הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 16359-05-20

23 פברואר 2021
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג ציבור (עובדים) מר ברוך הראל
נציג ציבור (מעסיקים) מר אהרון אזון

התובע:
אבי ידגאר
ע"י ב"כ: עו"ד ליאור וינשטיין ואח'

-
הנתבעים:
מרכז משען בע"מ (חל"צ)
רות ברכה
ע"י ב"כ: עו"ד חדוות ינקו וולמן ואח'

החלטה
 
לפנינו בקשת הנתבעים להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

רקע עובדתי
התובע, יליד 1969, מנהל חשבונות במקצועו, הועסק במרכז משען בע"מ (להלן – הנתבעת 1), החל מחודש ינואר 2003 ועד לפרישתו בחודש מרץ 2016.

התובע הגיש את תביעתו בעילות של התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית, פיצויי פיטורין, מענק הסתגלות, אבדן השתכרות, הפסד הפקדות לפנסיה והפסד רווחי הון בגין הפקדות אלה, מענק יובל, דמי הבראה, קרן השתלמות והטבות עתידיות, חוסר תום לב ונזק לא ממוני.

טענות הצדדים
טענות התובע כעולה מכתב התביעה
לטענת התובע, משך 13 שנות עבודתו בנתבעת 1, סבל מהתעמרות קשה ופוגענית מאת המנהלת הישירה שלו, גב' רות ברכה, הנתבעת 2. ההתעמרות כללה הטלת עומס עבודה שאינו סביר, איומים תכופים בפיטורים, צעקות, השפלות, חדירה לפרטיות ועוד. התעמרות אשר הובילה לפגיעה קשה במצבו הבריאותי והנפשי.

התובע מתאר בכתב תביעתו אירועים שהתרחשו בשנים 2008 ו- 2015 הכוללים איומים בפיטורים, דרישה לשעות עבודה מרובות, ניטור יתר, צעקות, ביזוי והשפלה. לטענת התובע פנה אל גורמים שונים בנתבעת 1 לסיוע ולתמיכה אך לא קיבל מענה למצוקותיו.

התובע טוען כי נגרמו לו נזקים בריאותיים ונפשיים כבדים אשר הובילו לנטילת תרופות פסיכיאטריות, גרמו לו לבקע טבורי אשר נדרש לניתוח עד שלבסוף היה עליו לפרוש מעבודתו.

כתוצאה מההתעמרות נקבעו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי אחוזי נכות משתנים וזאת החל משנת 2014 ונכות קבועה בגובה 57% ואובדן כושר עבודה בשיעור של 100% החל משנת 2018.

טענות הנתבעות (המבקשות)
בבקשתן לסילוק על הסף טוענות הנתבעות להתיישנות בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

הנתבעות טוענות כי התובע בכתב תביעתו ציין כי ההתעמרות החלה בשנת 2003 ונמשכה 13 שנים. התביעה הוגשה 17 שנה לאחר שהתובע החל את עבודתו אצל הנתבעת לפיכך, התיישנה היא .

הנתבעות מציינות אירועים שונים שהעלה התובע בכתב תביעתו בשנים 2006, 2011 והכרתו כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי בשנת 2014 על בסיס אירועים שהתרחשו בשנים שקדמו לכך ואירועים נוספים משנת 2008 ו שנת 2015.

עוד טוענות הנתבעות כי לפי סעיפים 5 ו 6 לחוק ההתיישנות והפסיקה תביעה מתיישנת תוך 7 שנים מהמועד בו נולדה עילת התביעה או לכל המאוחר מועד גילוי הנזק . משהעילה נולדה בשנת 2003 ומועד גילוי הנזק הינו שנת 2006 או לכל המאוחר בשנת 2011 התביעה התיישנה ויש לדחותה.

הנתבעות טוענות כי העלאת טענת התיישנות 17 שנים לאחר המועד בו החלה ההתעמרות גורמת להן נזקים ראייתי המקשה על ההתגוננות. לאור כל המקובץ מבקשות הנתבעות לסלק את התביעה על הסף תוך חיוב התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

תגובת התובע לבקשת הסילוק על הסף

הנתבעות טענו את טענת ההתיישנות רק ביחס לעילת ההתעמרות והתעלמו מיתר רכיבי התביעה אשר מרוץ ההתיישנות בגינם מתחיל רק במועד סיום העסקתו בשנת 2016.

