות מעובדים שעמדו ביעדים לעובדים שלא עמדו ביעדים ובכך זיכתה את האחרונים בתגמולים שאינם מגיעים להם , על חשבון החברה וללא ידיעת החברה. ר' סעיפים 50-52 לתצהיר מר ירון כהן ור' נספח יא לתצהירו. אולם מדובר בנימוק שלא היה מצוי במסגרת מכתב הזימון לשימוע ולכן אינו יכול להוות בסיס לנימוקי פיטורי התובעת שעה שלא היה קיים בזמן אמת. מעבר לאמור , הנתבעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח טענתה זו. עיון בעדותה של התובעת מעלה כי הבהירה כי במידה והדבר נעשה הרי שזה היה רק מעודף העמלות שלה ובאישור, וכי עדותה זו לא נסתרה . ר' עמ' 19 שורות 13-25 לעדות התובעת.
ממכלול האמור שוכנענו כי חלו פגמים רבים בהליך סיום העסקת התובעת הן בכל הנוגע לעובדה שהיו פגמים במהלך השימוע שעה שנראה כי ההחלטה על פיטורי התובעת נעשתה עובר לשימוע תוך העברת תפקידה עובר לזימונה לשימוע , וכי מכתב הזימון לשימוע לא היה מפורט ומנומק דיו ולא צורפו לו מסמכים מהותיים. מעבר לאמור, שוכנענו כי חלק ניכר מעילות הפיטורים מוכתמות בשיקולים זרים ב נוגע להליך הפסקת העסקת התובעת, תוך ניסיון להעביר את מלוא האחריות למחדלי הנתבעת אל התובעת , כפי שפורט בהרחבה לעיל ותוך הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, לרבות שימוש בנימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם אופן פעולתה של התובעת בזמן אמת.
הסעד בגין פיטורים שלא כדין
בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני - אלמונית [פורסם בנבו] (9.12.2014) (להלן: ענין פלוני), סקר כב' סגן הנשיאה השופט איטח, את הכללים לפסיקת פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין תוך הבחנה בין פיצוי על נזק ממוני ובין פיצוי על נזק שאינו ממוני. הפיצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורין. הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעניין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". פיטורים על יסוד עילה שחל איסור לפטר בגינה (כגון, הפליה אסורה, מימוש זכות חוקתית או חוקית, עקב חשיפת שחיתות, הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, ועוד) – הינם פיטורים שלא כדין, המזכים בפיצוי בגין נזק בלתי ממוני, ואף משפיעים על שיעורו. בנוסף, הליך פיטורים לקוי עשוי אף הוא להצדיק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני. כפי שציינו לעיל מטרת השימוע היא בעיקרה לאפשר לעובד להביא בפני מעסיקו את ה'אידך גיסא' ולנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים. בהתחשב במעמדה וחשיבותה של העבודה עבור האדם העובד מבחינה כלכלית ומבחינת זהותו האישית הרי שהזדמנות זו יש ליתן בצורה הוגנת והולמת, וזאת אף אם עילת הפיטורים חוקית. אך מובן הוא כי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר ההליך הלקוי הוא בעצם מסווה לעילת פיטורים שאינה חוקית (שם; ו ע"ע (ארצי) 25805-12-11 מדינת ישראל - מירון חומש [פורסם בנבו] (29.11.16)).
בענייננו, עיון בכתב התביעה מעלה כי התובעת תבעה בגין עגמת נפש שנגרמה לה, פגיעה בשמה הטוב , במוניטין ובכבודה . כמו כן התובעת תבעה בגין הפגיעה בהכבדה באפשרות לקבלת רישיון פיננסי נוכח ביטול התמחותה שלא כדין. כמו כן התובעת תבעה פיצוי בסך של 38,280 ₪ בגין הנזקים הכספים שנגרמו לה עת התחייבה ללימודי התואר השני במינהל עסקים, אליו נרשמה בעידוד הנתבעת ותוך התחייבות למימון לימודים. וכן תבעה פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין בסך של 219,984 ₪ ( 12 משכורות). יצויין כי התובעת לא הביאה כל ראיה בנוגע לכימות תביעתה בנוגע לנזק הממוני שנטען על ידה בתביעתה.