ההתנכלות נמשכה כל תקופת עבודתו ולא נולדה עקב אירוע בודד אלא בעקבות מצבור אירועים. לאור העובדה כי ההתנכלות המשיכה עד למועד סיום עבודתו בשנת , 2016 ומשהמעסיק נקט עצימת עיניים גם במועד זה, עילת ההתעמרות לא התיישנה.

עוד נטען כי בשנת 2015 חלה אצלו התפרצות בקע טבורי וארעה תקרית המעלית אשר תוארה בכתב התביעה. לאור האמור, מבקש התובע לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבעות בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

דיון והכרעה
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ונפרט.

ההלכה הפסוקה וידועה היא כי סעד מסוג זה יינתן במקרים חריגים בלבד, וכי " סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מז/15-3 אפנר – מפעלי הדסה לנוער [לא פורסם], וראו גם ע"ע (ארצי) 7192-02-13 די.אס. פי גרופ בע"מ – אסולין, ניתן ביום 16.9.2013). עוד נקבע, כי גם אם קיימת אפשרות ולו קלה וקלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, יש לאפשר את ניהול ההליך. כמו כן נקבע כי סעד זה של סילוק התביעה על הסף יינתן במקרים חריגים כאשר בירור המחלוקות לגופן לעולם עדיף( ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל- כהן (13.2.2008) על כן, לעולם יעדיפו בתי משפט את בירור התובענה גופה על פני סילוקה על הסף, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסמו בפניו את הדרך לבירור תביעתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות כי התובע יצליח בתביעתו [ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי, פ"ד לה(2) 811,812].

מהאמור לעיל עולה כי בית הדין ייעתר לבקשת דחייה או מחיקה רק במקרים חריגים וכאשר הוא משוכנע, כי אם יוכיח התובע את כל האמור בתביעתו, לא יזכה הוא בסעד בהתאם לדין החל.

בפרשת נפתלי (סע"ש(י-ם) 38225-03-14 מנחם נפתלי נ' משרד ראש הממשלה ואח' (פורסם בנבו, 10.2.2016) קבעה כב' הנשיאה (בדימוס) פרוז'ינין בהתייחסה למאפייניה של העסקה פוגענית (ההדגשות אינן במקור) :"מדובר בהתנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. התנהגות זו נושאת פנים רבות ובכלל זה פגיעה בעובדים באמצעים מילוליים (צעקות ביקורת לא מוצדקת וכד'), פגיעה במעמדם של העובדים ומתן משימות משפילות, ניטור יתר, בקרת יתר, דקדקנות יתר, הפגנות שליטה והתנהגות אימפולסיבית והרסנית. אין מדובר במקרה חד פעמי אלא בחשיפה מתמשכת למעשים מעין אלה (שולמית אלמוג, התנכלות תעסוקתית (mobbing), עבודה משפט וחברה, כרך יא', תשס"ו 233; מיכל לויט, לא צריך לספוג את ההשפלה הזאת, עורך הדין, גיליון מס' 20, אוקטובר 2015)...".

מעיון בעובדות המקרה כפי שמצטייר מכתבי הטענות, מבקשת הסילוק ומהתגובה לבקשה, עולה כי יש ממש בטענה שהאירועים מתמשכים עד למועד ס יום עבודת התובע בשנת 2016 וכן לפחות מקרה אחד משנת 2015. כמו כן, רכיבי התביעה כוללים זכויות כספיות אחרות הנובעות מיחסי העבודה בין הצדדים.

לאחר בחינת הבקשה, כתבי הטענות ותגובות הצדדים לבקשת הסילוק, וכן ההלכה המנחה בבתי הדין לעבודה לפיה דרך המלך הינה בירור התובענה לגופה , שוכנענו כי מקרה זה אינו נמנה בין המקרים החריגים בהם יש למחוק או לדחות את התביעה טרם קיבל התובע את ההזדמנות להוכיח תביעתו.

טענות הצדדים בדבר ההתעמרות בעבודה ויתר רכיבי התביעה, יתבררו בשלב הבאת הראיות ושמיעת העדויות הרלוונטיות ולאחר מכן , תתקבל החלטה בעניין זה במסגרת פסק הדין.

נוכח האמור לעיל- הבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבע , נדחית.

משעה שנדחתה הבקשה , יישאו הנתבעים בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מיום.

כתב הגנה יוגש לתיק עד ליום 24.3.2021.

ניתנה היום, י"א אדר תשפ"א, (23 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים מר ברוך הראל

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר אהרון אזון