אשר לנזק שאינו ממוני, הסמכות לפסוק פיצויים בגין נזק זה כתוצאה מפיטורים לא כדין מעוגנת בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (להלן: חוק החוזים תרופות) הוראה זו, כמו הוראות נוספות המסמיכות את בית הדין לפסוק פיצוי על נזק שאינו ממוני, מושתתת על ההכרה בכך שגם נזק שאינו נילווה לפגיעה פיזית ואינו מתבטא בחסרון כיס ראוי לפיצוי. ככלל, הושטת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני מגשימה בראש ובראשונה תכלית תרופתית, היינו הטבת נזק שנגרם לנפגע. בנוסף, פיצוי זה, ככל פיצוי, מגשים תכלית חינוכית הרתעתית, שכן הוא מחייב את המפר לשאת בעלות הפרתו, וכפועל יוצא מכך עשוי הפיצוי להוות תמריץ שלילי להפרה עתידית על ידו או על ידי אחרים.
בסעיף 13 לחוק החוזים תרופות – אשר מכוחו נפסק הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין – לא הוגבל – במישרין או בעקיפין – שיעור הפיצוי שניתן לפוסקו. עסקינן בעניין הנתון לשיקול דעת בית הדין. בעבר, קבעה הפסיקה את שיעור הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני כמכפיל של שכר העובד. בהמשך, נסוגה הפסיקה משיטה זו לקביעת גובה הפיצוי. זאת, תוך שהודגש כי עגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לגובה השכר, וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך (ראו: ע"ע 247/07 פלוני – קוציק [פורסם בנבו] (24.9.09, פיסקה 8 בפסק דינו של השופט פליטמן; בר"ע 20418-03-13 סעיד – מנסוביץ [פורסם בנבו] (7.11.13); ענין פלוני; ע"ע 27600-10-11 ‏ד"ר גרשון אהרונוב - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון [פורסם בנבו] (22.12.15) ; ענין ברד; ע"ע (ארצי) 55550-09-14‏ שמעון בן אלי - קומבה בע"מ [פורסם בנבו] (24.9.17); עע (ארצי) 39172-11-16‏ ‏מדינת ישראל משרד החינוך - דניאל שדה [פורסם בנבו] (3.6.18)). הפיצוי הוא אמנם כלי לביטוי מורת הרוח מהתנהלות המעסיק בהליך הפיטורים וזאת כחלק מצדק קונקרטי בין העובד למעסיק, אך הוא מקפל בתוכו גם תכלית של הכוונת התנהגות הצדדים ליחסי עבודה, ותכלית נוספת זו אינה קשורה לגובה שכרו של העובד. דומה כי כיום קיימת תמימות דעים כי פסיקת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני צריכה להיקבע כסכום גלובלי בהתאם לאמות מידה שפותחו בפסיקה, ולא כמכפלת השכר.
בע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ [פורסם בנבו] (28.02.17) , פורטו מספר שיקולים שניתן לשקול בעת פסיקת סעד בלתי ממוני בגין פיטורים שלא כדין. וכך נאמר:
"במסגרת זו ניתן לשקול מגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן);האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד".

לאחר שעיינו בכלל הראיות ובהתאם לפגמים שפרטנו בהרחבה לעיל, שוכנענו כי הנימוקים שפורטו במהלך השימוע אל מול פירוט מחדלי התובעת, לא עולים בקנה אחד עם אופן פעולתה של התובעת הלכה למעשה , במיוחד שהוכח כי פנתה לעובדים הכפופים לה והנחתה אותם בדבר האופן שעליהם לפעול בכל הנוגע להר הביטוח ובכלל. מעבר לאמור, המחדלים והנהלים שהנתבעת טענה כי התובעת הפרה, הופרו על ידי הנתבעת בעצמה. מעבר לאמור, בניגוד לנימוקי השימוע הנתבעת כלל לא פעלה להכנת נהלים ברורים בכל הנוגע לטיפול בהר הביטוח ומנגד התובעת פעלה ופיקחה על עובדיה והבהירה להם את האסור בנוגע לאמור, ביוזמתה שלה וכחלק מהליך הפיקוח שביצעה.
מעבר לאמור, נימוקי הפיטורים של התובעת לא עולים בקנה אחד עם ההערכות הגבוהות אותן קיבלה התובעת במהלך כל תקופת העסקתה. מעבר לאמור עובר לפיטוריה הנתבעת לא מצאה לנכון לפנות אליה ולהתריע בפניה על מחדלים כלשהם, אלא ישר עבר להליך של פיטורים וזאת בשונה מאופן התנהלותה של הנתבעת במקרים אחרים .
מעבר לאמור כפי שפרטנו שוכנענו כי פיטורי התובעת נעשו עובר לשימוע שעה שהושעתה מעבודתה ונמסר לעובדים הכפופים לה שיש לפנות לגב' סביר ולא לתובעת בכל דבר, וזאת עובר לשימוע. מעבר לאמור שוכנענו כי מכתב הזימון לשימוע נעשה באופן לקוני וללא פירוט ומבלי שכלל הועברו ההנחיות בזמן אמת לתובעת, שהיו בבסיס נימוק הפיטורים. מעבר לאמור שוכנענו כי הממונים על התובעת בעצמם הודו שלא פעלו בהתאם להנחיות אלו, שעל בסיסם פוטרה התובעת.
עוד שוכנענו כי הנימוקים האמתיים להפסקת העסקת התובעת לא הובאו בפני התובעת עובר לשימוע ומשכך כלל לא יכולה הי תה להתייחס אליהם, שעה שנראה כי התובעת פוטרה כדי להסיר אחריות מהנתבעת בחוסר תום לב ותוך הפעלת שיקולים זרים בשל כך , בכל הנוגע לסיום העסקת התובעת.
מנגד התובעת לא הביאה ראיה כלשהי לנזק הממוני שנגרם לה.
כמו כן התובעת תבעת פיצוי לפי מספר משכורות וזאת בשונה מפסיקת בית הדין הארצי
ששינו את ההלכות בנדון ( ר' ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ [פורסם בנבו] (28.02.17)).
במקרה דנן , ונוכח שינוי ההלכה בפסיקה בכל הנוגע לאופן קביעת הפיצוי כסכום גלובאלי ולא לפי מכפיל של שכר עובד ) ר' מאמרה של רעות שמר בגס, צדק פרוצדוראלי בהליך הפיטורים - עיונים בהלכת השימוע, עבודה, חברה ומשפט י"ג 175 (2012)) ולאחר ששקלנו את הפגמים שפורטו בהרחבה לעיל, לרבות הפגם בנוגע להליך השימוע ופיטורי התובעת עובר לשימוע ותוך התייחסות לכך שקבענו כי חל פגם גם בעילות הפיטורים , שכפועל יוצא מכך נפגעה גם זכות הטיעון של התובעת ותוך שלקחנו בחשבון כי מדובר על תקופת העסקה לא קצרה מחד ומאידך את גילה הצעיר של התובעת, שוכנענו כי יש לפסוק לתובעת פיצוי שאינו ממוני הכולל גם את רכיב עגמת הנפש ולהעמידו ע"ס של 70,000 ₪.
בכך הנוגע לרכיב הפיצוי בגין פגיעה באפשרות לקבלת רישיון פנסיוני, לא שוכנענו כי התובעת עמדה בנטל להוכיח נזק ממוני בנוגע לאמור שעה שאין מניעה לתובעת לקבל רישיון פנסיוני ולבצע התמחותה במקום אחר. יתרה מזאת עיון בעדותה מעלה כי התובעת אישרה כי ידעה היא כי כדי לקבל את מימון הנתבעת בנדון היא חייבת לעבוד בנתבעת בזמן ההתמחות ( ר' עמ' 20 שורות 5-7).

האם זכאית התובעת לתשלום עמלות
לטענת התובעת בתקופת עבודתה היתה זכאית לקבלת תשלום עמלות עבור ביצוע עבודתה. תכנית זו היתה אמורה להיות חלק מהסכם עבודתה, כנספח ה' להסכם. אולם נספח זה לא צורף. התובעת טוענת כי רכיב זה יש לקחת בחשבון במסגרת רכיב ההפרשות הפנסיוניות, ורכיב החופשה .
מנגד טוענת הנתבעת כי הנתבעת שילמה לתובעת תגמול חודשי משתנה בהתאם לעמידה ביעדים ובתנאים שנקבעו על ידי הנתבעת החברה, אשר היו ידועים לתובעת ומקובלים עליה ומידי פעם שונו לפי שיקול דעת הנתבעת. וכי מדובר ברכיב שמותנה ומשכך אינו שכר שיש להפריש בגינו הפרשות פנסיוניות ועבור חופשה.
לאחר שעיינו בכלל הראיות לא שוכנענו כי התובעת זכאית לרכיב זה.
עיון בהסכם העסקתה של התובעת מעלה כי סוכם :" 5.1 בתקופת ההסכם ובתמורה למילוי תפקידו והתחייבויותיו על פי הסכם זה מתחייבת החברה לשלם לעבוד שכר חודשי כמפורט בנספח א', בנוסף למשכורת החודשית יהא העובד זכאי לתשלומים והטבות כמפורט בנספח א".
כמו כן עיון בסעיף 5.3 להסכם העסקתה של התובעת מעלה כי הוסכם: "למען הסר ספק מובהר כי, למעט כמפורט בהסכם זה, השכר ברוטו בלבד ישמש כבסיס לחישוב התנאים הסוצייאלים ו/או פיצויים ו/או כל הטבה אחרת לה יהא זכאי העובד על פי הדין".
עיון בנספח א' מעלה כי אכן צויין שם כי בנוסף לשכר ברוטו , יהא זכאי העובד לעמלות כמפורט בנספח עמלות המצ"ב כנספח ה'. עם זאת נספח זה מעולם לא נחתם ועיון בתלושי השכר מעלה כי התובעת קיבלה תוספות כמפורט בתלושי השכר.
עיון בכתב התביעה ובתצהיר התובעת מעלה כי אין כל פירוט כיצד שולם לה רכיב העמלות וכן אין פירוט כיצד כימתה רכיב זה . מעבר לאמור בסיכומיה התובעת לא הרחיבה בגין רכיב זה כלל ודי בכך כדי לדחות את תביעתה.
מעבר לאמור עיון בעדותה של התובעת מעלה כי הבהירה כי רכיב העמלות שקיבלה מידי חודש בחודש היה משתנה וכן העידה כי היה אף תלוי בשיקול דעת של המנהל שלה וכן היה תלוי גם בעמידה ביעד של כלל הצוות וכי היו כמה מדרגות לתגמול זה. ר' עמ' 19 שורות 1-11. משכך התובעת גם לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי אכן מדובר ברכיב שאינו מותנה המהווה שכר שיש להפריש בגינו הפרשות פנסיוניות ותנאים סוציאלים. וזאת נוכח העובדה כי לא מצאה לנכון לפרט בנדון במסגרת תצהירה ותביעתה וסיכומיה .
מעבר לאמור, בהתאם להוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה במשק, חובת הביטוח הפנסיוני חלה על השכר המושלם לעובד או השכר הממוצע במשק כפי עדכונו מעת לעת, לפי הנמוך מבין השניים. משכך גם אילו התובעת היתה עומדת בנטל הנדרש ממנה להוכיח כי העמלות היה תשלום שאינו מותנה בדבר, הרי שבכל מקרה מבחינת הכימות היה עליה לציין את הכימות במגבלה של השכר הממוצע מידי חודש בחודשו, אולם התובעת לא עשתה כן.
משכך לא עמדה בנטל להוכיח רכיב תביעה זה.
משכך רכיב תביעה זה נדחה.

האם זכאית התובעת למימוש אופציות
לטענת התובעת חלה פגיעה משמעותית בה בכל הנוגע למימוש אופציות שהוקצו לה במהלך תקופת עבודתה, האופן שנמנע ממנה שלא כדין זכאות למימוש אופציות שלא הבשילו. רק 305 מתוך 3585 אופציות שהוענקו לתובעת הבשילו במועד פיטוריה. מנגד לטענת הנתבעת, התובעת קיבלה את כל המגיע לה בגין רכיב זה בהתאם להסכמים החלים עליה.
ראשית, התובעת לא פירטה את אופן זכאותה לרכיב זה וכן לא פרטה את כימות רכיב זה, ודי בכך כדי לדחות רכיב זה.
עיון בסעיפים 10.4-10.5 לתוכנית הקצאת אופציות ( 2011) של הנתבעת קובעות את זכאות התובעת בנדון.
מעבר לאמור, בהסכמים להקצאת כתבי אופציה עליהם חתמה התובעת ב3/16 נקבע כי:
" 11.12 על אף האמור בסעיף 10.4.1 לתוכנית האופציות, במקרה של פיטורי הניצע בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, יהא זכאי הניצע לממש את כתבי האופציה שהזכות לממשם נתגבשה עד למועד סיום הכהונה וכן לחלק היחסי מהמנה שטרם הבשילה. ..".
בהסכם מ12/16 נקבע : "12.12.1 במקרה של (1) סיום הכהונה כנושא משרה בחברה (ב) סיום העבודה בחברה ...ב. ככל שהניצע פוטר- בנוסף לזכותו של ניצע כאמור למימוש כתבי האופציה שהזכות לממשם נתגבשה עד למועד סיום הכהונה יהא זכאי גם לחלק היחסי מהמנה שטרם הבשילה.." ר' נספחי יח לתצהיר מר ירון כהן.
בהתאם לכך ביום 25.9.17 הוציאה הנתבעת מכתב לתובעת בדבר זכאותה לאופציה כתוצאה מפיטורים המזכות בפיצויי פיטורים ושם הובהר לתובעת זכאותה בנוגע לאמור:" ... בהתאם לתנאי הסכם הקצאת כתבי האופציה, כתבי האופציה יבשילו על פני חמש שנים החל מיום 11.1.16 ( המועד הקובע), כאשר כל מנה תהיה ניתנת למימוש במשך 12 חודשים ממועד הבשלתה בהתאם למועדי הבקשה..... בהתאם לסעיף 11.12 להסכם להקצאת כתבי האופציה ולסעיף 10.4.1 לתכנית האופציות עובד אשר סיים את עבודתו בחברה כתוצאה מפיטורים בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, זכאי לממש את כתבי האופציה שהזכות לממשם נתגבשה עד למועד סיום עבודתו. למועד מכתב זה הנך זכאית ל262 כתבי אופציה כחלק יחסי מהמנה הבאה שטרם הבשילה הניתנים למימוש עד ליום 24/3/18. ...כתבי האופציה האמורים ניתנים למימוש במשך תקופה של 180 יום מיום סיום העסקה...". ר' נספח יט לתצהירו של מר ירון כהן .
קרי בהתאם להסכמה זו יתר כתבי האופציה יפקעו במועד סיום העסקת התובעת. התובעת יכולה היתה לממש את כתבי האופציה בתוך 180 ימים ממועד סיום העסקתה , קרי עד ליום 24.3.18. ר' סעיף 57 לתצהיר מר כהן וסעיף 53 לתצהיר מר ספרנוביץ. אולם כעולה מעדותה של התובעת היא בחרה שלא לממש אופציות אלו. ר' עמ' 20 שורות 19-21 לעדותה של התובעת.
משכך לא שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח רכיב תביעה זה.

פיצוי בגין התחייבות לתשלום לימודי תואר שני .
לטענת התובעת הסתמכות התובעת על התחייבות הנתבעת לממן עבורה את לימודי התואר השני ומשכך על הנתבעת לשלם לה סך של 38,280 ₪
הנתבעת מכחישה רכיב זה.
עיון בנספח יג לתצהיר מר ירון כהן מעלה כי התובעת שלחה לו ביום 4.6.17 הודעת מייל:
" אפשר לקבל כזה מימון עבורי בשביל תואר שני? כמעט 3 שנים בחברה. שנתיים בתפקידים ניהוליים . המלצות וכו' אפשר להסתכל בתיק האישי שלי/לשאול אולי את רוסיטה כי לא היתה ביניכם חפיפה..." ר' נספחי יג' לתצהיר מר ירון כהן.
הנתבעת נעתרה לבקשת התובעת לקבלת הטבת השתתפות במימון שכר הלימוד ללימודי תואר שני. ר' סעיף 54.3 לתצהיר מר ירון כהן.
כפועל יוצא מכך חתמה התובעת על כתב הסכמה אישור והתחייבות ( ר' נספח 20 לתצהיר התובעת). שם נכתבו מספר תנאים לצורך השתתפות הנתבעת בתשלום שכר הלימוד ע"ס 38,280 ₪ לתובעת לרבות: " 3.7. כנגד השתתפות החברה כמפורט לעיל, הנני מתחייב לעובד בחברה, למשך תקופה מינימאלית בת עשרים וארבע חודשים אשר תחל מיום סיום לימודי התואר. 3.8 ככל ותסתיים העסקתי , מכל סיבה שהיא בטרם יחלפו עשרים וארבע ( 24) חודשים ממועד סיום הלימודים כאמור ו/או או שאסיים לימודי מבלי זכאות לתואר מכל סיבה שהיא , הריני מתחייב להודיע על כך מיידית לחברה ולהשיב לה, לא יאוחר מ15 ימים לאחר מועדים אלו את מלוא הסכום ששולם על ידי החברה, כהשתתפות בשכר הלימוד..."
כמו כן בסעיף 5 להתחייבות זו נכתב:" ידוע לי, ואני מסכים כי השתתפות החברה במימון שכר הלימוד, כמפורט לעיל, כמו גם התחייבותי, אין בה כדי לחייב את החברה להעסיק אותי לתקופה קצובה כלשהי..".
שעה שהתובעת לא עבדה בנתבעת במשך 24 חודשים ממועד סיום לימוד התואר כנדרש בסעיף 3.7 למסמך עליו חתמה התובעת בנדון. משכך אין לקבל רכיב תביעה זה של התובעת.
האת התובעת זכאית להשלמת פיצויי פיטורים
לטענת התובעת על הנתבעת לשלם לה סך של 641 כהשלמת רכיב פיצויים פיטורים , הרי שרכיב זה נזנח בסיכומי התובעת. בכל מקרה לא שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת רכיב זה. בהתאם להסכם העסקת התובעת חל עליה הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 ( ר' סעיף 8.4 לנספח א לנספח 16 לתצהיר הנתבעת) .
למרות האמור, הנתבעת שילמה לתובע בתלוש נובמבר 17 השלמת פיצויי פיטורים.
משכך רכיב תביעה זה נדחה.
לא שוכנענו כי התובעת זכאית לתשלום פיצויי הלנה כלשהם , שעה שדחינו את רכיבי התביעה בנוגע להשלמות שכר .

סיכום :
על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 70,000 ₪ כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש וזאת תוך 30 ימים מהיום.
שאר רכיבי התביעה, נדחים.
כמו כן הנתבעת תשא בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של התובעת בסך של 15 ,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום .
זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין .

נציג ציבור מעסיקים, מר חיים הופר

אסנת רובוביץ – ברכש, שופטת

ניתן היום, א' תמוז תש"פ, (23 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .